קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשת הארכת רשיון ישיבה: זוהי עתירה בה מבקשים העותרים להורות למשיב ליתן מעמד של תושב קבע לעותרת מס' 1 (להלן: "העותרת") ולחילופין, להאריך את רישיון הישיבה שלה מסוג א/5 עד להרשעתה או לזיכויה בדין או עד להחלטה על סגירת תיקי החקירה. העובדות: 1. העותר מס' 2 (להלן: "העותר") הינו יהודי, זכאי שבות, אשר עלה לישראל ביום 28.11.95. על פי העתירה, לקח העותר את משפחתו לישראל למגורי קבע והוא עצמו חזר לרוסיה בשנת 1996. 2. ביום 29.8.96 נישאו העותרים ברוסיה, וביום 29.4.98 נולדה להם בת. 3. ביום 25.2.02 הגישו העותרים בקשה למעמד עבור העותרת מכוח נישואיהם וביום 18.4.02 הוענקה לעותרת אשרה מסוג ב/1, שהוארכה מעת לעת. ביום 27.8.03 הוענק לעותרת מעמד של תושב ארעי א/5 בתוקף לשנתיים. 4. א. ביום 28.11.05 ביקשה העותרת להאריך את רישיון השהייה שלה בישראל. עקב כך שלח המשיב שאילתה למטא"ר וביום 14.12.05 הועבר למשיב רישום פלילי של העותר, ממנו עולה כי הוא הורשע בעבירה של ניסיון לסחר באדם לעיסוק בזנות ונגזר עליו מאסר בפועל של ארבע שנים, חודשיים מאסר על תנאי לשלוש שנים וקנס בסך של 3,500 ₪. ב. ביום 7.5.06 הועבר למשיב רישום פלילי של העותרת ממנו עולה כי קיים נגדה תיק מב"ד בגין סחיטה ואיומים, עבירה לפי סעיף 428 לחוק העונשין, תשל"ז-1997. 5. ביום 12.7.06 הוארך רישיונה של העותרת עד ליום 30.6.07. 6. בעקבות בקשות העותרת להארכת רישיונה, נשלחה שאילתה למטא"ר וביום 19.7.07 השיב מטא"ר כי בעניין העותרת אין הערות ובעניין בעלה נמסר שוב המידע בעניין הרשעתו המפורטת לעיל. ביום 10.10.07 הונחתה לשכת המשיב להשלים פרטים אודות העותרת בעקבות מידע מודיעיני לפיו העותר מעורב בפעילות של סחר בנשים (נספח ה' לתגובה). ביום 7.11.07 העביר מטא"ר למשיב רישום פלילי מעודכן אודות העותרת, ממנו עולה כי נפתח נגדה תיק מב"ד נוסף בחשד לעבירה של החזקת מקום לשם זנות, מטרד ע"י העוסקים בזנות ופרסום שירותי זנות (ר' נספח ז' לכתב התשובה). העבירות בגינן נפתח תיק המב"ד הן מיום 11.7.07. 7. ביום 26.11.07 ניתנה המלצה ע"י הממונה על מחלקת ביקורת גבולות ומעברים במטה המשיב למתן מעמד א/5 לעותרת לתקופה של שנה כמצויין כדלקמן: "לאחר התלבטות קשה בעובדות בתיק ובהתייעצות עם הלשכה המשפטית, הוחלט בשלב זה להמליץ על מתן מעמד א/5 לתקופה של שנה בתקווה שהנ"ל ובת זוגתו אכן ימשיכו בחיי נישואין תקינים". (נספח ח' לתגובה). 8. ביום 19.12.07 הנחתה ראש הדסק את לשכת המשיב שלא לאשר את רישיון השהייה של העותרת כדלקמן (נספח ט' לתגובה): "היות וקיים לגב' מב"ד חדש מיולי 2007 פרט לעובדה כי לבן זוגה קיים חשש לסחר בנשים, והעבירות הרשומות על שמה הן קשורות לעיסוק בזנות, לא תאושר בשלב זה הארכת רישיון השהייה שלה עד אשר תמציא הגב' אישור מהמשטרה היכן עומדים עניינה". 9. בימים 9.3.08 ו-15.5.08 העבירה העותרת למשיב מסמכים המתייחסים למאסר בעלה ותגובת הפרקליטות בעניינה אשר לא התנגדה להארכת המשך שהייתה של העותרת בישראל. 10. ביום 11.6.08 הוארך רישיונה של העותרת בשישה חודשים עד ליום 11.12.08. 