קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דחיית עתירה לביטול זכייה במכרז עם פגמים: העתירה 1. לפניי עתירה מינהלית נגד תוצאות מכרז למתן שירותי שמירה ואבטחה שפרסמה משיבה 1, חברת דואר ישראל בע"מ (להלן - חברת הדואר). על-פי החלטתה של ועדת המכרזים בחברת הדואר מיום 12.7.10 (להלן - ועדת המכרזים), הוכרזה הצעתה של משיבה 2, שחף אבטחה 1989 בע"מ, כהצעה הזוכה עבור מתן השירותים במרחב תל-אביב והמרכז, והצעתה של משיבה 3, מודיעין אזרחי בע"מ, נקבעה כזוכה שנייה באותו המרחב. העותרת, חברת השמירה בע"מ, אשר התמודדה במכרז האמור, טוענת כי שתי ההצעות הזוכות הִנן גרעוניות, כי הצעתה של משיבה 2 היא תכסיסנית ואף פוגעת בזכויות של עובדיה; וכי הצעתה של משיבה 3 אינה עומדת בתנאֵי הסף במכרז. משכך, גורסת העותרת כי דין ההצעות הזוכות היה להיפסל. בגדרה של העתירה מבקשת העותרת, כי בית-המשפט יורה על ביטול החלטת ועדת המכרזים בדבר תוצאות המכרז, כאמור, ויכריז על הצעתה כהצעה הזוכה. לחלופין, היא מבקשת כי בית-המשפט יורה על ביטול המכרז ועל עריכת מכרז חדש תחתיו. הרקע העובדתי המכרז 2. בחודש מארס 2010 פרסמה חברת הדואר את מכרז 29168 למתן שירותי אבטחה, מוקדנות, סדרנות וסיור (להלן - המכרז). בגדרו של המכרז, נחלקו יחידות הדואר השונות ברחבי הארץ לחמישה אזורים - שני מרחבים באזור ירושלים, מרחב דרום, מרחב תל-אביב והמרכז ומרחב חיפה והצפון. המציעים הוזמנו להגיש הצעות למתן השירותים האמורים עבור אחד או יותר מהמרחבים דלעיל, ובלבד שלכל מרחב תוגש הצעה כספית נפרדת. העתירה דנן מופנית נגד החלטתה של חברת הדואר בדבר ההתמודדות והזכייה במרחב תל-אביב והמרכז בלבד. עיקר טענותיה של העותרת, נסב על ההצעה הכספית של משיבה 2, שלדידה נערכה בניגוד לכללי המכרז ולדיני העבודה; ולפיכך, אקדים ואסקור את תנאי המכרז בדבר ההצעות הכספיות ואופן חישובן. 3. בגדרו של המכרז נתבקשו המציעים לערוך את ההצעות הכספיות למרחב תל-אביב והמרכז, בשלושה חלקים: בחלק הראשון, נדרשו המציעים לפרט את העלות עבור "משימת סיור מקדים", אשר לפי נספח א' להסכם שצורף למסמכי המכרז (להלן - ההסכם) צפויה להתקיים 20 פעמים בחודש. בחלק השני, היה על המציעים לציין מה תהא העלות החודשית עבור חיבור יחידת דואר למוקד בקרה אלקטרוני (47 יחידות במרחב תל-אביב והמרכז). בחלק השלישי, והמהותי מבין השלושה, נתבקשו המציעים לפרט את העלות עבור שעת עבודה, לכל אחד מהתפקידים הנדרשים במכרז (להלן - עלות שעת עבודה), ובכללם - מוקדן, סדרן, מאבטח, אחראי משמרת, אחראי אבטחה ומנהל אבטחה מרחבי. שעות העבודה הצפויות בכל אחד מהתפקידים הללו, במסגרת יישומו של המכרז, פורטו בנספח א' להסכם. 4. עלויות שעות העבודה במכרז מהוות את חלק הארי של ההצעה הכספית. לפיכך, נדרשו המציעים לחשב את שיעורי העלויות שיציעו, כך שיגלמו הן את שכר העבודה של העובדים, והן את כלל ההוצאות הכרוכות ביישום המכרז, המפורטים בנספחים המצורפים לו. הוצאות אלו כללו, בין-השאר: אספקת הציוד הנדרש ותחזוקתו (ובכלל זה - כלי נשק, מכשירי קשר, מגנומטרים וכו'); הכשרת העובדים, לרבות רענון נהלים ואימונים; והרווח הקבלני שתניב ההתקשרות למציע. מטבע הדברים, נאלצו המציעים לחלק את ההוצאות הללו - כפי שיראו לנכון - בין שעות העבודה הצפויות על-פי המכרז, ולהוסיף את הסכומים שיתקבלו (להלן - התקורות) לשכר שישלמו לכל עובד, בכל אחד מהתפקידים הנדרשים במכרז. 5. יובהר, כי המכרז לא קבע מחירים מֵרביים או מחירי מינימום לשיעורי שעות העבודה, והשאיר את שיקול הדעת כיצד לחשב עלויות אלו בידי המציעים, פרט למגבלה אחת - בדבר תשלום השכר לעובדים. על-מנת להבטיח, כי לעובדיו של המציע הזוכה ישולם שכר ראוי, וכי לא יקופחו זכויותיהם על-פי דין, עיגנה חברת הדואר שתי תניות באשר לאופן חישוב שכרם של העובדים, שישוקלל, כאמור, לתוך שיעורי העלות לשעת עבודה של כל אחד מהתפקידים הנדרשים במכרז. ראשית, קבעה חברת הדואר שכר מינימום לכל תפקיד במכרז (להלן - שכר הבסיס), בכל אחד מהמרחבים, אשר הועמד על סכום גבוה יותר מזה הקבוע בחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987. כך למשל, שכר הבסיס ביום חול למאבטח במרחב תל-אביב והמרכז (התפקיד העיקרי במכרז, המהווה כ-75% מכלל שעות העבודה הצפויות) הועמד על סך של 27 ₪. שנית, נדרשו המציעים להוסיף לשכר הבסיס את כל התשלומים בגין הזכויות הסוציאליות להן זכאים העובדים על-פי דין (להלן - רכיבי השכר הסוציאליים). תניה זו אוזכרה מספר פעמים בגוף המכרז ובנספחיו, בנוסחים ובהקשרים שונים. בסעיף 17(ב) להסכם שצורף למסמכי המכרז, נקבע כי "התשלום לשעה המפורט לעיל [טבלת שכר הבסיס לכל תפקיד - י' נ'] הינו שכר הבסיס של עובדי הקבלן והוא יהווה את הבסיס לחישוב כל הזכויות הסוציאליות להן זכאים עובדי הקבלן על פי כל דין, ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה" (ההדגשות במקור). בנוסף, נקבע בסעיף 14 להסכם, כי "הקבלן יבטח את עובדיו בביטוח פנסיוני התואם את הקבוע בצו ההרחבה לביטוח פנסיוני במשק ובצו ההרחבה בענף השמירה..."; ואף כי "הקבלן... יישא וישלם... את שכרם של העובדים המועסקים על-ידו וכן את כל תשלומי החובה, ההפרשות וההוצאות הנלוות, לרבות, מבלי לגרוע מכלליות האמור, תשלומי מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי, דמי הבראה, פיצויי פיטורין, ביטוח בריאות, שכר שעות עבודה נוספות, תשלומים בגין מחלה או בגין לידה, קרנות עובדים וכל תשלומי מס, היטל או תנאים סוציאליים שיחולו על הקבלן בגין עובדיו, תנאי עבודתם, העסקתם, וביטחונם הסוציאלי, בהתאם להוראות כל דין או הסכם החלים על הקבלן ועל עובדיו". 6. אופן חישוב רכיבי השכר הסוציאליים בפועל, לא פורט בלשון ההסכם; ורק אוזכרו בו דיני העבודה המחייבים את המציע. עם זאת, למסמכי המכרז צורף נספח בדבר "עלות שכר למעביד לשעת עבודה", אשר פירט את הוראות החשב הכללי הרלבנטיות למועד פרסום המכרז, לעניין "מרכיבי השכר המינימאליים שעל מעביד לשלם לעובדיו או להפריש בגינם לקופות פיצויים ומחלה" (ההגדשות במקור; להלן - הוראות החשכ"ל). בכלל זה, פורטו בהוראות החשכ"ל - דמי חופשה, דמי חג, דמי נסיעות, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה, דמי מחלה, דמי פיצויים ודמי ביטוח לאומי. אופן תשלום רכיבי השכר האמורים הוצג בהוראות החשכ"ל בשני אופנים - הן כאחוז מתוך שכר הבסיס (כך, לדוגמא, יש לחשב את דמי הנסיעות כ-5.6% משכרו של העובד); והן כעלות בשקלים, אשר חושבה ביחס לשכר המינימום הקבוע בחוק. בראש המסמך נכתב במפורש, כי המפורט בו "אינו סופי ומעביד חייב בכל מקרה לעמוד בהתחייבויותיו הנובעות מכל חוק, דין או הסכם, גם אם אינן מופיעות בטבלה שלהלן" (ההדגשות במקור). כאן המקום לציין, כי יומיים לפני המועד הסופי להגשת ההצעות במכרז, פורסמו הוראות חשכ"ל חדשות (להלן - הוראות החשכ"ל החדשות), ולפיהן, כיום, אין צורך לשלם את רכיבי השכר הסוציאליים בעניין דמי הבראה ודמי נסיעות כאחוז משכר היסוד, אלא כעלות שקלית קבועה לשעה. עובדה זו לא קיבלה ביטוי בהבהרות למכרז או בהחלטתה של ועדת המכרזים, ולמעשה נראה שהועלתה לראשונה רק לאחר ההכרזה בדבר תוצאות המכרז. מן המקובץ עולה, אפוא, כי ההצעות הכספיות לגבי עלות שעת עבודה כללו: הן עלות עבור משימות הסיור; הן עלות בגין חיבור יחידות הדואר למוקדי הבקרה; והן כלל ההוצאות שתשוקללנה לתוך עלויות שעות העבודה, דהיינו - שכר היסוד, רכיבי השכר הסוציאליים, ההוצאות המושתות על המציע הזוכה והרווח הצפוי לו מההתקשרות עם חברת הדואר. על-פי אומדן שערכה חברת הדואר ערב פרסום המכרז, הוערך סכום זה - במרחב תל-אביב והמרכז - בסך של 11,070,000 ₪ (להלן - האומדן). פרט לאמור לעיל, צוינו במכרז שורה של תנאֵי סף, וביניהם הדרישה לצרף אישור מטעם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, בדבר הגשת בקשה לרישיון קבלן שירות, בהתאם לנדרש בחוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996 (להלן - אישור משרד התמ"ת). 