מכרז שיפוצים ברכבת

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מכרז שיפוצים ברכבת: הרקע, העובדות והמחלוקות 1. עתירה שהוגשה ביום 16.6.11 ע"י העותר (להלן: "עפיפי") בה נתבקש ביהמ"ש להורות על ביטול תוצאת המכרז הפומבי בנ/קב/10/06 (להלן: "המכרז") העוסק בביצוע עבודות תחזוקה ושיפוצים במשרדים, בתחנות ובמתחמים תפעוליים של המשיבה 2 (להלן: "הרכבת"), לפיו הוכרזה המשיבה 3 (להלן: "ברכוביץ") כזוכה במכרז ובמקום זאת מבוקש להכריז על העותר כזוכה במכרז. 2. יש לציין שלאחר הגשת העתירה חלו התפתחויות משמעותיות והתקבלו החלטות חדשות על-ידי הרכבת שהביאו לכך שלמעשה הנתקף בעתירה השתנה, אך בסופו של יום נשאר המבוקש בעתירה להכריז על העותר כזוכה, הכל כפי שיפורט להלן: 3. אין מחלוקת שהמכרז חולק לשלושה אזורי עבודה (צפון, מרכז ודרום) שבכל אחד מהם היה אמור להיבחר (ואף נבחר) קבלן זוכה, כאשר המציע שדורג במקום השני במדרג ההצעות בכל אזור יוכרז כ"מציע ממתין" או "קבלן ממתין" (סע' 30.1 למכרז) כאשר אם בוטלה זכיית הזוכה במכרז תפנה הרכבת למציע הממתין (סע' 30.2 למכרז). כן נאמר בסע' 30.5 למכרז: "מודגש בזאת כי מחירי החוזה של המציע הממתין יהיו מחירי החוזה כפי שייחתמו עם הקבלנים הזוכים". 4. אין מחלוקת שלמכרז ניגשו 9 מציעים (לכל האזורים) ובסופו של יום לאחר הליך שימוע נבחר הקבלן י.ש. נצר בע"מ (להלן: "נצר") כמציע הזוכה באזור הצפון, לאחר שהעניק שיעור הנחה של 22.2% ממחירון הרכבת (להלן: "הנחת נצר"), כאשר הצעת העותר נקבעה כהצעת מציע ממתין לאזור הצפון לאחר שניתנה בהנחה בשיעור 13.56% מהמחירון, ואחריו דורגו הצעת ברכוביץ (הנחה 12.82%) והצעת המשיבה 4 (להלן: "לרר"). 5. ביום 22.11.10 מסרה הרכבת הודעה לנצר על זכייתו במכרז וביום 1.1.11 נחתם עימו חוזה והודע לעותר ביום 22.11.10 על היותו מציע ממתין. 6. מאוחר יותר, בין היתר בגלל טענת הרכבת לכך שנצר שימש ככסות לביצוע העבודות באמצעות הקבלן בן שטרית אלי (הקבלן הזוכה באזור המרכז), והפרה יסודית של החוזה שנחתם עימה, החליטה ועדת המכרזים בישיבתה מיום 1.3.11 על ביטול החוזה עם נצר והוחלט לפנות לעותר כמציע הממתין באזור הצפון, להפנות אותו לסעיף 30.5 למכרז לצורך התקשרות עימו במחירי החוזה שנחתם עם נצר, וכנ"ל לפנות למשיב לברכוביץ כך שאם אחד מהם ייאות לעבוד במחירי הקבלן הזוכה (נצר), הוא יהיה המציע הזוכה באזור הצפון והבא אחריו יהפוך למציע ממתין. וכך נאמר בסע' 23.4 להחלטת ועדת המכרזים מיום 1.3.11: "ככל שהקבלנים לעיל לא יאותו לעבוד במחירי הקבלן הזוכה באזור הצפון, הועדה מחליטה כי אין מקום בנסיבות אלה לצאת למכרז נפרד ונוסף לאזור הצפון בלבד, ויש לפעול על פי דיני המכרזים הכלליים, ולהכריז על הקבלן עפיפי כמציע הזוכה לאזור הצפון. במקרה שכזה, הועדה מנחה את היזם לנסות ולהשיג הנחה נוספת של הקבלן על מחיריו. במקרה כזה, הקבלן ברכוביץ חברה לבנין בע"מ יהפוך לקבלן הממתין באזור הצפון ויש ליתן לו הודעה על כך". 