קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשת השב''ס להחזיק אסיר בהפרדה: זוהי בקשת שירות בתי הסוהר (להלן - שב"ס) להורות על החזקתו של המשיב בתנאי הפרדת יחיד לתקופה של שישה חודשים נוספים, החל מיום 2/5/2011. 1. המשיב מרצה עונש מאסר עולם שהוטל עליו בגין עבירות רצח והחזקת נשק, וזאת החל מיום 29.10.06. עונשו של המשיב טרם נקצב והוא מוגדר על ידי שב"ס כאסיר התראה. במהלך מאסרו הוחזק המשיב בהפרדה לאורך מספר תקופות, ולאחרונה הוא מוחזק בהפרדה רצופה, בין בהפרדת יחיד ובין בהפרדה זוגית, החל מיום 12.05.09. תמצית נימוקי הבקשה 2. לטענת שב"ס, מטרת החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד מעוגנת בסעיף 19ב לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), תשל"ב-1972 (להלן - הפקודה), שעניינה שמירה על שלומם ובריאותם של המשיב ושל אסירים אחרים. להערכת שב"ס, קיים חשש ממשי לשלומו של המשיב ולשלומם של אסירים אחרים, על רקע שיוכו של המשיב לארגון פשיעה שלו סכסוכים רבים עם כנופיות פשע אחרות, ואין דרך אחרת להגנה עליו ועל אחרים מפניו, זולת החזקתו בהפרדה. לבקשה צורף תצהירו של כלאי צביקה הס, ממנו עולה כי לאחרונה נעשתה בדיקה נוספת, ברמה הארצית, לעניין שילובו של המשיב בהפרדה זוגית עם אסיר נוסף, אך לא נמצא כל אסיר הפרדה שניתן לשלבו עם המשיב. במסגרת הבקשה צויין כי היא נתמכת בידיעות מודיעיניות אשר יוצגו לעיון בית המשפט בלבד במהלך הדיון בבקשה. 3. בעקבות זאת הגיש ב"כ המשיב, ביום 28.04.11, הודעה לבית המשפט לפיה יתנגד להגשת חומר חסוי ועל המבקש להצטייד בעוד מועד בתעודת חיסיון. בתגובה מפורטת ומנומקת להודעה זו, הודיע ב"כ שב"ס כי בכוונתו לבקש מבית המשפט לעשות שימוש בסמכותו הקבועה בסעיף 19ח לפקודה, ולהורות כי לצורך הבקשה שבפניי, יעיין בית המשפט בחומר המודיעיני הנזכר בבקשה במעמד צד אחד ובלא צורך בהוצאת תעודת חיסיון. בדיון שנערך ביום 3.05.11, לאחר שהצדדים טענו בקצרה לעניין הצורך בהוצאת תעודת חיסיון, הוריתי, לבקשתם, על הגשת טיעון משלים בכתב לעניין זה בלבד. כן הוריתי, בהסכמת ב"כ המשיב, על המשך החזקתו של המשיב בתנאי הפרדת יחיד עד למתן פסק הדין. 4. בהחלטתי המפורטת מיום 30.06.11 דחיתי את טענת המשיב בדבר החובה להוציא תעודת חסיון, בצייני, בין היתר, כי סעיף 19ח לפקודת בתי הסוהר, שנחקק כהוראת חוק ספציפית בעניין בקשות בענייני הפרדה אסירים, מתיר לביהמ"ש לסטות מדיני הראיות ולשמוע ראיות במעמד צד אחד, כאשר התנאים לכך הם שהדבר דרוש לו לצורך קבלת ההחלטה ונחוץ לעשיית הצדק. משכך, הוספתי וקבעתי כי בהתקיים התנאים האמורים רשאי בית המשפט לעיין, במעמד צד אחד בלבד, בחומר הראיות התומך בבקשת שב"ס, מבלי כל צורך בהוצאת תעודת חסיון קודם לכך. לאור האמור, היתרתי לשב"ס להגיש לבית המשפט, במעמד צד אחד, את החומר המודיעיני התומך בבקשתו, תוך שציינתי כי במסגרת פסק הדין, אחליט אם החומר, כולו או חלקו, מצדיק סטייה מדיני הראיות והגשתו במעמד צד אחד. המשך הדיון בבקשה נקבע ליום 6.07.11. 