קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עתירה בנושא בחירות בלשכת עורכי הדין: בחירות בלשכת עורכי הדין. מה דינם של "פתקים ריקים" לעניין מניין "הקלות הכשרים" ומהו דין עיגול תוצאות לעניין חישוב המודד לנציג (מנדט)? אלה השאלות המבקשות מענה בעתירה זו. הנסיבות ביום 21.6.11 נערכו בחירות למוסדות הארציים של לשכת עורכי הדין ולוועדי המחוזות של הלשכה. העותרת סיעת "לשכה שלנו" בראשות עו"ד יעקב קמר (להלן: "לשכה שלנו" או "העותרת") התמודדה בבחירות הללו לשם השגת מקום בוועד המחוזי של הלשכה בירושלים. גם המשיבה "איכות המקצוע וזכויות האדם" (להלן: "איכות המקצוע") התמודדה בבחירות לוועד המחוזי. ספירת הקולות העלתה כי לשכה שלנו זכתה ב-95 קולות וכי מקרב 1785 המצביעים שהשתתפו בבחירות נמנו שני קולות פסולים ו- 24 פתקים ריקים. ביום 22.6.11 התכנסה ועדת הבחירות המרכזית של לשכת עורכי הדין (להלן: "ועדת הבחירות") לדיון בתוצאות הבחירות על מנת לאשר אותן. בדיוני הוועדה העלה אחד הנוכחים השגות לעניין תוצאות הבחירות בהקשר לוועד מחוז ירושלים וטען כי "לשכה שלנו" לא השיגה את מספר הקולות הדרוש לשם קבלת נציג (מנדט) אחד בוועד המחוזי. באותו דיון לא הועלו כל השגות בעניין רשימה כלשהי אחרת. ועדת הבחירות החליטה לאשר את תוצאות הבחירות בכפוף לבדיקתן ביחס לוועד המחוזי בירושלים. ביום 28.6.11 התכנסה ועדת הבחירות לדיון נוסף שבמסגרתו עיינה בשתי חוות דעת חולקות (משרד עו"ד קאסוטו מחד גיסא ומשרד עו"ד אתגר מאידך גיזסא) ושמעה את עו"ד קמר נציג "לשכה שלנו" ואת נציג "איכות המקצוע". הוועדה בחנה את הנתונים והחליטה שלשכה שלנו לא השיגה מספר קולות מספיק לשם קבלת מנדט בוועד המחוזי וכי המנדט הזה יימסר לאיכות המקצוע. נראה כי ועדת הבחירות הגיעה אל התוצאה האמורה על פי שיטת החישוב הבאה. הפתקים הריקים נמנו בין הקולות הכשרים ולפיכך סך הקולות הנמנים הוא 1783. סך הקולות הנמנים מחולק ב-14 (מספר חברי הוועד המחוזי) מוליך למנה של 127.35 קולות. מנה זו מעוגלת ל-מספר שלם - 127 (להלן: "המכסה") . רף החסימה לשם השתתפות בחלוקת המנדטים הוא 75% מן המכסה; היינו 95.25 קולות. לשכה שלנו השיגה 95 קולות ולא עברה את רף החסימה. על כן לא ניתן לשתפה בחלוקת המנדטים. העותרת גורסת ששיטת החישוב צריכה להיות שונה. לשיטתה אין למנות את הפתקים הריקים בכלל הקולות הכשרים ולפיכך מספר הקולות הכשרים היה 1759 והמכסה (מספר הקולות מחולק ב-14 כשהמנה מעוגלת למספר שלם)) היא 125. נמצא שרף החסימה ( 75% מן המכסה) הוא 93.75. העותרת קיבלה 95 קולות שהם מעל לרף החסימה. היא זכאית, לכן, להשתתף בחלוקת המנדטים. נוסף לכך העותרת סבורה שגם הבאה בחשבון של הפתקים הריקים שהוליכה לרף חסימה של 95.25 קולות מצדיקה את השתתפות העותרת בחלוקת המנדטים. שכן העותרת קיבלה 95 קולות; סף ההשתתפות בחלוקת המנדטים הוא של 95.25. לפי שאין 0.25 קול ואין ¼ אדם, יש "לעגל" את הסף למספר שלם (כלפי מטה). נציג העותרת והעומד בראשה, עו"ד יעקב קמר, השתתף בדיון המסכם של ועדת הבחירות ולפי שלא עלה בידו לשכנע את רוב חברי הוועדה לזכות את סיעתו במנדט, הגיש את