קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיון בפרוטוקולים של הועדה להקצאת מקומות חניה: בפני עתירה בה מתבקש ביהמ"ש לעניינים מנהליים לקבוע כי המנעותם של המשיבים מלהמציא לידי העותר החלטות ופרוטוקולים מישיבות הוועדה להקצאת מקומות חניה בעיר חדרה (להלן: "הועדה"), שהתקיימו בעניינו של העותר, הינה בניגוד להוראות חוק חופש המידע התשנ"ח - 1998 (להלן: "חוק חופש המידע") ובניגוד להנחיות ביהמ"ש בהליך אחר שהתנהל בין הצדדים. העותר הינו נכה, אשר ביום 23.1.05 נקבע כי יש להקצות לו חניה שמורה לרכבו ליד ביתו שבחדרה עם ציון מספר הרכב של העותר. חניה זו עמדה לשימושו של העותר במשך שנים, עד שפנתה אליו העירייה בינואר 2009 והוא התבקש להגיש בקשה להקצאת מקום חניה ממוספר. ביום 10.5.09 פרסמה העירייה "נוהל הקצאת חניה שמורה לרכב נכה" המסדיר את הקריטריונים ותנאי הזכאות להקצאת חניה שמורה לרכב נכה. בקשתו של העותר לחידוש תמרור לנכה נדחתה ביום 6.5.09, הואיל ולא עמד בקריטריונים שנקבעו על ידי הצוות המקצועי (קריטריונים אשר לטענת המשיבים אושרו על ידי הוועדה כבר בינואר 2009). גם בקשה, שהגיש העותר, לעיון מחדש בהחלטה נדחתה בשל אי עמידה בקריטריונים שנקבעו להקצאת חניה שמורה וממוספרת לרכב נכה. על כן בוטל תמרור חניית נכה לרבות סימון על פני הכביש שהוקצו לעותר בעבר. העותר טוען כי בעתירה קודמת שהוגשה על ידו (עת"מ 12939-12-10) הודיעה העירייה לביהמ"ש שתערוך דיון נוסף בעניין בקשת העותר להקצאת מקום חניה לנכה ולכן קיבל העותר את המלצת ביהמ"ש וחזר בו מן העתירה. העותר טוען כי למרות הודעת העירייה במסגרת העתירה הקודמת, נמנעה העירייה מלהשיב לפניותיו במשך חודשים רבים. נטען כי רק ביום 11.5.11 הודיעה הלשכה המשפטית של העירייה לב"כ עותר כי בקשתו של העותר נדחתה ועליו לפנות לוועדה לשם קבלת פרטים נוספים. העותר טוען כי לאחר מכן פנה פעמים רבות לקבלת החלטת הוועדה ופרוטוקול הוועדה אך פניותיו לא נענו. תחילה נאמר לו כי הפרוטוקולים נערכו בכתב יד וצריך לערוך אותם ולהקליד אותם בטרם יקבלם. לאחר מכן נאמר לו כי יחלוף עוד זמן רב בטרם יוכל לקבל את הפרוטוקולים ועד מועד הגשת העתירה טרם קיבלם לידיו. העותר טוען כי המשיבים פעלו בניגוד לחוק חופש המידע, לאחר שהעותר פנה אליהם בבקשה לקבלת מידע. נטען כי המשיבה השיבה לעותר במכתב לקוני, שאינו מפרט את החלטת הוועדה ולא צירפה את פרוטוקולי הוועדה. נטען כי מדובר בפעולת המשיבים שנעשתה בחוסר סבירות, בחוסר תום לב ובניגוד לחובת ההנמקה החלה עליהם. המשיבים טוענים כי יש לדחות את העתירה על הסף וכן לגופה. נטען כי בפני ביהמ"ש לעניינים מנהליים אין החלטה של המשיבה לפי חוק חופש המידע וזאת מאחר שהעותר לא הגיש