7. בעקבות זאת הודע לנצר ביום 7.3.11 על ביטול החוזה עימו ונעשתה פנייה בעל פה לעפיפי לפי סע' 30.5 למכרז שסרב להסכים לעבוד הנחת נצר, כאשר נעשתה גם פנייה בכתב לעפיפי וברכוביץ להתייחס לסעיף 30.5 למכרז ולעבודה לפי הנחת נצר. 8. ברכוביץ השיב לפנייה זו בכתב ביום 10.3.11 שהוא מסכים לתת הנחה נוספת להצעה המקורית כך שההנחה המוצעת על ידו תהא 14% (במקום 12.82% שהיתה ההנחה המקורית שהציע במכרז). 9. עפיפי לא נתן תשובה בכתב ויש מחלוקת לגבי תוכן שיחות טלפון שניהל עם נציגי הרכבת והאם הוצע לו ליתן הנחה נוספת והאם סירב או שלא דובר עימו על אפשרות של הנחה נוספת, ברם אין מחלוקת שהוא לא הסכים ליתן הנחה בגובה הנחת נצר (כאשר ההנחה שהציע במכרז היתה 13.56% מהמחירון). 10. ביום 16.3.11 התכנסה שוב ועדת המכרזים והחליטה שמשיקולי יעילות כלכלית והקטנת הנזק לרכבת כתוצאה מביטול החוזה עם נצר, יש לבחור בברכוביץ כזוכה במכרז ועפיפי ישאר מציע ממתין באזור הצפון. בעקבות זאת הודע לעפיפי ביום 17.3.11 שהוא קבלן ממתין ולברכוביץ הודע במועד זה שהוא זכה במכרז וביום 17.4.11 נחתם עימו חוזה. אין מחלוקת שהפניה הראשונה בכתב של עפיפי לרכבת באמצעות עורך דינו היתה ב- 1.6.11 וזאת אחרי שביום 31.5.11 פנה בעצמו בכתב יד בפקס לרכבת כאשר לטענתו נודע לו רק במועד זה מאלמוני, על כך שנבחר זוכה אחר למכרז (אין מחלוקת גם שעפיפי לא קיבל הודעה בכתב מהרכבת על כך שברכוביץ נבחר לזוכה במכרז). 11. לאחר התכתבות בין ב"כ עפיפי לב"כ הרכבת, הוגשה העתירה הנוכחית ביום 16.6.11. והנה, בעקבות הגשת העתירה, ולא בכדי (עקב הפגמים שנפלו בהחלטות הקודמות), התכנסה ועדת המכרזים העליונה של הרכבת ביום 30.6.11 והחליטה, שעקב זאת שנפל משגה בהחלטת ועדת המכרזים מיום 16.3.11 שהיתה פנייה לפי סע' 30.5 למכרז לעפיפי וברכוביץ בלבד, ולא למציע הנוסף - לרר, יש לבטל את זכייתו של ברכוביץ במכרז ולהפסיק את ההסכם עימו לצמיתות תוך 30 יום ממשלוח ההודעה. 12. כן הוחלט ע"י ועדת המכרזים בהחלטתה מיום 30/6/11 לפסול את הצעת עפיפי בשל הפגם המהותי שנפל בה על רקע חוסר הוודאות באשר לזהות המציע וזאת לאחר שבבדיקה נוספת שנערכה (ביוזמת הועדה) לכל הקבלנים התברר כי הקבלן עפיפי הציג לצורך עמידה בתנאי הסף מסמכים שונים (כמו ערבות ההצעה למכרז, רשיון קבלן של רשם הקבלנים ותצהיר) על שם "עלי עפיפי" אך יחד עם זאת, חתם על מסמכי ההזמנה וההצעה