קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסילת מכרז בגלל הצעות חלופיות של הזוכה: 1. העתירה שבכותרת - עניינה החלטת ועדת המכרזים של משיבה 1 מיום 16.11.2010, לפיה הוכרזה המשיבה 2 כזוכה במכרז לאספקה ותחזוקה של מערך להפקה ושידור של כתוביות תרגום בטלוויזיה. הצעתה של משיבה 2 נבחרה, לאחר שזכתה בציון הגבוה ביותר מבחינת האיכות והמחיר. ציונה הסופי של משיבה מס' 2 עמד על 84.2 בעוד שציונה של העותרת - המתמודדת השנייה במכרז - עמד על 81.6 (נספח 22 לעתירה). בעתירה נתבקש להורות על ביטול החלטתה של ועדת המכרזים ולהכריז כי העותרת היא הזוכה במכרז. לחלופין, נתבקש להורות, כי גם העותרת תוכרז כזוכה במכרז - וזאת נוכח האפשרות שניתנה במכרז לעורך המכרז, לפצל את הזכייה. נציין כבר עתה, כי בעתירה זו הועמדה לבירור שאלה מרכזית - היא השאלה, האם שגתה ועדת המכרזים כאשר החליטה שלא לפסול את הצעתה של משיבה 2 נוכח חלופות ביצוע שונות במחירים שונים שהציעה, והכל מבלי שהדבר הוסדר במכרז.   רקע רלבנטי   המכרז הנדון כלל מספר הוראות שחשוב לעמוד עליהן, לשם הבנת יריעת המחלוקת. מערך התרגום שאמור היה להיות מוצע על-ידי כל מציע במכרז, צריך היה לכלול תכנה וחומרה שיאפשרו הכנה של קבצי תרגום, תוך צפייה בסרט או בתכנית. כמו כן, נדרשו תכנה וחומרה שיאפשרו החדרת כתוביות על אות וידיאו, וכן מערכת להקלדה מהירה של תרגום צרוב וסמוי, תוך כדי שידור. בין יתר התחייבויות הזוכה, נדרש הזוכה להעמיד לרשות משיבה 1 "הדרכה תפעולית וטכנית לעובדי הרשות" בהיקף של מספר ימי הדרכה מסוימים שנקבעו במכרז (סעיף 7 למכרז). נקבע עוד במכרז, כי ההצעה יכולה להיות בשקלים או במטבע זר. כמו-כן נקבע, כי כל מחיר שיוצע - יכלול את כל ההוצאות הקשורות לביצוע ההתקשרות, כולל הוצאות בלתי צפויות (סעיף 18 למכרז). נקבע במפורש באותו הסעיף, כי "אין להוסיף לסכום המוצע תשלום או הוצאה נוספת כלשהי". עוד נקבע במכרז, כי שקילת הצעות המחיר תיבחן בהתאם למחיר הסופי הכולל שיוצע, וכי מציע חייב לרשום את המחיר המוצע בכל סעיף (סעיף 18ב למכרז). לבסוף, הופיעה במכרז הוראה, לפיה "כל שינוי או תוספת שייעשו במסמכי המכרז, או כל הסתייגות לגביהם, בין אם ע"י תוספת בגוף המסמכים ובין במכתב לוואי או בכל דרך אחרת, עלולים לגרום לפסילת ההצעה ואולם הרשות תהא רשאית לקבל את ההצעה בהתעלם מאותם שינויים או הסתייגויות ללא צורך בכל הודעה על כך למציע" (סעיף 30 למכרז; ההדגשה במקור - י' מ').   כאמור, ניגשו למכרז שתי מציעות - העותרת ומשיבה מס' 2. את הצעות המחיר נדרשו המציעים במכרז למלא בטבלה מודפסת, שבחלקה הרלבנטי נוסחה באופן הבא (נספח ד' למכרז): שירותים המחיר לפי מחיר סופי (לא כולל מע"מ) ניקוד פנימי 8. יום הדרכה מחיר בש"ח ליום הדרכה אחד*. ____ ₪ ליום הדרכה. 