קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להבאת עדות הזמה: בפניי בקשה להבאת עדות הזמה בהתאם לסעיף 165 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב - 1982. בתאריך 17/11/08 הוגש כנגד המשיב כתב האישום לפיו בתאריך 31/1/08 גרם המשיב לתאונת דרכים קטלנית, לאחר שאיבד שליטה ברכב מסחרי בו נהג, סטה לנתיב הנגדי שלשמאלו והתנגש בשני כלי רכב שנסעו בנתיב הנגדי. בקשת התביעה באה לאחר שמיעת עדותו של עד ההגנה, המטלורג מר איזנברג שלמה, שבמסגרתה הוגשה חוות דעת מומחה מטעמו. לפי מסקנות המומחה שבחוות הדעת, המשיב אינו אחראי לתאונה, התאונה נגרמה עקב כשל מכאני בתיבת ההגה, שמנע יכולת תמרון לימין והותיר רק היגוי לשמאל, ואלה עיקרי מסקנות המומחה: "ז. לאחר התאונה התגלה שבר בבית ההגה שזוהה כשבר שהתפתח במנגנון התעייפות, כלומר, תחילתו בשבר מקדמי שהתפתח במשך זמן... ח. רסיס שנשר מפני השבר לבין הסבבת...והמוט המשונן...דבר שמנע הסטה של הגלגלים לימין והותיר רק היגוי לשמאל... ט. מצב טכני המתואר לא אפשר הסטה של הרכב לימין וזאת כבר בעת מגע השפשוף עם רכב 2 וסופו של אירוע בהתנגשות בלתי נמנעת עם המשאית... י. המסקנה היא שהנאשם לא אחראי לגרם התאונה. התאונה נגרמה עקב כשל מכאני מקדמי בתיבת ההגה-עובדה שמנעה מהנאשם את היכולת לתמרן, ו(ל)הסיט את הרכב ימינה-ולכן התאונה נגרמה..." לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת נסיבות המקרה, הגעתי למסקנה כי יש להיעתר לבקשה להבאת ראיות לסתור את טענות מומחה ההגנה. טענות הצדדים: ב"כ המבקשת טען כי חוו"ד מומחה ההגנה הוגשה לאחר סיום שמיעת עדי התביעה הרלבנטיים ולכן לא היתה להם אפשרות להתייחס לעולה מחוות הדעת. התובע ביקש להביא עדות הזמה לממצאים שבחוות הדעת ושעליהם התבסס מומחה ההגנה במסקנותיו. ב"כ המשיב התנגד לבקשה שכן טענת ההגנה אינה מפתיעה, הן משום שכל קו ההגנה מתחילתו הינו בכוון זה, הן משום שאל נושא "השבר" התייחסו עדי התביעה בעדויותיהם ובמסמכים שערכו, וקבעו כי זהו שבר אימפקט שנוצר עקב התאונה ולא שבר התעייפות, והן משום שתיבת ההגה היתה ברשות התביעה כל העת אך בדיקתה זכתה, לטענתו, "להתייחסות משנית ולא מקצועית". ב"כ המשיב טען כי אין מקום לאפשר לתביעה "לשפר מקצים", שעה שלא הוכיחה את שהיה שביכולתה להוכיח במועד המתאים. הסנגור הוסיף כי לא חלה על המשיב חובה לחשוף את קו הגנתו לפני פרשת ההגנה. חוות הדעת הוגשה לפני תום פרשת התביעה ובכל זאת הכריז התובע "אלו עדיי". כמו כן טען כי קבלת הבקשה עשוי לגרום למשיב עיוות דין עקב מהתמשכות ההליך ומן הצורך בהגשת ראיות לסתור את שיעלה מחוות דעת שתוגש מטעם המבקשת, דבר אשר יגרור הוצאות כספיות למשיב. המסגרת