קראו את הכרעת הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זיכוי מעבירת שימוש במידע פנים: מחמת הספק אני מזכה את הנאשם מהעברה המיוחסת לו בכתב האישום. כתב האישום חברת תפן הנדסת תעשייה וניהול וניתוח מערכות בע"מ (להלן: "תפן ו/או החברה") הייתה במועדים הרלוונטיים לכתב האישום חברה ציבורית שניירות הערך שלה נסחרו בבורסה לניירות ערך בתל-אביב בע"מ (להלן: "הבורסה"). החברה סיפקה שירותי ייעוץ בתחומי הניהול, התפעול, הנדסת תעשייה ומחשוב מערכות מידע. במועדים הרלוונטיים לכתב האישום כיהן הנאשם כיו"ר דירקטוריון תפן ומתוקף תפקידו כיו"ר הדירקטוריון קיבל הנאשם דיווח חודשי על מצבה הכספי של תפן מסמנכ"ל הכספים וכן קיבל דיווח שוטף בדבר מצבה. נוכח האמור לעיל ענה הנאשם בתקופה הרלוונטית לכתב האישום להגדרת המונח "איש פנים" כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק ניירות ערך"), בחברת תפן. הדו"חות התקופתיים של תפן לרבעון השלישי של שנת 2003 (להלן: "הדו"חות") פורסמו ביום 23.11.03 ושיקפו שינוי לרעה במצבה הכספי של החברה הן ביחס לרבעון המקביל אשתקד והן ביחס לרבעון השני בשנת 2003. ההרעה באה לידי ביטוי בדו"חות תפן בנתוני ההכנסות, ברווח הגולמי, ברווח התפעולי וברווח הנקי לתקופה. ביום 16.11.03, כשבוע לפני פרסום הדו"חות, הורה הנאשם למכור את אחזקותיו האישיות במניות תפן מחשבונו האישי מס' 625555 בבנק מזרחי סניף 26 באר שבע. כל אחזקותיו של הנאשם במניות תפן בחשבון הנ"ל נמכרו בין התאריכים 16 - 18 לחודש נובמבר 2003, וזאת על פי הוראתו כמפורט לעיל. המכירות נעשו בארבע עסקאות בסך כולל של 4,299 ע.נ. מניות תפן והנאשם קיבל תמורתן סך של 165,841 ₪ לחשבונות. יום למחרת פרסום הדו"חות ביום 24.11.03 ירד שער מניית תפן ב- 23.5%. ההרעה במצבה של תפן לא הייתה ידועה לציבור בעת שהנאשם מכר את המניות. בהרעה הנ"ל במצבה של תפן כאמור בדו"חות היה כדי לגרום לשינוי משמעותי במחיר ניירות הערך של חברת תפן אילו נודעה לציבור. ככזה, מהווה המידע בדבר ההרעה הנ"ל מידע פנים כהגדרתו בחוק ניירות ערך. בעת שהורה הנאשם על המכירות במניית תפן היה מצוי בידיו מידע פנים לגבי תפן. בעשותו את המעשים כאמור לעיל, עשה הנאשם עסקה של שימוש במידע פנים בידי איש פנים. הנאשם הואשם בעבירה לפי סעיף 52 ג. לחוק ניירות ערך - איש פנים בחברה העושה שימוש במידע פנים. תשובת הנאשם לכתב האישום הנאשם אישר את הפרטים לגבי חברת תפן ולא כפר בכך שבמועדים הרלוונטיים לכתב האישום כיהן כיו"ר דירקטוריון תפן. הנאשם לא כפר בכך שמתוקף כהונתו כיו"ר דירקטוריון תפן ענה באופן פורמאלי להגדרת המונח "איש פנים" כמשמעותו בחוק ניירות ערך, אך כפר בכך שענה להגדרת המונח "איש פנים" באופן מהותי ומתוקף כך שקיבל דיווח חודשי ודיווח שוטף על מצב החברה. הנאשם אישר את מועד פרסום הדו"חות התקופתיים של תפן לרבעון השלישי של שנת 2003 ביום 23.11.03 וגם אישר שהדו"חות הנ"ל שיקפו שינוי לרעה חשבונאי בדו"חות הכספיים של החברה ביחס לדוחותיה לרבעון המקביל אשתקד ולרבעון השני של שנת 2003. הנאשם כפר ביתרת האמור בסעיף 5 לכתב האישום בנוגע לאופן בו באה ההרעה לידי ביטוי בדו"חות תפן וזאת, בין היתר, מחמת האופן הכללי והגורף בו נוסח סעיף 5 לכתב האישום. הנאשם אישר כי ביום 16.11.03 ניתנה על ידו הוראה למכור במהלך תקופה של עד 14 ימים ממועד מתן ההוראה, ניירות ערך, לרבות מניות תפן, שהוחזקו בחשבון הבנק שלו מס' 625555. עוד אישר כי על פי הוראתו כאמור לעיל נמכרו כל אחזקותיו במניות תפן בחשבון האמור בין התאריכים 16 - 18 בנובמבר 2003 וזאת בארבע עסקאות בסך כולל של 4,299 ע.נ. מניות תפן וכן את סכום התמורה בסך של 165,841 ₪. הנאשם אישר כי יום למחרת פרסום הדו"חות ביום 24.11.03 ירד שער מניות תפן ב- 23.5%. הנאשם כפר בכך שההרעה במצבה של תפן לא הייתה ידועה לציבור בעת שהוא מכר את המניות וכי בהרעה היה כדי לגרום לשינוי משמעותי במחיר ניירות הערך של ניירות תפן אילו נודעה לציבור. הנאשם גם כפר בכך שהמידע בדבר ההרעה כאמור לעיל מהווה מידע פנים וכן כי מידע הפנים הנ"ל היה מצוי בידיו. הנאשם כפר בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום. המחלוקת העיקרית מסיכומי הצדדים עולה שנקודת המחלוקת המרכזית בתיק היא האם בעת מכירת מניות תפן מחשבונו ידע הנאשם אודות ההרעה בתוצאות החברה והאם היה בידו של הנאשם "מידע פנים" כאמור לעיל במועד זה. מסיכומי הנאשם נראה לכאורה שהנאשם זנח את כפירתו בכך שההרעה במצבה של תפן לא הייתה ידועה לציבור בעת שמכר את המניות (שהרי לפי טענתו היא לא הייתה ידועה אף לו, אזי כיצד ניתן לטעון באותה נשימה שהציבור ידע על ההרעה הנ"ל). חשוב גם לציין, שאף שהנאשם טען שהוא נדרש במועד מכירת המניות של תפן לסכום בסך של כמיליון ₪ לצורך עזרה לבנו ברכישת דירה, הטענה הנ"ל לא נטענה על ידי הנאשם כטענת הגנה לפי סעיף 52 ז. (א)(4) לחוק ניירות ערך (סעיף 239 לסיכומי הנאשם). חלוף הזמן ממועד האירועים האירועים נשוא כתב האישום התרחשו בחודש נובמבר 2003. אין מחלוקת שהתלונות לגבי המכירות של הנאשם התקבלו ברשות ניירות ערך בחודש דצמבר 2003 (פרו' עמ' 13). החקירה הסמויה התחילה כבר בשנת 2004 והחקירה הגלויה התחילה בחודש פברואר 2007 (שם, עמ' 8). ברור, כי היה רצוי יותר לקיים את החקירה הגלויה בסמוך למועד קבלת התלונות. ככל שהמעורבים היו נחקרים בסמוך למועד האירועים זיכרונם היה רענן יותר וניתן היה לחסוך מחלוקות הקשורות לפרשנות מסמכים, הנחות כאלה ואחרות וקשיי זיכרון. יש להניח שהעיכוב בפתיחת החקירה הגלויה בתיק זה נבע משיקולים מוסדיים של מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך הקשורים במשאבים המוגבלים העומדים לרשותה וסדרי עדיפויות. בית המשפט אינו מתערב בסדרי