קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עונש על עבירות אלימות וסמים: 1. הנאשמים הורשעו על פי הודאותיהם בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן ובאישומים שצורפו ובהן עבירות אלימות ועבירות סמים. הואיל והנאשמים פעלו יחדיו רק ביחס לחלק מהאישומים אפרט תחילה את האישומים השונים ואת העבירות שבהן הורשע כל נאשם. האישומים 2. מכתב האישום המתוקן (נספח א' שהוגש ביום 21/3/11) מתברר כי שלושת הנאשמים קשורים זה לזה. הנאשם 1 (להלן: פרחאד) הינו חברו של הנאשם 2 (להלן: גיאורגי) ושניהם התגוררו יחדיו בדירה ברחוב השילוח 4א בחיפה. הנאשם 3 (להלן: ראשד) הינו אחיו הצעיר של פרחאד. בין שלושת הנאשמים לקבוצת צעירים אחרים שבה היו חברים פבל קריגר, פבל סליבנוב, אלכסנדר צ'רנין, אלכסנדר קוזלוב ואדוארד צ'רנסקי (להלן: הקבוצה השנייה) התגלעו סכסוכים שהביאו בעקבותיהם למעשי אלימות חמורים שנקטו חברי חבורה אחת כנגד חברי השנייה. 3. בחודש יוני 2010 נפגש גיאורגי עם אלזה לקנוב, חברתו של אלכס צ'רנין מהקבוצה השנייה, ומסר באמצעותה מסר מאיים לפבל קריגר וחבריו כי יפגע בהם. זמן קצר לאחר מכן שוחח פרחאד עם פבל קריגר והשניים קבעו להיפגש בנקודת מפגש. פרחאד ביקש מפבל קריגר להגיע לנקודת המפגש ברחוב הפועל בחיפה בסמוך לגן ציבורי. לקראת אותו מפגש התכנסו הנאשמים וקשרו קשר לפגוע בפבל קריגר וחבריו. לשם כך הצטיידו פרחאד וגיאורגי באקדחים שהחזיקו ללא רישיון, והסתתרו בין שיחי הגן בסמוך למיקום המפגש האמור. 4. בסביבות השעה 22:00 הגיעו לנקודת המפגש פבל קריגר ו- 3 מחבריו. פבל קריגר ואלכס צ'רנין, ישבו ברכב מסוג מזדה ואילו פבל סליבנוב ואדוארד צ'רנסקי, הגיעו בקטנוע ונשארו ישובים עליו בקרבה למקום המפגש. 5. כאשר הבחינו הנאשמים בפבל קריגר וחבריו נטלו פרחאד וגיאורגי את האקדחים שבידיהם וירו לעבר רכב המזדה מספר יריות מתוך כוונה לפגוע בהם ולגרום להם לנכות גופנית. רשאד נותר במקומו ונכח באירועים מבלי שירה בעצמו בנשק. 6. חברי הקבוצה השנייה, נמלטו ממקום האירוע. את רכב המזדה נטשו ברחוב הרצל בחיפה כשהוא מנוקב מכדורי אקדח בצידו השמאלי. כעבור מספר שעות, בסביבות השעה 01:00 הבחינו פבל קריגר וחבריו בפרחאד וגיאורגי בעת שעמדו ברחוב ארלוזורוב בחיפה בסמוך לצומת רחוב יוסף. פבל קריגר יצא מרכבו, כשהוא נושא אקדח, רץ לכיוון פרחאד וגיאורגי וירה לעברם מס' יריות מבלי שפגע. 7. בשל המעשים האמורים שנכללו באישום הראשון הואשמו הנאשמים והורשעו בעבירות כדלקמן: א. כל שלושת הנאשמים הורשעו בקשירת קשר לפשע - עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. ב. הנאשמים 1-2 פרחאד וגיאורגי הורשעו בהחזקת ונשיאת נשק שלא כדין, עבירה לפי סעיף 144(א), ו-(ב) ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין. ג. הנאשמים 1-2 פרחאד וגיאורגי הורשעו בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה, בכך שניסו לפגוע בפבל קריגר ובאלכס צ'רנין באמצעות הירי באקדחים, עבירה לפי סעיף 329(א)(2) ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין. ד. הנאשם 3 - ראשד - הורשע בסיוע לחבריו לגרום חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין ביחד עם סעיף 31 לחוק. 8. מהאישום השני מתברר כי לאחר אירועי האישום הראשון מכר פרחאד לאלכסנדר קוזלוב, בשתי הזדמנויות שונות סם מסוכן מסוג קוקאין, בכל פעם תמורת סכום של 200 ₪. עסקאות אלו בוצעו, כך ניתן להבין, במסגרת ניסיונותיהם של חברי הקבוצה השנייה, להתחקות אחר הנאשמים ולפגוע בהם. לשם כך יצר אלכס קוזלוב קשר עם פרחאד וקבע