קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מכרז להקצאת שטחים להקמת מחצבה: כללי 1. בפני עתירה של המועצה האזורית גלבוע ( להלן: "העותרת" ו/או "המועצה"), לפיה מבקשת העותרת מביהמ"ש ליתן צו על תנאי, המכוון למשיבים - מנהל מקרקעי ישראל והשר להגנת הסביבה ( להלן: "המנהל" ו "השר", בהתאמה), והמורה להם להתייצב וליתן טעם מדוע: א. לא יינתן צו עשה, האוסר על המינהל להמשיך בהליכי מכרז פומבי צפ/284/2010, אשר פורסם ביום 18/11/10 לצורך הקמת ו/או הפעלת מחצבה (להלן: "המכרז"), וזאת בשטחים הכלולים בתכנית מפורטת ג/ 11942 (להלן: "התכנית"). ובנוסף ולחלופין, ב. מדוע לא יינתן צו האוסר על המנהל להקצות בכל דרך שהיא, אם במכרז ואם בדרך אחרת, שטחים הכלולים בתכנית וזאת לצורך הקמת ו/או הפעלת מחצבה, וזאת בין היתר לאור עמדתו של השר, אשר באה לידי ביטוי במסגרת מכתבו למינהל, מיום 20/12/10, במסגרת מכתב זה כתב השר בין היתר, "אף אני סבור כי יש טעם להקפיא את הליכי המכרז להפעלת המחצבה". ג. מדוע לא יינתן צו הצהרתי הקובע כי התכנית הינה בטלה. 2. התכנית הוגשה ע"י חברת תעשיות אבן וסיד בע"מ (להלן: "אבן וסיד"), אשר הפעילה מחצבת עין חרוד שבגלבוע, ועניינה בהרחבת מחצבת עין חרוד. כפי שעולה מס' 2.1 לפרק 2 בתכנית, מטרותיה של התכנית הינן, ייעוד שטח להרחבת מחצבה קיימת בשטח המיועד לכך עפ"י תמ"א 14 והגדרת ייעודי הקרקע השונים בתחום המחצבה, וכן קביעת תחום ההשפעה של המחצבה והוראות בדבר צמצום ומניעת מפגעים סביבתיים ונופיים. התכנית מהווה שינוי למספר תכניות מפורטות - ג/889 (היא התכנית הרלוונטית למחצבת עין חרוד), ג/2047, ג/7245. 3. ההרחבה המתוכננת בתכנית, הינה ההמשך דרומה של אזור החציבה של מחצבת עין חרוד הקיימת. שטח הקרקע הכלול בתכנית, כולל תחום ההשפעה, הוא 1,935.62 דונם, ואילו שטח הקרקע הכלול בתחום המחצבה הינו 387.18 דונם. 4. עפ"י ס' 4.1 לפרק 4 שבתכנית, שעניינו "שלבי ביצוע", החציבה במחצבה תיעשה בשני שלבים כמפורט בטבלה שבאותו סעיף; שלב א' - 5 שנים מיום אישור התכנית, ושלב ב' - מ 5 שנים ועד 30 שנה מיום אישור התכנית. 5. לפי הוראות התכנית, אם לא יתחיל הליך ביצוע התכנית תוך 3 שנים, יפקע תוקף התכנית והיא תחשב כמבוטלת. 6. התכנית פורסמה ברשומות ביום 20/2/08 ונכנסה לתוקף, בהתאם להוראות חוק התכנון והבניה, ביום 7/3/08. עיקר הטענות בעתירה 7. לפי העתירה, בתחומה של המועצה כלולים, בין היתר, ישוב גדעונה שנמצא בהליך הרחבה שלב ב', במסגרתו שווקו כ- 50% מהמגרשים שבהרחבה וכן הישוב האקולוגי נורית, אשר הליכי שיווק הדירות בו החלו בחודשים האחרונים, במסגרתם שווקו כ- 70 מגרשים מתוך 106 המגרשים העומדים לשיווק, בשלב זה. העותרת מדגישה, כי הליכי השיווק וההרחבה נעשו בהסכמתו של המינהל, הוא גם הבעלים של הקרקעות ושל השטחים הכלולים בתכנית. 