קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גביית אגרת שמירה שלא כדין: (בהודעת חדילה בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו - 2006) ביום 16.6.11 הגישו המבקשים בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו - 2006 (להלן: "החוק"). בהתאם להחלטתי מיום 3.7.11, הגישו המבקשים ביום 7.7.11 בקשת אישור מתוקנת (להלן: "בקשת האישור"). הבקשה עניינה השבת כספים שהמשיבה גבתה מהמבקשים שלא כדין כאגרת שמירה, בניגוד להנחיות משרד הפנים ופסיקת בית המשפט. המשיבה הגישה הודעת חדילה והצדדים חלוקים בשאלה אם אכן מדובר בהודעת חדילה כדין בהתאם לחוק. תמצית בקשת האישור כל אחד מהמבקשים הינם בעלי נכס מסוג בית מגורים הנמצאים בתחום שיפוטה של המשיבה. המשיבה חייבה כל אחד מהמבקשים באגרת שמירה, בסכום של 66.40 ₪, חיוב דו חודשי, בשנת 2011. המשיבה מחייבת את המבקשים בהיטל אגרת שמירה בניגוד להנחיות ולכללים שנקבעו בחוזרי מנכ"ל משרד הפנים בשנת 2002 (חוזר מס' 4/2002) ו - 2004 (חוזר מס' 10/2004) ומשתמשת בכספים שהיא גובה שלא למטרה לשמה הם נועדו. בפסיקת בית המשפט העליון בג"ץ 7186/06 יוליה מלינובסקי ואח' נ' עיריית חולון (29.12.09) (להלן: "בג"ץ מלינובסקי"), ת"מ 139-07 איצקוביץ מוטי נ' עיריית נס ציונה (2.8.10) נקבע כי גביית היטל כאמור אינה חוקית. המשיבה ידעה על אי חוקיות הגבייה והדבר עולה מסיכום ישיבת המועצה מיום 6.5.10. המשיבה אף דאגה ל"אבטח" את הגבייה על ידי התניית ביטול האגרה בעליית תעריפי הארנונה. אישור שר הפנים לחקיקת חוקי עזר בעניין אגרת שמירה נועד למימון שמירה ואבטחה נוכח המצב הביטחוני אשר שרר מחודש אוקטובר 2000 ולסיוע בהתמודדות מול פעילות חבלנית עויינת. אולם המשיבה, הגובה אגרת שמירה בהתאם לחוק עזר לשהם (שירותי שמירה) התשס"א - 2000 (להלן: "חוק העזר"), משתמשת בכספי אגרת השמירה לשם מימון אמצעי אבטחה שגרתיים שאמורים להיות מתוקצבים מכספי הארנונה ומיועדים בעיקרם למניעת פריצות וגניבות רכבים, מניעת אלימות במוסדות חינוך וונדליזם, מניעת תאונות דרכים ושמירה על הסדר הציבורי השגרתי. חוק העזר אינו מוגבל בזמן בניגוד להוראות מנכ"ל משרד הפנים. המשיבה העלתה את תשלומי החובה על ידי הצמדה חרף העובדה שחוק העזר קובע שסכום הגבייה יהיה 26.27 ₪ לחודש בלבד, וכי אין הסמכה בחוק לגבות מעל לסכום זה. ביום 5.9.11 הודיעה המשיבה על חדילה מגבייה בהתאם לסעיף 9(ב) בחוק (להלן: "הודעת החדילה"). נוסח הודעת החדילה הינו כדלקמן: "מבלי להודות כלל וכלל בנימוקי הבקשה לאישור ובאיזו מטענת המבקשים, מודיעה בזאת המשיבה, כי חדלה מן הגבייה שבשלה הוגשה הבקשה, במסגרת המועד הקובע. זאת, לאור שינוי חקיקה שחוקק ונכנס לתוקף לפני הגשת הבקשה דנן, ולפיו המועצה גובה החל מיום 4.4.11 אגרת שמירה מכח החוק לתיקון פקודת העיריות (הוראת שעה), התשע"א - 2011 (להלן: "הוראת השעה"), שהעתק פרסומו ברשומות מצורף בזה." תמצית הודעת החדילה במסגרת הוראת השעה, נקבעה הוראה המסמיכה רשויות מקומיות אשר להן חוק עזר שהיה תקף ערב תחילתה של הוראת השעה, וביניהן