קראו את הכרעת הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סירוב לבדיקת ינשוף (בדיקת אלכוהול): אקדים ואומר שהנאשם זכאי.   כנגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר מייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות מכוח סירוב לבצע בדיקת אלכוהול על פי דרישת שוטר בניגוד לסעיף 62 (3), 64 (ב), 64ד (א) לתקנות התעבורה תשכ"א - 1961 ובניגוד לסעיף 39 א' לפקודת התעבורה תשכ"א - 1961. מכתב האישום עולה כי בתאריך 08.05.08 בשעה 03:30 או בסמוך לה , יום חמישי בשבוע, נהג הנאשם ברכב פרטי מ.ר 32-844-56 (להלן:"הרכב") ביציאה מקיבוץ יגור לכיוון צומת יגור ולאחר שנעצר הנאשם סירב להיבדק בדיקת נשיפה לפי דרישת שוטר.   בישיבת ההקראה שהתקיימה בתאריך 22.10.08 כפר הנאשם בעובדות כתב האישום. פרשת תביעה: מטעם המאשימה העידו : -אלכסנדר אוייריק (להלן:ע"ת/1) ערך מזכר ת/1. -ירון קקון (להלן:ע"ת/2) ערך מזכר ת/2. -אינה פונקו (להלן:ע"ת/3) רשמה וערכה דו"ח ת/3, טופס בדיקת מאפיינים ת/4, טופס תחקור ת/5, דו"ח פעולה ת/6, דף הסבר למסרב ת/7, דו"ח עיכוב ת/8. ע"ת/1 : חזר בחקירתו על תוכנו של המזכר שלפיו בעת האירוע עמדו סטאטי עם ניידת המשטרה ביציאה מקיבוץ יגור, עצרו את הנאשם ולאחר שבדקו את רישיונותיו ביקשו ממנו לבצע בדיקת שכרות אולם הנאשם סירב בטענה שהוא רוצה לראות את סעיף החוק, ולאחר שהנאשם ראה באופן אישי את סעיף החוק, עמד בסירובו ובנוסף סרב להזיז את רכבו שעמד בנתיב נסיעה. בחקירתו הבהיר שהתסקיר נרשם בכתב ידו, והבהיר כי האירוע זכור לו רק מהכתוב ואינו זוכר האם הדו"ח נרשם לפני שהוצג לנאשם סעיף החוק. ע"ת/2 : העיד שבמועד האירוע שימש כראש משמרת וסיפר כי הנאשם נעצר על ידי ע"ת/3 והיא זו שהסבירה לנאשם על מטרת הבדיקה אך עדיין סירב הנאשם לבצע בדיקת הנשיפה ולאחר שהנאשם הגיע אליו הוא הסביר לו מהי מטרת הסירוב, אולם הנאשם המשיך לסרב ולאחר מכן נרשמו הדוחות. בחקירתו הנגדית חזר על כך שהסביר לנאשם את מהות הבדיקה ואף הסביר לו בעת האירוע שמי שמסרב נחשב לשיכור. העד הכחיש בתוקף את הטענה שהוא אמר לנאשם בעת האירוע "תעוף אחורה", "תתפוס ממני מרחק" ואם הוא לא יזוז מהשוטרים אז הוא ירסס אותו בגז פלפל. ע"ת/3 : עצרה את הנאשם וציינה כי לאחר בדיקת רישיונות התבקש הנאשם לבצע בדיקת נשיפה אך הוא סירב ועמד על סירובו על אף שהתבקש מספר רב של פעמים לבצע את הבדיקה. לדבריה, היא הסבירה לו את מהות הסירוב שזה מהווה עדות לכך שהוא שיכור וסיפרה כי היא קראה לראש המשמרת (ע"ת/2) אשר גם הוא ביקש מהנאשם להיבדק ללא הואיל. העדה ציינה שהנאשם ביקש לראות את סעיף החוק בנוגע לדרישת הבדיקה ולאחר שהוצג לו ספר החנ"א עם הסעיף המורה על סירוב לבצע בדיקת שיכרות במכשיר הינשוף, עדיין עמד הנאשם על סירובו. מכאן נרשם דו"ח הזמנה לדין. עוד ציינה העדה שלאחר שההזמנה לדין כבר נרשמה ושהוסבר לנאשם מספר רב של פעמים שבסירובו הוא נחשב שיכור, ביקש הנאשם להבדק לאחר שהיה לו שיחת טלפון. העדה הוסיפה כי הנאשם סירב להזיז את רכבו על פי בקשתה ותחילה סירב לבצע בדיקת המאפיינים, אולם לבסוף התרצה והסכים והבדיקה נערכה לו בשעה 4.40. בח.נ. חזרה על תוכן הדברים שנאמרו בח.