עימו מפגש לרכישת סם. המפגש נקבע לגן שטורק בסמוך לרחוב ארלוזורוב בחיפה. אלכסנדר קוזלוב הגיע למקום המפגש כאשר חבריו, פבל קריגר ואלכס צ'רנין עוקבים אחריו ומלווים אותו מרכבם. בסמוך לשעה 19:00 הבחין פרחאד בשניים הנוסעים ברכב, וסימן להם לעצור. השניים יצאו מרכבם כאשר אלכס צ'רנין אוחז באקדח. בשלב זה החל פרחאד לתקוף את השניים והיכה בפניהם. אלכסנדר צ'רנין נפגע, נפל ונחבל בראשו באזור העין והאף. בשלב זה אסף פבל קריגר את אקדחו של אלכסנדר צ'רנין והחל לרדוף אחר פרחאד כאשר הוא יורה לעברו מספר יריות. בהמשך אותו יום נפגש פרחאד עם אלכס קוזלוב ושוב מכר לו סם מסוכן מסוג קוקאין. 9. בשל מעשים אלו הורשע הנאשם 1 בעבירה של סחר בסם מסוכן (מספר עבירות), עבירות לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג- 1973 ובעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית (2 עבירות), עבירות לפי סעיף 380 לחוק העונשין. 10. באישום השלישי מפורטים שני מקרים של סחר בסמים בהם היו מעורבים פרחאד וגיאורגי. הראשון התרחש ביום 3/7/10, ובמהלכו נפגש גיאורגי עם אילן זברב ומכר לו סם מסוג קוקאין תמורת סך של 200 ₪. השני התרחש ביום 4/7/10 ובמהלכו נפגשו פרחאד וגיאורגי עם אותו אילן, לאחר תיאום מוקדם, ומכרו לו סם בסך נוסף של 200 ₪. למפגש הגיעו השניים כשהם נושאים אקדח ללא רישיון כדין. בגין מעשים אלו הורשעו פרחאד וגיאורגי בעבירות של סחר בסם מסוכן, עבירות לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, ועבירה של החזקה ונשיאה של נשק, עבירה לפי סעיף 144(א) ו-(ב) לחוק העונשין ביחד עם סעיף 29. 11. באישום הרביעי מתוארים שני מקרים של איומים מצד פרחאד כלפי אלזה לקנוב. המקרה הראשון אירע ביום 2/7/10 כאשר פרחאד איים על אלזה לקנוב בכך שאמר לה כי ישרפו לה, ולחברתה אניה ולאמה את הפנים עם חומצה. השני אירע ביום 9/8/10 כאשר פרחאד וגיאורגי פגשו באקראי את אלזה. פרחאד איים על אלזה וקללה ולאחר מכן זרק לעברה בקבוק זכוכית וסטר לה על פניה. בגין כל אלו הורשע פרחאד בעבירות של איומים, עבירה לפי סעיף 192 ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין, ותקיפה סתם, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין. 12. הנאשמים 1, 2 ביקשו לצרף לתיק זה גם אישומים נוספים. פרחאד ביקש לצרף אישום מת.פ. 18445-09-10, בבית משפט השלום בחיפה שעניינו עבירת איומים והעלבת עובד ציבור. מכתב האישום הנוסף בו הודה הנאשם והורשע, מתברר כי ביום 5/4/09 עת היה פרחאד כלוא בבית הסוהר כרמל, נערך לפרחאד הליך משמעתי. במהלך הקראת גזר הדין המשמעתי העליב הנאשם את מפקד הכלא ואיים עליו בפגיעה שלא כדין, תוך שהוא צועק "אני אזיין אותך יא מניאק [...] אני ארצח את הילדים שלך, את כל המשפחה שלך, אני אחכה לך בכניסה לבית, אני, יש לי האנשים שלי" ועוד אמירות כגון דא. בגין אלו הורשע פרחאד בעבירה של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין והעלבת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין. 13. הנאשם 2 גיאורגי ביקש לצרף אישום, שגובש לכתב אישום אשר טרם הוגש. מדובר בתיק חקירה פל"א 139562-10, תחנת משטרת חיפה. על פי העובדות המוסכמות הודה הנאשם בכך שביום 12/4/10 נמצא בבית סם מסוג חשיש במשקל של 0.62 גר' נטו (מתוך 10.4 גר' ברוטו של חומר מעורב עם טבק). בגין כך הורשע הנאשם בהחזקת סם לשימוש עצמי, עבירה לפי סעיף 7(א) לפקודת הסמים המסוכנים. 