העתירה דנן. עיקר טיעוני העותרת העותרת מייסדת את עתירתה על שלושה עיקרי טיעון: (1) פרשנות הדין; (2) ניסיון העבר; (3) שיקולים זרים. פרשנות הדין הבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין מוסדרות בכללי לשכת עורכי הדין (בחירות למוסדות הלשכה) תשמ"ב - 1982 (להלן: "כללי הבחירות" או "הכללים"). כלל 35(ג) לכללי הבחירות פוסל מעטפת הצבעה המשקפת הצבעה כפולה (שני פתקים או יותר שאינם תואמים האחד למשנהו) או "פתק הצבעה שאינו מתאים להוראות כללים אלה". העותרת סבורה שפתק הצבעה ריק "אינו מתאים להוראות כללי [הבחירות]" ואין הוא יכול להימנות בין הקולות הכשרים והוא מטעם כפול ואף משולש. ראשית כללי הבחירות אינם מצביעים על אפשרות של הצבעה בפתק ריק ואינם מראים כל תכלית להצבעה כזאת. אכן כלל 28(ב)(3) לכללי הבחירות מורה לוועדת הבחירות לצייד כל קלפי במספר מספיק של פתקי הצבעה נושאי שמות הרשימות והמועמדים וכן מספר מספיק של פתקי הצבעה ריקים, אך הוראה זו אינה משמיעה כל תכלית של הצבעה לפתק ריק. הכללים כנראה מאפשרים שימוש בפתקים ריקים לשם מילויים בכתב יד. אין לומר שהמטיל פתק ריק מבקש בכך "לבחור" או "להצביע" עבור רשימה כלשהי. אין לראות בפתק כזה משום הצבעה ה"משתתפת" בבחירה. שנית, ניתן ללמוד גזירה שווה מחוק הבחירות לכנסת שגם ממנו עולה בעליל שלפתק ריק אין כל תכלית (זולת האפשרות למלא אותו בתוכן ההולם את רשימות המועמדים). החוק משמיע שפתק ריק כשהוא לעצמו אינו בגדר קול "כשר". כך גם נפסק בידי בית המשפט העליון [בג"ץ 3895/96 טל נ' ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-14 פ"ד נ(3) 45, 47 (להלן: "פס"ד טל")]. שלישית אין לומר שפתק ריק כמוהו כ"בחירה" או "הצבעה". שכן המצביע בפתק ריק אינו מתכוון לומר אלא זאת שאינו רוצה להשפיע על תוצאות הבחירות ואינו רוצה להכריע בין המועמדים השונים והסיעות השונות [דוק והשווה פסק הדין בע"א 219/80 בית חלקיה מושב עובדים נ' אפרתי פ"ד לו(2) 516, 521-523 (להלן: "פס"ד בית חלקיה")]. ניסיון העבר בדיוני ועדת הבחירות מסר רו"ח מוטי רוז'נקה, חשב הלשכה, שבידו תיעוד על כך שבשלוש מערכות הבחירות הקודמות לא באו פתקים ריקים במניין הקולות הכשרים. החרה -החזיק אחריו גם עו"ד עמוס ון-אמדן, יו"ר המועצה הארצית של הלשכה שמסר מפי עו"ד נתי יריב (מי שהיה שותף מעשי למניית הקולות במערכות בחירות קודמות) שפתקים ריקים לא נמנו (פרוטוקול דיון ועדת הבחירות מיום 28.6.11). הנה כי כן ניסיון העבר הוא שאין מונים בקרב הקולות הכשרים פתקים ריקים. מצביעים רבים מודעים לכך והדבר עשוי היה להשפיע על דפוס פעולתם. אין מקום לשנות את גישת הלשכה בדיעבד. אם מבקשים להחיל פרשנות שונה של הדין מן הראוי לקבוע שהיא תחול מיום הבחירות הבא ואילך. שיקולים זרים העותרת הצביעה על כך שהפרובלמטיקה הכפולה המתוארת לעיל התעוררה לא רק בעניינה ובהקשר לבחירות לוועד מחוז ירושלים אלא גם בעניין רשימת מח"ץ - רשימה גדולה וחזקה למדיי - שהתמודדה בבחירות למועצה הארצית. בישיבת ועדת הבחירות מיום 22.6.11 לא עורר איש השגה על התוצאות הנוגעות למח"ץ ועל המנדטים שהיא זכתה בהם למרות