8. העותרת טענה, כי בפני המינהל עמד שפע זמן לפרסום מכרז לצורך הקמתה והפעלתה מחדש של המחצבה, אך התמהמה ופרסם את המכרז רק ביום 18/11/10, באיחור של כשלוש שנים. לטענתה, משמעות שיהוי זה מבחינת העותרת הינה קריטית, במיוחד באשר לחידוש הפעלתו של הבור המערבי של המחצבה, בו מותקנים מתקני הגריסה המזהמים, והסמוך לישוב האקולוגי נורית, אשר שיווקו נמצא בעיצומו. לטענת העותרת, חידוש הפעלת המחצבה יפגע גם בישוב הקיים גדעונה, שעובר בימים אלה הליך של התרחבות לשלב ב', הסמוך לבור הצפוני של המחצבה בה מדובר. 9. עוד נטען בעתירה, כי עפ"י התכנית, אם לא התחיל הליך ביצועה תוך 3 שנים, יפקע תוקפה והיא תיחשב בטלה. לפיכך, מאחר ומועד התכנית הינו 11/10/07, הרי התכנית בטלה. אף בהנחה, כי ראשיתה של התכנית עם כניסתה לתוקף ביום 7/3/08, הרי עדיין, מדובר בתכנית שעתידה להתבטל מאליה, באשר הדעת נותנת, כי הליך הביצוע המפורט בתכנית, אשר המינהל טרם החל בביצועו, לא ניתן להתחילו גם בתקופה הקצרה שעד ליום 7/3/11, מאחר והפעולות בהליך הביצוע טעונות היתרים שונים, וברור כי לא יהא ניתן להשיגם עד למועד בטלות התכנית. 10. לטענת העותרת הובהר לה, כי מטרתה של התכנית להביא להפסקה מיידית של פעילות החציבה והגריסה בבור המערבי, הסמוך למקום בו אמור לקום הישוב נורית, ושל הבור הצפוני הסמוך לגדעונה, ולהעביר את הפעילות המזהמת לבור הדרום מזרחי, הרחוק יחסית. לטענתה, כאשר היא הסירה את התנגדותה לתכנית, היא יצאה מנקודת הנחה כי מיד עם פרסום התכנית, יפרסם המינהל מכרז להקצאת הקרקע לחציבה, כך שהשלב המזהם - הפעילות בבור המערבי האמורה להסתיים בהתאם לתכנית תוך 5 שנים מיום אישור התכנית, תסתיים לפני שיחל שיווק המגרשים בישוב נורית. נטען, כי במצב הנתון, החציבה ופעילות המתקנים בבור המערבי, יימשכו, לפחות עד לראשיתה של שנת2013, מה שיביא לקריסת התכניות להקמת הישוב נורית והרחבה הישוב גדעונה. 11. העותרת טוענת עוד, כי ביום 27/11/05 פורסמה תמ"א 35, במסגרתה הוכר רכס הגלבוע כשמורת טבע מוכרזת, כמרקם שימור משולב וכשטח שימור משאבי מים. התכנית דנן אין בה כל התייחסות לתמ"א 35, דבר שמצביע על חוסר סבירות הפעלת מחצבה באתר בשלב זה. 12. העותרת צירפה לעתירה חוות דעת מומחה, שהוכנה ע"י היועצת הסביבתית ומומחית לתכנון ערים ואזורים עדית אדלר ברקאי, בעניין ההשלכות הסביבתיות הקשות של חידוש פעילות החציבה באתר, עפ"י התכנית בשלב מאוחר זה. 13. עוד נטען בעתירה, כי עמדת השר להגנת הסביבה, כפי שקיבלה ביטוי במכתב תשובה ששלח ליו"ר המועצה, בעניין הנזקים הסביבתיים שינבעו מחידוש פעילותה של המחצבה בשלב זה, תומכת לחלוטין בטענות המועצה בעניין זה. 14. עוד נטען, כי החלטת המינהל להמשיך בקיום הליכי המכרז, תוך התעלמות מעמדת השר, וכן מהנזק העצום שגורם צעד זה, ועל אף העובדה, כי התכנית עליה מתבסס המכרז בטלה או, עתידה להתבטל תוך שבועות אחדים, נגועה בחוסר סבירות קיצוני, שרירות לב והיעדר מידתיות ודינה להתבטל. 