קראו את הכרעת הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נסיעה על אופניים ברמזור אדום: 1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין אי ציות לאור אדום ונהיגה בקלות ראש תוך גרם חבלה, עבירות בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה, תשכ"א -1961 וסעיף 62(2) לפקודת התעבורה {נוסח חדש], תשכ"א- 1961 בקשר עם סעיף 38(2) לפקודה. לפי עובדות כתב האישום, ביום 26.11.08 נהג הנאשם על אופניים ברחוב חזון איש בבני ברק מכיוון דרום לצפון והתקרב לצומת עם רחוב רבי עקיבא. אותה עת נהג שלום דבוש ברכב מסוג סובארו ברחוב רבי עקיבא מכיוון מערב למזרח ונכנס לצומת בחסות אור ירוק שדלק בכיוון נסיעתו על מנת לפנות ימינה לרחוב חזון איש. לפי הנטען הנאשם נהג בקלות ראש בכך שנכנס לצומת בעת שהרמזור בכיוון נסיעתו הורה אדום וסטה שמאלה לתוך המסלול הנגדי וחסם את דרכו של רכב הסובארו. כתוצאה מהתאונה נחבל הנאשם והרכבים ניזוקו. 2. בתחילה כפר הנאשם בעובדות כתב האישום וטען כי נכנס לצומת באור ירוק, אך במועד שנקבע לשמיעת הראיות חזר בו הנאשם מכפירתו והודה בעובדות כתב האישום. הנאשם מעלה טענה משפטית לפיה אופניים אינם בגדר רכב, לפיכך לטענתו ניתן להרשיעו באי ציות לאור אדום אך יש לזכותו מהעבירה של נהיגה ברכב בקלות ראש בניגוד לסעיף 62 (2) לפקודת התעבורה. לגרסתו רוכב אופניים משול לעובר דרך ולפיכך חלות עליו הוראות תקנות 21 ו22 לתקנות התעבורה ותקנות 123-135 לתקנות התעבורה החלות ספציפית על רוכב אופניים, אך לא ניתן להרשיעו בכל הוראת חיקוק שעניינה רכב. טענה זו יש לדחות. 3. בסעיף 1 לפקודת התעבורה מוגדר המונח "רכב", ונאמר בו במפורש כי הוא כולל אופניים ותלת אופן, ולמעט רכב ששר התחבורה פטר אותו בצו מהוראות הפקודה כולן או מקצתן. טענתו של בא כוח הנאשם כי אופניים אינם בגדר רכב, עומדת בניגוד למצוותו המפורשת של המחוקק. 4. יש להבחין בין רכב לבין "רכב מנועי" (כהגדרתו בסעיף 1 לפקודת התעבורה) כשאופניים אינם בגדר רכב מנועי ולפיכך הוראות הפקודה והתקנות אשר עניינן ברכב מנועי אינן חלות ביחס אליהן. וכך לדוגמא, בסעיף 10 (א) לפקודה נקבע כי אדם לא ינהג ברכב מנועי אלא אם הוא בעל רישיון נהיגה תקף. מכאן עולה כי על מנת לרכב על אופניים אין צורך ברישיון נהיגה. בחלק ד' לתקנות התעבורה העוסק בכלי רכב הוגדר המונח "רכב" כרכב מנועי וכן גרור ונתמך, ומכאן עולה כי אופניים אינם בגדר "רכב" לצורך חלק ד' האמור, ומשכך אין אופניים נדרשים לרישיון רכב מטעם רשות הרישוי. תקנה 54 לתקנות התעבורה העוסקת במהירות המרבית המותרת גם היא אינה חלה על אופניים היות ואלה אינן נכללים בסוגי הרכב המנויים בה, אולם היא חלה על רכב מנועי. עם זאת, תקנה 51 לתקנות התעבורה הקובעת את הכלל המרכזי לפיו יש לנהוג במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך והתנועה בה, חלה על נהיגה ברכב ומכאן שגם על אופניים. תקנה 83 א (ב) לתקנות התעבורה עוסקת בחובה להסיע ילד במושב בטיחות, ונאמר בה כי היא חלה על רכב מנועי, ולא על כל רכב. מכאן אנו למדים כי המחוקק ידע להבחין בין "רכב" לבין "רכב מנועי ", והוראות הפקודה והתקנות העוסקות ברכב יחולו על פי ההקשר על