העדיפויות של מחלקת החקירות ובשיקוליה. עם זאת, עיכוב של שלוש שנים בפתיחת החקירה הגלויה וגביית הודעות מהמעורבים אינו תורם לחשיפת מלוא היריעה לגבי האירועים. המסגרת המשפטית התכלית הבסיסית של האיסור החוקי על שימוש במידע פנים היא לספק הגנה לציבור המשקיעים. איסור זה נועד להבטיח את יעילות שוק ההון ולשמר את אמון המשקיעים בשוק ההון. העיקרון השולט הוא עיקרון של שוויון הזדמנויות והגינות המסחר. מצב שבו יותר ניצול בלתי הוגן של מידע יפגע בציפיות המשקיעים לכללי משחק הוגנים ובכך תיפגע אמינותו של שוק ההון ומשקיעים יתרחקו ממנו. מטרת האיסור היא למנוע עסקאות בהן יש למקורבים ו/או לאנשי הפנים עודף מידע בשל נגישותם למידע חשוב בחברה או מתוקף תפקידם. סעיף 52 ג. לחוק ניירות ערך מתייחס לאיש פנים בחברה העושה שימוש במידע פנים. לפי סעיף 52 א. לחוק ניירות ערך "איש פנים" בחברה הוא בין היתר דירקטור. סעיף 52 ב. (א)(1) לחוק ניירות ערך קובע שהעושה עסקה בנייר ערך של החברה כאשר מידע פנים מצוי בידו עושה שימוש במידע פנים. סעיף 52 א. לחוק נקבע כי "מידע פנים" הוא: "מידע פנים" - מידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר ערך של החברה או במחיר נייר ערך אחר, שנייר ערך של חברה הוא נכס בסיס שלו". עולה אפוא כי בכדי שמידע ייחשב כ"מידע פנים" עליו להיות בלתי ידוע לציבור ומהותי. לפי ההלכה הפסוקה, בדיקת מהותיות המידע נבחנת דרך משקפיו של המשקיע הסביר, כלומר המבחן ייסוב סביב מושג הסבירות והשאלה היא האם התנהגותו של המשקיע הסביר במועד העסקה ולאור גילוי המידע, לו נתגלה, הייתה גורמת לשינוי משמעותי במחיר נייר הערך. ככל שזה המצב, אזי מתקיים הקשר הסיבתי המשוער הנדרש בהגדרה בין המידע לשינוי המשמעותי במחיר נייר הערך. הפסיקה גם הכירה במבחן הפוסט פאקטום כמבחן עזר, כלומר בית המשפט יבחן גם את ההשפעה הלכה למעשה שהייתה לגילוי מידע הפנים לאחר שנתגלה כאחד המבחנים לבדיקת משקלו של מידע הפנים. התנהגות השוק לאחר הגילוי יכולה לשמש אינדיקציה למהותיות המידע. אין צורך להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין היות מידע הפנים בידי איש הפנים לבין השימוש שעשה איש הפנים במידע ודי בהוכחת סימולטניות בין ההחזקה במידע פנים לבין השימוש בו על ידי איש הפנים. מניעיו של איש הפנים במועד העסקה אינם מיסודות העבירה ולפיכך לא נדרשת הוכחת קיומו של קשר סיבתי בין מידע הפנים לביצוע העבירה. בעבירת שימוש במידע פנים נדרשת מודעות הנאשם לכל אחד מרכיבי העבירה: היות הנאשם איש פנים, היות המידע מידע פנים והשימוש במידע פנים על ידי הנאשם. לעניין מודעות הנאשם להיותו של מידע מידע פנים על פי חוק ניירות ערך, די במודעותו לכך שקיימת אפשרות שאילו נודע המידע בציבור היה משפיע באופן משמעותי על מחיר נייר הערך. התשתית הראייתית קבוצת ברן ותפן קבוצת ברן הייתה שותפה בהסדר שליטה משותפת בתפן יחד עם שני מנכ"לי תפן מר גולדשטיין ומר ליכטנשטיין. תפן לא הייתה מאוחדת לדו"חות הכספיים של קבוצת ברן והמחזור שלה לא נכלל בדוחות של קבוצת ברן כחלק מהמחזור של האחרונה. לפי הערכת רו"ח מסלם, רואת חשבון המבקרת את קבוצת ברן, ההשקעה של קבוצת ברן בתפן הייתה כ - 2% מתוך סך הנכסים של קבוצת ברן (פרו' עמ' 197 - 198). הנאשם הוא איש פנים אין מחלוקת שהנאשם כיהן כיו"ר דירקטוריון תפן במועדים הרלוונטיים לכתב האישום והיה איש פנים בתפן מתוקף משרתו זו. המידע אודות ההרעה במצבה של תפן הינו מידע פנים כפי שצוין קודם לכן, נראה כי הנאשם זנח את כפירתו בכך שהמידע אודות ההרעה לא היה ידוע לציבור, שהרי טענתו המרכזית היא שהוא עצמו לא היה מודע למידע זה. בדו"חות הרבעון השני של שנת 2003 של תפן (התקבלו ברשות ניירות ערך ביום 15.8.03 - ת/43) לא הופיעה כל אזהרה למשקיעים ביחס לתוצאות הרבעון השלישי. מר טובה מנהל הכספים בחברת תפן העיד כי בדו"חות של הרבעון השני לא הופיעה כל אזהרה למשקיעים לגבי הרבעון השלישי וכי אינו יודע ואינו מכיר כל דו"ח נוסף שפורסם על ידי חברת תפן לגבי התוצאות הצפויות של הרבעון השלישי בתקופה שבין 15.8.03 ועד ליום 23.11.03, מועד פרסום דו"חות הרבעון השלישי של שנת 2003 של תפן (פרו' עמ' 48). מר גולדשטיין ששימש בתקופה הרלוונטית לכתב האישום כמנכ"ל משותף בחברת תפן לא זכר מקרה שהחברה ציינה בדו"חות לרבעון מסוים צפי לגבי תוצאות הרבעון הבא וזאת למעט דו"חות הרבעון השלישי של חברת תפן שהתייחסו לצפי לגבי תוצאות הרבעון הרביעי (ת/3) (פרו' עמ' 57). עולה אפוא כי המידע שפורסם במסגרת דו"חות הרבעון השלישי של תפן לא היה ידוע לציבור בטרם מועד פרסום הדו"חות הנ"ל. ממכלול הראיות והעדויות עולה, כי דו"חות הרבעון השלישי שיקפו הרעה בתוצאות הפעילות של תפן. עיון בדו"חות של תפן לרבעון השלישי (ת/3) מלמד כי במהלך הרבעון חלה ירידה של כ- 35% בהיקף הפעילות של הקבוצה לעומת הרבעון הקודם. כמו כן, לחברה נגרם הפסד תפעולי ברבעון זה בסך של 0.6 מיליון ₪. השוואת תוצאות הפעילות של החברה על בסיס רבעוני לרבעונים קודמים מגלה כי לאחר ארבעה רבעונים בהם נרשם רווח תפעולי משמעותי סיימה החברה את הרבעון השלישי בשנת 2003 בהפסד תפעולי. כמו כן, בדו"ח הדירקטוריון נכתב וזאת באופן חריג כי החברה צופה הרעה נוספת בתוצאות התפעוליות ברבעון הקרוב (ראה עדותו של מר גולדשטיין פרו' עמ' 57). מעדויות שני המנכ"לים מר גולדשטיין ומר ליכטנשטיין עולה כי תוצאות הרבעון השלישי והתוצאות הצפויות ביחס לרבעון הרביעי היו תוצאות חריגות בחומרתן. מר גולדשטיין העיד כי זו הייתה תקופה חריגה והמשפט לגבי ההרעה הנוספת ברבעון הקרוב הוא משפט חריג, "משפט קצר שאומר המון" (פרו' עמ' 57). מר ליכטנשטיין העיד אף הוא כי זו הייתה הפעם הראשונה והאחרונה שכתבו מידע צופה פני עתיד בדוח הרבעוני (פרו' עמ' 