קראו את הכרעת הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דוח חניה לנכה שחנה בחניית נכים: החלטתי לזכות את הנאשם מהאישום המיוחס לו בכתב האישום. הנאשם מואשם בכך שביום 1.12.10 העמיד את רכבו ליד תמרור ג-43 המסמן מקום חניה לרכב נכה משותק רגליים. הנאשם הינו נכה בשיעור של 108% הנעזר קביים, הוא הודה כי החנה את רכבו במקום הנטען ע"י המאשימה אולם לטענתו הוא מושתל לכל אורך רגלו, ובהיותו מחזיק תג נכה ירוק "משולש" (כדוגמת התג המצולם) שעליו רשום מספר הרכב שחנה ליד התמרור, מותר לו לחנות ליד התמרור והוא לא עבר כל עבירה, לטענתו 10 שנים הוא נכה והוא חונה במקום זה ומעולם לא נרשם לו דו"ח. לטענת המאשימה תג הנכה של הנאשם הינו תג "רגיל" והוא אינו מאפשר חניה ליד תמרור המתיר חניה לנכים בכסא גלגלים, שלהם תג נכה כחול שעליו סמל הכסא, הזהה לסמל שבתמרור וזאת כדוגמת התג המצולם: לטענת ב"כ המאשימה לנכה הנושא תג "רגיל", משולש ירוק, מותר לחנות בכל מקום אסור, לפי חוק חניה לנכים, תשנ"ד - 1993 (להלן "החוק חניה לנכים"), בהתקיים תנאי החוק, אולם נאסר עליו להחנות ליד תמרור ג - 43 , שהגדרתו "מקום חניה לרכב של נכה משותק רגלים" ושסימולו שונה החל ביום 28.6.11 לתמרור מס' 437 והגדרתו שונתה אף היא ל-"חניה בלעדית לרכב של רכב של נכה בעל תוית כבתמרור", למרות שהתמרור עצמו לא שונה ונותר כשהיה: הנאשם הואשם כי עבר את העבירה ביום 1.12.10, עוד בטרם נכנסו לתוקפם השינויים בסימול ובהגדרת התמרור, כאשר לגבי דידי, אין כל נפקות לשינוי בנוסח הגדרת התמרור, שכן הוא לא שינה את המצב החוקי שהיה קיים קודם לשינוי. אקדים ואומר כבר בשלב זה, כי נושא חניית הנכים מוסדר ע"י חוק חניה לנכים וכי כפי שאפרט להלן בהכרעת דין זו, שינוי הגדרת התמרור ג- 43 בלוח התמרורים החדש לא שינה דבר מבחינה חוקית ולהבנתי מותר גם כיום, כפי שהיה מותר בעבר, לנכה בעל תג נכה מכל סוג שהוא ולרבות תג נכה ירוק משולש לחנות ליד תמרור 473 (לשעבר ג- 43) ובלבד שהוא עומד בתנאי חוק חנייה לנכים, (כאשר נכה בעל תג נכה כחול אינו צריך לעמוד בכל תנאי שהוא).דיון והכרעה נושא חניית הנכים מוסדר בחוק חניה לנכים המתיר לאדם נכה להחנות את רכבו הנושא תג נכה, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק, במקום שאין מותרת בו החניה בהתקיים תנאים מצטברים מסוימים וקובע כדלקמן: (א)   בחוק זה - "תג נכה" - תג שנתנה רשות הרישוי לנכה, הנושא את שם הנכה, את מספר זהותו ואת מספרי הרישוי של עד שני כלי רכב מזכים; "נכה" - עיוור, אדם אשר רופא שהוסמך לאשר נכות על פי דין אישר לגביו בכתב אחת מאלה או אדם שניתן לגביו אישור בכתב כאמור בסעיף 1א: (1)   שדרגת נכותו מגיעה ל-60% לפחות ותנועתו בדרכים בלי רכב עלולה לערער את מצב בריאותו; (2)  שהוא מוגבל בהליכה וזקוק לכסא גלגלים לצורך ניידותו; (3)  שהוא נכה הזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות; 2.  