המשיבה, לגבות אגרת שמירה בהתאם לחוק העזר. הוראת השעה אושרה בכנסת ביום 28.3.11 ומועד תחילתה ביום 4.4.11 (מועד פרסומה ברשומות) ולא היה כל מקום להגיש את בקשת האישור שכן שינוי החקיקה נערך לפני הגשתה. לטענת המשיבה, גם עובר להוראת השעה היא גבתה אגרת שמירה כדין. ישנן נסיבות המבדילות בין חוק העזר שלה לבין חוק העזר של עיריית חולון שנדון בבג"ץ מלינובסקי וחוק העזר של עיריית נס ציונה (לגביו אושרה בקשה לאישור תובענה ייצוגית). תמצית תגובת המבקשים המבקשת מתנגדים להודעת החדילה מהנימוקים הבאים: המשיבה לא הוכיחה כי היא חדלה מהגבייה הבלתי חוקית התנאי נדרש לפי סעיף 9(ב) בחוק; המשיבה לא צירפה תצהיר להודעת החדילה; בהוראת המעבר בסעיף 2 אין היתר לגבות אגרות שמירה שהוטלו בעד התקופה שלפני ה- 4.4.11; המשיבה מוציאה דרישות תשלום לחובות ומפעילה הליכי גבייה מנהלית בגין חיובי אגרות שמירה בשל התקופה שקדמה לפרסומה של הוראת השעה; המשיבה גבתה ממבקשת 1 בהליכי גבייה מנהלית את כל אגרות השמירה הלא חוקיות וזאת ביום 19.7.11 על כן הצהרתה כי חדלה מהגבייה הלא חוקית כבר ב-4.4.11 אין בה ממש; על מנת להוכיח חדילה היה על המשיבה לצרף רשימת זיכויים, ביטול דרישות תשלום, ביטול הליכי גבייה מנהליים וכיוצב'. המשיבה לא הוכיחה את הנ"ל; המשיבה חייבה את המבקשים באגרות שמירה שהוצאו במרץ ובאפריל 2011; המשיבה לא עשתה פעולה מעשית לשמיטת יתרות החוב והפסקת הליכי הגבייה בגינן. תמצית תשובת המשיבה לתגובת המבקשים המבקשים מציעים פרשנות חדשה ומרחיקת לכת לסעיף 9 לחוק לפיה חדילה לפי סעיף 9 איננה חדילה מהשתת חיובים חדשים (וגבייתם) אלא שעל הרשות אף לחדול מקבלת כספים בגין חיובים ישנים שהשיתה קודם לחדילה והפכו לחובות חלוטים; הפרשנות הנכונה של סעיף 9 היא שכדי לעמוד בתנאי סעיף 9 על הרשות לחדול מהשתת חיובים חדשים בבחינת איסור צופה פני עתיד, ורק כפועל יוצא מכך לחדול מגבייתם. על כן חובות חלוטים בגין חיובים שהושתו בעבר, לפני החדילה, מוגנים עקב החדילה; תכלית ההסדר שבסעיף 9 היא למזער את הנזקים או ההפסדים הכספיים הכבדים העלולים להיגרם לרשויות כתוצאה מאישור תובענה ייצוגית עקב חיובן לשלם סכומים נכבדים מבלי שיימצאו לכך מקורות מימון. האיזון בין הצדדים הוא בתחימת גבול ברור בין התקופה שבגינה הוגשה הבקשה לבין התקופה שלאחר החדילה. "הציבור זוכה לסעד צופה פני עתיד באופן שלא יושתו עליו חיובים חדשים, והרשות מצידה זוכה להגנה על חיובים שהשיתה בעבר, על ידי כך שאין היא חשופה עוד לתביעת השבה בגין גבייתם על דרך של תובענה ייצוגית"; חוב שנוצר עקב אי תשלום אגרה הופך לחלק ממסת החובות במשיבה. החיוב הכספי שנוצר אינו נגבה עוד כאגרת שמירה אלא כחוב חלוט עצמאי; חדילה עניינה רק מפעולות חיוב שבוצעו בעבר; פרשנות המבקשים יוצרת סתירה פנימית בחוק ואפלייה בין תושבים.