7. באשר לאופן בחינת ההצעות ועמידתן בתנאֵי הסף, נקבע בהוראות המכרז, כי ועדת המכרזים תהא רשאית לדרוש מהמציעים הבהרות או השלמות פרטים, לאחר הגשת ההצעות במכרז, אם תראה כי יש בכך צורך. כן הובהר, כי הוועדה תדחה הצעה אם המציע הורשע או נקנס בעבר בעבירה לפי דיני העבודה, אלא אם תחליט - בהתחשב בנתונים הקשורים בעבירה ובנסיבותיה - שאין מקום להורות על פסילת ההצעה. בנוסף צוין, כי הוועדה תפסול הצעה אשר תוביל לפגיעה בזכויות העובדים של המציע, אלא אם החליטה אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו. על-פי האמור במכרז, הצעות שתעמודנה בדרישות תנאֵי הסף, תועברנה לבחינת ההצעות הכספיות. בשלב זה, תנוקדנה ההצעות הן בהתאם להצעות הכספיות (עד 67%), הן ביחס להמלצות אודות המציע ושביעות רצון מהתקשרויות קודמות (עד 30%), והן בשים לב למספר שנות הפעילות של המציע במתן שירותי שמירה ואבטחה (עד 3%). בתום התהליך, ייבחרו בכל מרחב מציע זוכה, וכן זוכה שני - אשר יבוא בנעליו של הזוכה הראשון אם הלה יחזור בו מהצעתו או אם יחרוג מהוראות המכרז. על-פי המכרז, רשאית חברת הדואר להתקשר בכל מרחב עם מציע אחר, בהתאם לשיקול דעתה המוחלט. ההצעות במכרז והליכי ההכרעה בו 8. העותרת, חברה למתן שירותי שמירה ואבטחה, סיפקה שירותים אלו עבור חברת הדואר במרחב תל-אביב והמרכז החל משנת 2006 ועד ליום 31.8.10, זאת במסגרת מכרז קודם. על-מנת שתוכל להמשיך את ההתקשרות עם חברת הדואר, הגישה העותרת הצעה גם במכרז הנוכחי, וכמוה התמודדו על הזכייה במרחב תל-אביב והמרכז גם משיבות 2 ו-3. בעת הליך בדיקת עמידתן של ההצעות בתנאֵי הסף במכרז, נמצא שמשיבה 3 - כמו גם מציעים נוספים - לא צרפה אישור רשמי, שנערך על-ידי משרד התמ"ת, המעיד כי הגישה בקשה לרישיון קבלן שירות. חלף זאת, צרפה משיבה 3 להצעתה העתק מהבקשה ששלחה למשרד התמ"ת, כשעליה הופיעה חותמת "נתקבל" של המשרד. בהחלטתה מיום 13.6.10 קבעה ועדת המכרזים, כי ניתן לפרש את הדרישה האמורה במכרז, לצירוף אישור משרד התמ"ת בדבר הגשת בקשה לרישיון קבלן שירות, בשתי דרכים: הן בקבלת אישור רשמי מטעם משרד התמ"ת על הגשת הבקשה, והן בקבלת העתק הבקשה שהגיש המציע למשרד התמ"ת כשעליה חותמת "נתקבל" של המשרד. הוועדה גרסה, כי שתי הפרשנויות אפשריות וסבירות באותה המידה, ואף מתיישבות עם לשון המכרז ותכליתו. לפיכך, הוחלט שלא לפסול את הצעותיהם של משיבה 3 ושל אחרים כמותה, ולאפשר להם להגיש אישור רשמי בדיעבד. 9. במסגרת הליך הבדיקה והניקוד, זכו שלוש ההצעות של החברות בעלות הדין בעתירה זו לציון המֵרבי (3 נקודות) בגין הרכיב בדבר שנות הפעילות בתחום שירותי האבטחה והשמירה. באשר להמלצות אודות המציע ושביעות רצון מהתקשרויות קודמות (רכיב המהווה, כאמור, 30% מניקוד ההצעה), זכתה העותרת לניקוד הגבוה ביותר (29.9 נקודות), בעוד שמשיבה 2 דורגה במקום העשירי, ומשיבה 3 במקום הרביעי. כמו-כן, נבחנו גם הצעותיהן הכספיות של שלוש המציעות. לשם ההשוואה יצוין, כי משיבה 2 העמידה את העלות לשעת עבודה של מאבטח ביום חול על סך של 37.87 ₪, וסך שווי הצעתה נקבע על כ-10,370,000 ₪, דהיינו - סכום הנמוך בכ-700,00 ₪ מהאומדן. העותרת, לעומתה, שיערכה את העלות לשעת עבודה של מאבטח ביום חול בסכום של 42.21 ₪, והשיעור הכספי של הצעתה עמד על כ-11,270,000 ₪, הווה אומר - כ-200,000 ₪ מעל האומדן. הצעתה של משיבה 3 נמצאה נמוכה מהאומדן בכ-350,000 ₪. 10. ביום 12.7.10 הכריזה ועדת המכרזים על משיבה 2 כזוכה במכרז במרחב תל-אביב והמרכז, ועל משיבה 3 כזוכה שנייה במרחב זה, לתקופה של ששה חודשים מיום תחילת ההתקשרות עם משיבה 2. במקביל, הוכרזה משיבה 3 גם כזוכה ראשונה בשני המרחבים של ירושלים. לעניין זה יצוין, כי בעת הליך בחינת ההצעות מצאה ועדת המכרזים שהצעותיה של משיבה 3 זכו לניקוד המשוקלל הגבוה ביותר בשלושה מרחבים בגדרו של המכרז (שני מרחבים באזור ירושלים ומרחב הדרום); ואולם היא החליטה להכריז על משיבה 3 כזוכה ראשונה בשני מרחבים בלבד, על-פי בחירתה. בהחלטתה מיום 5.7.10 בעניין זה ציינה הוועדה, כי היא פועלת מכוח סמכותה לפי סעיף 1.3 למכרז, הקובע כי "חברת הדואר תהא רשאית, על-פי שיקול דעתה המוחלט, להתקשר לקבלת השירותים בכל אזור עם מציע אחר. במקרה זה המציע שהצעתו תמצא הטובה ביותר מאזור אחד תינתן לו האפשרות לבחור באזור לגביו תיערך עמו ההתקשרות, מבין האזורים בהן נמצאה הצעתו הטובה ביותר" (ההדגשות במקור). בין הנימוקים להחלטתה, נשמעו שיקוליו של מנהל תחום הביטחון והמבצעים הארצי בחברת הדואר, לפיהם מוטב שלא להתקשר עם חברה אחת בשלושה אזורים, על מנת ש"לא כל הביצים יהיו בסל אחד". עם קבלת תוצאות המכרז, פנתה העותרת אל חברת הדואר בבקשה לקבל לידיה את המסמכים הנוגעים להצעות הזוכות ולהליך קבלת החלטתה של ועדת המכרזים. חברת הדואר העבירה את מרבית המסמכים המבוקשים, אך את חלקם סירבה למסור, מנימוקים שונים. בחלוף כשבוע מיום קבלת מכתבה האחרון של ועדת המכרזים, הגישה העותרת את העתירה. הבקשה לצו הביניים וההחלטות הנוספות של ועדת המכרזים 11. במקביל להגשת העתירה, פנתה העותרת לבית-המשפט בבקשה למתן צו ביניים, אשר ימנע את יישום תוצאות המכרז עד אשר תתברר העתירה לגופה. הבקשה, שהוגשה בפגרת הקיץ, נידונה לפני שופט תורן (כב' השופטת ת' בזק-רפופורט). במסגרת מכלול טיעוניה בבקשה, ציינה העותרת כי הצעתה של משיבה 2 הִנה הצעה גירעונית, תכסיסנית ופוגעת בזכויות עובדים. העותרת אף הלינה על התנהלותה של ועדת המכרזים, אשר על-פי הנטען לא בחנה את סבירותן הכלכלית של ההצעות, ואף לא נעזרה בחווֹת-דעת חשבונאיות לשם כך; לא זימנה את המציעים בכדי שיפרטו את התחשיבים שעמדו בבסיס הצעות המחיר; נמנעה מלהשוות את המרכיבים השונים בהצעת המחיר של משיבה 2 ביחס לאומדן או ביחס לדרישות השכר, שהובאו לעיל; וממילא אף לא בחנה את סבירותו של האומדן, ולא נתנה דעתה לשאלה האם אכן מגולמות בו העלויות הריאליות שיישא בהן בפועל המציע הזוכה. כן הטעימה העותרת, בין-השאר, כי היה על ועדת המכרזים לפסול גם את הצעתה של משיבה 3, אשר לא עמדה בתנאֵי הסף של המכרז, היות שלא הגישה אישור ממשרד התמ"ת, כנדרש. בתשובה לבקשה לצו ביניים, טענה חברת הדואר כי העתירה והבקשה לוקות בפגם של אי-מיצוי הליכים, הואיל והעותרת לא פנתה לוועדת המכרזים בטרם הגישה העתירה לבית-המשפט. לבקשתה של חברת הדואר, נדחה הדיון בבקשה לצו הביניים, על-מנת שוועדת המכרזים תוכל להזמין לשימוע הן את משיבה 2, בגין הטענות שהעלתה נגדה העותרת, והן את העותרת עצמה - היות שהתברר כי יש לבחון אם קמה עילה לפסול את הצעתה, נוכח רישום פלילי לחובתה בגין עבירה לפי דיני העבודה. 