14. כדי להקל אסכם ואפרט את כל האישומים המיוחסים לכל נאשם. הנאשם 1 - פרחאד א. קשירת קשר לגרימת חבלה חמורה, כמפורט באישום הראשון - עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. ב. החזקת ונשיאת נשק שלא כדין, עבירה לפי סעיף 144(א), ו-(ב) ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין (מספר עבירות). ג. חבלה בכוונה מחמירה, בכך שניסה לפגוע בפבל קריגר ובאלכס צ'רנין באמצעות הירי באקדחים, עבירה לפי סעיף 329(א)(2) ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין. ד. סחר בסם מסוכן (מספר עבירות), עבירות לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג- 1973. ה. תקיפה הגורמת חבלה ממשית (2 עבירות), עבירות לפי סעיף 380 לחוק העונשין. ו. איומים, עבירה לפי סעיף 192 ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין (מספר אירועים). ז. תקיפה סתם, עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין. ח. והעלבת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין. הנאשם 2 - גיאורגי א. קשירת קשר לגרימת חבלה חמורה, כמפורט באישום הראשון - עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. ב. החזקת ונשיאת נשק שלא כדין, עבירה לפי סעיף 144(א), ו-(ב) ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין (מספר עבירות). ג. חבלה בכוונה מחמירה, בכך שניסה לפגוע בפבל קריגר ובאלכס צ'רנין באמצעות הירי באקדחים, עבירה לפי סעיף 329(א)(2) ביחד עם סעיף 29 לחוק העונשין. ד. סחר בסם מסוכן (מספר עבירות), עבירות לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג- 1973. ה. החזקת סם לשימוש עצמי, עבירה לפי סעיף 7א לפקודת הסמים המסוכנים. הנאשם 3 - רשאד א. קשירת קשר לגרימת חבלה חמורה, כמפורט באישום הראשון - עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. ב. סיוע לחבריו לגרום חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין ביחד עם סעיף 31 לחוק. הרקע האישי של הנאשמים 15. איש מהנאשמים לא ביקש להזמין תסקיר קצין מבחן ואף לא הובאו ראיות לעונש. על כן הנסיבות האישיות והעובדות הנוגעות לכל אחד מהנאשמים מתבססים על הטיעונים בלבד. מתברר כי פרחאד וראשד (נאשמים 1, 3) הינם אחים אשר עלו יחדיו לבדם מארמניה לישראל והותירו מאחור את בני משפחתם. בעבר עבד פרחאד בעיבוד שבבי- CNC. לפרחאד שתי הרשעות קודמות; האחת, כוללת מספר עבירות ובהן חבלה כשהעבריין מזויין, תגרה במקום ציבור, החזקת רכוש החשוד כגנוב, חבלה במזיד ברכב, החזקת סכין, תקיפה הגורמת חבלה. בגין מעשים אלו נגזר דינו ל-6 חודשי מאסר בפועל וכן מאסר מותנה (ת.פ. 1438/05 (שלום חיפה) ); השנייה הרשעה בעבירת רכוש, הכוללת התפרצות למקום מגורים, בגינה הוטל עליו מאסר למשך 12 חודשים וכן מאסר מותנה (ת.פ. 1394/08 (שלום חיפה) ). 16. גיאורגי עלה לישראל בגיל 17 עם אביו. אביו של גיאורגי סובל ממחלה קשה וגיאורגי טיפל בו וכל עול הפרנסה מוטל על שכמו. אין חולק כי גיאורגי התדרדר לביצוע מעשי עבירה וחבר לגורמים שליליים. לגיאורגי 4 הרשעות קודמות; האחת, בעבירות של שוד מזוין, פריצה וחבלה במזיד ברכב. בגין הרשעתו בעבירות אלו הוטל עליו עונש מאסר של 30 חודשים ומאסר מותנה (ת.פ. 245/07 (שלום חיפה)). השנייה, עבירה של החזקת סם שלא לשימוש עצמי בגינה הוטל עליו עונש מאסר מותנה של 6 חודשים (ת.פ. 2380/07 (שלום חיפה)), השלישית, עבירה של התפרצות, בגינה הוטל עליו עונש מאסר של 6 חודשים ומאסר מותנה (ת.פ. 1394/08 (שלום חיפה)), והרביעית, החזקת אגרופן או סכין, עבירה שבגינה הוטל עליו מאסר של חודשיים ומאסר מותנה (תיק 8900-07-08). 