החוק מאפשר להגיש תובענה ייצוגית נגד רשות להשבת סכומים שגבתה שלא כדין. לכן תנאי לתובענה הוא תשלום בפועל. מי שלא שילם אינו יכול לעשות שימוש בתובענה ייצוגית. פרשנות המבקשים תביא למחילה על חובות עבר וכך דווקא התושבים שלא שילמו את האגרה יזכו למחיקת חובות ולאי השתת חיובים חדשים ואילו המשלמים יזכו רק בסעד של אי השתת חיובים חדשים. כך יצא חוטא נשכר. צירוף תצהיר להודעת החדילה אינו נדרש הואיל והודעת החדילה נסמכת על הוראת השעה ואינה צריכה ראייה; קיים קושי מעשי ליישם את הפעולות הנגזרות מקבלת עמדתם של המבקשים קיים קושי להפריד את רכיב השמירה; סה"כ חיובי אגרת השמירה שהתקבלו במועצה לאחר 4.4.11 עולה כדי 2000 ₪ בלבד; לחילופין, גם אם תתקבל פרשנות המבקשים בנסיבות העניין יהא זה בלת צודק לדחות את הודעת החדילה ובית המשפט מתבקש להאריך את המועד הקובע שבסעיף 9 בחוק. המבקשים עתרו להגיב לבקשת המשיבה להארכת המועד הקובע לפי סעיף 9 בחוק ונעתרתי לבקשה. תמצית התגובה: בית המשפט רשאי להורות על הארכת מועד מטעמים מיוחדים שירשמו. טעם מיוחד הוא קיום נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעלי הדין, טעות אינה טעם כזה. הארכת מועד להודעת חדילה יש בה חומרה יתרה. היא מבטלת זכותו של ציבור שלם להשבת כספים בניגוד למטרות החוק. למרות זכות התביעה האישית העומדת לתושבים אין לצפות שיעשו למימושה. יש לפרש את סעיף 9 בדווקנות ובצמצום ולהאריך את המועד רק במקרים ראויים. כתב התשובה של המשיבה מהווה הודאה כי לא חדלה מהגבייה. בתצהירו של גזבר העירייה אין התחייבות להשבת כספים. דיון 14. סעיף 9 בחוק קובע: "(א) הוגשה בקשה לאישור בתביעה כמפורט בפרט 11 בתוספת השניה (בחוק זה - תביעת השבה נגד רשות), לא ידון בה בית המשפט אלא לאחר שחלפה תקופה של 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לאישור ובית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו (בסעיף זה - המועד הקובע). (ב) בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע." (הדגשות שלי -מ'נ'). 15. השאלה הדורשת הכרעה היא, האם רשאית רשות, שהודיעה על חדילה לפי סעיף 9 בחוק, להמשיך ולגבות "חובות", בגין התשלום שבעטיו הודיעה על חדילה, ש"התגבשו" לפני הודעת החדילה ואזי יש לקבל את הודעת החדילה של הרשות ולקבוע שחדלה מגבייה. או - האם רשות שהודיעה על חדילה כאמור אינה רשאית להמשיך ולגבות "חובות" ש"התגבשו" לפני הודעת החדילה ואזי אם ממשיכה הרשות בגביית חובות אלה אין לקבל את הודעת החדילה, שכן יש לקבוע שחרף ההודעה לא חדלה הרשות מן הגבייה האסורה. 16. לאחרונה נדון סעיף 9 בחוק, בבגץ 2171/06 כהן נ. יו"ר הכנסת (29.8.11) וכך נקבע: "דומה כי הוראות החוק יצרו איזון עדין בין הרצון להשתמש בתובענה הייצוגית ככלי להרתעת הרשות הציבורית, למניעה ולהפסקה של גבייה בלתי חוקית תוך איחודן של תביעות פרטניות לתביעה אחת, ובין הרצון למנוע פגיעה קשה בניהול התקציבי של הרשות" (ר' ס' 42). 17. סעיף 9 מקנה לרשות פריבילגיה לקבל פטור מהשבה "אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע". (ר' גם ת"צ (מרכז) 8746-11-10 קופלוביץ נ. המועצה המקומית גני תקוה (28.4.11)). 