הכספית בשם "ע. עפיפי אדריכלים ומהנדסים תכנון וביצוע עבודות בניה ופיתוח" ואי התאמה זו יוצרת חוסר ודאות בזהות מגיש ההצעה הפוגם בה באופן מהותי המחייב את פסילתה, כשאין מקום לפנות לעפיפי בבקשת הבהרה באשר להעדר ההתאמה בין מגיש ההצעה הכספית והחתום על מסמכי ההזמנה, לבין מי שהגיש את יתרת מסמכי המכרז ומופיע עליהם, שכן פניה שכזו, לו היתה היתה נערכת, היתה מותירה לקבלן עפיפי מרחב תמרון אסור. 13. כן הוחלט לפנות לקבלנים ברכוביץ ולרר לפי הסדר, לפי סע' 30.5 למכרז לבחון האם הם מוכנים ליתן את הנחת נצר ובמידה ולא, יוכרז ברכוביץ כזוכה במכרז לפי הצעתו המקורית (הנחה של 12.82%). 14. בעקבות הודעת הרכבת לביהמ"ש ולעותר על החלטה זו, צרפתי את לרר לעתירה, כמי שעלול להיפגע אם ברכוביץ ידחה את הנחת נצר ועפיפי יוכרז כזוכה במכרז בעתירה זו. יש לציין שבדיון בעתירה הן ברכוביץ והן לרר הודיעו שהם לא מסכימים ליתן את הנחת נצר לפי סע' 30.5 למכרז, כאשר ברכוביץ הצטרף לטיעוני הרכבת ולרר לא הביע עמדה. 15. עינינו הרואות כי בסופו של יום, השתנה מיקוד ומהות העתירה ב- 180 מעלות ולמעשה ההחלטה הנתקפת הינה החלטת ועדת המכרזים מיום 30.6.11 שביטלה את זכיית ברכוביץ ויתרה את העתירה המקורית, ברם במקביל, פסלה את הצעת עפיפי עקב אי זהות בשמות המציע וחוסר ודאות בהצעה, וזו למעשה עילת הפסלות שעימה היה צריך להתמודד העותר והוא עשה זאת בעל פה במסגרת הדיון בעתירה בפניי. טענות הצדדים 16. הטענה העיקרית של הרכבת להביא בסופו של דבר לפסילת הצעת עפיפי הינה אי הוודאות באשר למגיש ההצעה, שם המציע וזהותו. זאת עקב שחלק מהמסמכים חתומים על שם "עלי עפיפי" וחלק ע"י "ע. עפיפי אדריכלים מהנדסי תכנון וביצוע עבודות בניה ופיתוח", כעולה מנימוקי ועדת המכרזים. בתגובת הרכבת בכתב לעתירה הוסף שבנוסף חלק ממסמכי המכרז נחתמו בשם "ע. עפיפי אדריכלים ומהנדסים תכנון וביצוע עבודות בניה וצנרת" וכן "עפיפי עלי, מוחמד ו/או". לטענת הרכבת, השמות הנ"ל של המציע יוצרים חוסר ודאות וערפול, כעולה גם מהרישום ברשם הקבלנים ששם מופיעים קבלנים בעלי שמות שונים ואף בפס"ד שניתן בת.א. (כ"ס) 5136/04, כאשר אי ודאות זו שהרכבת לא יודעת עם מי יש לה עסק, הינה פגם מהותי המביא לפסלות ההצעה של עפיפי, כאשר לראשונה נטען בעל פה בדיון בפניי כי יש לכך השלכה גם על האפשרות לחלט את הערבות הבנקאית שהוציא העותר. כן נטען שועדת המכרזים לא פנתה לעפיפי בבקשת הבהרה שכן הבהרה כזו היתה יוצרת תמרון אסור לעפיפי, שהיה יכול אז להתנער מהצעתו. כן נטענו טענות נוספות לגבי שיהוי, אי מיצוי ההליכים, חוסר נקיון כפיים של העותר ואי צרוף הצעות עפיפי, שכל אחת מהן ובוודאי משקל הצטרפותן מביא לכך