קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיון במסמכי העירייה: 1. בפניי עתירה מנהלית, בעתירתו המקורית עתר העותר, להורות למשיב 3 כי יורה למשיבים 1 ו- 2 לאפשר לעותר לעיין בפנקסי המשיבה 2 כדלקמן: א. חשבונות אשר הוצאו ע"י המחלקה המשפטית של המשיבה 2 במשך שבע שנים עובר להגשת העתירה. ב. הכרטסת הממוחשבת המתנהלת בגזברות המשיבה 2, בכל הנוגע לפעולות הגבייה של המחלקה המשפטית במשך שבע שנים עובר להגשת העתירה, לרבות תשלומים שיתקבלו בתור הוצאות משפטיות ושכ"ט עו"ד על ידי המחלקה המשפטית, שגבייתם נעשתה באמצעות הוצאה לפעול. לאחר שהגישו המשיבים תשובות לעתירה והתקיימו שני דיונים, צמצם העותר את דרישתו לעיון. בהודעה אשר הגיש ביום 03/07/11 עתר לאפשר לו לעיין בפנקסי המשיבה 2, אשר נוגעים לחשבונות שהוצאו ע"י המחלקה המשפטית שלה, ברבעון של כל שנה החל משנת 2005. 2. רקע עובדתי וטענות הצדדים בתמצית: א. העותר הינו חבר מועצת עיריית נצרת עילית, חבר ועדת הביקורת של הרשות המקומית וחבר ועדת הכספים. ב. המשיב 1 הינו ראש עיריית נצרת עילית שהינה המשיבה 2 (להלן העירייה). המשיב 3 הינו הממונה על המחוז. ג. במהלך שנת 2010, תושב נצרת עילית, אשר קיבל דרישת תשלום חוב הכולל שכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ, פנה למבקר ונציב תלונות הציבור בעירייה, עו"ד ערן בר רבי, בטענה כי העירייה אינה מוסמכת לגבות מע"מ על פעולותיה השוטפות. לאחר בירור, התלונה נמצאה מוצדקת, והובהר כי אכן העירייה אינה מוסמכת לגבות מע"מ בכל הקשור לפעולותיה השוטפות. עקב האמור, פנתה העירייה למשרד יעקב זיצר ושות' -רואי חשבון (להלן: ראוה החשבון), על מנת לבצע בדיקה מעמיקה של הסוגיה תוך מטרה לאתר את המקרים בהם נגבה מע"מ. מתוצאות הבדיקה שערך רואה החשבון עלה, כי התקלה של החיוב במע"מ בגין שכ"ט, הופיע במכתבי ההתראה שנשלחו בשנת 2010, אולם לא הופיע בשלוש השנים שקדמו לכך. בנוסף עלה, כי התקבולים שהתקבלו החל מיום 1.1.10, כללו את תשלום החוב ללא תשלום שכ"ט עו"ד, וממילא גם ללא תשלום המע"מ, כך שבפועל לא היה תקבול כלשהו של מע"מ. נוכח האמור, הגיע רואה החשבון למסקנה כי אף אם הייתה טעות בחיוב המע"מ, הרי שבפועל לא נגרם נזק לכל גורם כלשהו. ד. ביום 3.2.11, פנה העותר למשיבים בדרישה לעיין בכל החשבוניות שהוצאו ע"י המחלקה המשפטית של העירייה בשבע השנים שקדמו לדרישתו וכן בכרטסת הממוחשבת המתנהלת בגזברות העירייה, בכל הנוגע לפעולות הגבייה של המחלקה המשפטית, במשך שבע שנים שקדמו לדרישתו. לאחר מספר פניות בעניין וחילופי דברים, אשר לא הניחו את דעתו של העותר, הוגשה העתירה שלפניי ביום 20.3.11. בכתב העתירה טען העותר כי מתוקף תפקידו כחבר מועצת העיר נצרת עילית, מעוגנת זכותו לעיין במסמכים לפי סע' 140א לפקודת העיריות (נוסח חדש) (להלן: הפקודה). עוד הוסיף כי התנהלות המשיבים הינה בלתי סבירה, בניגוד למנהל תקין ושלא בהתאם לחוקיות המנהל. העותר אף הוסיף, כי קיים אינטרס ציבורי