המשפטית: הכלל הוא כי על התביעה להביא את כל ראיותיה ב"חבילה אחת", היינו, במסגרת פרשת התביעה. אולם, סעיף 165 לחוק סדר הדין הפלילי, מאפשר לבית המשפט להתיר לתביעה להגיש ראיות הזמה מטעמה, גם לאחר סיום פרשת התביעה, וזו לשונו: "165. בית המשפט רשאי להרשות לתובע להביא ראיות לסתור טענות העולות מראיות ההגנה ואשר התובע לא יכול היה לצפותן מראש, או להוכיח עובדות שהנאשם חזר בו מהודייתו בהן לאחר סיום פרשת התביעה". בהתאם להלכה שיצאה מלפני בית המשפט העליון בע"פ 842/85 יוסף הרנוי נ' מדינת ישראל (פסקה 10 לפסק הדין), חוות דעת מקצועית, שהנושא בו היא דנה נתון במחלוקת כנה ועניינית בין מומחים, אינה יכולה להפוך לבלעדית רק בשל כך שהסנגוריה גיבשה את קו הטיעון שלה בשלב מאוחר, עד שהיה בכך כדי למנוע היערכות-מראש כלפיו על ידי הצד השני. המדיניות המשפטית הנכונה, כביטויה, למשל, בין היתר, בסעיף 83 לחוק סדר הדין הפלילי, באה להטיל חובת גילוי כדי לצמצם את אלמנט ההפתעה ולאפשר גם לתביעה היערכות נאותה מול תיזה מקצועית של ההגנה. בפרשת הרנוי קבע כבוד הנשיא שמגר כי אין להסכים שההליך הפלילי יהפוך לנדנדה אין-סופית של עדויות הזמה הדדיות, אולם מאידך גיסא, אל לו לבית המשפט לסגור עצמו בפני הבאת ראיות מטעם המדינה ולוותר בכך על בירור שיפוטי נאות בנקודה המהותית והמרכזית של המשפט, שעל יסודה תוכרע שאלת האחריות הפלילית. כבוד השופט ברק (כתוארו אז) קבע בע"פ 951/80 קניר נ' מדינת ישראל פ"ד לה(3) 505 כי מלאכתו של בית המשפט בעניין הבאת ראיות נוספות, הנה מלאכת איזונים, כשהקו המנחה הנו תכליתו העיקרית של ההליך הפלילי - חשיפת האמת: "...בית המשפט ישקול את צורכי הנאשם מזה ואת צורכי החברה מזה. במסגרת שיקוליו אלה יעמיד בית המשפט בראש מעייניו את השיקול שלא יגרם עיוות דין לנאשם. לעניין זה אין לומר, כי נגרם עיוות דין משום שראייה חדשה סייעה להרשעתו, פשיטא, שאם התביעה מבקשת להביא ראיה חדשה, יש בה בראיה זו כדי לסייע להרשעת הנאשם, שאם לא כן לא הייתה מבקשת כלל להביאה. עוות דין משמעותו, בהקשר זה, פגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן כראוי. הגישה... עולה בקנה אחד עם תפיסת היסוד בדבר מהות ההליך הפלילי. הליך זה אינו תחרות או מאבק בין תובע לנאשם, אשר כל סטייה מכללי התחרות או המאבק יש בה כדי להכריז על המנצח...על ההליך הפלילי לחשוף את האמת, וזו מטרתו העיקרית". הלכה דומה נקבעה במסגרת ע"פ 1/48 סילוסטר נ' היועמ"ש פ"ד א(1) 5). ביחס לעיתוי העלאת טענת ההגנה שלשמה מתבקשת עדות ההזמה, נקבע בפרשת הרנוי כי בהתחשב בעובדה שהטענה בדבר היעדר אחריות פלילית, שנסמכה באותו מקרה על טענת אפילפסיה פסיכומוטורית, לא עלתה ע"י המערער בעת שנחקר על ידי המשטרה, "השלב הדיוני בו התבהרו כדבעי מהות טענותיו של המערער..