שהחלטת הרכבת לפסילת הצעת עפיפי היתה סבירה ואין מקום להתערב בה. 17. לטענת העותר, לא נפל כל פגם בהצעתו שהיתה אמורה לזכות כבר ב"סיבוב הראשון" לאחר שבוטלה זכייתו של נצר, בהנחה של 13.56%. וכן לזכות ב"סיבוב השני" במכרז לאחר ביטול זכיית ברכוביץ. זאת, כאשר הצעתו היא של אדם פרטי ולא חברה, שכן חתם בשמו הפרטי ומספר תעודת הזהות שלו שהוא גם מספר העוסק המורשה, כאשר מוחמד זה אביו ונרשם שהוא בנו, ואין כל חוסר ודאות בכך שבחלק מהמסמכים יש חתימה של עפיפי עם חותמת העוסק המורשה "ע. עפיפי אדריכלים מהנדסים תכנון וביצוע עבודות בניה ופיתוח" (עוסק שהשתנה, כאשר בשנת 2000 היה העוסק המורשה "ע. עפיפי אדריכלים ומהנדסים תכנון וביצוע עבודות בניה וצנרת"). כך גם טוען עפיפי כי סיווגו כקבלן רשום הינו סיווג ראוי ואין קשר לחברה שהיא חברה לא פעילה ולא היה כל פגם ובוודאי לא פגם מהותי ולא חוסר ודאות בשם המציע. כן נטען שהרכבת היתה יכולה לפנות אל העותר בהבהרות ולא עשתה כן, ועובדה היא שהיא גם לא טענה את הטענות ב"סיבוב הראשון" והכריזה עליו כקבלן ממתין לנצר. כן נטען שעפיפי לא ידע על זכיית ברכוביץ במכרז עד שנאמר לו ע"י אלמוני ביום 31.5.11 על זכיית אחר במכרז והוא לא הבין שיש זוכה חדש וחשב שהוא עדיין ממתין להודעה על זכייתו לאור הפניות אליו להסכים להנחת נצר, פניות שלא הסכים להן. דיון 18. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בעתירה ובתגובות, החלטתי לקבל את העתירה, לבטל את החלטת הרכבת ולהכריז על העותר כזוכה במכרז לאזור הצפון וכפועל יוצא מכך על ברכוביץ כ"מציע ממתין". 19. למעשה, עתירה זו מצביעה, כפי שהודה גם ב"כ הרכבת, על שרשרת טעויות שנעשו ע"י הרכבת שהביאו להחלטות שגויות, שחלקן בוטלו בהחלטות שגויות אחרות. אומנם, כפי שציין ב"כ הרכבת מדובר בבני אדם ביקום הגשמי העושים טעויות ולא ביקום אוטופי שבו אין טעויות, אך מצופה היה מהרכבת להימנע מטעויות כאלו ולכל הפחות לתקנן ולמזערן ולא לחזור עליהן שוב בגירסה כזו או אחרת. 20. ראשית, אציין כי כפי שציינה בצדק נציגת אגף הרכבת וההתקשרויות בועדת המכרזים בישיבה מיום 1.3.11, ספק אם סע' 30.5 למכרז הינו סעיף סביר וישנה לכאורה בעייתיות בסעיף זה היכול להביא לנסיון לאכוף על המציעים האחרים במכרז לקבל את אותה הנחה של ההצעה הזוכה שבמידה ואינה כלכלית, הדבר יוצר לכאורה לחץ על המציעים לקבלה, מה גם שלפי סע' 30.6 למכרז, הרכבת רשאית לחזור ולהציע את ההצעה גם למציעים האחרים, שדורגו במקומות השלישי והרביעי באזור וכך הלאה, כך שמציע שדורג אחרון, יכול לעקוף את ההצעות הזולות יותר שדורגו לפניו באופן שיקבל את ההנחה של ההצעה הזוכה שבוטלה. מכל מקום, במקרה דנן, אין