קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סיווג קבלנים ג-5 בפנקס הקבלנים: 1. המערערת היא חברה העוסקת בביצוע עבודות הנדסה בנאיות בענף הבנייה. בשנת 2003 נרשמה המערערת בפנקס הקבלנים בהתאם לתקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (סיווג קבלנים רשומים) התשמ"ח - 1988 (להלן: "תקנות הרישום"). תקנות הרישום קובעות סיווגים שונים לרישום קבלנים, כאשר הסיווג מתייחס לאפשרות של החברה הרשומה לבצע עבודות קבלניות בהיקפים כספיים שונים. תקנות הרשים הותקנו מכוח חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות תשכ"ט - 1968, חוק שמטרתו היתה להבטיח כי לקבלנים המבקשים לבצע עבודות קבלניות יהיו הניסיון, הידע, היכולת הכספית והציוד הדרושים לביצוע העבודות שהם מבקשים לבצע. בדברי ההסבר של סעיף 6 לחוק, צוין כי "הוראה זו באה להבטיח את קיום המטרה שלה נועד החוק, והיא שאך ורק קבלנים הממלאים אחרי תנאים מסוימים יוכלו לבצע עבודות". התקנות נועדו לסווג את הקבלנים הרשומים לסוגים שונים של קבוצות, כשכול קבוצה מחולקת לרמות שונות. הרישום והחלוקה לקבוצות וסוגים שונים של קבלנים, נועדו גם כדי לאפשר לציבור לדעת מהי יכולת הביצוע של עבודות הנדסה בנאיות של קבלן מסוים. 2. ככלל, הרישום הראשוני של קבלן הוא בסיווג הנמוך ביותר - ג/1, בהתאם לתקנה 2 לתקנות הרישום, הקובעת: "מי שנרשם בפנקס לאחר תחילתן של תקנות אלה, יסווגו הרשם בסוג 1". תקנה 3 קובעת את התנאים לשינוי סיווג, כאשר ככלל לצורך שינוי הסיווג על הקבלן להוכיח ביצוע עבודות בהיקף הדרוש. על פי התקנה: "(א) בתום 12 חדשים מתאריך אישור סוגו הקודם, רשאי הרשם להעלות סיווגו של קבלן על פי בקשתו, לסוג אחד גבוה מן הסוג בו הוא מסווג, אם נוכח כי הקבלן סיים עבודות בהיקף הדרוש. (ב) בבואו לסווג קבלן בענף המתאים או בעבודה שכלולים בה מספר ענפים, יתייחס הרשם לעבודה העיקרית המהווה למעלה מ- 50% מבין העבודות בהיקף הדרוש שביצע הקבלן. (ג) בהערכת ההיקף הכספי של עבודות באתר לענין הסיווג יובאו בחשבון השינויים במדד החל מהמדד הבסיסי הנקוב בחוזה/הזמנה ועד המדד שפורסם לאחרונה לפני הגשת הבקשה לשינוי הסיווג, או הסכום לפי חשבון אחרון מאושר על ידי המזמין, מעודכן לפי המדד שפורסם לאחרונה לפני הגשת הבקשה לשינוי הסיווג, הכל לפי בחירת הקבלן". חרף האמור בתקנה 3, קובעת תקנה 7 קובעת מקרים בהם יכול קבלן לקבל סיווג מיוחד שלא בהתאם לאמור בתקנה 3 הנ"ל. התקנה קובעת כי: "(א) על אף האמור בתקנה 3, רשאי הרשם לסווג קבלן לסוג גבוה מסוג 1 (להלן - סוג מיוחד), על פי בקשתו אם נתקיים אחד מאלה...". 3. המערערת ביקשה, בסמוך לאחר רישומה בפנקס הקבלנים, כי סיווגה יועלה לסיווג הגבוה ביותר - ג/5, מכוח תקנה 7(א)(3) לתקנות הרישום. בקשתה של המערערת התקבלה, והיא נרשמה בסיווג ג/5 ביום 6.4.2003. 