שחישוב פשוט מראה כי אילו ננקטו כלפי מח"ץ אמות החישוב שננקטו כלפי לשכה שלנו (הבאת הפתקים הריקים במניין הקולות והימנעות מ"עיגול" רף החסימה) לא הייתה רשימה זו זכאית להשתתפות בחלוקת המנדטים למועצה הארצית ולא הייתה זוכה במנדט. קודם להתכנסות ועדת הבחירות ביום 28.6.11 לדון בהשגות כלפי תוצאות הבחירות לעניין לשכה שלנו (הוועד המחוזי בירושלים) נשלחו פניות נחרצות מגורמים שונים בעלי השפעה אל יו"ר ועדת הבחירות שלא להעלות לדיון את עניינה של מח"ץ (הפניות נומקו בכך שדרך החישוב שננקטה כלפי מח"ץ נוהגת בבחירות הלשכה מימים ימימה ובכך שתוצאות הבחירות הנוגעות לסיעה זו אושרו ביום 22.6.11 בלי כל הסתייגות). העותרת סבורה שוועדת הבחירות נכנעה ללחץ. מכל מקום יו"ר הוועדה עשה הבחנה חד-חד ערכית בין עניין לשכה שלנו (עניין ירושלים) לעניין מח"ץ (מועצת הלשכה) ולא העלה את האחרון לדיון ולהצבעה. מציאות זו הניעה את העותרת לדרוש שינהגו עמה על פי אותן אמות מידה שננקטו כלפי סיעת מח"ץ. אין מקום להפלות סיעה קטנה, חדשה ונעדרת עוצמה מול סיעה בעלת כוח והשפעה. עקרון השוויון בבחירות צריך לדחות מפניו שיקולים אינטרסנטיים של מאבקי הכוח בתוך הלשכה פנימה. עיקר טיעוני המשיבות טיעוני המשיבות מיוסדים אף הם על שלושה ראשי עיקר: (1) שיהוי ומעשה עשוי; (2) פרשנות נכונה של כללי הבחירות; (3) סבירות. שיהוי ומעשה עשוי הבחירות קוימו ביום 21.6.11. למחרת היום פרסמה ועדת הבחירות באתר לשכת עורכי הדין את תוצאותיהן אולם ציינה כי לעניין מחוז ירושלים אין מדובר בתוצאה סופית. הדיון שנערך ביום 28.6.11 בעניין ירושלים נקבע בשים לב לכך שכלל 44(א) לכללי הבחירות מחייב את ועדת הבחירות לפרסם את תוצאות הבחירות לא יאוחר מ-14 ימים מיום עריכת הבחירות (היינו עד 5.7.11). ועדת הבחירות העמידה את עו"ד קמר שנכח בדיון ביום 28.6.11 על המועד האחרון לפרסום תוצאות הבחירות ודחקה בו להזדרז בכל צעד משפטי שהוא אומר לנקוט בו. משנקפו הימים ולא נראה היה שהעותרת נוקטת בצעד כנגד ההחלטה שהתקבלה ביום 28.6.11 , פרסמה ועדת הבחירות, באורח רשמי, ביום 3.7.11, את התוצאות. העתירה הוגשה רק ביום 6.7.11 היינו 15 ימים לאחר מועד הבחירות ושלושה ימים לאחר שפורסמו התוצאות הרשמיות. המשיבות רואות בהשתהות זו של העותרת משום שיהוי ("שיהוי אדיר"). שיהוי בהקשר למהלכי בחירות מצדיק כשהוא לעצמו את דחיית העתירה [בג"ץ 6790/98 אברון נ' פקיד הבחירות לעיריית ירושלים פ"ד נב(5) 323, 330; בג"ץ 264/69 מצא נ' פקיד הבחירת לעיריית ירושלים פ"ד כג(2) 798, 800]. יתר על כן, כיון שהעתירה הוגשה לאחר שפורסמו תוצאות הבחירות והמנדט אויש בידי נציג איכות המקצוע, התהוותה מציאות שאין מקום לשנותה עוד, בבחינת "מעשה עשוי". פרשנות נכונה של כללי הבחירות כשרות "פתק לבן" פתק לבן (או פתק ריק) משקף דפוס הצבעה מסוים. בוחר שהטיל לקלפי פתק ריק ביקש להביע דעתו שאין מועמד ואין סיעה שהוא תומך בה. אין חוסר כשרות בהבעת דעה כזאת ואין מקום להתייחס אליה כאל בחירה פסולה, אלא על פי הוראה מפורשת בדין. כללי הבחירות פוסלים פתק "שאינו מתאים להוראות כללים אלה". פתק ריק תואם את הוראות