צורך להכריע בכך שכן כל המציעים הרלוונטיים סרבו ליתן את הנחת נצר. 21. זאת ועוד, לטעמי, הרכבת שגתה גם בכך שפנתה לעפיפי ולברכוביץ בלבד ליתן את הנחת נצר, ולא ללרר (שדורג רביעי) שהיתה חייבת לפנות גם אליו לפי עקרון השוויון, כפי שמצויין בהחלטת ועדת המכרזים מיום 30.6.11. כך גם, החלטת ועדת המכרזים מיום 16.3.11 עומדת בסתירה ובניגוד להחלטת ועדת המכרזים מיום 1.3.11. בהחלטה זו מ- 1.3.11 נאמר שהרכבת תפנה לפי הסדר לעפיפי ולברכוביץ להענות להנחת נצר לפי סע' 30.5 למכרז ושאם הם לא ייענו לכך ולא יאותו לעמוד במחירי נצר, יוכרז עפיפי כזוכה במכרז. והנה, למרות שעפיפי וברכוביץ סרבו ליתן את הנחת נצר, לא הוכרז עפיפי כזוכה במכרז, אלא ברכוביץ הוכרז כזוכה במכרז לאחר שהסכים ליתן הנחה נוספת להנחה המקורית שנתן (12.82%), באופן שהעמיד את ההנחה על 14% שהיתה גבוהה במקצת מההנחה המקורית שנתן עפיפי (13.56%), ולכן נבחרה כזוכה הצעת ברכוביץ שהיתה זולה במקצת. 22. גם אם נקבל את טענת ברכוביץ שהוא לא ידע על הנחת עפיפי בנותנו את ההנחה, קיים פגם בעצם הפניה לעפיפי וברכוביץ ובניהול מו"מ לגבי הנחה, דבר העומד לכאורה בניגוד לאיסור לנהל מו"מ לפי תקנה 7 לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993 (ראו עע"מ 10089/07 אירוס הגלבוע בע"מ נ' לאה ברוך (לא פורסם, ,5.4.11)), וכן בכל מקרה, המו"מ לא התנהל כראוי ולא ניתן שוויון הזדמנויות (כשאני מקבל את גירסת עפיפי שלא נאמר לו שהוא יכול לתת הנחה נוספת מעל ההנחה שהציע והוא רק נדרש ליתן את הנחת נצר) והוא אף נעשה גם בשיחות בעל פה ולא בכתב וללא פניה למציע המדורג הנוסף - לרר. 23. והנה, במקום לתקן את טעויות העבר של הרכבת ולהכריז על עפיפי כזוכה, או לפחות לאפשר לו במקרה זה להבהיר את השמות השונים המופיעים במסמכי המכרז, בהתאם למכרז הרכבת לפי סע' 32.5 למכרז (הבהרות שניתנו בקלות בדיון שבפניי שלא היו מביאות לכל תמרון פסול או אסור), מצאה הרכבת ביוזמתה לבדוק שוב את מסמכי המכרז, למרות ש"בסיבוב הראשון" לא נמצא בהם כל פגם ובעקבות זאת נמצאה סיבה אחרת לפסול את הצעת עפיפי עקב אי הוודאות בשם המציע, תוך העלאת טענות "מן הגורן ומן היקב", חלקן טענות שעלו רק בדיון בעל פה בפניי, שבאו לנסות ולהצדיק את הפסילה הנוספת של הצעת עפיפי, פסילה שנעשתה לטעמי בהחלטה לא סבירה שלא היה לה כל מקום בנסיבות הענין. תמוה כיצד הרכבת שהעבירה את הצעת עפיפי כעומדת בתנאי הסף והכריזה עליו כמציע ממתין לאחר זכיית נצר, ולא טענה כל טענות לגבי אי ודאות בשם המציע, מעלה מיוזמתה טענות אלו לראשונה בישיבת ועדת המכרזים מיום 30.6.11 שכונסה כדי לתקן את השגגות והטעויות הקודמות שנעשו ע"י הרכבת. 