12. בהחלטה חדשה, מיום 17.8.10, שנתקבלה לאחר שנערך שימוע כאמור, קבעה ועדת המכרזים כי אין לפסול את הצעתה של העותרת, על אף הרשעתה, כאמור; זאת, בין-היתר, בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה שבה הורשעה והקנס המופחת שהושת עליה. כמו-כן, החליטה הוועדה שלא לפסול את הצעתה של משיבה 2 ולהשאיר את זכייתה על כנה, הואיל והשתכנעה, לאור הסבריה של משיבה 2, כי התחשיבים העומדים בבסיס ההצעה מאפשרים לה לעמוד בהתחייבויותיה במכרז - לרבות תשלום שכר העובדים כדין וכלל ההוצאות הנדרשות - ולצד זאת, להפיק רווחים. כמו-כן, הובאה בחשבון העובדה, כי משיבה 2 סיפקה בעבר שירותי שמירה ואבטחה עבור חברת הדואר במרחב הצפון בשנים האחרונות, זאת לשביעות רצונה של חברת הדואר ומבלי שהייתה פגיעה בשכרם של עובדיה. 13. ואולם, לדידה של העותרת, גם בהחלטתה זו של ועדת המכרזים נפלו פגמים מהותיים, הואיל ועל-פי הנטען הוועדה לא ערכה דיון ושימוע ראויים, לא בחנה את האומדן לאשורו, נמנעה מלהשוות את רכיבי השכר בהצעתה של משיבה 2 לאלו שבאומדן ואף לא נעזרה בחוות דעת חשבוניות לשם כך. לטענת העותרת, לוּ הייתה הוועדה בוחנת כראוי את ההצעה הזוכה, לבטח הייתה מאתרת את הפגמים הנטענים המצויים בחישוביה של משיבה 2, שנעשו בניגוד להוראות החשכ"ל, ואשר בהכרח מובילים לפגיעה בזכויותיהם של עובדיה, ולמצער - להפסדים במימוש זכייתה במכרז. נוכח טענותיה של העותרת, ובהמלצת בית-המשפט (כב' השופטת ת' בזק-רפופורט) הסכימה חברת הדואר, כי ועדת המכרזים תתכנס לישיבה נוספת, בכדי לבחון מחדש, פעם נוספת, את הצעתה של משיבה 2. 14. ביום 24.8.10 נתכנסה ועדת המכרזים לישיבה נוספת לבחינת הצעתה של משיבה 2, זאת לנוכח ההשגות שהועלו על-ידי העותרת. בהחלטתה, השלישית במספר, נעזרה הוועדה, לראשונה, בתחשיב כלכלי מפורט (להלן - התחשיב), שערכו מנהלת תחום רכש וביטוחים באגף לוגיסטיקה ופיתוח עסקים בחברת הדואר, ונציג אגף ביטחון ומבצעים, אשר ערך בשעתו את האומדן למכרז (להלן - הצוות המקצועי). הכנת התחשיב נועדה להעריך מחדש את עלות ההתקשרות במכרז, על-מנת שניתן יהיה לבחון לאורו האם הצעתה של משיבה 2 הִנה גרעונית, כטענת העותרת. על-רקע זה ציין הצוות המקצועי, כי ערך את התחשיב באופן מחמיר, כך שהתקורות חושבו בו על הצד הגבוה ביותר, מבלי לשקול את יכולתו הסלקטיבית של המציע להוזיל חלק מהעלויות באמצעות ניסיון קודם, מלאי קיים וכו'. כמו-כן, רכיבי השכר וההטבות הסוציאליות נלקחו בחשבון בתחשיב כאחוז מתוך שכר היסוד של העובד, בהתאם להוראות החשכ"ל שצורפו למכרז, וזאת על-אף שלשיטתו של הצוות המקצועי יש לחשב את חלקם כמחיר שקלי קבוע, לפי העדכון להוראות החשכ"ל שנעשה לאחר פרסום המכרז. בסופו של התחשיב נמצא, כי עלות יישום המכרז - לפי חישוב מחמיר - עומדת על סך של 10,150,713 ₪; זאת, בניגוד לאומדן שהוערך בטרם פרסום המכרז בסכום של 11,070,000 ₪. את הפער בין הסכומים הללו, הסביר נציג אגף הביטחון והמבצעים, בכך שהאומדן למכרז, אשר הוכן בשעתו על-ידו, "נערך באופן כללי ועל הצד הגבוה מבלי להיכנס לרזולוציה פרטנית ומדוקדקת של ההוצאות והתשלומים המוטלים על הקבלן וזו גם הסיבה בגינה האומדן... כולל רק את השורה התחתונה של המחיר ולא מפרט את התמחיר לרבות עלויות שכר, [זכויות] סוציאליות, תקורות וכיו"ב". כן מצא הצוות המקצועי, כי העלות הריאלית של שעת עבודה למאבטח ביום חול, לרבות כלל התקורות כאמור, עומדת על סך של 39.93 ₪ (הווה אומר - סכום הנמוך ביותר מ-2 ₪ מהמחיר שהציעה משיבה 2). עם-זאת הודגש, כי על-אף שחישוב התקורות נערך ביחס לכל אחד מהתפקידים הנדרשים בגדר המכרז, הרי שבסופו של תהליך בדיקת ההצעות יש לבחון את סך העלויות למציע הזוכה אל מול סך ההכנסות, הואיל והזוכה יספק את השירותים באופן כולל, שישלב בין כל התפקידים והמשימות. בסופו של יום מצא הצוות המקצועי, כי סך ההכנסות של משיבה 2 מיישום הצעתה במכרז עולה על סך ההוצאות הצפויות לה, ובהשוואה לתחשיב עתידה היא להרוויח כ-218,000 ₪ בשנת התקשרות, דהיינו - שיעור של כ-2% מעלות יישום המכרז. לבקשתה של ועדת המכרזים, הועבר התחשיב גם לבדיקתו של מנהל תחום אקטואריה ושכר באגף הכספים של חברת הדואר, והלה אישר את סבירותו של התחשיב, תוך שציין כי חישוב הזכויות הסוציאליות בו מחמיר יותר מזה הנדרש בדין. בהחלטה מיום 24.8.10 אימצה ועדת המכרזים את מסקנותיו של הצוות המקצועי לאור ממצאי התחשיב, ולאחר שהתרשמה כי הצעתה של משיבה 2 הִנה סבירה ואיננה הצעה גרעונית - החליטה להותיר את זכייתה של משיבה 2 על כנה. 15. גם נגד החלטה אחרונה זו השמיעה העותרת טענות רבות בבקשה למתן צו ביניים ובכתב-הטענות המשלים מטעמה. כך למשל טענה, כי התחשיב נסמך על אומדן חדש, שנערך לאחר שנפתחו ההצעות הכספיות, זאת בניגוד לדיני המכרזים; וכי נפלו בתחשיב טעויות רבות, המסתכמות לטענה בסכום העולה על 600,000 ₪, כך שלא ניתן למדוד לפיו את הרווח הריאלי שצפוי למשיבה 2. בין-יתר הטעויות הללו ציינה העותרת, כי בכוונת מכוון לא נכללו בתחשיב חלק מרכיבי השכר הסוציאליים עבור סדרנים, כגון תשלום בימי חג, דמי הבראה, הפרשות לפנסיה או פיצויי פיטורים - על-אף שאלו נכללים בדרישות המכרז ובהוראות החשכ"ל שצורפו לו - וכי הנימוק של הצוות המקצועי לכך, לפיו מדובר בתפקיד זמני בלבד, אינו פוטר מחובת התשלום על-פי המכרז. העותרת אף הלינה כנגד ההנחה של הצוות הכלכלי וועדת המכרזים, לפיה התחשיב נערך באופן מחמיר. לעמדת העותרת, שגה הצוות הכלכלי בקביעתו כי בפועל אין צורך לשלם את כלל רכיבי השכר הסוציאליים כאחוז משכר הבסיס של כל עובד, אלא כעלות שקלית קבועה, ולשיטתה יש לדבוק בהקשר זה בהוראות החשכ"ל שצורפו למכרז, המחשבות את רכיבי השכר הסוציאליים כנגזרת משכר היסוד, ולכן לא ניתן לצפות כי למשיבה יהיו "מוקדי רווח" בהיבט זה. למעלה מכך, הוסיפה העותרת, כי גם בהשוואה לתחשיב רווי הטעויות, לדידה, ניכר שהצעתה של משיבה 2 הִנה גרעונית, שהרי לא ייתכן שהצעה המפסידה למעלה מ-2 ₪ על כל שעת עבודה של מאבטח ביחס לתחשיב, הִנה רווחית. מה-גם, שככל שצפוי למשיבה 2 רווח בשיעור של 2%, הרי שמדובר בשיעור בלתי סביר, שאף אינו מאפשר לה לשאת בעלויות נוספות שיכול שתאלץ לשלם, אם יתברר כי נפלו טעויות בחישובים שבבסיס הצעתה. העותרת אף צרפה לתגובתה חוות-דעת שנערכה על-ידי ד"ר ירון זליכה, החשב הכללי לשנים 2007-2003, אשר מצא כי הצעתה של משיבה 2 תכסיסנית ובלתי סבירה. חברת הדואר ומשיבה 2 השיבו לטענותיה האמורות של העותרת, ומרבית תשובותיהן נתמכו בהסברים, חישובים ודוגמאות. 