15. העותרת הפנתה להחלטה של ביהמ"ש העליון בבר"מ 9536/10 עמותת איגוד יצרני חומרי מחצבה בישראל נ' ממ"י, . עיקר טענות המשיבים 16. המכרז פורסם ביום 18/11/10, לשם קבלת הצעות להתקשר בהסכם לקבלת הרשאה לעבודות כרייה, חציבה והפעלת מחצבה, כפוף לתכנית ובהתאם למסמכי המכרז. תקופת ההרשאה הינה ל- 20 שנה ממועד אישור העסקה ע"י המינהל. נטען, כי ההשתהות בפרסום המכרז נבעה מכך כי הכנתו של מכרז כזה מחייבת מדידות מפורטות של האתר, מידע וסקר גיאולוגי, אומדן הכמויות והאיכויות הצפויות, תנאי העבודה ותנאי התשלום, תפוקת מינימום, שיטות בקרה ופיתוח ועוד. כ"כ, נדרשת בחינת המצב התכנוני לאישורו ובדיקה של ניסוח תנאי המכרז וההסכם, שייכרת בהתאם לו. מה עוד ומכרז זה הוא מהראשונים שמוציא המינהל להרשאות לחציבה של מחצבה פעילה שהושבה למינהל. 17. נטען עוד, כי אבן וסיד שהפעילה את המחצבה, בהתאם לתכנית ג/889, סיימה לפעול בה בחודש 1/10, כך שהמכרז יצא כ- 11 חודשים לאחר שהמפעיל הקודם עזב את המחצבה. 18. תיבת המכרזים נפתחה ביום 9/1/11 ונמצאו בה 9 מעטפות, דבר שמלמד על האטרקטיביות של הפעלת המחצבה, על אף סעיף הבטלות ( לפיו למינהל שיקול דעת בלעדי ומוחלט לחזור בו מכוונתו להעניק את ההרשאה ו/או לבטל את המכרז ) שהובא לידיעת המציעים באופן ברור בתנאי המכרז. 19. בהקשר זה הוסיפה ב"כ המשיבים וטענה, כי הליך הפקדת התכנית ארך זמן, במהלכו נערכו בדיקות מקצועיות לשם בחינת ההשפעה הסביבתית של הרחבת המחצבה על היישובים נורית וגדעונה, גם בהתחשב בהרחבה הצפויה. עוד טענה כי, הפקדת התכנית ואישורה לאחר מכן, נעשה בתיאום עם העותרת. 20. מטרתה של התכנית הינה להרחיב את המחצבה הקיימת, תוך הסטת שטח החציבה לאזור מרוחק מהישובים גדעונה ונורית, בו מצוי חומר גלם איכותי, ותוך מתן אפשרות להקים את הישוב נורית ולהרחיב את מושב גדעונה, ולהבטיח מזעור מפגעים סביבתיים והפגיעה הנופית. 21. נטען עוד ע"י המשיבים, כי לולא אישורה של התכנית, וככל שתחזור לחול תכנית ג/889 שלא בוטלה בתכנית דנן, הרי שתחום ההשפעה לפי התכנית ג/889 יפגע בישובים אלה באופן משמעותי. 22. התכנית כוללת מנגנונים שמיועדים למנוע ו/או לצמצם מטרדים של אבק, רעש ורעידות עקב פיצוצים, ומבטיחה זאת ע"י החובה לקבלת אישורים מתאימים בשלב המעבר בין שלב א' לשלב ב'. לא זו אף זו, התכנית אף כוללת הוראות בדבר שיקום החלקים בהם הסתיימו העבודות, וזאת במטרה לצמצם את הפגיעה הנופית מהמחצבה. בכך יש שיפור לעומת המצב התכנוני עפ"י תכנית ג/889. נטען עוד, כי התכנית דנן תואמת את מדיניות התכנון הארצית לעניין כרייה וחציבה, וכן תואמת למגמה של תמ"א 14 לקבוע שלביות בחציבה, ולהביא להעברת המתקנים ושטחי העירום לאזורים שהשפעתם הסביבתית נמוכה יותר. 23. נטען ע"י המשיבים, כי תכניות לכרייה וחציבה הן תכניות מורכבות, נוכח ההשפעה הסביבתית הניכרת שיש למחצבות ונוכח הצפיפות התכנונית הקיימת. הליך לאישור תכנית כאמור, אורך שנים רבות, והדבר נובע מאופייה של המחצבה כמטרד סביבתי, נופי, תחבורתי ותדמיתי, ובשל התנגדויות רבות של גופים ואישים שונים. 24. במידה והמכרז יבוטל, הרי שלאור תוקפה המוגבל של התכנית, משמעות הדבר תהיה, כי התכנית תרד לטמיון לאחר שכאמור הושקעו בה משאבים רבים, והליכי האישור שלה נמשכו שנים ואף כללו תיאום עם העותרת עצמה. 25. נטען, כי המכרז הוצא כדין, במטרה להוציא לפועל את התכנית בדרך של מתן הרשאה לחציבה למשך 20 שנה. 26. לטענת המשיבים, מימוש התכנית הינו אינטרס ציבורי ממשי של המדינה, וכן של האזור בו מצויה המחצבה, לשם מתן מענה לצרכי הפיתוח שבו. 27. עפ"י ההלכה הפסוקה, כאשר ישנה תכנית מאושרת, הכלל הינו כי יש לאפשר מימושה במסגרת הליכי הרישוי הרלוונטיים. 