5. בפתח הדיון הודיע ב"כ המבקש, כי הוא נתבקש על ידי ב"כ המשיב להתנצל בשמו בפני בית המשפט ולהודיע כי עקב סיבה בלתי צפויה מתעכב הוא בבית משפט אחר, ולא יוכל להתייצב לדיון. לפיכך ביקש ב"כ המבקש, כי החומר המודיעיני יוצג לבית המשפט, ב"כ המבקש יסכם בקצרה על-פה, ולב"כ המשיב יותר להגיש תגובה קצרה בכתב. ב"כ המבקש הגיש לבית המשפט שלוש מעטפות כלהלן: חוות דעת של משטרת ישראל בצירוף ידיעות מודיעיניות (סומנה מידע חסוי/1), כאשר חוות הדעת בצירוף תמצית הידיעות (פראפרזות) הועברה לב"כ המשיב; מסמכים המציגים את הבדיקות שערך המבקש ברמה הארצית בעניין אפשרות שילובו של המשיב בהפרדה זוגית (סומנה מידע חסוי/2); סקירה מודיעינית מטעם שב"ס וכן הידיעות המודיעיניות המלאות (סומנה מידע חסוי/3). פראפרזות של כל הידיעות, ובכללן הידיעות שנוספו מאז הדיון בבקשה הקודמת של שב"ס להחזקתו של המשיב בהפרדה, נמסרו לב"כ המשיב. 6. באותו מעמד ביקשתי מב"כ המבקש הבהרה לעניין מסמך שהוצג במסגרת החומר שסומן מידע חסוי/2, וההבהרה ניתנה בכתב על גבי אותו מסמך. לאחר מכן, סיכם ב"כ המבקש את טענותיו. לדבריו, החומר שהוצג לעיון בית המשפט במעמד צד אחד בהתאם להחלטה מיום 30.06.11, מצדיק סטייה מדיני הראיות. מדובר, כך לטענתו, בחומר ברור ועדכני התומך בבקשה ומצדיק את החזקתו של המשיב בהפרדה. עוד טען הוא, כי כפי שניתן ללמוד מהחומר שסומן מידע חסוי/2, המבקש בוחן מעת לעת את אפשרות שילובו של המשיב בתנאי הפרדה זוגית, והבדיקה נעשית, ותמשיך להיעשות, על בסיס קבוע ולא רק לקראת הדיונים בבית המשפט. לאור האמור, ולאור עמדת הגורמים השונים התבקש בית המשפט לקבל את הבקשה ולהורות על החזקתו של המשיב בתנאי הפרדת יחיד לתקופה של שישה חודשים נוספים, וזאת, כאמור, מיום 2.05.11. תמצית טענות המשיב 7. המשיב מתנגד להמשך החזקתו בהפרדה. בטיעונו בכתב, שהוגש ביום 14.07.11, טוען הוא כי טענת המבקש לפיה המשיב הינו עבריין בכיר המשתייך לארגון פשיעה, אין לה כל אחיזה במציאות. לטענתו, זהו מעצרו הראשון של המשיב, שהיה אך בן 21 עת נעצר. עבירת הרצח בה הורשע היתה תוצאה מצערת של סכסוך בין צעירים שיצאו לבלות במועדון לילה, ואשר התפתחה לדקירות סכין שהביאו למותו של המנוח. המשיב ממשיך להכחיש כי הוא הדוקר והעניין עומד להכרעת בית המשפט העליון במסגרת ערעור שהגיש המשיב. מכל מקום, טוען הוא, כי האירועים שעמדו בבסיס הרשעתו אינם קשורים בשום צורה לפעילות ארגון פשיעה. עוד טוען הוא, כי אף אם בידי המבקש ידיעות המבססות חשש לפגיעה במשיב או לכוונות פגיעה מצידו באסירים אחרים, הרי שסעיף 19ב לפקודה קובע כי ניתן להורות על החזקת אסיר בהפרדה רק כאשר לא ניתן