17. לרשאד 3 הרשעות קודמות; האחת, הרשעה בעבירות של מעשה מגונה בקטינים, תקיפה בתנאים מחמירים, גניבה ותקיפה. בגין אלו הוטל עליו על ידי בית המשפט לנוער עונש של קנס, התחייבות ומאסר מותנה (ת.פ. 1116/02 (נוער חיפה)). השנייה, הרשעה בשוד, אשר בגינה הוטל עליו מאסר בפועל למשך 4 חודשים ומאסר מותנה (ת.פ. 668/05 (נוער חיפה)), והשלישית, הרשעה בעבירה של שוד, חבלה במזיד ברכב וגניבה מרכב, אשר בגינה הוטל עליו מאסר בפועל של 6 חודשים (ת.פ. 795/05 (שלום חיפה)). הטיעונים 18. באת כוח המאשימה ציינה את חומרתם הרבה של המעשים והדגישה כי קיימת חומרה יתירה בנסיבות ביצוע הירי כלפי הקבוצה השנייה. האירוע אירע באזור מגורים והיה קיים חשש כי עוברי אורח ייפגעו. עוד טענה כי יש חומרה רבה בעצם השימוש בכלי קטלני שרק בנס לא גרם לחבלה. המאשימה מדגישה כי הנאשמים הם שפתחו במסע האלימות כלפי הקבוצה השנייה ובמעשיהם גררו תגובות שאף הן סיכנו את הציבור. המאשימה מוסיפה גם כי עבירות הסמים, ובמיוחד הסחר, הן עבירות חמורות שמצדיקות ענישה מחמירה. 19. באי כוח הנאשמים ציינו כי הנאשמים למדו את לקחם ומבקשים לחדול מדרך הפשע ולחזור למוטב. כל הנאשמים ביקשו כי בית המשפט ישווה לנגד עיניו את מעשי הקבוצה השנייה ואת העונשים שנגזרו עליהם בתיק 38672-08-10. לטענתם, מעשיהם של הנאשמים בתיק זה נופלים מחומרת מעשיהם של חברי הקבוצה השנייה וממספר מעשי האלימות שיוחסו לחברי הקבוצה השנייה. על כן טוענים הם כי העונשים בתיק זה צריכים להיות פחותים מאלו שהוטלו בתיק 38672-08-10. הנאשמים מדגישים שאין לזקוף לחובתם כי הגיעו להסדר רק בעיצומה של שמיעת הראיות, שכן לא יכלו להגיע להבנות בטרם הסכימה המאשימה לתקן את כתב האישום. בא כוחו של ראשד מדגיש את חלקו המזערי בביצוע המעשים נשוא האישום הראשון, ואת גילו הצעיר. על כן סבור כי יש להסתפק בעונש קל בלבד. דיון והכרעה 20. גזירת דינו של נאשם אינה עניין לחישוב אריתמטי. בית המשפט הבא לגזור את דינו של נאשם שוקל שיקולים רבים שחלקם מנוגדים זה לזה. בפני בית המשפט מקבילית כוחות המושכים לכוונים שונים ועל בית המשפט לאזן ביניהם בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה הבא לפניו (ראה ע"פ 212/79 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(2) 421 (1979)).ב בית המשפט בוחן את נסיבות ביצוע העבירה, את חומרת המעשים ושוקל את שיקולי הרתעת היחיד והכלל. כן שוקל בית המשפט שיקולים שונים הנוגעים לנסיבותיו האישיות של הנאשם שלפניו. בית המשפט בוחן את הרקע לביצוע העבירות, נסיבות חייו של הנאשם שבפניו, התנהגותו לפני ואחרי ביצוע העבירות ועוד. קשה בגזר הדין לשרטט בדיוק את משקלו של כל שיקול ושיקול, ותוצאת גזר הדין אינה אלא שקלול של מכלול שלם. 21. עוד נזכיר כי גזירת דינו של נאשם הינה עניין אינדיבידואלי וקשה לערוך השוואה בין נאשמים שונים בתיקים שונים (ע"פ 5106/99 אבו-ניג'מה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(1) 350 (2000); ע"פ 356/10 פלוני נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 29/4/10); ע"פ 433/89 אטיאס נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(4) 170 (1989); ע"פ 10538/09 מלקוניאן נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 22/07/10)). עם זאת, מקובל בפסיקה כי יש לשמור על עיקרון אחידות הענישה שמשמעו גזירת דין שווה או דומה לנאשמים שביצוע מעשים דומים ואשר אין ביניהם הבדלים מהותיים. חשיבותו של העיקרון הינה בשמירה על אמון הציבור בהליך הפלילי ובמערכת המשפט. כך נאמר בע"פ 9792/06 סומוד עאוני חמוד נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 