היה שלב מאוחר בהשוואה למקובל". במסגרת ב"ש (מחוזי-חיפה) 2576/06 מדינת ישראל נגד אוסמה אגבריה (פורסם במאגרים המשפטיים) , עד התביעה עומת עם טענת ההגנה כבר בפרשת התביעה. למרות זאת קבע כבוד השופט גרשון כי היות שעד ההזמה לא נכלל ברשימת עדי התביעה שבכתב האישום, אזי לא יכולה היתה המאשימה לזמנו לעדות בפרשת התביעה, אלא כעד הזמה. דיון והכרעה: לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר שהובא בפניי, הנני מתירה למבקשת להביא ראיות הזמה כמבוקש, הן משום שמדובר בטענת הגנה מרכזית ומהותית, הן משום שטענת ההגנה הוצגה בשלב מאוחר של ההליך ולא היתה בתחום הצפיות הסביר של התביעה והן על רקע השלב בו נתבקשה הבקשה להבאת ראיית הזמה. במסגרת הודעותיו במשטרה, מסר המשיב כי אינו זוכר את אופן קרות התאונה, סיפר כי שבוע לפני התאונה הוציא את הרכב ממוסך לאחר בדיקה והצהיר כי עובר לתאונה היה הרכב תקין מבחינה מכאנית. בישיבת ההקראה שהתקיימה בתאריך 05/04/09 כפר המשיב בעובדות כתב האישום ולא העלה כל טענת הגנה מסוימת. בעדותו מיום 02/03/11, חזר המשיב והעיד כי אינו זוכר את אופן התרחשות התאונה וציין כי לו חש שקיים כשל מכאני ברכב, היה עוצר. משכך, טענת מומחה ההגנה בדבר כשל מכאני בתיבת ההגה הנה טענה מפתיעה, שהתביעה לא יכולה היתה לצפותה מראש, בשים לב לגרסת המשיב בשתי חקירותיו במשטרה ובעדותו בבית המשפט, השוללת כשל מכאני ברכב עובר לתאונה, ובהתחשב בעובדה כי בישיבת ההקראה לא עלתה טענת הגנה ממוקדת אלא כפירה כללית. הסנגור טען כי עדי התביעה נחקרו ביחס לנושא הכשל בתיבת ההגה כגורם לתאונה ולכן אין מדובר בטענה מפתיעה. בתאריך 03/01/10 נשמעה עדותם של קצין הבוחנים רפ"ק אילן ידגר, והבוחנים מרק ארליכמן, בוריס צ'רנובלסקי ועדותו הראשית של אלכסנדר גיסיס. חקירתו הנגדית של מר גיסיס נשמעה בישיבת יום 18/1/10. בחקירתם הנגדית, עומתו עם מגוון אפשרויות לקרות התאונה, שרק אחת מהן הנה כשל מכאני ברכב ואף זאת במגוון אפשרויות-במערכת הבלמים, במנוע, בגלגלים, במערכת ההיגוי. טענת ההגנה לפיה כשל בתיבת ההגה גרם לתאונה, עלתה, כאפשרות אחת מיני רבות ולא כתזה מקצועית. לעדים לא ניתנה אפשרות לעיין בחוו"ד מומחה ההגנה ולהתעמת עם הממצאים שבבסיסה. בישיבת יום 18/01/10 הובהר לראשונה באופן ברור כי הסנגור שוקל לטעון לכשל מכאני ברכב כקו הגנה, משום שביקש ליטול מן הרכב את תיבת הגה, ציר משולש, מוט מייצב והחלקים שקושרים ביניהם, לבדיקת מומחה מטעמו, כדי לברר מצב הרכב עובר לתאונה. הרכיבים ניטלו מן הרכב לבדיקה לאחר מועד זה וחוות דעת ההגנה נערכה ב-02/06/10. לכן התקשיתי לקבל את