הגנת הטעות בעובדה קבועה בסעיף 34יח לחוק העונשין כדלקמן: (א)   העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו. (ב)   סעיף קטן (א) יחול גם על עבירת רשלנות, ובלבד שהטעות היתה סבירה, ועל עבירה של אחריות קפידה בכפוף לאמור בסעיף 22(ב). על הנאשם להוכיח כי טעותו הייתה כנה. " הסייג של טעות במצב דברים דורש לשם התקיימותו, עשיית מעשה בדמותו של מצב עובדתי שאינו קיים. נוסח זה מורה כי על הטעות להיות כנה, באופן שהנאשם האמין במצב דברים שאינו מתקיים בפועל...אם הטעות לא הייתה כנה , לא הייתה כלל טעות. לבחינת כנות טעותו של הנאשם רשאי בית המשפט להיעזר במבחן הסבירות. סבירות הינה תנאי לבחינת טענת הגנה של טעות במצב דברים בקשר לעבירת רשלנות ואילו בעבירות הדורשות כוונה פלילית משמשת הסבירות אמת מידה לבדיקת אמינות גרסת הנאשם. " נמצא שגריעתו של תנאי הסבירות מהגדרת הטעות אינה גורעת מכוחו של בית המשפט לעשות שימוש במבחן הסבירות כאמת מידה ראייתית. קראו את הכרעת הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגנת טעות במצב דברים: הנאשם מואשם בכך שבתאריך 15.2.10 נהג ללא רישיון נהיגה תקף שפקע בתאריך 10.11.08 וללא ביטוח תקף. הנאשם טוען להגנה של טעות במצב דברים. אין מחלוקת כי במועד נשוא כתב האישום היה בחזקת הנאשם רישיון נהיגה זמני אשר לא שולם. הדו"ח שנערך על ידי השוטר הוגש בהסכמה. בתגובתו לשוטר אמר הנאשם : "לאחר שעצר אותי השוטר, זיהה שרישיוני אינו בתוקף, זאת לאחר שהוצאתי רישיון זמני, לידיעתי מותר לי לשלמו עד 6 חודשים כאמור לתאריך 9.3.10 וזאת נאמר לי מפורשות במשרד התחבורה. דחיתי את התשלום ממועדו המיידי מאחר ואני במצוקה כלכלית". הנאשם העיד להגנתו. לדבריו אכן פקע תוקף רישיון הנהיגה הקבוע בתאריך 10.11.08(אישורי משרד הרישוי נ/1 ו-נ/2). הנאשם החזיק ברישיון נהיגה זמני תקף מתאריך 8.12.08 ועד 8.6.09 ( אישור משרד הרישוי - נ/1). הואיל והנאשם לא השלים את הדרוש לצורך חידוש הרישיון הקבוע, הוצא לו שוב רישיון נהיגה זמני תקף מתאריך 22.2.09 עד 22.8.09 (אישור משרד הרישוי - נ/2). שני הרישיונות הזמניים הוצאו ללא צורך בתשלום. לאחר שהנאשם השלים קורסים כפי שנדרש על ידי משרד הרישוי הוא קיבל רישיון נהיגה זמני נוסף (נ/3). הרישיון הוצא בתאריך 6.9.09 ותוקפו עד 6.3.10 ומופיע עליו סכום לתשלום. אין מחלוקת כי הנאשם לא ביצע את התשלום. הנאשם טען כי רק כאשר נעצר על ידי השוטר נאמר לו שהרישיון תקף רק לאחר תשלומו, "חשבתי כי הרישיון בתוקף עד ה-6.3.10 ושאני יכול לשלם אותו עד לתאריך זה". הנאשם הסביר כי העדיף להמתין עם תשלום הרישיון עד לקבלת כרטיס "משרת מילואים פעיל" אשר מקנה לו הנחה משמעותית בתשלום הרישיון. לחיזוק טענתו ולהוכחת סבירותה השווה הנאשם בין טופס רישיון הנהיגה הזמני לבין טופס של רישיון רכב. על גבי חלקו הקדמי של רישיון הרכב נרשם, "רישיון הרכב הוא בר תוקף רק לאחר תשלום האגרה וביצוע מבחן כשירות לתנועה". שלא כך, על גבי רישיון הנהיגה הזמני נרשם בחלקו האחורי בלבד ובאותיות קטנות שיש לשלמו. הנאשם טוען כי יש בכך כדי להטעות. " ידעתי