קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ניתוק חשמל לדירות שנבנו ללא היתר: לפני "בקשה דחופה למתן צו מניעה" (צ"ל: צו ביניים - א.ק) המורה למשיבה הפורמאלית 3 (להלן: "חברת החשמל") שלא לנתק מזרם החשמל את הדירות אותן שוכרים המבקשים ברחוב פנחס רוזן 7 תל אביב, ובכך לא ליישם את החלטת המשיבה 1 (להלן: "ועדת הערר") בעניין. 1. ענייננו בדירות אשר נבנו בניגוד להיתר הבניה אשר הוצא למגרש בשנת 1978. בעוד הותר לבנות במקום שתי יחידות דיור (קוטג'ים), הן פוצלו בשלב כלשהוא ל - 18 (!) יחידות דיור עצמאיות ונפרדות. 2. המשיבה 2 (להלן: "הועדה המקומית") אשר נלחמת בעבירות הבניה ובתופעת פיצול נכסים שלא כדין, הוציאה בהתאם לסמכותה כ"רשות מאשרת" שבסעיף 157א(ו) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה") הוראת ניתוק לחברת החשמל בגין עבירות הבניה האמורות (ראו נספח ג' מיום 26.5.10 לתגובת הועדה המקומית). 3. בעקבות החלטה זו הגישה המשיבה הפורמאלית 5, בעלת הזכויות במחצית הנכס, ערר. בתאריך 8.11.10 התקיים דיון בועדת הערר, שבו השתתפו המשיבה הפורמאלית 5 והמשיבים 6-7, שהציגו עצמם כנציגי בעלי הזכויות הנכס ורוכשי הזכויות בו (להלן: "הבעלים"). במסגרת הדיון בערר, ומתוך התחשבות בהיותן של יחידות הדיור מאוכלסות בשוכרים ורצונם של הבעלים לפנותם, לפרק את העבודות שבוצעו ללא היתר ולהשיב המצב לקדמותו, הגיעו הצדדים - הבעלים והועדה המקומית - להסכמה לפיה חידוש ניתוק זרם החשמל יתבצע רק לאחר 120 ימים. עוד הוסכם כי "אם בעוד 120 ימים מהיום יחידות הדיור לא יוחזרו למצבם לפי היתר הבניה, על פי דוח ביקורת מטעם הועדה המקומית, כי אז יחודש ניתוק החשמל של היחידות". להסכמה זו ניתן תוקף של החלטה על ידי ועדת הערר (ראו החלטת ועדת הערר מיום 8.11.10, נספח ו' לתגובת הועדה המקומית). 4. והנה, בתאריך 27.2.11, בטרם חלפו 120 הימים, פנו המבקשים לבית משפט זה בעתירה מנהלית. נטען על ידם, כאמור, כי הם שוכרים חלק מיחידות הדיור וכי חוזי השכירות שלהם מסתיימים בסוף חודש ספטמבר 2011. לטענתם, לא ידעו כי עסקינן בדירות מחולקות, הועדה המקומית לא התריעה בפניהם כי כך הוא הדבר, ההחלטות על ניתוק זרם החשמל התקבלו מבלי לשתפם בהליך ומבלי שנשקלו זכויותיהם, והן הסבו להם נזקים בלתי הפיכים. בכלל זה גם החלטת ועדת הערר מיום 8.11.10 עליה למדו רק ימים ספורים לפני הגשת עתירתם. נטען אפוא כי התעלמות זו מהם הינה בלתי סבירה ובלתי חוקית ועל כן יש לבטל את החלטת ועדת הערר ולקבוע כי ניתוק החשמל ייכנס לתוקפו לא לפני תום תקופת חוזי השכירות. 5. בגדרה של העתירה התבקש, כאמור, גם צו ביניים. שכן, נודע למבקשים כי חברת החשמל עומדת לנתק את דירותיהם מזרם החשמל ביום 1.3.11 (מה שהתברר להם מאוחר יותר כלא מדויק, שכן 120 ימים שנקצבו בהסכמה הסתיימו רק בתאריך 8.3.11). מכל מקום, בהחלטת כבוד השופט ד"ר ורדי מיום 28.2.11 ניתן צו ארעי המונע ניתוק זרם החשמל, ובד בבד התבקשו תגובות ועדת הערר והועדה המקומית. אלה מונחות כעת לפני, כמו גם תשובת המבקשים להן. רק אציין כי בחלוף 120 ימים, בתאריך 8.3.11, בוצעה ביקורת במקום בנוכחות המשיב 6, והתברר כי לא נעשה דבר על ידי הבעלים. 6. ועדת הערר והועדה המקומית מתנגדות למתן צו הביניים, מהנימוקים המפורטים בתגובותיהן, שעיקרם כי ההחלטות לעניין הניתוק סבירות וכי על השוכרים להפנות את טענותיהם לבעלים אשר השכירו להם דירות שפוצלו שלא כדין, ולא לרשות. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי, מצאתי כי דין הבקשה להדחות. 