קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי על נזקים עקב שלילת זכייה במכרז:   זוהי תביעה מנהלית בה עותרת התובעת לחייב את הנתבעת לפצותה בסכום של 7,400,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לה עקב שלילת זכייתה במכרז.   העובדות: 1. ביום 20.1.05 פרסמה הנתבעת מכרז פומבי לביצוע עבודות תשתית להקמת מסילת ברזל בקו ב"ש-נתיבות (להלן: "המכרז").   2. א. במכרז השתתפו 7 מציעים שונים, ביניהם התובעת וחברת יעקב יעקב בע"מ (להלן: "חברת יעקב"). עם פתיחת ההצעות נמצאה הצעתה של חברת יעקב כהצעה הזולה יותר (34,863,971 ₪) ולאחריה הצעת התובעת (35,933,514 ₪). 5 ההצעות הזולות ביותר הועברו ע"י הנתבעת לבדיקתה של ועדה מקצועית (להלן: "הועדה המקצועית") אשר המליצה, ביום 24.2.05, לבחור בהצעתה של התובעת. הצעתה של חברת יעקב נמצאה על ידי הוועדה המקצועית בלתי מאוזנת תקציבית וכזאת אשר אינה מאפשרת את ביצוע הפרוייקט.   ב. ביום 7.3.05 הזמינה ועדת המכרזים של הנתבעת את חברת יעקב כדי לקבל ממנה הבהרות על הצעתה. ג. ביום 8.3.05 התקיים דיון בנוכחות יו"ר הועדה המקצועית, נציג אגף ההתקשרויות של הנתבעת ונציג מטעם חברת יעקב. בעקבות הדיון החליטה ועדת המכרזים של הנתבעת, ביום 14.3.05, לבחור בהצעת חברת יעקב כהצעה הזוכה במכרז.   3. לאור אי זכייתה במכרז הגישה התובעת, ביום 19.4.05, עתירה מנהלית כנגד הנתבעת בה עתרה להכריז על ביטול תוצאות המכרז ולקבוע כי היא הזוכה במכרז (עת"מ (ת"א) 1649/05). ביום 26.5.05 ניתן פסק דין בעתירה (סגן הנשיא, כב' השופט י. זפט) ולפיו נדחתה העתירה.   4. על פסק הדין בעת"מ (ת"א) 1649/05 הנ"ל הגישה התובעת ערעור לביהמ"ש העליון (עע"מ 5853/05).   5. ביום 16.1.07 ניתן פסק-דין ע"י ביהמ"ש העליון (להלן: "פסק הדין"). בית המשפט העליון דחה את העתירה (למעט קבלת הערעור בנושא ההוצאות) לנוכח העובדה לפיה נמצאו העבודות נשוא המכרז בעיצומן, אך ציין כי הוא משאיר "באי נחת" את החלטת ועדת המכרזים על כנה. בית המשפט אף קבע עובדות ומסקנות בעניין התנהלות הנתבעת ו/או ועדת המכרזים, הכל כפי שיפורט בהמשך.   6. לאור האמור לעיל הגישה התובעת תובענה מנהלית זו. התובעת סבורה כי היא זכאית לפיצויים בגין הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מאי זכייתה במכרז. הנתבעת הגישה כתב הגנה, הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית והתקיים גם דיון בו נחקר מר גולדפינגר, שהיה במועדים הרלוואנטיים מנהל אגף הביצוע אצל הנתבעת, וככזה שימש גם כיו"ר הועדה המקצועית במכרז נשוא פסק דין זה.   7. באפריל 2010 הגישו הצדדים הודעה מוסכמת לפיה הגיעו ביניהם לפשרה בדבר תשלום פיצויי הסתמכות לתובעת בשיעור של 100,000 ₪ + מע"מ. עוד הסכימו הצדדים כי היה ויקבע ביהמ"ש כי על הנתבעת לשלם פיצויי קיום לתובעת, כי אז יקוזז סכום זה מכל סכום שייפסק ע"י ביהמ"ש.   8. לאחר מכן הגישו הצדדים סיכומים.   9. הצדדים הסכימו כי בשלב ראשון תידון שאלת האחריות ורק לאחר מכן, אם יהיה צורך, תידון שאלת גובה הנזק.   10. אי לכך, דן פסק דין חלקי זה בשאלה אם זכאית התובעת לפיצויי קיום או שמא זכאית היא אך ורק לפיצויי הסתמכות.   