שאני צריך לשלם זאת לא השאלה. חשבתי שאני יכול לשלם עד ה-6.3.10. " עוד הוסיף הנאשם, " כאשר יצאתי ממשרד התחבורה הפקידה אמרה לי שם כי זה בתוקף עד לתאריך הזה. היא לא אמרה לי את העניין התשלום ". הגנת הטעות בעובדה קבועה בסעיף 34יח לחוק העונשין כדלקמן: (א)   העושה מעשה בדמותו מצב דברים שאינו קיים, לא יישא באחריות פלילית אלא במידה שהיה נושא בה אילו היה המצב לאמיתו כפי שדימה אותו. (ב)   סעיף קטן (א) יחול גם על עבירת רשלנות, ובלבד שהטעות היתה סבירה, ועל עבירה של אחריות קפידה בכפוף לאמור בסעיף 22(ב). על הנאשם להוכיח כי טעותו הייתה כנה. " הסייג של טעות במצב דברים דורש לשם התקיימותו, עשיית מעשה בדמותו של מצב עובדתי שאינו קיים. נוסח זה מורה כי על הטעות להיות כנה, באופן שהנאשם האמין במצב דברים שאינו מתקיים בפועל...אם הטעות לא הייתה כנה , לא הייתה כלל טעות " (ע"פ 5938/00 ניסים אזולאי נ' מ.י.) לבחינת כנות טעותו של הנאשם רשאי בית המשפט להיעזר במבחן הסבירות. סבירות הינה תנאי לבחינת טענת הגנה של טעות במצב דברים בקשר לעבירת רשלנות ואילו בעבירות הדורשות כוונה פלילית משמשת הסבירות אמת מידה לבדיקת אמינות גרסת הנאשם. " נמצא שגריעתו של תנאי הסבירות מהגדרת הטעות אינה גורעת מכוחו של בית המשפט לעשות שימוש במבחן הסבירות כאמת מידה ראייתית" ( דנ"פ 1294/96 עוזי משולם נ' מ.י.), . יעקב קדמי, בספרו, הדין בפלילים חוק העונשין חלק ראשון עמוד 560 כותב: "הלכה למעשה, משמשת הסבירות מבחן לכנות האמונה במצב הדברים המוטעה. וכך נאמר בעניין זה בע"פ 2598/94 (דנינו) : "גם אם לא דורש סעיף 34יח(א) לתיקון 39...כי הטעות תהא כנה וסבירה (כלשון סעיף 17 לחוק העונשין לפני התיקון)יש בידי בית המשפט לשקול את סבירות הגרסה, כדי לבחון את אמינותה " העבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף הינה עבירה של אחריות קפידה. וכך נאמר ברע"פ 2929/04 מ.י. נ' רפאל אוחנה : " העבירה של נהיגה ברכב שניתנה לגביו הודעת אי שימוש, כמו גם העבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה בתוקף ועבירות רבות נוספות בדיני התעבורה הן עבירות שתכליתן לקבוע את סטנדרט ההתנהגות של נוהג ברכב..." (לעניין סווגן של עבירות התעבורה כעבירות של אחריות קפידה ראה גם: רע"פ 4010/04 עבד אל ראזק מוהנד נ' מ.י., , 70645/04 מ.י. נ' תלחמי טארק, , תת"ע 2002-07-10 מ.י. נ' יוסף דנילוב, ). בעבירות של אחריות קפידה יוצאת התביעה ידי חובתה בהוכחת היסוד העובדתי של העבירה והנטל עובר לנאשם להוכיח האם קיימת הגנה הפוטרת אותו מאחריות. סעיף 22 לחוק העונשין קובע את היקף האחריות הקפידה : 22 (א)   אדם נושא באחריות קפידה בשל עבירה, אם נקבע בחיקוק שהעבירה אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות; ואולם, אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לבטל את האחריות בשל עבירות שחוקקו טרם כניסתו לתוקף של חוק זה ונקבע בדין שאינן טעונות הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות. לענין סעיף קטן זה, "בדין" - לרבות בהלכה פסוקה. (ב)   לא יישא אדם באחריות לפי סעיף זה אם נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן למנוע את העבירה; הטוען טענה כאמור - עליו הראיה. סעיף 21 לחוק העונשין קובע כי רשלנות הינה : " אי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, כשאדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות הענין, להיות מודע לאותו פרט..." ברע"פ 2929/04 מ.