להשיג את מטרת ההפרדה בדרך אחרת. לשיטתו, המבקש "עושה לעצמו חיים קלים" כלשונו, ומחזיק אסירים בהפרדה משך תקופות ארוכות מבלי לערוך בדיקה אמיתית האם קיימת דרך אחרת על מנת להבטיח את שלומו של האסיר ובטחון בית הסוהר. כך אף ביחס למשיב, אשר מוחזק בהפרדה מזה כשנתיים כשהוא "בהפרדה מלאה משך כל שעות היממה; אין הוא רשאי להיפגש ולשוחח עם אסירים אחרים; אין הוא רשאי לצאת לעבודה; אין הוא רשאי לצאת ללימודים; והעיקר: הוא נמצא ימים ולילות במשך שבועות, חודשים, שנים, אך ורק עם עצמו; מאפשרים לו שיחות טלפון של שעה וחצי ביום. זה הקשר היחיד שלו עם בני אנוש אחרים" (סעיף 11 לתגובת המשיב). ב"כ המשיב מציין כי החזקה בתנאי הפרדה לתקופה ארוכה נוגדת באופן קיצוני את טבעו של האדם ועלולה, בסבירות גדולה לדבריו, להביא לפגיעות נפשיות. לפיכך סבור הוא כי על בית המשפט לבחון לא רק את השאלה האם יש הצדקה להחזקת המשיב בהפרדה, אלא גם, ואולי בעיקר, עליו לבחון האם לא קיימת דרך אחרת להשגת מטרת ההפרדה. ב"כ המשיב הפנה למקרה בו אסיר אחר, המוגדר ראש ארגון פשיעה, הוחזק באגף אחד עם עוד מספר אסירים המוכרים כקרובים אליו או כמי שאין להם סכסוך עימו, והדבר לא גרם, כך לטענת ב"כ המשיב, כל נזק לבטחון הכלא או לבטחונו של האסיר. באופן דומה, נכון ב"כ המשיב להגיש למבקש רשימת אסירים עימם לא נמצא המשיב בסכסוך, על מנת שתבחן את אפשרות שילובו עימם באגף אחד, וזאת בהסכמתם המלאה. מכל מקום, טוען ב"כ המשיב, כי ללא קשר לתוצאות ההליך במסגרת הערעור שתלוי ועומד בפני בית המשפט העליון, הרי שנוכח שיוכו המשפחתי של המשיב, לעולם הוא ייחשב בעיני המשטרה ושירות בתי הסוהר כ"חבר בכיר בארגון פשיעה" ותמיד ניתן יהיה לטעון כי יש לו שונאים בכלא וכי חייו בסכנה. ברי, כי לא יעלה על הדעת שהמשיב ירצה עונש מאסר עולם כשהוא נתון בתנאי הפרדה. לפיכך, מתבקש בית המשפט לדחות את בקשת שב"ס ולהורות לו לבדוק בדיקה אמיתית האם ניתן להחזיק את המשיב באגף מיוחד עם אסירים שאינם מסכנים אותו ושהוא אינו מסכן אותם. דיון והכרעה 8. סעיף 19ב, שכותרתו "מטרות ההפרדה", מונה את התנאים החלופיים להחזקת אסיר בהפרדה, כדלקמן: "ניתן להחזיק אסיר בהפרדה אם ההפרדה נדרשת לאחד מאלה והכל כשלא ניתן להשיג את מטרת ההפרדה בדרך אחרת - (1)   ביטחון המדינה; (2)   ביטחון בית הסוהר; (3)   שמירה על שלומם או על בריאותם של האסיר או של אסירים אחרים; (4)   מניעת פגיעה ממשית במשמעת ובאורח החיים התקין של בית הסוהר;(5)....". סעיף 19ה, שעניינו "הפרדה בהוראת בית המשפט", מורה לאמור: "(א) (1) לא יוחזק אסיר בהפרדה בתא לבדו תקופה העולה על שישה חודשים, אלא אם כן הורה בית המשפט לעשות כן; הורה בית המשפט לעשות כן, יקבע את תקופת ההחזקה בהפרדה, ובלבד שלא תעלה על שישה חודשים; (2)   לא יוחזק אסיר בהפרדה בתא עם אסיר או אסירים אחרים תקופה העולה