טיעוני התובעת: 11. התובעת טוענת כי הצעתה היתה ההצעה הזולה ביותר לאחר הצעתה הפסולה של חברת יעקב, הצעתה היתה "כשרה למהדרין" ואף הועדה המקצועית המליצה במפורש להכריז עליה כזוכה.   12. התובעת זכאית לפיצוי בגין הפסד הרווח שהיה צפוי לה אילו היתה היא מבצעת את הפרוייקט נשוא המכרז.   13. בית המשפט העליון קבע כי זכייתה של חברת יעקב היתה שלא כדין. בית המשפט העליון קבע כי הצעתה של חברת יעקב לקתה בתכסיסנות שחייב את פסילתה וקיבל את טענת התובעת לפיה הצעת חברת יעקב לקתה בפגם מהותי שחייב את פסילתה על הסף. התובעת היא זו שאמורה היתה לזכות במכרז, ומאחר והעבודות נשוא המכרז כבר בוצעו, תרופתה של התובעת היא לפיצוי שיעמידה במקום בו היתה נמצאת אילו ביצעה היא את המכרז.   14. התובעת מבססת את תביעתה גם על דיני החוזים וטוענת כי עסקינן בהפרת "חוזה נספח" המסדיר את מערכת היחסים בין הרשות לבין כל אחד מהמציעים, וכן על דוקטרינת "תום הלב".   15. הנתבעת מבקשת לדחות את התביעה. לטענתה, גם אם החלטת ועדת המכרזים היתה שגויה "אין מחלוקת כי פעולותיה נעשו בתום לב וללא שיקולים זרים". הנתבעת מפנה לפסק דינו של ביהמ"ש העליון וטוענת כי בעקבותיו נוצר השתק פלוגתא ומשום כך "אין ולא יכול להיות חולק כי התנהגותה של הנתבעת לא היתה נגועה ולו בשמץ של חוסר תום לב".   16. הנתבעת טוענת כי לאור פסק דינו של ביהמ"ש העליון לפיו נקבע כי החלטתה אינה נגועה בחוסר תום לב, כי אז אין מקום לחייבה בפיצויי קיום שכן אלה ידרשו רק מקום שיומצאו נסיבות חריגות ויוצאות דופן המצדיקות סעד מעין זה. 17. הנתבעת טוענת כי לא קיים קשר סיבתי בין התנהגותה לנזק שהתובעת טוענת לו וכי החלטתה היא סבירה ודין התביעה להידחות. דיון: 18. לאחר שעיינתי בכל טיעוני הצדדים לרבות הנספחים, בטיעוני הצדדים בפני, בסיכומים ובפסיקה, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל ועל הנתבעת לפצות את התובעת בפיצויי קיום.   19. הנתבעת מבקשת לבסס חלק ניכר מטיעוניה על פסק דינו של ביהמ"ש העליון אשר קבע כי החלטתה לא ניתנה בחוסר תום לב ומשיקולים זרים. הנתבעת טוענת כי בהעדר חוסר תום לב מצדה של הנתבעת, אין עליה לפצות את התובעת בפיצויי קיום. במחלוקת שבפנינו לא עומדת רק שאלת תום הלב אלא השאלה אם זכאית התובעת בפיצויי קיום ואם מדובר בשגיאה מובהקת וברורה אשר יש מקום לחייב בגינה את הנתבעת בפיצויי קיום (ר' גם סעיפים 16 ו- 17 לסיכומי הנתבעת). בשאלות מרכזיות אלה יש לבחון גם את פסק דינו של ביהמ"ש העליון.   20. בסעיף י"ג לפסק דינו של ביהמ"ש העליון נקבע כי לועדת המכרזים מסור שיקול דעת להכשיר פגמים רק אם סבורה הועדה שאין מדובר בפגמים מהותיים אלא בפגמים טכניים ובטעות בתום לב מצידו של המציע. עוד מוסיף ביהמ"ש העליון, בסעיף י"ד לפסה"ד, כי לתורת המכרזים יפה גישת בית שמאי. "אין מנוס. שמירה קפדנית ודקדקנית על כללים ברורים ואחידים היא ערובה לקיום העקרונות המהותיים של שיוויון והגינות המכרז, להגברת אמון הציבור בשיטת המכרזים, למאמץ לנעילת דלתי השחיתות ולשינוי היחס המקל ראש, לעיתים, בדרישות המכרז מצד חלק מהמציעים. גישה אחרת אולי תועיל לקופת הציבור במקרים מסויימים לטווח קצר, אך יפגע בה קלקול המידות הטווח הארוך...". בסעיף ט"ו לפסה"ד קובע ביהמ"ש העליון כי על ועדת המכרזים הרשות לבקש ממציע להבהיר את הצעתו מקום שלא נפל בה פגם מהותי, שעה שההצעה אינה בהירה ויש בה עמימות.   