קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מניעת מימוש עיקול על חוב ארנונה: מבוא המבקשים- העותרים פנו בבקשה למתן צו מניעה ועיכוב הליכים במעמד צד אחד, בה נתבקש בית המשפט להורות למשיבה להימנע מלפעול למימוש העיקול שהוטל על כספי המבקשים אצל המחזיק בנק הפועלים בע"מ ולהורות למחזיק להימנע מלפעול למימוש הכספים נשוא העיקול אשר הוטל ע"י המשיבה. הבקשה הועברה לתגובת המשיבה אשר מסרה ביום 2.6.11 תגובתה לבקשה. לאחר עיון בבקשה ובתגובה הנני סבור כי ניתן להכריע בבקשה על סמך כתבי הטענות והמסמכים בלבד. העובדות המבקשים הגישו עתירה מנהלית נגד המשיבה ובה בקשה להורות על ביטול החיוב בארנונה וביטול הליכי גבייה מכח פקודת המיסים שננקטו ע"י המשיבה לשם גביית חוב ארנונה בגין נכס הנמצא ברחוב חלוצי התעשייה 89 והידוע כגוש 11637, חלקה 18 והרשום במשרדי המשיבה על שם מוסקוביץ נעמי ז"ל. לטענת המשיבה כיום חוב הארנונה עומד על סך 300,818 ₪, החוב נצבר משנת 2005 ואילך בשעה שמשנת 2007 לא שולם ולו שקל אחד עבור הארנונה. כמפורט בתגובת המשיבה, הנכס נרשם בפנקסי המשיבה עד לתאריך 1.7.02 על שם החברה א. מוסקוביץ בע"מ ומ- 1.7.02 ועד ימים אלו עת נודע על פטירתה של גב' נעמי מוסקוביץ נרשמה החזקה על שם המנוחה. המשיבה מיחסת לטענתה את החזקה בנכס ממועד הפטירה 29.11.09 ואילך ליורשי המנוחה כבעלי הזיקה הקרובה ביותר לנכס שאחד מהם הוא המבקש. המנוחה גב' מוסקוביץ נעמי ז"ל השאירה צוואה אשר קוימה ביום 13.4.10. המבקש הינו בנה של גב' מוסקוביץ ז"ל והמבקשת הינה אישתו של המבקש. בגין החוב נפתחו הליכי גביה מינהלים והוטל בבנק הפועלים עיקול על הכספים וכן נתבקש מימוש אותם כספים. טענות המבקשים המבקשים טוענים כי הטלת עיקול כספי על כספי המבקשים נעשה ללא כל זכות שבדין ומהווה שימוש לרעה בכוח המצוי בידי המשיבה, שכן אין למבקשים באופן אישי ולחוב הנטען ולא כלום. המשיבה פעלה להטלת עיקולים פרטיים על חשבונם הפרטי של המבקשים תוך הסבת החיוב לכל תקופת החוב הנטענת על שמם ללא כל הצדקה והנמקה. הטלת החיוב האמור על המבקשים נעשה שלא כדין וללא הצדקה תוך עשיית דין עצמי ע"י המשיבה ביודעה כי במסגרת הליכי הגבייה אינה נדרשת להוכיח דבר. המבקשים מדגישים כי הגם שהמבקש והוא בלבד הינו אחד מיורשיה של הגב' מוסקוביץ ז"ל, אין בכך כדי להטיל עליו חיוב אישי לחובות העזבון ככל שקיימים ובוודאי שלא לגבות חובות אלו שלא באמצעות נכסי העזבון אלא באמצעות ירידה אישית לנכסי המבקשים. המבקשים טוענים כי מאז ומתמיד החזיקה בנכס חב' אריה מוסקוביץ' ובניו בע"מ שם ניהלה ועודנה מנהלת את עסקיה בתחום הדברת המזיקים. דבר ההחזקה והשימוש בפועל בנכס ע"י החברה עוד מראשית שנות ה-70 ידוע היטב למשיבה מהלך כל השנים. המבקשים מוסיפים כי החובה לשלם ארנונה בגין נכס כל שהוא מוטלת על המחזיק בפועל בנכס ולא על בעל הזכויות בו, ככל ואין הוא המחזיק בפועל, גם החיוב על שם המנוחה, לא כל שכן, הסבתן על שם המבקשים, נעשה בניגוד להוראות הדיון שכן החיוב הינו של החברה היא המחזיקה בפועל של הנכס. המבקשים טוענים כי נקיטת הליכי גבייה מנהליים כנגד המבקשים באופן אישי מקום שקיימות מחלוקות עובדתיות בכל הקשור לזהות המחזיק בנכס או זהות החייב הכל תוך קביעה שרירותית חברת בסיס עובדתי או משפטי מהווה שימוש לרעה בכוח המצוי בידה הכל במטרה לדחוק את המבקשים לפינה ללא כל אפשרות להתגונן בפני דרישת התשלום. טענות המשיבה העותר הינו אחד משני יורשים