הכללים , שהרי הכללים מנחים את ועדת הבחירות להמציא ליו"ר כל ועדת קלפי "כמות מספקת של פתקים ריקים...". אין ללמוד גזרה שווה מדין הבחירות לכנסת שכן חוק הבחירות לכנסת קובע בפירוש את תכליתו של פתק ריק לשמש לשם הצבעה כשתורף הפתק מסומן בכתב יד [סעיף 76 ו-78 לחוק הבחירות לכנסת]. מכלל הן (כשרות פתק ריק מסומן בכתב יד) נשמע לאו (חוסר כשרות פתק ריק בלתי מסומן). פסיקת בית המשפט העליון בפרשת טל נוגעת לחוק הבחירות לכנסת ולפיכך אין לגזור ממנה מסקנה לעניין כללי הבחירות ללשכה. "עיגול" רף החסימה כללי הבחירות קובעים בפירוש כי בחלוקת המנדטים ישתתפו רק רשימות שקיבלו קולות בשיעור שאינו פחות מ-75% מהמכסה. בענייננו 75% מן המכסה היא מדד ששיעורו 95.25. מכאן נשמע שרשימה שקיבלה פחות מן המדד המהווה את רף החסימה לא תוכל להשתתף בחלוקת המנדטים. פשוט וברור הוא שרשימה שקיבלה 95 קולות לא עברה את רף החסימה. רק רשימה שקיבלה לכל הפחות 96 קולות תוכל להשתתף בחלוקת המנדטים. כל פרשנות אחרות תהיה סותרת בבירור את הוראת הכללים. סבירות ועדת הבחירות קיבלה ועיינה בשתי חוות דעת משפטיות שהונחו לפניה. חוות הדעת הללו הציגו שתי השקפות פרשניות שונות בתכלית. הוועדה נדרשה להכרעה בין שתי גישות פרשניות אלה. בשים לב להיסטוריה של ספירת הפתקים הריקים וקביעת רף החסימה הגיעה הוועדה למסקנה שיש לכלול את הפתקים הריקים בין הקולות הכשרים ושאין מקום לעגל את מדד החסימה. אין שמץ של ראיה לכך שהחלטה זו התקבלה על פי שיקולים זרים. לפיכך וכיון שהחלטת הוועדה אינה סותרת את לשון הכללים, יש לראות בה החלטה סבירה שאין מקום להתערב בה. דיון אבחן את סוגיות העתירה בחלוקה לשלושה פרקי דיון: (1) שאלות סף; (2) כללי הבחירות ומשמעותם; (3) ההחלטה באמות מבחן של סבירות. שאלות סף מצד העותרת נשמעה טענה שהחלטת ועדת הבחירות הונעה משיקולים פוליטיים וזרים. מצד המשיבות נשמעה טענה שהעתירה לקתה בשיהוי ושהיא מתייחסת למעשה עשוי. אין לי יסוד לקבוע שהחלטת ועדת הבחירות בעניין העותרת הונעה ממניעים זרים. עיינתי חזור ועיין בפרוטוקול הדיון מיום 28.6.11. הפרוטוקול אינו משמיע דבר שיכול לרמוז על שיקולים זרים. הרושם שנוצר למקרא הפרוטוקול הוא שחברי הוועדה התחבטו בסוגיות פרשניות גרידא. היית יכול לומר שטבע הדבר הוא ששיקולים זרים נסתרים מן העין; מקומם ומרחב השפעתם הוא "מאחורי הקלעים" ואין מביאים אותם לקדמת הבמה כדי שיהיו גלויים וברורים וחרוטים באותיות של קידוש לבנה בפרוטוקול. אלא שבדיון השתתפו נציגים מזרמים שונים של הלשכה; מהם יריבים אלה לאלה. אילו היה יסוד לחשש שהחלטת הוועדה הונעה משיקולים זרים, סביר להניח שהיה נמצא מישהו להעלות את הטענה מסתרי מיקומה ולהטיח אותה אל שולחן הדיונים. תמיהה יש בכך שוועדת הבחירות נמנעה מלבחון את עניין המנדט של מח"ץ (ואפשר שלא רק של מח"ץ) לפי אמות הבחינה שננקטו לעניין העותרת. לעניין זה אשוב ואדרש להלן. אולם אין לפניי תשתית מספקת להניח עליה מסד של קביעה כי עניין מח"ץ מבוסס על שיקולים זרים. אינני רואה בסיס מספיק לדחיית העתירה בשל "שיהוי" או "מעשה עשוי". העותרת לא יכלה להגיש את עתירתה לפני