4. תקנה 7(א)(3) לתקנות הרישום קובעת כי הרשם רשאי לסווג את הקבלן בסיווג גבוה מסוג 1 כאשר: "(3) למבקש יש והיתה במשך ארבע השנים שקדמו ברציפות להגשת הבקשה, מחצית מהון המניות הרשום או מהון המניות שהוצא או מכוח ההצבעה, ובנוסף הזכות לקבל מחצית הרווחים או למנות מחצית המנהלים בתאגיד הרשום בסיווג המיוחד המבוקש". 5. המערערת טענה כי הסיבה בשלה היא סווגה בסיווג ג/5, היא משום שבעל השליטה בה - מר צ'רנובילסקי, היה גם בעלים של 50% ממניותיה של חברת כאצ'ר בנייה ופיתוח בע"מ (להלן: "כאצ'ר"), שהיתה באותו מועד בעלת סיווג ג/5. מטעם זה - כך טענה המערערת, קבלה המערערת את הסיווג ג/5. מנגד טען המשיב (להלן: "רשם הקבלנים"), כי הסיווג ג/5 ניתן למערערת לא על סמך מר צ'רנובילסקי - בעל השליטה בה, אלא על סמך חברת כאצ'ר. רשם הקבלנים טען כי מר צ'רנובילסקי לא יכול היה להיות הבסיס לרישום בסיווג ג/5, משום שהוא איננו מהנדס. ככזה, לא ניתן לבסס מכוחו סיווג שהוא גבוה יותר מהסיווג ג/1. כאמור, לגישת המערערת ניתן לה הסיווג על סמך העובדה שלמר צ'רנובילסקי היו 50% ממניותיו של תאגיד שלו היה סיווג ג/5 - קרי חברת כאצ'ר. הדרישה בתקנה 7(א)(3) לתקנות הרישום היא כי המבקש יהיה בעל מניות בתאגיד אחר שהוא בעל הסיוג הגבוה. אין התקנות דורשות כי המבקש עצמו יהיה מהנדס, הנדסאי או בעל כישורים הנדסיים מכול סוג. המערערת מדגישה כי לחברת כאצ'ר לא היתה מעולם שליטה כלשהי במערערת. 6. בשנת 2005 חדלה חברת כאצ'ר לפעול, וכתוצאה מכך בוטל רישומה ברשם הקבלנים. ביום 2.11.2009, פנה רשם הקבלנים אל המערערת, והודיע לה כי הוא החליט להוריד את הסיווג שלה לסיווג ג/1, משום שחברת כאצ'ר אינה רשומה עוד בפנקס הקבלנים. חרף התנגדותה של המערערת, החליט רשם הקבלנים ביום 24.2.2010 על הורדת הסיווג לסיווג ג/1. המערערת הגישה ערר על החלטה זו, והערר נדחה. ערעור זה מתייחס להחלטתה של ועדת הערר. השלכתה של מחיקת חברת כאצ'ר על סיווגה של המערערת 7. המערערת טענה כי פרט למחיקתה של חברת כאצ'ר מרשם הקבלנים, לא חל אצלה כל שינוי המצדיק את שינוי הסיווג שלה - לא שינוי של בעלי המניות בה או בעלי השליטה בה, ולא שינוי של מנהלה. לכן, לגישתה, התנאים שהביאו לקבלת הסיווג ג/5 על ידי המערערת בשנת 2003, עדיין מתקיימים במערערת, ואין במחיקת הרישום של חברת כאצ'ר כדי להעלות או להוריד. המערערת הפנתה בהקשר זה לפסק הדין בענין ש. יוסף בע"מ נ. רשם הקבלנים ( עמ"נ (ת"א) 316/07, שניתן על ידי) . בפסק הדין הנ"ל נקבע כי כל עוד בעל השליטה בתאגיד ממשיך לשלוט בו, אין זה מעלה או מוריד אם רישומו של בעל השליטה בפנקס הקבלנים נמשך או שהוא מבוטל - אם הביטול אינו מטעמי מירמה או טעות. 8. רשם הקבלנים טען כאמור כי הבסיס לסיווג הגבוה של המערערת היה חברת כאצ'ר. לטענתו, ההנחה בתקנות היא שיש החברה המסווגת בסיווג הגבוה (כאצ'ר, במקרה דנן) נושאת באחריות על כל האופרציה של החברה