קראו את גזר הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עונש על עבירות כלכליות: הנאשמים הורשעו על פי הודאתם ובמסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן, המייחס להם 924 עבירות, כדלקמן: הברחת טובין - 132 עבירות לפי סעיף 211(א)(1) לפקודת המכס (נוסח חדש) (להלן: הפקודה). השתמטות מתשלום מכס - 132 עבירות לפי סעיף 212(א)(1) לפקודה. הצגת תעודה שהיא כביכול חשבון מכר אמיתי - 132 עבירות לפי סעיף 212(א)(3) לפקודה. הגשת רשימון כוזב או לא נכון בפרט מסוים - 132 עבירות לפי סעיף 212(א)(4) לפקודה. מסירה או הגשת הצהרה או תעודה לפקיד מכס שאינה נכונה או אינה מדוייקת - 132 עבירות לפי סעיף 212(א)(6) לפקודה. הטעיית פקיד מכס בפרט מסוים העלול לפגוע במילוי תפקידו - 132 עבירות לפי סעיף 212(א)(9) לפקודה. מסירת ידיעה כוזבת או מסמך במטרה להתחמק מתשלום - 132 עבירות לפי סעיף 117(ב)(1) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. הצדדים הציגו בפני הסדר עונשי הכולל הטלת קנס כספי על הנאשמים; הטלת עונש מאסר של 6 חודשים, אשר ירוצה בעבודות שירות על הנאשם 2; והטלת מאסר על תנאי למשך 12 חודשים על הנאשמים 2 ו-3. כתב האישום הנאשמת 1 להלן: "החברה") הינה חברה בערבון מוגבל, המייבאת בגדי ים וחוף. הנאשם 2 שימש, במועדים הרלבנטיים, כדירקטור, סמנכ"ל ומשנה למנכ"ל החברה. הנאשמת 3 שימשה, במועדים הרלבנטיים, כמנהלת רכש יבוא ויצוא בחברה וכאחראית על הקשר עם הספקים ועמילי המכס. בין השנים 2006-2003 ייבאו הנאשמים בגדי ים ממתפרות בתורכיה, רומניה ובולגריה. מכח הסכמי סחר עם מדינות אלה, יבוא בגדי ים מהן פטור ממכס. ואולם, תנאי לפטור הנ"ל הינו כי ייצור בגדי הים יהיה ייצור מחוט מארץ היבוא. בפועל הבדים מהם נתפרו בגדי הים יובאו למתפרות מאיטליה ומארצות אחרות באירופה. החברה היא שרכשה את הבדים אצל ספקי הבדים, והם הועברו ישירות מהספקים למתפרות. יודגש כי שיעור המכס החל על יבוא בגדי ים בתקופה הרלוונטית היה 12% מערך בגדי הים, וכן מתווסף על ערך בגדי ים אלה מע"מ כדין. הנאשמים ידעו היטב מערכת עובדות זו, וידעו היטב כי הבדים אינם זכאים לפטור ממכס. כמו כן, מסרו הנאשמים מסמכים הכוללים ידיעות כוזבות לשלטונות המכס. כך, הגישו חשבונות ספק ורשימונים כוזבים, מתוך כוונה להונות את האוצר ולהתחמק או להשתמט מתשלום מס ערך מוסף. בגין מעשי הנאשמים נגרעו מקופת המדינה כספים בסך כולל של 6,114,842 ₪: כספי מכס בסך 3,310,307 ₪ וכספי מס ערך מוסף בסך 2,804,535 ₪. נתונים אישיים של הנאשמים הנאשם 2 הינו בן 63. אדם נורמטיבי, מהנדס בהשכלתו, וללא עבר פלילי, נשוי ואב לשני ילדים. הנאשם 2 היה האחראי על כל שלבי פיתוח בגדי הים בחברה, לרבות רכישת הבדים, תפירת בגדי הים, יבואם לארץ, ושיווקם. עד לפני כ-10 שנים, הנאשם שירת בהתנדבות כמודיע נפגעים. הנאשמת 3 הינה בת 51. אישה נורמטיבית וחסרת עבר פלילי. נשואה ואם ל-3 ילדים, קציני משטרה. כיום, הנאשמים 2 ו-3 אינם נושאי מישרה בחברה. טענות הצדדים המאשימה סברה כי לזכות הנאשמים עומדת הודאתם המוקדמת אשר חסכה זמן שיפוטי ניכר ואת