ר. והשיבה שבמהלך בדיקת המאפיינים לא היה עוד איש מלבדה עם הנאשם. פרשת הגנה: מטעם ההגנה העידו: -הנאשם. -לימור סגל, חברתו של הנאשם בעת האירוע (להלן:חברתו) הנאשם: העיד שביום האירוע נסע עם חברתו וניידת משטרה עצרה אותו לבדיקת רישיונות ואלכוהול ולאחר שהתמהמה בהגשת הרישיונות, עקב קושי לאתרם הגיש אותם לשוטרים דרך חלון הרכב ואז נאמר לו על ידם שהוא סירב לעשות בדיקת אלכוהול ולכן רושמים לו הזמנה לדין. לגרסתו, כתוצאה מהרישום "התחיל להתנפח קצת" וטען בפניהם שהוא לא שתה כלל אלא היה בסבב הופעות. הנאשם הוסיף כי בעת האירוע היה שוטר שאיים עליו שירסס אותו בגז פלפל, כמו כן טען שהשוטרת אמרה לו שהיא לא יכולה לעשות לו בדיקת ינשוף אלא רק בדיקת רק מאפיינים. בחקירתו הנגדית דחה על הסף את הטענה שהוא סירב לבצע בדיקת אלכוהול היות והוא לא שתה ואף טען שהוא ביקש לעשות את הבדיקה אולם השוטרים סירבו. כמו כן אישר שהוא רצה לראות את החוק והשוטרים הראו לו. הנאשם חזר על הטענה שאחרי שמצא את רישיונות הרכב ביקש לבצע בדיקה פעמים רבות, אולם נאמר לו שהדו"ח כבר נרשם והסביר שהעיכוב בביצוע בדיקת האלכוהול נבע מכך שהיה לו חשוב קודם למצוא את רישיונות הרכב, מאחר ולא רצה לקבל דו"ח על רישיון רכב שפקע לכן אמר לשוטרים שהוא שנייה מחפש את הרישיונות. לימור סגל: חברתו העידה שהיא והנאשם לא שתו ביום האירוע ושהיו ויכוחים בין הנאשם לשוטרים מאחר והנאשם לא שתה והשוטרים רצו להאשים אותו על משהו שהוא לא עשה. דין ומסקנות שמעתי את עדותם של עדי התביעה, עדותו של הנאשם והעדה מטעמו, שקלתי את טענותיהם, התרשמתי מהופעתם בבית משפט ועיינתי במסמכים שהוגשו, מצאתי לזכות את הנאשם ואנמק: אין מחלוקת לכך שהנאשם נהג ברכבו בעת האירוע. אין מחלוקת לכך שהנאשם הבין שהוא נעצר על ידי המשטרה. אין מחלוקת שהנאשם סרב תחילה לבצע את בדיקת הינשוף. אין מחלוקת שבשלב מסוים הנאשם ביקש לבצע את בדיקת הנשיפה. עקרונית אין מחלוקת עובדתית באשר לנסיבות האירוע. סעיף 64ד(א) לפקודת התעבורה קובע את חזקת השיכרות הקמה כאשר מסרב נוהג רכב לתת דגימה לפי דרישת שוטר שנועדה לקבוע את מידת האלכוהול בגופו. המשמעות המשפטית של הסירוב, כאמור בסעיף 64ד הינה כי המסרב לתת דגימה על פי דרישת השוטר,יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי סעיף 62(3)דהיינו, כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות. ההיגיון העומד מאחורי קביעת החזקה האמורה הינו "למנוע התחמקות ממתן הדין על נהיגה בשכרות על ידי סירוב להיבדק" כפי שנקבע בע"פ 40253/07 אילני עמי נגד מדינת ישראל מפי כב' השופט ע' קמא: "עם כול הקושי שבדבר המחוקק שביקש למנוע סירב להיבדק כדי לוודא אם אדם הוא "שיכור" קבע לעבירת הסירוב אותה רמת ענישה של מי שנוהג בשכרות. מי שסבור שאינו שיכור יתכבד ויעבור את הבדיקה שעשויה אף להוכיח את חפותו"  שלושת עדי התביעה מתארים בתרשומות שערכו ובעדותם כי ביקשו מהנאשם לבצע בדיקת נשיפה לגילוי אלכוהול מספר רב של פעמים, אולם הנאשם לא הסכים בטענה שהוא לא רוצה לבצע בדיקה כי הוא רצה קודם לראות את החוק ולאחר שהוצג לו ספר החנ"א עם הסעיף המתאים עדיין הנאשם על סירובו. תנאי להחלת החזקה הקבועה בסעיף 64 ד (א) לפקודת התעבורה הינו כי לנאשם הוסברה משמעות הסירוב. הנאשם לא העלה