21. בענייננו, פניית ועדת המכרזים לחברת יעקב היתה לאחר שנפל בהצעתה פגם מהותי, ובפניה זו נפל גם פגם מהותי. פגם מהותי זה בהתנהלות הנתבעת עולה מהעובדות כדלקמן: א. ועדת המכרזים העבירה, כאמור, את 5 ההצעות הזולות לבחינתה של הועדה המקצועית. הועדה המקצועית, לאחר שבחנה את ההצעות, קבעה כי חברת יעקב הגישה "הצעה כספית שאינה מאוזנת תוך העמסת הרווחים על סעיפים יחידים מתוך כתב הכמויות ומתן מחירי יחידה לא ריאלים (0.01 ₪ או 1.00 ₪)". הועדה המקצועית פירטה מספר דוגמאות המבססות את מסקנותיה. עוד הוסיפה הועדה המקצועית כי לאור הצעתה הבלתי מאוזנת של חברת יעקב, הזולה ביותר, "סבורה הועדה שהמציע (חברת יעקב - ש.ג) לא יבצע סעיפים שלמים בהם נקב במחירים אפסיים, וישאף להגדיל כמויות באותם הסעיפים בהם נקב במחירי יחידה גבוהים. חברי הועדה סבורים שמבנה ההצעה הכספית הבלתי מאוזנת של מציע מספר 1 (חברת יעקב -ש.ג.) אינה מאפשרת ביצוע הפרוייקט".   לאור האמור לעיל המליצה הועדה המקצועית שלא לבחור בחברת יעקב אלא במציע הזול אחריו - התובעת.   ב. בסעיף 10 לכתב ההגנה ציינה הנתבעת כי לאחר פתיחת תיבת המכרזים, בדקה הועדה המקצועית את ההצעות והמליצה לא לקבל את הצעת חברת יעקב "אך היא ביקשה לקבל הבהרות מהמציע כפי שעולה מפרוטוקול ועדת המכרזים מיום 7.3.05". אין חולק כי טענה זו אינה נכונה והנתבעת חזרה בה מטענה זו, בסעיף 32 לסיכומיה, והיא מודה כי ועדת המכרזים היא שביקשה מחברת יעקב הבהרות.   ג. לאור חוות דעתה החריפה של הועדה המקצועית ביחס להצעתה של חברת יעקב, לא היה מקום לפנות בהבהרות לחברת יעקב. מהמלצותיה של הועדה המקצועית עולה כי הצעתה של חב' יעקב לקתה בפגמים מהותיים בהיותה בלתי מאוזנת והיא אינה מאפשרת את ביצוע הפרוייקט. בנסיבות אלה, פנייתה של הנתבעת לחברת יעקב להבהרות מהווה פגם מהותי היורד לשורשו של עניין.   22. א. ועדת המכרזים קיימה דיון ביום 7.3.05. בסעיף 3.5 לסיכום דיון ועדת המכרזים צויין: "כמצויין בפרוטוקול הועדה המקצועית הצעת המציע יעקב יעקב סבירה ותואמת את האומדן אולם אינה מאוזנת והועדה המקצועית מבקשת לקבל הבהרות מהמציע". מכאן שלא רק סעיף 10 לכתב ההגנה כלל עובדות לא נכונות, אלא חמור מכך. סיכום הדיון בועדת המכרזים העליונה כלל סעיף (3.5) אשר מציין עובדות שאינן נכונות, ומכל מקום, עובדות אלה לא הוכחו באופן אובייקטיבי ו/או ע"י מסמכים אובייקטיבים. ב. גם עובדה זו לפיה נכללו בסיכום דיון ועדת המכרזים העליונה מיום 7.3.05 (סעיף 3.5) עובדות שאינן נכונות, מעידה על התנהלות בלתי תקינה של הנתבעת והיא מהווה פגם מהותי בהתנהלותה. 