חיוני לאפשר את העיון במסמכים. ה. ביום 1.5.11 הגישו המשיבים 1 ו-2, את תשובתם לעתירה. לטענתם סע' 140 לפקודה אכן קובע זכות עיון בפנקסי העירייה, אולם לזכות זו קיימים 2 סייגים אשר לטענת המשיבים, חלים בענייננו. ראשית, טענו המשיבים, כי זכות העיון נוגעת לפנקסים קיימים ולא לחומר אשר יש לעבדו או להכינו במיוחד, כאשר בענייננו חובות ששולמו, יהא מקורם אשר יהא, נסגרים, ולאחר תקופה מסוימת מועברים לארכיב העירייה. לאור האמור, היענות לדרישת העיון שבבסיס העתירה תאלץ את עובדי העירייה לאתר ולסרוק מאות קלסרים אשר הצטברו בשבע השנים האחרונות, דבר אשר יהווה נטל בלתי סביר, ויחייב השבתה מלאה של מחלקות בעירייה. שנית, טענו המשיבים, כי זכות העיון הקבועה בסע' 140 לפקודה, אינה חלה על פנקס או מסמך שגילוייו אסור על פי כל דין, וכן על גילוי מסמכים הנוגעים בזכויותיו או חובותיו של פרט לעירייה. לטענת המשיבים, עיון בחשבוניות, אשר מועברות למחלקה המשפטית, מחייב את חשיפת שם החייב, אשר יתכן כי ננקטו נגדו הליכים מכל סוג, דבר המהווה פגיעה קשה בפרטיותם של אלו על לא עוול בכפם. נוסף טענו המשיבים, כי באשר לדרישתו של העותר לקבל כרטסת ממוחשבת המתנהלת בגזברות העירייה, הרי שהמידע המבוקש אינו קיים כלל במתכונתו המבוקשת, לפיכך דין דרישת העותר בעניין, להידחות. לאור כל האמור, טענו המשיבים, כי אין לעותר את הזכות לעיין במבוקש על ידו. ו. ביום 5.5.11, הגיש המשיב 3 תשובה מטעמו, בה הבהיר את עמדתו כי על העירייה לגלות את המסמכים הרלוונטים בפנקסיה, וזאת בהתאם לסע' 140 א לפקודה, וכי עמדה זו אף הועברה מטעמו למשיבים האחרים. ז. ביום 8.5.11, הוגשה לבית המשפט הודעה מטעם המשיב 1, בה הודיע כי אין לו כל התנגדות לאפשר לעותר לעיין במסמכים הדרושים לו, ואף צירף מסמך לפיו אישר להעביר לעותר את החומר הנדרש. המשיב 1 הוסיף, כי הרשות המקומית תערוך את כל הסידורים הנדרשים, על מנת לאפשר לעותר לעיין ולצלם את החומר הנדרש, תוך שמירה על צנעת הפרט. ח. בדיון ביום 12.5.11, חזרו הצדדים על עמדותיהם והדיון נדחה לצורך הידברות בין הצדדים במטרה להגיע לפתרון מוסכם, תוך שהעותר יגדיר תקופה מדגמית מסוימת. ט. בדיון ביום 15.6.11, הציגו הצדדים בפני בית המשפט הסכמה, לפיה יתאפשר לעותר לעיין במסמכים משנת 2005, אשר תיבחן כשנה מדגמית. הצדדים ביקשו לטעון בעתירה והיה ויגיעו לידי הבנה ביניהם, יודיעו על כך לבית המשפט תוך זמן מוסכם, אחרת ינתן פסק דין על פי העתירה, התשובות וטיעוני הצדדים. בטיעוניהם שבו וחזרו הצדדים על עמדותיהם. ב"כ העותר, הפנה לעובדה שהן המשיב 1 והן המשיב 3, הסכימו הלכה למעשה למבוקש בעתירה. בנוסף הגיב לטענה בדבר חשיפת שמות החייבים והודיע, כי אין לו כל התנגדות שהשמות יוסתרו ולא ייחשפו לעותר. אף ב"כ המשיבה 2 חזר על טיעוניו והוסיף, כי על אף הסכמת המשיבים 1 ו-3, הרי היועץ המשפטי של העירייה הינו נציגו של היועץ המשפטי לממשלה, וחוות הדעת שהוא מספק לראש הרשות מחייבת אותו. ב"כ המשיבה 2 שב וטען, כי העתירה במתכונתה הנוכחית מהווה נטל בלתי סביר על הרשות, ואילו אם יבודד העותר את רשימת התיקים בהם הוא מעוניין, לא תהיה כל מניעה להיענות לבקשתו. י. ביום 26.6.11, נתקבלה הודעה מטעם המשיבה 2 לפיה, המגעים בין הצדדים הגיעו למבוי סתום, ולפיכך מתבקש בית המשפט להכריע בעתירה. אף העותר שלח הודעה ובקשה לבית המשפט ביום 3.7.11, בה הודיע כי הוא מסכים, בנסיבות המקרה, לצמצם את העיון ברבעון של כל שנה, החל משנת 2005. דיון והכרעה: 3. לאחר שבחנתי את נימוקי העתירה המצומצמת ואת טענות באי כוח הצדדים, הגעתי לידי מסקנה כי דינה של העתירה להתקבל. להלן נימוקיי; סעיף 140א לפקודה, הרלוונטי לענייננו, קובע כדלקמן: "זכות עיון לחברי מועצה וועדות (תיקון מס' 13) תשל"ג-1973 (תיקון מס' 64) תשנ"ח-1997 140א. (א) פנקסי העיריה ומסמכיה יהיו פתוחים לעיון ולבדיקה לפני כל חבר המועצה; הם יועמדו לרשותו לפי בקשתו לא יאוחר משלושה ימים מיום פנייתו אל ראש העיריה או מי שהוא הסמיכו לכך, והוא רשאי להכין לעצמו העתק לרבות העתק צילומי, או תקציר מהם; אך לא יוצא פנקס או מסמך למטרה כאמור ממשמורת העיריה אלא בהסכמתו בכתב של ראש העיריה או מי שהוא הסמיכו לכך. (תיקון מס' 77) תשס"א-2001 (א1) לא הועמדו פנקסי העיריה או מסמכיה לרשות חבר המועצה בתוך הזמן כאמור בסעיף קטן (א), ידרוש הממונה, לפי בקשת חבר המועצה, מראש העיריה לעשות כן; לא נעתר ראש העיריה לדרישת הממונה בתוך שבעה ימים מיום דרישתו, ידרוש ממנו הממונה בצו לעשות כן בתוך תקופת הזמן שיציין בצו. (ב) זכות העיון בפנקסים ובמסמכים לפי סעיף קטן (א) אינה חלה על פנקס או מסמך שגילויו או פרסומו אסור על פי כל דין ועל רישום או מסמך הנוגעים במישרין בזכויותיו של פרט או בחובותיו כלפי העיריה, זולת אם הם משמשים נושא לדיון במועצה או בועדה מועדותיה שמבקש העיון חבר בה. (ג) פנקסי העיריה ומסמכיה יועמדו על פי דרישה של יושב ראש ועדה לרשותה של הועדה בזמן ישיבתה, במידה שהם נוגעים לנושא שעל סדר יומה. (ד) האמור בסעיף זה בא להוסיף על זכויות אחרות לגילוי פנקסים ומסמכים ולא לגרוע מהן." סעיף זה מגדיר את מסגרת זכות העיון העומדת לנבחר הציבור המכהן כחבר מועצה וקובע כי לחבר מועצה יש זכות לעיין בפנקסי העירייה ומסמכיה. החריג לכלל זה קובע, כי במידה וגילויו של מסמך מסוים אסור ע"פ הדין, או אם המסמך נוגע במישרין בזכויותיו של פרט או חובותיו כלפי העירייה, הרי אין לגלותו. לחריג זה יש הוראה מסייגת לפיה, במידה ומסמך כזה משמש נושא לדיון במועצה או בוועדה מוועדותיה שמבקש העיון חבר בה, אז יש לגלותו. ככלל, פנקסי העירייה ומסמכיה צריכים להיות פתוחים לעיון ולבדיקה בפני כל חבר מועצה, כדי לאפשר פעילות תקינה של חברי המועצה, ותוך שמירה על מהות כללי מינהל תקין ועל ההליך המינהלי, כהליך שבו נראית השקיפות והאפשרות המתמדת להעמיד את פעילות הרשות תחת ביקורת נאותה של חברי העירייה. בענייננו, ולאור הנסיבות אשר הובילו להגשת