28. בנסיבות העניין, אין בעיכוב בהוצאתו של המכרז, כדי להוות טעם לביטולו, במיוחד לאור הצורך הציבורי הממשי בעתודות חומר הגלם המצויות במחצבה, ולאור תקופת חלותה של התכנית - 30 שנה. 29. ב"כ המשיבים ציינה, כי לאור נסיבות העניין והעיכוב בהוצאת המכרז, שמשמעותו למעשה הינה שלרשות הזוכה בו תיוותר תקופה של שנתיים למצות את שלב א' בתכנית, נתבקש המפקח על המכרות לבחון אם ניתן לוותר על המחצבה. עמדתו היתה, כי אף אם חלק מעתודות חומר הגלם המצויות באזור המיועד לחציבה בשלב א', לא ייחצב עקב העיכוב, עדיין המחצבה דרושה מאד למשק הכרייה והחציבה. 30. השר להגנת הסביבה סבור, כי מן הראוי לערוך בחינה מחודשת של התכנית, נכון למצב ולמכלול הצרכים כיום, ולתפיסת התכנון העדכנית. דיון והכרעה 31. בטיעוניו בבית המשפט מיקד ב"כ העותרת את טענותיו בשלוש טענות; האחת- בטלותה הקיימת או הצפויה של התכנית, השניה - דיבור המדינה בשני קולות והסתירה בעמדות המשיבים בינם לבין עצמם, והשלישית - מטרת התכנית לסיום החציבה המזהמת לפני הרחבת גדעונה ואכלוס נורית, הסמוכים למחצבה. 32. באשר לטענת בטלותה הקיימת או הצפויה של התוכנית, הבהיר ב"כ העותרת כי אינו תוקף את התכנית "מבחוץ", ואינו טוען לקיומם של נימוקים מחוץ לתוכנית, המצדיקים בטלותה וטענתו הינה שהתכנית בטלה מכוח הוראותיה עצמה, בשל ההוראה שבה ולפיה, התכנית מתבטלת אם לא התחיל הליך יישומה תוך 3 שנים. ב"כ העותרת רואה בהוראה זו מעין מנגנון השמדה עצמי של התוכנית. אכן, עיון בתוכנית מעלה כי בעמוד 19 לתוכנית, תחת הכותרת "תקופת התוכנית" נקבע: "לא התחיל הליך ביצוע התוכנית תוך 3 שנים יפקע תוקף התוכנית והיא תיחשב כמבוטלת...". ב"כ העותרת טען, כי מניין התקופה של שלוש השנים הנ"ל הינו מתאריך 2/12/2007, שהוא התאריך המופיע בחותמת "נתקבל" של הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז הצפון, המוטבעת על פני התוכנית, לפיכך, תוקפה של התוכנית פקע ולא היה מקום לפרסם את המכרז להפעלת המחצבה עפ"י אותה תוכנית. לחילופין, טען ב"כ העותרת כי מניין שלוש השנים הינו מיום כניסת התוכנית לתוקף, דהיינו מיום 7/3/2008, כך שתוקפה עומד לפקוע תוך זמן קצר, שבמהלכו לא יעלה בידי מי שיזכה במכרז להפעלת המחצבה לסיים את פעולות ההכנה הדרושות להפעלתה, בין אלה סלילת דרך אשר תעבור באדמות קיבוץ עין חרוד, שהוא השלב הראשון בתהליך ביצוע התוכנית, כפי שהדבר נקבע במפורש בעמודים 17-18 לתוכנית, שם נקבע כי דרך זו תיסלל בתיאום עם קיבוץ עין חרוד, כאשר נכון להיום איש לא בא בדברים עם הקיבוץ בעניין זה. מנגד, טענה ב"כ המשיבים, כי הליך ביצוע התוכנית החל עם הנפקת רשיון חציבה ל- אבן וסיד, עוד ביום 4/1/2010, ע"י משרד התשתיות. לגבי המועד ממנו תמנה תקופת שלוש השנים, שבמהלכם יש להתחיל את הליך ביצוע התוכנית, שאם לא כן, תפקע התוכנית ותיחשב כמבוטלת, נראה לי, כי אין משמעות לתאריך