קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה למניעת גירוש עובד זר סיני: 1. בפני בקשה לצו ביניים למניעת הרחקת העותר/המבקש מן הארץ עד להכרעה בעתירה. בעתירה מבוקש לבטל את החלטת המשיבה הדוחה את בקשתו של העותר להכרה כפליט נוכח סכנת החיים הנשקפת לעותר אם יגורש מן הארץ לארץ מוצאו. כן מבוקש בעתירה, לא להחיל את הנוהל החדש לטיפול במבקשי מקלט על מי שהגיש את הבקשה בזמן שהיה בתוקף הנוהל הישן, ולהחיל עליו את הנוהל הישן. 2. כפי שפירטתי בהחלטותיי שניתנו לעניין זה שעסקו בעתירות כנגד החלטת המשיב לדחות בקשה לקבלת מעמד פליט בישראל (ראו לדוגמא: עתמ (ת"א) 28542-04-11 VICTOR נ' מדינת ישראל-משרד הפנים (לא פורסם, ,9.6.11), בבואי לבחון האם יש מקום ליתן צו ביניים אם לאו, והאם יש הצדקה בנסיבות העניין אף לדחות את העתירה על הסף, במסגרת סמכותי לפי סעיף 7(2) לתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) התשס"א-2000, הרי שאפעל על-פי השיקולים הבאים: (א) במקרים של עתירות שהינן על פני הדברים עתירות סרק, שברי כי יש לדחותן, עתירות שכל מטרתן להרוויח זמן, כמו במקרים שהינם לאחר מיצוי השהייה המקסימלית בארץ או להמשכת השהייה הבלתי חוקית של מסתננים ו/או מתיישבים, בלא כל ראיות לסכנת חיים אם יגורשו לארץ ממנה באו, יש לדחות את העתירה על הסף בהיעדר עילה להתערבות בית המשפט בהחלטה (כאשר גם משמעות אי מתן צו ביניים היא למעשה זהה שניתן לגרש את העותר מן הארץ טרם הדיון בעתירה). במקרים כאלו אין ככלל גם מקום ליתן זמן לצורך התארגנות ליציאה מן הארץ או חיפוש מדינת מקלט אחרת וזאת לאחר שהעותר כבר שוהה תקופה ארוכה בארץ והיה מודע לאפשרות שיגורש, כאשר עילה של התארגנות כזו לא הוכרה בפסיקה כמצדיקה את עיכוב ההרחקה. כך גם, אין מקום למניעה זמנית של ההרחקה לצורך חיפוש מדינת מקלט אחרת, שכן אם אין סכנת חיים אין צורך במציאת מדינה אחרת למקלט מדיני. (ב) במקרים של בקשות שיש בהן לכאורה ממש ועולה מהן כי לכאורה נשקפת סכנת חיים לעותר במידה ומבקש המקלט יגורש לארץ ממנה בא, יש מקום למתן צו ביניים ולקביעת הדיון בעתירה עצמה, שם יתבררו הטענות לגופן ובמסגרת זו תיבחנה גם הטענות המשפטיות לגבי החלת הנוהל החדש על מבקשי מקלט שהגישו את בקשתם טרם נכנס הנוהל לתוקפו. (ג) במקרים אחרים הנעים ב"קשת הטווחים" בין המקרים הנ"ל, בית המשפט ישקול האם ליתן צו ביניים אם לאו, כאשר הנטיה תהיה ליתן במקרים אלו צו ביניים, וזאת עקב מאזן הנוחות המטה את הכף לכך שגם במקרים של ספק האם יש סכנת חיים למבקש המקלט אם יורחק חזרה לארצו, מן הראוי שהוא לא יגורש מן הארץ עד להכרעה בעתירה. יחד עם זאת, כאמור, אין להסתפק באמירות כלליות וסתמיות לגבי סכנת החיים הנטענת אלא יש לבחנה לאור הראיות המנהליות הקיימות, תוך התחשבות, בין היתר, במועד העלאת הטענה לראשונה, בדברים שנאמרו בראיון, בהתנהגות העותר במהלך התקופה מעת הגעתו ארצה, בשלב בו מוגשת הבקשה למקלט מדיני, בראיות החיצוניות הקיימות, בסבירות הנטען, בכמות הבקשות הזהות המוגשות וכיו"ב שיקולים, תוך שקלול כל האמור לצורך קבלת החלטה. (ד) כן תינתנה החלטות ספציפיות לגבי בקשה ספציפית זו או אחרת או בקשות חלופיות כאלו או אחרות כמו בבקשה לשהייה של פרק זמן ספציפי לצורך התארגנות ליציאה, חיפוש מדינת מקלט אחרת וכו'... בחינה פרטנית - יישום לנסיבות המקרה 3. כעת אעבור לבחינה פרטנית של המקרה הספציפי ואחליט לאיזו