16. בסופו של יום קבעה כב' השופטת בזק-רפופורט, שדנה בבקשה למתן סעד זמני, כי אין מקום להורות על צו ביניים שימנע את יישום תוצאות המכרז עד לבירור העתירה, היות שמאזן הנוחות אינו נוטה לטובת העותרת. בהסכמת הצדדים הוחלט, כי לצורך ההכרעה בעתירה יובאו בחשבון כלל טענותיהם - הן אלו שנטענו בכתבי הטענות, והן אלו שנשמעו במסגרת הליך הביניים. טענות הצדדים תמצית טענות העותרת 17. העותרת שטחה שורה ארוכה של טענות בדבר היות הצעתה של משיבה 2 גרעונית, תכסיסנית ופוגעת בזכויות העובדים, וכן בנוגע להתנהלותה של ועדת המכרזים, באשר לאופן חישוב האומדן ודרך ההכרעה בדבר ההצעה הזוכה. העותרת טוענת, כי הצעתה של משיבה 2 הִנה גרעונית על-פניה, הואיל והיא מסתכמת במחיר הנמוך בכ-700,000 ₪ מהאומדן; והיות שעלות שעת עבודה למאבטח - המהווה את הרכיב המהותי במכרז - נמוכה ב-2 ₪ מהעלות הראויה, לפי התחשיב שערך הצוות המקצועי. לשיטת העותרת, מבדיקת הצעתה של משיבה 2 לגופה, מתחוור כי היא משקפת מחיר בלתי ריאלי, אשר אינו מגלם את העלות הממשית של כלל ההוצאות הנדרשות בהתקשרות במכרז, לרבות - עלויות הכשרת העובדים, עלויות הציוד שעל הזוכה לספק במסגרת המכרז, תשלום שעות נוספות לעובדים, מימון ביטוחים ועוד. העותרת מוסיפה, כי ההצעה אף לא מכילה את כלל העלויות הגלומות בתשלום מלוא הרכיבים הסוציאליים לעובדים, כפי שנקבע במכרז; וכדוגמא מציינת, כי משיבה 2 משלמת לעובדיה סכומים קבועים עבור דמי נסיעות בהתאם לעלות כרטיסי "חופשי-חודשי" בתחבורה ציבורית, בשעה שהוראות החשכ"ל שצורפו למכרז קבעו תשלום בסך 5.6% לשעה ביחס לשכר הבסיס של העובד. לטענת העותרת, מדובר בחיסכון משמעותי בהוצאות, בניגוד לתנאי המכרז, תוך פגיעה בזכות העובדים להוצאות נסיעה בשעות הלילה ובסופי שבוע, בהם מושבתת התחבורה הציבורית, ואגב הלנת שכרם של העובדים המתגוררים מחוץ לתחום התחולה של כרטיסי "חופשי-חודשי". כמו-כן מטעימה העותרת, כי ככל שמשיבה 2 "חוסכת" בעלויות ההכשרה לעובדיה על-ידי העסקת עובדים שכבר הכשירה בעבר, עליה להביא בחשבון את עלויות תוספת הוותק שיש לשלם לעובדים אלו - ומדובר בהוצאה ניכרת, שככל הנראה לא הובאה בחשבון בגדר שיקוליה של משיבה 2. מהטעמים האמורים גורסת העותרת, כי יש לפסול את הצעתה של משיבה 2 - בין מחמת כוונתה להלין את שכרם של העובדים; ובין מן הטעם שההוצאות הצפויות האמורות יסבו לה הפסדים ויהפכו את הצעתה לגרעונית. בהקשר זה מבהירה העותרת, כי ככל שמצא הצוות המקצועי שלעותרת צפוי רווח בשיעור של 2% מההתקשרות במכרז - הרי שמדובר ברווח בלתי סביר, אשר אינו מכסה אף את ההוצאות האמורות, שלא נלקחו בחשבון. ממילא, מלינה העותרת גם נגד התחשיב שערך הצוות הכלכלי, בטענה כי נפלו בו טעויות רבות, ואף מכוונות, אשר פוגעות בזכויותיהם של העובדים, ולפיכך הוא אינו יכול ללמד על העלויות הריאליות של יישום המכרז, או על הרווח האמיתי שתפיק משיבה 2 מההתקשרות עם חברת הדואר. בהקשר זה חוזרת העותרת וטוענת, כי התחשיב אינו מכיל את כלל רכיבי השכר הסוציאליים להם זכאי עובד בתפקיד סדרן, לרבות - פיצוי פיטורין, דמי חג, דמי הבראה והפרשה לפנסיה. למעלה מזאת, גורסת העותרת, כי משיבה 2 נקטה בשיטה של "העמסת מחירים" ועל-כן הצעתה הִנה תכסיסנית: בעוד שעלות שעת עבודה של מאבטח ביום חול תומחרה על-ידי משיבה 2 במחיר הפסד, הרי שבנוגע לעלות שעות העבודה של מאבטח בימי המנוחה או של אחראי משמרת ואחראי אבטחה - קבעה משיבה 2 שכר גבוה בהרבה מהסכום הריאלי הנדרש. העותרת מטעימה, כי במקרה זה, היה על ועדת המכרזים לנהוג בהתאם להלכה שהותוותה בעע"מ 8409/09 חופרי השרון בע"מ נ' א.י.ל. סלע (1991) בע"מ (24.5.10), דהיינו - לבדוק בדקדקנות את הרכיבים השונים בהצעתה של משיבה 2, הנחזית לגרעונית ולתכסיסנית, ולא להסתפק בבחינה שטחית של סכום ההצעה בלבד. בדיקה שכזו, לבטח לא הייתה מכשירה את הצעתה של משיבה 2. 18. באשר להצעתה של משיבה 3, גורסת העותרת, כי היא אינה עומדת בדרישות הסף של המכרז, המחייבות צירופו של אישור מטעם משרד התמ"ת על הגשת בקשה לרישיון קבלן שירות. לשיטת העותרת, מדובר באישור מהותי, שניתן רק לאחר שמשרד התמ"ת בוחן את בקשתו של המציע, ולפיכך אין די בעובדה שמשיבה 3 צרפה להצעתה אך העתק מהבקשה שהגישה למשרד התמ"ת, כשעליו מופיעה חותמת "נתקבל" של המשרד. העותרת טוענת, כי ועדת המכרזים נהגה בחוסר סבירות, הן משום שלא פסלה את הצעתה של משיבה 3 בשל היעדר המסמך הנדרש; והן מכיוון שאיפשרה למשיבה 3 להגיש את האישור הפורמאלי מטעם משרד התמ"ת באיחור, אשר נערך לאחר מועד פתיחת ההצעות במכרז. מעבר לזאת, טוענת העותרת, כי הצעתה של משיבה 3 גרעונית אף היא, שהרי המחיר הגלום בה נמוך בכ-350,000 ₪ מהאומדן במכרז; וגם מן הטעם הזה עותרת היא לפסילתה. כמו-כן, סוברת העותרת, כי ממילא משיבה 3 אינה יכולה להיות זוכה שנייה במרחב תל-אביב והמרכז, נוכח זכייתה כזוכה ראשונה בשני מרחבים נוספים. לגרסת העותרת, לוֹּ תידרש משיבה 3 להיכנס בנעליה של משיבה 2 כזוכה במרחב תל-אביב והמרכז, הרי שבפועל תהא היא זוכה ראשונה בשלושה מרחבים, וזאת בניגוד להחלטתה של ועדת המכרזים מיום 5.7.10 ולתנאי המכרז, כאמור. תמצית טענות המשיבות 19. שלוש המשיבות - חברת הדואר והמשיבות 2 ו-3 - גורסות, כי אין כל עילה להורות על בטלות החלטתה של ועדת המכרזים, באשר לא נפל בה כל פגם מינהלי המצדיק התערבות שיפוטית. חברת הדואר ומשיבה 2 טוענות, כי הצעתה של משיבה 2 אינה הצעה גרעונית כלל ועיקר, שהרי גם לפי התחשיב המחמיר ביותר, שנערך על-ידי הצוות המקצועי, צפוי למשיבה 2 רווח של כ-2% מכלל המכרז, דהיינו - למעלה מ-200,000 ₪ בשנה, אשר הוּכר בפסיקה כרווח סביר; והגם שמדובר בסכום נמוך יחסית, אין הדבר מהווה עילה לפסילת ההצעה, שכן עצם ההשתתפות במכרז בעלוּת נמוכה מאפשרת למשיבה 2 לצבור מיומנות בעבודות הנדונות, שיכולה לסייע בעדה לזכות בניסיון הנדרש במכרזים רחבי היקף בעתיד. משיבה 2 מוסיפה ומדגישה, כי על-פי חישוביה, שנעשו לפי הנחות מקלות וריאליות יותר מאלו של חברת הדואר, היא עתידה להרוויח למעלה מ-600,000 ₪ בשנת התקשרות אחת, ולא רק כ-200,000 ש"ח. בנוסף טוענות חברת הדואר ומשיבה 2, כפי שקבעה ועדת המכרזים, כי הואיל והשירותים שיסופקו במסגרת המכרז משולבים זה בזה ויינתנו באופן מאוחד, הרי שאין לבחון את התחשיבים שערכה משיבה 2 בנוגע לכל אחד מהמרכיבים במכרז, כי אם את סך ההכנסות שעתידה היא לקבל אל מול סך ההוצאות הצפויות. כל אימת שתחשיב זה מראה כי למשיבה 2 צפוי רווח מההתקשרות עם חברת הדואר, הרי שאין לפסול את הצעתה. משיבה 2 אף מוסיפה ומציינת, כי היא מוכנה להסתפק ברווח בשיעור נמוך יחסית במכרז, תוך הקפדה על שמירת זכויות העובדים, זאת לטובת צבירת ניסיון; וטוענת, כי כל עוד שאיתנותה הפיננסית מאפשרת זאת - הרי שלא ניתן להטיל דופי ברצינות הצעתה, או לחשוש כי לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה. לשיטתן של חברת הדואר ומשיבה 2, העובדה שהצעתה של משיבה 2 חורגת בכ-6% מהאומדן, אינה מעידה כי מדובר בהצעה גרעונית - הן מכיוון שרובם המכריע של המציעים הגישו הצעות כספיות דומות, ובמצב כזה יש להתחשב גם במחירי השוק; והן לנוכח הנימוקים הענייניים לחריגה מהאומדן שסיפקה משיבה 2, אשר כאמור, מסירים את החשש להפסדים צפויים או לפגיעות אפשריות בזכויות העובדים. 