18. נקודת המוצא לפרשנות חוק היא לשונו: "היא הקובעת את קשת האפשרויות לפירוש ההוראה העומדת לדיון ומתוכן על בית המשפט לחלץ הת הפרשנות המשקפת באופן מיטבי את תכליתו של דבר החקיקה. פרשנות שאין לה עוגן בלשון החוק אינה באה, אפוא, לכתחילה בגדר האפשרויות אותן יוכל הפרשן לשקול (ראו: ע"א 8569/06 מנהל מיסוי מקרקעין חיפה נ' פוליטי, פסקה 26 (טרם פורסם, , 28.5.2008); ע"א 10846/06 בזק החברה הלאומית לתקשורת בע"מ נ' מנהל מס שבח מקרקעין, רחובות, פסקה 19 (23.12.2010))" (ר' רע"א 6340/07 עיריית תל אביב נ. טיומקין (13.2.11)). לשון החוק בענייננו ברורה, ופרשנות המשיבה אינה נראית לי. לשון החוק מדברת בחדילה מגביה ולא בחדילה מהשתת תשלומים. על כן אני סבורה כי יש לקרוא את הוראת סעיף 9 כמחייבת חדילה מגבייה מכל סוג של התשלום נושא הודעת החדילה. טענת המשיבה ש"חוב", שעבר מועד תשלומו הוא חוב שאינו נגבה עוד כאגרת שמירה, ועל כן גבייתו מותרת, אינה נראית לי, לא הובא לה כל ביסוס ומוטב שלא הייתה נטענת. כמו כן הקושי של הרשות בחדילה מהגבייה אינו טעם ראוי לטעמי, להמשיך בה. נראה לי כי לשון החוק שנוקטת לשון חדילה מהגבייה משמעותה חדילה מוחלטת מגביית התשלום, נושא הודעת החדילה, גם ממי שטרם שילמו. סעיף 9 מצוי בתוך חוק תובענות ייצוגיות שמטרותיו מוגדרות בסעיף 1 בחוק: "מטרתו של חוק זה לקבוע כללים אחידים לענין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות, ובכך לקדם בפרט את אלה: (1) מימוש זכות הגישה לבית המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים; (2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו; (3) מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין; (4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות." תכלית החוק כפי שהוגדרה יש בה כדי להשליך על פרשנות סעיפי החוק. התכלית של אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו מתיישבת עם הפרשנות הנטענת על ידי המבקשים. התרת המשך הגבייה של התשלום נושא החדילה סותרת את לשון החוק הקובעת חובת חדילה, והיא גם מחוסרת הגיון נוכח תביעת ההשבה האישית העומדת למשלם (עניין זה יידון בהמשך). 19. אני ערה לכך שלפי פרט 11 בתוספת השנייה בחוק, תביעה ייצוגית נגד רשות אפשרית "להשבת סכומים שגבתה שלא כדין". על כן ברור כי מי שלא שילם את התשלום המתבקש נושא הודעת החדילה, אינו זכאי לתבוע במסגרת תובענה ייצוגית שכן העילה היחידה העומדת לפי החוק היא השבה. מי שמבקש למנוע מרשות לגבות ממנו כסף שלא כדין, תרופתו בתביעה אישית. עם זאת אני סבורה כי נוכח מטרות החוק ולשונו של סעיף 9 יש לפרש את החוק באופן שהודעת החדילה (שיש בה הודאת בעל דין כי הגבייה לא חוקית (ר' החלטתי בעניין ת"צ (מרכז) 30563-03-11 יובל שוקר נ' עיריית רעננה (6.10.11) כב' השופטת רות רונן בבש"א (ת"א) 30948/08 קובי זמיר נ' עיריית רמלה (6.1.09) וכב' השופטת מיכל אגמון - גונן בת"צ (ת"א) 52918-01-11 תומר כלפון נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל (25.10.11)) מחייבת את הרשות להפסיק את הגבייה נושא הודעת החדילה. אין לטעמי כל הגיון לקבוע ש"חובות" עבר ניתנים לגבייה, מה גם שלמשלמים תעמוד מן הסתם תביעת השבה בגין סכומים אלה. 