ה-29.6.11. שהרי ההחלטה מושא העתירה נפלה ביום 28.6.11. מכאן ועד למועד האחרון לפרסום התוצאות נותרו 4-5 ימי עבודה. ניתן להניח שמסגרת זו הייתה יכולה להספיק לעותרת לשם עיון והגשת העתירה לפני פרסום התוצאות. אלא שוועדת הבחירות לא הניחה בידי העותרת את פרק הזמן הזה. היא פרסמה את התוצאות ביום 3.7.11, כלומר שעה שחלפו שני ימי עבודה בלבד למן פרסום התוצאות. מש"גזלה" הוועדה (הלשכה) מן העותרת את הימים שנותרו לשם הגשת העתירה במועד נמצאת היא כמו הקוזאק הנגזל זועקת על "גזלה" ממנה. מרגע שהלשכה פרסמה את התוצאות לא היה עוד כל ערך וצורך בהגשת העתירה לפני שחלפו 14 ימים מיום הבחירות והגשתה ביום ה-15 אינה בגדר שיהוי. גם הכלל של "מעשה עשוי" אינו שייך לכאן. מנדט בוועד המחוזי אינו משול למזבח מקודש שלא ניתן לנתק ממנו את המחזיק בקרנותיו. בוודאי בעת שהוגשה העתירה וכן ביום הדיון בעתירה ואף כעת אם יימצא שמהלך הבחירה לקה בפגם המצדיק את שינוי התוצאות הדבר ניתן לביצוע. אין כאן פגיעה באינטרס הסתמכות של צד כלשהו. נציג איכות המקצוע וזכויות האדם יודע - או אמור לדעת - מיום הגשת העתירה שהמנדט שלו שנוי במחלוקת ונמצא בבירור שיפוטי. טענות הסף, מכאן ומכאן - נדחות. כללי הבחירות ומשמעותם היחס בין "פתק ריק" ל"קול כשר" כלל 39 לכללי הבחירות המסדיר את חלוקת המנדטים בבחירות למוסדות הלשכה מורה כי החלוקה תנבע מן "הקולות הכשרים". מכאן ברור שקול שאינו כשר לא יבוא במניין הקולות המשמשים לחלוקת המנדטים. פשיטא שקול שאינו פסול, כשר. אולם מהו קול פסול? כלל 35(ג) לכללי הבחירות מורה כי: נתן בוחר לתוך המעטפה יותר מפתק הצבעה אחד של רשימות מועמדים שונות לאותו תפקיד או אותו מוסד או פתק הצבעה שאינו מתאים להוראות כללים אלה, הצבעתו לאותו תפקיד או לאותו מוסד פסולה [ההדגשה הוספה]. נמצא שקול פסול או הצבעה פסולה היא הצבעה רב פתקית סותרת או הצבעה בפתק "שאינו מתאים לכללים אלה" [כללי הבחירות]. פתק ריק אינו בגדר הצבעה רב פתקית. האם פתק ריק הוא בניגוד לכללי הבחירות? התבוננות בכללים מזווית לשונית - פורמאלית עשויה לגלות שלפתק ריק יש עיגון מסוים בכללים. שכן כלל 28(ב)(3) לכללי הבחירה מנחה את ועדות הקלפי לראות לכך שיהיו בהן: "כמות מספקת של פתקי הצבעה...וכן כמות מספקת של פתקים ריקים ללא כל כינוי של רשימת מועמדים או שמות מועמדים" [ההדגשה הוספה]. אכן כלל 28 אינו מגלה את תכלית הימצאותו של פתק ריק אך הוא מקים את בסיס הימצאותו בתא הקלפי. בחינה לשונית - פורמאלית לטיבו של פתק ריק נערכה גם לעניין הבחירות לכנסת. כיון שחוק הבחירות לכנסת (סעיף 78) קובע בפירוש את תכליתו של פתק ריק לשמש כאמצעי למילוי ידני של התורף ותקנות הבחירות לכנסת תשל"ג -1973 קובעות שפתק ריק - פסול (תקנה 82) נפסק שאין להביא קולות שבפתקים כאלה במניין הקולות הכשרים [פס"ד טל].. הנה כי כן על פי אמת הבחינה הלשונית היעדר כלל המסייג את תכלית השימוש בפתק ריק משמיע שהשימוש בפתק כזה אינו בניגוד לכללים והקול המגולם בפתק ריק אינו פסול. התבוננות תכליתית בהוראות הכללים עשויה להניב גם מסקנה שונה. תכליתם של כללי הבחירות היא להסדיר את דרכי ההצבעה