חניה במקום שאין החניה מותרת בו (א)  נכה רשאי להחנות את רכבו הנושא תג נכה (להלן - הרכב), במקום שאין החניה מותרת בו אם התקיימו כל אלה: (1)   בסמוך למקום האמור, אין מקום חניה מוסדר לנכים או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה; (2)   בסמוך למקום האמור לא מצוי מקום אחר שהחניה בו מותרת או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה; (3)   החניה נעשית באופן שאין בה סיכון לעוברי דרך ואין היא מונעת מעבר חופשי להולכי רגל, לעגלות ילדים או לעגלות נכים; (4)   החניה אינה גורמת להפרעה ממשית לתנועה. 3.  סייג לרשות חניה מבלי לגרוע מן האמור בסעיף 2(א)(3) ו-(4), לא יחול ההיתר שבסעיף 2 על חניה. (1)   בתוך צומת או בתחום שנים-עשר מטרים ממנו, פרט לקטע שסימנה רשות תימרור, בתמרור או בסימון על אבני השפה, שמותר לחנות בו; (2)   במקום כניסה לשטח המיועד לחניית כלי רכב; (3)   בתוך מעבר חציה או בתחום שנים-עשר מטרים לפניו; (4)   בנתיב שיועד לתחבורה ציבורית ובתחום תחנת אוטובוסים המוגדר על ידי סימון על פני כביש, ובאין סימון כאמור - בתוך עשרים מטרים לפני תמרור "תחנת אוטובוסים" ועשרים מטרים אחריו, בשני צדי הדרך, ובלבד שמותר להחנות את הרכב בצד הדרך שממול לסימון על פני הכביש או ממול לתמרור, אם רוחב הכביש באותו מקום הוא שנים-עשר מטרים או יותר; (5)   בתוך תחום תחנת מוניות המסומן בתמרור שהוצב או סומן; (6)   בתחום שני מטרים מברז כיבוי (הידרנט) כאשר התחום מסומן בסימון על המדרכה או על שולי הכביש או על שניהם, כפי שקבעה רשות התימרור המרכזית; (7)   בצד רכב אחר העומד או חונה בצדה של הדרך. תקנה 72 א' לתקנות התעבורה, התשכ"א - 1961 (להלן:"תקנות בתעבורה") קובעת: (א)   לא יעצור אדם רכב, לא יעמידנו, לא יחנהו ולא ישאירנו עומד, כולו או חלק ממנו, באחד המקומות המנויים להלן, ... או אם סומן בתמרור אחרת; ואלה המקומות: (16)  ליד תמרור ג-43 המסמן מקום חנייה לרכב של נכה - משותק רגליים למעט רכב הנושא תג נכה מקורי, ובלבד שהרכב נעצר, הועמד או הוחנה באותו מקום בידי הנכה שעל שמו ניתן התג האמור, או בידי אדם המתלווה אליו והנוהג בעבורו ברכב; לעניין זה, "תג נכה" - כהגדרתו בחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993. חוק העזר לבת ים (העמדת רכב וחנייתו) התשנ"ד - 1994 קובע בסעיף 5 (א):"לא יעצור אדם רכב, לא יעמידהו, לא יחנהו באחד המקומות המנויים להלן:(15) ליד תמרור ג-43 המסמן מקום חניה לנכה משותק רגליים.הן לפי תקנות התעבורה והן לפי חוק העזר לבת ים, נקבע כי החניה ליד תמרור ג- 43 מיועדת לחניה של נכה משותק רגליים, כאשר אין בתקנות התעבורה או בחוק העזר התייחסות כלשהי לסוג תג הנכה הנדרש לצורך חניה ליד התמרור, אלא לסוג הנכות, יתר על כן, בסעיף 72 (א) 16 לתקנות התעבורה נקבע לעניין זה, "תג נכה" - "כהגדרתו בחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993". חוק החניה לנכים המסדיר את נושא חניית הנכים, מתייחס ל"תג נכה" בסעיף 1 שבו, ואין בו כל אבחנה בין תג לנכה משותק רגליים או תג לנכה אחר, לצורך הנפקת תג נכה, או לצורך אחר, אלא כל שנאמר בו הינו: "תג שנתנה רשות הרישוי לנכה.." לא מצאתי כל דבר חקיקה המסמיך את משרד התחבורה - רשות הרישוי, להנפיק סוגים שונים של תג נכה, או לערוך אבחנה בין סוגים שונים של נכים, לצורך חוק חוק החניה לנכים, כאשר בפועל קיימים