20. אשר לטענת האפלייה, שטענה המשיבה בין מי ששילמו "חובותיהם" במועד לבין מי שלא שילמו אותם, והטענה כי יווצר מצב של "חוטא יוצא נשכר" - גם טענה זו מוטב שלא הייתה נטענת. שהרי מה שמבקשת המשיבה הוא כי רק חוטא אחד - המשיבה, יצא נשכר, ואילו "חוטא" שני - מי שנדרש לשלם "חוב" שבגינו ניתנה הודעת חדילה ולא שילמו, לא יצא נשכר. 21. אשר לחוסר השיוויון הנטען העשוי להיווצר עקב אי גבייה ממי שלא שילמו את התשלום נושא החדילה לעומת מי שעמדו בתשלום. לחוסר שיוויון זה יש תרופה בדמות תביעת השבה אישית שעומדת למשלמים. לעניין זה קובע סעיף 21 בחוק: "אישר בית המשפט תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, לא יחייב את הרשות בהשבה לגבי תקופה העולה על 24 החודשים שקדמו למועד שבו הוגשה הבקשה לאישור; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של כל חבר בקבוצה שבשמה מנוהלת התובענה הייצוגית לתבוע, בשל אותה עילה, סעד גם לגבי תקופות נוספות" (הדגשה שלי -מ'נ'). ומקל וחומר, אם חבר בקבוצה, שהתובענה בעניינו אושרה, זכאי להגיש תביעת השבה אישית לא כל שכן מי שחבר בקבוצה שלגביה לא אושרה תובענה עקב חדילה. בבג"ץ 2171/06 כהן נ. יו"ר הכנסת (29.8.11) נקבע: "אכן, אין חולק על כך שחוק תובענות ייצוגיות קבע הסדר ייחודי בתביעות השבה נגד רשות. החוק מאפשר לרשות לחדול מהגבייה הלא חוקית ובכך למנוע את התובענה הייצוגית. החוק גם מאפשר לרשות להתגונן מפני התובענה הייצוגית - מקום בו היא סבורה שהגבייה נעשית כדין - ובמקרה שבית המשפט פסק לטובת הקבוצה, חבותה מוגבלת בזמן (ל-24 חודשים). לצד הסדרים אלה, המחוקק לא שלל את זכות התביעה האישית של כל אחד מחברי הקבוצה הנפגעת. כלומר, גם במקרה שבו הרשות הודיעה כי תחדל מהגבייה ולפיכך לא אושרה התובענה הייצוגית, וגם במקרה שבו התובענה נוהלה וזכות ההשבה הועמדה על 24 חודשים, פתוחה בפני כל אחד מחברי הקבוצה האפשרות לתבוע את הנזק המלא שנגרם לו בתביעה אישית נגד הרשות. המשמעות המעשית של הוראות החוק היא צמצום האפשרות לתבוע בדרך של תובענה ייצוגית בגין מלוא הנזק הקנייני שנגרם לעותרים. מסלול התובענה הייצוגית עשוי להוביל להפסקת הגבייה הבלתי חוקית ולהשבת הסכומים שנגבו שלא כדין, אך באופן חלקי בלבד. השבה מלאה של הסכום שנגבה שלא כדין אפשרית רק על ידי הגשת תביעה אישית נפרדת. העובדה שהחוק לא שלל את אפשרות התביעה האישית משמעה שיש דרך - גם אם לא באמצעות התובענה הייצוגית - להשיב את הסכומים שנגבו שלא כדין ולרפא את הפגיעה בקניינם של התובעים"(הדגשה שלי -מ'נ'). 22. סוף דבר, הפרשנות הנטענת על ידי המשיבה - נדחית. אני קובעת כי חדילת גבייה משמעה חדילה של גביית התשלום נושא הודעת החדילה גם ממי שנמנעו מלשלמו עובר להודעת החדילה. מאחר ומדובר בסוגייה שטרם נדונה בהקשר לחוק, ואשר התעוררה לראשונה בבקשה הנוכחית (הפסיקה אליה הפנה ב"כ המבקשים לא עסקה בשאלה שלפניי), אני מוצאת בכך טעם מיוחד ואני מאריכה את המועד הקובע בהתאם לסמכותי לפי סעיף 9(א) בחוק, שעד אז תינתן הודעת חדילה לפי החלטתי זו, עד יום 20.11.11. אגרת שמירהאגרה