קראו את הכרעת הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עקיפה בדרך לא פנויה: בתיק זה החלטתי לזכות את הנאשם וזאת מחמת הספק מהעבירה המיוחסת לו בכתב האישום. הנאשם הובא לדין בגין עבירה של עקיפת רכב אחר, כאשר הדרך לא הייתה פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה בבטחה ובכך גרם לסיכון נסיעתו של רכב אחר, בניגוד לתקנה 47 (ד) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "התקנות"). מטעם התביעה העיד רושם הדו"ח רס"מ צ'רלי ביטון (ע.ת/1), מטעם ההגנה העיד הנאשם, מר נאגי נוגידאת לעצמו (ע.ה/1). מנסיבות המקרה כפי שמצויין ב-ת/1, עולה כי השוטר נסע בכביש 90 לכיוון צפון, לפניו נסעה משאית משא רכין, לפני המשאית נסעה משאית אחרת קטנה יותר כאשר לפניה נסע טנדר אשר גרר נגרר. הנהג ביצע עקיפה של שני כלי הרכב הנ"ל ולקראת סיום העקיפה, מונית אשר הגיעה מהכיוון הנגדי, נאלצה לרדת לשולי הכביש. נהג המשאית נעצר וטען שהוא ממהר להעמסה במפעל ולשיטתו, המונית רק נגעה בקו הצהוב. עוד צויין כי השוטר היה בקשר עין מלא מרגע ביצוע העבירה ועד לעצירת הרכב. תגובת הנאשם בדו"ח היתה: "המונית נגעה רק בפס", הנאשם סרב לחתום על דבריו בדו"ח. בדיון ההקראה שהתקיים ביום 20/06/10, מסר הנאשם גרסה כדלקמן: "זה התחיל בק"מ 116, נסעתי כמעט 7 ק"מ אחרי רכב מע"צ שטיפלה בשלטים שנפלו בגלל גשמים ורוחות. ביחד עם הניידת נסעה משאית עם מנוף. הם נסעו פעם 50 קמ"ש, פעם 60 , פעם פחות. תנאי הדרך לא איפשרו לי, בגלל שדה ראיה ופס לבן. בק"מ 122 היה לי אפשרות של 2 ק"מ לעקיפה, יצאתי לעקיפה אפילו נהג של הניידת סימן לי עם היד לעקוף. עקפתי ונסעתי. בק"מ 126 אני רואה ניידת של משמר הגבול עוקפת אותי, נסעה לפני איזה ק"מ, אחר כך הוא נתן ברקס וסימן לי לעצור. עצרתי, לא ידעתי על מה, שאלתי אותו על מה, הוא אמר לי על עקיפה. שאלתי איזה עקיפה, עקפתי בשטח ושדה ראיה בסדר, בקו מקוטע, שום דבר לא הגביל אותי בעקיפה. לא הפרעתי לאף רכב . הניידת שעקפתי נסעה במהירות 60 קמ"ש" . באשר לתשובתו לכתב האישום, כפר הנאשם בעבירה המיוחסת לו, תוך שהוא טוען: "לא הפרעתי למישהו, לא הייתי מעורב ולא בכלום"(פרוטוקול מיום 20/06/10 עמוד 1-2). ע.ת/1 הגיש מטעמו את הדו"ח שערך לנאשם ובו סקיצה המתארת את המצב נכון ליום האירוע (ראה ת/1). בדו"ח ציין העד את נסיבות המקרה תוך שהוא מוסיף שהיה בקשר עין רצוף עם הנאשם, מרגע ביצוע העבירה ועד לעצירת הרכב. באשר למזג האויר, מסר העד "אני משיב שהיה קיץ, בערבה אם רשום קיץ חם שמש. כתוב קיץ" (פרוטוקול מיום 21/06/11 עמוד 4 שורות 9-10). לשאלה, מה מרחק נסיעתו אחרי הנאשם, השיב: "כשזיהיתי את העבירה עצרתי את הרכב" (פרוטוקול מיום 21/06/11 עמוד 4 שורה 16). העד לא ידע להשיב מאיזה ק"מ נסע אחרי רכב הנאשם וגם לא ידע להשיב מה היה סדר הזמנים. כשעומת עם גרסת הנאשם לפיה, היה בכביש רכב של מע"צ שעסק בתיקונים, השיב כי אינו יודע אם זה רכב תיקונים. העד אישר כי נסעה משאית לפני רכבו של הנאשם ואף הסכים כי שמשאית רחבה יותר מרכב פרטי. עוד הסכים ששתי משאיות מסתירות את שדה הראיה למי שנוסע מאחור. כשנשאל, מתי ראה את המונית יורדת לשול? השיב העד: "לטענתי בזמן שהוא היה עדיין בנתיב השמאלי או אחרי שהשלים את העקיפה, אני משיב בזמן שהיה בנתיב השמאלי. אני סטיתי עם הרכב שמאלה. לשאלה איפה כתוב בנסיבות שסטיתי שמאלה, אני משיב לא כתבתי. זה בדרך כלל מה שאני עושה" (פרוטוקול מיום 21/06/11 עמוד 5 שורות 9-14). העד נשאל איפה היתה המונית כאשר הנאשם ביצע את עקיפת המשאית? לכך השיב: "אני משיב בנתיב ממול. לא יודע להגיד לך מרחק. אחרי שהוא ביצע את העבירה המונית חלפה אותי אני עקפתי אותו" (פרוטוקול מיום 21/06/11 עמוד 5 שורות 20-24). לשאלה, אם עצר את הנאשם בק"מ 122 - 123, השיב העד: "לא כתוב איפה עצרתי אותו, אחרי שהוא מבצע את העבירה הדרך פנויה אני עוקף ועוצר אותו אני לא מודד במטרים"(פרוטוקול מיום 21/06/11 עמוד 5 שורות 34-35). כשעומת עם טענת הנאשם לפיה, רכב מע"צ שהיה במקום סימן לו לעקוף על מנת שיוכל לתקן את השלטים שעפו כאשר שרר מזג אויר גשום, השיב: שלא ראה זאת ולא יתכן שדברים אלה נאמרו לו על ידי הנאשם ולא נרשמו בדו"ח. באשר לטענת הנאשם לפיה, היה מזג אויר סוער וגשום והיו שלטים של מע"צ מפוזרים על הכביש, מסר העד כי אם הללו היו, הרי שהיה מציין זאת בדו"ח.   הנאשם בחקירתו הראשית מסר גרסה לפיה: "הגעתי לאיזור פארן ובאיזור פראן בק"מ 116, 115 הגעתי לרכב משאית מסוג שיש עליה מנוף ולפניה טנדר טויוטה בצבע עכבר חום, גורר אחריו נגרר ויש שילוט של מע"צ, נסעתי אחרי האוטו הזה מק"מ 116 עד 122 שם התאפשר לי לעקוף כי לפני כן לא התאפשר לי היו עיקולים, פס לבן ושדה ראיה מוגבל" (פרוטוקול מיום 21/06/11 עמוד 6 שורות 13-17). העד חזר על דבריו לפיהם, יצא לעקיפה בבטחה מלאה, כאשר לא היה שום רכב שהגיע ממול כאשר יצא לעקיפה. לטענת הנאשם, ע.