אופניים, אך לא כן אותן הוראות שעניינן "רכב מנועי", וכך ראה גם, תקנות 82 (א) 90, 97(א) ,97(ג) 99, 104, ועוד. 5. בתקנות התעבורה אין הגדרה של המונח "רכב" אך אין צורך בכך היות והגדרה זו מצויה עוד בפקודת התעבורה, והתקנות הותקנו מכוח הפקודה. עם זאת, ניתן למצוא בחלק מהתקנות התעבורה התאמות מיוחדות לצורך אופניים, וכך לדוגמא תקנה 60(ב) בה הוחרגו אופניים במפורש מהמונח רכב ונאמר כי רוכב אופניים יאותת על כוונתו לפנות ימינה על ידי הרמת הזרוע הימנית. כך גם בתקנה 79(א) בה נאמר כי לא ייסע אדם ברכב -פרט לאופנוע ,תלת אופן, אופניים ותלת אופן - אלא שגופו כולו בפנים הרכב ובמצב המבטיח את שלומו. עצם הצורך להחריג במפורש אופניים כאשר התקנות דנות בנוהג או בנוסע ברכב, מלמדנו כי בהעדר החרגה, אופניים הינם בגדר רכב. 6. ואכן, קיימות בתקנות הוראות בטיחותיות שהיגיון הדברים מלמד כי הן חלות על רוכב אופניים כגון, תקנה 21(ג) האוסרת על נהיגה ברכב בלא זהירות או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות, תקנה 28 (א) הקובעת במפורש כי "נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה", וכך תקנה 37 הקובעת כי לא ינהג אדם רכב בכל קטע של כביש חד סטרי בכיוון ההפוך לכיוון המותר באותו כביש", תקנה 67 ותקנות בטיחותיות נוספות. אין בכך כדי לומר כי בכל תקנה ותקנה השלים מחוקק המשנה את האבחנה הנדרשת בין אופניים לבין רכב מנועי, וקיימות תקנות שאינן רלוונטיות לאופניים ומטבע הדברים לא יחולו עליהן. 7. בא כוח הנאשם מסתמך על צו התעבורה (פטור קורקינט חשמלי מהוראות הפקודה) תשס"ד-2004, שם פטר שר התחבורה מהוראות פקודת התעבורה קורקינט חשמלי המונע על ידי מנוע חשמלי שהספקו אינו עולה על 100 ואט, שמשקלו העצמי אינו עולה על 12 קילוגרם ומהירות נסיעתו אינה עולה על 12 קילומטר לשעה. מכאן מסיק בא כוח הנאשם כי קל וחומר שיש לפטור אופניים מהוראות פקודת התעבורה. ואולם, אופניים הינם בגדר רכב לפי הגדרה מפורשת בפקודת התעבורה. במסגרת המונח "רכב" ניתנה לשר התחבורה סמכות לפטור רכבים אחרים מהוראות הפקודה, אך לא אופניים. בע"א 2606/06 דיוי שפורן .נ. ז' ק תורג'מן, נקבע כי קורקינט חשמלי בעל מאפיינים כפי שנדון שם (אשר מהירות נסיעתו המקסימאלית היא 32 קמ"ש ) אינו בגדר "רכב מנועי" כמשמעתו של מונח זה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, היות וייעודו העיקרי מכוון למשחק ולשעשוע ואין הוא מיועד לשמש ליעוד תחבורתי לאור מגבלותיו בכמות הדלק ובמרחק הקצר שאותו הוא יכול לעבור,כשמיכל הדלק מכיל ליטר אחד של בנזין בלבד. יובהר כי אין באמור בפסק דין האמור כדי לקבוע כי הקורקינט בעל מאפיינים כפי שפורטו בפסק הדין אינו בגדר "רכב" כמשמעותו בפקודת התעבורה. עניין זה טרם הוסדר בחקיקה להבדיל מאופניים שלגביהם קיים הסדר חקיקתי בפקודה ובתקנות. שר התחבורה פטר מהוראות הפקודה קורקינט שמהירות נסיעתו הינה עד 12 קמ"ש, ונראה כי גם לגביו ניתן לומר כי מדובר בכלי משחק לילדים. בהקשר זה יש להפנות לתקנות התעבורה (פטור מחובת רישום ורישוי וחובת רישיון נהיגה לאופניים עם מיתקן עזר) תשמ"ז - 1986, שם פטר שר התחבורה אופניים שעליהם מותקן מתקן עזר המופעל בסוללות, מחובת רישוי לפי סעיף 2 לפקודה ומהחובה כי הנוהג בהם יחזיק ברישיון נהיגה לפי סעיף 10 לפקודה. הצורך בהתקנת תקנות אלה מלמדנו כי אלמלא כן היו האופניים שלעיל נכללות בגדר המונח "רכב מנועי" לפי הפקודה, ולא רק בגדר המונח "רכב". 