קראו את הכרעת הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עבירת הפרת חוק חומרים מסוכנים: 1. אני מזכה את הנאשמים מחמת הספק מביצוע עבירה של אי קיום ו/או הפרת תנאים ברישיון עסק לפי סעיפים 4,7,14 ו-15 לחוק רישוי עסקים תשכ"ח -1968 ולגבי הנאשמים 2 ו-3 לפי סעיף 15(2) לחוק הנ"ל. 2. נגד הנאשמים הוגש כתב אישום המייחס להם ביצוע עבירות של אי קיום ו/או הפרת תנאים בהיתר רעלים עבירות לפי סעיף 15(ב)(2) לחוק החומרים המסוכנים תשנ"ג-1993 ולגבי הנאשמים 2 ו-3 לפי סעיף 16ב לחוק הנ"ל וכן אי קיום ו/או הפרת תנאים ברישיון עסק עבירות לפי סעיפים 4,7,14 ו-15 לחוק רישוי עסקים תשכ"ח -1968 ולגבי הנאשמים 2 ו-3 לפי סעיף 15(2) לחוק הנ"ל. 3. אין חולק כי הנאשמת 1 הינה חברה העוסקת בטיפול ופינוי פסולת מסוכנת ומנהלת תחנת מעבר לחומרים מסוכנים באזור התעשיה סגולה בפ"ת (להלן:"תחנת המעבר"). הנאשם 2 היה בעת הרלוונטית מנהלה של הנאשמת 1 ובעל היתר הרעלים ואילו הנאשם 3 שימש בה ככימאי ואחראי רעלים בהיתר הרעלים. כמו כן אין חולק כי ביום 6.10.08 העבירה הנאשמת 1 באמצעות משאית שבבעלותה (להלן:"המשאית") שש חביות אשר הכילו סוללות מתחנת המעבר למתקני החברה לשירותי איכות הסביבה ברמת חובב (להלן:"החברה" ולהלן:"החביות"). 4. בכתב האישום נטען כי בבדיקת החביות במתקני החברה עלה כי הן מכילות בערבוביה סוללות רגילות וסוללות ליתיום בתחתיתן וזאת בניגוד לתנאי היתר הרעלים של הנאשמת 1 וכן כי שונעו יחדיו הגם שהינן משתייכות לקבוצות סיכון העלולות להגיב ביניהן וזאת בניגוד לתנאי רישיון העסק של הנאשמת 1. 5. לנוכח כפירת הנאשמים באמור סעיף 3 דלעיל, נדרשת הכרעה האם הוכחו עובדות כתב האישום המבססות את העבירות המיוחסות להם על פיו. דיון 1. נמצאנו למדים כי תחילתו של אירוע זה במידע שהגיע למיטל ליאון, הממונה על התעשייה ברמת חובב, במחוז דרום של המשרד להגנת הסביבה, אודות מהות המשלוח שאמור להגיע לחברה, מהנאשמת 1. מיטל ליאור יידעה את מר שמואל גרמן, מנהל התפעול של החברה וכפי שעלה מעדותו של עד התביעה אלכס קוסטיוקביץ' (להלן:"אלכס") , מנהל צוות דיגום, מיון, אחסון ושינוע בחברה ומהודעתו ת/4, הלה הנחה אותו לבדוק את המשלוח שהתקבל. 2. בעדותו, ציין אלכס כי נכח בעת בדיקת החבית הראשונה וכאשר הוצאה כלל תכולתה נוכחו לדעת כי הכילה סוללות וכן סוללות ליתיום, שמקורן בצה"ל, אשר הונחו ברבע התחתון של החבית. אלכס ציין בנוסף כי מאחר ומדובר במשלוח שנאסר עליהם לקבלו, הפסיק את העבודה והתקשר למנהל התפעול על מנת לקבל ממנו הנחיות להמשך העבודה. 3. מצאתי לאמץ את עדותו של אלכס, לאור התרשמותי כי תיאר את מצב הדברים כפשוטו, לרבות בנוגע לכך שלא נכח במהלך בדיקת כלל החביות שארכה פרק זמן בלתי מבוטל אלא אך לסירוגין. בלתי שנוי במחלוקת כי כלל החביות הגיעו לחברה מהנאשמת 1 במשאית ושוכנעתי כי החבית האחת, אשר אלכס נטל חלק מלא בבדיקתה, הגיעה לחברה, מהנאשמת 1 כאשר הינה מכילה הן סוללות והן סוללות ליתיום. לא ניתן לקבוע באשר לתכולת יתר החביות, כאמור, במידה הדרושה בפלילים. שכן אלכס לא נטל חלק פעיל בבדיקה, אלא אך לסירוגין ולא הובאו לעדות מי אשר ביצעו את הבדיקות בפועל, על מנת להעיד כי תכולתן משקפת את מצב הדברים לאשורו בעת קבלתן. 4. ההגנה העלתה טענות באשר למזימה שנרקמה נגדה מצידם של גורמים מתחרים ואף הגישה כראיה , סיכום ישיבת בירור שנערכה בעניין אירוע של קליטת חביות ליתיום בחברה מיום 15.10.10. ככל הנוגע לאירוע נשוא כתב אישום זה הטעון הכרעה בתיק זה, לא הובאו כל ראיות מצידם של הנאשמים שיהא בהן כדי להוכיח את טענותיהם ואלה נותרו בעלמא. 5. על פי תנאי היתר הרעלים, ת/6, נאסר על הנאשמת 1 בתחנת המעבר לערב בין סוללות לסוללות ליתיום ויש בקביעתי דלעיל כי החבית הראשונה הכילה הן סוללות והן סוללות ליתיום, כדי להצביע, כי הופרו תנאי היתר הרעלים ולהקים את יסודות העבירה. 