20. משיבה 2 מבהירה, כי הצליחה להוזיל באופן ניכר את הוצאותיה במכרז, במגוון דרכים, וכך למעשה הפחיתה את התקורות הנדרשות במכרז. כך למשל, חסכה משיבה 2 הוצאות רבות על רכישת נשק וציוד, שכן מאגרי הציוד שלה התמלאו זה לא מכבר, משסיימה להעניק שירותי אבטחה ושמירה רחבי היקף לגורם מסוים, לאחר שנות התקשרות ארוכות. בנוסף, משיבה 2 מחשבת את עלויות הציוד על-פני זמן ארוך יותר מתקופת ההתקשרות במכרז, הואיל והציוד משמש אותה למשך זמן רב, ולטובת מכרזים נוספים. כמו-כן, משיבה 2 אינה נושאת בעלויות ההכשרה של כל עובדיה, הואיל והיא מגייסת את מרביתם לשורותיה לאחר שהוכשרו כנדרש בחסות מעסיקים קודמים, באופן שיש בו כדי להוזיל את התקורות במכרז. בהקשר זה מציינות חברת הדואר ומשיבה 2, כי ניתן לחסוך אף בעלויות נוספות הקשורות בעובדים, כך שאין מקום לשלם תקורה מלאה גם לתפקיד של סדרן או מוקדן, כפי שעשתה העותרת, שהרי אין צורך לרכוש עבורם נשק ומדים, ואף לא להכשירם בירי. כמו-כן, ניתן לחסוך גם בעלות הנסיעות לעובדים, שהרי אין כל עילה לגזור הוצאות אלו כאחוז משכרו של העובד, שכן מדובר בסכום נסיעות קבוע ללא קשר לביצוע התפקיד. משיבה 2 מדגישה, כי ממילא הרציונאל לחישוב דמי הנסיעות כ-5.6% משכרו של העובד, נועד להבטיח כי ישולמו לו עלויות כרטיסי "חופשי חודשי", כפי שניתן להסיק מהוראות החשכ"ל החדשות. באשר לטענה, כי עלויות כרטיסי "חופשי חודשי" לא יכסו דמי נסיעה מאזורים שכרטיסים אלו אינם תקפים בהם, מציינת משיבה 2, כי בכוונתה לגייס עובדים הגרים בסמיכות לאתר העבודה. כמו-כן, חוסכת משיבה 2, לטענתה, גם בתשלום דמי המחלה עבור עובדיה, שכן גם בחישוב זה חל עדכון בהוראות החשכ"ל: חלף תשלום קבוע בשיעור של 2.5% משכר העובד, שאינם מנוצלים במלואם על-ידי כל העובדים, משולמים דמי המחלה בפועל, כנגד אישורים מתאימים. למעלה מזאת, משיבה 2 רכשה פוליסת ביטוח, אשר תכסה את העלויות המושתות עליה מכוח הדין עבור דמי המחלה, בעלות של 1.5% מהשכר בלבד. על-כן טוענת משיבה 2, כי מעבר לתחשיב המחמיר שערכה חברת הדואר בהתבסס על תנאי המכרז, לפיו הרווח הצפוי לה יעמוד על כ-200,000 ₪ לשנה, אמורה היא במסגרת התשלונמים האמורים לחסוך הוצאות ולהשיא רווחים בהיקף של כ-600,000 ₪ לשנה. 21. בנוסף, מבהירות משיבה 2 וחברת הדואר, כי אין כל חשש לפגיעה בזכויותיהם של העובדים מטעם משיבה 2, היות שכל המחירים שציינה משיבה 2 בהצעתה גבוהים יותר מהשכר שעליה לשלם לעובדים בגין שעת עבודה - לרבות רכיבי השכר הסוציאליים, בחישוב לפי הוראות החשכ"ל הישנות. לשיטתן, העותרת מלינה למעשה אך כנגד התקורות שכללה משיבה 2 בתמחור הצעתה, ואולם משהובהרו ההסברים והתחשיבים העומדים בבסיס הצעתה הזולה, השתכנעה ועדת המכרזים כי מדובר בהצעה רווחית וסבירה, אשר לא נפל בה כל פסול. יתרה מזאת, מדגישה חברת הדואר, כי כבר התקשרה בעבר עם משיבה 2, בעקבות מכרז למתן שירותי שמירה ואבטחה במרחב הצפון, ובמסגרת זו מילאה משיבה 2 אחר כל חובותיה בדבר שמירה על זכויות עובדים, כך שאין כל עילה לחשוש שתסטה מדרכה זו בעתיד; ובפרט כאשר במכרז הנוכחי התחייבה משיבה 2 לשמור על זכויותיהם של עובדיה, ואף חתמה על הסכם הכולל מנגנוני הגנה מפני פגיעה בשכרם של העובדים. חברת הדואר ומשיבה 2 אף דוחות את הטענה בדבר היותה של ההצעה הזוכה נגועה בתכסיסנות פסולה, הפוגעת בעקרונות של שוויון והגינות. לטענתן, הצעתה של משיבה 2 הִנה הוגנת, סבירה, מאוזנת ומחושבת היטב. הן מוסיפות ומציינות, כי מרבית המחירים שהציעה משיבה 2 ממילא דומים לאלו שהציעה העותרת, ואין ביניהם הבדלים ניכרים. 23. באשר לטענות הפרטניות של העותרת, בדבר הטעויות החישוביות שנפלו בעת עריכת התחשיב, גורסת חברת הדואר, כי אין זה מתפקידו של בית-המשפט לשמש כוועדת מכרזים עליונה, ואל לוֹ להתערב בעניינים שבמומחיות בכל הנוגע לעריכת התחשיב על-ידי הגורמים המקצועיים מטעמה. ואולם, לגופו של עניין, השיבה חברת הדואר לכל אחת מטענות העותרת לגבי התחשיב. בכלל זה ציינה חברת הדואר, כי בניגוד לטענת העותרת נלקחו בחשבון בגדרו של התחשיב כלל העלויות שלדידה נשמטו. באשר לאי-תשלום כלל רכיבי השכר הסוציאליים לתפקיד הסדרן, גורסת חברת הדואר, כי אכן אין צורך לשלם עבור סדרן דמי חג, דמי הבראה, פיצוי פיטורים או הפרשה לפנסיה, הואיל ומדובר בתפקיד מזדמן ולתקופה מוגבלת של חודשיים לערך, בעת שנערכת בסניפים מסוימים חלוקה של ערכות מגן. 23. טענותיה של משיבה 3 באשר להחלטותיה של ועדת המכרזים, דומות לאלו שהובאו לעיל, על-ידי חברת הדואר ומשיבה 2. למעלה מזאת, מוסיפה משיבה 3 כי הצעתה - שהוכרזה כאמור כזוכה שנייה - עמדה בכל תנאֵי הסף למכרז, לרבות הדרישה לצירוף אישור מטעם משרד התמ"ת על הגשת בקשה לרישיון קבלן, ומשכך אין כל עילה לפסול את הצעתה. חברת הדואר מצטרפת לנימוקיה של משיבה 3 לעניין זה, והשתיים גורסות כי את לשון המכרז ניתן היה לפרש בשתי דרכים - הן באופן שנדרש אישור מטעם משרד התמ"ת בדבר הגשת הבקשה לרישיון, כפי שסוברת העותרת; והן כך שדי בצירוף הבקשה שנשלחה למשרד התמ"ת, כשעליה מופיעה חותמת "נתקבל". הואיל ולשון המכרז לא ציינה מפורשות את הנוסח הנדרש למסמך זה, הרי שלדידן של חברת הדואר ושל משיבה 3, שתי הפרשנויות האמורות מקיימות את המכרז באופן סביר, ושתיהן מגשימות את תכליתה של הדרישה, אשר נועדה לוודא כי המציע הגיש בקשה למשרד התמ"ת, לצורך עמידה בתנאֵי חוק העסקת עובדים. לפיכך, ולנוכח ההלכה הפסוקה הקובעת כי בעת פרשנות המכרז יש לבחור באפשרות המקיימת הצעות ולא פוסלת אותן, טוענות חברת הדואר ומשיבה 3, שאין פסול בהחלטתה של ועדת המכרזים או בהצעתה של משיבה 3. 24. בכל הנוגע לטענת העותרת, לפיה אין מקום להורות על זכייתה של משיבה 3 כזוכה שניה, טוענת חברת הדואר, כי ועדת המכרזים מעולם לא קיבלה החלטה פוזיטיבית, לפיה לא ניתן להכריז על אותו מציע כזוכה בלמעלה משני מרחבים, ואף תנאֵי המכרז אינם קובעים זאת, אלא שהדבר נתון לשיקול דעתה של ועדת המכרזים. לגרסתה, החלטתה של ועדת המכרזים מיום 5.7.10, לפיה לא תוכל משיבה 3 לזכות ביותר משני מרחבים, הִנה החלטה קונקרטית, שנתקבלה על-בסיס שיקולים מקצועיים וכלכליים, בהסתמך על מסד הנתונים שהונח לפניה, ואין לה כל השלכה מעבר להקשר הספציפי שבו ניתנה. 