כיום ארבעה סוגים של תג נכה. תג חניה לנכה (משולש ירוק) תג חניה לנכה בכסא גלגלים (כחול עם סמל הכסא) תג חניה לנכה צה"ל (משולש עם סמל כלנית) תג חניה לנכה צה"ל בכסא גלגלים (כחול עם סמל הכסא עם כלנית). ביום 26.6.11 נכנס לתוקפו לוח תמרורים חדש אשר שינה את הגדרת התמרור ג-43, כאשר לפני כניסת לוח התמרורים החדש לתוקפו, היתה הגדרת התמרור: "חניה לנכה משותק רגליים". התמרור ג-43 בסימונו החדש 437 נותר בצורתו הגרפית אותו תמרור כשהיה, אולם הגדרת התמרור השתנתה ל- "מקום חניה לרכב של נכה בעל תו כבתמרור". שינוי הגדרת התמרור נועד ע"י יוזמי השינוי, למנוע חניה ליד התמרור 437 (לשעבר ג- 43 מנכים בעלי תג נכה ירוק משולש, ולאפשר חניה רק לנכים המרותקים לכסא גלגלים המחזיקים בתג נכה כחול (כבתמרור), מאחר ונציגי משרד התחבורה סוברים כי נכים אלו, המרותקים לכסא גלגלים, נזקקים יותר למקומות החניה מנכים אחרים המוגבלים בניידות. יש לציין כי בלוח התמרורים, הן הקודם והן החדש, קיים תמרור אחד ויחיד לחניית נכים וזה התמרור הכחול עם סמל הכסא ג-43, לפיכך איפוא, מקום שהחניה ליד תמרור זה, הינו המקום היחיד המהווה "מקום חניה מוסדר לנכים" כמשמעו בסעיף 2 (א) 1 בחוק חניה לנכים. חוק החניה לנכים, מפנה במפורש את הנכה שיש לו תג נכה, להחנות את רכבו ליד תמרור זה, (תמרור הכסא) כעדיפות ראשונה, בטרם יפנה לחנות במקום שהחניה אינה מותרת בו, יתירה מזאת על הנכה להוכיח כי בטרם בחר להחנות את רכבו במקום שאין החניה מותרת בו, לא היה בסמוך, מקום חניה מוסדר לנכים או שהוא לא היה פנוי, האם מתקבל על הדעת כי "מקום החניה המוסדר לנכים", שדווקא אליו מופנה הנכה להחנות את רכבו, מהווה עבור הנכה הנושא תג נכה ירוק משולש, "מקום שאין החניה מותרת בו"? להבנתי, פרשנות זו אינה סבירה והיא אינה מתיישבת עם לשון החוק. בהתאם לדברי נציגי משרד התחבורה, בישיבת בועדת הכלכלה של הכנסת מיום 15.2.11, הטעם לשינוי בהגדרת התמרור ג -43 נובע עקב המיעוט במקומות החניה לנכים ומאחר ולפי ההגדרה הקודמת של התמרור, האכיפה בעניין חניית נכים היתה קשה לפקחים, שלא ידעו האם הנכה המסוים החונה ליד התמרור, הוא משותק רגליים, כך שבעצם הוראת תמרור ג - 43 נאכפה בצורה סלקטיבית ואקראית כלפי כלי רכב עם תג נכה מכל סוג, באופן שהמשטרה וכל רשות מקומית נהגה כפי שבחרה לנהוג בעניין האכיפה, דבר הגורם לחוסר וודאות בנושא חניית הנכים. כפי שציינתי בפתח דבריי, שינוי הגדרת התמרור ג- 43 בלוח התמרורים החדש לא שינה דבר מבחינה חוקית ומותר גם כיום, כפי שהיה מותר בעבר, לנכה בעל תג נכה מכל סוג שהוא לחנות ליד תמרור 473 (לשעבר ג- 43) ובלבד שהוא עומד בתנאי חוק חנייה לנכים. כבר בע"א 3027/08 אריאל לנדסברג נ' עיריית חיפה (10.3.08) נקבע: "זאת ועוד זאת, אוסיף את הדברים הבאים של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, בנושא חניית נכים, מיום 25.2.08: "..