המופיע בחותמת נתקבל של הועדה המחוזית לתכנון ובניה המוטבעת על פני התוכנית, וכי מניין אותן שלוש שנים הינו מיום כניסת התוכנית לתוקף, 6/3/2008, כך שאם יימצא כי עד ליום 6/3/2011 לא החל תהליך ביצוע התוכנית הרי שתוקפה יפקע והיא תיחשב מבוטלת. שאלה נוספת הנתונה במחלוקת בין הצדדים בהקשר זה, היא מה ייחשב ל"הליך ביצוע התוכנית", האם הוצאת רשיון חציבה, עפ"י התוכנית, מהווה תחילת הליך ביצוע התוכנית כפי שב"כ המשיבים טוענת, ואם כן, האם רשיון החציבה שהונפק לאבן וסיד ביום 31/12/2009 הוצא בהתאם לתוכנית זו, כפי שטוענת ב"כ המשיבים, או לתוכנית הקודמת, כפי שטוען ב"כ העותרת, (שהתוכנית באה לשנותה ולהחליפה), או שמה "תחילת הליך ביצוע" מחייב ביצוע עבודות חציבה או לפחות הכנות פיזיות בשטח כפי שב"כ העותרת סבור? שקלתי את טענות הצדדים בעניין זה ונראית לי עמדת ב"כ המשיבים מעמדתו של ב"כ העותרת. הליך ביצוע של התוכנית אין משמעותו עבודות של חציבה, או ביצוע הכנות בשטח. כפי שהליך ביצוע של תוכנית מפורטת שעניינה בניית מבנה, מתחיל עם הוצאת היתר בניה עפ"י אותה תוכנית ע"י ועדת התכנון והבניה המוסמכת, ולא מיום התחלת הבנייה בשטח, כך התוכנית שעניינה מחצבה, הוצאת רשיון חציבה ע"י הרשות המוסמכת מהווה תחילת הליך ביצוע של אותה תוכנית. 33. גם בטענתו של ב"כ העותרת לפיה רשיון החציבה לא הוצא לפי התוכנית הנדונה, אלא לפי התוכנית הקודמת אין ממש. אמנם ברשיון החציבה לא צוין לפי איזה תוכנית הוא הוצא, יחד עם זאת, נראה לי כי משנכנסה התוכנית לתוקף הרי שהיא החליפה את התוכנית שהיתה קיימת אותה עת תוכנית ג/889, כך שבתאריך הוצאת רשיון החציבה ביום 4/1/10 התוכנית שבענייננו היא "התוכנית" היחידה שהיתה בתוקף, כך שרק מכוחה ניתן היה להוציא רשיון חציבה. לסיכום נושא בטלות התוכנית, מניין שלוש השנים שבמהלכם יש להתחיל בהליך ביצוע התוכנית הינו מיום כניסת התוכנית לתוקף, 7/3/2008, ובאשר להליך ביצוע התוכנית הרי שזה התחיל עם הוצאת רשיון החציבה, לפי התוכנית, לחברת אבן וסיד, ע"י משרד התשתיות ביום 4/1/2010. משכך, יש לדחות את טענת ב"כ העותרת לפיה התוכנית בטלה כבר או שהיא עומדת להתבטל ביום 7/3/2010, עקב אי תחילת הליך ביצוע התוכנית. משהחל הליך ביצוע התוכנית, הרי שעפ"י הוראותיה, היא תעמוד בתוקפה ובהתאם לשלבי הביצוע שפורטו בה למשך 30 שנה מיום אישורה. 34. בהקשר זה של פקיעת תוקפה של התוכנית, אציין כי ב"כ המשיבים טענה כי למקרה של פקיעת תוקפה של התוכנית עקב אי תחילת הליך ביצועה, תחזור התוכנית הקודמת ג/889 לתוקף, ויהיה ניתן להמשיך ולהפעיל את המחצבה בה מדובר מכח תוכנית זו, דבר שמגדיל ליישוב גדעונה ונורית את הזיהום שהתוכנית באה להפחית משום שהיא תאפשר המשך החציבה והגריסה בבור המערבי הקרוב יותר לשלב ב' של היישוב גדעונה וליישוב האקולוגי נורית. אינני מסכים לעמדתה זו של ב"כ המשיבים. התוכנית בה עסקינן באה במקום התוכנית הקודמת מס' ג/889 ומשנכנסה התוכנית לתוקף, בוטלה התוכנית הקודמת ג/889. פקיעת תוקפה של התוכנית, גם אם הדבר נובע מאי תחילת הליך הביצוע, אין בו כדי להחזיר את התוכנית הקודמת ג/889 לתחיה, ולהחזירה לתוקף. שורת ההגיון מחייבת שאם התוכנית פוקעת, הרשויות המוסמכות יכולות ליזום תוכנית אחרת ע"מ למלא את החלל שנוצר עקב פקיעת תוקפה של התוכנית. מכל מקום, לטענה זו של ב"כ המשיבים אין כל השפעה על תוצאות העתירה, לאור המסקנה אליה הגעתי בעניין תוקפה של התוכנית, ולפיה תוקף התוכנית לא פקע ואינו עומד לפקוע ב- 7/3/2011. 35. טענתה השניה של העותרת הייתה באשר לסתירה בעמדות המשיבים בינם לבין עצמם. בעניין זה מסתמכת העותרת על מכתבו של השר להגנת הסביבה מיום 20/12/2010, בו השיב השר לפניית העותרת בעניין המחצבה הנדונה, ובו נכתב: "הועברה אליי פנייתו בסימוכין של מר דני עטר, ראש מוא"ז גלבוע... לאחר שבדקתי את האמור במכתבו, אף אני סבור כי יש טעם להקפיא את הליכי המכרז להפעלת המחצבה. תכנית לחציבה וכרייה, מעצם הגדרתה, הינה תוכנית בעלת השלכות סביבתיות ניכרות על הסביבה, קל וחומר כאשר מדובר על מחצבה הממוקמת באזור רגיש סביבתית ובסמיכות רבה ליישובים... התוכנית להרחבת המחצבה אושרה בזמנו על בסיס איזון בין אינטרסים ציבוריים במגמה לצמצם עד כמה שניתן את הקונפליקט בין שימושים סותרים של כרייה, חציבה ומגורים בהתאם לצרכי ולאינטרסים שהיו נכונים באותה עת. בין היתר, נלקחה בחשבון העובדה שמדובר במצב נתון בשטח, וכי המדובר בהרחבה של מחצבה קיימת הפועלת מזה שנים, וכי מצב זה עדיף על פני מחצבה חדשה. עם זאת, כיום, לאחר אישור תמ"א 35 ויישומה, ובעקבות אישור תמ"ם 2/9, השמירה על השטחים הפתוחים והרגישים קיבלה משנה תוקף והינה חלק מהמדיניות הסביבתית התקפה... בימים אלה עובד צוות התכנון של עורכי תמ"א 14 ב' לבחינת אתרי כרייה חלופיים לצורך אספקת חומרי גלם לבניה וסלילה וייתכן שתוצע חלופה מתאימה אחרת לצורך אספקת חומרי גלם לבניה...". אמנם עפ"י האמור במכתב זה תומך השר בהקפאת הליכי המכרז, דא עקא השיקולים העומדים ביסוד עמדה זו הינם שיקולים טהורים של הגנת הסביבה, ובעת אישור התוכנית היו לנגד עיני ועדות התכנון, ולאחר שאלה נשקלו יחד עם כל השיקולים הרלבנטיים האחרים, אושרה "התוכנית". יוער כי התנאי האמור בסעיף 5 משלב א' של התוכנית אינו מתנה את עבודות החציבה באופן כללי בהכנת תוכנית חיצוב חדשה ואישורה ע"י המפקח על המכרות, המשרד להגנת הסביבה, כפי שטען ב"כ העותרת, רק עבודות חציבה בבור המערבי למפלס נמוך יותר מהמפלס המתוכנן מפלס 5 + מ.פ.ה. תחייבנה לפני ביצוען, הכנה תוכנית חיצוב חדשה שתאושר ע"י המפקח על המכרות במשרד הגנת הסביבה. אם וכאשר תבוצענה עבודות כאלה ללא הכנת תוכנית חדשה כזו, ניתן יהיה למנוע עבודות חציבה אלה, בהיותם נוגדים את הקבוע בתוכנית. אכן, הכלל הוא, כי המדינה אמורה לדבר בקול אחד, ועמדות סותרות של רשויות המדינה עלולות להיות בעוכרי המדינה, ומכל מקום אין בכך כדי להקנות יתרון למדינה. בענייננו, קיימת עמדה של השר להגנת הסביבה, המבוססת על שיקולי ההגנה על הסביבה, ובעיקר מניעת זיהום, מצד שני, ישנה עמדה שנקראת עמדת המדינה שמצאה ביטויה בעת הדיונים שהתקיימו בפני רשויות התכנון והבניה לאישור התוכנית ואשר מבוססת על שיקולים רחבים יותר, ובין