24. כך יצא, שלמרות שלכאורה נפסלה הצעת ברכוביץ בהחלטת ועדת המכרזים מיום 30.6.11 ונקבע שהחוזה עימו יופסק לצמיתות תוך 30 יום מההודעה, הוא הוכנס למעשה חזרה "בדלת האחורית" כזוכה, וזאת לאחר שברכוביץ ולרר סרבו להנחת נצר ואז לאחר פסילת עפיפי, יוכרז ברכוביץ כזוכה, בהתאם להנחה הנקובה (12.82%) ולא לפי ההנחה המקורית שנתן במכרז (14%) כך שהוא אף היה אמור להרוויח ממהלך זה. 25. לכן, למרות שלכאורה לאור החלטת ועדת המכרזים מיום 1.3.11 היה מקום להכריז על עפיפי כזוכה במכרז לפי ההנחה המקורית שהציע (13.56%) ולמעשה גם הרכבת מודה בכך, ברם, עקב הטענות החדשות "שהתגלו" ב- 30.6.11 לגבי אי הוודאות בשם המציע, נפסלה הצעתו של עפיפי. לכן, כל שנותר הינו לבחון את הפגם הנטען הנ"ל, ולאחר בחינה מסקנתי היא שמדובר בהחלטה שגויה נוספת של הרכבת שיש לבטלה עקב היותה פגומה בפגם היורד לשורש הענין, מהטעמים שיפורטו להלן. 26. הצעת עפיפי היתה צריכה לזכות במכרז, כמציע ממתין לאחר ביטול זכיית נצר וכעולה מהחלטת ועדת המכרזים מיום 1.3.11, בוטלה זכייתו שלא כדין בהחלטה מיום 16.3.11 לאחר ניהול מו"מ שלא כדין עם ברכוביץ והשגת הנחה נוספת ממנו, תוך קיום שיחות בעל פה והפרת עקרון השוויון. 27. כידוע, יש צורך בפגם מהותי שיביא לפסילת הצעה במכרז ולא פגם טכני. וכדברי כב' השופטת חיות בעע"מ 1811/09 אסום חברה קבלנית לבנין בע"מ נ' מועצה אזורית שדות נגב (לא פורסם, , 6.1.10): "כידוע, לא כל פגם הנופל בהצעה שמוגשת למכרז יביא בהכרח לפסילתה. קו פרשת המים המבחין בין "פגם מהותי" שיביא לפסילת ההצעה ובין "פגם טכני" שניתן להבליג עליו הוא הפגיעה בעקרונות השוויון והתחרות ההוגנת. פגם מהותי בהצעה הוא פגם העשוי להעניק יתרון כלכלי או תחרותי לאחד המשתתפים במכרז או המשבש את כללי המכרז באופן שאינו מאפשר להשוות בין המציעים, ומקום שבו נפל פגם כזה תיפסל בדרך כלל ההצעה הפגומה גם אם היא ההצעה הכדאית ביותר מבחינה כלכלית (ראו: עניין אחים כאלדי, פיסקה י"א; עניין חברת י.ת.ב., 905). לעומת זאת, פגמים בעלי אופי טכני, שמקורם בטעות בתום-לב מצד המציע אשר אינם יורדים לשרשו של עניין ואינם פוגעים בכללי היסוד של דיני המכרזים, רשאית ועדת המכרזים להכשירם בהתאם לשיקול דעתה (ראו: עניין מלון סן טרופז, 711; עניין חברת י.ת.ב., 906; עע"ם 5831/05 בני מאיר בע"מ נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ, פיסקה 7 (, 29.10.2006); דקל, מכרזים כרך ראשון, 554-552, 557, המציג גם עמדה שונה שהובעה בפסיקת בית המשפט; ראו והשוו גם בג"ץ 504/82 כח (2000) אחזקות בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד לז(1) 651 (1983)). הלכה למעשה, סיווגו של פגם כ"מהותי" או "טכני" אינו העיקר, והשאלה המרכזית היא האם מדובר בפגם מסוג הפגמים המצדיקים ביטול ההצעה אם לאו (ראו עע"ם 6090/05 מ.