קטגוריה מהנ"ל הוא נכנס ומה המשמעות האופרטיבית של קביעה זו. 4. בענייננו, העותר הינו אזרח סין אשר נכנס לישראל ביום 15.8.02 באשרה מסוג ב/1 לעבודה בתחום הבניין. העותר טוען בעתירתו כי בכפר מוצאו מכהן ראש כפר מושחת שהינו למעשה פקיד ממשלתי המגובה במשטרה המקומית, שסוחט את אנשי הכפר באלימות. לטענת העותר, הוא הגיע לישראל כדי לעבוד ולסייע למשפחתו שנסחטה על-ידי ראש הכפר. כן טוען העותר, כי במהלך שנת 2007 משנודע לראש הכפר כי הוא שולח כסף לבני משפחתו, הגיע ראש הכפר בליווי שוטרים לבית אביו של העותר ודרש ממנו כספים, ומשאביו סירב הוא נרצח על-ידי ראש הכפר ואנשיו. עוד טוען העותר כי ראש הכפר העביר אליו מסר לפיו במידה ולא יעביר לו כספים, הוא יירצח עם חזרתו לכפר. בעקבות הדברים האלה, הגיש העותר ביום 24.10.07 בקשה להכיר בו כפליט על-פי האמנה וניתנה לו אשרת שהייה זמנית. לאחר בירור טענותיו של העותר, נדחתה בקשתו של העותר למקלט מדיני ונקבע כי על-אף שגירסתו העובדתית של העותר הינה אמינה, הואיל והעותר יכול לחזור לעיר או כפר אחר הרי שלא נשקפת לו סכנת חיים והואיל והעותר נרדף על-ידי המאפיה, הוא אינו זכאי להגנה על-פי האמנה. 5. בנסיבות העניין, ולאחר שעיינתי בבקשתו של העותר, בתגובה של המדינה לבקשה זו ולתגובת המשיב לתגובת המדינה, אני סבור כי בנסיבות המקרה יש מקום ליתן צו ביניים עד לבירור טענותיו של העותר במסגרת העתירה, וזאת מהטעמים הבאים: בנסיבות העניין, לאור טענתו של העותר כי ראש הכפר בכפר מוצאו בליווי המשטרה המקומית מאיים עליו ועל בני משפחתו, ולאור טענתו של העותר כי אביו נרצח על-ידי ראש הכפר משסירב לתת כספים לראש הכפר, טענות שנמצאו אמינות על-ידי המשיב בהחלטתו מיום 17.2.11 (צורף כנספח ה' לעתירה), אני סבור כי אנו נכנסים לגדר המקרים המצוינים בסעיף 2(ג) הנ"ל להחלטתי, כאשר בנוסף בקשתו של העותר למקלט מדיני הוגשה בסמוך לאירוע המצער בו נרצח אביו לטענתו, וגרסתו של העותר באשר לסיבה בגינה מבוקש מקלט מדיני באה לידי ביטוי כבר בראיון שנערך לעותר והיא מתיישבת עם הגרסה הנטענת בעתירה. אכן, עיון במסמכים שצירף המשיב עולה כי ישנן סתירות לכאורה באשר לנסיבות כניסתו של העותר לישראל, כך בטפסי הבקשה למקלט מדיני ציין העותר כי הוא עזב את מולדתו בשל קושי להתפרנס ובמטרה לעבוד ולהרוויח כסף וזאת בניגוד לנטען בעתירה (נספח 5 לתגובת המדינה), במהלך השימוע שנערך לעותר לאחר שנתפס עובד בעסק למכירת פלאפונים בתל-אביב טען העותר כי משפחתו נרדפת על-ידי השלטונות בסין על רקע מוצאם הדתי (נספח 11 לתגובת המדינה), ובמכתבו מיום 16.9.09 טען העותר כי הוא נרדף על-ידי המאפיה לאחר ששימש כדילר בקזינו. יחד עם זאת, ועל-אף הסתירות הנ"ל לכאורה, לא ניתן לקבוע כבר בשלב זה כי לא נשקפת סכנת חיים לעותר אם יגורש לארצו, כך שהמקרה נמצא ב"קשת הטווחים" המפורטת בסעיף 2(ג) להחלטתי לעיל המצדיק מתן צו ביניים, כאשר יש גם מקום לדון ולבחון את טענת העותר לפיה הוא אינו יכול לעבור לכפר או עיר אחרת בסין לאור שיטת האכלוס והרישום במדינתו. כך גם אני סבור כי מאזן הנוחות מטה את הכף לקבלת הבקשה, שכן אם יורחק העותר מן הארץ למדינה שבה נטען שהוא יהיה בסכנת חיים, לא ניתן יהיה להחזיר את "הגלגל אחורה". 6. לאור האמור, לא מצאתי מקום לדחיית העתירה על הסף, ניתן בזאת צו ביניים האוסר על הרחקתו של העותר מישראל עד למתן פסק דין בעתירה. משרד הפניםגירוש מארץעובדים זרים