כל בקשה לקבלת מידע על פי החוק. לפיכך, בהעדר פניה בהתאם לחוק ובהעדר החלטה לפיו, אין מקום לדון בעתירה המנהלית. עוד נטען כי המידע הנדרש סופק בפועל לב"כ העותר ביום 11.9.11, לאחר הגשת העתירה, למרות שלא הוגשה בקשה לפי חוק חופש המידע ולפנים משורת הדין, ולכן מתייתר הדיון בעתירה. כן נטען כי גם לגופו של עניין יש לדחות את העתירה שכן המשיבה השיבה לפניותיו הרבות של העותר, דנה בעניינו פעמים רבות והודיעה לו דבר דחיית בקשתו על ידי הוועדה להקצאת מקומות חניה לנכים. המשיבה מציינת כי החלטת הוועדה להקצאת מקומות חניה לנכים בישיבתה האחרונה הודעה לעותר כחודשיים וחצי לאחר מועד כינוסה של הוועדה וכי העיכוב במתן התשובה נבע מהיעדרות ממושכת עקב מחלה קשה של המהנדס שכיהן כמזכיר הוועדה. עוד נטען כי היעדרות זו יצרה עומס ולחץ עבודה רב ביותר במחלקת התשתיות ובין היתר גרמה לשיבוש בעבודת הוועדה ועיכוב במתן התשובה. בנוסף, לאחר הכנת הפרוטוקול ושליחתו לחתימת חברי הוועדה, חלו עיכובים ממושכים בחתימה על הפרוטוקול על ידי גורמים שאין לעירייה שליטה עליהם. נטען כי למרות העיכוב במסירת התשובה, אין מקום לומר כי מתן התשובה לעותר במועד שניתנה, לאור הנסיבות שפורטו, מהווה חוסר סבירות קיצונית או חוסר תום לב בפעולת הרשות המצדיקים קבלת העתירה. העותר טוען כי הפרוטוקול שהועבר לידיו הינו מסמך שמרכז עשרות החלטות של הוועדה אך אין פרוטוקול מפורט. כל שכתוב הוא שהבקשה נדחתה, ללא כל פירוט או הסבר לדחיית הבקשה. המשיבים טוענים לעניין זה כי אין פרוטוקול נוסף מעבר למה שהועבר. העותר טוען עוד כי החלטת הוועדה אינה חתומה על ידי כל הנוכחים בוועדה. כן נטען כי אם היה על העותר להגיש בקשה לפי חוק חופש המידע, היה על המשיבים להפנות אותו לגורם המוסמך לתת תשובה. במקרה זה, לאחר פניות אין ספור, הופנו העותר ובא כוחו לקבלת פרטים נוספים לוועדה להקצאת מקומות חניה בעירייה. כן נטען כי גם לפי חוק חופש המידע אין לגבות אגרה בגין בקשה של אדם לקבל מידע אודות עצמו. נטען כי אין מקום למחוק את העתירה שכן לולא הגשת העתירה העותר מעולם לא היה מקבל לידיו גם את הפרוטוקול שהועבר אליו. כאמור, מדובר בעתירה שהוגשה מכוח חוק חופש המידע, התשנ"ח - 1998. סעיף 7 לחוק חופש המידע קובע כי בקשה לקבלת מידע על פי חוק זה תוגש בכתב לממונה על חופש המידע או למי שהוסמך לכך על ידיו. אין ספק כי העותר לא פעל על פי האמור בחוק חופש המידע לקבלת המידע. עם זאת, העותר אמנם לא פעל כמצוות המחוקק ולא פנה לממונה על חופש המידע אצל המשיבה, אך המשיבה, אשר קיבלה את פנייתו לקבלת המידע, לא הפנתה אותו לממונה, אלא הפנתה אותו לקבלת פרטים נוספים בוועדה להקצאת מקומות חניה בעירייה. כאשר פנה העותר לוועדה נאמר