78). מעדותו של הנאשם וגם מדבריו בישיבת דירקטוריון ברן ביום 24.11.03 (ת/85) עולה שהוא ראה בנתוני הרבעון השלישי שתפן בירידה. בחקירתו ברשות ניירות ערך מיום 14.2.07 (ת/65) התייחס הנאשם לדו"חות הכספיים של תפן לרבעון השלישי של שנת 2003 וציין כי מדובר ברבעון חלש לעומת רבעון קודם, כי יש ירידה ברווחים וירידה משמעותית בהכנסות וברווח הגולמי. לפי דבריו, יש ירידה משמעותית בכל הפרמטרים (ת/65 גיליון 24 ש' 4 - 8). הנאשם אישר כי הדו"חות הכספיים של תפן לרבעון השלישי של שנת 2003 לא היו טובים וחלה הידרדרות בנתונים הכספיים של החברה (ת/65 גיליון 27). הנאשם אישר ששיעור הרווח התפעולי ירד משמעותית וכן שהנתונים מצביעים על הרעה משמעותית בתוצאות הכספיות של החברה ברבעון הנ"ל ועל צפי המשך ההרעה ברבעון הבא (ת/65 גיליון 28 ש' 21 - 24). עולה באופן ברור מן האמור לעיל, כי המידע שהיה כלול בדו"חות הרבעון השלישי לשנת 2003 של תפן היווה מידע מהותי למשקיעי החברה הן על פי הנתונים עצמם ביחס לרבעונים קודמים הן על פי האמור בדו"ח עצמו והצפי לרבעון הבא והן לגישתם של בעלי התפקידים בתפן. בנוסף, אין מחלוקת כי לאחר פרסום הדו"חות צנח שער מניית תפן בשיעור של כ- 23% ונתון זה שהוא אחד המבחנים לבחינת אופיו ומשקלו של מידע הפנים תומך אף הוא במהותיות המידע שהיה בדו"חות הנ"ל. ברור הדבר, כי רווחיות של חברה היא גורם שיש בו כדי להשפיע על שיקוליו של משקיע סביר באורח משמעותי וכך גם בענייננו. מכל האמור לעיל, הוכח שהמידע בדו"חות של הרבעון השלישי לשנת 2003 של תפן, היה בגדר מידע מהותי שלא היה ידוע לציבור ולפיכך הינו מידע פנים. בהקשר זה העיד אומנם מר טובה מנהל הכספים של תפן בתקופה הרלוונטית, כי הדו"חות של תפן היו תנודתיים וכי הקשר בין השינויים בנתונים הכספיים של החברה לשער המניה היה מקרי בהחלט (פרו' עמ' 47, 48) ועדיין נוכח הנתונים הכספיים המפורטים בדו"חות הרבעון השלישי, ההערה החריגה לגבי הצפי להרעה נוספת בתוצאות התפעוליות ברבעון הרביעי, התייחסות המנכ"לים והנאשם לדו"חות הרבעון השלישי כאמור לעיל, שוכנעתי כי המידע בדו"חות הרבעון השלישי היה בגדר מידע פנים. האם הנאשם עשה שימוש במידע פנים אין מחלוקת כי ביום 16.11.03 ניתנה על ידי הנאשם הוראה למכור ניירות ערך לרבות מניות תפן שבבעלותו וכי המניות נמכרו בין הימים 16 - 18 לנובמבר 2003. המחלוקת המרכזית היא בשאלה האם בעת מתן ההוראה למכירת מניות תפן היה מידע הפנים, כלומר המידע אודות ההרעה בתוצאותיה של חברת תפן, מצוי בידי הנאשם. לטענת המאשימה היא הניחה תשתית ראייתית מבוססת שבעת מכירת מניות תפן היה בידי הנאשם מידע אודות ההרעה במצבה של תפן. המאשימה מבססת את טענתה, בין היתר, על מספר נדבכים: סיכום ישיבת הנהלה של קבוצת ברן מיום 22.9.03 (ת/49); הדפוס הקבוע של עדכון ויידוע הנאשם על ידי המנכ"לים של תפן בדבר מצבה של תפן ומהלך שיזם הנאשם בתקופה הרלוונטית למכירת החזקותיה של קבוצת ברן בתפן. מנגד טוען הנאשם, כי המאשימה לא ביססה כל טענה מטענותיה וכי לא ניתן ללמוד מהראיות בתיק שהנאשם ידע על מצבה של תפן במועד מתן הוראת מכירת המניות. חזרתו של הנאשם לארץ בחודש 8/03 ותקופת החפיפה עם ד"ר סמיה אחת המחלוקות בין הצדדים היא לגבי המועד בו נטל הנאשם את סמכויות הניהול של קבוצת ברן וסיים את החפיפה מול ד"ר יום טוב סמיה (המנכ"ל היוצא של קבוצת ברן). המחלוקת בסוגיה זו כרוכה במחלוקת נוספת לגבי מידת המעורבות של הנאשם בענייני תפן לפני חודש 8/03 (מועד חזרת הנאשם מחו"ל) ולאחר מועד זה. מן העדויות לרבות עדותו של הנאשם עולה כי מצבה של קבוצת ברן היה קשה מאוד במועד חזרתו של הנאשם לארץ בחודש אוגוסט 2003. רו"ח מסלם שטיפלה בקבוצת ברן בתקופה הרלוונטית העידה שמצבה של ברן לא היה טוב בשנת 2003 ובמיוחד ברבעון השלישי באותה שנה (פרו' עמ' 197) וכך גם העיד מר רביב (פרו' עמ' 203). בהקשר זה אציין תחילה כי איני רואה חשיבות קריטית למועד המדויק בו הסתיימה העברת הסמכויות בניהול קבוצת ברן מד"ר סמיה לנאשם וזאת מאחר שאין בהכרח זיקה ישירה בין המועד הנ"ל למועד העברת המידע לנאשם בדבר תוצאותיה הכספיים של תפן ברבעון השלישי של שנת 2003. תהליך העברת התפקיד של מנכ"ל ברן מד"ר סמיה לנאשם החל ביום 25.8.03 או בסמוך לו. בישיבת מועצת המנהלים של קבוצת ברן באותו מועד הודיע ד"ר סמיה על סיום תפקידו בקבוצת ברן בתום שלוש שנים וכי העברת התפקיד תתבצע באופן מסודר וגמיש עד סוף השנה (נ/6). קבוצת ברן היא קבוצה גדולה שלה חטיבות ועסקים רבים לרבות חברת תפן (שהייתה בתקופה הרלוונטית בהסדר שליטה משותף של ברן עם מנכ"לי תפן). ברור, כי העברת תפקיד של מנהל הקבוצה כרוכה בתהליך חפיפה מורכב שאורך זמן. מהמסמכים השונים עולה כי הליך החפיפה הסתיים או היה לקראת סיום כבר ביום 5.11.03 וזאת לאור המייל ששלח הנאשם אל עו"ד עשהאל (עם העתק למר סמיה) כדלקמן: "סיימתי חפיפה והעברת תפקיד עם יום טוב. נא תאם את הצד הפורמאלי של פרישתו מדירקטוריונים החברות הציבוריות שלנו" (ת/81). כלומר, הנאשם בזמן אמת סבר שהחפיפה הסתיימה ביום 5.11.03. בפרוטוקול ישיבת הדירקטוריון של ברן מיום 24.11.03 (ת/85) נכתב בעמ' 4 כי: "פורמאלית מר יום טוב סמיה אינו מנכ"ל החל מה - 23.11.2003." עוד נכתב באותו פרוטוקול מפי הנאשם כי: "בינתיים אין מנכ"ל. אחתום כיו"ר". באותה ישיבה ד"ר סמיה נפרד מהנוכחים. ד"ר סמיה העיד שהוא זוכר שחודש נובמבר (2003) מבחינתו היה חודש עבודה די מלא בברן כלשונו וכי הרשה לעצמו לנסוע לחו"ל בנסיעה פרטית רק בחודש 12/03 (פרו' עמ' 239). מצד שני, ד"ר סמיה לא נכח בישיבות ההנהלה של ברן ביום 6.11.03 (נ/10) וביום 19.11.03 (ת/88). בהקשר זה הצדדים הפנו למסמכים נוספים כשכל צד תומך את טענותיו במסמכים אלה ואחרים לגבי היקף מעורבותם