קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נוהל חלוקת מגרשים לשיווק: 1. עתירה לביטול ההליכים שננקטו על ידי המשיבה לקביעת רשימת מומלצים לקבלת מגרשים לבניה בתחומי הישוב קציר. המחלוקת בתיק מתמקדת בטענת העותר על ליקויים בנוהל חלוקת המגרשים. ככל שתתקבל טענת העותר בדבר פגמים בהליך, תעלה לדיון שאלת הסעדים הראויים. רקע 2. הישוב קציר מצוי בצדו המזרחי של נחל עירון ומהווה חלק מהמועצה המקומית קציר - חריש. מדובר בישוב קהילתי. לפני מספר שנים הוחל בפרויקט להרחבת הישוב והוספת מגרשים בגבעה המערבית. מדובר באזור שבו המקרקעין הינם בבעלות מינהל מקרקעי ישראל (להלן "המינהל"). בהתאם הוחלט במינהל על פיתוח ושיווק של 113 מגרשים. על פי החלטת המינהל ניתנה למשיבה 1 (להלן "המועצה") הזכות לקבוע רשימה של מומלצים להקצאת מגרשים. כן נקבע כי המועצה תבצע את עבודת הפיתוח בשכונה החדשה וכי כל מועמד שייבחר ויומלץ לרכישת מגרש, ישלם את הוצאות הפיתוח למועצה. 3. לפני כ-5 שנים החלה המועצה לשווק את הפרויקט ולהכין רשימה של מועמדים לקבלת מגרשים. עוד נקבע כי כל מועמד שיעבור את הליכי המיון והקבלה לחברות בישוב יוכל לבחור את המגרש שיוקצה לו. על פי נוהלי המינהל על המועצה להעביר את רשימת המומלצים לאישור המינהל - ככל הנראה הנוהל הינו כי רשימת המומלצים עוברת תחילה לאישור הסוכנות היהודית ורק לאחר מכן מועברת לאישור המינהל. רק לאחר קבלת אישור המינהל נחתם בין המינהל למשתכן הסכם פיתוח ובסיום תקופת הפיתוח צפוי כל משתכן לחתום על הסכם חכירה. כל משתכן נדרש לחתום גם על חוזה תשתית עם המועצה לצורך מימון עבודת הפיתוח והתשתית על ידי המועצה. 4. לצורך חלוקת המגרשים שיוקצו למועמדים שנרשמו, מונה מר משה כחלון כנציג המועצה. עוד נקבע כי כל מועמד יוכל לבחור את המגרש שיוקצה לו. סדר בחירת המגרשים נקבע על פי סדר רישומם של המועמדים. אין חולק כי העותר זכה להיות הראשון ברשימת המועמדים ועל כן הוזמן ראשון לבחירת המגרש שיוקצה לו. 5. ביום 20/6/11 נשלחה לעותר הזמנה להתייצב ולבחור את המגרש שיוקצה לו (נספח א/2). העותר הוזמן להתייצב במשרדי המועצה ביום 17/7/11 בשעה 08:30. בשעה היעודה הגיע העותר למשרדי המועצה ונפגש עם מר כחלון. מר כחלון הציג לעותר את מפת המגרשים המתוכננים לבניה. אין חולק כי ברשימת המגרשים שמתוכם התבקש העותר לבחור מגרש, לא נכללו מספר מגרשים אשר סומנו כמגרשים 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12 (להלן "המגרשים הנוספים"), מגרשים אלו לא נכללו במפת המגרשים המקורית שהוכנה לפרויקט אלא הוספו בשלב מאוחר יותר ונכללו במפת מדידה של מר מנצור מיום 6/7/11 (נספח "ד" לעתירה). כבר כאן אציין כי הצדדים חלוקים בינהם האם במפה שנמסרה לעיונו של העותר לא צויינו המגרשים הנוספים כלל ועיקר או שמא נכללו, אולם הובהר לו כי לא ניתן לבחור מתוכם. כך או כך מוסכם כי הוצג לעותר כי המגרשים לבחירה אינם כוללים את המגרשים הנוספים. 