המבקשת את הסיווג (המערערת). ברגע שהאופרציה הזאת אינה קיימת (כאשר כאצ'ר חדלה לפעול), לא קיימת עוד האחריות הזאת. לכן, מרגע שחברת כאצ'ר חדלה להתקיים, לא היתה עוד הצדקה לסיווג הגבוה שניתן למערערת, והסיווג הזה בוטל. הרשם הפנה לפסק דינו של בית המשפט העליון בבר"ם 5706/09 (הערעור על פסק הדין בענין ש. יוסף). באותו ענין קבע בית המשפט העליון כי משמצא רשם הקבלנים שלא על יסוד בדיקה תקופתית כי סיווגו של קבלן פלוני איננו הולם, אין הצדקה להגבילו לביצוע הורדת סיווג מדורגת. 9. אני סבורה כי לעובדה שחברת כאצ'ר חדלה להתקיים וחדלה להיות רשומה בפנקס הקבלנים, כשלעצמה, אין ולא צריכה להיות השלכה על רישומה של המערערת בסיווג הגבוה בו היא היתה רשומה. כעולה מטענות המערערת ומהחומר שהוצג לי, לחברת כאצ'ר אין ולא היה מעולם כל קשר למערערת - היא לא היתה בעלת מניות או בעלת תפקיד אצל המערערת, ולא הוכח בכול דרך שהיא כי היא היתה אחראית על האופרציה של המערערת ישירות או בעקיפין מעולם. הקשר המוכח היחיד בין החברות היה בכך שלמר צ'רנובילסקי היו 50% ממניות חברת כאצ'ר - והוא כאמור היה בעל השליטה במערערת. 10. רשם הקבלנים טען כי הבסיס לסיווג המיוחד שקבלה המערערת היה "מכוח יחסי השליטה של החברה המעבירה (כאצ'ר) על החברה הנעברת (המערערת). וכן מכוח השליטה של חברת כאצ'ר על חברת קשת, קבלה קשת את הסיווג המיוחד". בהמשך נטען כי הסיווג ניתן עקב "יחסי שליטה ופיקוח מקצועיים" של כאצ'ר, שבוטלו עם ביטולה של חברת כאצ'ר (ר' ס' 25 ו-30 לסיכומי הרשם). אולם, כפי שהובהר לעיל, אינני סבורה כי הסיווג של המערערת נעשה על סמך ההנחה כי קיימים "יחסי שליטה ופיקוח מקצועיים" של כאצ'ר על המערערת. מעבר לעובדה שקיומם של יחסים כאלה לא הוכח, הרי הוא גם לא נדרש בתקנות. מסקנה זו עולה מלשונה של תקנה 7(א)(3) שהובאה לעיל. התקנה מתייחסת על פי לשונה למי שהוא בעל מחצית מהשליטה בתאגיד הרשום בסיווג המבוקש - המוגדר בתקנה כ"מבקש". כלומר, התקנה מאפשרת למי שהוא בעלים במחצית מהשליטה בתאגיד אחר שרשום בסיווג גבוה, לבקש להירשם בסיווג הגבוה בתאגיד נוסף. זאת, בלא קשר לשאלה האם התאגיד בו הוא מחזיק ב-50% מהשליטה, קשור בדרך כזאת או אחרת לתאגיד המבקש את הסיווג הגבוה, אם התאגיד בעל הסיווג הגבוה מתחייב לפקח, לשלוט, או לקחת אחריות בכול דרך אחרת על התאגיד מבקש הסיווג. 11. סביר כי ההנחה העומדת ביסוד התקנה היא כפי שטענה המערערת - הנחה כי מי שהיה בעל 50% מהמניות בתאגיד בעל סיווג גבוה במשך 4 שנים ברציפות, רכש את הידע והניסיון הדרושים שעה ששימש כבעל מניות בתאגיד בעל הסיווג הגבוה. לכן, הוא כשיר - לגישתו של מתקין התקנות - לבקש סיווג גבוה גם ביחס לתאגיד נוסף שהוא בעל השליטה בו. 12. רשם הקבלנים טען כאמור כי מר צ'רנובילסקי לא יכול היה להיות הבסיס לסיווג הגבוה, הן של המערערת והן של כאצ'ר, משום שהוא איננו