01/04/07): עקרון שיוויון הנאשמים בפני החוק, ממנו נגזר עקרון אחידות הענישה, הוא כלל יסוד בתורת הענישה. הוא מורה כי על מצבים דומים מבחינת אופי העבירות ונסיבות אישיות של נאשמים ראוי להחיל, במידת האפשר, שיקולי ענישה דומים. עם זאת, עקרון אחידות הענישה, עם כל חשיבותו, אינו שיקול עונשי העומד לעצמו, ואינו עקרון בלעדי שלעולם אין לסטות ממנו. הוא עקרון שיש לשוקלו "בין מכלול שיקולים שיש להעריכם ולאזנם באיזון ראוי כדי להגיע לתוצאת ענישה שקולה, אשר תגשים את תכלית ההגנה על עניינו של הפרט ושל הציבור, המשולבים זה בזה" (ע"פ 10370/02 סוויסה נ' מדינת ישראל, תק-על 2003(2) 2168 פסקה 4); ראו גם רע"פ 2714/00 אלחממדה נ' מדינת ישראל, תק-על 2000(2) 1144; דנ"פ 1109/02 שושני נ' מדינת ישראל, ). עקרון אחידות הענישה הוא כלל חשוב הבא למנוע קיום הפלייה בין שווים או דומים, למען עשיית צדק עם נאשמים, ולצורך שמירת אימון הציבור בהליך הפלילי. עם זאת, עקרון זה נושא עמו משקל יחסי ביחס ליתר שיקולי הענישה, ואם קיימים שיקולים כבדי משקל המצדיקים סטייה ממנו מטעמים של צדק ואינטרס ציבורי כי אז על בית המשפט לחרוג ממנו ולהעדיף שיקולי ענישה אחרים. מהחובה לשמור על שוויון בין נאשמים נלמדת גם החובה לשמור על מדרג בין העונשים השונים שיקבלו נאשמים שחלקם בביצוע העבירות שונה זה מזה. מדרג הענישה נדרש גם מתוך השוואה בין עבירות שונות, כך שמעשים חמורים יותר יביאו לענישה חמורה יותר מאשר מעשים שחומרתם קלה (ראה ע"פ 711/85 ניר נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(1) 45, 48-49 (1986); ע"פ 6294/05 חובב נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 13/07/06); ע"פ 2247/10 ימיני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 12/1/11)). 22. הנאשמים 1, 2 הורשעו בעבירה על פי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין, והנאשם 3 הורשע בסיוע לעבירה שזו לשונה: (א) העושה אחת מאלה בכוונה להטיל באדם נכות או מום, או לגרום לו חבלה חמורה, או להתנגד למעצר או לעיכוב כדין, שלו או של זולתו, או למנוע מעצר או עיכוב כאמור, דינו - מאסר עשרים שנים: [...] (2) מנסה שלא כדין לפגוע באדם בקליע, בסכין או בנשק מסוכן או פוגעני אחר; רואים אנו כי המחוקק מצא לקבוע עבירה מיוחדת של ניסיון לגרימת חבלה בכוונה מחמירה ולהשוות בין עבירת הניסיון לעבירה המושלמת. עם זאת, שלא כמו בעבירת הניסיון לרצח למשל, נקבע כי העונש המרבי שיוטל בגין הניסיון יהא זהה לעונש המרבי הקבוע בצידה של העבירה המושלמת ובכך הביע דעתו בדבר חומרת מעשיו של המנסה. בע"פ 9511/01 קובקוב נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(2) 687, 694 (2002) קובעת כב' השופטת, כתוארה אז, בייניש, בהתייחסה למאפייני עבירת הניסיון: "עבירת הניסיון מתאפיינת בהעדר השלמת המעשה הפיזי ובגילוי ברור של היסוד הנפשי של כוונה. עבירת הניסיון מושלמת אם ליסוד הפיזי של תחילת ביצוע נלווה יסוד נפשי כאמור. אשר לטיבו של היסוד הפיזי הנדרש בעבירת הניסיון, הרי שזה אינו ניתן להגדרה ממצה. אין חולק כי לשם ביצוע עבירת ניסיון נדרשת פעולה של אדם המהווה תחילת הוצאת הכוונה הפלילית לפועל במעשה גלוי לעין ובאמצעים המתאימים להגשמת המטרה. השאלה עד כמה יש בפעולה הגלויה כדי להוות תחילת ביצוע, תלויה בנסיבותיו המיוחדות של כל אירוע עברייני. (ראו: ש"ז פלר, יסודות בדיני ע ונשין (תשמ"ד, כרך ב) 104; ע"פ 5150/93 ,ע"פ 5447/93 פאיז סריס נ' מדינת ישראל, פ"ד מח [2] 183, 187-186) . בכל מקרה, השאלה הטעונה הכרעה היא האם ההתנהגות יצאה מגדר