6. בשים לב לאמור, בחר העותר את מגרש 26 וחתם על חוזה התשתיות. במהלך אותו יום הגיעו מועמדים נוספים לבחירת מגרשים וגם להם הובהר כי אינם יכולים לבחור מגרש מתוך רשימת המגרשים הנוספים. 7. בשעת הצהריים של אותו יום הגיע המשיב 3 (להלן "המשיב") לבחור מגרשים עבורו ועבור בני משפחתו. בסה"כ ביקש המשיב לבחור 4 מגרשים, אחד עבורו ושלושה על פי יפוי כוח שקיבל מבני משפחתו. בעת שהגיע המשיב לבחור את המגרשים נמסר לו כי התקבל אישור לבחור מגרשים גם מתוך רשימת המגרשים הנוספים. המשיב בחר עבורו ועבור בני משפחתו 4 מגרשים סמוכים הם מגרשים 4, 5, 6 ו-7. נציין כי המשיב משמש מזה מספר שנים כגזבר המועצה. 8. כעבור מספר ימים נודע לעותר כי שווקו גם המגרשים הנוספים אשר לא נכללו ברשימה שהוצגה לו ביום 17/7/11. לפיכך פנה למועצה וביקש כי יתנו לו אפשרות לבחור מגרש מבין המגרשים הנוספים. העותר הדגיש כי הוא מעונין במגרש מס' 7, אחד מהמגרשים שנבחרו על ידי המשיב 3 ובני משפחתו. הואיל והמגרש כבר נבחר, נדחתה בקשת העותר. 9. העותר קבל על כך שבעת בחירת המגרשים לא ניתנה לו האפשרות לבחור במגרש מבין המגרשים הנוספים והעלה טענות לאי סדר וחשש למשוא פנים. בעקבות פנייתו של העותר למועצה הועברו התלונות בעניין הקצאת המגרש לבדיקת מבקר הפנים במועצה. לאחר קבלת חוות דעתו בדבר קיומם של פגמים בהליך בחירת חלוקת המגרשים, נערכה ביום 31/7/11 ישיבת מועצה שבה הוחלט שלא לקבל את ההמלצה להקפיא את כל הליך הקצאת המגרשים אלא להקפיא את ההליכים רק ביחס ל-8 מגרשים ובהם המגרשים 26 - שנבחר על ידי העותר- ו- 7 -שנבחר על ידי המשיב 3. הואיל ושאר המועמדים לקבלת המגרשים ביקשו להמשיך בהליכים לגבי מגרשיהם, עוכבו ההליכים רק לגבי מגרשים אלו. חשוב לציין כי טענות העותר בדבר פגמים בהליך הקצאת המגרשים הופנו גם לחקירת המשטרה. הטענות 10. העותר טוען כי המועצה, באמצעות מר כחלון, מנעה ממנו בחירה חופשית והוגנת של כל המגרשים שהיו מיועדים לשווק והסתירה ממנו את האפשרות לבחור מגרש מבין המגרשים הנוספים. הואיל והעותר זכאי היה לבחירה ראשונה, מבקש הוא לתקן את המצב ולאפשר לו כעת לבחור במגרש מס' 7. העותר טוען כי בין אם מדובר בפעולה מכוונת של המועצה או של מר כחלון, ובין אם מדובר בטעות או אי הבנה, עומדת לו זכות הבחירה במגרש 7. 11. המועצה מצידה טוענת כי בשעה שבה התייצב העותר לבחור את המגרש לא היה אישור סופי לשיווק המגרשים הנוספים. מר כחלון הבהיר כי המתין לקבלת אישור ממרכז מיפוי ישראל לגבי המדידות וחלוקת המגרשים. רק במהלך היום, משהתקבל האישור, נפתח הפתח לשיווק יתרת המגרשים. עוד נטען כי העותר ביקש לבחור במגרש 26 מטעמים ענייניים גם לפני ה-17/7/11. מר כחלון טען כי העותר סייר איתו בשטח מספר פעמים ובחר במגרש 26 בשל התאמתו לצרכיו. כן נטען כי לעותר, כמו לשאר המועמדים שהגיעו לבחור מגרשים, הובהר כי ישנם מגרשים נוספים שעדיין לא אושרו לשיווק והעותר מטעמים שלו בחר שלא להמתין לקבלת אישור סופי. לפיכך מבוקש לדחות את עתירת העותר. 