קראו את גזר הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מאסר על תנאי על גניבת רכב: א. תמצית הכרעת הדין ביום 30.12.10 הרשעתי את הנאשם, לאחר ניהול משפט הוכחות, בעבירה של גניבת רכב, לפי סעיף 413ב(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") וכן בעבירה של מסחר ברכב או בחלק גנובים, לפי סעיף 413יא לחוק העונשין. בנוסף קבעתי, כי יש לזכות את הנאשם מעבירות של פירוק מרכב, לפי סעיף 413ד(ג) לחוק העונשין וגניבה מרכב, לפי סעיף 413ד(א) לחוק העונשין. ב. עובדות כתב האישום מעובדות המקרה, כפי שנקבעו בהכרעת הדין עולה, כי ולדיסלבה ריבץ הינה הבעלים הרשומים של רכב מסוג ניסן, שהיה בשימוש של ארתור ארונוב (להלן: "המתלונן"). בין התאריכים 19.1.10-26.1.10 פונה רכושו של המתלונן מדירתו שבמתחם נאות ספורט, בשכונת בית אליעזר בחדרה. באותה עת רכבו של המתלונן חנה בסמוך לדירה. הנאשם סייע בפינוי הדירה והתבקש להזיז את הרכב מהמקום בו חנה. הנאשם העביר את הרכב למקום אחר בקרבת הדירה והחנה אותו שם. לאחר מכן, הנאשם גנב את הרכב מהמקום בו חנה, הסיע את הרכב למגרש גרוטאות ומכר את הרכב הגנוב תמורת 700 ₪. ג. תסקיר שירות המבחן באשר לנסיבותיהן האישיות של הנאשם, עולה מהתסקיר, כי הנאשם בן 40, נשוי ואב לילד בן 5 שנים. הנאשם עבד בתחום הבניין והשיפוצים באופן חלקי. לאורך השנים התקשה לגלות רציפות והתמדה בעבודה, על רקע התמכרותו הממושכת לסמים, שהחלה עם סיום שירותו הצבאי. בגיל 16 החל הנאשם לצרוך סמים, מסוג קנאבוס, באופן מזדמן ובנסיבות חברתיות. בהמשך גויס לשירות צבאי ותפקד כלוחם בחטיבת "גבעתי". להערכת גורמים טיפוליים, עימם עמד בקשר לאורך השנים ואף כיום, סובל הנאשם מתסמונת פוסט - טראומטית (תסמיניה מפורטים בתסקיר), שהתפתחה במהלך שירותו הצבאי ואשר לא אובחנה ולא טופלה עד לאחרונה. בתום תקופת שירותו הצבאי, החל הנאשם לצרוך סמים קשים, וזאת בהיעדר מסגרת להשתייכות, ונוכח קשיי ההתמודדות ומצבו הנפשי, שהלך והידרדר. בהתייחסו לעבירה הנידונה, סיפר הנאשם על תקופת מתח ולחץ שבה היה שרוי, על רקע הפסקת עבודתו ומתח בחייו הזוגיים. הנאשם הביע חרטה ונטה לקבל אחריות למעשיו, תוך נכונות להתבוננות ביקורתית ביחס להתנהלותו- שלו. הנאשם הופנה לשירות המבחן בשנת 2007, במסגרת ת.פ 2298/07 (בימ"ש שלום נתניה) . לאחר מעקב בן שנתיים, הומלץ על העמדת הנאשם במבחן והארכת עונשי המאסר המותנים. במהלך תקופת צו המבחן הנאשם נטה לשתף פעולה באופן מלא והתייצב לשיחות. בתקופה ההיא חלה מגמה של הפסקת מעורבות הנאשם בפלילים, למעט התיק הנידון. באשר למסגרות הטיפוליות בהן טופל הנאשם, הרי שבאחרונה, סיים הנאשם טיפול ייעודי למכורים לסמים הסובלים מפוסט-טראומה, שהחל עוד טרם מעורבותו בעבירה הנידונה. העו"ס המטפלת דיווחה, כי הנאשם גילה יוזמה ואחריות לקידום הטיפול, מה שמעיד על נכונות ומוטיבציה להשקעה בהליך שיקומו. בתסקיר צוינו מספר הליכי שיקום וגמילה מסמים, שעבר הנאשם במהלך השנים. לרוב, הצליח הנאשם להשתלב בהליכי הטיפול, ולשמור על ניקיונו מסמים לפרקי זמן משמעותיים, אולם בשל מורכבות מצבו הנפשי ותפיסתו הפנימית של חוסר מסוגלות, חזר הנאשם לצרוך סמים. בשנת 2008 בחר הנאשם להשתלב במרכז מתדון לנפגעי סמים. הוא נוטל חלק בשיחות טיפוליות ומגלה נזקקות לסיוע במצבו. במהלך השנה האחרונה היו לנאשם מעידות, בהן