23. א. לאור הדיון מיום 7.3.05 נערכה ביום 8.3.05 פגישת הבהרה עם נציגי חברת יעקב. אלה ציינו כי הם עומדים מאחרי כל המחירים שננקבו בהצעתם והם מסוגלים לבצע את העבודה בהתאם לכל תנאי המכרז, במחירים הנקובים בהצעה. בעניין הטענה לחסר האיזון בהצעתם, הסבירו נציגי חב' יעקב כי נקבו במחירים גבוהים יחסית בסעיפים שיש בהם יותר סיכוי מבחינתם, ובמחירים נמוכים יחסית בסעיפים שעלותם כלולה בסעיפים אחרים או שמדובר בכלים וציוד אורגני של החברה, שממילא נמצא כבר באתר. בנוסף להבהרות בעל פה לפיהן עומדת חב' יעקב בהצעתה, היא הגישה גם תצהיר המאשר עמדה זו. לאור האמור לעיל, הוכרזה חברת יעקב כזוכה במכרז.   ב. גם קבלת הצעתה של חב' יעקב, על בסיס הבהרותיה והצהרתה כי תעמוד במחירי ההצעה, ללא הסברים של ממש לעניין חוסר האיזון בהצעתה, מהווה פגם מהותי בהתנהלות הנתבעת. 24. ביהמ"ש העליון התייחס להצעתה של חברת יעקב והפגמים אשר נפלו בה. ביהמ"ש העליון (פרק י"ט לפסה"ד) מפנה לעובדות שפורטו ע"י הועדה המקצועית. לעניין הסבריה של חברת יעקב למחירים הגבוהים יחסית בהצעה, במקביל למחירים נמוכים יותר, קבע: "נימוק זה אינו נותן הסבר משכנע לפערים של מאות אחוזים ולעיתים אף של אלפי אחוזים בין המחיר הנקוב לאומדן. לא בכדי קבעה הועדה המקצועית '... שמבנה ההצעה הכספית הבלתי מאוזנת של מציע מס' 1 ... (חברת יעקב - ש.ג) אינה מאפשרת ביצוע הפרוייקט'. הנימוק שהעלתה משיבה 2 (חברת יעקב - ש.ג) לא תיקן לדעתי את הפגם עליו הצביעה הועדה המקצועית במבנה הכספי של הצעת משיבה 2."   ובהמשך, בפרק כ' לפסה"ד קובע ביהמ"ש העליון כי כאשר מגיש מציע הצעה כספית המכילה ערכים כספיים בלתי ריאלים ביחס למספר רב של פריטים הוא מפר את כללי השיוויון בתחרות ובכך אין הרשות יכולה להשוות כדבעי בין ההצעות השונות. עוד מוסיף ביהמ"ש: "ציון מחירי יחידה בלתי ריאלים מטיל ספק ברצינותה של הצעת המשיבה 2 (חברת יעקב - ש.ג) העלולה להשליך על תום הלב במיוחד בכל הקשור לפרק הגינון, שהרגישות בו גבוהה... במקרה דנא תומחר פרק זה בחסר של אלפי אחוזים יחסית לאומדן." ביהמ"ש העליון מפנה בפסק דינו לעע"מ 687/04 ינון תכנון יעוץ ומחקר בע"מ נ' רשות הנמלים והרכבות , שם נקבע מפי כב' השופטת פרוקצ'ה, כי תמחור הצעה שאינה תואמת דרישות בסיסיות של מכרז אינה מעוררת אמון. "היא משקפת הצעה בלתי רצינית של גוף עסקי, המהווה מניפולציה תמחירית המתבססת על השערות חסרות יסוד, שתכליתה להביא להוזלה מלאכותית של הצעת מחיר בלא מתן מענה אמיתי למרכיבים שונים בהזמנה שהמכרז דרש הצעות כספיות ממשיות לגביהם. דרכה של המערערת נועדה להביא להטעייה בתוצאות המכרז והיא פסולה, מחמת חוסר תום לב. תכסיסנות פסולה ניכרת, בין היתר, מקום שיש פער ממשי בין האומדן הריאלי של העסקה לבין ההצעה, מקום שחלק מפריטי ההצעה אינם מתומחרים כלל, או מתומחרים בצורה מלאכותית." 