ולא היה מהנדס. לכן, כך נטען, הסיווג הגבוה של כאצ'ר, התבסס על בעל המניות השני בה, מר אליה. באשר למערערת, הבסיס לסיווג היה לטענת רשם הקבלנים מכוחה של גב' גלינה צ'רנובילסקי, ולא מכוחו של מר צ'רנובילסקי. אינני מקבלת את הטענה. כפי שהובהר לעיל, תקנה 7(א)(3) מתייחסת לרישום חריג בפנקס הקבלנים בסיווג שהוא גבוה יותר מהסיווג הראשוני הסטנדרטי. סיווג זה מבוסס על היותו של המבקש מי שהיה במועד הבקשה בעל מחצית השליטה בתאגיד המסווג בסיווג גבוה. בעת רישום המערערת ברשם הקבלנים, היה המבקש מי ש"יש והיתה לו במשך 4 שנים ברציפות שקדמו להגשת בקשתו" מחצית השליטה בחברת כאצ'ר, שהיתה אז בעלת סיווג ג/5. לצורך יישום התקנה, אין מקום לבחון את השאלה על סמך מה קיבלה חברת כא'צר את הסיווג הגבוה כאשר היא קבלה אותו - האם זה היה על סמך ניסיונו של בעל המניות השני בה, או מטעם אחר כלשהו. די בכך כי כאצ'ר היתה בעלת סיווג גבוה, וכי המבקש, מר צ'רנובילסקי, היה בעל מחצית המניות בכאצ'ר במשך 4 שנים רצופות. באשר לגב' גלינה צ'רנובילסקי - הרי היא העניקה למערערת שירותי הנדסה, לאור דרישתה של תקנה 5(א)(3) לתקנות הרישום, בה נדרש כי קבלן בסיווג גבוה מסיווג 2 יקבל שירותים ממהנדס אזרחי. אין בכך כדי להשליך על שאלת הסיווג של המערערת, ועל טענותיה ביחס לאופן בו היא קבלה את הסיווג האמור. 13. רשם הקבלנים טען עוד, כי השאלה האם מר צ'רנובילסקי היה הבסיס לסיווג הגבוה של המערערת ושל חברת כאצ'ר לא נטענה ולא נבחנה לכן על ידי ועדת הערר, וכי יתכן לכן כי יש מקום להחזיר את הדיון לוועדת הערר כדי שהיא תדון בראיות בשאלה מי מהמהנדסים היה הבסיס לרישום. כעולה מכול האמור לעיל, אינני מקבלת את הטענה. השאלה מה היה הבסיס לסיווג הגבוה שקבלה המערערת, איננה שאלה עובדתית אלא שאלה משפטית, והיא נגזרת מלשון תקנה 7(א)(3) - התקנה שעל בסיסה קבלה המערערת את הסיווג הגבוה. כפי שהבהרתי, על פי תקנה זו, הסיווג התקבל על סמך היותו של מר צ'רנובילסקי, בעל השליטה במערערת, מי שהיה במשך 4 שנים ברציפות לפני הגשת הבקשה, בעל מחצית ממניותיה של חברת כאצ'ר. 14. רשם קבלנים הוסיף וטען, כי קבלת פרשנות המערערת לתקנות משמעה כי החברה שעל בסיסה ניתן הסיווג המיוחד, יכולה להמשיך ולהנפיק סיווגים על ידי שליטה בחברות אחרות, כאשר היא איננה רשומה כקבלן, ומבלי שהחברות ה"אחרות" תעמודנה בתנאי הסיווג המיוחד. אינני מקבלת את הטענה. ראשית, סיווג מיוחד שהתקבל מכוח תקנה 7(א) אינו ניתן להעברה פעם שנייה - בהתאם לתקנה 7(ו) לתקנות הרישום, הקובעת כי "על אף האמור בתקנת משנה (א) (1) עד (4) ו-(7), לא יאושר סוג מיוחד למבקש, שבקשתו נסמכת על סיווגו של קבלן רשום שסווג בסיווג מיוחד...". מעבר לכך, ספק אם תאגיד שחדל לפעול יכול להעביר את הסיווג שלו לאחר מכן. על כל פנים, שאלת אפשרותו של תאגיד שאינו רשום עוד כקבלן, להנפיק סיווגים