של הנאשם וד"ר סמיה בפעילות תפן לאורך השנים ובתקופה הרלוונטית, מועד סיום החפיפה בין השניים ומועד סיום תפקידו של ד"ר סמיה בקבוצת ברן. מן הראיות עולה שהנאשם היה מעורב באופן משמעותי והיה הדומיננטי בניהולה של קבוצת ברן כבר במהלך חודש 11.03. מעבר לכך, אפילו לגבי חודש 10.03 הנאשם אישר לגבי פגישת הנהלה מורחבת שהתקיימה ביום 20.10.03 כי ד"ר סמיה לא תרם לפגישה זו (עדות הנאשם, פרו' עמ' 160). גם אם ד"ר סמיה עדיין נפגש עם גורמים בקבוצה או שלח מיילים כאלה ואחרים גם במהלך חודש 12/03, הנאשם נכנס בנעליו והחליף אותו בפועל כבר בסמוך לתחילת חודש 11/03. לפני נסיעתו לחו"ל, הנאשם נפגש עם מנהלי תפן, מר גולדשטיין ומר ליכטנשטיין, מדי ארבעה עד שישה שבועות בנוסף להשתתפותו בישיבות דירקטוריון תפן. בתקופה שהנאשם שהה בחו"ל עד 8/03 נראה שתדירות המפגשים עם המנהלים ירדה לפעם בשישה שבועות (פרו' עמ' 59) ויתכן שאף פחות מכך בהתחשב בכך שהעדים לא זכרו את תכיפות המפגשים עם הנאשם. ד"ר סמיה במסגרת תפקידו כמנכ"ל ברן הוא שהיה אחראי על תפן מטעם קבוצת ברן וכמו כן היה מעורב מאוד בפעילותה של תפן בעיקר בתחום השיווק. ד"ר סמיה היה דירקטור בתפן ומבחינתו היה מדובר בויתור סימבולי על תפקיד יו"ר תפן לטובת הנאשם (פרו' עמ' 247). יצוין שמהעדויות מצטיירת תמונה של מחלוקת אישית בין מר גולדשטיין ממנהלי תפן לד"ר סמיה ולפיכך יש להתייחס בזהירות לעמדתו של מר גולדשטיין שהעיד שד"ר סמיה לא הגדיל את מעורבותו בענייני תפן בתקופה שמאיר דור לא היה וזאת פרט לעזרה בשיווק (פרו' עמ' 59). מר ליכטנשטיין אישר שד"ר סמיה היה מעורב בענייני תפן מתוקף תפקידו כמנכ"ל ברן (פרו' עמ' 81). אני מקבל את טענת הנאשם כי תקופת חזרתו לישראל באוגוסט 2003 הייתה תקופה קשה מבחינתו ברמה המקצועית וברמה האישית. מצבה של קבוצת ברן היה קשה ביותר והנאשם חזר כדי ליטול את הניהול לידיו ולהוביל את הקבוצה שהייתה במשבר לעתיד טוב יותר. בנוסף, אביו של הנאשם היה חולה באותו זמן והוא נפטר ביום 24.10.03. לצורך הכרעה במחלוקת האם ביום 16.11.03 בעת מכירת מניות תפן על ידי הנאשם היה בידיו מידע פנים אודות ההרעה במצבה של תפן נבחן להלן את השתלשלות הדברים במועדים הסמוכים לפעולת מכירת המניות. סיכום ישיבת ההנהלה של קבוצת ברן מיום 22.9.03 לטענת המאשימה מדובר בראיה ישירה לכך שהנאשם ידע אודות ההרעה בתוצאותיה הכספיות של תפן. ת/49 הוא מסמך מודפס של סיכום פגישה של ההנהלה של קבוצת ברן מיום 22.9.03 שנשלח על ידי העוזרת האישית של הנאשם, גב' אורית יוסיף אל הנאשם ביום 24.9.03 ומספר שעות לאחר מכן נשלח על ידי הנאשם אל ההנהלה המצומצמת של קבוצת ברן. בנוסח המודפס (ת/49) רשום בסיומו כי נאמר על ידי הנאשם במסגרת סקירה על מצב הקבוצה לגבי תפן, כי: "תפן חטפו מכה, 'נפלו' לחצי מחזור. באנגליה - מרווחים. אפי עובר בקיץ לאנגליה בעוד אהרון יעבור לארה"ב. מבלים את מחצית מזמנם כבר עכשיו בחו"ל.". הנאשם הגיש שני מסמכים נוספים שנכתבו בכתב יד לגבי אותה פגישה (נ/14). האחד, נכתב על ידי העוזרת גב' אורית יוסיף ובו רשום שנשאלה שאלה לגבי תפן בארה"ב ובתשובה נכתב: "חטפו מכה, נפלו לכמעט חצי מחזור, בימים האחרונים נכנסת עבודה, בארץ - 0-+ באנגליה - מרווחים, הכיוון אפי בלונדון, אהרון בניו יורק - הולכים לעבור לשם בקיץ. בחלקם הגדול הם לא בארץ.". במסמך השני בכתב יד שכתב מר קפלן, עוזרו האישי הוותיק של ד"ר סמיה לא צוין כלל נושא תפן. לפי עדויות המנכ"לים ה"ה גולדשטיין וליכטנשטיין עולה שבמהלך תחילת החודש השלישי ברבעון ואפילו לקראת סיום החודש השני, ולענייננו סוף אוגוסט 2003 ו- 10.9.03 יש להם כמנהלים את היכולת להעריך את תוצאות הרבעון בהקשר של הרווח התפעולי הצפוי (פרו' עמ' 54 ו- 76). בהמשך לכך, טוענת המאשימה כי ביום 22.9.03 היו בידי תפן נתונים מדויקים אודות מצבה ביחס לחודשיים שהסתיימו וכן נתונים מוערכים ברמת הערכה טובה מאוד ביחס לתוצאות חודש ספטמבר 2003. הסיכום בכתב יד שערכה אורית יוסיף (חלק מנ/14) שונה מהמסמך המודפס (ת/49) לגבי הפרטים בנוגע לתפן שנמסרו באותה ישיבת הנהלה של קבוצת ברן. תחילה יודגש, כי המסמך בכתב יד עדיף על המסמך המודפס, מאחר וניתן להניח שהמסמך המודפס נערך בהסתמך על המסמך בכתב יד. בהקשר זה יצוין שגב' אורית יוסיף לא העידה עקב היעדרותה מהארץ, אולם מהלך הדברים של הכנת ההעתק המודפס על יד גב' אורית יוסיף (וכך גם רשום בו) בהסתמך על ההעתק בכתב יד ושליחתו אל הנאשם הוא ברור. לפי המסמך בכתב יד עולה שהסוגיה של תפן עלתה בהקשר שאלה שנשאלה וכי הנפילה לכמעט חצי מחזור התייחסה לתפן ארה"ב בלבד, כאשר בארץ המצב נותר מאוזן לכאורה ובאנגליה מרוויחים. כמו כן, צוין במסמך בכתב יד כי בימים האחרונים נכנסה עבודה לתפן ארה"ב. לא ניתן לקבוע בוודאות מי דיווח בישיבה ביום 22.9.03 על מצבה של תפן. צודק הנאשם כי הסיכום המודפס (ת/49) אינו מקפיד בזיהוי הדוברים בישיבה. כך למשל האמירה לגבי אהוד ברק בתרשומת בכתב יד של אורית יוסיף מיוחסת לנאשם ואילו בסיכום הפגישה המודפס (ת/49) האמירה מיוחסת לרן. העדים שנכחו בישיבה, מר קפלן וד"ר סמיה (פרו' עמ' 254) הניחו שד"ר סמיה אמר את הדברים. הנאשם העיד שסביר בעיניו שד"ר סמיה או מנחם אמרו את הדברים. דו"חות ה- H היו דו"חות פנימיים של תפן שהופצו לקראת אמצע החודש העוקב ביחס לחודש הקודם ואשר הציגו את ההכנסות וההוצאות של תפן בחודש הקודם תוך פילוח למדינות הפעילות ונועדו לסייע למנהלי תפן לאמוד את ביצועיה בחודש החולף (עדות מר טובה, פרו' עמ' 42). בדו"ח H לחודש 8/03 שנשלח אל הנמענים ביום 14.9.03 או בסמוך למועד זה (כלומר, לפני מועד הישיבה ביום 22.9.03) לא מופיעה רשימת הנמענים, כך שלא ניתן לקבוע שהדו"ח הנ"ל המתייחס למצבה של תפן באותו חודש לא נשלח אל