3% בהצעתה של העותרת, באותה שורה בטופס הנ"ל, מילאה העותרת בעמודת המחיר הסופי את הסכום של 730 לירות סטרלינג (שהומרו ל-4,300 ₪ בהתאם לתנאי המכרז). בהצעתה של הזוכה, משיבה 2, מולאה השורה הנ"ל ב"קוביה" המתייחסת למחיר ליום ההדרכה כדלהלן: ליד המקום הריק הוסף בכתב יד "ע"י מדריך מקומי" כאשר במקום הריק נכתב הנתון "1,500 ש"ח"; ומתחת לשורה המודפסת, הוסיפה העותרת בכתב יד שורה נוספת שנכתב בה "ע"י מדריך מחו"ל 2,200 לא כולל טיסות והוצאות שהייה". אין חולק לפני, כי בכל הקשור להצעתה של משיבה 2, צורף להצעה גם מסמך נוסף שהיווה נספח להצעתה, ובו נרשם בכל הקשור למחירים המוצעים "יום הדרכה מדריך מקומי 1,500 ש"ח", וכן "יום הדרכה מדריך מחו"ל 2,200 ש"ח, לא כולל הוצאות טיסה ושהייה" [ההדגשה שלי - י' מ']. הנה-כי-כן, כללה הצעת הזוכה, בכל הנוגע ליום ההדרכה - שלושה מאפיינים שאינם שנויים במחלוקת: ראשית, הוצעו בגין עלות יום ההדרכה שני מחירים - למדריך בארץ ולמדריך בחו"ל. שנית, הצעתה של הזוכה כללה שתי וריאציות לעניין עלות יום ההדרכה של מדריך מחו"ל - האחת בציון המטבע (ש"ח) והשנייה בלעדיו. שלישית, הצעת הזוכה כללה - בכל הקשור לעלות יום הדרכה של מדריך מחו"ל - גם מרכיב לא מסוים ולא מתומחר של הוצאות טיסה ושהייה. 5. במהלך דיוניה של ועדת המכרזים, נדרשה היא לעניינים שונים ובין היתר להצעת המחיר של הזוכה בכל הקשור ליום הדרכה. בהחלטתה מיום 5.10.2010, החליטה ועדת המכרזים כי היא "תנקד את הצעת המציע לפי המחיר המוצע למדריך מקומי" (נספח 8 לעתירה). בהמשך לכך, ומשהגיעה ועדת המכרזים לניקוד ההצעות, קבעה ועדת המכרזים כי משיבה 2 תזכה למלוא שלושת האחוזים של המשקל שנקבע במכרז בגין מרכיב ההדרכה (2.4 נקודות בשקלול הסופי); ואילו העותרת - תזכה ל-1.046478%. משיבה 2 הוכרזה כזוכה כאמור, ונכרת עמה חוזה. בגין עלות יום ההדרכה נרשם בחוזה כי זו תהא 1,500 ₪ (בצירוף מע"מ) ליום. 6. יצוין עוד, כי אחד הנתונים הנוספים שנבחן על-ידי ועדת המכרזים, בכל הקשור להיבט הטכני שבהצעות, היה תאימות המערכת המוצעת לשימוש בקבצי AVS. לאחר שבחנה את הצעת העותרת, ועדת המכרזים הקנתה לעותרת נקודה אחת בלבד מתוך ארבע אפשריות בגין פרמטר זה. ועדת המכרזים ציינה, כי "לא הודגמה המרת קובץ בפועל". עוד ציינה, כי בקובץ שהוצג לה, הומרה רק השפה העברית, כאשר רוב קבצי ה-AVS שמופקים ברשות הם משולבי עברית וערבית.   7. לאחר שנודעה כאמור זכייתה של משיבה 2, הוחזרה לעותרת הערבות הבנקאית שצרפה להצעתה. העותרת פנתה בתכתובות שונות אל המשיבה 1 ובטענות נגד הליך קבלת ההחלטות בעניינה. משלא נחה דעתה של העותרת מן התשובות שקיבלה, ומשלא מצאה ועדת המכרזים לשנות מהחלטתה, הוגשה העתירה שבכותרת - היא העתירה שלפני.   טענות בעלי הדין   8. אליבא דעותרת, על-ידי ב"כ עו"ד אלון בראל, נפלו פגמים משמעותיים בעבודת ועדת המכרזים של משיבה 1 ובהחלטות שיצאו תחת ידה, בנסיבות המקרה. בכל הקשור במרכיב יום ההדרכה, נטען שהחלטת ועדת המכרזים להידרש מלכתחילה להצעת המשיבה 2 ולא לפסול אותה על הסף, היתה החלטה שלא כדין. עצם הצעת שני מחירים חלופיים לאותו פריט במכרז, משמעותה היתה פגיעה בשוויון והענקת יתרון בלתי הוגן, המקנה כושר תמרון פסול