הטענה כי די בחקירתם הנגדית של הבוחנים, אשר באה טרם בדיקת המומחה וגיבוש קו ההגנה הכללי, לשם בירור שאלת האחריות לקרות התאונה. בישיבת יום 23/6/10 נשמעו שני עדי התביעה האחרונים, שניהם עדי ראיה ולא מומחים. בפתח ישיבת יום 23/06/10 התברר כי נשלח לתביעה עותק שחור-לבן מחוות דעת מומחה ההגנה ביום 07/06/10 וכי ביום הדיון הוגש לתביעה לראשונה עותק צבעוני מחוות הדעת. עוד באותו מועד, ביקש התובע כי הסנגור ישיב את החלקים שנלקחו מהרכב כדי שיוכל לבחון, לאורם ולאחר למידת חוות דעת המומחה, אפשרות להגשת חוות דעת הזמה. בישיבת יום 02/03/11 נשמעו עדי ההגנה. מיד עם תום עדות המומחה מטעם ההגנה ובטרם נקבע התיק לסיכומים, ביקש התובע להגיש חוות דעת הזמה לחוות דעת המומחה. לאור האמור, הנני קובעת כי התביעה לא יכולה הייתה באופן סביר לצפות את דרך מהלכה של ההגנה, אף לא כ"ידיעה כללית" וכי עם קבלת חוות הדעת הצהירה ללא שיהוי על כוונתה לבחון אפשרות להגשת ראיית הזמה. לשם בחינת אפשרות זו, ביקשה להשיב לידיה את חלקי הרכב שהוחזקו בנאמנות בידי מומחה ההגנה ולאחר שמיעת עדות המומחה הציגה מיד את בקשתה להעדת עדי הזמה. טרם סיום פרשת התביעה לא הייתה לב"כ המבקשת אפשרות ללמוד את חוות הדעת ולבחנה במקביל לחלקי הרכב שטרם הוחזרו לידיו באותו שלב. התביעה יכולה הייתה לבקש לעכב את המשך שמיעת הראיות לשם למידת חוות הדעת והבאת חוות דעת מטעמה לפני תחילת פרשת ההגנה, אולם היות שחוות דעת המומחה הוגשה לתביעה סמוך למועד סיום פרשת התביעה, דרך המלך להבאת ראיות לסתור, הנה במסגרת "עדות הזמה". הצדק עם הסנגור המלומד בטענו כי לא חלה על המשיב חובה לגלות את קו הגנתו. עם זאת, מקום בו לא חשף את עיקרי הגנתו במסגרת הודעותיו במשטרה ואף לא עד לשלב מאוחר של ההליך המשפטי, עשוי הדבר להוות נימוק לקבלת הבקשה להבאת עדי הזמה לחוות דעתו המפתיעה של המומחה מטעם ההגנה. ב"כ המשיב טען לעיוות דין שעלול להיגרם למשיב היה ותתקבל הבקשה, אולם נראה לי כי בנסיבות העניין, שעה שמדובר בראיה מפתיעה שהנה מהותית ומרכזית למחלוקת בין הצדדים ונוגעת לשאלת האחריות לקרות התאונה, יש להתיר העדת עד הזמה כמבוקש כדי שיובאו בפני בית המשפט כל הנתונים הרלבנטיים. בידי המשיב אפשרות חוקית להציג ראיה נוספת מטעמו, במידת הצורך, בהתאם לסעיף 166 לחוק סדר הדין הפלילי, ואף לחקור את עד ההזמה בחקירה נגדית, כך שלא יגרם למשיב עיוות דין משמעותי. בשלב זה, אינני סבורה כי התמשכות ההליך עשוי לגרום למבקש עיוות דין במידה המצדיקה דחיית הבקשה. סוף דבר, שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל ולכן הנני מתירה לתביעה להעיד עד הזמה לחוות דעת מומחה ההגנה. ראיות הזמה / עדות הזמהעדותדיון