12. המשיב 3 מבהיר כי הגיע לבחור את המגרשים בהתאם למקומו ברשימה וכי הוצגו בפניו כל המגרשים לרבות המגרשים הנוספים. המשיב לא היה מעורב בבחירת המגרשים על ידי העותר. עוד טען כי בחר ב-4 מגרשים סמוכים עבורו ועבור בני משפחתו שכן בכוונתם לבצע עבודות בניה משותפות ולעשות שימוש במערכות משותפות לכל הבתים שייבנו. החלפת אחד המגרשים תפגע בכל בני המשפחה ותמנע מהם לבנות את ביתם. 13. מינהל מקרקעי ישראל צורף אף הוא להליך והתבקש למסור עמדתו. המינהל מבהיר כי המלצות המועצה מועברות לסוכנות היהודית שמעבירה את רשימת המומלצים למינהל. שיווק המגרש וחתימה על חוזי הפיתוח נעשים לאחר בחינת רשימת המומלצים ועל פי הקריטריונים הקבועים בהחלטות המינהל. כן הובהר כי למינהל אין כל מעורבות בהכנת רשימת המומלצים במועצה וככל שההמלצות יעמדו בקריטריונים הקבועים על ידי המינהל, הרי שצפוי כי ההמלצות יאושרו. עד כה הגיעו למינהל רק 8 המלצות מתוך כלל רשימת ממולצי המועצה. דיון והכרעה 14. כפי שאפרט להלן דין העתירה להדחות, שכן אף אם נפל פגם כלשהו באופן הצגת רשימת המגרשים לעותר, אין די בפגם זה כדי להביא לשינוי התוצאה. אפתח במספר הערות כלליות על תפקידה של המועצה בהליך חלוקת המגרשים. 15. כידוע חלק ניכר מהמקרקעין במדינת ישראל הינם בבעלות המדינה והם מנוהלים עבורה על ידי מינהל מקרקעי ישראל. הקצאת מקרקעין לאזרחים נעשית על פי החלטות של מועצת מינהל מקרקעי ישראל והן משתנות מעת לעת על מנת להתאימן לשינויי העיתים. הסוגיה של הקצאת מגרשים לבניה ביישובים קהילתיים, כמו גם בקיבוצים ובאגודות שיתופיות עלתה לדיון פעמים רבות בפסקי הדין. אף שהדברים לא לובנו בגדרה של עתירה זו נזכיר כי בדרך כלל בהקצאת מגרשים ביישובים קהילתיים מעניק המינהל למוסדות המיישבים- כדוגמת הסוכנות היהודית- ולחברי היישוב עצמו, כוח להמליץ על מועמדים לקבלת מגרשים. החלטות המינהל קבעו הליכים שונים להקצאת קרקעות על פי טיבו של כל יישוב. בחלק מהיישובים הוקמו ועדות קבלה ובאחרים נקבעו מנגנונים אחרים לקביעת רשימת המומלצים. 