מי הוא מסייע במשפט הפלילי ? סעיף 31 לחוק העונשין המגדיר "מסייע" באופן הבא: "מי אשר, לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה, עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו, או למנוע את תפיסת המבצע, גילוי העבירה או שללה או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה הוא מסייע." הגדרה כללית זו זכתה להתייחסויות רבות ולניתוח מעמיק של הפסיקה, כשמעמדה העצמאי של עבירת הסיוע ולצידה כללים מנחים לקביעה היסודות הנדרשים לקיומה של עבירת הסיוע ומתי התנהגות מסוימת מגיעה כדי סיוע לביצוע עבירה. הסיוע הוא עבירה בפני עצמה. המאפיין את ההתנהגות המסייעת הוא שהיא מהווה תרומה עקיפה ומשנית לביצועה של העבירה העיקרית . התרומה של המסייע היא עקיפה, שכן הוא אינו נוטל חלק בביצוע העיקרי של העבירה. תרומתו של המסייע היא משנית, שכן אין הוא אלא שותף זוטר למבצע העיקרי. המסייע - בדומה למשדל - הוא שותף עקיף ומשני. הוא מסייע ביצירת התנאים לביצוע העבירה על ידי העבריין העיקרי (או העבריינים העיקריים המבצעים בצוותא) (סעיף 31 לחוק העונשין). תרומתו של המסייע היא חיצונית. אין הוא חלק פנימי של המשימה העבריינית עצמה. אין הוא היוזם, אין הוא המחליט על הביצוע ואין הוא שולט על הביצוע. אין הוא אדון לביצוע. הוא מבצע מעשי-עזר הנפרדים מביצוע העבירה על ידי העבריין העיקרי, ושיש בהם 'כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו' (סעיף 31 לחוק העונשין). 'מי שחלקו בהתהוות העבירה התבטא בפעולות עזר נושא באחריות פלילית כמסייע. המסייע אינו משתתף איפוא בביצוע העבירה עצמה, אלא חלקו מתבטא בפעולות החיצוניות לעבירה. בהתייחסו ליסודות עבירת הסיוע, שהינה עבירת התנהגות, כפי שמצאו ביטויים בסעיף 31 לחוק העונשין, קבע כב' הנשיא (כתוארו אז) א. ברק בע"פ 320/99, כי היסוד העובדתי מכיל את רכיבי "המעשה" ו"הנסיבה" של העבירה העיקרית - "המעשה" מהווה את המרכיב ההתנהגותי של הסיוע, המתאפיין בכך שיש בו "כדי לאפשר להקל או לאבטח את ביצוע היסוד העובדתי...עם זאת, לא נדרש כי ההתנהגות המסייעת תהיה אפקטיבית או כי הסיוע יהיה תנאי בלעדיו לא הייתה מתגבשת העבירה..." "הנסיבה" - "היא הפליליות של ההתנהגות לה מהווה הסיוע גורם משני ועקיף" היסוד הנפשי הנדרש הוא של מחשבה פלילית הכולל "מודעות לטיב ההתנהגות המסייעת, כלומר מודעות לכך שההתנהגות תורמת ליצירת התנאים לשם עשיית עבירה עיקרית בעלת ייעוד מוחשי; שנית, מודעות לקיום הנסיבות הרלבנטיות בעת ההתנהגות המסייעת, כלומר מודעות לכך שהמבצע העיקרי מבצע או עומד לבצע עבירה, הגם שלא נדרשת מודעות לכל פרט מפרטי העבירה... בצד המודעות לכך שהתנהגותו של המסייע תורמת ליצירת התנאים לביצוע העבירה ובצד המודעות לכך כי המבצע העיקרי מבצע או עומד לבצע את העבירה, קיימת הדרישה המחשבתית הנוספת כי המסייע עושה כן מתוך מטרה לסייע" עם זאת "לא נדרש כי אצל המסייע תתקיים הכוונה כי המבצע העיקרי יגשים את כוונתו". על פי ההלכות שנקבעו בפסיקה, כפי שפורטו לעיל, המסייע תורם תרומה עקיפה ומשנית לביצועה של העבירה העיקרית, אולם אין לדרוש כי המחשבה הפלילית של המסייע תהיה זהה עם זו של העבריין העיקרי, ובעיקר אין לדרוש זאת לעניין הכוונה. דרישת המצב הנפשי של מטרה לסייע תבוא על סיפוקה גם מקום בו הנאשם מודע לכך שהתנהגותו עשויה, קרוב לוודאי, להוות תרומה לעבריין העיקרי. ובמילים אחרות, גם אם המסייע לא רצה בהתרחשות העבירה העיקרית, מספיק שהיה מודע ברמה של קרוב לוודאי לכך שפעולותיו מסייעות להגשמתה, על מנת שניתן יהיה להרשיעו כמסייע. משפט פליליעבירת הסיוע