נטל סמים, אולם בחודשיים האחרונים הוא נקי מסמים. קצינת המבחן התרשמה, כי חרף העובדה שהנאשם ביצע את העבירה הנוכחית בתקופת צו מבחן, הרי שלאורך השנים, מגלה הנאשם נכונות ורצון אמיתי להשקיע בהליכי גמילה ושיקום. יחד עם זאת, לאור קשייו הרגשיים ובהיעדר מענה הולם למצבו הנפשי המורכב, התקשה הנאשם לגלות יציבות ונטה לתנודות ונסיגות בהליכי הטיפול השונים בהם שולב. יצויין, כי במהלך שלוש השנים האחרונות נמנע הנאשם כמעט לגמרי מפעילות עבריינית, מה שמעיד על סיכוי לשיקומו ויכולת להתנהל על פי גבולות. קצינת המבחן סברה, כי השתלבות הנאשם כיום בהליך טיפולי נוסף בתחום הפוסט - טראומה הוא חיוני ומשמעותי עבורו, ועל כן ההמלצה היא לאפשר לנאשם למצות הליך זה מתוך העדפת הפן השיקומי עבור הנאשם, על פני הדרך העונשית. עוד סברה, כי להטלת עונש מאסר בפועל על הנאשם, עלולות להיות השלכות הרסניות שיובילו לנסיגה משמעותית במצבו, הנפשי והתפקודי. בנסיבות אלו, ממליצה ק. המבחן להימנע מאפשרות זו. באשר לעונש המאסר המותנה בר ההפעלה התלוי ועומד נגד הנאשם, המליצה קצינת המבחן להאריך את התנאי שתלוי ועומד נגדו ולהטיל עליו צו מבחן למשך 18 חודשים. ד. ראיות לעניין העונש מטעם ב"כ המאשימה הוגש גליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם (ת/ע/1) וכן גזר דין שבו הוטל עליו עונש מאסר מותנה בן 8 חודשים (תע/ע/2), שהוארך בגזר דין (ת/ע/5). ב"כ הנאשם הגיש מסמכים המעידים על פנייה למשרד הבטחון להכיר בנאשם כנפגע הלם קרב (נ/ע/2), וכן פניות של מרכז מתדון שטיפל בבעיית התמכרותו של הנאשם לסמים (נ/ע/3 ו-נ/ע/4). כמו כן הגיש הסנגור מסמכים (א'-ג') המעידים על טיפול שמקבל הנאשם, עתה בצה"ל, כנפגע תגובות קרב. ה. טיעוני ב"כ הצדדים ב"כ התביעה עמדה על עברו הפלילי של הנאשם, הכולל 7 הרשעות בגין 30 תיקים בגין עבירות רכוש וסמים. היא הפנתה לכך שהנאשם ריצה בעבר עונשי מאסר, כולל עונש מאסר בן 3 שנים והוא התמיד לחזור לסורו. הוטל עליו כבר צו מבחן והנאשם לא עמד בתנאי המבחן ועבר העבירה הנדונה בתקופת מבחן, כאשר עונש מאסר מותנה שהוארך, תלוי ועומד נגדו. ב"כ המאשימה ציינה, כי ערכו של הרכב שנמכר ב-700 ₪ היה 2,000 ₪ - 2,500 ₪ וטענה כי הנאשם עבר עבירות חמורות ונפוצות הפוגעות כלכלית בשוק. עוד ציינה ב"כ התביעה את הקשר שבין התמכרות הנאשם לסמים לבין ביצוע עבירות הרכוש וטענה כי עד כה לא הצליח הנאשם להגמל מסמים חרף מספר נסיונות גמילה. לפיכך, לדעתה, אין ליתן לו הזדמנות נוספת. אליבא דהתביעה, אין בהמלצת שירות המבחן ליתן מענה לצורך להרתיע הנאשם. כמו כן, הנאשם לא נטל אחריות באופן ממשי, שכן הלה חזר על גרסתו כי סבר שהרכב שנגנב על ידו הנו נטוש. עוד הדגישה התביעה, כי עד לפני כחודשיים צרך הנאשם סמים והפסיק לנטלם רק לקראת מועד מתן גזר הדין. לדעת התובע ניתן להעניק לנאשם טיפול שיקומי גם בשב"ס. לסיכום, ביקשה התביעה, להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח ולהפעיל במצטבר את עונש המאסר המותנה, בן 8 החודשים, התלוי ועומד נגדו. כמו כן, ביקש להשית עליו קנס, פיצוי ופסילת רישיון נהיגה. ב"כ הנאשם גרס, כי עד כה לא טופלה בעיית הפוסט טראומה של הנאשם ולפיכך לא טופל כראוי ואין ניתן לומר כי ניתנו לו הזדמנויות לחזור למוטב. כיום הוא בטיפול מתמשך המוענק לו במפקדת קצין רפואה ראשי בצה"ל