למציע. מעבר לכך, אחת משתי הצעות המחיר שבהן נקבה המשיבה הזוכה, היתה הצעה לא ברורה, שכן המחיר ננקב בלא ציון המטבע (לפחות באחד מן המסמכים) ונוספו לו גם מרכיבים של הוצאות טיסה ושהייה שלא תומחרו במדויק. הדבר נאסר במכרז - בו נקבע, כאמור, כי יש לנקוב במחירים סופיים. ב"כ העותרת הדגיש, כי יש להבין את המכרז ולשונו כשולל את האפשרות להגיש הצעות שונות או חלופיות בכל פריט ופריט. לשיטתו, ברי מן הטבלה שהיה על כל מציע למלא בה ולפרט את המחירים המוצעים על-ידו (נספח ד' למכרז), כי יש למלא את כל הטבלה ולמלא בכל שורה מחיר אחד בלבד. אין מקום לפירוט מחירים שונים עבור אותו פריט. אשר-על-כן, החלטתה של ועדת המכרזים להתעלם מההצעה החלופית של המשיבה 2 הזוכה, היא ההצעה בעניין עלות מדריך חו"ל, ולהתחשב רק בעלות מדריך מקומי, היתה שלא כדין. היה מקום לפסול את ההצעה מלכתחילה. לחלופין נטען, כי התוצאה של הפגמים שנפלו בהצעת הזוכה, היתה צריכה להיות לכל הפחות מתן ניקוד "0" לזוכה בסעיף של עלות יום הדרכה; וזיכוי העותרת עצמה בניקוד גבוה מזה שזכתה לו. העותרת הוסיפה וטענה כי בחירתה של ועדת המכרזים בחלופה של "1,500 ₪" לוקה גם בכך שהיא לא נומקה.   9. לעותרת היתה טענה נוספת, היא הטענה הקשורה בניקוד שניקדה ועדת המכרזים את הצעתה לעניין תאימות המערכת המוצעת על-ידה לפורמט AVS. העותרת טענה בהקשר זה, כי כל שנדרש במסמכי המכרז לנדון היה, הצגת פתרון לצורך השימוש בטקסטים עם פורמטים שונים, תוך הצגת יכולות ההמרה של כתוביות בשפות שונות. המכרז לא קבע מהו סוג הפתרון הנדרש. המכרז גם לא קבע, כי יש להציג בפועל תהליך של המרת קובץ, וגם לא נקבע כי יש להציג את הפתרון בשפות שונות. כל שנדרש הוא להציג פתרון ליכולתה של המערכת המוצעת לבצע המרה בשפות שונות. בהמשך לכך נטען, כי הפתרון שהוצג על-ידי העותרת קיים דרישה זו במלואה; וכי החלטתה של הועדה באשר לניקוד הצעתה בפרמטר זה לוקה בהנמקתה, שלא פירטה מהם מבחני העזר ששימשו לניקוד זה ואופן יישומם. לפיכך, כך נטען, היה על ועדת המכרזים לזכות את העותרת במלוא הניקוד עבור רכיב זה, ולא בניקוד המופחת לו זכתה בפועל. הטענה האחרונה שהיתה בפי העותרת היתה, כי החלטות ועדת המכרזים משקפות משוא פנים ויחס מועדף לזוכה. בהקשר אחרון זה, פירטה העותרת בעתירתה מספר עניינים שבהם נפלו אי-דיוקים במהלך בחינת ההצעות על-ידי ועדת המכרזים. כך למשל, בעניין שערי המטבע לפיהם נעשו החישובים. כך גם, פגם שנפל בהחלטת ועדת המכרזים כאשר שקלה את הצעת הזוכה בכל הקשור בעלות "מערכת צריבת תרגום", תוך שועדת המכרזים לוקחת בחשבון מחיר שהיה נמוך מן המחיר שננקב בפועל. בכך ניתנה עדיפות לא מוצדקת למשיבה הזוכה. יצוין, כי אין חולק ששני הפגמים שלעיל - תוקנו על-ידי ועדת המכרזים, ולא באו לידי ביטוי במסגרת התחשיב הסופי שנערך. אולם, לטענת העותרת, ניתן ללמוד מהם על היחס המועדף לו זכתה המשיבה 2. מטעמים אלה, נתבקש כאמור ביטול החלטת ועדת המכרזים בדבר זכיית המשיבה 2, תוך הכרזה כי העותרת היא-היא הזוכה במכרז. לחלופין, כאמור, נתבקשה הכרזה כי הזכייה תפוצל בין העותרת לבין המשיבה 2.   