לו כי הפרוטוקול טרם נחתם ובכל פעם שפנה העותר לבירור בעניין חתימת הפרוטוקול הוא נדחה שוב ושוב ולא קיבל לידיו פרוטוקול מפורט. לבסוף, כשהועבר הפרוטוקול, לאחר זמן רב, לידי העותר, התברר כי המדובר במסמך לקוני המציין את ההחלטות שניתנו לגבי מספר גדול של פונים, כאשר לכל פונה מיועדת שורה אחת, המציינת אך ורק האם הבקשה התקבלה או נדחתה ואין במסמך כל פירוט על בסיס מה התקבלה ההחלטה לגבי כל פונה. בנסיבות המקרה, ואם סברו המשיבים כי היה על העותר לפנות לממונה על פי חוק חופש המידע, היה עליהם ליידע את העותר ו/או ב"כ על האפשרות לפנות לממונה בהתאם לחוק ולא להפנותו לקבלת פרטים מאת הוועדה. המשיבים אינם יכולים להפנות אדם להגיש את פנייתו לגורם מוסמך בעיריה ולאחר מכן לטעון כנגדו כי לא הגיש את פנייתו כראוי, זאת לאחר שפנה לגורם המוסמך אשר אליו הפנו אותו המשיבים עצמם. אם סברו המשיבים שעל העותר לפנות לממונה על המידע בהתאם להוראות חוק חופש המידע היה עליהם להבהיר זאת מיידית בתשובה לעותר ו/או ב"כ ולא להפנותו לוועדה, תוך המתנה ממושכת להשלמת ההכנה של הפרוטוקול, ותוך יצירת מצג כי הפניה מצויה בטיפול. מעת שהמשיבים הפנו את העותר לוועדה כדי לקבל את הפרוטוקול, והעותר פעל בהתאם להנחיותיהם, הם מושתקים מלטעון כי היה עליו לפנות לגורם אחר. המשיבים טענו כי הפרוטוקול שנמסר לעותר הוא הפרוטוקול היחיד שקיים במקרה זה. מכאן שבפועל נמסר הפרוטוקול שהתבקש ולכאורה העתירה מתייתרת. ואולם במקרה שבפני נראה כי בכך לא ניתן מענה של ממש לפניות העותר מאחר והפרוטוקול, כפי שנמסר לו, הוא פרוטוקול חלקי שאינו משקף את הדיון בפני הוועדה. אבהיר להלן. מטרת ניהול הפרוטוקול של ישיבה הינה לתעד אלו נתונים הובאו בפני מקבלי ההחלטות ומה הייתה ההחלטה. הפרוטקול אמור לשקף דברים אלו כך שניתן יהיה לבחון, מתוך עיון בפרוטוקול, האם התקבלה החלטת הוועדה בכל מקרה ומקרה על בסיס נתונים נכונים, לאחר דיון ראוי ותוך שמירה על אמות מידה אחידות בטיפול בפניתם של פונים שונים. במקרה שבפני המסמך שהוצג מהווה רק את ההחלטות הסופיות כאשר המסמך הנחזה כפרוטוקול אינו משקף את הנתונים שהוצגו בפני חברי הוועדה, נתונים שעל בסיסם התקבלו החלטות בפניות שנדונו בפני הוועדה. יתרה מזאת, לעותר הומצא פרוטוקול הועדה מיום 20.1.10, שם נדון עניינו. בישיבה זו נדון גם עניינם של שני פונים אחרים. דווקא בפרוטוקול זה מפורט תמצית המידע שהוצג לחברי הוועדה וההחלטה הסופית. בכל הנוגע לכל יתר הפניות שהובאו בפני הועדה כולל המסמך שהמשיבים מגדירים אותו כ"פרוטוקול" ושנמסר למשיב רק את ההחלטה הסופית בלא פירוט הנתונים שהובאו בפני חברי הועדה. אין סיבה להניח כי בעניינם של פונים אחרים לא הובאו בפני הועדה