ד"ר סמיה (בשונה מהדו"ח לחודש 9/03 שם הוא לא נמנה על רשימת הנמענים) שבעדותו התייחס לעניין זה לפי המסמכים ולא זכר את המועד של הפסקת משלוח הדו"חות אליו. מהודעות הנאשם ברשות ניירות ערך עולה שבין החקירה הראשונה לחקירה השנייה על ידי חוקרי הרשות הוא בדק בתיקיה במחשב הנייד שלו וגילה שהוא לא פתח את הדוחות החודשיים - דוחות H ששלח לו מר טובה לחודשים אוגוסט 2003 ו- ספטמבר 2003. מהבדיקה של הנאשם עלה שהמיילים של הדו"חות לעיל היו סגורים עד מועד החקירה וטענה זו של הנאשם שעלתה עוד במועד חקירותיו ברשות לא נסתרה. כלומר, הנאשם לא עיין בדוח H על תוצאות חברת תפן לחודש 8.03 שנשלח אל הנמענים ביום 14.9.03 או בסמוך לכך. עולה אפוא שהנאשם לא פתח את דוח H על תוצאות תפן לחודש 8.03 ומצד שני לא ניתן לשלול שד"ר סמיה קיבל את הדו"ח הנ"ל. כזכור, בחודש 9.03 מתנהל עדיין תהליך החפיפה בין הנאשם לד"ר סמיה. מנוסח הדברים שנאמרו בישיבה עולה שהדובר שהשיב לשאלה היה מעודכן בפרטים גם מעבר לדוחות H כמו למשל נושא שהותם של מנהלי תפן בחו"ל חלק גדול מהזמן והכוונה לעבור לחו"ל בקיץ הבא, יש להניח. נוכח מכלול הדברים ובמיוחד על רקע חלוף הזמן בין מועד הישיבה למועד החקירה יש להתייחס בזהירות לרישום במסמך ממנו עולה לכאורה שהנאשם הוא זה שדיווח על מצבה של תפן ולא ניתן לשלול שד"ר סמיה הוא שאמר את הדברים בתשובה לשאלה. לפיכך, איני מקבל את טענת המאשימה כי הנאשם הוא שסקר בישיבה את מצבה של תפן. עדיין, הנאשם נכח בישיבה ושמע את ההתייחסות למצבה של תפן ובהקשר זה יש מקום לבחון את מהותיות המידע שנמסר בישיבה לגבי תפן בכללותה. בין היתר נבחן לצורך כך את הנתונים בכל אחד ממוקדי הפעילות של תפן (ישראל, אנגליה וארה"ב) וכן את התנהלותו של הנאשם בעקבות המידע שנמסר. לפי עדות רו"ח טובה הרווחים באותה תקופה התחלקו בין הקבוצות השונות של תפן באופן ששיעור הרווחים בתפן ישראל היה בין 30 ל- 40 אחוז, תפן ארה"ב 40% ותפן אנגליה האחוזים הנותרים (פרו' עמ' 42). מר גולדשטיין העיד שחלקה של תפן ישראל עמד על כשליש מהפעילות ולגבי הפעילות בחו"ל תפן ארה"ב הייתה הדומיננטית (שם עמ' 51, 52). באופן דומה העיד מר ליכטנשטיין כי ההכנסות בישראל היו בין 30 ל- 40 אחוז מהכנסות חברת תפן ו- 60 - 70 אחוז מההכנסות היו מחו"ל כאשר רוב ההכנסות היו מארה"ב וכי ברמת רבעון זה או אחר הדברים היו יכולים להיות מאוד שונים מבחינת מוקדי ההכנסות (שם, עמ' 75). מר ליכטנשטיין גם העיד כי כאשר מתקבל פרויקט מתחילים לבצע אותו בסמוך למועד קבלתו באופן שאם ההצעה התקבלה בחודש מסוים והתחילו לעבוד כבר באותו חודש אזי ההכנסה גודלת בהתאמה כבר באותו חודש (שם, עמ' 85). מר גולדשטיין העיד שקיים תהליך מכירה של פרויקטים והפרויקטים אינם מהיום למחר. עוד אמר, שכאשר פרויקט נכנס במועד מסוים תחילת העבודה עליו יכולה להיות שבועיים, חודש או חודשיים ממועד כניסתו (שם, עמ' 54). מעדויות המנכ"לים המשותפים עולה לכאורה סתירה ועם זאת הדברים מתיישבים במובן זה שלפעמים מתחילים לעבוד על הפרויקט בסמוך מאוד לקבלתו ולפעמים בשלב מאוחר יותר. הנאשם הסביר בעדותו כי כשמסתכלים על הדברים שנאמרו אין מדובר במשהו דרמטי מאחר והנושא של הנפילה לכמעט חצי מחזור מתייחס רק לתפן ארה"ב ובנוסף יש דיווח שמאזן את המצב ואומר שבימים האחרונים נכנסת עבודה וכן שהמצב בארץ הוא סביב האפס ובאנגליה מרוויחים (פר' עמ' 118). הנאשם העיד שהדיווח הנ"ל לא העלה משהו לא שגרתי וציין שבעקבות הדיווח אין שום תגובה של מי מהמנהלים. להערכתו הוא חושב שכבר מספר ימים לאחר אותה ישיבה הוא לא זכר את המידע שנמסר לגבי תפן ובוודאי לא במועד מכירת המניות (פרו' עמ' 120). ממכלול הראיות עולה שאכן עניינה של תפן עלה בפגישת ההנהלה של קבוצת ברן ביום 22.9.03 שהנאשם נכח בה וזאת בתשובה לשאלה ולא בצורה מתוכננת. לא שוכנעתי שהנאשם הוא זה שמסר את המידע על מצבה של תפן ובנוסף מהמידע שנמסר עולה קושי ספציפי לגבי תפן ארה"ב בלבד ולא לגבי תפן בכלל. אומנם, איני מקבל את אמירת הנאשם שהדיווח לא העלה משהו לא שגרתי. אולם, איני סבור שנוכח הדברים שנאמרו ונקודת הזמן בה נאמרו מדובר במידע שהוא בגדר מידע פנים לגבי חברת תפן, כלומר מידע מהותי לגבי תוצאות תפן כולה. מהדברים שנמסרו עלה כי אכן הייתה הרעה משמעותית במצבה של תפן ארה"ב (חלקה בפעילות תפן עמד על כ - 40%) ויחד עם זאת נאמר שבימים אחרונים נכנסת עבודה לשם וכי בתפן אנגליה (שחלקה בפעילות תפן עמד על כ- 20%) מרוויחים. לפי עדויות המנהלים, לא ניתן לשלול את הטענה שייתכן ועבודה זו הייתה באה לידי ביטוי כבר בתוצאות חודש ספטמבר 2003. יש לציין בהקשר זה שמ- ת/3 עולה שקיימת תנודתיות בהכנסותיה של תפן מרבעון לרבעון. נוכח האמור לעיל, איני סבור שהמידע שנמסר בישיבה הנ"ל היה מפורט, מגובש וסופי דיו כדי להוות כשלעצמו מידע פנים בדבר הרעה משמעותית בתוצאות תפן (כולה) לרבעון השלישי של שנת 2003. גם התנהלותו של הנאשם מחזקת את טענתו כי לא ייחס לדברים שנאמרו לגבי מצבה של תפן בישיבה של הנהלת ברן ביום 22.9.03 משמעות דרמטית מבחינתה של תפן (ראה עדות הנאשם, פרו' עמ' 118). מהראיות עולה שלאחר הפגישה ביום 22.9.03 הנאשם לא פעל בעניינה של תפן. זאת, בשונה מהתנהלותו לאחר ישיבת הדירקטוריון ביום 23.11.03. מהמסמכים שהוגשו עולה שכבר בישיבת הדירקטוריון של תפן מיום 23.11.03 במהלכה אושרו הדו"חות הכספיים של תפן ליום 30.9.03, הוחלט שהנהלת החברה תכין תוכנית לפעולה מידית לצורך היערכות החברה למצבה הנוכחי (חלק מ- ת/61). הנאשם העיד שהוא זה שנתן את ההנחיה בישיבת הדירקטוריון בדבר היערכות תפן לתוצאות הלא טובות של הדו"חות והוא גם זה שזימן את מנכ"לי תפן אפי גולדשטיין ואהרון ליכטנשטיין לישיבה ביום 25.11.03 במהלכה התקבלו החלטות לגבי היערכות