כל טענה שמשמעות הסירוב לא הוסברה לו, כלומר שהמסרב לדרישת שוטר לתת דגימת נשיפה, יראו אותו כמי שעבר עבירה של נהיגה בשכרות ויראו אותו על פי חוק כשיכור, כך גם עולה בת/3 ובת/6. טענתו העיקרית של הנאשם הינה שהוא לא סירב לבצע בדיקת אלכוהול אלא רצה קודם למצוא את רישיונות הרכב התקפים, כדי שלא יקבל דו"ח בגין פקיעת רישיון רכב ולכן התעכבה הבדיקה ומיד לאחר שמצא את הרישיונות במושב האחורי הסכים לבצע את הבדיקה. הנאשם למעשה מודה בעקיפין שהוא דחה את מועד הבדיקה למרות שהשוטרים ביקשו ממנו כך למשל מסר הנאשם בעדותו: "אני אמרתי לשוטרים שנייה אני מחפש את הרישיונות, עניין אותי הרישיונות ולא הבדיקה כי אני לא שותה. לא רציתי לקבל דוח על רישיונות פג תוקף, אז אם הייתי מקבל דוח על זה, זה יותר גרוע" (שורה 9-11 ע"מ 9 לפר') ומכאן שעל פי תשובתו הוא מאשר שתחילה הוא לא רצה לבצע את בדיקת הנשיפה מהסיבות שהוא פירט ובכך למעשה הודה שבשלב מסוים סירב לבצע את הבדיקה. כפי שעלה מעדויות עדי התביעה והנאשם, השוטרים שתפו פעולה עם הנאשם והציגו בפניו את ספר החנ"א עם הסעיף הרלוונטי והסבירו לו שוב ושוב את דרישת הבדיקה והשלכות הסירוב ורק כאשר נרשמו המסמכים הסכים הנאשם לבצע את הבדיקה וזאת לאחר בקשות חוזרת ונשנות במשך 20 דקות ואינספור הסברים על משמעות הסירוב. אולם לא בוצעה לנאשם בדיקה מאחר והזמנה לדין כבר נרשמה , הנאשם סירב להזיז את הרכב והשוטרים ביקשו ממנו פעמים רבות לבצע את הבדיקה. על כן, נטען כי השוטרים אינם צריכים להתחנן בפני החשוד לבצע את הבדיקה לאחר שנתנו לו הזדמנויות רבות והוא סירב. עליי לציין כי חזקת השכרות מכח סירוב דורשת הסבר בעניין משמעות והשלכות הסירוב. ההסבר נועד בעיקר לאפשר לנהג לשקול שוב את גישתו לשנות את דעתו. במקרה אשר בפניי שוכנעתי כי ראשית הנאשם היה עסוק בחיפוש המסמכים כי למיטב הבנתו סבר שהעבירה של פקיעת רישיון רכב יותר חמורה מאשר לסרב לבצע בדיקת נשיפה ולאחר שעיין בחומר הרלוונטי וערך שיחת טלפון הסכים לבצע את הבדיקה לאחר 20 דק'. אני סבורה שבמקרה זה פרק הזמן של 20 דק' בנסיבות כפי שעולה מהחומר שהובא בפניי אין זמן ארוך וניתן היה לאפשר לנאשם לבצע את הבדיקה. בנסיבות האירוע כפי שהובאו בפניי לא מצאתי סיבה מוצדקת שלא לבצע את הבדיקה כי "כל המסמכים והדוחות כבר נרשמו" ניתן היה לבצע את הבדיקה ולגלות באופן מדעי האם הנאשם היה שיכור או לא כי בעצם זו מטרת הדרישה. אציין שהנאשם שיתף פעולה בכך שביצע מבחן מאפיינים שהיה תקין , לא היה לו ריח של אלכוהול, עמידתו היתה יציבה, הופעתו מסודרת, מסר שלא שתה ולא החטיא במבחן הבאת אצבע לאף. העבירה נשוא האישום אשר דורשת הסבר לנאשם באשר למשמעות הסירוב נועדה כאמור ליידע את הנאשם על חומרת האישום העומד בפניו ולאפשר לו לשקול מחדש את עמדתו ביחס לבדיקה, שוכנעתי כי כך היה במקרה אשר בפניי. אוסיף כי לא היה לנאשם סימני שכרות כלל ועל אף שתחילה סירב הנאשם לבצע הבדיקה , הסכים לכך הנאשם לאחר כ- 20 דקות. על כן, מצאתי כי הנאשם לא סירב לבצע את הבדיקה ובהעדר מאפיינים אחרים המעידים על שכרות, מזכה את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום. זכות ערעור כדין. משפט תעבורהשכרותמשקאות משכרים / אלכוהולבדיקת שכרות (אלכוהול)