לאחרים, תוכל להיבחן אם וכאשר תעלה אפשרות כזו. במקרה דנן, כאמור, במועד בו סווגה המערערת בשנת 2003, היתה חברת כאצ'ר רשומה עדיין כקבלן, והיא הוסיפה להיות רשומה ככזו עוד שנתיים לאחר מכן. 15. אני סבורה אם כן כי עצם העובדה כי חברת כאצ'ר חדלה להיות קיימת ולהיות רשומה - אין בה כשלעצמה כדי להשליך על רישומה של המערערת בסיווג בו היא היתה רשומה. כפי שקבעתי בפסק הדין בענין ש. יוסף, אני סבורה כי המועד הנכון לבחינת השאלה האם הקבלן רשום בסוג המבוקש, הוא המועד בו מבוקש רישום הסיווג של התאגיד המבקש (המערערת בענייננו). כפי שציינתי לעיל, ההיגיון בתקנה הוא בהנחה של מתקין התקנות כי מבקש שהיה בעל 50% בחברה בעלת סיווג גבוה, יוכל לקבל סיווג גבוה מיידית, אם היה בעל מניות בתאגיד בעל הסיווג הגבוה במשך 4 שנים רצופות. אם התקיים תנאי זה במועד הגשת הבקשה מכוח תקנה 7(א)(3), די בכך לגישת מתקין התקנות כדי להקנות לתאגיד המבקש את הסיווג הגבוה. שינוי מאוחר ברישומו של התאגיד האחר (כאצ'ר, במקרה דנן), אין בו כדי להשליך על קיומו של תנאי זה. 16. לעומת זאת, לו היתה מועברת השליטה בתאגיד שבקש את הסיווג הגבוה - המערערת, כך שמר צ'רנוסילסקי היה חדל מלשלוט בו, לכך היתה רלוונטיות לזכותה של המערערת להוסיף ולהיות רשומה בסיווג ג/5. זאת, משום שההנחה לפיה מר צ'רנובילסקי הוא בעל ניסיון שדי בו לצורך הסיווג הגבוה, לא היתה עומדת עוד לזכותה של המערערת. מסקנה זו עולה גם מהוראת תקנה 7(ב) לתקנות הסיווג, שקובעת כי כאשר המבקש הוא תאגיד "יחולו הוראות תקנת משנה (א) (1) (2) (3) (5) ו-(7) על בעל השליטה בו, והסיווג יהיה בתוקף כל עוד לא הועברה השליטה לאחר". 17. רשם הקבלנים טען עוד כי "לא יעלה על הדעת כי קבלן יקבל סיווג בענף 100 בסיווג ג/5 אשר יאפשר לו לקבל התחייבות של פרויקטים בהיקפים גדולים ביותר מבחינה כספית וזאת כאשר טרם התנסה בהיקף עבודה כזה". אינני מקבלת את הטענה. אין חולק כי כאשר קמה המערערת, היא טרם התנסתה בעבודות בהיקף המתאפשר בסיווג ג/5. למרות זאת, הסיווג הזה ניתן לה, מכוח תקנה 7(א)(3), משום שמתקין התקנות היה סבור שדי בניסיונו של מר צ'רנוסילסקי בהקשר זה בחברת כאצ'ר, ב-4 השנים שקדמו להגשת הבקשה. אם די היה בניסיון זה בשנת 2003, אין סיבה להניח כי אין די בו היום, כ-8 שנים מאוחר יותר. 18. סיכומה של נקודה זו - עצם מחיקתה של כאצ'ר מפנקס הקבלנים, והעובדה כי חברה זו חדלה מלפעול, לא היה בה כדי להשליך על סיווגה של המערערת. יחד עם זאת, יש לבחון האם היה רשם הקבלנים רשאי לשנות את הסיווג מטעמים אחרים. הורדת הסיווג מכוח תקנה 10א 19. המערערת הפנתה בסיכומיה לתקנה 10א לתקנות הסיווג. התקנה קובעת כי: "10א. (א) הרשם יערוך בדיקת מעקב לענף (להלן - בדיקה) לגבי כל קבלן המסווג בסוג 3 עד 5, אחת לשלוש שנים לפחות מהמועד האחרון שבו אושר סיווגו בענף (להלן - הנבדק); לעניין תקנה זו - "קבלן" - למעט קבלן יחיד, שאינו תאגיד, הרשום בפנקס הקבלנים על סמך כישוריו וניסיונו האישיים לפי סעיף 4(א)(1) עד (3) לחוק ואשר סווג לאחר שהוכיח סיום עבודות כנדרש בתקנה 3; "ענף" - ענף ראשי או ענף משנה. (ב) הנבדק יידרש להוכיח אחת מאלה: (1)הוא סיים לבצע במשך שש השנים שקדמו למועד הבדיקה עבודה באתר אחד, או שהוא נמצא בהליכי ביצוע של עבודה באתר אחד, שהיקפה הכספי או היקפה במ"ר בבניה למגורים, אינו פחות מ-30% מההיקף המרבי בסוג בו הוא מסווג; (2)הוא סיים לבצע, במשך שש השנים שקדמו למועד הבדיקה, עבודות שהיקפן הכספי הכולל או היקפן הכולל במ"ר בבניה למגורים, אינו פחות מ-80% מההיקף המרבי בסוג בו הוא מסווג. (ג) נבדק שלא הוכיח כאמור בתקנת משנה (ב), יורד סיווגו בדרגה אחת". תוקפה של תקנה זו הוקפא בתקופה בין 1.2.2001 עד 31.12.2007. כלומר במועד בו ניתנו החלטותיו של רשם הקבלנים בעניינה של המערערת, היתה התקנה תקפה. לאור התקנה, רשאי אם כן הרשם להוריד את הסיווג של קבלן בהתאם לבדיקות מעקב שהוא רשאי לערוך. ההיגיון בתקנה הוא לאפשר לרשם הקבלנים לוודא כי קבלן שקיבל בעבר סיווג מסוים, כשיר עדיין לבצע את העבודות שהסיווג מאפשר לו לבצען. בדיקה כזו היא חשובה והכרחית לאור הרציונאל של החוק והתקנות כפי שפורט לעיל, קרי - להבטיח כי לקבלנים המבקשים לבצע עבודות קבלניות יהיו הניסיון, הידע, היכולת הכספית והציוד הדרושים לביצוע העבודות שהם מבקשים לבצע, וליידע את הציבור על כך. כאשר מסתבר שקבלן אינו עוד בעל הכישורים הנדרשים, רשאי רשם הקבלנים לשנות את סיווגו על סמך התקנה הנ"ל. 20. אני סבורה כי מכלול החומר שהוצג בפניי מעיד על כך כי תנאי תקנה 10א התקיימו. המערערת לא הוכיחה כי היא זכאית לסיווג ג/5 מכוח עבודות שהיא בצעה בעצמה, והיא אף לא הוכיחה את האמור בתקנה 10א(ב) ביחס לעבודות אותן היא בצעה. כך, המערערת לא הוכיחה להנחת דעתו של רשם הקבלנים כי היא בצעה את העבודות שהיא טענה שבצעה, בהיקף הכספי שהיא טענה לביצועו. רשם הקבלנים נתן למערערת מספר אפשרויות להגיש בהקשר זה מסמכים שיעידו על ביצוע העבודות על ידיה, אולם היא לא הגישה את המסמכים שנדרשה להגיש, ורשם הקבלנים לא השתכנע לכן כי היא בצעה עבודות בהיקף הכספי הנדרש. לאור כל האמור בסיכומי רשם הקבלנים בהקשר זה, שהמערערת לא חלקה עליו למעשה, אין מקום להתערב במסקנתו של רשם הקבלנים ביחס להיקף העבודות שהמערערת הוכיחה כי היא בצעה. 21. רשם הקבלנים היה רשאי אם כן לפעול מכוח תקנה 10א ולהוריד את הסיווג של המערערת. יחד עם זאת, לאור תקנה 10א, הורדת הסיווג היתה יכולה להיעשות בדרגה אחת בלבד. ניתן היה להוריד את הסיווג של המערערת אם כן לדרגה של ג/4. 22. סיכומו של דבר, לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי סיווגה של המערערת יורד לדרגה ג/4. לאור התוצאה האמורה, אינני עושה צו להוצאות. סיווג קבלניםקבלן