בבחירות למוסדות הלשכה. בגדר תכלית זו כוללים הכללים גם הוראות ארגוניות (לוגיסטיות). כלל 28 הוא כלל ארגוני לוגיסטי הכרחי. שהרי תיתכן אפשרות שפתקי הצבעה למועמד או לסיעה מסוימים יאזלו מן הקלפי (למשל בדרך של הכנסת מספר רב של פתקים למעטפה אחת כפעולה מכווננת לגרימת מחסור בפתקים מסוימים). במצב כזה פנייה של מצביע להוספת פתקים מסוימים עשויה לפגוע בחשאיות הבחירה. לכן קובעת ההוראה הלוגיסטית שקלפי יצויד בפתקים ריקים. פתקים אלה ניתן יהיה למלא בכתב יד כשמתהווה צורך לכך. זה ועד זה. כללי הבחירות קובעים את סדרי ההצבעה. פתק ריק אינו משקף "הצבעה" משום שאינו מהווה בחירה בין מועמדים. פתק כזה משקף הימנעות מהצבעה [ראו הערת האגב של השופטת נתניהו בפס"ד בית חלקיה עמ' 521]. לפי גישה זו כלל 28 אינו מכוון לכך שניתן להשתמש בפתק ריק , כשהוא לעצמו, לשם הצבעה ועל כן השימוש בפתק ריק כהצבעה אינו תואם את הכללים. כשלעצמי אני סבור שהצבעה בפתק ריק בקלפי משמיעה שלמצביע אין יכולת או אין עניין להכריע בין המועמדים; או, שהמצביע מבקש למחות נגד כל המועמדים. בין כך ובין כך אין זה רצונו של המצביע בפתק ריק שמועמד מסוים יבחר על פי הצבעתו. בהבאת פתקים ריקים במניין הקולות הכשרים ניתן לפתק הריק כוח השפעה שאינו הולם את רצונו ומגמתו של בעל קול כזה. סברתי אינה יכולה לגרום לבטלות ההחלטה של ועדת הבחירות. משום שהשקפתי היא אחת מתוך מגוון השקפות אפשרי. כבר העיר הנשיא (לשעבר) ברק כי "שאלת הפתק הלבן ושאלת היחס בין הזכות החוקתית לבחור לבין הגשמתה באמצעות פתק לבן, אינן נקיות מספקות....שאלת הפתק הריק - כעניין של משפט רצוי בבחירות ... - אינה פשוטה כלל ועיקר" [פס"ד טל עמ'21]. נמצא כי גם השקפה כגון השקפת ועדת הבחירות הרואה להקנות משקל לקול המגולם בפתק ריק אינה נעדרת סבירות. "עיגול" אחוז החסימה כלל 39 קובע את סדרי חלוקת המנדטים כדלקמן: 39(א) חלוקת המנדטים בבחירות למועצה הארצית ולוועדים המחוזיים... תהיה כמפורט להלן: המספר הכולל של הקולות הכשרים שניתנו בבחירות לגוף העומד לבחירה יחולק למספר החברים בגוף האמור העומדים לבחירה, והמנה המתקבלת (במספרים שלמים) תהיה המיכסה; בחלוקת המנדטים ישתתפו רק רשימות המועמדים שקיבלו, כל אחת, קולות כשרים בשיעור שאינו פחות מ-75% מהמיכסה (להלן - הרשימות המשתתפות); סך כל הקולות הכשרים של הרשימות המשתתפות יחולק במספר החברים העומדים לבחירה בגוף העומד לבחירה, והמנה המתקבלת (במספרים שלמים) תהיה המודד; כל רשימה משתתפת תזכה במספר מנדטים כמנה המתקבלת (במספרים שלמים), מחילוק קולותיה הכשרים במודד תהליך חלוקת המנדטים הוא דו-שלבי. בשלב ראשון נקבע סף ההשתתפות בחלוקה (רף החסימה). ובשלב השני מתבצעת חלוקת המנדטים בין רשימות או מועמדים שעברו את סף החסימה. שני השלבים הללו נשקפים מארבעת חלקי הוראת כלל 39(א) לכללי הבחירות. השלב הראשון מגולם בחלק הראשון ובחלק השני של הכלל. נקבע בהם שסך הקולות הכשרים יחולק במספר המנדטים העומדים לבחירה והתוצאה תימנה במספרים שלמים ותיקרא: "המכסה". רשימה תוכל להשתתף בחלוקת המנדטים רק אם השיגה מספר קולות שאינו נופל מ-75% מן המכסה. זה