של הנכס נשוא המחלוקת וממועד פטירתה של המנוחה 11/09 הוא מהווה 'בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס' ועל כן ממועד זה הוא חב אישית בארנונה. משך למעלה משנתיים ממועד פטירתה של המנוחה, הוא נמנע להודיע לעירייה על דבר פטירתה של המנוחה, המשיבה טוענת כי מחודש יולי 2002 מועד רישום אימו המנוחה של המבקש כמחזיקה בנכס ועד לימים אלו העותר לא העביר למשיבה הודעה על דבר החזקה של אותה חברה משפחתית שכן משנת 2002 המנוחה רשומה כמחזיקה ותשלומי הארנונה שולמו כסדרם עד לשנת 2005 עת חיובי הארנונה נשלחו תמיד על שם המנוחה. המשיבה טוענת כי באופן תמוה לדברי העותרים עד לימים אלה העזבון לא חולק כאשר העותרים לא הסבירו מדוע בחלוף שנה מצו קיום הצוואה לא חולק העיזבון, בנסיבות הענין יש לראות בעזבון ככזה שחולק, קל וחומר בשעה שהנכס המצוי מזה זמן מה בשליטתו של העותר. המשיבה טוענת כי החבות בארנונה תחול על בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס, על מנת לאפשר למשיבה להטיל את החיוב על המחזיק מטילה פקודת העיריות על בעל הנכס או המחזיק בו חובת הודעה על כל שינוי בהחזקה. המשיבה טוענת כי המבקש נמנע במזיד משך למעלה משנה וחצי לפנות לעירייה ולהודיע על פטירת המנוחה, העובדה שהעותר ואולי היורשים האחרים בחרו למנוע מהמשיבה מידע בדבר זיקתם לנכס נשוא חיובי הארנונה משך שנים הינה התנהלות חסרת תום לב ולכו מהמועד שנודע למשיבה כי המבקש הינו 'בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס' ממועד פטירתה של המנוחה יש למשיבה זכות ולמעשה יש לה חובה לחייב את המבקש בארנונה ממועד זה ואילך. המשיבה טוענת כי היא אינה מייחסת לעותרת חוב ארנונה, העיקול אותו הטילה היה על שם המבקש בלבד, תשובת הבנק בו נרשם העיקול הייתה על שם המבקש והמבקשת. המשיבה טוענת כי די במשלוח הודעה ע"י המשיבה ואי תשלום החוב לאחר משלוח ההודעה כדי שהעיריה תוכל לנקוט בהליכי גבייה מנהליים. המשיבה טוענת כי בעניינינו משך שנים התעלם המבקש מחובות הארנונה ונמנע לשלמם במכוון, המבקש נמנע להודיע לעירייה על פטירת המנוחה המשיך לקבל חיובים על שמה ובמקביל נמנע מלשלם הארנונה בגין נכס שלדבריו מוחזק ע"י חברה בה הוא משמש מנהל ובבעלותו מניות, הליכי הגביה המנהלית בדין הם ובכל הכבוד לא הועלתה כל טענה משפטית ראויה לסתור זאת. המשיבה טוענת כי חרף ידיעתו של המבקש על חוב הארנונה הוא פנה בשיהוי רב של לפחות כ-6 שנים. המשיבה מוסיפה כי סיכויי ההצלחה של העתירה נמוכים, העותר פנה לבית המשפט בחוסר תום לב תוך הצגת חלקי עובדות בלבד. באשר למאזן הנוחות, המשיבה טוענת כי אין כל טעם של ממש למנוע מהמשיבה לנסות ולגבות חובה מהנישום בודאי שאין כל טעם של ממש למנוע מהקופה הציבורית כספים להן המשיבה זכאית על פי דין. דיון: עיינתי בבקשה ובתגובה לרבות בנספחים שצורפו והגעתי למסקנה שיש לקבל את הבקשה למתן צו מניעה ועיכוב הליכים כהגדרתה ע"י המבקשים, (צו ביניים כהגדרתו בתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין) תשס"א-2000). כידוע בבוא בית משפט לדון בצו ביניים עליו לבחון את סיכויי הערעור ואת מאזן הנוחות כך שנפסק כי ככל שסיכויי הערעור גבוהים יותר יש להידרש פחות למאזן הנוחות אך יחד עם זאת נפסק כי השיקול המשמעותי יותר מבין השניים הוא "מאזן הנוחות" . יפים לענינינו הדברים שנאמרו הש' ע' פוגלמן מיום 9.8.10: "כידוע, בית המשפט הדן בבקשה לצו ביניים יציב לנגד עיניו שתי שאלות: הראשונה, סיכויי העתירה להתקבל; והשנייה, מאזן הנוחות שבין הצדדים להליך. ככל שסיכויי העתירה גבוהים יותר, כך ניתן למעט בדרישת מאזן הנוחות, ולהיפך (ראו, למשל: בר"מ 7712/09 חברת צינורות איקס.