ג.ע.ר.-מרכז גביה ממוחשבת בע"מ נ' מי נתניה (2003) בע"מ, פיסקה 13 (, 27.2.2006)).   כך גם בעע"מ 5853/05 אחים כלאדי בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (לא פורסם, , 16.1.07), נקבע כי העדר חתימות על דפי התדפיס פרט לעמוד הסופי אינו פגם מהותי ולוועדת המכרזים מסור שיקול דעת להכשיר פגמים טכניים וטעות בתום לב מצד המציע, תוך ציון ע"י כב' השופט רובינשטיין: "מקום בו הפגם בהצעה "טכני", אין, לכאורה, פגיעה בעקרון השוויון. בשלב הראשוני, בו נבדקים מסמכי המכרז שהוגשו על ידי המציעים השונים בענין עמידתם בכללי הסף של המכרז באופן שלא נפגע השוויון המהותי, אין מקום לבחינת התועלת הכלכלית הצומחת לעורך מכרז מקבלת ההצעה הפגומה. אמת המידה היחידה היא עמידתן של ההצעות בתנאים שהוגדרו ובחינתן, בגדרי השוויון המהותי, בהשוואה הנערכת בין המשתתפים במכרז. שמירת זכויותיהם של המשתתפים בפועל ובכוח מתבטאת בעמידה דווקנית על מילוי התנאים המוקדמים, ופסילת הצעות שנמצאו בהן פגמים מהותיים. בשלב השני, תשקול ועדת המכרזים את תוכן ההצעות מתוך כוונה להשיא את התועלת הכלכלית והחברתית במימוש המכרז. ודוק: השאלה ככלל אינה תום ליבו של המציע שהצעתו נפסלה עקב פגמים שנפלו בה, אלא במקרים חריגים בלבד". 28. במקרה דנן, גם אם מדובר בפגם בשם המציע (וספק רב בכך, שכן ברור כי מדובר במציע פרטי ולא חברה שלכל אורך הדרך חותם כאדם פרטי בעל תעודת זהות הזהה לעוסק המורשה), הרי לכל היותר מדובר בפגם טכני שנעשה בתום לב ולא פגע בעקרון השוויון בין המציעים או בתחרות ההוגנת ביניהם או בעקרון יסוד אחר כלשהו של דיני המכרזים ולכן לא היה מקום לפסילת הצעת עפיפי. 29. כפי שהסבירו באי כח העותר, ברי לכל מי שמעיין במסמכי המכרז, שההתקשרות הינה עם אדם פרטי - העותר - עלי עפיפי בעל תעודת זהות 055837942 שהוא זה החתום תמיד על המסמכים כבעל העסק. החותמת המופיעה בחלק מהמסמכים ביחד עם חתימת העותר הינה של העוסק מורשה שלו - "ע. עפיפי אדריכלים ומהנדסים תכנון וביצוע עבודות בניה ופיתוח", כאשר ברור כי מדובר כאמור בהתחייבות אישית שלו, כפי שמופיע גם בערבות הבנקאית שהמציא ובחשבוניות מס, כאשר מספר העוסק מורשה זהה למספר תעודת הזהות של העותר. כך גם הקבלה שניתנה ע"י הרכבת היא על שם העותר וכנ"ל אישור הרכבת לרכישת מסמכי המכרז. כך גם באישור לצורך ניכוי מס שבו נרשם השם "עפיפי עלי מוחמד ו/או" מופיע בשיעור המס - "עפיפי עלי בן מוחמד", כך שברור שהכוונה, כפי שנאמר, לכך שהעותר הוא בנו של מוחמד. כך, מכתב ההמלצה