המשיבות, על-ידי ב"כ עו"ד רון גזית (משיבה 1) ועו"ד יוחאי הורביץ (משיבה 2), ביקשו כי העתירה תידחה. לטענתן, לא נפל פגם בתהליכי העבודה, כמו גם במסקנות של ועדת המכרזים בנסיבות המקרה. כטענה מקדמית נטען, כי יש לדחות את העתירה על הסף, ולו מן הטעם שהערבות שצירפה העותרת להצעתה - הוחזרה לה, לפי החלטת ועדת המכרזים. במצב דברים זה, משקיבלה העותרת לידה את הערבות ולא השיבה אותה מיד לועדת המכרזים, מנועה היא כעת מלטעון כי היא זו שהיתה צריכה לזכות במכרז. גם לגופו של עניין, כאמור לעיל, סברו המשיבות כי דין העתירה להידחות. המשיבות הדגישו, לעניין הצעות המשיבה 2 ליום ההדרכה, כי לא נפל בהן כל פגם. בהקשר זה נטען תחילה, כי המכרז לא אסר על הגשת הצעות חלופיות. מעבר לכך, נטען שבהצעת הצעות חלופיות, העונות כל אחת מהן על הנדרש במפרט המכרז, אין פסול. לא רק שאין פסול - אלא שהדבר מקנה לרשות יתרון, שכן בידה הזכות לבחור את ההצעה הנוחה לצרכיה, מבלי שיש בכך משום הקנית יתרון לא הוגן למשיבה מס' 2 או פגיעה כלשהי בשוויון בין המציעים לבין עצמם; ולחלופין - כי מדובר בפגם טכני בלבד. 11. מעבר לכך נטען, כי ועדת המכרזים החמירה עם עצמה אפילו מעבר לנדרש, ועל-כן החליטה לפסול אחת משתי חלופות המחיר שהוצעו על-ידי המשיבה הזוכה, בכל הנוגע לעלות יום הדרכה. נטען לפני בהקשר זה, כי אכן ההצעה לעניין עלות מדריך חו"ל, היתה "לא ברורה ונוגדת את תנאי המכרז בגלל שהיא אינה במחיר אחיד" (עמ' 6 ש' 19-20 לפרוטוקול הדיון). לפיכך, נפסל מרכיב זה כדין, בייחוד נוכח ההוראה שצוטטה לעיל מסעיף 30 למכרז, ועל-פיה רשאית ועדת המכרזים לקבל הצעה בהתעלם משינוי או הסתייגות שלא לצורך. בהחלטת ועדת המכרזים לפסילת מרכיב זה והותרת המרכיב של עלות מדריך מקומי תוקן אפוא הפגם. ב"כ משיבה 1 הדגיש, כי בכל מקרה שתי הצעות המחיר של הזוכה, בכל הנוגע ליום הדרכה - כלומר הן עלות מדריך מקומי והן עלות מדריך חו"ל - היו הצעות זולות יותר מהמחיר בו נקבה העותרת ליום הדרכה. משמעות הדבר היא, כי לא היה בפעולת ועדת המכרזים שהחליטה ליקח בחשבון לבסוף את הצעת המחיר של עלות מדריך מקומי שהציעה הזוכה, כמו גם בעצם ההצעה של שתי חלופות המחיר על-ידי הזוכה, משום פגיעה כלשהי בחובת השוויון כלפי המתמודדים האחרים במכרז. משיבה מס' 1 הדגישה, אחר שסקרה את הדין החל לשיטתה בנדון, "כי אין במתן חלופה לכשעצמה כדי לפסול את ההצעה בכללותה, אלא יש לבחון האם החלופה היא שהפכה את ההצעה לזולה יותר ולכזו שזוכה במכרז, והאם החלופה מתייחסת לרכיב מרכזי מההצעה או לרכיב שולי" (סעיף 71 לתשובה). בהמשך לכך נטען, כי החלופה בענייננו מתייחסת למרכיב שולי ביותר במשקולות המכרז, העומד על סך של 3% ממרכיב המחיר (שעמד בעצמו על 80% מהניקוד הסופי, כלומר סך מצטבר של 2.4% בלבד). זאת ועוד, שני המחירים בהם נקבה המשיבה 2 היו נמוכים מהצעת העותרת, כך שלא נפל כל פגם בעניין.   