נתונים, במתכונת דומה לפירוט העולה מהפרוטוקול של ישיבת הועדה מיום 20.1.10. מכאן שהמסמך שנמסר לעותר, המכונה פרוטוקול ישיבות הוועדה, הוא מסמך חלקי שאינו עונה על הנדרש מפרוטוקול הערוך כדין. אמנם הקריטריונים להקצאת מקומות חניה ברורים וידועים ופורסמו בנוהל, המוכר גם לעותר. עם זאת על הוועדה לערוך פרוטוקול מפורט יותר של דיוניה, בדומה לפרוטקול שנרשם בישיבת 20.1.10, בצורה שתאפשר לפונה לדעת את הסיבות המפורטות לדחיית בקשתו. פרוטוקול מפורט אמור גם לאפשר לפונה, ובהמשך גם לביהמ"ש, לבחון את סבירות החלטות הוועדה, לרבות בדרך של השוואת החלטה בעניינו של פונה אחד להחלטות שניתנו בעניינם של פונים אחרים. זאת, בין היתר, כדי להבטיח שבפני הוועדה הובאו נתונים נכונים וכן להבטיח שוויון בהתייחסות הוועדה לכלל הפניות, קיום דיון ראוי ומניעת אפליה פסולה. פרוטוקול ישיבת הוועדה מיום 20.1.10 המפרט את החלטת הועדה בענינו של העותר ובעניינם של שני פונים נוספים עומד באמות המידה הראויות. ואולם הפרוטוקול שנמסר לעותר בנוגע לכלל הפניות האחרות אינו עומד בתנאים הנדרשים ומהווה פרוטוקול חלקי בלבד. אשר על כן, לאור המפורט לעיל, אני מורה כדלקמן: פנייתו של העותר שנמסרה לוועדה, וזאת על פי הנחיות המשיבים, תועבר לממונה על חופש המידע בעירית חדרה יד לא יאוחר מיום 1.11.11. ב"כ העותר ידאג להמציא את הפנייה המתוקנת לממונה על חופש המידע לעירייה או לגורם המוסמך מטעמו. הממונה על חופש המידע בעיריית חדרה או הגורם המוסמך בעירייה, ישיב לעותר ויעביר לו פרוטוקולים מלאים וערוכים כחוק של דיוני הוועדה וההחלטות שהתקבלו בנוגע לפניית העותר ופניות דומות שבאו בפני הוועדה וזאת עד לא יאוחר מיום 1.12.11. יובהר כי ככל שהנתונים המובאים בפני הוועדה הם מסוג הנתונים שחשיפתם פוגעת בפרטיות הפונים, הרי שאין מניעה לחסות את שמות הפונים באופן שבו יוצגו בפני העותר רק הנימוקים שעמדו בבסיס הדיון בכל פנייה וההחלטה שהתקבלה. ככל שהפקת המידע כרוכה בהוצאות כספיות, ישא העותר בתשלום הפקת המידע, הכל בהתאם להוראות חוק חופש המידע. יובהר לעניין זה, כי אין באמור בפסק דין זה כדי להוות הבעת עמדה כלשהי בכל הנוגע להחלטות שקיבלה הועדה או בעניין זכאותו של העותר לקבלת מקום חניה שמור לרכבו ליד ביתו. נושאים אלו לא נדונו במסגרת העתירה שבפני, שעניינה אך ורק בקבלת המידע על החלטות הועדה. בשים לב לאמור לעיל, ומאחר וגם המידע שהועבר לעותר, שהוא מידע חלקי בלבד, הועבר אליו לאחר הגשת העתירה, אני מחייב את המשיבים ביחד ולחוד לשלם לעותר את הוצאותיו בגין הגשת העתירה ושכר טרחת עורך דינו בסכום כולל של 15,000 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל. מסמכיםפרוטוקולמקום חניהחניה