25. בענייננו, ועל פי הפסיקה, התנהלותה של חברת יעקב לקתה בתכסיסנות פסולה ואף הפנייה אליה לצורכי הבהרה לקתה אף היא בפגם חמור. בעניין זה ראה ע"א 700/89 חב' החשמל לישראל בע"מ נ' מליבו ישראל בע"מ ואח', פד"י מז 1, 667 בעמ' 679, (להלן: "חב' החשמל) בלשונו המיוחדת של כב' השופט מ. חשין: "אכן, מי שמנסה להערים על בעל המכרז באורח בלתי נאות - בין על דרך הטעייה מחושבת ומכוונת בין על דרך 'תכססנות' - ראוי הוא שהצעתו תיפסל על הסף.. נגרשנו מן המסדרון אל מחוץ לבית המכרזים, לא כל שכן שלא נכניסנו אל הטרקלין. אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת, ואם פלוני מבקש להטעות כבר בתחילת הדרך, מי לכפו של בעל המכרז יתקע, כי אותו פלוני לא ישקר ויכזב גם בהמשך הדרך? כחטא כן עונשו, והמציע הצעות כזב ימצא עצמו אל מחוץ למחנה". 26. החלטת ועדת המכרזים להכריז על חב' יעקב כזוכה, בניגוד להחלטת הועדה המקצועית, רק על בסיס הבהרתה והצהרתה של חברת יעקב בתצהירה הלקוני, כי תעמוד בתנאי המכרז, מהווה אף היא פגם מהותי. בעניין זה קבע ביהמ"ש העליון, בפרק כ"א לפסה"ד: "הועדה המקצועית אכן אינה מחייבת את ועדת המכרזים, אך משאמרה את דברה יש - כאמור - לייחס לחוות דעתה משקל רב. היא סברה כי בנסיבות אלה אין לקבל את ההצעה. בנסיבות המקרה, בהמלצת הועדה המקצועית מ- 24.2.05, לא הוצע לקבל הבהרות מן המשיבה 2 (חברת יעקב - ש.ג) שכן הועדה המקצועית סברה 'שהמציע לא יבצע סעיפים שלמים בהם נקב במחירים אפסיים וישאף להגדיל כמויות באותם סעיפים בהם נקב במחירי יחידה גבוהים. מבנה ההצעה הכספית הבלתי מאוזנת... אינה מאפשרת את ביצוע הפרוייקט'. די היה בכך. חרף זאת, בישיבת ועדת המכרזים בהשתתפות אנשי הועדה המקצועית, מיום 7.3.05, נאמר כאילו הצעת משיבה 1 (חברת יעקב - ש.ג) 'סבירה' והועדה המקצועית מבקשת לקבל הבהרות ממנה. לדידי, לא היה מקום להבהרות במקרה זה, משפטית וגם ערכית. לכך לא נדרשו ביהמ"ש קמא וגם לא המשיבות (ביניהן הנתבעת כאן - ש.ג) בסיכומיהן בערכאה זו."   ביהמ"ש ממשיך ומפרט את תשובות חברת יעקב לשאלות בעניין חוסר האיזון בפרקים השונים של ההצעה ומציין גם את סיכום דיוניה של ועדת המכרזים שם צויין כי לאחר פגישת הבירור "הועדה המקצועית סבורה כי יעקב ובניו... (חברת יעקב - ש.ג) מסוגלת לבצע את העבודות בהתאם לתנאי המכרז ולוחות הזמנים הנדרשים, בהתאם למחירי הצעתה" ומשום כך נבחרה הצעתה של חברת יעקב. על כך קובע ביהמ"ש העליון: "לא הובהר מה דינם של הסעיפים הלא מאוזנים לצרכי ביצוע המכרז, דבר דבור על אופניו, בסופו של יום, לא נומק ולא הוסבר מה דינם של הסעיפים בכתב הכמויות שתומחרו בצורה הפגומה." ומסכם ביהמ"ש העליון בעניין זה: "נפל איפוא בהצעת המשיבה 2 (חברת יעקב - ש.ג) פגם שהוא מהותי, עקב תמחורה הכספי. לנוכח האמור, ראוי היה לדידי לועדת המכרזים לפסול אותה גם ללא הליך הבירור וביתר שאת לאחריו, משלא העלתה בו המשיבה 2 אלא נימוק, שעם כל גילוי הלב שבו אינו יכול לעמוד שהמדובר ברשות ציבורית". 