על 12 חודשים, אלא אם כן הורה בית המשפט לעשות כן; הורה בית המשפט לעשות כן, יקבע את תקופת ההחזקה בהפרדה, ובלבד שלא תעלה על 12 חודשים; (3)   הורה בית המשפט כאמור בפסקאות (1) או (2), רשאי הוא לשוב ולהורות כן מעת לעת. (ב)   הדיון בבית המשפט יתקיים בנוכחות האסיר או בא כוחו. סעיף 19ב לפקודה קובע, אם כן, את התנאים המוקדמים הנדרשים להחלטה בדבר הפרדה. הסעיף אף קובע, כי החלטה כאמור צריכה להיות מידתית, במובן זה שאין להורות על הפרדה מקום בו ניתן להשיג את מטרות ההפרדה בדרך אחרת אשר יש בה כדי להקטין את הפגיעה בזכויותיו של אסיר. לאחר כל אלה, מסדיר החוק (בסעיף 19ה) את הפיקוח השיפוטי על ההפרדה, תוך קביעת מגבלות זמן להפרדת יחיד לעומת הפרדה יחד עם אסיר או אסירים אחרים (להלן - הפרדה זוגית), ותוך הסמכת בית המשפט להאריך את תקופת ההפרדה מעת לעת. הסעיף לא קובע מהי מידת הוודאות או ההסתברות להתקיימות אותה עילה ששב"ס נדרש להוכיחה, אולם ברי, כי ככל שתקופת ההפרדה מתארכת, כך גובר הנטל על שב"ס להצביע על הצורך החיוני להמשך ההפרדה, נוכח הפגיעה הנמשכת הטמונה בה לזכויותיו של האסיר. זו, אם כן, המסגרת הנורמטיבית בגידרה מצווה בית המשפט לבחון את הבקשה שלפניו. 9. בדיון מיום 6.07.11 נמסרו לעיוני, במעמד צד אחד, שלוש מעטפות הכוללות מידע מודיעיני שיש בו, לטענת המבקש, כדי לתמוך בבקשה. המעטפה שסומנה על ידי "חומר חסוי/1" כללה ידיעות מטעם משטרת ישראל. לאחר שעיינתי בידיעות ובחנתיהן לאור הדברים שקבעתי בהחלטתי מיום 30.06.11 מצאתי כי ביחס לידיעות המסתיימות בספרות 828, 855 לא היה מקום לסטות מדיני הראיות ולהציגן במעמד צד אחד. מדובר בידיעות המחזיקות מידע המצוי ממילא בידיעתו של המשיב או שנמסר על ידו בנוכחות אחרים. לפיכך, ידיעות אלה לא ישמשו אותי לצורך פסק דין זה. בחינה דומה עשיתי ביחס לידיעות שנאספו על ידי שב"ס ושסומנו על ידי "חומר חסוי/3. מדובר בידיעות שנאספו בין התאריכים 12.05.09 - 26.06.11. אציין כבר עתה כי חלק מהידיעות הינן ידיעות ישנות, אשר שימשוני כרקע בלבד וכמדד לסוג ולעוצמת המידע שנאסף אודות המשיב משך השנים בהן הוא מוחזק בהפרדה. לאחר שעיינתי בידיעות שנאספו על ידי שב"ס מצאתי כי הן עומדות בקריטריונים הקבועים בסעיף 19ח לפקודה, המאפשרים סטייה מדיני הראיות והגשתן במעמד צד אחד. 10. מעיון בידיעות המודיעניות שנאספו, הן על ידי משטרת ישראל והן על ידי שב"ס, נחה דעתי כי בידי המבקש ידיעות שיש בהן כדי לתמוך בבקשה. מדובר בידיעות לא מעטות, חלקן מהזמן האחרון ממש, המראות לכאורה כי על אף היותו מוחזק מאחורי סורג ובריח, כשהוא מופרד מיתר האסירים, מצליח המשיב לבצע פעילות פלילית ענפה, הכוללת גם השמעת איומי פגיעה באחרים, באמצעות אנשים מטעמו, בין בתוך כתלי הכלא ובין מחוצה לו. בקשת שב"ס להחזקתו של המשיב בהפרדה נועדה, כך בעמ' 2 לבקשה, לצורך