הכנה, ועברה להתנהגות המעשית לקראת השלמת הביצוע, ולו במידה המינימאלית." רואים אנו כי עבירת הניסיון מתאפיינת בכך שלעושה היה יסוד נפשי מושלם והוא אף החל בביצוע מעשים להוצאת תוכניותיו אל הפועל. המנסה לא השלים את הביצוע בשל נסיבות שאינן תלויות בו. כך סעיף 34ד לחוק העונשין, הדן בעבירת הניסיון, קובע כי "מלבד אם נאמר בחיקוק או משתמע ממנו אחרת, כל דין החל על הביצוע העיקרי של העבירה המושלמת חל גם על ניסיון, שידול, ניסיון לשידול או סיוע, לאותה עבירה". משמע, המחוקק, מאז תיקון 39 לחוק העונשין, מצא כי בדרך כלל ראוי כי עונשו של המנסה יהיה זהה או דומה לעונשו של המבצע. פרופ' ש' ז' פלר בספרו יסודות בדיני עונשין כרך ב' עמ' 176 אומר: "לא היינו מייחדים לניסיון מעמד נורמאטיבי מפורש של עילה להפחתת העונש בהשוואה לעונש על העבירה המושלמת, ולו אף כעילת רשות בלבד. זאת, משום שמבחינת מהותו הפלילית והפנולוגית, אין בניסיון, כשלעצמו, יסודות לכך; העובדה שהעושה לא הצליח או לא הספיק לממש את מזימתו, איננה יכולה להשתלב בין נסיבות מקלות כגון מניע או מטרה חיוביים שהביאו אדם לדבר עבירה, עברו הנקי, מאמץ לתקן את הנזק שנגרם בעבירה, נסיבות חיים קשות שהעושה משתדל להתגבר עליהן, וכיוצא באלה." פרופ' פלר מונה מספר שיקולים מדוע שלא להבחין בין המבצע למנסה. בין היתר הוא מציין (עמ' 61), כי המחשבה הפלילית אצל המנסה מגובשת ואיתנה לא פחות מאשר במקרה בו העושה היה מצליח להשלים את העבירה; מי שלא הצליח להגשים את מזימתו עשוי לחזור לסורו; בניסיון גלומה מידה של אנטי-חברתיות שאיננה נופלת מזו הטמונה בעבירה המושלמת; הניסיון מתבטא בהתנהגות שהיא חלק ממשי מתוך העבירה, ועל כן כשלעצמה טומנת בחובה סכנה ישירה לערך החברתי המוגן ע"י איסור העבירה המושלמת; הניסיון פוגע לא פחות מאשר הביצוע המושלם בהרגשת האמון של הציבור בביטחון הערכים החברתיים המוגנים בדיני העונשין, הרגשה שהיא לעצמה טעונה הגנה בדינים אלה. 23. עם זאת יש מקום לבחון את נסיבותיו של כל מקרה ומקרה ואין לקבוע הכללה. כך יש להבחין בין התנהגויות שונות שכולן עולות כדי ניסיון לביצוע העבירה. אין דומה מי שעשה את כל שיכל כדי להשלים את ביצוע העבירה, אך נכשל בשל נסיבות שאינן תלויות בו (כמו למשל מי שירה בקורבן אך החטיא), למי שנתפס בשלבים הראשונים של הביצוע, שהרי לאחרון היו עוד הזדמנויות רבות לשקול מחדש את מעשיו וייתכן כי בסופו של יום לא היה משלים את המעשה. כפי שצוין בע"פ 11068/08 מדינת ישראל נ' סנקר (ניתן ביום 12/7/10), המעבר בין שלב התכנון לשלב תחילת הביצוע אינו ברור וחד. בית המשפט מציין כי "הדרך לטרקלינה של העבירה המושלמת עוברת דרך מסדרון שבתחילתו אנו מוצאים את ההכנה ובהמשכו את הניסיון, אלא שנקודת המעבר במסדרון בין שלב ההכנה לשלב הניסיון אינה תמיד קלה לזיהוי". דומה גם שהמסדרון הנמשך בין תחילת הניסיון לבין הביצוע המושלם אינו אחיד ולעיתים הינו ארוך ומחייב התקדמות ועלייה בשלבי הביצוע. על כן יש להבחין בין שלבי ההתקדמות השונים באותו מסדרון והחומרה הנשקפת מכל אחד מהם. 24. רואים אנו כי העבירה של חבלה בנסיבות מחמירות בסעיף 329 מכילה בקרבה קשת רחבה של מעשים, החל ממעשי תכנון והכנה ראשוניים ועד הביצוע המושלם הכולל פגיעה פיסית של ממש בקורבן. במקרה הנוכחי לא הושלם המעשה ואיש מחברי הקבוצה השנייה לא נפגע מהירי על מכוניתם, אולם תוצאה זו היא פרי של נסיבות חיצוניות לנאשמים. הנאשמים עשו ככל שביכולתם להשלים את ביצוע המעשה. הם זימנו את המפגש, חברו יחדיו, נטלו כלי נשק, הסתתרו בין השיחים וירו לעבר מכונית המזדה מספר יריות. מנקודת