27. מכל המפורט לעיל עולה כי הנתבעת התעלמה מהצעתה הפסולה והתכסיסנית של חב' יעקב, היא פנתה לחב' יעקב בבקשות הבהרה ללא בסיס ראוי לבצע פנייה שכזו, היא ציינה עובדות מוטעות בסעיף 3.5 לסיכום דיון ועדת המכרזים מיום 7.3.05 והכריזה על חב' יעקב כזוכה במכרז רק על בסיס הצהרתה של זו כי תוכל לעמוד בתנאי המכרז, כשהחלטה זו מנוגדת לחוות דעתה המקצועית של הועדה המקצועית. כל אלה מהווים פגמים מהותיים היורדים לשורשו של עניין ומבססים כראוי את זכותה של התובעת לקבלת פיצויי קיום. 28. הנתבעת טוענת כי לא הוכח קשר סיבתי בין החלטת ועדת המכרזים לאי זכייתה של התובעת ואין כל וודאות שהצעת התובעת הייתה מוכרזת כזוכה במכרז. אינני מקבלת טענה זו. הועדה המקצועית אשר בחנה את ההצעות פסלה, כאמור, את חב' יעקב ומצאה את הצעתה של התובעת כהצעה ראויה והמליצה כי היא תהא ההצעה הזוכה. לא נטען ולא הוכח, ולו לכאורה, כי הייתה מניעה כלשהי לפיה התובעת לא תזכה בהצעה. הצעתה של התובעת הייתה ההצעה הזולה ביותר, לאחר הצעתה של חב' יעקב, היא עברה את "בחינתה" של הועדה המקצועית ונמצאה ראויה. משום כך, וככל שהדבר נוגע לנטל המוטל על התובעת בתיק זה להוכיח כי הייתה הזוכה במכרז, התובעת הוכיחה זאת במידה המוטלת עליה ואף למעלה מכך. 29. הנתבעת טוענת כי מאחר ובית המשפט העליון פסק כי לא נמצא חוסר תום לב או שיקולים זרים בהתנהלותה, כי אז אין מקום לחייבה בפיצויי קיום. גם טענה זו לא מצאתי לקבל. מקום שמדובר בפגמים מהותיים ובהתנהלות החורגת באופן משמעותי מזו הנדרשת בהליכי מכרז, יש מקום לפצות את הניזוק בפיצויי קיום. בעניין זה ראה ע"א 6370/00 קל בנין בע"מ נ' ע. ר. מ. רעננה לבניה והשכרה בע"מ, פד"י נו 3, 289 בעמ' 302, שם נפסק כי פיצויי קיום ייפסקו "הכול תלוי בנסיבותיו המיוחדות של המקרה תוך התחשבות במידת חוסר תום-הלב, וציפיות של הצדדים, בשלב שבו מצוי המשא והמתן ובנתונים אחרים העשויים להיות רלוונטיים..." (ההדגשה אינה במקור - ש.ג.). ועוד ראה בפסק הדין בעניין חב' החשמל שפורט לעיל, בעמ' 685: "דרוקר ראויה הייתה לזכות במכרז; דרוקר זכאית הייתה לזכות במכרז; דרוקר הייתה זכאית הייתה - אך לא זכתה; ומכאן שיש לשום לדרוקר פיצויים על יסוד הנחת עובדות זו... ... דרוקר הייתה ראויה לזכות במכרז; דרוקר הייתה זכאית לזכות במכרז; והקשר הסיבתי הוא ישיר בין פגמים שפגמה חברת החשמל לבין אי-זכייתה של דרוקר במכרז... רשות עורכת מכרז, ומוסכם על הכל כי עקרונות המשפט הציבורי חלים על ההליך... בהתאם למשפט המכרזים אמור היה פלוני לזכות במכרז - אמור היה וראוי היה וזכאי היה - אך הרשות מזכה, שלא כדין כמובן, מציע אחר במכרז. במקרה מעין זה, מה שיעור פיצויים שאותו פלוני זכאי לו? נזכיר כי בפיצוי מדברים אנו כאן, הואיל והעבודה נמסרה הלכה למעשה לבן יקר ולדרוקר לא נותר אלא סעד הפיצויים בלבד... ... לדעתי, דין הוא שאותו מציע במכרז זכאי כי בעל המכרז יושיב אותו על אותו כס שהיה זכאי לישב עליו לו היו הליכי המכרז מתנהלים כסדר, לאמור, זכאי הוא לראות עצמו כמי שקיבל את העבודה, ואם לא קיבל - זכאי הוא לפיצוי כדי הרווח שהיה מפיק מאותה עבודה, לו קיבלה. 30. סוף דבר, הנתבעת חייבת לפצות את התובעת בפיצויי קיום. 31. לא נעלם מעיני כי התקיימה בין הצדדים ישיבת גישור אולם זו נעשתה לפני מתן פס"ד חלקי זה. מאחר ונותר לדיון גובה פיצויי הקיום, אני מציעה לצדדים להפנות את המחלוקות בעניין גובה הפיצוי לגישור. הצדדים יגיבו להצעה זו תוך 14 ימים. מכרזפיצויים