החברה מבחינת יעדים וקיצוץ בעלויות (פרו' עמ' 110, 137). אני מקבל את עדותו של הנאשם כי הפגישה ביום 25.11.03 הייתה ישיבת עבודה שנקבעה לאור הנתונים הכספיים של תפן בדו"חות הרבעון השלישי שאושרו בישיבת הדירקטוריון ביום 23.11.03. חיזוק לעדותו של הנאשם יש בדף מיומנו (חלק מ- ת/89, צילום העמוד הוגש בנפרד כ- ת/73). מדובר בתרשומת פגישה עם המנכ"לים המשותפים של תפן מר ליכטנשטיין ומר גולדשטיין הכוללת תוכנית של יעדים וקיצוצים לאור התוצאות הכספיות של תפן ברבעון השלישי. אני מקבל את טענתו של הנאשם כי פעל באופן מידי לשיפור מצבה של תפן עת שנודע לו על תוצאות הדו"חות לרבעון השלישי ויש בכך להעיד על חוסר מודעותו למידע פנים בעניינה של תפן קודם לכן. יש בכך גם לחזק את טענתו כי לא סבר שהמידע שנמסר לגבי תפן בישיבה ביום 22.9.03 היה מהותי, שאחרת היה פועל בעניינה של תפן סמוך לאותו מועד, כפי שפעל ביום 25.11.03 לאחר ישיבת דירקטוריון תפן מיום 23.11.03. יידוע הנאשם על ידי המנכ"לים במצבה של תפן תפן שלחה דו"חות המתייחסים לפעילותה כל חודש והכוונה לדו"חות A, C ו- H. מר טובה שהיה מנהל הכספים של חברת תפן בשנת 2003 העיד שהדו"חות החודשיים שנשלחו אל הנאשם היו דו"חות H בלבד וכי דו"חות A ו- C לא נשלחו אל הנאשם בשנת 2003 ובכלל (פרו' עמ' 67). דו"ח H היה מופץ כ- 10 ימים לאחר תום החודש הקודם והוא מציג רווח תפעולי. דו"ח C היה מופץ לקראת סוף החודש העוקב ביחס לחודש הקודם והיה מציג את הנתונים בסטייה של אחוזים בודדים. דו"ח A כלל נתונים כלליים יותר (עדות מר גולדשטיין, פרו' עמ' 53). מר גולדשטיין העיד שכשהייתה בעיה הוא מניח שהוא עדכן את הנאשם שהיה השותף הבכיר (פרו' עמ' 57). מר ליכטנשטיין העיד שהנאשם היה יודע על התוצאות הרעות של הדו"חות החודשיים גם חודש חודש וחצי לפני פרסום הדו"חות הכספיים מאחר והיו מדברים על כך בישיבות ההנהלה, אולם הוסיף שזה בהנחה שהמפגשים השוטפים עם הנאשם התקיימו (פרו' עמ' 78). הנאשם שימש כיו"ר דירקטוריון תפן משך זמן רב עד ולרבות התקופה הרלוונטית לאישום. מן העדויות עולה שהמנכ"לים של תפן נפגשו עם הנאשם מעת לעת לפגישות עדכון והתייעצות, כאשר בשלב מסוים התכיפות של הפגישות הנ"ל התייצבה על תדירות של פגישה אחת כל ארבעה עד ששה שבועות (פרו' עמ' 55). בפגישות הנ"ל עלו נושאים הנוגעים למצבה הכספי של תפן ומנהלי תפן עדכנו את הנאשם גם בתוצאות הכספיות וגם בהערכות לעתיד (למשל, סיכום פגישה מיום 12.1.04, סומן ת/74 ולעניין זה מפנה גם ל- ת/73 ול- נ/11). לגבי התקופה הרלוונטית לאישום לפני מכירת מניות תפן על ידי הנאשם ביום 16.11.03, עולה מן הראיות שנקבעו שתי פגישות בין המנכ"לים של תפן לבין הנאשם. הראשונה ביום 3.9.03 שהתקיימה. הנאשם העיד שמטרת הישיבה הייתה להציג לו שותף שרוצה לקנות את חלקה של ברן בתפן ותימוכין לדבריו עולים מהעמוד הרלוונטי ביומנו, שם נרשם בזמן אמת "שותף - אפי + אהרון + מאיר (אצל מאיר במשרד)" (ת/87). הנאשם העיד שבישיבה זו לא היה עדכון שוטף וכי מטרתה הייתה להציג לנאשם שותף שרוצה לקנות את חלקה של ברן בתפן (פרו' עמ' 165). המנכ"לים המשותפים גולדשטיין וליכטנשטיין לא זכרו פגישה או שיחה ספציפית, לא נשאלו על ידי המאשימה שאלה ישירה על הפגישה ביום 3.9.03 והעידו באופן כללי על נוהלי העבודה שהתפתחו לאורך התקופה מול הנאשם. לטענת המאשימה אין כל נפקות לכך שנושא ישיבת 3.9.03 לא היה עדכון שוטף וזאת נוכח הראיות הנוגעות לדפוס ההתנהגות של המנכ"לים של תפן מול הנאשם ולכן לא יכול להיות ספק שבפגישה זו עודכן הנאשם אודות מצב החברה והכיוון של התוצאות הכספיות ברבעון השלישי. עוד הוסיפה המאשימה כי על פי עדויות המנכ"לים באותו מועד, סוף החודש השני לרבעון, המנכ"לים כבר ידעו את המגמה של הרבעון ואת תוצאותיו (פרו' עמ' 54 ועמ' 76). איני מקבל את טענת המאשימה בהקשר זה. ראשית, מאחר ולפי עדות הנאשם שלא נסתרה, נכח שותף פוטנציאלי בפגישה, איני מקבל את הטענה שלא יכול להיות ספק שבפגישה הנ"ל עודכן הנאשם על מצב תפן. ייתכן בהחלט שבאותה פגישה לא היה עדכון על המצב של החברה נכון למועד הפגישה וזאת עקב נוכחותו של רוכש פוטנציאלי. אין זה מחויב המציאות שמנהלי החברה יחשפו בפני רוכש פוטנציאלי נתונים פנימיים לגבי מצב עסקי החברה במהלך רבעון אשר טרם פורסמו הנתונים לגביו ובמיוחד שאין כל נתון המעיד על כך שמדובר במו"מ ממשי או מתקדם. יודגש שנכון למועד הפגישה (3.9.03) טרם הופץ דו"ח H לחודש אוגוסט 2003 ועדותו של מר גולדשטיין לגבי הערכותיו הטובות מאוד בהקשר של תוצאות הרבעון התייחסו לנקודת זמן שהיא לאחר קבלת דוח H של חודש אוגוסט (פרו' עמ' 54, דו"ח H לחודש אוגוסט 2003 הופץ לפי המסמך ביום 14.9.03 - ת/50) וזה לא היה המצב במועד הפגישה ביום 3.9.03. מר ליכטנשטיין העיד שלקראת סוף החודש השני של הרבעון הוא יכול לדעת את המגמה של אותו רבעון. איני סבור שיש להתייחס למונח "מגמה" כמידע מוצק לגבי תוצאות תפן באותו רבעון. עיון ב- ת/3 מגלה שהיו שינויים משמעותיים בהיקף ההכנסות של תפן, כמו גם ברווח הגולמי והתפעולי, מרבעון לרבעון, אם כי אין ספק שהשינוי בתוצאות תפן לרבעון השלישי בשנת 2003 היה המשמעותי ביותר לרעה. נוכח מכלול הדברים הנ"ל לא שוכנעתי שביום 3.9.03 היה בידי המנכ"לים מידע שניתן להגדירו כמידע פנים מבחינת היקפו, וודאותו וסופיותו וכי הנאשם עודכן בו בצורה מסודרת. למנכ"לים של חברת תפן והנאשם נקבעה פגישת עבודה נוספת ביום 23.10.03. ישיבה זו לא התקיימה. הנאשם העיד כי באותו יום הוציא את אביו מבית החולים ולמחרת בבוקר אביו נפטר (פרו' עמ' 165). סביר להניח שפגישה זו אמורה הייתה להיות פגישת עדכון, אולם היא לא התקיימה. הנאשם העיד כי לא קרא את דו"חות ה- H שנשלחו אליו בעניינה של תפן לחודשים אוגוסט וספטמבר 