25. בנוסף לאמור לעיל, גורסות שלוש המשיבות, כי העתירה לוקה בפגמים המחייבים את מחיקתה על הסף. כך מציינות הן, כי העתירה הוגשה בשיהוי ניכר, הואיל והעותרת המתינה כחודש ימים מיום קבלת תוצאות המכרז עד להגשת העתירה, וזאת, לטענתן, מתוך שיקוליים מסחריים גרידא, על-מנת שתוכל להמשיך את ההתקשרות עם חברת הדואר במרחב תל-אביב והמרכז, תמורת מחירים גבוהים מאלו שנקבעו במכרז. כמו-כן טוענות המשיבות, כי העתירה נגועה בחוסר ניקיון כפיים, הואיל והעותרת לא חשפה לפני בית-המשפט את דבר הרשעתה בעבירות לפי דיני העבודה, כמו-גם את העובדה שהצעתה במרחבים האחרים במכרז זכתה בניקוד הנמוך ביותר. המסגרת הנורמטיבית 26. תפקידו של בית-המשפט המינהלי, בעת שהוא מקיים ביקורת שיפוטית על מעשה הרשות המינהלית, הוא "לבחון את תקינות המעשה המינהלי ולוודא שהסמכות הופעלה על-ידי הרשות בגדרי סמכותה, משיקולים ענייניים ובמתחם הסבירות הפתוח לפניה" (עע"מ 9018/04 סאלם מונא נ' משרד הפנים (12.9.05)). בכל הנוגע למתחם ההתערבות השיפוטית בהחלטות ועדת המכרזים, מורה ההלכה הפסוקה, כי בית-המשפט לא נכנס בנעליה של ועדת המכרזים, אינו ממיר את שיקול דעתה בשיקול דעתו, ואין הוא יושב בדין "כוועדת מכרזים עליונה" (עע"מ 3190/02 קל בניין בע"מ נ' החברה לטיפול בשפכים רמת לבנים בע"מ, פ"ד נח(1) 590 (2003); ועע"מ 11572/05 טלדור מערכות מחשבים 1986 בע"מ נ' אימג'סטור מערכות בע"מ ( 2006), בפִסקה 14)). במסגרת הביקורת השיפוטית על החלטת ועדת המכרזים, נדרש בית-המשפט לבחון אם החלטת הוועדה, ככל החלטה מינהלית, ניתנה בסמכות כדין, הונחתה משיקולים ענייניים, הושתתה על מסד נתונים ראוי ובאה בגדרו של מתחם הסבירות (ע"א 334/01 מדינת ישראל נ' אבו שינדי, פ"ד נז(1) 883, 895 (2003)). בית-המשפט יתערב בהחלטת ועדת מכרזים במקרים שבהם נתקיימה אחת מעילות הביקורת השיפוטית הפוסלת החלטה מינהלית, או כאשר בהליכי המכרז נפל פגם מהותי המפר את עקרונות היסוד של דיני המכרזים, ובכללם עיקרון השוויון וההגינות, זאת בצד האינטרס הציבורי שעניינו יעילות המינהל, תקינות פעילותו וחסכון בכספי ציבור (ע"א 334/01 בעניין אבו שינדי, לעיל; ועע"מ 6464/03 לשכת שמאי המקרקעין בישראל נ' משרד המשפטים, פ"ד נח(3) 293, 302 (2004)). 27. מחובתה של ועדת המכרזים, בעת ההכרעה בדבר ההצעה הזוכה במכרז, לבחור בהצעה המתאימה ביותר לביצוע השירות הנדרש במכרז, מנקודת מבטו של המזמין. במובן זה, נדרשת הוועדה להביא במכלול שיקוליה, מחד - את כדאיותן הכלכלית של ההצעות, על-מנת לבחור בהצעה זולה, שתביא לחיסכון בכספי ציבור; ומאידך - את איכותן של ההצעות, בכדי לוודא שהזוכה יספק שירות יעיל וטוב, ויוכל לעמוד בהתחייבויותיו שבהצעתו במכרז (עומר דקל, מכרזים, כרך ב', עמ' 124-123 (2004)). נוכח האיזון שבין שני השיקולים המרכזיים הללו, נהיר כי הצעה גרעונית מצדו של המציע, לא תוכל לזכות במכרז, הואיל ועל-פניה היא נושאת סיכונים רבים, הן עבור המציע - אשר עלול להזיק לעסקיו; והן עבור הרשות המינהלית והציבור בכללותו - שהרי הזוכה עשוי לכסות על הפסדיו על-ידי ביצוע חלקי של ההתקשרות, אספקת השירות ברמה ירודה או אף הפסקת ההתקשרות כולה; וזאת, תוך התדיינויות משפטיות רבות וארוכות - הכרוכות בהוצאות גבוהות על חשבון הקופה הציבורית - כתוצאה מהפרת החוזה שנכרת בעקבות המכרז, או לצורך פרסום מכרז חדש. כמו-כן עולה החשש, כי מציע אשר תמחר את הצעתו בחסר, יפר את חובותיו על-פי דיני העבודה ויגרע מן התשלומים להם זכאים עובדיו, על-מנת שיוכל לכסות על ההוצאות הנדרשות במסגרת המכרז, ולהשיא רווחים מעבודתו (דקל, שם; עע"מ 3499/08 רון עבודות עפר ייזום ופיתוח מ.א. בע"מ נ' ועדת המכרזים - עיריית עפולה (18.1.09)). בהקשר זה כבר נפסק, לא אחת, כי "משטר ההגנה על זכויות עובדיו של מציע במכרז ציבורי הוא חלק בלתי נפרד מדיני המכרזים", ומשום כך מחויבת הרשות המינהלית המתקשרת עם גורמים חיצוניים במכרז "לעשות את שבידה כדי להבטיח את השמירה על חוקי המגן וכדי להבטיח צמצום היקף הפגיעה בזכויות העובדים". חובתה זו של הרשות אף מתעצמת במכרזים כגון זה שבענייננו, למתן שירותי ניקיון או אבטחה, אשר בשנים האחרונות הפכו אמצעי לעקיפת המגבלות הסטטוטוריות המוחלות על מעביד (עע"מ 9241/09 שלג לבן 1986 בע"מ נ' עיריית אשקלון (8.7.10), והאסמכתאות שם). 28. לאור אלו, מחויבת ועדת המכרזים להתייחס בחשדנות להצעה גרעונית, דהיינו - כזו הנמוכה באופן בלתי סביר מהאומדן, או הנושאת חשש כי המציע לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו, או שלא יספק את השירותים באיכות הנדרשת (בר"מ 6926/10 גילי ויואל עזריה בע"מ נ חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ (22.11.10)). בהינתן הצעה שכזו, שומה על ועדת המכרזים כי תחקור ותדרוש בה, ותימנע מלהכריז על זכייתה של הצעה אשר איננה סבירה, או הלוקה בחוסר הגינות מנקודת מבטה של הרשות (עע"מ 3499/08 בעניין רון עבודות עפר, לעיל; עע"מ 8409/09 חופרי השרון בע"מ נ' א.י.ל. סלע (1991) בע"מ (24.5.10)). ואולם, ככל שהמציע שהצעתו נחזית לכאורה לגרעונית מניח את דעתה של ועדת המכרזים, כי המחיר שהציע סביר ואפשרי, וכי ההצעה נשענת על אדנים כלכליים מבוססים - הרי שאין מקום להורות על פסילת ההצעה, ואף ניתן להכריז עליה כזוכה במכרז (דקל, שם; עע"מ 3499/08 בעניין רון עבודות עפר, לעיל). כך, אף אם נמצא כי ההצעה נמוכה מהאומדן שנקבע במכרז. אמנם, תכליתו של האומדן הִנה לסייע בידה של ועדת המכרזים בבחינת סבירותן הכלכלית של ההצעות, ולכאורה חריגה מהאומדן תוך הצעה של מחיר נמוך במיוחד, עלולה לעורר חשד בדבר יכולתו של המציע לעמוד בהתחייבויותיו או בעניין סבירותה של ההצעה, וכך להביא לפסילתה. אולם, על-אף שחזקה כי האומדן מבטא את ערכה הריאלי של ההתקשרות, הרי שמדובר בחזקה הניתנת לסתירה, ויכול שתמצא ועדת המכרזים, בדיעבד, כי האומדן אינו מבוסס דיו או שאינו תואם את ערכי השוק בפועל (דקל, שם, כרך א', 386-385). יתרה מזאת, יכול שההצעה אף לא תשיא כלל רווח למציע, ועדיין ניתן יהיה להכשירה, אם המציע יוכיח, כי ההצעה חוקית וממשית; כי איתנותו הפיננסית תאפשר לו לעמוד בהתחייבויותיו שבהצעה; וכי הצעתו נושאת תועלות אחרות עבורו, כגון - חדירה לשוק, צבירת ניסיון ומוניטין או רצון להרחיב את תחומי העיסוק (בר"מ 6926/10 בעניין עזריה, לעיל; עע"מ 3499/08 בעניין רון עבודות עפר, לעיל; ועע"מ 8409/09 חופרי השרון, לעיל). כבר נפסק, בהקשר זה, ש"ההיגיון העומד מהאחורי הקביעה, כי ניתן להכיר בסבירות קבלתן של הצעות הנמוכות מהאומדן הוא כי נכונותו של מציע לעמוד בהצעתו אינה נגזרת בהכרח משיקולים צרים של רווח והפסד בעיסקה הקונקרטית נשוא המכרז. נכונותו זו יכולה היא שתיגזר דווקא משיקולים ארוכי טווח... וכל זאת תוך ספיגת הפסד בטווח הקצר" (עע"מ 2690/06 מ.ת.א.ר. מחשוב תכנון וארגון בע"מ נ' עיריית אשדוד (2.5.06)). ועדת המכרזים נדרשת, למעשה, לבחון את רצינותו של המציע, ולוודא כי יוכל לעמוד בהתחייבויותיו, כאמור, אך אין היא בוחנת את שיקולי הרווח וההפסד של כל מציע (עע"מ 5853/05 אחים כאלדי בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (16.1.07)). 