7. בעלי הנכסים, הלא הם המשיבים 4-7 הם בעלי דינם הנכונים של המבקשים. המשיבים 4-7 הם אשר השכירו נכס מפוצל למבקשים-השוכרים, הם אשר במעשיהם הביאו לניתוק זרם החשמל, והם גם אלו שהגיעו להסכמות לפני ועדת הערר עם הועדה המקומית על דחיית חידוש הניתוק למשך 4 חודשים. תרופתם של השוכרים על פינויים המוקדם היא במישור החוזי ובהליך אזרחי מול הבעלים, ולא במישור המנהלי מול הרשות. בנסיבות אלו, תמוהה עד מאד העובדה כי המבקשים צרפו את הבעלים כ"משיבים פורמאליים" בלבד. 8. זאת ועוד, היות יחידות הדיור מאוכלסות היה ידוע לצדדים ולועדת הערר. ההסכמה אליה הגיעו, לדחות את חידוש הניתוק לפרק זמן של 4 חודשים, התגבשה על שום קיומם של השוכרים ביחידות הדיור, ולא בהתעלם מהם. הבעלים עצמם ביקשו לפנותם ולהחזיר המצב לקדמותו. פרק זמן של 4 חודשים על מנת להיערך לפינוי הוא פרק זמן סביר (בהערת אגב אעיר כי חוזי השכירות אותם הציגו השוכרים אינם קריאים, ולא ניתן להבין מהם התנאים, אם בכלל, כשאחד הצדדים חפץ בפינוי מוקדם). סעיף 157א(ז) לחוק התכנון והבניה מאפשר לרואה עצמו נפגע על ידי הוראת ניתוק כאמור, לערור לפני ועדת הערר. השוכרים לא הגישו ערר כי אם הבעלים. לאור תקנה 4 לתקנות התכנון והבניה (סדרי הדיון בועדות ערר), התשנ"ו - 1996 הקובעת מי ה'משיבים' לערר, ספק אם השוכרים באים בכלל זה. לא ראיתי אפוא ליתן לשוכרים, שלא הגישו ערר, זכות עמידה עצמאית כנגד החלטת ועדת הערר בעתירה זו. אני רואה אפוא את סיכויי העתירה כנמוכים עד-מאד. 9. אשר למאזן הנוחות; אני סבורה כי יש להעדיף את האינטרס הציבורי שבאכיפת הדין ופינוי יחידות הדיור שנבנו ללא היתר בניה כדין (ובספק אם בצורה בטיחותית), על פני אינטרס השוכרים שתרופתם הינה במישור החוזי ומול הבעלים. לא זו בלבד, הותרת הצו הארעי על כנו מיטיבה עם הבעלים אשר ממשיכים ליהנות מפירות השכירות ואף אינם בחזקת מפרי חוזה כל עוד זורם החשמל בדירות. והכל כאשר בנכס נעשו עבירות בניה חמורות. למעשה, זוכים הבעלים להגנה מזה למעלה מחודשיים מתום פרק הזמן בו התחייבו לפנות את השוכרים מהדירות ולהשיב את המצב לקדמותו. יחידות הדיור עומדות על תילן מבלי שנעשה בהן דבר, והבעלים יש להניח מקווים כי מצב זה ימשך עד אשר יגיעו חוזי השכירות לסיומם. אין לנצל את ההליך המשפטי ולרתום אותו למען הבעלים. 10. די בכך כדי לדחות את הבקשה. אולם, אוסיף ואציין כי תמוהה עמדתם של השוכרים כי לא ידעו שדירותיהם מפוצלות, וגם לא ידעו על הכוונה לנתק אותן מזרם החשמל. הועדה המקומית טוענת בתגובתה כי הדביקה מודעות על ניתוק החשמל ביחידות הדיור עוד בחודש אפריל 2010, כעשרה חודשים לפני החלטת ועדת הערר, ובחודש אוגוסט 2010 אף נותק החשמל בפועל עד הדיון בועדת הערר בתאריך 8.11.10 בו הוחלט על השהיית הליכי הניתוק. כן ערכו נציגי מחלקת הפיקוח ביקורת במקום והתאפשר להם להיכנס לנכס ולבדוק את כל יחידות הדיור. אם כך הם פני הדברים, הרי שהעתירה שהוגשה בתאריך 27.2.11 הוגשה בשיהוי ניכר ונגועה בחוסר תום לב. 11. אשר על כן, הבקשה לצו מניעה (ביניים), נדחית. לגרסתם של המבקשים נודע להם על החלטת ועדת הערר בתאריך 23.2.11. מאז עברו למעלה מחודשיים ימים וראוי כי הדירות תנותקנה מיד מחשמל. רק לפנים משורת הדין, ניתן למבקשים זמן התארגנות נוסף כך שהניתוק לא יבוצע לפני 25.5.11 בשעה 12:00 בצהריים. המבקשים ישאו, יחד ולחוד, בהוצאות ועדת הערר והועדה המקומית בסכום של 5,000 ₪ לכל אחת. 12. בהערת סוגריים אעיר כי בנסיבות בהן עילתם ותרופתם של המבקשים מצויה במישור החוזי ומול הבעלים, מוצע להם לשקול היטב כדאיות המשך הדיון בעתירה. ניתוק חשמלמקרקעיןחשמל