החוק אינו מבחין בין סוגי התגים השונים (תג "משולש" או "ירוק", תג "עגלה" או "כחול", ותג נכה צה"ל). בהתאם הנציבות סבורה כי החוק חל במידה שווה על בעלי כל התגים, לרבות בעלי תג "משולש", ואלה כמו אלה רשאים לחנות במקום בו החניה אינה מותרת, בהתאם להוראות החוק". בעקבות השינוי בהגדרת תמרור ג-43 קמה זעקה מצד ארגוני הנכים בדבר פגיעה חמורה במרבית אוכלוסיית הנכים, כאשר לטענתם בתיקון נוסח התמרור ג-43 לא הושקעה חשיבה מספקת, והוא נעשה ללא שיתוף הנכים, בעקבות זעקה זו, כונסה ביום 15.2.11 ישיבה של ועדת הכלכלה של הכנסת שבה נציגי הנכים קבלו מרה על התיקון, בטענה שתיקון זה עלול לשלול ממרבית הנכים, שאין להם תג חניה כחול עם סמל הכסא, את אפשרות הניידות, בהיותם חלק גדול מהם מוגבל בניידות, לא פחות, ואולי אף יותר, מנכים הרתוקים לכסא גלגלים. בפרוטוקול מס' 459 מישיבת ועדת הכלכלה של הכנסת מיום שלישי, י"א באדר א, התשע"א (15 בפברואר, 2011) נאמר ע"י ח"כ אילן גילאון שיזם את כינוס הועדה: "אני חושב שנפלה שגגה, ובגלל זה ביקשנו דיון מהיר, ...יש כאן כנראה עניין של אי הבנה או, באיזשהו מקום, התעלמות מסוימת מתיאום עם הנציבות או עם חוקים אחרים במסגרת, ... החמור ביותר הוא הנושא של הרביזיה בתיקון תמרור 437 שזה אותו תמרור - הכחול, תמרור שעליו מופיע ציור של עגלת נכים לאנשים נכים רתוקים לעגלות כאשר מתוך סך כל התווים שיש במדינת ישראל, מעל 100 אלף, 105 הם כאלה, הכחולים, ועוד 90% הם התווים הירוקים או המשולשים. ..... מה שאני רוצה לומר כרגע שהתיקון הזה, כנראה בשוגג, לא שם לב שמבחינה חוקית הוא מוציא היום 90% מהאנשים שיש להם הרשאה לחנות בחניית נכים, מתוך האפשרות החוקית שהם יוכלו להחנות שם". היועץ המשפטי שהשתתף באותה ישיבה, ניר ימין, לא סבר כי שינוי הנוסח משנה את המצב החוקי בעניין חניית הנכים והוא אמר בדיון: " ההבדל בין ג-43, התג הקיים עד שייכנס לתוקפו 437 - הסמל הוא אותו סמל. ההבדל היחיד בהוראה שמתחדש תמרור ב-ג-43 נאמר "חניה לרכב של נכה משותק רגליים", וב - 437 ...."בעל תווית כבתמרור" זהה למשמעות שלו ל "משותק רגליים" שיש ב ג-43, לכאורה - אין שינוי במצב הקיים.......זה מה שהתחלתי לדבר קודם לכן, על שני הדינים שמסדירים את החניה של הנכים, אחת היא תקנות התעבורה, שמכוחה הותקנה גם הודעת התמרורים וגם ג-43, גם 437 החדש, השניה היא חוק חניה לנכים ולכן, מי שזכאי לחנות לפי חוק חניה לנכים לכאורה יכול לחנות גם ב-ג-43 או ב-437 החדש, ובתנאי שהוא עומד בתנאים של חוק חניה לנכים... גם בתו הכחול הוא יכול, ובלבד שמתקיימים התנאים של חוק חניה לנכים, ארבעת התנאים המצטברים שאין מקום אחר פנוי, וכו'. לכאורה, וזו הנקודה שחשוב להדגיש אותה, ותודה על השאלה שלך, כי היא עלתה גם בתיקון לתקנות התעבורה שהוועדה תיקנה לפני שנה בערך. שאלתי בדיוק את השאלה הזו את עו"ד חוה ראובני, נציגת משרד התחבורה ואני מצטט מהפרוטוקול של ה-14 במאי, 2010: אני שואל: "אדם שמתלווה לנכה, שמסיע אותו ומחנה את הרכב עבורו יוכל לחנות לפי התקנות המוצעות. יכול להיווצר מצב שבו כאשר יש את השלט ג-43 כל נכה יוכל לחנות שם, או אדם המתלווה לנכה". ואז, עו"ד ראובני עונה: "לדעתי, מחוק חניה לנכים זה נובע כבר היום. כל אדם יוכל לחנות במקום בו מופיע ג-43 עם כל תג חניה, גם עם התג המשולש. ....