29. הצעה הנחזית להיות גרעונית, או הנמוכה במידה רבה מן האומדן, עשויה להצביע על תכסיסנות פסולה בעריכת ההצעה (עע"מ 8409/09 חופרי השרון, לעיל). כך למשל, תמחור רכיבים בשיעור נמוך מהאומדן, בפרט לצד תמחור רכיבים אחרים בשיעור גבוה במיוחד, עשויים להעיד כי המציע נקט בשיטה של "העמסת מחירים" (shifting), באופן מלאכותי, הווה אומר - בהתאם לשיקולי הרווח עבורו, ולא ביחס לעלות הריאלית של ההתקשרות במכרז או לאינטרסים של הרשות המזמינה (בר"מ 6926/10 בעניין עזריה, לעיל; עע"מ 3499/08 בעניין רון עבודות עפר, לעיל; ועע"מ 8409/09 חופרי השרון, לעיל). לפיכך, בהינתן הצעה הנחזית להיות תכסיסנית באופן האמור, בפרט כשמדובר במכרז הכולל פרטים שונים שעל המציע לתמחרם - נדרשת ועדת המכרזים לבחון את המחירים שהוצעו בכל המרכיבים בהצעה, על-מנת לוודא כי המחיר הכולל אינו מסווה חריגות בלתי ריאליות בפריטים הספציפיים, המהוות תכסיסנות פסולה (עע"מ 8409/09 בעניין חופרי השרון, לעיל). עם-זאת, יש להזכיר, כי קו הגבול בין תכנון לגיטימי לתכסיסנות פסולה, הפוגעת בעקרונות של שוויון והגינות, אינו תמיד חד וברור, וסימונו כרוך, "בין-היתר, בשאלות של מידה ושל היקף והוא תלוי נסיבות" (עע"מ 3499/08 בעניין רון עבודות עפר, לעיל); מה-גם, שלא כל הצעה תכסיסנית הִנה בהכרח גרעונית, ולא תמיד עשוי להיות קשר בין שני הפגמים הללו, שכן הסיכונים בצִדם שונים זה מזה (בר"מ 6926/10 בעניין עזריה, לעיל). מן הכלל אל הפרט האומדן והתחשיב 30. כפי שניתן ללמוד מהחלטתה האחרונה של ועדת המכרזים, האומדן למכרז נערך באופן כללי, מבלי להתייחס להוצאות הריאליות בנוגע לכל אחד מהרכיבים הדרושים במכרז, ולמעשה היווה רק "שורה תחתונה" של הערכת העלות הכוללת. בנסיבותיו של המכרז הנוכחי, בו המרכיב העיקרי הִנו שכר העובדים, שיש להקפיד הקפדה יתרה על אופן חישובו ותשלומו, מן הראוי היה להכין מבעוד מועד אומדן המבוסס על נתונים ממשיים, ולא על הערכה כללית בלבד. נוכח היעדרו של אומדן כאמור, ומשנתחוור כי מרבית ההצעות סטו בשיעור של כ-6% מהאומדן הכללי, היה אף ראוי כי ועדת המכרזים תערוך בדיקה מדוקדקת של הצעות מחיר זולות באופן ניכר ביחס לאומדן, זאת בכדי לוודא שהמציע הזוכה אכן יוכל לעמוד בהתחייבויותיו במכרז, לספק את השירותים ברמה הנדרשת ולשלם לעובדים שכר בהתאם לדין. זאת ועוד, משהוברר כי רוב ההצעות היו נמוכות במידה ניכרת מהאומדן הכללי המקורי, ובכלל זה הצעתה של משיבה 2, היה מקום לערוך תחשיב מדויק, וכן לזמן את משיבה 2 לשימוע, לשם בירור פשר הצעתה הזולה - דבר שלא נעשה בשלב הראשוני שבו הוכרזו ההצעות הזוכות. ואולם, ככל שנפל פגם בהתנהלותה של ועדת המכרזים בדבר דרך בדיקת ההצעות, כאמור לעיל, הרי שהוועדה ריפאה הפגם לאחר הגשת העתירה, ובין-השאר בעקבות הערות של בית-המשפט (כב' השופטת ת' בזק-רפופורט) במסגרת הדיון בבקשה למתן צו ביניים. הוועדה, שקיבלה לידיה את התחשיב הכלכלי המפורט מהצוות המקצועי בדבר ההוצאות הריאליות במכרז, שמעה את הסבריה של משיבה 2 בדבר אופן תמחור הצעתה, והגיעה לכלל מסקנה כי הצעתה של משיבה 2 הִנה סבירה ואיננה גרעונית. כאמור, התחשיב נערך על-ידי הצוות המקצועי באופן מחמיר כך שהעלויות והתקורות חושבו על הצד הגבוה ביותר, בהתאם להוראות המכרז, מבלי לשקול את יכולתו הסלקטיבית של מציע להוזיל חחלק מהעלויות; וכאשר רכיבי השכר וההטבות הסוציאליות נלקחו בחשבון כאחוז מתוך שכר היסוד של העובד, בהתאם להוראות החשכ"ל שצורפו למכרז. כפי שכבר צוין, מצא הצוות המקצועי כי הצעתה של משיבה 2 אינה גרעונית, והכנסותיה מיישום הצעתה במכרז עולות על סך ההוצאות הצפויות לה; וכי ההצעה מקיימת את דרישות המכרז והחוק בעניין תנאי השכר, על-פי החישוב המחמיר יותר שנקבע במכרז, מזה הנדרש בדין. לאחר שהתחשיב אושר גם על-ידי מנהל תחום אקטואריה ושכר באגף הכספים של חברת הדואר, אשר ציין אף הוא כי חישוב הזכויות הסוציאליות בו מחמיר יותר מזה הנדרש בדין, אימצה ועדת המכרזים את מסקנות הצוות המקצועי כי הצעת משיבה 2 הִנה סבירה ואיננה גרעונית. לא מצאתי, כי קמה עילה להתערב באופן עריכתו של התחשיב הכלכלי, שנערך ונבחן על-ידי הגורמים המקצועיים בחברת הדואר, זאת על-רקע הכלל לפיו בית-המשפט אינו יושב כוועדת מכרזים עליונה, ואינו נוטה לשים את שיקול דעתו חלף שיקול דעתה של הרשות המינהלית - ובפרט בתחומים שבהם נסמכת ועדת המכרזים על חווֹת-דעת של מומחים וגורמים מקצועיים. בבחינת רכיבי התחשיב ויישומם על הצעת משיבה 2, לא מצאתי כי חברת הדואר הקלה עם המציעה הזוכה בדבר חובתה לשלם לעובדיה את מלוא השכר, על הרכיבים הסוציאליים. עם-זאת, לא ניתן לשלול שבכל הנוגע לתשלום רכיבי השכר הסוציאליים לעובד בתפקיד סדרן, נפלה חברת הדואר לכלל טעות, כאשר יצאה מהנחה גורפת, לפיה אין צורך לכלול בשכר תוספות בגין פיצוי פיטורין, דמי חג, דמי הבראה והפרשה לפנסיה, הואיל ומדובר לשיטתה בתפקיד זמני בלבד. בניגוד להנחה הגורפת האמורה, יתכן מצב שבו המציע הזוכה מגייס את אחד מעובדיו הקבועים - בתפקיד מאבטח למשל - לעבוד בנוסף למשמרות העבודה הרגילות, גם כסדרן בעת חלוקת ערכות המגן בסניפי הדואר. בסיטואציה שכזו, ודאי שיאלץ המציע הזוכה לשלם לאותו העובד את מלוא רכיבי השכר הסוציאליים להם הוא זכאי על-פי דין, כאילו ביצע הוא שעות עבודה כמאבטח. ראוי היה על-כן, כי חברת הדואר תבטא עלויות אלו בתחשיב, ולוּ עבור חלק קטן מן הסדרנים. ואולם, גם אם יתווספו לתחשיב שנערך מלוא הזכויות הסוציאליות שלכאורה נגרעו מהסדרנים - הרי שמדובר בתוספת של כ-89,000 ₪ בשנה, וכפועל יוצא, בהשוואה לתחשיב, עדיין תהא הצעתה של משיבה 2 רווחית מיישום המכרז, בשיעור של כ-128,000 ₪ בשנה. אשר-על-כן, על אף הפגמים שנפלו תחילה בהתנהלותן של חברת הדואר וועדת המכרזים, באופן עריכת האומדן ובחינת כדאיותה הכלכלית של ההצעה הזוכה - לא מצאתי הצדקה להתערב כיום בשיקול דעתן, לאור ההחלטות החדשות שנתקבלו על-סמך התחשיב הכלכלי שנערך על-ידי הגורמים המקצועיים, אשר הצביע על כך כי הצעתה של משיבה 2 עומדת בכל דרישות השכר לעובדים, לרבות הזכויות הסוציאליות, ועדיין נותר רווח בצִדה. סבירות הצעתה של משיבה 2 - הטענות בדבר גרעוניות, תכסיסנות ופגיעה בזכויות עובדים 31. אין חולק, כי הצעתה של משיבה 2 הִנה הצעה זולה ביותר ביחס לאומדן הראשוני שערכה חברת הדואר. במצב דברים זה, היה על ועדת המכרזים לבדוק את שלושת התנאים שהותוו בפסיקה (בר"מ 6926/10 בעניין עזריה, לעיל), על-מנת לוודא כי אין מדובר בהצעת הפסד: ראשית, כי הצעתה של משיבה 2 הִנה ריאלית וחוקית; שנית, כי איתנותה הפיננסית תאפשר לה לעמוד בהתחייבויותיה; ושלישית, כי למשיבה 2 צפויות תועלות אחרות - פרט לרווח - מההתקשרות במכרז. סבורני, אף שהדבר נתחוור רק באיחור, עם ביצוע הבדיקות המאוחרות, כי שלושת התנאים האמורים התקיימו לגבי הצעתה של משיבה 2, ולפיכך אין מקום להורות על פסילת הצעתה במכרז. אבהיר את דבריי להלן. באשר להיותה של ההצעה ממשית וחוקית - משיבה 2 סיפקה הסברים מניחים את הדעת לגבי המחיר הנמוך שהציעה במכרז, במסגרת השימוע שערכה רשות הדואר, ומאוחר יותר גם בגדר כתבי הטענות. בכלל זה, הראתה משיבה 2 כי תוכל להוזיל עלויות רבות באמצעות הספקת ציוד שכבר רכשה, או על-ידי גיוס עובדים שאינם זקוקים להכשרה. כמו-כן, משנבחנה הצעתה של משיבה 2 אל מול התחשיב ונמצא כי היא רווחית, לאחר תשלום מלוא דרישות השכר והזכויות הסוציאליות, הרי שמדובר בהצעה ממשית ואפשרית, ובכך הוסר החשש כי היא לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה. יש להוסיף, כי מעולם לא נשמעה תלונה נגד משיבה 2 בדבר הלנת שכר