11. ביום 11.1.09 פנתה העותרת להארכת רישיונה. ביום 26.1.09 התבקשה העותרת להמציא התייחסות מהמשטרה בקשר לתיק פלילי 5380/07 שנפתח נגדה בימ"ר ת"א. ביום 18.2.09 העבירה העותרת פלט ממטא"ר לפיו תלויים ועומדים נגדה שני מב"דים: הראשון, פ"א 5380/07 מיום 11.7.07 (שהיה ידוע זה מכבר) ותיק נוסף חדש מיום 2.12.08 המייחס לעותרת עבירה של החזקת מקום לשם זנות ועבירה של מטרד ע"י העוסקים בזנות (ר' נספח י"ז לתגובה). 12. לאור המידע העדכני ממטא"ר הוזמנו העותרים לשימוע ביחס לעבירות המיוחסות לעותרת. בשימוע טען העותר כי איננו יודע פרטים אודות העבירות המיוחסות לעותרת וסירב לפרט ביחס לעבירות שלו עצמו. מסקנות עורך השימוע לא היו חד משמעיות ביחס לאמיתות הקשר בין העותרים. 13. לאור תיקי המב"ד של העותרת ובמיוחד התיק האחרון מיום 2.12.08 ולאור ממצאי השימוע, הנחתה הממונה על מחלקת ביקורת גבולות ומעברים את לשכת המשיב לסרב לבקשת העותרת להארכת רישיונה של העותרת. 14. ביום 23.09.09 שלח המשיב לעותרת את ההחלטה לפיה "לאור העבר הפלילי שלך ושל בעלך ומאחר וקיימים נגדך תיקים פתוחים, משרדינו אינו מאשר הארכת רשיון" (נספח כ"ד לתגובה). 15. ביום 4.10.09 עתרה העותרת לבג"ץ (7917/09) ובפסק דין מיום 9.12.09 הורה בג"צ לדחות את העתירה על הסף תוך ציון כי לעותרת סעד חילופי בדרך של הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים . 16. לאור האמור לעיל הגישו העותרים את העתירה נשוא פסק-דין זה. טענות העותרים: 17. בדיון שהתקיים בפני ביום 7.4.10 הצהיר ב"כ העותרים כי הסעד המבוקש בעתירה זו איננו על פי חוק השבות אלא מכוח חוק האזרחות, תשי"ב-1952. 18. העותרים טוענים כי החלטת המשיב שלא להעניק לעותרת מעמד קבע מכוח סעיפים 5א ו-7 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952 או לפחות, להאריך את רישיונה מסוג א/5 עד לבירור תיקיה המשטרתיים איננה סבירה ואיננה מידתית, היא פוגעת בזכויותיה ובכבוד האדם שלה ואינה עומדת בכללי הצדק הטבעי. עוד טוענים הם כי ההחלטה נסמכת על מידע שגוי, שאינו מדויק או אינו רלוונטי, וכי אין לעותרת עבר פלילי המהווה "מניעה פלילית" להארכת רישיונה. 19. החלטת המשיב נגועה בחוסר סבירות קיצוני ומעלה חשש ממשי כי ההחלטה התקבלה בשרירות ללא שנשקלו כל השיקולים הרלוונטיים, או לחילופין, לא ניתן לשיקולים השונים משקל נכון וראוי. החלטת המשיב איננה מידתית, האיזון בעניינה צריך להיעשות בין האינטרס לשמירה על שלום הציבור ובטחונו לבין האינטרס של שלמות התא המשפחתי. ההחלטה המידתית והסבירה, כך לטענת העותרים, תהא הארכת הרישיון א/5 עד אשר יתבררו גורלם של תיקי החקירה בעניינה של העותרת. 20. החלטת המשיב פוגעת בכבוד האדם של העותרת. לטענתה, האמצעי בו בחר המשיב פוגע פגיעה קשה בזכותה לנהל חיי משפחה תקינים, לקיים את ביתה בישראל ולנהל את חייה בחופש ובביטחון. 21. העותרת טוענת כי קיימים בעניינה 2 רישומים משטרתיים. התיק הראשון נפתח ביום 15.05.07 בחשד לעבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ונסגר ביום 25.06.07. התיק השני נפתח ביום 11.07.07 בחשד לעבירות לפי סעיפים 204, 215(ג), 205ג לחוק העונשין, כאשר אין עדיין החלטה בתיק, ולטענת העותרת סביר גם כי התיק השני ייסגר. 22. העותרת מוסיפה וטוענת כי רישום משטרתי ותיק חקירה סגור אינם בחזקת "עבר פלילי" וכי לא כל עבר פלילי מהווה מניעה פלילית. העותרת סבורה כי אין היא מסכנת את שלום הציבור וביטחונו. 