של עיריית ת"א הוא מכתב מ- 11/06 שאז היה שם העוסק מורשה של העותר שונה במקצת "ע. עפיפי אדריכלים ומהנדסים תכנון וביצוע עבודות בניה וצנרת", וגם אישור זה ניתן לעותר עצמו - עלי עפיפי. אין גם כל בעיה בסיווג העותר הרשום ברשם הקבלנים בסיווג 100 כסיווג ג.3 (למעלה מהנדרש ג.2), כאשר בתדפיס מרשם הקבלנים בשם עפיפי מופיעה חברה לא פעילה בשם "ע. עפיפי אדריכלים ומהנדסים בע"מ" בסיווג ג.1 אך אין לכך כל קשר לעותר ולמכרז הנוכחי. כך גם אין כל קשר בין המכרז הנדון לפסה"ד שהרכבת מפנה אליו לגבי תביעה נזיקית כנגד החברה או כנגד עפיפי. לגבי אי פסילת ההצעה מסיבה זו של שמות זהים גם אם עשויה לעורר קושי מסויים מבחינת זהות המציע, ואף מקל וחומר בעניננו שכן, שם דובר בשותפות ואדם פרטי בעוד בעניננו רק אדם פרטי, ראו: רע"א 7961/04 מקסימדיה פרסום חוצות בע"מ נ' החברה הכלכלית לראש העין (לא פורסם - 5.10.04). לכן לא היה מקום בענייננו לפסול את הצעת עפיפי כזוכה במכרז. 30. לא מדובר במקרה דנן, באישיות משפטית אחרת כמו שתי חברות אחרות שונות שהתחייבו התחייבות כזו או אחרת (כמו בעע"מ 4781/05 אגד תשתית בע"מ נ' מרגלית ש.א. רכב בע"מ (לא פורסם - 21.8.05)). לא מדובר גם בגוף משפטי שונה, כמו שותפות לעומת אדם פרטי (בג"צ 685/88 אחים אלפסי א.א. הסעות נ' המועצה האזורית גליל עליון, פ"ד מג(1) 708, 712 (1989)) אלא באותו מציע - העותר - עלי עפיפי, שהעוסק מורשה שלו הינו תעודת הזהות שלו. 31. לא מצאתי גם ממש בטענות האחרות של הרכבת. אני מקבל את גירסת העותר שנודע לו לראשונה על זכיית ברכוביץ במכרז ביום 31.5.11 משיחת טלפון אנונימית ומיד אחר כך פנה בעצמו ובאמצעות בא כוחו לרכבת כך שלא היה כל שיהוי מצידו, מה גם שהוא לא קיבל הודעה בכתב על זכיית ברכוביץ במכרז והוא פנה חזור ושוב לרכבת כדי לברר מה המצב ומדוע אינו מוכרז כזוכה במכרז, לאחר שסירב לפניית הרכבת ליתן את הנחת נצר. כך גם לא היה חוסר נקיון כפיים מצידו או אי מיצוי הליכים, מה גם שהעותר פנה לרכבת מיד כשגילה את הנעשה ונענה בשלילה, ואני מקבל את הסברו לאי צרוף הצעתו לעתירה. 32. בנסיבות אלו, מדובר בהחלטה שגויה נוספת של הרכבת לפסול את הצעתו של עפיפי שהיתה אמורה לזכות במכרז, כהצעת מציע ממתין לפי החלטת ועדת המכרזים ב- 1.3.11 לאחר ביטול זכיית נצר ומדובר בהחלטה שאינה סבירה באופן מהותי המצדיק את התערבות ביהמ"ש וביטול החלטה זו. התוצאה 33. אני מקבל את העתירה ומכריז על העותר כזוכה במכרז וכפועל יוצא מכך על ברכוביץ כמציע ממתין וביטול לרר כמציע ממתין. אני מחייב את המשיבות 1 ו- 2 לשלם לעותר שכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪. מכרזרכבתשיפוצניקשיפוצים