עדותם של העדים וכן, העובדה כי חסכו אף מזמנם של החוקרים בכך ששיתפו פעולה באופן מלא עם הרשויות כבר מתחילת החקירה בתיק. כן עומדת לזכות הנאשמים העובדה כי החברה שילמה את חוב המס באופן מיידי. לדברי המאשימה, יש לייחס משקל רב להבעת חרטה ונטילת האחריות מצד הנאשמים. עוד נטען כי לנאשמים 2 ו-3 לא נוצר רווח כלכלי אישי עקב הגרעון שנגרם. ב"כ המאשימה הבהירה עוד כי לאחר פרשת הדברים נשוא כתב אישום זה, נעשה שינוי בהסכמי הסחר כך שהיום, יבוא מהמדינות רומניה ותורכיה מזכה בפטור ממכס. יחד עם זאת, המאשימה הטעימה כי מעמדם הבכיר של הנאשמים 2 ו-3 מחייב עונש ראוי. כך שעונש מאסר על דרך של עבודות שירות הולם את נסיבות ביצוע העבירה כנגד הנאשם 2 ומבטא מטרות של הרתעה ושיקום. לעניין הקנס, ביקש ב"כ המאשימה להתייחס לכך שהנאשמת 1 היתה הנהנית מאי תשלום המס וכי המדובר בעבירות שקשה לגלותן. לטענת הסניגור, הנאשמים המציאו לידי הרשות מסמכים רבים אשר על הפקתם עמלו רבות ושיתפו פעולה באופן מלא מאז תחילת החקירה. כן, הדגיש את השינוי שחל בהסכמי הסחר. עוד צויין כי לעניין הקנס יש לקחת בחשבון כי הנאשמת 1 פרעה את החוב במלואו. לגבי הנאשם 2, טען הסניגור כי לזכותו שיתוף פעולה מלא ומכאן שלקח אחריות מוחלטת. כמו כן, ביקש להתחשב בכך שכיום הנאשם 2 נטול עבודה ומתקשה למצוא עבודה בתחומו. לעניין הקנס, סבר הסניגור כי העונש עליו הוסכם בהסדר הטיעון הינו חמור מספיק, ולכן יש להטיל קנס סמלי בלבד, בשים לב לכך שלנאשמים 3-2 לא צמחה כל טובת הנאה אישית בביצוע העבירות. כן הסביר כי הנאשמת 3 עבדה בתחום זה כ-20 שנים וכי העבירה נעשתה בתום לב. לעניין הטלת הקנס על הנאשמת 3 ביקש לשקול את העובדה כי אינה אישה צעירה וכי אינה עובדת תקופה ארוכה ולכן עתר להטלת קנס סמלי בלבד. בדברו האחרון, הביעו הנאשמים חרטה וצער. כן, הוסיף הנאשם 2 כי מאחר שהעבירה נעשתה בתום לב וכי היה שיתוף מלא מצידו, העונש הינו עונש חמור בעיניו. הנאשמת 3 בדברה האחרון חזרה על כך שהעבירה נעשתה בתום לב וללא כוונת רווח כלכלי. היא הדגישה כי נרתמה לביאור העניינים במלוא מרצה וללא היסוס. עוד הוסיפה כי הפיקה לקח מן האירועים. לבסוף ביקשה כי בית המשפט ישקול להקל בעונש שנקבע בהסדר הטיעון. דיון והכרעה אין ספק כי העבירות בהן הורשעו הנאשמים הינן חמורות ביותר. העבירות בוצעו במשך זמן ממושך, למעלה משנתיים, ובהיקף נרחב, וניתן לאמר שכמעט חסר תקדים. חומרה מיוחדת טמונה גם בתחכום הרב של מעשי הנאשמים. רכישת הבדים במדינה א' (אשר עימה אין לישראל הסכמי סחר) והעברתם למדינה ב' (אשר עימה יש לישראל הסכם סחר) נעשתה בהסתר ובהרחק מעינה הבוחנת של המדינה, מחוץ לתחומה הטריטוריאלי, תוך ניסיון ברור להתחמק ממס, ומתוך מטרה להשיא את רווחי החברה שלא כדין. הנה כי כן, המדובר בעבירות שקל לבצען אך גילויין הינו קשה ביותר. הנאשמים הינם בעלי מקצוע בתחומם ואין ספק בליבי כי המעשים לא נעשו מתוך עצימת עיניים גרידא אלא מתוך כוונה חד משמעית למנוע מהמדינה את המס. משכך סבורני כי יש להשית על הנאשמים עונש מרתיע, לשם מיגור ביצוע עבירות כלכליות מסוג זה: רע"פ 3641/06 