קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הצעה לא חתומה במכרז: מבוא ותמצית המחלוקת המשיב מס' 1 (להלן-המינהל) פירסם מכרז- מכרז צפ/139/2011 המתייחס לשכונת גבעת מכוש בכרמיאל, המציעים התבקשו להציע הצעותיהם בהתאם לחוברת המכרז ובה בין השאר נספח ב' הכולל ארבעה עמודים בו על מציע ההצעה לפרט את הסכום המוצע בעמוד הראשון ופרטי המציעים וחתימתם בעמוד הרביעי, (חוברת המכרז צורפה כנספח א' לתשובת המינהל). העותרים השתתפו במכרז ביחד עם מציעים אחרים, ביום פתיחת המעטפות-20.9.2011 הסתבר כי הצעת העותרים לא כללה את העמוד האחרון של נספח ב', דהיינו הצעת העותרים לא כללה טבלה ובה פרטי המציעים וגם לא את חתימתם בתחתית אותה טבלה (ראו נספח ד' לתשובת המינהל). ביום 3.10.2011 התכנסה ועדת המכרזים והחליטה לפסול את הצעת העותרים "מאחר וחסר דף פרטי מציע וחתימתו" ובהתאם לכך החליטה הועדה להקצות את המגרש הרלבנטי למשיבים 2-3. ביום 9.10.2011 הגישו העותרים את עתירתם ובה ביקשו לקבוע כי זכיית המשיבים 2-3 בטלה ולהכריז עליהם כזוכים במכרז. בד בבד עם הגשת העתירה הוגשה בקשה למתן צו ביניים. מיד לאחר מכן ניתן צו ארעי ובהמשך הבקשה והעתירה נקבעו לדיון. במהלך הדיון לאחר שהמינהל חזר בו מטענת השיהוי בהמלצת בית משפט, הסתבר כי נותרו לבירור שתי שאלות, שאלה עובדתית האם העותרים צרפו להצעתם גם את העמוד האחרון לנספח ב' ובו חתימתם ובמידה והתשובה שלילית האם החלטת המינהל עומדת במתחם הסבירות. [המשיבה 4 הודיעה כי נחתם חוזה פיתוח עם משיבים 2-3 אך אין לה עמדה באשר לעתירה]. דיון האם הצעת העותרים כללה גם את העמוד האחרון של נספח ב' ובו חתימות העותרים לאחר שמיעת טענות הצדדים וניתוח הנספחים השונים שוכנעתי כי העותרים הגישו כחלק מהצעתם את נספח ב' ללא העמוד האחרון ומכאן שצרפו הצעה ללא חתימתם על גביה. העדפת גרסת המינהל על גרסת העותרים נובעת בראש ובראשונה מהגרסה המעורפלת העולה מתוכן העתירה. בסעיף 3 לעתירה נטען כי "העותרים צרפו להצעתם את דף פרטי המציע וחתימתו, חתום על ידי העותר מס 1 (שהינו הדף האחרון בהצעה, נספח ב' לחוברת המכרז)" ובהמשך נרשם "מצ"ב העתק נספח ב' לחוברת המכרז, מסומן ע/2". מיד מתעוררת תהייה מדוע הצעה של שני מציעים/עותרים חתומה רק ע"י עותר 1 ולא פחות תמוה מדוע לא מצורף לעתירה העתק מנספח ב' החתום (נספח ע/2 הינו מסמך ריק ללא חתימות). במסגרת הדיון הועלתה לראשונה טענת העותרים כי הם לא שמרו להם העתק מהמסמך החתום, טענה שלא מוזכרת בעתירה וב"כ העותרים הוסיף וטען כי "באשר לשאלה העובדתית - הוגש תצהיר מטעם העותר מס' 1 שהוא בפועל הגיש את ההצעה ומפורט במיוחד שמסביר גם למה הוא יודע שצורף אותו עמוד", קראתי שוב ושוב את העתירה (ותצהיר העותר) ולא מצאתי את החלק "המפורט במיוחד" המסביר למה הוא יודע שצורף אותו עמוד, אם כוונתו לסעיף 12.3 לעתירה עדיין לא מצאתי באמור בו ראיה להגשת נספח ב' בשלמותו. לעומת גרסת העותרים המעוררת תהיות, הוגש כנספח לתשובת המינהל תצהירה של כרמלית אבי נערי, (נספח ג' לתשובת המינהל), המשמשת בתפקיד ממונה מחוזית לעסקות במינהל מחוז הצפון, אשר נכחה במעמד פתיחת המעטפות לרבות הצעה מס' 14 שהוגשה על ידי העותרים ולפי סעיף 5 לתצהירה "בעת פתיחת הצעה מס' 14, נמצא כי נספח ב' (טופס ההצעה) היה חסר את העמוד האחרון, העמוד בו על המציע/ים למלא פרטיו/הם ולחתום". המינהל צרף לתגובתו את פרוטוקול ועדת המשנה לפתיחת מעטפות (נספח