בכל הקשור ביתר טענות העותרת, הרי שאף לגביהן נטען כי אין עילה להתערבות בהחלטת ועדת המכרזים. המשיבות הדגישו, שמכתב ההזמנה שבמכרז קבע במפורש, כי במסגרת אמות המידה לבחירת הזוכה במכרז, תבוא גם "הצגת פיתרון למצבים המתוארים בסעיף 9א להלן: בעיית סופרים, מילונים ותאימות לפורמט AVS". במכרז עצמו, הוגדרו הקריטריונים לבחינת תאימות המערכת המוצעת לפורמט AVS ועניין זה הוגדר בסעיף 9א, בו נדרש "ייבוא קבצים מפורמט AVS בשפות שונות, תוך שמירה על נתוני TC". על-פי קריטריונים אלה, ביצעה ועדת הבדיקה המקצועית, שתחת כנפיה של ועדת המכרזים, את בדיקת ההצעות. לאורם, ניקדה את ההצעות. על יסודם, באה הועדה המקצועית למסקנה לפיה לא הודגמה על-ידי העותרת יכולת להמיר את הקובץ בפועל והיתה הדגמה רק של המרה בשפה העברית. מטעם זה, ניתן לעותרת ניקוד של נקודה אחת מתוך ארבע אפשריות בפריט זה. המשיבות טענו בהמשך לכך, כי לא נפל פגם בהחלטת ועדת המכרזים בנדון. המדובר בהחלטה שנסמכה על אמות המידה שהיו במכרז עצמו ובהחלטה שנתקבלה על-ידי הגורמים המקצועיים, לאחר שבחנו את המערכת בפועל. בנוסף, כטענה חלופית, נטען כי אין לאפשר לעותרת לתקוף כעת, בדיעבד, את הפגם שנפל במכרז לשיטתה בכך שלא נקבעו במכרז מבחני משנה לניקוד ההצעות בקשר עם התאימות ל-AVS; פגם שהעותרת לא הלינה עליו בזמן אמת - עובר למועד להגשת ההצעות. אין אפוא עילה להתערב בנדון. 13. לבסוף נטען, כי לא נפל פגם של משוא פנים בהחלטת ועדת המכרזים. המדובר בטענות מלאכותיות, המתבססות על פגמים טכניים שנפלו בעבודתה של ועדת המכרזים - פגמים שועדת המכרזים תיקנה. אין עוד חולק, כי לא היה בהם כדי להשפיע על התוצאה הסופית. מעבר לכך, גם בעניינה של העותרת נפלו פגמים שונים, ואילו אכן היתה משיבה 1 נוהגת במשוא פנים כפי הנטען - היו פגמים אלה מובילים לתוצאה אחרת בכל הקשור לעותרת, דבר שלא נעשה.   14. יצוין עוד, כי בתשובת משיבה 2, שהצטרפה ברוב רובן של טענותיה לעמדתה המפורטת של משיבה 1, נטען גם כי נפלו בהצעתה של העותרת פגמים משמעותיים. בין היתר נטען, כי העותרת לא עמדה בתנאי הסף שנקבעו להשתתפות במכרז. לעניין אחרון זה נטען, כי המכרז דרש שלמציע תהיינה ארבע מערכות המותקנות והפועלות בארץ, וכך גם הצהירה העותרת. אלא שמבדיקת הרישיונות שהעותרת צירפה להצעתה עולה, כי רק רישיון אחד נרכש בפועל ואילו שלושת הרישיונות האחרים נמסרו לעותרת זמן קצר לפני המכרז - ובהשאלה בלבד. די בכך, לפי הנטען, כדי להראות שהעותרת עצמה לא עמדה בתנאי הסף, ויש לפסול את הצעתה, כמו גם לדחות על הסף את עתירתה - ולו מחמת חוסר ניקיון כפיים.   דיון והכרעה   לאחר שעיינתי בחומר שלפני ושמעתי את טענותיהם המפורטות והמלומדות של ב"כ הצדדים כולם, מסקנתי היא, כי בנסיבות העניין אין מנוס מקבלת העתירה, ביטול החלטתה של ועדת המכרזים בדבר זכייתה של משיבה 2 ופסילת הצעתה, והחזרת העניין לועדת המכרזים לשם קבלת החלטה בשאלה האם יש להכריז על העותרת כזוכה במכרז. אלו טעמי מסקנתי זו.   