16. עוד נזכיר כי בתי המשפט הדגישו את העיקרון שאת נכסי המדינה וזכויות ניצול המקרקעין יש לחלק בהתאם לקריטריונים ציבוריים תוך שמירה על עקרונות השוויון והצדק החלוקתי, ראה בג"צ 244/00 עמותת שיח חדש נ' שר התשתיות הלאומיות, פ"ד נו(6) 25 (2002) שם נאמר: המינהל משמש נאמנו של הציבור בנהלו את מקרקעי המדינה. עליו לנהלם תוך שמירה על אינטרס הציבור בהם, לרבות שמירה על המקרקעין לתועלת הציבור כולו, כולל הצורך להימנע ממתן טובות הנאה בלתי מוצדקות במקרקעין לאחרים. כנדרש מכל גוף מינהלי, על המינהל לפעול בהגינות על פי שיקולים ענייניים ובשוויון, תוך מתן הזדמנויות שוות לכלל הציבור. אחת התכליות הכלליות של כל גוף מינהלי היא לנהוג בשוויון. כך גם בקביעת מדיניות הקצאת קרקעות ויישומה (לעניין החובה לנהוג בשוויון, ראו בפיסקה 5 לעיל). מתן קרקע לאחד מונע אותה מאחרים, ושאלת סדר העדיפויות צצה ועולה בכל חריפותה. טענות להפליה קיימות בין מיגזרים שונים בציבור, כמו גם בין יחידים וקבוצות באותו מיגזר. השאלה המתעוררת לא אחת היא, אם מדובר בהפליה או בהבחנה מותרת. למרות עיקרון זה הוכרה גם זכותם המיוחדת של חברי הישובים להשפיע על הקצאת המגרשים בתחומי הישוב. כך למשל הוסבר בע"א 3962/97 בארותיים מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' ארד, פ"ד נב(4) 614 (1998); בג"צ 7574/06 הסוללים קבוצת מכבי צעיר להתיישבות חקלאית נ' מינהל מקרקעי ישראל (ניתן ביום 22/1/07); ע"א 2104/99 "מגשימים" כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' פלד (ניתן ביום 30/3/03)). 17. בבג"צ 6698/95 קעדאן נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(1) 258 (2000), הבהיר בית המשפט כי המינהל אינו יכול להשתחרר מחובות השיוויון וההגינות בהקצאת המקרקעין בדרך של העברת הסמכויות לגורמים המיישבים או לחברי היישובים. בית המשפט הדגיש כי גם גופים אלו כפופים, כמו המינהל, לעקרונות השיוויון וחובת ההגינות. דומה שכיום אין חולק כי המועצה, בעת שהיא פועלת להכנת רשימת מומלצים, חייבת לפעול על פי קריטריונים ברורים, להתבסס רק על שיקולים ענייניים, לפעול על בסיס עקרונות של הגינות, שוויון וצדק חלוקתי (לקוח מתוך הפדאור: רע"א 10623/02 הנ"ל; ע"א 8223/99 ברוך נ' עזריאל - מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פ"ד נו(3) 742 (2002); ת.א. (ב"ש) 1083/02 אוחנה נ' כפר אחים - מושב להתיישבות שיתופית בע"מ (ניתן ביום 31/3/05)); ת.א (חיפה) 4298-01-10 אלון וייל נ' . מושב שיתופי שבי ציון אגודה חקלאית שיתופית בע"מ (ניתן ביום 21/11/2010)). עקרונות אלו אינם שנויים במחלוקת בענייננו והמחלוקת הינה רק על דרך מימוש כוחה של המועצה בקביעת רשימת המומלצים לכל מגרש. 18. כפי שפורט לעיל בין הצדדים נטושה מחלוקת עובדתית בשאלה האם הובהר לעותר כי ישנה אפשרות שהמגרשים הנוספים יאושרו לשיווק בתוך זמן קצר או שמא הובהר לו כי שיווקם של המגרשים הנוספים עשוי להתארך זמן רב. העותר טען בדיון כי נמסרה לו מפה שאינה כוללת את המגרשים הנוספים. עם זאת אישר כי ידע שישנם עוד מגרשים אולם נאמר לו כי "אינם לשיווק". לעומתו מבהיר מר כחלון כי כבר מספר חודשים לפני מועד השיווק נמסר לכל המעוניינים כי ישנם מגרשים נוספים שאמורים להיות משווקים. גם ביום 17/7/11 נאמר לעותר כי ישנה אפשרות לשיווק מגרשים נוספים והוצע לו להמתין מספר שעות, אולם הוא בחר לבחור מגרש ולא להמתין. 