23. העותרת טוענת כי המשיב התעלם במשך כשש שנים מהרשעתו של העותר בשנת 2003 ומן המידע אשר עמד לרשותו ביחס לתיקים המשטרתיים בעניינה של העותרת, והוא האריך את רישיון הישיבה שלה מפעם לפעם. בכך נתן המשיב, למעשה, את הסכמתו לכך שהתיקים המשטרתיים אינם מהווים מכשול להארכת רישיון השהייה שלה בישראל. משום כך, לטענת העותרים, על המשיב לנהוג כך גם עתה, גם משום שהתנהלות המשיב יצרה אלמנט הסתמכות אצל העותרים. טענות המשיב: 24. המשיב טוען כי החלטתו סבירה ומוצדקת בנסיבות העניין לאור שיקול הדעת הרחב המוקנה לו. במסגרת שיקול הדעת רשאי השר לשקול אם המשך שהייתה של העותרת וקבלת אזרחות לעותרת עלולה לסכן את ביטחון הציבור ושלומו. 25. המשיב מוסיף וטוען כי החלטתו להפסקת ההליך המדורג נסמכה, בין היתר, על מידע הקושר את העותרים לפעילות עבריינית וכי "בלתי אפשרי לאדם שידו האחת תבחש בפלילים וידו האחרת תושט לקבלת אזרחות" (ר' הפתיח לתשובה). 26. המשיב טוען כי החלטותיו להעניק הזדמנות לעותרים במשך שנים ולאפשר לעותרת לשהות בישראל במסגרת ההליך המדורג אינן צריכות לעמוד לו לרועץ, ואין בהן כדי לבסס את טענת ההסתמכות לה טוענים העותרים. בידי המשיב היה מידע חלקי בלבד. רק לאחר בדיקה מדוקדקת לאורך השנים במסגרת "ההליך המדורג", ולאחר שהובהר מלוא החומר הפלילי בעניינה של העותרת, הוחלט להפסיק את ההליך המדורג. דיון: 27. לאחר שעיינתי בעתירה, בתשובה, בטיעוני הצדדים בפני, בחומר הראיות ובחומר הסודי שהוצג בפני, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות. 28. בקשת העותרים להענקת מעמד לעותרת נבחנה במשך שנים במסגרת ה"הליך המדורג" ובו נבדקה כנות הקשר בין בני הזוג והעדרה או אי העדרה של מניעה בטחונית ופלילית להענקת מעמד לעותרת. 29. ביום 11.6.08 הוארך רישיונה של העותרת בשישה חודשים עד ליום 11.12.08. עברו הפלילי של העותר היה ידוע למשיב באותה עת וכך גם תיקי המב"ד שנפתחו כנגד העותרת עד לאותו מועד . אי לכך, אין באלה, כשלעצמם, להוות נימוק לשלילת המשך מעמדה של העותרת, אלא, אם נוספו עניינים ועובדות אשר נודעו למשיב לאחר מועד זה. 30. העותרים ידעו היטב כי העותר ביצע עבירות חמורות של ניסיון בסחר באדם לעיסוק בזנות וביום 1.7.04 נידון למאסר של 4 שנים, חודשיים מאסר על תנאי וקנס. העותרים ידעו גם כי במרץ 2005 נפתח תיק מב"ד כנגד העותרת בעבירה של סחיטה באיומים וכי נפתח נגדה תיק מב"ד נוסף בגין עבירה של החזקת מקום לשם זנות, מטרד ע"י העוסקים בזנות ופרסום שירותי זנות כשמועד ביצוע העבירה היה 11.7.07. העותרים גם ידעו על המב"ד שנפתח ביום 15.5.07 בחשד לעבירה לפי סעיף 415 לחוק העונשין אשר נסגר ביום 25.6.07. למרות אלה הוארך רישיונה של העותרת עד 11.12.08 כשהמשיב מתלבט ובודק את עניינה של העותרת בכל הנוגע לעבירות פליליות כאשר, בסופו של דבר, החליט להאריך את רישיונה עד 11.12.08. 