העתירה- קרי הטעות אשר התרחשה במשרדי העירייה, אשר היא בעצמה הודתה בקיומה, אף מתגבר הצורך להעמיד את המשיבה 2 לביקורת, אשר תבחן אם אכן לא נגרם כל נזק בעקבות הטעות, ועל מנת למנוע הישנות טעויות נוספות מסוג זה בהמשך. מנגד, וכפי שטענה המשיבה 2 בכתב תשובתה, זכותו של חבר מועצה עשויה לסגת מפני אינטרסים נוגדים והעיקרי בהם הינו הגנה על פרטיותו של אדם. על בית המשפט אם כן לקיים איזון ראוי בין זכותו של חבר המועצה למלא את תפקידו כיאות ובין האינטרס הפרטי בשמירת פרטיותו של אדם (ראו בעניין זה בג"צ 4402/91 בן ציון מורדוב נ' ראש עיריית תל-אביב-יפו, מר שלמה להט, פ"ד מו (3) 85, עמ' 89). בענייננו, אכן קיימת סכנה כי עיון במסמכים המבוקשים יחשוף שמות של אנשים פרטיים נגדם ננקטו הליכים, והדבר עלול לגרום לפגיעה קשה בפרטיותם. אולם מנגד, הצהיר העותר מפורשות כי אין לו כל התנגדות כי השמות יוסתרו ולא ייחשפו בפניו. לטעמי המדובר בהצהרה מספקת, אשר יוצרת איזון ראוי בין האינטרסים המנוגדים ומבטלת מחד את החשש לפגיעה בפרטיותם של אזרחים פרטיים על לא עוול בכפם, ומאידך מאפשרת לחבר המועצה להגשים את תפקידו הציבורי. הטענה הנוספת שבפי המשיבה 2 נוגעת להיקף החומר המבוקש בעתירה ולנטל הבלתי סביר שזה דורש מן הרשות. למעשה, בדיון מיום 15.6.11, הבהירה המשיבה 2 כי אין לה התנגדות עקרונית למבוקש בעתירה, אלא רק להיקף המבוקש, ואילו אם יבודד העותר את התיקים בהם הוא מעוניין, לא תהיה מניעה להיענות לבקשתו. כאמור, לאחר שלא הגיעו הצדדים להבנות ביניהם, שלח העותר הודעה ובקשה לבית המשפט, בה הודיע כי הוא מסכים לצמצם את עתירתו, כך שתינתן לו הזכות לעיין ברבעון אחד בכל שנה, החל משנת 2005. פועל יוצא מהאמור הינו, כי העיון יתבצע בנוגע לשלושה חודשים בלבד לכל שנה, בשש השנים, עובר להגשת העתירה. לטעמי, המדובר בצמצום של ממש, אשר מוריד רבות מהנטל שהועמס על כתפי המשיבה 2 במסגרת כתב העתירה המקורי. לטעמי, קבלת העתירה במתכונתה הנוכחית, לא תהווה נטל בלתי סביר על כתפי הרשות ומנגד תאפשר לעותר לקיים את תפקידו הציבורי ולקיים הליך של ביקורת נאותה על המשיבה 2, תוך שקיפות מלאה. בנוסף לאמור, נתתי משקל לעובדה שהן המשיב 1 והן המשיב 3, הביעו הסכמה עקרונית למבוקש בעתירה, אף לפני צמצומה. אשר לבקשתו השנייה של העותר, לעיין בכרטסת הממוחשבת המצויה בגזברות המשיבה 2, דינה להידחות, וזאת לאור תשובתה של המשיבה 2 כי כרטסת זו כלל אינה קיימת במתכונתה הנוכחית, ובנוסף לעובדה כי העותר זנח טענה זו בבקשותיו המאוחרות. 4. לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את העתירה במתכונתה המצומצת, ומורה למשיבה 2 לאפשר לעותר לעיין בחשבונות שהוצאו ע"י המחלקה המשפטית ברבעון אחד בכל שנה, החל משנת 2005. המשיבה 2 תדאג להסתיר שמות אנשים פרטיים, אשר להם הוצאו חשבוניות אלו. 5. המשיבה 2 תישא בהוצאות העותר ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪ נכון להיום. עיון במסמכיםמסמכיםעירייה