צ'צ'קס נ' מ"י, , רע"פ 4563/11 חברת קוסטה קבלנות בע"מ נ' מ"י, , וכן רלעניין זה רע"פ 512/04 אבו עבייד נ' מדינת ישראל שם נאמר: "בית-משפט זה חזר והדגיש לאורך השנים את החומרה שבה יש להתייחס לעבריינות כלכלית, ועבריינות מס בכלל זה, נוכח תוצאותיה ההרסניות למשק ולכלכלה ולמרקם החברתי, ונוכח פגיעתה הקשה בערך השוויון בנשיאת נטל חובות המס הנדרש לצורך מימון צרכיה של החברה ולפעילותן התקינה של הרשויות הציבוריות. העבריינות הכלכלית, ועבריינות המס בכללה, איננה מסתכמת אך בגריעת כספים מקופת המדינה. היא פוגעת בתודעת האחריות המשותפת של אזרחי המדינה לנשיאה שוויונית בעול הכספי הנדרש לסיפוק צורכי החברה, ובתשתית האמון הנדרשת בין הציבור לבין השלטון האחראי לאכיפה שוויונית של גביית המס - פגיעה הנעשית לרוב באמצעי מירמה מתוחכמים, קשים לאיתור. כבר נאמר לא אחת בפסיקתו של בית-משפט זה כי על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה הטמונה בעבריינות הכלכלית לפרט ולציבור כאחד, ואת יסוד ההרתעה הנדרש ביחס לביצועה." אומנם, בענייננו, המחדלים הוסרו באופן שלבסוף קופת המדינה קיבלה את המס המגיע לה, ולכך וודאי שיש משמעות ממתנת במישור העונש. ואולם, יש לזכור כי הנזק שהיה צפוי לקופת המדינה מסתכם בלמעלה מ-6,000,000 ₪, כאשר החברה הינה הנהנית מהימנעות זו מתשלום המס, אשר אמור היה להיות מגולם אל תוך הכנסותיה, ומשם להגיע אל כיסם של בעלי השליטה בחברה. זהו ניסיון להימנע ממס בשיטת "מצליח" הידועה, אשר בית המשפט חייב להרתיע מביצועה. על בית המשפט לשלוח מסר תקיף, חד וברור כי מי אשר שלח ידו לקופת המדינה, במיוחד בהיקף כזה ובתחכום כזה, צפוי לעונש קשה ומכביד. הכלל הוא כי "המדיניות השיפוטית בכגון דא צריך שתהא הרתעתית ומעוגנת כשיקול בכורה באינטרס הציבורי" (רע"פ 3008/11 אביטבול נ' מ"י, ). לפיכך, המודל ההרתעתי אותו ראוי לאמץ צריך להיות כזה שבו הסיכון הטמון בגילוי המעשה לא יצדיק את הסיכוי האפשרי בביצוע מעשים מסוג זה. על שיעור הקנס להיגזר, בין היתר, בהתאם לסכומי ההכנסה אותם העלים הנישום (ע"פ 624/80 חברת וייס ארנסט בע"מ נ' מדינת ישראל פ"ד ל"ה (3) 211, 215 (1981)), כך, שהרווח האסור שהופק יהפוך להפסד: ע"פ 1601/03 מאיר עייש נ' מ"י פ"ד נ"ט (5) 949. על הקנס לבטא את חומרת מעשי הנאשמים ובכלל זה גם את היקפם ומשכם הרב, ואת התחכום הרב בו בוצעו. קנס ראוי הוא זה שיבטא מסר הרתעתי לכלל הציבור, ובפרט לנושאי משרות המכהנים בתפקידים בהם האמון צריך להיות נר לרגליהם. יפים לעניין זה דבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה בע"פ 9788/03 מ"י נ' גולן, : "בית משפט זה עמד לא אחת על הפער הקיים בין ההכרה הברורה כי מעשים של פגיעה בגוף וברכוש הינם עבירות שמתחייבת בגינם ענישה חמורה כדי להרתיע מפני סיכון שלום הציבור ובטחונו, לבין מידת הסלחנות הננקטת לא אחת ביחס לעבירות כלכליות של צווארון לבן, שנזקן לפרט ולציבור הרחב הנו רב ביותר. לעיתים, דוקא מעשי עבירה כאלה זוכים בבתי המשפט ליחס מקל ופשרני אף שנזקם לכלל, למשק ולכלכלה, ולאימון שהציבור רוחש למערכות המשק