רף החסימה. הכלל אינו קובע שרף החסימה צריך להימנות במספרים שלמים. השלב השני מגולם בחלק השלישי והרביעי של הכלל. נקבע בהם שהמודד למנדט ייקבע במספרים שלמים כתוצאה מחילוק מספר הקולות הכשרים במספר המנדטים העומדים לבחירה ושמספר המנדטים לרשימה יהיה , במספרים שלמים, המנה המתקבלת מחילוק הקולות הכשרים שהשיגה רשימה במודד. שלושה מתוך ארבעת חלקי הכלל כוללים ציון מפורש למניית המנה המתקבלת מפעולת החילוק הנזכרת בהם במספרים שלמים. החלק הנוסף הדן ברף החסימה אינו קובע כך לעניין המנה הנזכרת בו. הבחנה זו אינה בכדי. כל אחד משלושת החלקים המצריכים מנה במספרים שלמים עוסק באנשים בשר ודם שאינם ניתנים לחלוקה למחצה ולרביע. כך "המכסה" עניינה בחלוקה מסוימת של הקולות הכשרים. תוצאתה צריכה להיות שלמה שכן אין "חלקי קול". וכך לעניין המודד שגם זה אינו יכול לשקף חלקי קול ולעניין מנדט שאינו יכול להיות חלקי. לא כך הדבר לעניין רף החסימה. רף זה יכול שיתבטא במספר שאינו שלם. שכן רף החסימה משמעותו שרק מי שהשיג קולות שהם מעל לרף יבוא במניין משתתפי חלוקת המנדטים. רף חסימה של 95.2 פירושו שמי שהשיג 95 קולות אינו משתתף בחלוקת המנדטים ומי שהשיג 96 קולות ישתתף בחלוקה. אין בהוראה ש"בחלוקת המנדטים ישתתפו רק רשימות המועמדים שקיבלו, כל אחת, קולות כשרים בשיעור שאינו פחות מ-75% מהמכסה" דבר הנוגד את ההיגיון או את כללי הביו-פיזיקה. מסקנות ביניים מן הדיון שלעיל עולות שתי מסקנות: האחת - כמסקנת ביניים - שמבחינה פרשנית (לשונית ותכליתית) אין לומר שהונחה תשתית מספקת לשלילת כשרותו של פתק ריק; השנייה - כמסקנה החלטית - שהחלטת ועדת הבחירות שלא "לעגל" את רף החסימה נכונה ומתבקשת מן הכללים . ההחלטה באמות מבחן של סבירות ציינתי למעלה מכאן שבשאלת כשרותו של פתק ריק הן בהיבט פרשני לשוני והן בהיבט פרשני תכליתי אין הכרעה פרשנית ברורה. אפשר לומר שבהקשר של כללי הבחירות יש סבירות מסוימת בפסילת קול שביטויו בפתק ריק כשם שיש סבירות בהכשרת קול שביטויו בפתק ריק. משעה שהחלטת ועדת החירות מצויה בגדרו של מתחם הסבירות אל לו לבית המשפט לעניינים מנהליים להתערב בה. לא כך בעניין דנן. אבאר את טעמיי. בפרוטוקול דיוני הוועדה יש אינדיקציה ברורה לכך שבמערכות הבחירות הקודמות פירשה ועדת הבחירות את כללי הלשכה כך שפתק ריק אינו בא במניין הקולות הכשרים. הפרוטוקול מראה את הדבר ואיש לא קם לסתור את הטענה. גם בדיון לפניי לא השמיעה ועדת הבחירות הסתייגות מן האמירה הנ"ל. . הווה אומר שמשך שנים רבות (ואולי לאורך כל השנים) אחזה הוועדה בהשקפה פרשנית מנוגדת לפרשנות המגולמת בהחלטה דנן. במגמה להבטיח הליכי בחירה תקינים יש מקום למדיניות פרשנית המושתתת על "כללי משחק עקביים", כדי שלא ליצור אנדרלמוסיה וכדי שציבור הבוחרים יידע אל נכון את משמעות הצבעתו [בג"ץ 606/01 ברקה נ' ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16 פ"ד נה(2) 577]. כיון שתוצאות הבחירות למוסדות הלשכה מתפרסמים, יכולים חברי הלשכה לעיין בהם ולגבש מודעות (לכל הפחות מודעות בכוח) למשמעותו של פתק ריק בבחירות אלה. גישה פרשנית חדשה הננקטת לאחר הבחירות