ד) ולפיו בנוסף לכרמלית אבי נערי נכחו באותה ישיבה גם עו"ד צילה חמיאס-גפניאל יועצת משפטית של מחלקת עסקות ושושנה רוה גזברית המחוז ובו צויין במפורש הפגם שנפל בהצעת העותרים. הפגמים אותם מנסים העותרים לאותו פרוטוקול, הינם חסרי כל משקל וחזקת התקינות עומדת למינהל גם בנושא זה. די בכל האמור לעיל כדי לקבוע כי העותרים הגישו הצעתם ללא העמוד הרביעי של נספח ב', דהיינו ללא חתימתם על גבי ההצעה. האם פסילת הצעה לא חתומה חורגת ממתחם הסבירות בראש ובראשונה אזכיר את המסגרת הנורמטיבית ואפנה לפסק דינו של הש' ס' גובראן: "הלכה ברורה ומושרשת היא כי בית המשפט "אינו יושב כ'ועדת מכרזים עליונה' ואינו מחליף את שיקול דעתה של הוועדה בשיקול דעתו" (עמ"מ 3499/08 רון עבודות עפר ייזום ופיתוח מ.א בע"מ נ' ועדת המכרזים- עירית עפולה, , ....ביקורת השיפוטית של בית משפט זה מתמקדת בבחינת החלטות ועדת המכרזים בראי כללי המשפט המנהלי, וביניהם, בחינת סמכות הועדה, עקרון הסבירות ושקילת שיקולים ענייניים. בית המשפט צריך לבחון האם נפל בהחלטות ועדת המכרזים פגם שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות דיני המכרז הציבורי כפי שנקבעו בחקיקה ובפסיקה",  עע"ם 3827/10 טל אופיר גינון ופיתוח בע"מ נ' . עיריית נשר, . בסעיף 1 לתנאי המכרז נקבע כי "כל המבקש להשתתף במכרז ולהגיש למינהל הצעה, יגיש את הצעתו על גבי נספח ב' בלבד..." ושוב נקבע מפורשות בסעיף 6 לתנאי המכרז "המציע יגיש הצעתו על גבי נספח ב' בלבד, ...לאחר שהמציע ימלא בו את כל הפרטים הנדרשים ממנו בלבד ויחתום עליו ויגישו במעטפה סגורה" ואם לא די בכך בנספח ב' עצמו מופיעה הקביעה "אני מצרף את נספח ב' בשלמותו כשהוא חתום על ידי, כמו כן חתימתי זו מהווה ראיה להתחייבות מצידי לקבל עלי את כל תנאיה של חוברת המכרז....". חשיבותו של נספח ב' עולה גם מהבלטתו בחוברת המכרז, כל ארבעת עמודיו צבועים בצבע אחר ובולט. זה השלב להזכיר את תקנה 18(א) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993: "המעוניין להשתתף במכרז שאינו מכרז ממוכן, יגיש לועדת המכרזים את הצעתו חתומה, מלאה ושלמה, בתוך מעטפה סגורה היטב (להלן - מעטפת המכרז...". העותרים בחרו מסיבות שלא הובררו להגיש הצעה על 3 עמודים מתוך 4 של נספח ב', תוך השמטת העמוד האחרון, דהיינו ללא ציון פרטי המציע והעיקר ללא חתימתם ההכרחית על ההצעה. לא מצאתי כל פגם בהחלטת וועדת המכרזים כי הצעת העותרים שאינה כוללת פרטי מציע ואינה חתומה, הינה הצעה פסולה. נושא זה שמור לשיקול דעתה של וועדת המכרזים ומסעיף 30 לתשובת המינהל עולה כי "מדיניות ועדת המכרזים היא לפסול הצעות החסרות פרטי מציע וחתימתו" ובסעיף 47 לתשובה "ועדת המכרזים במקרה זה דבקה במדיניות בה היא נוקטת לאורך השנים, שלא חלה עליה חובה לערוך בדיקות ובירורים... אין זה מתפקידה של הועדה לאתר מציעים אנונימיים כדי להחתימם (!!!) על הצעתם במכרז". יש לשים את הדגש בנסיבותיו של מקרה זה על העדר חתימה על נספח ב' שכאמור כולל הבהרה למציע באשר למהותה של חתימה "חתימתי זו מהווה ראיה להתחייבות מצידי לקבל עלי את כל תנאיה של חוברת המכרז...". מציע המשמיט חתימתו במכוון או ברשלנות, משאיר עצמו כ"יושב על הגדר" וממתין לחשיפת פרטי כל ההצעות האחרות, ירצה יטען חתמתי ואיבדתם את העמוד האחרון, ירצה יגיד לא חתמתי כי לא התכוונתי להתחייב ואזכיר כי במקרה זה במודע בחרו שני בני זוג להגיש הצעה משותפת שגם על פי הודאתם (סעיף 12.3 לעתירה) העותר 2 מילא "את פרטיו וחתם", והשאיר את מעמד העותרת לוטה בערפל. המינהל בסעיף 27 לתגובתו מבהיר כי "חתימתו של המציע מאשרת את גמירות דעתו ביחס להגשת ההצעה ומחייבת אותו" וכי אי הגשת הצעה חתומה על ידי שני המציעים, השאירה לעותרים מרחב תמרון המאפשר לכאורה למציעים נסיגה בדיעבד מהצעתם ולכן מהווה פגם מהותי שאין לתקנו וזאת בנוסף לחוסר הוודאות בהעדר חתימת מציע, הפוגע באינטרס הציבורי. איני מוצא כל פסול במדיניות המינהל ובנימוקיו, העדר חתימת משתתף המכרז על הצעתו אינו פגם טכני אלא פגם מהותי ובמדיניות זו מחזק המינהל את עיקרון השיוויון שכונה כ"נשמת אפו של המכרז הציבורי" ואיני סבור כי יש להתערב בשיקול דעתה של ועדת המכרזים במקרה זה. בטרם סיום אבהיר כי גם לפי פסקי הדין אליהם הפנו העותרים בעתירה ובדיון בפניי, לא ניתן לקבוע כי המינהל בנסיבותיו של מקרה זה חרג ממיתחם הסבירות. כך למשל קבע כב' הש' ת' אור בע"א 4964/92 נשיץ נ' עשת אליו הפנו העותרים כי: "בצד עילות ההתערבות שבמשפט המינהלי, חל על ההתערבות בהחלטותיה של ועדת מכרזים הכלל שלפיו, בבוחנו החלטת רשות מינהלית, בית-משפט אינו נכנס בנעלי הרשות אינו קובע מהי ההחלטה שהוא היה מקבל באותן נסיבות. הוא בוחן אם החלטת הרשות הייתה כדין. הוא בוחן אם ההחלטה שקיבלה הוועדה, תוך הפעלת שיקול-דעתה, נופלת למיתחם הסבירות". באותו מקרה הכשירה ועדת המכרזים הצעה לא חתומה, אך הש' אור מדגיש את נסיבותיו של אותו מקרה השונות מעניננו, באותו מקרה לא היתה מחלוקת כי המציע פעל בתום לב והעיקר כי הפגם נתגלה למציע שהוסיף חתימתו על הצעה, עוד בטרם נחשף לפרטי ההצעות של המציעים האחרים, שלא כמו במקרה שבפניי, אך חשוב לראות כי הש' אור מזכיר בפסק דינו פרשה אחרת-בג"צ 504/82 כח (2000) אחזקות בע"מ נגד מינהל מקרקעי ישראל בה הגיעה וועדת המכרזים לתוצאה הפוכה מתוצאת בג"ץ 249/72 מבואות ביתר נגד עירית ירושלים ופסלה הצעה שלא היתה חתומה ובפסק דינו הוא ממחיש עד כמה היקף ההתערבות בשיקול דעת וועדות המכרזים מצומצם, גם אם הן מגיעות למסקנות שונות והוא מצטט את קביעת הש' ש' לוין באותה פרשת כח 2000: "מהאמור לעיל ברורה האבחנה בין המקרה שנדון בבג"צ 249/72, למקרה שלפנינו. שם הכשירה ועדת המכרזים את הפגם, ובית המשפט סירב להתערב בשיקול-דעתה, ואילו במקרה שלפנינו סירבה ועדת המכרזים לעשות כן, ובשני המקרים אין ולא הייתה עילה להתערב בשיקול הדעת. כדרכנו לא נשים שיקול-דעתנו תחת שיקול-דעתה של ועדת המכרזים". עוד יצויין כי גם נסיבות תיק מבואות בית"ר שונות מנסיבות מקרה זה, באותו מקרה נפתחו המעטפות בנוכחות המציעים והמציע שגילה את העדר חתימתו ביקש מיד להוסיפה על גבי הצעתו. סיכום לאור כל האמור לעיל לא מצאתי כל עילה להתערב בהחלטת וועדת המכרזים של המשיב ולכן אני דוחה את העתירה ומחייב את העותרים ביחד ולחוד לשלם למשיב 1 הוצאות משפט בסכום של 14,000 ש"ח ולמשיבים 2-3 ביחד הוצאות משפט בסכום של 14,000 ש"ח. להוצאות יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל. בתום הטיעונים ביקשו העותרים כי במידה ותדחה העתירה, ישאר הצו הארעי על כנו למשך 72 שעות על מנת לאפשר להם להיערך להגשת ערעור. למרות התנגדות המשיבים, אני קובע כי הצו הארעי המורה למשיב 1 להימנע מלחתום על חוזה בנוגע למכרז יעמוד על כנו עד ליום 13.12.2011 שעה 9:00, (וזאת בהתחשב במועד חתימת פסק הדין על ידי-יום ה' אחר הצהרים). מכרז