8. בא כוח הנאשם מעלה בסיכומיו תהיות שונות אשר לטענתו מדגימות את הבעייתיות שבהכללת אופניים בגדר המונח "רכב" על פי הפקודה, אולם לאמיתה אין תהיות אלה מעוררות קושי . בא כוח הנאשם תוהה באם מי שפסול מנהיגה רשאי לרכוב על אופניים. התשובה הינה חיובית היות ולפי פקודת התעבורה לא נדרש רישיון נהיגה על מנת לרכוב על אופניים. בא כוח הנאשם תוהה האם במקרה של אופניים חלה העבירה המנויה בסעיף 10(ב) לפקודת התעבורה בנוגע להתרת נהיגה. התשובה היא שלילית. רישיון נהיגה נדרש רק ביחס לרכב מנועי, ומכאן שעבירת ההתרה למי שאינו מורשה לנהיגה חלה רק ביחס לרכב מנועי, ולא ביחס לאופניים. באשר לשאלה האם במקרה של קטין הרוכב על אופניים יישאו הוריו בעונש הפסילה, יש לומר כי שאלה זו אינה רלוונטית אך לאופניים אלא היא יכולה לחול גם ביחס לקטין הנוהג בקטנוע או בטרקטורון. ככלל, יש לומר כי לא יוגש כתב אישום כנגד קטין שאינו בגיל האחריות הפלילית, ואילו ביחס לקטין שהינו בגיל האחריות הפלילית אך אינו כשיר מבחינת גילו להחזיק ברישיון נהיגה, הרי עניינו ידון על ידי בית משפט לנוער. 9. אין בכל האמור לעיל כדי לומר כי לא ייתכנו מצבים מורכבים ככל שמדובר ברכיבה על אופניים. כך לדוגמא, מקום בו רוכב אופניים רוכב על מדרכה או חוצה מעבר חצייה המיועד להולכי רגל. תקנה 133 לתקנות התעבורה קובעת כי "לעניין חלק זה הולך רגל המסיע אופניים בדרך, דינו כדין רוכב אופניים, זולת אם מהקשר הדברים משתמע אחרת". מכאן ניתן להסיק כי מהקשר הדברים ניתן לראות בהולך רגל המסיע אופניים על מעבר חצייה בגדר הולך רגל ולא בגדר רוכב אופניים, אולם הפסיקה התייחסה גם לרוכב אופניים שחצה מעבר חצייה ברכיבה על אופניים בגדר הולך רגל. ראה ע"פ 2855/08 שלומי יעקב .נ. מדינת ישראל, , ע"פ 6741/09 אריק בן שטרית .נ. מדינת ישראל, . 10. במקרה שלפנינו אין צורך להתמודד עם סוגיה זו. הנאשם נסע על הכביש, הרמזור המיועד לכלי רכב הנוסעים בכביש בכיוון נסיעתו הורה עצור, וכמו כל רכב היה מוטל עליו לציית להוראות הרמזור. בא כוח הנאשם אינו חולק כי ניתן להרשיע את הנאשם באי ציות לאור אדום, ומכאן עולה כי הוא מסכים כי על רוכב אופניים לציית לרמזור המיועד להסדיר את תנועה הרכבים הנוסעים בכביש. משלא לציית הנאשם לרמזור אדום והמשיך בנסיעה לתוך הצומת תוך שהוא נכנס למסלול הנסיעה הנגדי, נהג בקלות ראש. אם יוטל על הנאשם עונש של פסילת רישיון הנהיגה הרי ענישה זו לא תימנע מהנאשם לרכוב על אופניים, כך שלא יהיה בענישה רכיב מניעתי. בו בעת אין לומר כי לא יהיה בענישה זו רכיב הרתעתי, וניתן לומר כי טיעוניו של בא כוח הנאשם מכוונים במידה רבה למטרה זו של מניעת פסילתו של הנאשם מנהיגה, דבר המצביע כי יש בענישה זו משום רכיב הרתעתי ממשי. 11. משהודה הנאשם בעובדות כתב האישום ולנוכח האמור לעיל, אני מרשיעה את הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום. משפט תעבורהרמזורנסיעה באור אדוםאופניים