31. למרות האמור לעיל ועל אף ההזדמנויות שנתנו לעותרת היא המשיכה לעבור על החוק ונפתח נגדה מב"ד נוסף בגין עבירה של החזקת מקום לשם זנות (עבירה לפי סעיף 204 לחוק העונשין) ועבירה של מטרד ע"י העוסקים בזנות (עבירה לפי סעיף 215ג לחוק העונשין), כשעבירות אלו בוצעו ביום 2.12.08. גם אם מדובר בתיקי מב"ד בלבד, אלה מהווים ראיה מנהלית אשר יש בה כדי לבסס החלטה של רשות. 32. ביום 8.2.11 התקיים הדיון בעתירה בפני במסגרתו התקיים גם דיון חסוי שבו הציגו נציגי משטרת ישראל, במעמד ב"כ המשיב בלבד, חומר חסוי המתייחס לעותרים. בחומר המודיעיני מופיעים דו"חות המעידים על הקשר של העותרת לעסקי זנות לאורך השנים 2004 עד 2008, כפי שטען רפ"ק און טובי: "אני מזהה פה שיטתיות, באופן שיטתי עיסוק בנושא הזנות" (ר' עמ' 6 בחלק הפרוטוקול החסוי וכן דו"חות בימ/3 - 6 דו"חות). הדו"ח הראשון במוצג בימ/3 מבסס ראיה מנהלית לפיה היתה העותרת מעורבת בפעילות של זנות בסוף שנת 2008 וכפי שטוען רפ"ק און טובי בעמ' 7 במסגרת הפרוטוקול החסוי: "מהזוית המשטרתית פרופר אנחנו מזהים תמונת מצב של אישה שבאופן שיטתי עוסקת בפעילות של זנות". ראיותמנהליות אלה מחזקות גם את המב"ד שפורט לעיל (4565/08) המייחס לעותרת עבירה של החזקת מקום לשם זנות ומטרד ע"י העוסקים בזנות. ראוי להתייחס גם לאמור בסעיף 48 לתשובת המשיב לפיה המב"ד שנפתח נגד העותרת ביום 15.5.07 בעניין קבלת דבר במירמה נסגר מחוסר ראיות מספיקות ולא בשל היעדר אשמה או חוסר עניין לציבור. משום כך, לטענת המשיב, אין מדובר בסגירת תיק אשר יש בו לזכות את העותרת, לפחות לא במסגרת ההליך המנהלי, ממעורבות במעשים פליליים. 33. לאור האמור לעיל ניתן לקבוע כי לאחר שהוחלט ביום 11.6.08 להאריך את רישיון שהייתה של העותרת עד 11.12.08, היתה העותרת מעורבת שוב בעסקי זנות, עסקים שבהם היתה מעורבת לאורך שנים קודמות כמפורט בחומר הסודי שהוצג. אי לכך, החלטת המשיב מיום 23.9.09 לפיה "לאור העבר הפלילי שלך ושל בעלך ומאחר וקיימים נגדך תיקים פתוחים, משרדינו אינו מאשר הארכת רישיון" היא החלטה סבירה אשר לא נמצא בה פגם ואין מקום להתערב בה. 34. אני ערה היטב לעובדה לפיה לעותרים בת בגיל 11 שנים וקטין כבן מספר חודשים. יחד עם זה, אין באלה כדי לבסס נימוק לקבלת העתירה. החלטתו של המשיב שלא לאשר המשך שהייה של העותרת, אשר המשיכה לפעול באופן עברייני, על אף שהיתה ערה לכך כי פעילות קודמת שלה נבדקה ונבחנה, היא סבירה. העותרת היא בגירה ואין לה אלא להלין על עצמה על שבחרה בהתנהגות עבריינית. 35. המשיב, כאמור, היה ער לעבר הפלילי של העותר אשר ריצה עונש של 4 שנים. המשיב היה ער לתיקי מב"ד שנפתחו כנגד העותרת ועל אף זאת החליט להמשיך ולאשר את שהייתה במסגרת ההליך המדורג. משהמשיכה העותרת לעסוק בפעילות עבריינית לאחר ההחלטה האחרונה לאשר את המשך שהייתה, אין העותרים יכולים להעלות עוד את טענת ההסתמכות שכן החלטת המשיב נבעה מהתנהגותה המאוחרת יותר של העותרת. 36. במסגרת שיקול הדעת הרחב של המשיב, רשאי היה המשיב לסרב לבקשת העותרים לאשר את המשך שהייתה בישראל. בית המשפט המנהלי איננו בא בנעליו של המשיב אלא בודק את החלטתו במתחם הסבירות, המידתיות, ההפליה, הפגיעה באדם ובנושאים נוספים. בענייננו, לא מצאתי פגם אשר יש בו כדי לבטל את החלטת המשיב לפיה המשך שהייתה של העותרת עלול לסכן את שלום הציבור ובטחונו, וכי קיימת מניעה פלילית בהמשך שהייתה. 37. אשר על כן העתירה נדחית. 38. החומר החסוי, הכולל גם את חלק הפרוטוקול החסוי (ע"מ 6-7), יוחזר לכספת וימסר לבא כוח המשיב. 39. אין צו להוצאות. אשרה (ויזה)משרד הפניםרשיון ישיבת קבע