החזרת הערבות ומשמעותה   16. טרם נבוא בשעריה של ההנמקה לגופה, ניתן דעתנו תחילה לעניין טענת הסף הקשורה בערבות. אכן, בפרשת טמג"ש נקבע (בדעת רוב), כי בנסיבות בהן מתמודד במכרז ביקש חזרה את הערבות שצירף למכרז, מנוע הוא מלטעון לזכייתו במכרז (ראו ע"א 7699/00 טמג"ש חברה לניהול ופיתוח פרויקטים בע"מ נ' רשות הניקוז קישון, פ"ד נה(4) 873 (2001)). השאלה אם אותה מניעות חלה גם בנסיבות בהן לא המתמודד במכרז ביקש את השבת הערבות לידיו, אלא שועדת המכרזים היא זו שהחליטה להשיב לו את הערבות, זכתה להתייחסות בפסק הדין בעניין חופרי השרון (עע"ם 8409/09 חופרי השרון בע"מ נ' איל סלע (1991) בע"מ (לא פורסם, ; 24.5.2010)). באותו מקרה נקבע, כי חרף העובדה שהערבות הוחזרה לידיה של הטוענת לזכייה מכוח החלטתה של ועדת המכרזים, הרי שאין לראותה כמנועה מלטעון לזכייתה במכרז, וזאת משעה שברי היה עוד מראשיתם של ההליכים כי אין היא משלימה עם תוצאת המכרז ובפיה טענות והשגות על אי-זכייתה - טענות והשגות שבאו לפני ועדת המכרזים.   17. כזה הוא המקרה שלפני. העותרת הודעה אודות זכייתה של המשיבה 2 ביום 21.11.2010. כבר ביום 23.11.2010 היא פנתה אל ועדת המכרזים ודרשה לעיין במסמכים שונים הקשורים למכרז ולקבלם לידיה. לאחר שקיבלה מסמכים שונים, ובחלוף שמונה ימים מן היום שקיבלה את אותם המסמכים, פנתה העותרת בכתב אל ועדת המכרזים והעמידה אותה על הפגמים הנטענים בעתירה זו ואחרים, תוך דרישה לבטל את זכייתה של משיבה 2 ולהכריז על העותרת כזוכה (מכתב מיום 6.12.2010). לאחר שקיבלה תשובה לטענות אלה - תשובה שבמסגרתה עמדה ועדת המכרזים על מסקנתה הסופית ואשר לא הניחה את דעת העותרת - פנתה העותרת לבית-משפט זה. אוסיף ואציין, כי בפתח הדיון שלפני ביקשה העותרת אף להגיש לבית המשפט ערבות בנקאית שתוקפה לשנה. אכן, בנסיבות אלה, על-פי הלכת חופרי השרון, סבור אני, כי אין לראות את העותרת כמנועה מלטעון לזכייתה במכרז (ראו עוד, עת"מ (י-ם) 1922/09 חברת טופליין תקשורת בע"מ נ' רשות השידור (30.8.2010); כן ראו עת"מ (י-ם) 26809-11-10 חברת אחים עובדיה שירותי ניקיון ושמירה בע"מ נ' מדינת ישראל (30.1.2011)).   18. אוסיף ואציין, כי בפרשת חופרי השרון הנזכרת לעיל, כלל המכרז סעיף מפורש, ולפיו מציע המבקש להשיג על אי-זכייתו במכרז, חייב לצרף כתב ערבות מחודש לתקופת ביניים, כתנאי להשגתו. אין חולק, כי במכרז נשוא העתירה דנן, לא היה סעיף מעין זה, ומכאן שהלכת חופרי השרון חלה כאן לכאורה על דרך קל וחומר. לבסוף אציין, כי יתכן ויש מקום בכגון דא להבחנה נוספת - היא השאלה אם בסופו של יום, הסעד שניתן הנו הכרזה על העותר כזוכה או שמא החזרת העניין לוועדת המכרזים. ככל שאין מדובר בהכרזה על העותר כזוכה, אלא בהחזרת הדיון לוועדת המכרזים כאמור, הרי שיש יסוד נוסף לסברה, לפיה אין בהיעדר הערבות במסגרת העתירה לבית המשפט כדי לשלול את טענות העותר ולהוות חסם שבדין. כפי שיובהר עוד להלן (פיסקה 48 להלן), הסעד הראוי במקרה שלפני הנו החזרת העניין לועדת המכרזים ולא הכרזה בהליך זה על זכיית העותרת. בנסיבות אלה, הפגם הנטען שבהיעדר הערבות בידי ועדת המכרזים בעת הזכייה, מאבד עוד יותר מעוקצו. 