19. במחלוקת עובדתית זו אין צורך להכריע בהליך זה, מה גם שההליך הנוכחי אינו הליך מתאים לקביעת ממצאים עובדתיים ברורים במחלוקת. דומני כי אף אם נקבל את גרסתו של מר כחלון ברי שבהליך חלוקת המגרשים נפל פגם. בעת שיווק המגרשים על המועצה היה לגלות את מלוא המידע למועמדים (ראה לעניין חובת הגילוי החלה על הרשות הציבורית בג"ץ 142/70 שפירא נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין, ירושלים, פ"ד כה(1) 325 (1971); בג"ץ 4795/07 פלוני נ' א' זנדבק, ממונה ארצי ויו"ר ועדות רפואיות מחוזי, (ניתן ביום 15/03/2009); ראו: בג"ץ 337/66 עזבון קלמן פיטל נ' ועדת השומה שליד עירית חולון ועירית חולון, פ"ד כא(1) 69, 71-72 (1967); ע"א 6926/93 מספנות ישראל בע"מ נ' חברת החשמל לישראל, פ"ד מח(3) 749, 793-796 (1994); על חובת מסירת המידע כחלק מחובת ההגינות ראה י' זמיר, הסמכות המינהלית כרך ב' 998-999 (2011)). במסגרת חובת גילוי זו היה צפוי כי המועצה תגלה לכל המועמדים את האפשרות שיצורפו מגרשים נוספים וכן את זמינותם של מגרשים אלו. ככל שניתן להבין המתין מר כחלון רק לאישור ממרכז המיפוי למדידות וסימון המגרשים. לא הובאו לעיוני האישור שהתקבל וככל הנראה מדובר באישור בעל פה. בנסיבות כאלו כאשר התקבלו כל האישורים לשיווק ונותר רק להמתין לאישור ביחס למדידת המגרשים, היה על המועצה ליידע את כל המועמדים על כך ולאפשר להם בחירה מושכלת של המגרש מתוך כלל המגרשים. אמירה בעל פה של מר כחלון אינה מספקת כדי להעמיד את המועמדים על העובדות לאשורן. צפוי היה שתימסר הודעה בכתב, בין באופן נפרד ובין תוך ציון הדבר על גבי המפות שנמסרו למועמדים. יתירה מזו, ניתן היה לעכב את השיווק במספר שעות כדי לקבל את התשובה הסופית. קביעת רשימת המועמדים ומתן זכות בחירה לפי הסדר נועדה לאפשר לכל מועמד לבחור את המגרש הטוב בעיניו לפי סדר הבחירה. ברי כי מקום שבו לא נמסרו לחלק מהמועמדים כל המגרשים העומדים לשווק, נפגעה זכות הבחירה שלהם, נפגע עיקרון השיוויון ונפגעת חובת ההגינות המוטלת על המועצה. 20. למרות הפגם האמור אין מקום לביטול כל הליך הקצאת המגרשים ואף לא לאפשר לעותר לבחור כעת את מגרש 7. אם יתאפשר לעותר לבחור כעת את מגרש 7 תפגע זכותם של המשיב 3 ובני משפחתו לבחור מגרשים, שהרי שיווק המגרשים נמשך וכעת אין באפשרותם לבחור מגרשים סמוכים זה לזה. המשיב 3 לא היה מעוניין במגרש 26 וקבלת העתירה משמעה פגיעה בזכות הבחירה של המשיב 3 וכפייתו לקבל את מגרש 26 אותו לא בחר מעולם. זאת ועוד אם תינתן למשיב 3 לבחור מגרש חדש אחר המתאים לצרכיו, יפגעו כל אותם מועמדים שבחרו מגרשים אחרים. 