הגנה על שלומו של המשיב ושלומם של אסירים אחרים, בין היתר על רקע השתייכותו של המשיב למשפחת פשע שלה סכסוכים רבים. לעניין זה טען בא כוח המשיב כי כל חטאו של המשיב הוא השתייכותו למשפחת אבוטבול. הוא אינו חבר בארגון פשיעה, העבירה בגינה הורשע לא בוצעה במסגרת פעילות אירגון פשיעה, ועל כן, כל הסכסוכים שקיימים, אם קיימים, לארגון פשיעה זה או אחר, אינם נוגעים למשיב. טענה זו אין בידי לקבל. המידע שהוצג לעיוני כולל ידיעות המצביעות לכאורה על כוונות פגיעה מצד המשיב כלפי אנשים אחרים, בין שהם אסירים ובין שאינם אסירים, ומידע זה כשלעצמו מצביע על סכסוכים רבים הקיימים למשיב, ומכל מקום, אין מדובר במידע המצביע על כוונות פגיעה במשיב בשל השתייכותו לארגון פשיעה זה או אחר. לאור האמור, במגבלות מה שניתן לפרט במסגרת פסק דין זה, נחה דעתי כי יש עילה להפרדתו של המשיב מיתר האסירים, בהתאם לקבוע בסעיף 19ב(3). 11. צודק ב"כ המשיב בטענתו כי החזקת אסיר בהפרדה תקופה ממושכת פוגעת בזכותו לחיים בכבוד ועלולות להיות לה, במקרים רבים, השלכות קשות על מצבו הנפשי של האסיר. יפים לעניין זה דברי כבוד השופט מישאל חשין, כי "אדם הוא חיה חברתית; טול ממנו חברת אדם ונטלת ממנו את טעם החיים" (דנ"פ 8612/00 ברגר נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נה (5) 439,  בעמ' 458 (2001); וראו גם פסק דינו של בית משפט זה בעת"א (נז') 44604-02-11 שירות בתי הסוהר נ' שנקר, ניתן ביום 11/7/2011). לפיכך, מחוייב בית המשפט הדן בבקשת שב"ס להחזקת אסיר בהפרדה להשתכנע כי לא ניתן להשיג את מטרות ההפרדה בדרך שפגיעתה בזכויות האסיר תהא פחותה. הדבר יכול להיעשות בין על דרך שילובו בתנאי הפרדה זוגית עם אסיר נוסף, ובין במתן הקלות אחרות אשר לא יפגעו בתכלית ההפרדה (ראו לעניין זה דברי כב' השופטת פרוקצ'יה ברע"ב 10/06 דוד אטיאס נ' שירות בתי הסוהר, ניתן ביום 9.05.06). מהחומר החסוי שהוגש לי ושסומן על ידי "חומר חסוי/2" עולה כי שב"ס עשה בעבר, ואף לאחרונה, בדיקה ברמה הארצית ונמצא כי לא ניתן לשלב את המשיב עם אף אחד מאסירי ההפרדה האחרים. הדבר נובע בין בשל אי רצונם של אסירים אחרים לצאת מהפרדה, בין בשל שמדובר באסירים אלימים או טעוני הגנה, ובין בשל סיכסוכים הקיימים למשיב שלפניי עם אסירים אחרים השוהים בהפרדה. בסעיף 17 לתשובת המשיב טען הוא כי בשירות בתי הסוהר מוחזקים אסירים רבים אשר לא נשקפת להם כל סכנה מהמשיב ואף להם אין כוונות לפגוע בו, והמשיב הציע להגיש לשב"ס רשימת אסירים אשר מסכימים לשהות במחיצתו. דומני כי בית המשפט המחוזי מרכז כבר נדרש לשאלת שילובו של המשיב עם אסיר אחר אשר אינו מוגדר אסיר הפרדה, במסגרת החלטתו בעת"א 25118-10-10 שירות בתי הסוהר נ' פרנסואה אבוטבול, ניתן ביום 16.01.11. בהחלטה מנומקת קבעה כב' השופטת מרוז כי: "כל עוד הוראות החוק אינן מאפשרות לשלב אסיר רגיל "מתנדב" בהפרדה - אין לחרוג הימנו ואין לעשות כן. צודק המבקש בטענתו, כי השמת אסיר "מתנדב" בהפרדה מהווה פגיעה חמורה בזכויותיו של האסיר המתנדב - הכבדה שלא ראוי להטיל עליו, בוודאי שלא לאורך זמן, אף אם הביע נכונות לכך. זאת ועוד, אין לדעת, ככלל, אם האסיר ה"מתנדב" הביע נכונותו לחלוק את תאו עם האסיר בהפרדה מתוך חשש, או שמא מתוך רצון לרצות ואולי אף מתוך רצון כן ואמיתי. אף אין לדעת כיצד אותו אסיר "מתנדב" יגיב לתנאי ההפרדה ובאם לא יחזור בו בתוך פרק זמן קצר. מצב דברים שכזה מקשה על ניהולו של הכלא ושיבוץ האסירים בו. שיבוצם של אסירים בבתי הסוהר ובאגפים השונים, הינה מלאכה קשה ומורכבת, הכרוכה בשיקול דעת, ניסיון ומיומנות. ברי כי אין לעשות זאת, על סמך גחמות של האסיר "מתנדב" אשר בכל עת, עלול לבקש לחזור בו. יוצא אפוא, כי אין להתיר שהייתו בהפרדה זוגית של אסיר "מתנדב" אשר לא התקיימו לגביו תנאי ההפרדה הקבועים בחוק. לפיכך, בקשת המשיב לאפשר שילובו בהפרדה זוגית עם איאד או עם כל אסיר אחר - נדחית. אין באמור לעיל כדי לייתר את האפשרות לתור אחר אסיר הפרדה, אשר ניתן יהא לשלבו עם המשיב בהפרדה זוגית" (פיסקאות 16-18).   מצטרף אני, בכל הכבוד, לדברים אלה של כב' השופטת מרוז. לאור האמור, שוכנעתי כי מקרב אסירי ההפרדה המוחזקים בבתי הכלא השונים, לא נמצא, נכון לעת הזו, אסיר אשר ניתן לשלבו עם המשיב במסגרת הפרדה זוגית. ואולם, כפי שעולה מתצהירו של כלאי הס, שצורף כנספח ב' לבקשה, עד ליום 3.05.10 שהה המשיב בתא אחד עם אביו, אשר שוחרר בינתיים ממאסרו. נראה, אם כן, כי כאשר הדבר מתאפשר, משלב שב"ס את המשיב עם אסיר נוסף. המבקש אף צירף לבקשתו חוות דעת חתומה בידי גנ"מ אילת דקר, מפקדת בית הסוהר גלבוע בו מוחזק המשיב, ממנה עולה כי המשיב נמצא במעקב של עובדת סוציאלית, הוא לא הביע בפניה נזקקות טיפולית ועל אף שלא הביע עניין בקשר עם גורמי טיפול, הופגש המשיב עם נציגת רש"א לצורך בחינת אפשרות לשילובו בתכנית שיקום. עוד עולה מחוות הדעת כי המשיב יוצא באופן קבוע לטיולים יומיים, מקבל ביקורים קבועים מחברתו לחיים ומבני משפחתו, ואף אושרה לו התייחדות קבועה והוא מתכנן להינשא בקרוב. לאור האמור, ומבלי להקל ראש בקושי הנובע מחיים בתנאי הפרדה, דומני כי האמור בסעיף 11 לתשובת המשיב, אודות תנאי חייו של המשיב, מתאר מצב חמור יותר מכפי שהוא במציאות, ומכל מקום נחה דעתי כי המבקש עושה כל שניתן על מנת להקל על המשיב, חרף הצורך בהמשך הפרדתו. 12. סיכומם של דברים - אני מקבל את הבקשה. המשיב יוחזק בתנאי הפרדת יחיד לתקופה של שישה חודשים וזאת מיום 2.05.11. אני מורה לשב"ס להמשיך ולבחון כל אפשרות שיהא בה כדי להקל על תנאי החזקתו של המשיב, בין בדרך של הפרדה זוגית ובין בדרך אחרת, ככל שהדבר אינו פוגע במטרות ההפרדה. בית סוהר / כלאהפרדת אסיריםמאסרשב"ס (שירות בתי הסוהר)אסירים