י. נ' רפאל אוחנה הנ"ל נפסק כי בעבירות של אחריות קפידה קמה חזקה כי התקיים היסוד הנפשי הנדרש ועל הנאשם הנטל לסתור את החזקה: " היום, שלא כמו בעת משטר ה"אחריות המוחלטת" ניתן לסתור את חזקת היסוד הנפשי, ולהראות כי הנדון עשה את כל שניתן כדי למנוע את העבירה, הכל כאמור בסעיף 22(ב) לחוק העונשין ". מהאמור לעיל עולה כי בנוסף לנטל המוטל על הנאשם הטוען להגנה של טעות במצב דברים להראות כי טעותו הינה טעות כנה העומדת במבחן הסבירות, עליו להראות גם כי פעל ללא מחשבה פלילית, ללא רשלנות, ועשה כל שניתן על מנת למנוע את ביצוע העבירה. לאחר שבחנתי את טיעוני הנאשם לא מצאתי כי עומדת לו ההגנה של טעות במצב דברים וכי לא סתר את חזקת היסוד הנפשי. התביעה הוכיחה את ביצוע העבירה בהוכחת העובדה כי במועד נשוא כתב האישום לא היה לנאשם רישיון נהיגה תקף שכן רישיון הנהיגה הקבוע פקע והרישיון הזמני טרם שולם. הנאשם לא הוכיח קיומה של הגנה הפורטת אותו מאחריות. אין מחלוקת כי הנאשם ידע שעליו לשלם את סכום התשלום המופיע על גבי הרישיון הזמני - נ/3, בסך 409 ₪. טענתו של הנאשם מתייחסת לטעות באשר למועד בו יש לבצע את התשלום ובאשר לתקפותו של הרישיון ללא התשלום. אמנם בחלקו הקדמי של הרישיון לא מופיע המועד הנדרש לביצוע התשלום, אך בחלקו האחורי של הרישיון נרשם במפורש כי תוקפו של הרישיון מותנה בתשלום הסכום : " הרישיון הינו בר תוקף כשהוא מוחתם בחותמת הבנק ובצמוד לתעודת הזהות או תעודה מזהה אחרת של בעל הרישיון ". דהיינו, פעולה פשוטה ומתבקשת של קריאת חלקו האחורי של המסמך מלמדת על כך שיש לבצע פעולת תשלום על מנת שהמסמך יהיה בעל תוקף. אין לקבל את טענת הנאשם כי העובדה שהדברים רשומים בחלקו האחורי של הרישיון ולא בחלקו הקדמי ומופיעים באותיות קטנות, מהווים הטעייה. הרישיון הזמני הינו מסמך קצר ופשוט ונרשם עליו באופן ברור ומפורש כי יש לבצע תשלום כדי שהרישיון יהיה תקף. די ברישום זה כדי להבהיר למחזיק במסמך כי יש לשלם את המסמך קודם הנהיגה ורק לאחר תשלומו הוא יהיה תקף. הרישיון הזמני הינו מסמך המדבר בעד עצמו. חובה לשלם את הסכום המופיע בו על מנת שיהווה רישיון נהיגה זמני בר תוקף. טענתו של הנאשם כי לא היה מודע לדרישת תשלום הרישיון טרם הנהיגה, מצביעה על כך שלא עשה כל שניתן על מנת לברר זאת. הנאשם נהג ברשלנות מקום בו אדם מן הישוב יכול היה להיות מודע לכך. אדם מן הישוב בודק את המסמך שבידו וקורא את הרשום בו טרם הנהיגה. לו היה נוהג בצורה מקובלת זו, היה הנאשם מודע לכך שעליו לשלם את הסכום המופיע על גבי הרישיון כתנאי לנהיגה עם רישיון נהיגה תקף. למרות שהנאשם היה מודע לכך שעליו לשלם את סכום הרישיון, לא עשה כן. רשלנותו מתבטאת בכך שלא עשה כל הניתן על