עובדיה, עת סיפקה שירותים דומים לחברת הדואר על-פי מכרז קודם; וכי משיבה 2 התחייבה לעמוד בכלל דרישות החוק, ההסכמים הקיבוציים, צווי ההרחבה והדין, לעניין תשלום מלוא השכר לעובדיה בעת ההתקשרות במכרז הנוכחי. מעבר לכך, חישוב מדוקדק של הצעת משיבה 2 מראה, כי אף אחד משיעורי השכר שהציעה אינו נופל משיעורי השכר שנקבעו במכרז - הכוללים הן את שיעורי השכר המינימאליים והן את רכיבי השכר על-פי הוראות החשכ"ל שצורפו למסמכי המכרז. ודוק: ככל שישנם פערים בין שיעורי השכר שבהצעתה של משיבה 2 לבין אלו שהציעה העותרת, או לבין התחשיב המחמיר שערך הצוות המקצועי - הרי שפערים אלו נוגעים אך ורק לתקורות שחושבו מעבר לשכרם של העובדים, אשר מגלמות את יתר ההוצאות המושתות על המציעים, ואת הרווח הצפוי להם. מטבע הדברים, תהיינה התקורות שונות בין מציע למציע, בהתאם ליכולתו להוזיל את העלויות האמורות, ולמעשה, בפערים שבין התקורות נערכת התחרות האמיתית בין המציעים. בהקשר זה אדגיש, כי על חברת הדואר מוטלת החובה לוודא שמשיבה 2 אכן עומדת בכלל התחייבויותיה על-פי דין ועל-פי תנאי המכרז, בדבר תשלום מלוא השכר לעובדים, לרבות רכיבי השכר הסוציאליים. חברת הדואר עיגנה במכרז ובהסכם שצורף לו מנגנונים אשר יבטיחו פיקוח על התנהלותו של המציע הזוכה, בכל הנוגע לתשלום השכר, ובכלל זה נדרש הזוכה להמציא לחברת הדואר, אחת לרבעון, אישור חתום בידי מורשה חתימה ומאושר על-ידי רואה חשבון, בדבר עמידתו בכל החובות והתשלומים החלים לפי דיני העבודה; ואף להעביר לחברת הדואר תלושי משכורת ופרטים אחרים בדבר תנאי העסקת העובדים, בכל עת שיתבקש לעשות כן. אכן, נראה כי הצעתה של משיבה 2 רווחית דיה כדי לשלם את כל המוטל עליה ולעמוד בדרישות הדין והמכרז, אך ראוי כי חברת הדואר תוודא, כי הדברים אף מתבצעים בפועל. בכל הנוגע לאיתנותה הפיננסית של משיבה 2 - נראה כי ועדת המכרזים התרשמה שמשיבה 2 תוכל לעמוד בהוצאות הכרוכות במסגרת המכרז, על-אף הרווח הנמוך הצפוי לה, זאת על-רקע ההתקשרות הקודמת בינה לבין חברת הדואר, שנעשתה לשביעות רצונה של האחרונה. משכך, לא ראיתי לנכון להתערב בהתרשמותן של חברת הדואר וועדת המכרזים מהאיתנות הפיננסית של משיבה 2. בדבר התועלות האחרות הצפויות למשיבה 2 מההתקשרות במכרז - הרי שכבר הובהר, כי משיבה 2 הביעה נכונות להסתפק ברווח צנוע יחסית, על-מנת שתוכל לצבור ניסיון ומוניטין במתן שירותי אבטחה ושמירה בסדר גודל שבמכרז דנן, וזאת לשם הרחבת תחומי פעילותה בעתיד - שיקול שכבר הוכר בפסיקה כסביר ולגיטימי, כאמור בסקירה המשפטית שלעיל. אשר-על-כן, לא מצאתי עילה להתערב בקביעתה של ועדת המכרזים, לפיה הצעתה של משיבה 2 הִנה הצעה סבירה, חוקית וממשית, שאיננה הצעת הפסד. קביעה זו נסמכה על חוות דעת מקצועית שהונחה לפניה, ובאה בגדרו של מתחם הסבירות. 32. ומכאן - לטענות בדבר תכסיסנות פסולה שנקטה משיבה 2 בעריכת הצעתה. העותרת גורסת, כי את התקורות שגרעה משיבה 2 מעלות שעת העבודה למאבטח, היא העמיסה על תעריפים אחרים שהציעה במכרז, ובכך נקטה בתכסיסנות פסולה. כמבואר בסקירת הרקע המשפטי לעיל, תכסיסנות פסולה שבכוחה להביא לפסילת הצעה, הִנה "'תכסיסנות' הטבולה ברמייה, באי-יושר ובהיעדר תום לב כנדרש ממציעים במכרז" (ע"א 700/89 חברת החשמל בישראל נ' מליבו ישראל בע"מ, פד"י מ"ז(1) 667 (1993)). כבר נפסק, כי קו הגבול בין תכנון לגיטימי לתכסיסנות פסולה, הפוגעת בעקרונות של שוויון והגינות, אינו תמיד חד וברור, וכי "סימונו של קו הגבול העובר בין השניים כרוך, בין-היתר, בשאלות של מידה ושל היקף והוא תלוי נסיבות" (עע"מ 3499/08 בעניין רון עבודות עפר, לעיל; עת"מ (י-ם) 349/10 בעניין קומדע בע"מ, לעיל). לא מצאתי בסיס לטענת העותרת, בדבר תכסיסנות פסולה בהצעת משיבה 2. כאמור, תנאֵי המכרז הותירו בידי המציעים חופש פעולה נרחב בדבר אופן תמחור ההצעות. המציעים נדרשו לחשב את שיעורי העלויות שהציעו, כך שיגלמו הן את שכר העבודה של העובדים, והן את כלל ההוצאות הכרוכות ביישום המכרז. הם נדרשו לציין בהצעתם מה תהא העלות שתתבקש חברת הדואר לשלם עבור שעת עבודה לכל אחד מהתפקידים הנדרשים במכרז, ובכפוף להתחייבות לשלם את מלוא השכר לעובדים על-פי תנאי הדין והמכרז - הרי שאופן חישוב ההוצאות הנוספות והתקורות נותר לשיקול דעתם של המציעים. העובדה, כי מציע חישב את התקורות באופן אחד ולא אחר, אינה מעלה כשעצמה עילה לפסילת ההצעה מחמת תכסיסנות. כפי שצוין לעיל, במכרז הנדון נדרש המציע לציין את שיעור העלויות לשעת עבודה בכל תפקיד ותפקיד, כאשר מגולמים בסכום זה הן השכר והן כלל ההוצאות והתקורות. משיבה 2 סיפקה לוועדת המכרזים הסברים ענייניים בדבר הוזלת העלויות של ההוצאות הנלוות, מעבר לתשלום השכר לעובדים, ואין לראות בהצעתה משום הצעה תכססנית. לפיכך, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטתה של ועדת המכרזים, אשר מצאה כי הצעתה של משיבה 2 הִנה סבירה, לא פוגעת בזכויות העובדים ואינה גרעונית או תכסיסנית. הפגמים הנטענים בהצעתה של משיבה 3 בדבר אי-העמידה בתנאי הסף 33. מקובלת עליי החלטתה של ועדת המכרזים, לעניין קבלת הצעותיהם של מציעים אשר לא צרפו להצעתם אישור מטעם משרד התמ"ת בדבר הגשת בקשה לרישיון קבלן שירות, אלא הגישו אך העתק מבקשתם למשרד התמ"ת, כשעליה מופיעה חותמת "נתקבל" של המשרד. פרשנות זו בדבר תנאי הסף של אישור על הגשת בקשה, מקיימת את התכלית העומדת בבסיסה של הדרישה האמורה של הגשת בקשה לרישיון קבלן שירות - אשר נועדה לוודא כי המציע הגיש בקשה למשרד התמ"ת, לצורך עמידה בתנאֵי חוק עסקת עובדים. לפיכך, ונוכח ההלכה הקובעת, כי כאשר תנאי במכרז, לרבות תנאי סף, יכול להתפרש בכמה משמעותיות, יש להעדיף פרשנות רחבה המכשירה את ההצעות במכרז על-פני דחייתן - אין מקום להתערב בהחלטתה של ועדת המכרזים בעניין זה (ע"א 4605/99 אלישרא מערכות אלקטרוניות בע"מ נ' רשות שדות התעופה בישראל, פ"ד נח(1), 1, 10-9 (1999); עת"מ (י-ם) 394/10 תקשובים - מרכז תקשורת עסקי בע"מ נ' רשות האכיפה והגביה (15.4.10)). כמו-כן, לא נפל גם כל פגם בהחלטתה של ועדת המכרזים להכריז על משיבה 3 כזוכה שנייה במרחב תל-אביב והמרכז. אמנם, ועדת המכרזים התייחסה לסיכונים שבהתקשרות עם אותו המציע בשלושה מרחבים שונים, ולאורם אף בחרה להגביל את זכייתה של משיבה 3 לשני מרחבים בלבד. עם זאת, כאמור בתנאֵי המכרז, הדבר נתון לשיקול דעתה של ועדת המכרזים, ולא נפל כל פגם באופן הפעלת שיקול הדעת על-ידה בעניין זה המצדיק את התערבותו של בית-המשפט; מה-גם שבהחלטתה מיום 5.7.10 לא קיבלה ועדת המכרזים החלטה גורפת לפיה אין להתקשר עם אותו הקבלן ביותר משלושה אזורים. התוצאה 34. על-יסוד האמור לעיל, אני דוחה את העתירה. הואיל והעתירה נדחתה לגופה, לא נדרשתי לטענות המקדמיות שהעלו המשיבות. בנסיבות העניין, ובהתחשב מחד - בעובדה שוועדת המכרזים נדרשה לבדיקות ולהחלטות משלימות, מעבר להחלטה הראשונה מיום 12.7.10; ומאידך - בכך שבסופו של יום, לאחר מתן ההחלטות המשלימות על-ידי הוועדה, נדחתה העתירה, תשלם העותרת לכל אחד מהמשיבים הוצאות בסך של 20,000 ₪. מכרזביטול מכרז