2003 ולשיטתו ממילא לא התעדכן באמצעותם במצבה. דו"חות ה- H היו דו"חות פנימיים של תפן אשר הופצו לקראת מחציתו של כל חודש והציגו את הכנסות והוצאות תפן בחודש הקודם בפילוח לפי מדינות הפעילות (ישראל/ארה"ב/אנגליה). דו"חות אלה נועדו לסייע למנהלים בתפן לאמוד את ביצועיה בחודש החולף (פרו' עמ' 42 ו- 68). טענתו זו של הנאשם עלתה עוד במהלך חקירותיו ברשות והוא גם הציג לחוקריו את תיבת הדוא"ל שלו שבה נמצאו ההודעות אליהן צורפו דו"חות ה- H של תפן לחודשים אוגוסט ספטמבר 2003 סגורות. טענתו זו של הנאשם לא נסתרה ונוכח האמור לעיל שוכנעתי שהנאשם לא קרא את דוחות ה- H לחודשים הנ"ל. לפיכך, גם לא יכל ללמוד ולהתעדכן על מצבה של חברת תפן מהדו"חות שלא קרא. התנהלותו של הנאשם שלא קרא את דו"חות ה -H מחזקת את טענתו שחברת תפן לא עמדה בראש מעייניו באותה עת. לסיום חלק זה, לא שוכנעתי מעל לכל ספק שהנאשם עודכן על ידי המנכ"לים של תפן או מי מהם בתוצאות תפן במהלך התקופה הרלוונטית לגבי הרבעון השלישי. אכן, התקיימו פגישות עדכון מעת לעת של המנכ"לים עם הנאשם ועם זאת בכל הנוגע לתקופה הרלוונטית לענייננו, לא שוכנעתי שבפגישה הספציפית ביום 3.9.03 עודכן הנאשם בתוצאות תפן נכון לאותו מועד, מה עוד שנכון לאותו מועד ובטרם עריכת וקבלת דו"ח ה- H לחודש אוגוסט 2003 מדובר על מגמה ולא על מידע שהוא מידע וודאי וסופי דיו להחשב כמידע פנים. בישיבת דירקטוריון תפן שהתקיימה ביום 14.8.03 (חלק מ- ת/61) אושרו הדו"חות הכספיים של החברה ביום 30.6.03. באותה ישיבה נכח גם הנאשם. אכן, מר גולדשטיין העיד כי ביום 14.8.03 יש כבר הערכה לגבי הרבעון השלישי וכי בדרך כלל הוצגו גם הנתונים של הרבעון הבא. המאשימה הפנתה גם לדבריו של העד ד"ר סמיה כי בישיבה הוצגו שלא לפרוטוקול נתונים צופי פני עתיד שהעד תיאר כתחזית. אין באמור לעיל כדי לבסס את הטענה שהיה בידי הנאשם מידע פנים מאחר ומר גולדשטיין לא העיד באופן ספציפי איזה מידע נמסר באותה ישיבה לגבי הרבעון השלישי ולטעמי נכון לאותו מועד, בטרם חלפה מחצית הרבעון השלישי, לא ניתן להתייחס למידע זה כמידע מוצק וסופי דיו כדי להיחשב כמידע פנים. יצוין גם, שבפרוטוקול אותה ישיבה אין אזכור להרעה כלשהי במצב החברה לעתיד. למען השלמת התמונה הכרונולוגית לגבי התקופה החל מיום 14.8.03 (מועד ישיבת דירקטוריון תפן שאישרה את הדו"חות של החברה ליום 30.6.03) ועד למועד מכירת המניות על ידי הנאשם (16.11.03) יצוין שבישיבת הנהלת ברן מיום 25.8.03 (נ/6) שבה אחד הנושאים על סדר היום היה אישור הדו"ח הכספי של ברן ליום 30.6.03 נאמר בין היתר בתשובה לשאלה לגבי החברות המוחזקות כי בתפן היו שני רבעונים טובים. התשובה נאמרה על ידי מר שילה שהוא מנהל הכספים של קבוצת ברן ולא צוין דבר בפרוטוקול הישיבה לגבי מצב קשה בתפן נכון לאותו מועד. הכוונה למכור את החזקותיה של ברן בתפן לטענת המאשימה, בתקופה הסמוכה לפני מכירת מניות תפן על ידי הנאשם הוא עסק כמנכ"ל בפועל של קבוצת ברן ביוזמה למכירה החזקותיה של ברן בתפן. הצדדים חלוקים לגבי משמעות הרישומים ביומנו של הנאשם במהלך חודש נובמבר 2003 (ת/89) וכן לגבי העולה מהפרוטוקולים של ישיבת הנהלה מצומצמת של ברן מיום 19.11.03 (ת/88) ופרוטוקול מועצת המנהלים של קבוצת ברן בע"מ מיום 24.11.03 (ת/85). לא שוכנעתי למעלה מכל ספק, כי הנאשם עודכן במצבה הכספי העדכני של תפן באותו מועד נוכח הכוונה למכור את מניות תפן. הרישום ביומן מיום 1.11.03 מתייחס לשיחה עם רוכש פוטנציאלי של מניות ALD. נושא תפן לא עלה שם. הרישום ביום 2.11.03 של ALD ותפן נמצא ביומן במיקום שעל פי הדברים קשור לכאורה לשיחה שניהל הנאשם עם ששון שילה סמנכ"ל הכספים בקבוצת ברן (ראה ת/85 עמ' 4). המאשימה לא העידה את מר ששון שילה אף שרשמה אותו ברשימת עדי התביעה בסיפא של כתב האישום. לטענת הנאשם ציון שמה של תפן באותו מיקום ביומן אינו קשור לכוונת המכירה העתידית. מאחר והמאשימה לא זימנה למתן עדות את מר ששון שילה לא ניתן לקבוע מה היה תוכן השיחה בין השניים לגבי תפן ככל שהשיחה ביניהם התייחסה לתפן. ביום 19.11.03 בישיבת הנהלה מצומצמת של קבוצת ברן נכתב מפי הנאשם כי לגבי ALD ותפן יש אפשרות של מכירה (כחבילת שליטה) וכי הכוונה היא לצאת מתחום הייעוץ. בסיכום הפגישה (ת/88) לא מופיע כל אזכור לגבי מצבה של תפן. ביום 24.11.03 בישיבת מועצת המנהלים של קבוצת ברן בע"מ עלה בין היתר נושא מכירת ALD ותפן. בישיבה זו הנאשם התייחס לכך ש- ALD בהתרוממות לעומת תפן שבירידה וציין שאם יצליחו למכור היום יצאו ברווחיות יפה. מר ששון שילה ציין שנעשתה בדיקה מדגמית בתפן סביב מחיר השוק וכי יווצר רווח הון של 8 - 10 מיליון ואילו ב- ALD הרווח יהיה נמוך יותר. מר שילה הוסיף שברן זקוקה למזומנים ומכירתה של תפן יכולה להיות תחליף לגיוס הון יקר. בתשובה לשאלה נוספת השיב הנאשם שאין עדיין למי למכור את תפן אם כי ניתן למצוא לה קונים ולגבי ALD קיים קונה פוטנציאלי. באותה ישיבה הסמיך הדירקטוריון את הנהלת הקבוצה לקבל החלטות לגבי מכירת חלקה של ברן בחברות ALD ו- תפן. כן צוין על ידי הנאשם שלא הייתה סינרגיה עם תפן, וגם עם ALD אין סינרגיה בצורה מובהקת (ת/85 עמ' 5). יצוין פעם נוספת שהמאשימה לא העידה את מר ששון שילה ומצב דברים זה נזקף לחובת טיעוניה. ממכלול הדברים עולה כי הכוונה למכור את תפן לא הייתה קשורה למצבה של תפן נכון לאותו מועד, אלא לשיקולים הקשורים במצבה של ברן באותה עת. כמו כן, מהישיבה ביום 24.11.03 עולה לפי דברי הנאשם שנכון לאותו מועד לא היה עדיין קונה וגם לא קונה פוטנציאלי. בהתחשב בכך שהמאשימה לא זימנה למתן עדות את מר ששון שילה, בעדות הנאשם ובמסמכים השונים, לא שוכנעתי מעל לכל ספק שהנאשם עסק בפועל במכירת תפן באופן שהיה מעודכן בתוצאות הכספיות של תפן ברבעון