אבל זו המציאות המשפטית. כיוון שהזכות לחנות במקום אסור לפי חוק חניה לנכים מותנית בין היתר בכך שאין מקום חניה פנוי לנכה באותה עת, גם במקום בו מוצב ג-43 הוא יכול לחנות, לכאורה, ובלבד, שוב - שהוא עומד בתנאים של חוק חניה לנכים... ארבעת התנאים האלה" אכן הצדק עם היועצים המשפטיים שדבריהם הוזכרו לעיל, חוק חנייה לנכים הוא זה המסדיר את חניית הנכים, חוק זה מתיר חניה לנכים בהתקיים ארבעת התנאים המנויים בסעיף 2 לחוק. ששת הסייגים לרשות החנייה הקבועים בסעיף 3 לחוק החניה לנכים לא שונו, כך שאין כל מניעה כי נכה שיש לו תג נכה ירוק משולש יהיה רשאי לחנות ליד תמרור ג-43 או תמרור 437, באם מתקיימים ארבעת התנאים המפורטים בסעיף 2 לחוק הנכים. אילו התכוון המחוקק לאסור חניה על נכים הנושאים תג נכה ירוק, ליד תמרור ג -43 או תמרור 437, היה צריך להוסיף סייג נוסף בסעיף 3 בחוק חניה לנכים האוסר על נכה שאינו בעל תג נכה כחול לחנות ליד תמרור ג- 43 או תמרור 437 . לגבי דידי, כל עוד התמרור היחיד המסדיר חניה לנכים הינו ג-43, מתיר סעיף 2 (א) 1 במפורש, חניה לנכים המחזיקים בתג נכה מכל סוג שהוא, ליד תמרור זה, שכן זהו המקום היחיד המהווה "מקום חניה מוסדר לנכים" כמובנו בחוק. זאת ועוד, אף אם לא תאמר כי סעיף 2 (א) 1 לחוק החניה לנכים מתיר במפורש לנכים המחזיקים בתג נכה מכל סוג שהוא לחנות ליד תמרור ג-43, וגם אם נראה בתמרור זה מקום "שאין החניה מותרת בו", לנכה עם תג משולש, הרי מבחינת חוק חניה לנכים, אין הבדל בין נכה הנושא תג נכה משולש החונה על מדרכה או ליד סימון אדום לבן, המהווים "מקום שאין החניה מותרת בו" לבין נכה עם תג משולש החונה ליד תמרור ג- 43 (תמרור 437) המיועד לנכה משותק רגליים, שגם בו לכאורה "אין החניה מותרת", כל עוד עומד הנכה בתנאי סעיף 2 לחוק החניה לנכים. משהמחוקק הראשי לא אסר על נכה ללא תג כחול לחנות ליד תמרור ג -43 על-ידי תיקון חוק חניה לנכים, הרי שכוונת משרד התחבורה ומתקין התקנות לאסור על חניית נכה הנושא תג חניה ירוק משולש, ליד תמרור ג-43 (תמרור 437), ע"י תיקון הגדרת התמרור בלבד, אין לה תוקף, בהיותה סותרת את הוראות החקיקה הראשית. תקנה 1 לתקנות התעבורה, בסעיף הגדרות:"תמרור" - כל סימון, אות או איתות, לרבות רמזור, שקבעה רשות התמרור המרכזית ואשר הוצב או סומן על-פי הסמכה או על פי הוראה מאת רשות התמרור כדי להסדיר את התנועה בדרכים או כדי להזהיר עוברי דרך". בחוק הפרשנות, התשמ"א-1981. מוגדר המונח "חיקוק" - "חוק או תקנה"; במקרה העומד לדיון בפני, יסודה של הנורמה המשפטית האוסרת על החניה מצוי בחוק העזר לבת ים (העמדת רכב וחנייתו) התשנ"ד - 1994 הקובע בסעיף 5 (א)"לא יעצור אדם רכב, לא יעמידהו, לא יחנהו באחד המקומות המנויים להלן:(15) ליד תמרור ג-43 המסמן מקום חניה לנכה משותק רגליים. בהתאם להגדרות, התמרור הינו אך סימן המפעיל את הנורמה, תמרור אינו חוק או תקנה, ושינוי תמרור או הגדרתו, אינה מהווה את ביטול או שינוי החוק, התמרור הינו הסימן "המפעיל" את הוראת החוק, וסימון זה רשאית רשות התמרור לשנות, שינוי מיקומו של תמרור או סימון על הכביש או שינוי הגדרת התמרור, אינם משנים את הנורמה המשפטית שאותה מפעיל התמרור בהצבתו. אבחנה זו בין הוראת ביצוע לבין נורמה משפטית