פי.סי (2004) בע"מ נ' החברה הכלכלית לראשון לציון בע"מ (, 28.10.2009) (להלן: עניין חברת צינורות))....מאזן הנוחות הינו, כידוע, אבן הבוחן המרכזית בהכרעה המתייחסת לסעד הזמני (ראו: עניין חברת צינורות, בסעיף 4 להחלטה; בר"ם 5712/09 משה לביב נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון (, 23.7.09); בר"ם 63/09 קשת שלטים בע"מ נ' עירית פתח תקוה (, 15.1.09); בר"ם 2860/10 חברת א.ג אלגר הנדסה בע"מ נ' עיריית תל אביב-יפו (, 9.5.2010)).", בר"ם 5338/10 מנרב הנדסה ובניין בע"מ נ' החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, . מעיון בטענות הצדדים, עולה כי יש להכריע בשאלות שונות עובדתיות ומשפטיות לגביהם חלוקים הצדדים, כגון מה משמעות החוב והחזקה מיום פטירת המנוחה, מה מעמדה של העותרת מס' 2 שאינה יורשת, מה משמעות העובדה כי העותר מס' 1 הוא אחד מיורשי העזבון, אותו עזבון שהיה חב לכאורה את חוב הארנונה עד הפטירה ומה משמעות העובדה כי העותר הוא הבעלים של החברה המחזיקה לטענתו בנכס, ועוד. חוב הארנונה כמפורט בתגובת המשיבה עומד נכון למועד הגשת התגובה לטענתה על סך של 300,818 ₪ וייתכן כי לאחר בירור השאלות הנ"ל- במידה וניתן יהיה לבררן במועד הדיון בעתירה שלא נועד לבירור שאלות עובדתיות מורכבות-יהא גובה החוב בפועל נמוך מהסכום אותו מבקשת לעקל המשיבה כבר עתה ולכן מן הראוי להענות לבקשה. באשר למהותו של הליך הגביה המינהלית בנסיבות של מחלוקת אפנה לפסק דינו של כב' הש' ס' ג'ובראן מיום 4.1.11: "מקור סמכותה של רשות מקומית לגביית ארנונה מעוגנת כיום בעיקרה בסעיף 8 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992. הארנונה הכללית הינה תשלום חובה המוטל על ידי הרשות המקומית בגין נכסים המצויים בתחומה והיא מהווה מקור מימון לפעילויותיה של הרשות (בר"ם 5045/02 סלמון נ' מנהל הארנונה שליד עיריית רחובות, פ"ד נז(5) 302, 306 (2003)). ההצדקה להטלת הארנונה הינה ההנאה שמפיקים הנישומים ממגוון השירותים המוניציפאליים אותם מספקת הרשות המקומית (רע"א 187/05 נסייר נ' עיריית נצרת עילית, פס' 10 לפסק דינה של השופטת ברלינר (טרם פורסם, , 20.6.2010) (להלן: פרשת נסייר). ...לעניין גביית ארנונה מכוח פקודת המיסים (גבייה) ....מצום מסוים לסמכויות אלו, ניתן למצוא בסעיף 4 לאכרזה הקובע כי נקיטת הליכי גבייה לפי פקודת המיסים (גביה), תעשה רק לגבי חוב סופי, אשר אינו שנוי במחלוקת ואשר חלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, ובמידה והנישום נקט באחד מן ההליכים הללו, הרשות מנועה מלנקוט בהליכי גבייה עד למתן החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד", עע"ם 10372/08 עירית בת ים נגד שמואל אדוט ז"ל, . מן הראוי כי בשל מעמדו של העותר-אחד מיורשי העזבון ובעלים של החברה המחזיקה לטענתו בנכס, כי הצדדים יגיעו להסדר מחוץ לכותלי בית משפט לענין המחלוקות שבין הצדדים. כל עוד לא יובהר גובה החוב בפועל אותו ניתן לייחס למי מהעותרים, אין לממש את העיקול שהוטל ביום 1.5.11 בבנק הפועלים- במידה וטרם מומש, (בהתאם להודעה על נכס מעוקל, נספח א'ה לבקשה). מאחר ולכאורה קיים חוב למשיבה, לא מצאתי לנכון לפסוק הוצאות לחובתה בגין בקשה זו. ארנונה (חובות)חובארנונהעיקול