אלה השיקול של הצורך להבטחת חומרי חציבה הדרושים לעבודות פיתוח ובניה. שיקוליו של השר להגנת הסביבה הינם שיקולים ראויים, אולם מקומם היה במסגרת ההליכים לאישור התוכנית, וכאמור שיקולים אלה עמדו לנגד עיניהם של רשויות תכנון והבניה המוסמכות, ואף על פי כן, אושרה התוכנית, ולא מיותר לציין כי העותרת עצמה לא רק שנמנעה מלתקוף את התוכנית בערכאות המשפטיות, אלא אף הסירה את התנגדותה לתוכנית ותמכה באישורה. 36. הטענה השלישית שבפי העותרת הינה בעניין כוונת התוכנית או המטרה שעמדה מאחורי התוכנית. אין ספק, כי בין המטרות שעמדו מאחורי השינויים שהתוכנית הכניסה לתוכנית הקיימת ג/889, הייתה הרחבת אזור החציבה אבל גם הפחתת הזיהום הסביבתי הנגרם ע"י הפעלת המחצבה וצמצום אזור ההשפעה, כך שהזיהום הנגרם מהפעלת המחצבה לא ישפיע על שלב ב' מההרחבה של הישוב גדעונה, שנמצא בשלב בו שווק חלק ניכר מהמגרשים, ועל הישוב האקולוגי נורית שנמצא בשלב של שיווק דירות בישוב. התוכנית מבקשת להשיג את המטרות הנ"ל, בעיקר על ידי הפסקת הפעילות בבור המערבי, הקרוב יותר לישובים גדעונה ונורית, והעברת פעולות החציבה, לרבות מכונות הגריסה למקום מרוחק יותר - הבור הדרומי. גם העותרת אינה חולקת על כך שיש בפעולה זו אם לא למנוע את הזיהום באופן מוחלט, אז בוודאי שיהיה בה כדי לצמצם את ההשפעה השלילית של פעילות המחצבה על שני הישובים גדעונה ונורית. מצד שני, התוכנית לוקחת בחשבון שעדיין קיימים עתודות לחציבה בבור המערבי ובצורכי המשק לניצול עתודות אלה, ועל כן קובעת התוכנית שני שלבי ביצוע, שלב א' שימשך 5 שנים מיום אישור התוכנית ושלב ב' שיתחיל עם סיום שלב א' ולאחר קיום התנאים הקבועים שם. התוכנית צופה, כי יחלפו מאז אישורה ועד איכלוס ההרחבה בישוב גדעונה ואכלוס הישוב נורית, תקופה של 5 שנים, ועל כן מתירה התוכנית המשך חציבה בבור המערבי במשך תקופה זו וקובעת, כי לאחר תקופה זו תועבר כל הפעילות לבור הדרומי. בדיעבד, מתברר, כי ציפייה זו הינה מבוססת נוכח כך שהיום, שלוש שנים לאחר אישור התוכנית, ההרחבה בישוב גדעונה עדיין נמצאת בשלב של שיווק מגרשים, ובשלב של שיווק בתים בישוב נורית, כך שסביר להניח כי איכלוס שלב ב' של ההרחבה בגדעונה ויישוב הישוב נורית לא יהיו לפני תקופה של שנתיים, אז יסתיים כבר שלב א' של התוכנית, ותפסק כל חציבה בבור המערבי ומכונות הגריסה המזהמות תועברנה לבור הדרומי המרוחק יותר משני היישובים, ושני היישובים יהיהו מחוץ לתחום ההשפעה המזמהת. 37. טענה נוספת אשר נטענה ע"י ב"כ העותרת הייתה, כי התוכנית אינה לוקחת בחשבון את הכרזת רכס הגלבוע כשמורת טבע מרוכזת, בהתאם לתמ"א 35 שפורסמה עוד ביום 27/11/2005. טעם רב בטענה זו, אם הייתה מועלית כנגד אישור התוכנית, במסגרת הדיונים באישור התוכנית. כאמור, תמ"א/35 פורסמה כשלוש שנים לפני אישור התוכנית, ואם אכן "התוכנית" סותרת את תוכנית תמ"א 35 בעניין הכרזת רכס הגלבוע כשמורת טבע מרוכזת, היה על העותרת להעלות זאת במסגרת התנגדות לאישור תוכנית בפני רשויות התכנון והבניה, או במסגרת הליך משפטי לביטול התוכנית ולא כעת במסגרת עתירה, למניעת הקצאת שטחים הכלולים בתוכנית לצורכי הפעלת מחצבה. אמנם מעלה העותרת בעתירה טענה של בטלות התוכנית. אולם כפי שב"כ הבהיר לא מנימוקים חיצוניים כגון הנימוק של סתירה, בין התוכנית לתוכנית תמ"א 35 אלא מנימוקים שבתנאי התוכנית עצמה - דהיינו קביעת פרק זמן שאם במהלכו לא יחל הליך הביצוע יפקע תוקפה של התוכנית והיא תיחשב כמבוטלת. מועד לתחילת הליך הביצוע. 