נקבעה בע"פ 402/63 אברהם רונן נ' היועץ המשפטי לממשלה, , אשר בו נתעוררה השאלה אם החלטה בעניין הצבת תמרור, להבדיל מההוראה הקובעת את צורת התמרור ואת משמעותו המשפטית, היא תקנה בת פועל תחיקתי. בהשיבו על כך בשלילה קבע כב' השופט ויתקון: "ההחלטה להציב תמרור כל עיקרה ותכליתה של החלטה כזאת היא להפעיל נורמה משפטית. אך נראה לי, שגם במקרה זה עלינו להבחין בין קביעת הנורמה לבין "היערכות הנתונים העובדתיים". הנורמה מדברת, כאמור, במונחים מופשטים: היא זקוקה, לשם הפעלתה, לקונקרטיזציה. לשם כך יש צורך לייחס ולשוות למקום פלוני את הנתונים הקונקרטיים המוגדרים בצורה מופשטת בנורמה עצמה. הליך זה של ייחוס הנתונים אינו שייך לקביעת הנורמה אלא להחלתה ולהפעלתה ... אכן לא בהחלטה להציב תמרור יש לראות תקנה בת פועל תחיקתי, אלא בחוק הקובע נורמה משפטית לגבי מקום, בו הוצב התמרור, ואילו ההחלטה להציב תמרור מגבשת נתון עובדתי, שלגביו מופעל החוק". ראה גם: בג"ץ 508/83 מעוף נתיבי אויר בע"מ ואח' נ' שר התחבורה ואח', פ"ד לח(3) 533, עמ' 544 - 545)" חוק חניה לנכים מהווה חקיקה ראשית ואילו תקנות התעבורה וחוקי העזר מהווים חקיקת משנה, כאשר תמרור מהווה אך סימן המפעיל את הנורמה, מבחינת המדרג הנורמטיבי, עדיפה חקיקה ראשית על פני חקיקת משנה וחקיקת משנה אינה יכולה לסתור חקיקה ראשית, כמו כן שינוי הגדרת התמרור אינו משנה את הנורמה ה"מפעילה" את התמרור. במקרה שלפני, הנורמה היתה ונותרה, גם לאחר שינוי הגדרת התמרור, איסור חניה למעט לנכה משותק רגליים, כדי לשנות את הנורמה, כך שתיאסר החניה על מי שאינו נושא תג נכה כחול, היה צריך לשנות את הוראת סעיף 5 לחוק העזר העירוני, ובהתאמה כל סעיף דומה בתקנות התעבורה, באופן שיקבע כי איסור החניה חל "ליד תמרור ג-43 המסמן מקום חניה לנכה משותק רגליים, המחזיק תג נכה כבתמרור" ובנוסף, כדי שחקיקת המשנה לא תסתור את החקיקה הראשית, היה צריך לשנות את הוראות חוק חניה לנכים בהתאמה. אשר על כן מסקנתי הינה, כי במצב החוקי היום, נכה הנושא תג נכה מכל סוג שהוא, כסא או משולש, רשאי להחנות את רכבו ליד תמרור ג- 43 או תמרור 437 ללא כל תנאי ולחלופין נכה הנושא תג משולש ירוק, רשאי לחנות ליד תמרור ג- 43 או בסימונו החדש, תמרור 437 , בהתקיים תנאי חוק חניה לנכים בעוד נכה הנושא תג נכה כחול רשאי להחנות בלא כל תנאי. לא ניתן להסדיר את הנושא החשוב והחיוני של חניית נכים, ע"י שינוי הגדרת תמרור בלבד, ויש להסדיר נושא חשוב זה, המשפיע על ציבור גדול של נכים, לאחר מחשבת תחילה ובחקיקה הרמונית, בשיתוף הגורמים הנוגעים בדבר, באופן שלא יפגע במרבית ציבור הנכים. האמור לעיל, בדבר היתר לנכים בעלי תג נכה, לחנות במקום אסור לחניה, כל עוד הנכה עומד בתנאי סעיף 2 לחוק החניה לנכים, כפוף להסתייגות נוספת ולפיה, עפ"י פרשנות סבירה והגיונית, חרף ההיתר האמור, אין נכה רשאי לחנות במקום שיוחד לחניה לרכב מסויים, כמו חניה לרכב שגרירות, או בחניה פרטית. מאחר ולא נטען ע"י המאשימה כי הנאשם לא עמד בתנאי חוק חניה לנכים עת חנה ליד התמרור כמפורט בכתב האישום, הנני מזכה את הנאשם מכל אשמה. משפט תעבורהנכותחניית נכים / תו נכהחניהדוח חניה