ת/1 סירב לציין את דבריו בדו"ח ולכן סירב לחתום עליו. בחקירה הנגדית, כשעומת הנאשם עם אמירתו "שהמונית נגעה בקו הצהוב", הוסיף ואמר כי היה לו ויכוח עם השוטר על כך שהמונית לא היתה על השוליים והיה לה שני מטרים אספלט מעבר לפס הצהוב. בחקירתו הנגדית, חזר הנאשם על גרסתו המאוחרת לפיה, נסע אחרי משאית עם מנוף אשר היתה עסוקה בשיקום השלטים והתמרורים שנפלו כתוצאה ממזג האויר הסוער שפקד את האיזור עובר לאירוע. באשר לשדה הראיה, ציין הנאשם כי נהגי המשאיות יכולים לראות עוד 5 ק"מ קדימה להבדיל מנהג רכב פרטי. לדברי הנאשם: "הרכב של מע"צ יצא קצת החוצה וסימן לי לעקוף" (פרוטוקול מיום 21/06/11 עמוד 7 שורה 19). לאחר שבחנתי את חומר הראיות והתרשמתי מן העדים, מצאתי כי אין כל מקום להעדיף את גירסת התביעה על פני גרסתו של הנאשם. ע.ת/1 הגיש לבית המשפט דו"ח לקוני אשר מתאר באופן תמציתי ביותר את נסיבות האירוע. העד לא מצא לנכון לפרט בהרחבה את הנעשה מהרגע שיצא הנאשם לעקיפה ועד לשלב בו נעצר על ידי העד. כמו כן, אין תיעוד באשר למקום המדויק בו נעצר הנאשם. למותר לציין, כי באירועים מסוג דנא כאשר מדובר בגרסת שוטר מול גרסת נאשם, מן הראוי היה שהשוטר יתאר בהרחבה את השתלשלות האירועים ולא יסתפק בתיאור מתומצת המגובה בסקיצה וכך לא ניתן היה להטיל ספק בדבריו. כמו כן, ניתן ללמוד מעדותו של העד כי אינו זוכר מעבר למה שרשום בדו"ח ויתכן והיו אירועים שראוי היה לציינם בדו"ח והללו לא נרשמו על ידו. יתרה מזאת, אין עוררין לכך שלפני הניידת נסעו משאיות אשר ייתכן והסתירו את שדה ראייתו של העד וחרף האמור אין כל אזכור באשר לפעולות אותן ביצע העד המעידות על כך שהיה בקשר עין רצוף עם רכב הנאשם והראיה לכך היא שלא ציין בדו"ח כי נאלץ לבצע סטיה על מנת להבחין בעקיפה אותה ביצע הנאשם ובאותה מונית אשר לגישתו ירדה לשול כתוצאה מעקיפת הנאשם. מנגד, עומדת גרסתו של הנאשם, אשר מצאה ביטוי בדו"ח כאשר לגישתו "המונית נגעה רק בפס". בהמשך עדותו בבית המשפט העלה הנאשם גרסה חדשה אשר לא הועלתה קודם לכן, לפיה, נכח במקום האירוע רכב מע"צ אשר עסק בתיקון השלטים/התמרורים שנפלו כתוצאה ממזג האויר. מה עוד שרכב מע"צ הוא אשר סימן לנאשם לבצע עקיפה. אבל, הנאשם טוען כי מסר גרסה זו לשוטר שבחר שלא לציין דברים אלה בדו"ח, ולכן החליט הנאשם שלא לחתום עלהם. הנאשם בתגובתו לדו"ח אמר: "מה אני אחראי על כל נהג שמפחד" ובעדותו בבית המשפט כאשר נשאל- מדוע נהג המונית סטה? השיב: כי יתכן וסטה בגלל פעולות שעשה במהלך הנסיעה וכי אינו יכול להיכנס לראשו של נהג המונית. הנאשם לאורך כל הדרך דבק בגרסתו לפיה ביצע עקיפה בביטחה ולא הווה כל סכנה לאותה מונית אשר הגיע ממול. לכך מתווספים הדברים שנרשמו בדו"ח אשר לוקים בחסר ומטילים ספק באשר להתקיימות כל יסודות העבירה ולכן במצב דברים זה, לא נותר אלא לקבוע שהתביעה לא הצליחה להוכיח מעבר לכל ספק סביר את ביצוע העבירה המיוחסת לנאשם. לאור האמור לעיל, אני מזכה את הנאשם וזאת מחמת הספק בעבירה המיוחסת לו. משפט תעבורהעקיפה