מבטם, עשו הנאשמים את כל הפעולות הדרושות להשלמת הביצוע. על החומרה הרבה שבעבירות בנשק ועל הסכנה הטמונה בהן עמד בית המשפט לא פעם. כך למשל נאמר בע"פ 5753/04 מדינת ישראל נ' רייכמן (ניתן ביום 7/2/05): "לאחרונה נתקלים אנו במעשי בריונות שלא ידענו בעבר. שאם בעבר יישבו צעירים, וגם מי שאינם צעירים, חילוקי דיעות שביניהם בסכינים שנעצו בגופו של הזולת - "תת תרבות הסכין" קראנו לתופעה ממאירה זו - הנה כיום עלינו - או שמא נאמר: ירדנו - ברמה ובחומרה; לא עוד יישוב סיכסוכים בנשק קר אלא יישוב סיכסוכים בנשק חם. "סיכסוכים" קראנו לאותם חילוקי דיעות שאנשים מבקשים ליישבם באלימות קשה, אלא שלמרבה התמיהה והצער אין המדובר, ברוב המקרים, בסיכסוכים של ממש אלא בסיכסוכים שניתן לכנותם סיכסוכי-זוטא. סיכסוכי-זוטא אלה מעורבים בהם, על הרוב, אנשים צעירים, ועל דברים של מה-בכך נשלפת סכין וננעצת בגוף הזולת. לאחרונה, כאמור, נשלף כלי ירייה קטלני. תופעה נוראה זו פשתה בחברתנו, היתה כמחלה ממארת, וחובה היא המוטלת עלינו, על בית-המשפט, להעלות תרומתו למלחמה קשה זו. מלחמה היא שאסור לעשות בה ויתורים, שאם נוותר ונסלח תתגבר התופעה ותלך. חברתנו הפכה להיותה חברה אלימה, ותרומתו של בית-המשפט למלחמה באלימות היא בהטלת עונשים ראויים. בבואנו לגזור עונשים על עבריינים כמשיב שלפנינו, שומה עלינו לשוות נגד עינינו לא רק את המשיב ואת צורכי שיקומו; לא רק את משפחתו הסובלת בשל מעשיו; אלא גם את הנפגעים ממעשיו של המשיב ואת הנפגעים ממעשים-בכוח שייעשו אם לא נגיב בחומרה על מעשים כמעשה המשיב. 25. חומרה יתירה יש בכך שהנאשמים ביצעו את הירי באמצע העיר, ברחוב מרכזי ובסמוך לבתי מגורים. על אף השעה, 22:00, הרי שיכלו להיפגע מהירי גם עוברי אורח תמימים. זאת ועוד, עצם ביצוע ירי באמצע העיר, בשכונת מגורים, גם אם לא נפגע איש, מערערת את ביטחון התושבים, מטילה אימה וחשש ועלולה להשפיע על תושבי האזור זמן רב לאחר שוך היריות. נזכיר כי בעקבות מעשי הנאשמים פעלו גם חברי הקבוצה היריבה במעשי אלימות חמורים כלפיהם וגם אלו סיכנו את הציבור. משמע, מעשי הנאשמים הם שפתחו את סדרת מעשי האלימות בין הקבוצות היריבות ובכך אף הגדילו את הסכנה לציבור הרחב. 26. כפי שראינו, פרחאד לא עצר עצמו לאחר כישלון המארב לחברי הקבוצה השנייה וכאשר נקרתה לידיו הזדמנות תקף את פבל קריגר ואלכס צ'רנין. בכך העיד על מסוכנותו, שכן גם לאחר שהבין כי מעשיו יגררו מעשי אלימות נוספים לא חדל. עוד יש להביא בחשבון כי פרחאד נקט גם בעבר במעשי אלימות, ולא הסס לאיים ולהעליב גם גורמי אכיפת חוק. גם בכך יש ללמד על מסוכנותו וקשה לתת אמון בחרטתו היום ובהבעת הרצון לשיקום שהשמיע בבית המשפט. 27. אין כל ספק שחלקו של ראשד נופל משל הנאשמים האחרים, שכן ראשד לא הביא עמו אקדח ולא ירה. עם זאת הוא היה חלק מהקשר, עודד בהתנהגותו את חבריו ונוכחות במקום האירוע נסכה בהם בטחון ותרמה לביצוע הירי על ידם. 28. הנאשמים 1, 2 הורשעו גם בעבירות סמים; שניהם הורשעו בעבירות של סחר וגיאורגי גם בעבירה של החזקה. כבר נאמר רבות על החומרה הרבה שיש בנגע הסמים ופגיעתו הרעה בחברה. על בתי המשפט מוטלת המשימה להילחם בנגע זה וללחום את מלחמת החברה בעוסקים בסמים. בית המשפט הדגיש את התוצאות ההרסניות שיש בסמים לשלומה של החברה, לבריאותה ולביטחונה (ראה ע"פ 332/87 אורי בר און נ' מדינת ישראל, פ"ד מב(1) 382 (1988). בע"פ 2649/00 בועז ישראל נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 16/8/01), מציין בית המשפט העליון: "החברה בישראל שמה לה למטרה להדביר את נגע הסמים ולבתי