ומיושמת לאחור פוגעת בתובנות ובציפיות של אותם בוחרים שהיו מודעים למשמעותו של פתק ריק. האנדרלמוסיה שגישת העקלתון (זיג-זג) הפרשני גרמה לה מתחדדת במיוחד לנוכח העניין התמוה של מח"ץ. יש סימוכין מסוימים לכך שלעניין המנדט שמח"ץ זכתה בו (במועצה הארצית) נקטה ועדת הבחירות גישה שייחסה חוסר כשרות לפתק ריק. הפרטים בעניין זה אינם ברורים לי די הצורך. הוועדה החליטה שלא לדון בתוצאות הבחירות למועצה הארצית אף על פי שנטען לפניה שבעניין מח"ץ מתקיים קושי דומה לזה שמתקיים בעניין העותרת. מח"ץ לא שובצה כמשיבה לעתירה וקולה לא נשמע . המשיבות טענו שעניין מח"ץ הוא פרשה נפרדת שאין לדון בו בגדרה של העתירה דנן. נראה כי ועדת הבחירות הקימה חייץ טכני בין עניין לשכה שלנו לבין עניין מח"ץ. היא נשענה על כך שבישיבת ה-22.6.11 אושרו תוצאות הבחירות בלי שהועלתה הסתייגות לתוצאות הבחירות למועצה הארצית וכי נותרה השגה רק לעניין הוועד המחוזי בירושלים. על כן רק עניין אחרון זה נמצא על שולחן הדיונים ביום 28.6.11. הדעת אינה סובלת נקיטת פרשנות כפולה וסותרת בידי ועדת הבחירות. משהחליטה ועדת הבחירות שפתקים ריקים באים במניין הקולות הכשרים היה עליה לוודא שאמת מבחן פרשנית זו ננקטה בכל המחוזות ובמוסד הארצי של הלשכה. אילו הסתכם חוסר הסבירות בסטייה מן הגישה העקבית שאפיינה את מערכות הבחירות הקודמות לא הייתי רואה בכך סיבה מספקת כדי להתערב בתוצאות שנקבעו במערכת הבחירות הנוכחית. שהרי הגישה הפרשנית שננקטה כעת סבירה כשהיא לעצמה. אולם הדעת אינה סובלת נקיטת אמות מבחן פרשניות סותרות במסגרת מערכת בחירות אחת. פנקסנות כפולה כזאת הופכת את ההחלטה לבלתי סבירה עד כדי הצדקת התערבות בית המשפט בה. תוצאת העתירה וסייג מעשי לפי מסקנת הפרק הקודם עליי לקבל את העתירה ולפסוק שהמנדט בוועד המחוזי בירושלים יינתן ללשכה שלנו ויינטל מאיכות המקצוע. תוצאה זו נשענת על הנחה שמח"ץ זכתה במנדט במועצה הארצית על בסיס פסילת כשרותם של פתקים ריקים. אפשר שהנחה זו מוטעית. יתר על כן אפשר שמח"ץ הייתה זוכה במנדט גם על דרך מניית הקולות בלי הפתקים הריקים. אלה פרטים שניתנים לבדיקה גם כעת. אם תתברר ההנחה כמוטעית או כי אין לעניין מח"ץ כל משמעות להבחנות הפרשניות, יישמט הבסיס מתחת לפני הסעד הניתן לעותרת. הנחה נוספת שמסקנותיי נשענות עליה היא שסוגיית הפתקים הריקים לא יצרה קושי בבחירות לשאר מוסדות הלשכה ולפיכך אין צורך לקיים בהם בחינה נוספת. לפיכך העתירה מתקבלת כפוף לסייג הבא. ועדת הבחירות, באמצעות מערכת הניהול של לשכת עורכי הדין, תבחן שיטת חישוב המנדטים בבחירות למועצה הארצית והשפעתה לעניין המנדט של מח"ץ. אם תוצאות הבדיקה יראו שמח"ץ זכתה במנדט רק בשל כך שפתקים ריקים לא הובאו במניין הקולות הכשרים, לא ייגרע המנדט ממנה אולם ייערך שינוי בתוצאות הבחירה לוועד המחוזי בירושלים ויוקנה מנדט ל"לשכה שלנו" (העותרת) במקום מנדט שהוקנה ל"איכות המקצוע וזכויות האדם". מנכ"ל לשכת עורכי הדין תודיע את תוצאות הבדיקה לבית המשפט עד 25.12.11. מימוש פסק הדין יתבצע מייד לאחר משלוח ההודעה בהתאמה לתוכנה. אין צו להוצאות. בחירותעורך דיןלשכת עורכי הדין