21. במהלך הדיון בבית המשפט התברר כי ההבדל בין המגרשים נעוץ בנוף הנשקף מכל אחד מהם ובצורתו של כל מגרש. לטענת העותר צורת מגרש 7 נוחה יותר לבניה. שוני זה במגרשים מתבטא בעיקר בשווים של המגרשים וככל שיש פער ממשי יכול העותר לתבוע את ההפרש ממי שאחראי לטענתו לכך כי לא התאפשר לו לבחור את מגרש 7. כאשר ישנה אפשרות לפיצוי כספי אין כל הצדקה לשנות את חלוקת המגרשים ולגרום לאחרים נזקים כספיים שכנראה יעלו לאין שעור על הנזק או ההפסד שנגרמו לעותר. 22. נזכיר כי הלכה היא שלא כל פגם בפעולתה של רשות מינהלית מצדיק ביטול הפעולה. בשנים האחרונות אימצו בתי המשפט את תורת "התוצאה היחסית" או "התוצאה ההולמת" (בעבר נהוג היה לכנות תורה זו הבטלות היחסית), המאפשרת לבית המשפט, בבואו לקבוע את תוצאת הפגם המִנהלי, לאזן בין האינטרסים השונים ולהתאים את הסעד המתאים (ראה רע"פ 2413/99 גיספן נ' התובע הצבאי הראשי, פ"ד נה(4) 673, 685 (2001); י' דותן "במקום בטלות יחסית" משפטים כב 587, 632, 639-637 (תשנ"ד); ד' ברק-ארז "בטלות יחסית ושיקול דעת שיפוטי" משפטים כד 519 (תשנ"ה); א' ברק פרשנות במשפט: פרשנות חוקתית כרך ג' 726-724 (תשנ"ה)). יפים גם לענייננו הדברים שנאמרו בעע"ם 2273/03 אי התכלת שותפות כללית נ' החברה להגנת הטבע (ניתן ביום 7/12/06): אכן, לא כל הפרה מהותית של הדין גוררת בהכרח בטלות. יש להבדיל בין עצם הפגם לבין תוצאותיו. יש לבחון את מהות הפגם, ולהתאים את הסעד הראוי לכלל נסיבות המקרה. הלכת הבטלות היחסית מצטיינת בגמישותה ויעילותה... הרעיון שמאחורי תורת הבטלות היחסית הוא '...הרצון לעשות צדק יחסי עם כל הגורמים העלולים להיות מושפעים מההכרעה בצד מתן משקל הולם למהות אי-החוקיות או הפגיעה שבמעשה הרשות המינהלית, אשר גרר את בטלות ההחלטה' (בג"ץ 2758/01 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' עיריית ירושלים, פד"י נח(4) 289, 309... מהותו של הסעד נגזר ממכלול נתונים ובהם, השפעת הסעד על האינטרס הפרטי והאינטרס הציבורי". (ראה גם בג"צ 9409/05 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנה על הסביבה נ' הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של תשתיות לאומית (ניתן ביום 24/10/2010); עע"ם 7926/06 אדרי-אל ישראל בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה גליל עליון (ניתן ביום 24/6/2009)). דומה שבנסיבות תיק זה הפגם שנפל בהצגת המידע למועמדים, בשים לב להמשכות הליכי בחירת המגרשים ובשים לב לתוצאה הקשה שתיגרם למשיב 3, אינו מצדיק את ביטול מעשי הרשות וביטול תוצאות חלוקת המגרשים. סוף דבר 23. אשר על כן הנני דוחה את העתירה. בנסיבות העניין ישלם העותר הוצאות בסך של 3,000 ₪ למשיב 3 בלבד. קרקעותהקצאת מגרשיםחלוקת מגרשיםהקצאת קרקעות