ובמקביל הוא מקבל טיפול גמילה מסמים. לדעת הסנגור, יש ליתן לנאשם הזדמנות אחרונה להשתקם. ב"כ הנאשם ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן. אליבא דהסנגור, במקרה הנדון, כמעט שלא נגרם נזק, שכן הרכב הוחזר לבעליו וערכו מלכתחילה היה קטן שכן המדובר ברכב משומש, ללא מצבר, שחנה 7-8 חודשים ללא כל שימוש. הנאשם ב"דברו האחרון" הביע רצונו להפוך לאדם נורמטיבי והבטיח שלא לחזור לסורו. ו. דיון ככלל, גניבת רכב ומסחר בו הן עבירות חמורות שפגיעתן רעה. הנזק הנגרם כתוצאה מעבירות אלו הוא גדול שכן הנזק המיידי נגרם לבעל הרכב, אך לעבירות גם השלכה כלכלית רבת היקף, משום שבסופו של דבר מושת הנזק על הציבור כולו, הנאלץ לשלם דמי ביטוח גבוהים על מנת לקדם פני רעה. לחובתו של הנאשם עבר פלילי. אף עונש מאסר מותנה, בר הפעלה, לא גרם לו לכלכל צעדיו ולהמנע מביצוען של העבירות הנדונות. האמור לעיל מחייב לכאורה הטלת ענישה מחמירה. מנגד, הענישה היא אינדיבידואלית וכבר ציוונו חכמים כי עלינו ל"חנוך לנער על פי דרכו". נסיבותיו האישיות של הנאשם פורטו לעיל בהרחבה. להערכת גורמים טיפוליים, הוא לקה בפוסט-טראומה עת שירת כלוחם ביחידה קרבית. עם שחרורו מצה"ל ובשל מצבו הנפשי, שהלך והתדרדר, החל לצרוך סמים קשים. עד לשלב הנוכחי, טרם טופל הנאשם בבעית הפוסט-טראומה שלו ולדעת קצינת המבחן טיפול שכזה שבו טופל רק לאחרונה, הוא חיוני עבורו. אליבא דקצינת המבחן, קיים סיכוי לשיקומו של הנאשם וקיים צורך למצות את הטיפול בתחום הפוסט-טראומה. בבואי לגזור את עונשו של הנאשם, אתן משקל של ממש לנסיבות האישיות דלעיל, כמו גם למסקנת קצין המבחן כי להטלת מאסר בפועל על הנאשם עלולות להיות השלכות הרסניות שיובילו לנסיגה משמעותית במצבו הנפשי והתפקודי. עוד תעמודנה לנגד עיני פניות "מרכז מתדון" לטיפול במכורים לסמים, כי עד כה לא טופל הנאשם בבעיית הפוסט-טראומה אלא רק בהתמכרות לסמים וכי "המשך הטיפול הנפשי במר שמחי הוא קריטי... להערכתי למצבו הנפשי יש השפעה גדולה על ההתנהגות העבריינית שלו וכאשר תהיה הקלה בתסמינים יש סיכוי טוב יותר להמנעות מעבריינות...". נראה לי, כי האמור לעיל מחייב לאמץ את המלצת שירות המבחן. על כגון דא נאמר ב-ע"פ 8087/03 כהן נ' מדינת ישראל (לא פורסם, , 1/2/06), מפי השופט א. לוי ובהסכמת הנשיא א. ברק והשופטת א. פרוקצ'יה, כי: "... עניינו של המערער נמנה על אותם חריגים בהם נוטה הכף בבירור לכיוון הפן השיקומי. כאמור, התנהגות המערער בנסיונו לשנות את אורחותיו נבחנה לאורך זמן, ועל כן נראה לנו כי מנקודת השקפתה של החברה, הנזק שיהיה כרוך במאסרו החוזר של המערער, יהיה גדול פי כמה מהסכנה הנשקפת ממנו אם יוסיף להתהלך חופשי תוך ניסיון להיחלץ כליל ממעגל הפשע". אני מאמץ אפוא את המלצת שירות המבחן ובהתאם לסעיף 85 לחוק העונשין אני מורה על הארכה למשך שנתיים, של תקופת התנאי בת 8 החודשים שהוטלה על הנאשם ב-ת"פ 5012/07 (בימ"ש השלום ת"א-יפו) ושחודשה ב-ת"פ 2298/07, 1546/07, 2546/07 (בימ"ש השלום נתניה). כמו כן, אני מטיל על הנאשם צו מבחן למשך 18 חודשים. הובהרה לנאשם משמעות אי עמידתו בתנאי המבחן. עוד אני מטיל על הנאשם קנס בסך של 5,000 ₪ שישולם תוך 3 חודשים מהיום. היה ולא ישלם הקנס, ייאסר למשך חודש. זכות ערעור לביהמ"ש העליון תוך 45 יום מהיום. מאסר על תנאימאסרגניבת רכברכבביטוח גניבת רכב