מנת למנוע את העבירה. משעה שלא בדק מתי עליו לבצע את התשלום, לא קרא את המסמך, ובחר לנהוג עם רישיון נהיגה שאינו משולם, הרי שלא תעמוד לו ההגנה של טעות במצב דברים. הואיל ועל גבי המסמך מופיע סכום לתשלום, סביר להניח כי הדרישה הינה שיש לשלם את הסכום כתנאי לתוקפו של המסמך. ברע"פ 2929/04 הנ"ל נפסק לעניין הנטל המוטל על נהג לבדוק האם הרכב אשר נמסר לו לנהיגה על ידי בעל הרכב רשאי לנוע בדרכים : " דעתי היא כי הדרישה שהנוהג ברכב יהיה אחראי לבדוק האם הרכב בו הוא נוהג הוא תקין, שמיש ובעל הרשאה לנסוע בכבישים היא דרישה סבירה וראויה.....דומה שכדי לעמוד בדרישה זו  - די בבירור קצר עם בעל הרכב. אין זו הטלת דרישה שאין הציבור יכול לעמוד בה ". בהשוואה לענייננו, יש לומר, כי דרישה מנהג לברר האם ניתן לנהוג ברכב עם מסמך של רישיון זמני שאינו משולם, הינה דרישה סבירה שהאדם מן הישוב יעמוד בה. על אחת כמה וכמה כאשר ברור שמדובר במסמך שיש חובה לשלמו. אני דוחה מכל וכל את טענת הנאשם כי נאמר לו במשרד הרישוי שניתן לשלם את סכום הרישיון הזמני בסיום התקופה הרשומה בו ובכל זאת לנהוג במשך אותה תקופה. זו הייתה תגובתו של הנאשם לשוטר בעת רישום הדו"ח נגדו, אך מאוחר יותר, במהלך עדותו, שינה הנאשם את גרסתו והעיד, " כאשר יצאתי ממשרד התחבורה הפקידה אמרה לי שם כי זה בתוקף עד לתאריך הזה. היא לא אמרה לי את עניין התשלום ". מדברים אלה עולה כי בניגוד לדברים שאמר לשוטר, לא נאמר לנאשם במשרד הרישוי כי ניתן לבצע את התשלום בסיום התקופה. מנסיבות אלה יש להסיק את חוסר כנות טענתו של הנאשם. איני נותנת אימון בגרסת הנאשם כי הוטעה לעניין זה על ידי פקיד במשרד הרישוי. הנפקת רישיון נהיגה זמני על ידי משרד הרישוי אינה מקרה חריג אלא פעולה שגרתית, ובלתי סביר בעיני כי פקיד משרד הרישוי אמר לנאשם כי המסמך תקף גם טרם תשלומו. הנאשם לא טרח לזמן את פקיד משרד הרישוי שלטענתו הטעה אותו. הנאשם בחר שלא לבדוק האם הוא רשאי לנהוג מבלי לשלם את הרישיון ונהג כשבידו רישיון נהיגה זמני שאינו תקף. הנאשם לא סתר את היסוד הנפשי המיוחס לו שכן פעל ברשלנות ולא עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה. הנאשם הציג תעודת ביטוח ששולמה במועד, אך נוכח העובדה כי תוקף רישיונו פקע למעלה משנה, תעודת הביטוח אינה תקפה. נוכח כל האמור לעיל אני מרשיעה את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. #4# ניתנה והודעה היום י"ט אלול תשע"א, 18/09/2011 במעמד הנוכחים. רות רז, שופטת #6# גזר דין הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות , הנאשם נוהג משנת 2002 לחובתו 6 הרשעות קודמות. רשיון נהיגה לא היה תקף תקופה העולה על שנה. לנאשם הוצאו רשיונות נהיגה זמניים אשר פקעו טרם מועד ביצוע העבירה. הנאשם חידש את רשיון נהיגה ואוחז כיום ברשיון נהיגה תקף. נוכח האמור אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים: קנס בסך 1,500 ₪ או 15 ימי מאסר , הקנס ישולם תוך 60 יום. פסילה על תנאי של חודשים למשך שנתיים. זכות ערעור כחוק. הגנות משפטיותהגנת טעות במצב דבריםהגנות במשפט הפלילי