19. משהוסרה מדרכנו טענת הסף בכל הקשור בהחזרת הערבות לידי העותרת ומשמעותה נעבור כעת לגופה של בקעת המחלוקת. כפי שכבר צוין לעיל, במחלוקת זו סבור אני כי הדין עם העותרת וכי נפל בהצעתה של הזוכה - משיבה 2 - פגם שצריך היה, בנסיבות המקרה, להביא לפסילת הצעתה כולה. נעמוד תחילה על היבטים שונים הקשורים בעצם השאלה, אם ניתן להציע במכרז ככזה - הצעות חלופיות, ומהם השיקולים הנוגעים לדבר. לאחר מכן, נבחן את נסיבות העניין שלפנינו.  הצעות חלופיות במכרז   20. הצעתה של הזוכה במכרז שלפנינו - היא משיבה מס' 2 - כללה שתי חלופות לפריט שעניינו עלות יום הדרכה: האחת למדריך מחו"ל והשניה למדריך מקומי. כלום יכול מדעיקרא מציע במכרז להציע שתי חלופות מעין אלו? כפי שיובהר להלן, התשובה לשאלה זו אינה פשוטה ויש בה פנים לכאן ולכאן, והכל מבלי צורך להכריע בנסיבות המקרה בכל היבטיה המורכבים של שאלה זו. יחד עם זאת, חשוב לעמוד על העקרונות השונים הנוגעים לעניין; עקרונות שישרתו אותנו בהמשך דרכנו בנסיבות המקרה בהכרעה לגופה. הצעות חלופיות: היתרונות   21. ד"ר עומר דקל, בספרו, מציין כי לעיתים יש טעמים לגיטימיים לכך שמציע יהיה מעוניין להציע מלכתחילה יותר מהצעה אחת (ראו עומר דקל, מכרזים 528 (כרך א', 2004)). כך, למשל, במכרז שמטרתו להשיג תוצאה מסויימת ולדעת המציע ניתן לבצעה בכמה דרכים; או, למשל, במכרז לרכישת מוצר בעל תכונות מסויימות, כאשר ביכולת המציע לספק יותר מסוג אחד של המוצר. במצבים מעין אלו, מציין דקל, כי "אין הצדקה למנוע הגשה של יותר מהצעה אחת על-ידי אותו מציע כאשר ההצעות חלופיות זו לזו" (שם). טעם הדבר, מוסיף המחבר, היא ש"פעולה מעין זו [של הצעת הצעות חלופיות - י' מ'] אינה סותרת את עקרונות המכרז והיא משרתת את האינטרס הציבורי, שכן היא מאפשרת לרשות מגוון רחב יותר של אפשרויות, מהן תבחר את ההצעה העונה באופן אופטימלי על צרכיה" (שם). בהמשך לכך, מוסיף דקל, כי כל עוד ההצעות החלופיות עונות על תנאי המכרז, אין בכך יתרון למציע עצמו אלא לרשות - שבידיה נותר שיקול הדעת לבחור בחלופה המיטבית עבורה, מבלי שיוטל עליה נטל נוסף (שם, בעמ' 604). נוסיף ונציין, כי במשפט ההשוואתי מוכרת התועלת שיש לעיתים במתן האפשרות למציעים להגיש הצעות חלופיות, במיוחד בתחומי הטכנולוגיה בהן יכול והרשות הציבורית תאפיין את הדרוש לה באופן ספציפי, אולם תראה תועלת בכך שיובאו לפניה גם חלופות מתקדמות ומפותחות יותר (ראו בהרחבה,Sue Arrowsmith, The Law On Public And Utilities Procurement 527 (2005)).   