38. נושא אחרון שאני מוצא לנכון להתייחס אליו בפסק דין זה, הוא הנזק שהעותרת טוענת כי נגרם לה כתוצאה מהשתהות המשיב מס' 1 בפרסום המכרז הנדון למשך כשלוש שנים. מיותר לציין כי מחצבה בקרבת ישוב, במיוחד אם הוא נמצא בתחום ההשפעה המזהמת, גורמת נזק ואף נזק רב לישוב. יחד עם זאת, אם ייגרם לעותרת נזק כלשהוא, הרי שזה ייגרם מעצם אישור התוכנית, ולא מההשתהות בפרסום המכרז. שלב א' של התוכנית בו תמשכנה עבודות החציבה המזהמות בבור המערבי הינו למשך 5 שנים מיום אישור התוכנית, כך שמועד סיום שלב א' איננו קשור כלל במועד הקצאת שטחים לצורך הפעלת מחצבה, או בפרסום מכרז לכך, ומרוץ תקופת 5 השנים החל עם אישור התוכנית כך ששלב זה יגיע לסיומו בכל מקרה באותו מועד שהינו 7/3/2013, גם אם לא יבוצעו עבודות חציבה בבור המערבי בעקבות ההשתהות בהקצאת שטחים עפ"י המכרז כלל וכלל; נראה לי כי , ככל שהתקופה בה יבוצעו עבודות חציבה בבור המערבי תהיה קצרה יותר כך יוטב לישוב גדעונה ונורית. 39. לסיכום, הליך ביצוע התוכנית החל עם הוצאת רשיון חציבה, עפ"י התוכנית", ע"י משרד התשתיות לחב' אבן וסיד, ביום 4/1/2010, על כן תקופת התוכנית היא 30 שנה מיום אישורה, 7/3/2008, כאשר שלב א' בביצוע התוכנית בו מותרות פעולות חציבה בבור המערבי הינה למשך 5 שנים מיום אישור התוכנית. כך ששלב זה יסתיים בכל מקרה, וללא קשר לשאלת הקצאת שטחים ב- 7/3/2013, אז, לא תותר פעולות חציבה או הפעלת מכונות בבור המערבי, ותועבר הפעילות והמכונות והציוד לבור הדרומי. לפיכך, טענת העותרת בדבר בטלות קיימת של התוכנית או עתידית אין לה על מה לסמוך. גם בטענות העותרת לעניין הסתירה בעמדת המשיבים לא מצאתי משום הצדקה למתן הסעדים המבוקשים עפ"י העתירה או מי מהם. כאמור, יש בהוראות התוכנית ובחלוקתה לשלבי ביצוע, כאשר שלב א' אחריו תאסר כל פעילות בבור המערבי, כדי להגשים את כוונת התוכנית והמטרות שעמדו מאחוריהם, והם בעיקר הרחבת המחצבה הקיימת והעברת הפעילות במחצבה למקום מרוחק יותר, כך שההרחבה שלב ב' בישוב גדעונה והישוב האקולוגי נורית יהיו מחוץ לתחום ההשפעה המזהמת של המחצבה. גם בשאר הטענות של העותרת לעניין בטלות התוכנית לא מצאתי ממש. 40. סוף דבר, ולנוכח כל האמור לעיל, לא מצאתי כי יש בהחלטת המנהל לפרסם מכרז להקצאת שטחים להקמת/הפעלת מחצבה, משום חוסר סבירות או חוסר מידתיות או שההחלטה נתקבלה משיקולים זרים ובלתי ענייניים, או שנפל בה פגם אחר המצדיק התערבותו של בימ"ש זה. על כן ולאור כל האמור לעיל, העתירה נדחית בזאת. בנסיבות, ובמיוחד ההשתהות הרבה בפרסום המכרז ע"י המנהל, שכנראה היתה אחת הסיבות להגשת העתירה, אני נמנע מלחייב את העותרת בהוצאות וכל צד ישא בהוצאותיו. מכרזכרייה וחציבה