השלישי לשנת 2003 בטרם מכירת המניות על ידו ביום 16.11.03. אני מקבל את טענת הנאשם שהוא לא פתח את דו"חות H לחודשים אוגוסט וספטמבר 2003 שנשלחו אליו במייל ובנוסף לא הוצגה כל ראיה ישירה לכך שהנאשם קיבל את הנתונים הסופיים של הדו"חות הרבעוניים (ראה ת/71) וזאת בטרם מועד מכירת המניות. נסיבות מכירת מניות תפן על ידי הנאשם מחלוקת נוספת בין הצדדים היא לגבי דרך מכירת ניירות הערך והמניות על ידי הנאשם והתנהלות הדברים מול פקיד הבנק מר אגיון. איני מייחס חשיבות למחלוקת זו, מאחר והנאשם הורה על מכירת מניות תפן מחשבונו וככל שהיה בידו מידע פנים היה אסור לו לתת הוראת מכירה זו גם אם פעל בהמלצת פקיד הבנק. גם הטענה של הנאשם בדבר הצורך במזומנים לצורך רכישת הדירה לבנו אינה מעלה ואינה מורידה. אין מחלוקת שהנאשם מכר תיק ניירות ערך בשווי הרבה יותר גבוה מהסכום שנדרש לו לטענתו לצורך עזרה לבנו במימון רכישת הדירה, כך שבכל מקרה לא היה הכרח במכירת מניות תפן בסכום של כ- 165,000 ₪ נשוא כתב האישום לצורך זה. עיון בדפי הבנק מלמד שלאחר מכירת ניירות הערך מחשבונו של הנאשם ביום 16.11.03 בסכום של למעלה משניים וחצי מיליון ₪ הוא קנה ניירות ערך בסכום של למעלה ממיליון ₪ (ת/4 עמ' 13). אכן, הנאשם לא הגיש לבית המשפט את הסכם רכישת הדירה על ידי בנו ויש בכך להחליש את טענתו. עם זאת, מהמסמכים הבנקאיים עולה שנמשכו מהחשבון שני שיקים בסכום כולל של כמיליון ₪ לקראת סוף חודש נובמבר 2003 וניתן להניח, נוכח העדויות, שהנאשם אכן סייע לבנו ברכישת דירה באותה תקופה. קנייה מחדש של מניות תפן אין מחלוקת שהנאשם רכש כ- 4000 מניות של תפן בימים 31.3.04 עד 4.4.04, פרק זמן של למעלה מ- 4 חודשים לאחר מכירת המניות נשוא כתב האישום. נוכח פער הזמנים ברור שהחזקה לפי סעיף 52 ה.(א) לחוק ניירות ערך שעניינה פער זמנים של עד שלושה חודשים בין קניה ומכירה ולהיפך אינה חלה בענייננו. בהקשר זה, אני סבור שהסברו של הנאשם כי מצד אחד נבדקה האפשרות למכירת תפן מאחר וקבוצת ברן הייתה לחוצה למזומנים ומצד שני הוא השקיע ברכישת מניות תפן לצורך חיזוק האמון בתפן והקשרים איתה הוא סביר. זאת, בין היתר, על רקע המסמך שנכתב ביום 24.2.04 על ידי עו"ד עשהאל ואשר מעלה על הכתב שיחה בין מר גולדשטיין ממנהלי תפן לעו"ד עשהאל שבמסגרתה טוען מר גולדשטיין טענות שונות נגד הנאשם וברן שאינם מעורבים בניהול תפן והדבר לא מעניין אותם (נ/3). סוף דבר המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא בסוגיה האם ביום 16.11.03, עת מכר הנאשם את מניות תפן היה בידו מידע פנים לגבי תוצאות פעילותה של תפן ברבעון השלישי של שנת 2003. המאשימה הציגה מכלול ראיות כבד משקל לתמוך בטענותיה כי בידי הנאשם היה מידע פנים בדבר ההרעה בתוצאותיה של חברת תפן במועד המכירה ונוכח האמור, היה מקום להגשת כתב האישום ולבירור טענות המאשימה בבית המשפט באמצעות שמיעת העדויות ובירור העובדות. המאשימה הוכיחה שהנאשם ניהל בפועל את קבוצת ברן כבר במהלך חודש נובמבר 2003, כאשר הוא היה מעורב בניהול עוד לפני כן והכול במהלך החפיפה עם המנכ"ל היוצא של קבוצת ברן ד"ר סמיה. הוכח גם שהנאשם נפגש עם מנהלי תפן ביום 3.9.03 לאחר חזרתו לישראל והיה אמור להיפגש איתם פעם נוספת, פגישה שבוטלה. מצב דברים המלמד על מעורבותו בענייניה של תפן. עם זאת, טענתו של הנאשם כי לא עיין בדו"חות H לחודשים אוגוסט וספטמבר 2003 לגבי תוצאות תפן בחודשים הנ"ל לא נסתרה. מצב דברים זה פועל לטובתו של הנאשם ויש בו לחזק את טענתו שמצב הדברים באותה תקופה לאחר חזרתו מחו"ל לא היה כבשגרה ושחברת תפן (שהיא חלק קטן מעסקיה של קבוצת ברן) לא הייתה בראש מעייניו למרות העובדה שנפגש עם מנהליה ביום 3.9.03. יצוין גם שלא היה מדובר בתקופה רגילה עבור הנאשם. קבלת התפקיד של ניהול קבוצת ברן הייתה כרוכה בחפיפה ארוכה וזאת בעת שקבוצת ברן עצמה הייתה שרויה בקשיים של ממש. בנוסף, חווה הנאשם באותו זמן תקופה אישית קשה עקב מחלת אביו ופטירתו ביום 24.10.03. שני הצדדים שטחו את טענותיהם ביסודיות רבה ביותר וטרחו בהגשת מסמכים רבים תוך ניתוח כל מסמך ומסמך לביסוס טענותיהם. בין היתר, הוגשו תכתובות, מיילים, סיכומי פגישות (מודפסים ובכתב יד) ועוד. למרות האמור לעיל, לא הוצגה כל ראיה ישירה שהנאשם קיבל את תוצאות הדו"חות הכספיים של תפן ( ת/71 - בסביבות 11/11/03) טרם מועד מכירת המניות על ידו ויש בכך להחליש את האישום נגדו. במכירה נשוא האישום הנאשם מכר חלק קטן בלבד מהחזקותיו במניות תפן. טענה משמעותית של המאשימה בהקשר של המידע שהיה בידי הנאשם התייחסה למידע שנמסר בישיבת ההנהלה של קבוצת ברן ביום 22.9.03. מאחר ופעולת המכירה נשוא האישום נעשתה ביום 16.11.03 בחלוף תקופה בת כחודשיים יש בכך להחליש את הטענה שהיה בידי הנאשם מידע פנים כבר ביום 22.9.03. זאת, מעבר לכך שאיני סבור שהמידע שנמסר באותה ישיבה היה מפורט, מגובש וסופי דיו כדי להוות כשלעצמו מידע פנים לגבי חברת תפן. בנוסף, תגובתו המידית של הנאשם לאחר שנודעו לו התוצאות הלא טובות של הדו"חות הכספיים של תפן לרבעון השלישי בישיבת הדירקטוריון ביום 23.11.03 שמגובה ברישום מפורט ביומנו לגבי מהלך הפגישה עם מנהלי תפן (ת/73) מחזקת את טענתו של הנאשם שהוא לא ראה בזמן אמת את הדברים שנמסרו בנוגע למצבה של תפן בישיבה ביום 22.9.03 כמידע מהותי. לאחר שבחנתי את מכלול הראיות והעדויות ומאחר ועסקינן באישום פלילי לא שוכנעתי שהמסקנה המרשיעה גוברת באופן ברור על התזה החלופית שלא היה בידיו של הנאשם מידע פנים במועד מכירת המניות. בנסיבות אלה לא ניתן לומר שאשמתו של הנאשם הוכחה מעל לכל ספק סביר ולפיכך אני מזכה את הנאשם מחמת הספק מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום לפי סעיף 52 ג. לחוק ניירות ערך. שימוש במידע פנים