והשלטון הוא רב ביותר. נוצר לפרקים יחס בלתי הולם בין הענישה המוטלת על עבריין הנאשם בפריצה וגניבת-רחוב, לבין ענישה הנגזרת על נאשם רב-מעללים, הגוזל מליונים מכספי ציבור תוך הפרה עמוקה של חובות נאמנות ומוסר בסיסיים. על פער עמוק זה הנבקע לעיתים בתפיסה העונשית הנוהגת במקומנו יש לגשר בדרך של שמירת יחסיות הולמת בהיקפי הענישה, תוך ייחוס משקל מתאים לחומרתם האמיתית של המעשים, להשלכתם השלילית ארוכת הטווח על מערכות הכלכלה והחברה, ולהיקף הנזק שהם מביאים על הציבור" לצד הקולא, התרשמתי כי הנאשמים 2 ו-3 מתחרטים ומצרים על המעשים שביצעו. כן, הבינותי שהנאשמים שיתפו פעולה עם הרשויות ועם החקירה. בניגוד לחברה, הנאשמים 2 ו-3 לא הפיקו רווח כלכלי כתוצאה מאי תשלום המיסים, ואף לא היה בהעלמת המס הנידונה כל פוטנציאל להפקת רווח כלכלי ישיר עבורם, הואיל ואינם בעלי השליטה בחברה, והנאשמת 3 אף אינה דירקטורית. כמו כן לקחתי בחשבון גם את העובדה שלאחר ביצוע העבירות נשוא כתב האישום חל שינוי בהסכמי הסחר. לעניין עובדה זו אדגיש כי אף שיש לה משמעות מסויימת במישור העונש - הרי שלטעמי, אין לייחס לה משמעות רבה מדי. שהרי, הנאשמים לא ידעו במועד ביצוע העבירות על השינוי העתיד לבוא בהסכמי הסחר. כמו כן לקחתי את בחשבון את העובדה שנכון להיום, הנאשמים אינם עובדים יותר בחברה. העובדה כי הנאשמים חסכו מזמנו היקר של בית המשפט גם היא עומדת לזכותם. אף לא סר מעיניי כי עסקינן בנאשמים נורמטיביים וללא עבר פלילי. לאחר ששקלתי את כלל שיקולי הענישה, לכאן ולכאן, סבורני כי אין להתערב בהסדר הטיעון, בעניינם של הנאשמים 2-3, ואולם יש ליתן ביטוי מיוחד לחומרת המעשים במישור הקנס לגבי הנאשמים כולם. לפיכך, אני גוזר על הנאשמים את העונשים הבאים: הנאשמת 1: קנס בסך של 600,000 ₪, אשר ישולם עד ליום 1.9.2011. הנאשם 2: תקופת מאסר בת 6 חודשים אשר תרוצה בעבודות שירות, בבית הספר החקלאי "עינות", ד.נ. עמק שורק, החל מיום 17.7.2011, בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות. מאסר על תנאי ל-12 חודשים, והתנאי הוא שמשך 3 שנים מהיום הנאשם לא יעבור עבירה מהעבירות בהן הורשע. קנס בסך של 50,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשים שווים ורצופים אשר תחילתם ביום 1.8.2011 ובכל ה- 1 לחודש. לא יעמוד הנאשם בתשלום כלשהו במלואו ובמועדו תעמוד תקופת המאסר לריצוי מלא ומיידי. הנאשם 2 יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 17.7.2011 אצל הממונה על עבודות שירות. הנאשם מוזהר בזאת כי היה ולא יבצע את עבודות השירות כהלכתן, ניתן יהא להפקיען ותחתן יירצה הנאשם עונש מאסר ממשי. הנאשמת 3: מאסר על תנאי ל-6 חודשים, והתנאי הוא שמשך 3 שנים מהיום הנאשמת לא תעבור עבירה מהעבירות בהן הורשעה. קנס בסך של 25,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשים שווים ורצופים אשר תחילתם ביום 1.8.2011 ובכל ה- 1 לחודש. לא תעמוד הנאשמת בתשלום כלשהו במלואו ובמועדו תעמוד תקופת המאסר לריצוי מלא ומיידי. ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום. משפט פליליעבירות כלכליות