המשפט תפקיד ראשון במעלה להבטיח שיעד זה יושג, ולא יהווה משאלת לב בלבד". הדברת נגע הסמים מחייבת, בדרך כלל, להטיל עונשי מאסר כבדים על מי שעסקו בסחר בסמים. מי שמוכן לסחור בסמים, אפילו בכמויות קטנות, מביע בכך נכונות להפיץ את הסם ותורם במעשיו להחטאת אחרים. אם סוחרי הסמים, ואפילו אם אין מדובר בסוחרים גדולים, לא יזכו למענה הולם בענישה, יש חשש להתדרדרותם במדרון החלקלק מעסקאות קטנות אל עבר העסקאות הגדולות, במיוחד לאור הרווחים הגדולים העשויים לצמוח להם. לפיכך, מי שסוחר בסמים צפוי לענישה מחמירה ומרתיעה. 29. לא התעלמתי מנסיבותיהם האישיות של הנאשמים, אשר הגיעו לארץ בגיל צעיר והתדרדרו למעשים פליליים בשל העדר יד מכוונת. הנאשמים 1, 3 הגיעו לישראל ללא הוריהם ואילו גיאורגי נאלץ לתמוך ולטפל באביו החולה ולא זכה ליד מכוונת. תמיד קיימת תקווה כי ענישה מרתיעה, בליווי הליך שיקומי מתאים, יחזירו את הנאשמים לדרך הישר וימלאו את שחסרו בהעדר הורים ובני משפחה תומכים. במסגרת שיקולי הענישה יש להביא בחשבון גם את הודייתם של הנאשמים, ואף אם הגיעה במהלך שמיעת הראיות יש בה כדי להוות שיקול להקלה. 30. כפי שניתן להבין, אין מקום להשוואה מתמטית בין מעשי הנאשמים בתיק זה לבין המעשים בהם הורשעו חברי הקבוצה האחרת, ועל כן אין גם לערוך מדרג עונשים מדויק בין התיקים. הקשר בין מעשי הנאשמים כלפי חברי הקבוצה השנייה לבין המעשים הנגדיים אינו מחייב עריכת מדרג מדויק בין העונשים והעונש שהוטל על חברי הקבוצה האחרת אינו אלא עוד שיקול שיובא בחשבון במסגרת שיקולי הענישה. יתרה מזו, ספק אם לעונשים שהוטלו על חברי הקבוצה השנייה יש חשיבות רבה יותר, בקביעת העונשים בתיק שבפני, מאשר העונשים שנפסקו במקרים אחרים ללא כל זיקה בין הנאשמים. גזירת הדין מורכבת ממכלול שיקולים מתוך התבוננות על כל נאשם ונאשם על רקע כלל הנסיבות כפי שפורט לעיל. 31. בשים לב לכל האמור הנני גוזר על הנאשמים, בגין כל העבירות שבהן הורשעו, את העונשים כדלקמן: על הנאשם 1-פרחאד רוסטמוב (א) מאסר בפועל של 7 שנים. (ב) כמו כן אני גוזר עליו עונשי מאסר על תנאי כמפורט להלן: מאסר על תנאי של 3 שנים אשר יופעל אם הנאשם 1 יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירת אלימות מסוג פשע, לרבות עבירה של קשירת קשר לביצוע עבירה כאמור. מאסר על תנאי של שנתיים אשר יופעל אם הנאשם יעבור בתוך שנתיים משחרורו עבירה של סחר בסמים על פי פקודת הסמים המסוכנים. מאסר על תנאי של 18 חודשים אשר יופעל אם הנאשם יעבור בתוך שנתיים משחרורו על עבירת איומים או העלבת עובד ציבור. על הנאשם 2- גיאורגי קריניאן - (א) מאסר בפועל של 6 שנים. (ב) כמו כן אני גוזר עליו עונשי מאסר על תנאי כמפורט להלן: מאסר על תנאי של שנתיים אשר יופעל אם הנאשם 2 יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירת אלימות מסוג פשע, לרבות עבירה של קשירת קשר לביצוע עבירה כאמור. מאסר על תנאי של 18 חודשים אשר יופעל אם הנאשם יעבור בתוך שנתיים מיום שחרורו עבירה של סחר בסמים על פי פקודת הסמים המסוכנים. מאסר על תנאי של 3 חודשים אשר יופעל אם הנאשם 2 יעבור בתוך שנתיים משחרורו עבירה של החזקת סם על פי פקודת הסמים המסוכנים. על הנאשם 3-ראשד רוסטמוב (א) מאסר בפועל של 24 חודשים. (ב) כמו כן אני גוזר על הנאשם 3 מאסר על תנאי של 18 חודשים אשר יופעל אם הנאשם יעבור בתוך 3 שנים מיום שחרורו עבירה מהעבירות בהן הורשע. ימי המעצר של כל הנאשמים החל מיום 10/8/10 (ככתוב בכתב האישום) יבואו במניין ימי המאסר בפועל. זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום. אלימות