6. ובאשר להפרת תנאי רישיון העסק, מיוחס לנאשמים כי הפרו את התנאי האוסר שינוע, באותו הרכב, של חביות המשתייכות לקבוצות סיכון העלולות להגיב ביניהן. 7. את הנסיבה העובדתית כי הסוללות וסוללות ליתיום משתייכות לקבוצות סיכון העלולות להגיב ביניהן מבקשת המאשימה להוכיח באמצעות חוות דעת המומחה ד"ר יעקב דרור , ת/7 (להלן:"חוות הדעת"). 8. מצאתי ממש בטענת ההגנה כי אין באמור בחוות הדעת כדי להוכיח זאת. עיון בחוות הדעת העלה כי ניתנה ככל הנוגע להפרת תנאי היתר הרעלים ומפרטת את תכלית התנאי שלא לערב בין הסוללות. וזאת לאור העובדה כי הסוללות מופנות להטמנה בעוד שההטמנה אסורה באשר לסוללות הליתיום. נקבע בחוות הדעת כי הדרישה להפרדה נובעת משיקולי בטיחות ושמירה על בריאות הציבור והסביבה ולצורך מניעת מקרים של תגובה בלתי מבוקרת ומסוכנת באתר ההטמנה שברמת חובב. 9. לא הוכח אם כן כי הסוללות וסוללות הליתיום משתייכות לקבוצות סיכון העלולות להגיב ביניהן ועל כן יזוכו הנאשמים מחמת הספק מעבירה זו. אף יצוין שמצאתי ממש בטענת ההגנה בסיכומיה, שעל פי טבלה המופיעה בהיתר הרעלים, אשר דנה בשינוע משותף של חומרים מסוכנים, לא נאסר שינוען של סוללות ביחד עם סוללות ליתיום. משכך ואף אם אין המדובר בחלק מרישיון העסק אלא בהוראה מהוראות היתר הרעלים, יהא בכך כדי לחתור תחת טענת המאשימה בכתב האישום כי המדובר בקבוצות סיכון העלולות להגיב ביניהן. 10. אחריותם של הנאשמים 2 ו-3 , נושאי משרה בנאשמת 1 קמה באשר לחוק חומרים מסוכנים מסעיף 16ב' שזהו לשונו: "16ב. (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 15 על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "נושא משרה" - מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. (ב) נעברה עבירה לפי סעיף 15 על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי הסעיף האמור, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו." 11. הרציונל העומד מאחורי הוראות המטילות אחריות פלילית על נושאי משרה בתאגיד הינו הטלת חובה על כל מי שבידיו הכוח למנוע את ביצוע העבירה במטרה להמריץ אותו לנקוט את אמצעי הזהירות הדרושים (ר' רע"פ 5389/01, המועצה האזורית לב-השרון נ' מדינת ישראל, ) . וכדברי כב' הש' ברק (כתוארו אז) בע"פ 3027/90 חברת מודיעים בינוי ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל, : "...בהטלת אחריות פלילית כעין שילוחית בגין עבירת נושא משרה קודמו המטרות החברתיות שהחוק בו מצויה עבירת נושא המשרה בא להגשים. הטלת אחריות פלילית כעין שילוחית על נושאי המשרה נועדה להמריץ אותם לנקוט אמצעים נאותים ולהבטיח כי יקוימו אמצעי זהירות על-מנת למנוע ביצוע עבירות במסגרת התאגיד" 12. בנוגע לנאשם 2 המדובר במנהל הנאשמת 1, אשר הינו בעל היתר הרעלים כמפורט בת/6 ומודע לכלל תנאיו ומכאן קמה חובתו לוודא את מילוים . אף חלה חזקה כי הפר חובתו לפי הסעיף האמור ולא עלה בידו להוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלאה. 13. כך הדבר גם באשר לנאשם 3 מתוקף היותו מועסק ככימאי של הנאשמת 1 ואחראי הרעלים בהיתר הרעלים. כמו כן בשים לב לכך כי מתוקף תפקידו חתם על תעודת המשלוח של החביות ואישר כי עושה כן לאחר בדיקה מטעמו (ר' ת/2 עמ' 2 ש' 18 ואילך). עוד יצוין כי לנוכח בחירת הנאשם 3 שלא להעיד במסגרת פרשת ההגנה, לא אך שהדבר יהווה תמיכה לראיות התביעה אלא יקבע על פני הדברים כי לא נסתרה החזקה העומדת לחובתו. סוף דבר 1. אני מזכה את הנאשמים מחמת הספק מביצוע עבירה של אי קיום ו/או הפרת תנאים ברישיון עסק לפי סעיפים 4,7,14 ו-15 לחוק רישוי עסקים תשכ"ח -1968 ולגבי הנאשמים 2 ו-3 לפי סעיף 15(2) לחוק הנ"ל. אני מרשיעה את הנאשמים בעבירה של אי קיום ו/או הפרת תנאים בהיתר רעלים עבירות לפי סעיף 15(ב)(2) לחוק החומרים המסוכנים תשנ"ג-1993 ולגבי הנאשמים 2 ו-3 לפי סעיף 16ב לחוק הנ"ל. חשיפה לחומרים מסוכנים