הצעות חלופיות: הקשיים יחד-עם-זאת, ואפילו ניתן להניח כי יהיו מצבים בהם הגשת הצעות חלופיות תהא בעלת פוטנציאל של תועלת עבור הרשות, אין לכחד כי בנסיבות מסויימות יש במתן אפשרות מעין זו משום קושי ואף סתירה אפשרית לעקרונות של דיני המכרזים. מבלי למצות את הסוגיה, נעמוד להלן על מספר קשיים ובעיות אפשריים: ראשית, הטיפול בהצעות חלופיות יכול לגרום לקשיים בכל הקשור בהתאמת ההצעות לתנאי המכרז עצמו. ככל שאיזו מן ההצעות החלופיות אינה עומדת בתנאי המכרז יש בכך קושי, שכן קבלת ההצעה או שקילתה - עלולות לעלות כדי סטיה מתנאי המכרז תוך פגיעה בעקרון השוויון. בצדק צויין אפוא כי היעדר היתרון למציע בהצעת הצעות חלופיות, מבוסס על כך שכל ההצעות החלופיות עונות על דרישות המכרז (ראו דקל, לעיל, בעמ' 604; ראו עוד והשווChristopher Bovis, Ec Public Procurement Caselaw and Regulation 223 (2006) ). 23. שנית, קיים חשש כי עצם הצעת ההצעות החלופיות תיצור עמימות ואי-ודאות שמשמעותם פגם בהצעה. מטעם זה הודגש, כי "חשוב להקפיד על כך שהצעת החלופות לא תיצור עמימות בהצעה או בלבול שאז יש בכך כדי לפגום בהצעה" (דקל, לעיל, בעמ' 604). 24. שלישית, יכולות להתעורר בעיות לא פשוטות בכל הקשור בהשוואה בין ההצעות החלופיות של המציעים השונים; בעיות שתוצאתן יכולה להיות פגיעה בשוויון ובתחרות ההוגנת. כל עוד לא נקבעה במפורש במכרז דרך ההשוואה של הצעות חלופיות, עלול להיווצר מצב פסול בו ההכרעה בין החלופות תעשה על בסיס לא שוויוני; בסיס שלא היה בין תנאי המכרז מלכתחילה (ראו ודוקו, בג"ץ 25/63 "אוניקו רויטמן" בע"מ נ' המועצה המקומית קרית אונו ואח', פ"ד יז 1208, 1212 (1963)). מוטל אפוא נטל מיוחד על עורך המכרז מקום בו הוא מאפשר הגשת הצעות חלופיות (ראו בג"צ 295/83 דר נ' ועדת המכרזים, פ"ד לחו(2) 85 (1984)). זאת ועוד, ככל שהיכולת להגיש הצעות חלופיות לא הוסדרה במסמכי המכרז מלכתחילה, ולכן לא היתה שקופה למשתתפים כולם, תיתכן פגיעה מסויימת בשוויון בעצם מתן האפשרות רק למציעים שעשו כן מיוזמתם, להגיש הצעות חלופיות. נוכח העובדה שבעצם האפשרות להציע הצעות חלופיות יש משום תועלת עבור המציע והגדלת סיכויי הזכיה שלו, הרי שאי-מתן אפשרות מעין זו באופן שוויוני וגלוי מראש לכל המשתתפים במכרז - יכול ותביא בנסיבות מסוימות להפליה או לתחרות לא הוגנת (ראו עוד דקל, לעיל, בעמ' 529). 25. רביעית, הכרה באפשרות הגשת הצעות חלופיות יכולה גם להביא למצבים של הצעות תכסיסניות ומניפולציות של המציעים השונים, בין היתר, על דרך של ניסיון לתמרן בדיעבד בין ההצעות השונות שהוגשו (ראו והשוו עע"מ 5159/08 מיציוסי הסעות בע"מ נ' אור הסעות ג.ד. (לא פורסם, , 4.3.2008); עע"ם 2126/10 מטאור מערכת טכנולוגיה וארגון בע"מ נ' מנהלת אורות בתעסוקה (לא פורסם, , 8.12.2010); ראו עוד, דקל, לעיל, בעמ' 528-529). 26. לבסוף, הגשת הצעות חלופיות ובחינתן כורכת בחובה גם עלויות נוספות עבור עורך המכרז וועדת המכרזים הנדרשים לבדיקת ההצעות וההשוואה ביניהן. לשיקול זה, של עלויות המכרז עצמו ("עלויות העיסקה"), יש ליתן גם כן משקל בעת בחינת ההסדר הראוי (ראו עוד: Peter Trepte, Regulating Procurement 122 (2004) ).  הצעות מחיר חלופיות: קושי מיוחד   27. קושי מיוחד בכל הקשור בהצעות חלופיות, יכול להיווצר במצב בו החלופות הן חלופות מחיר. כך, למשל, כאשר מציע מבקש להגיש מספר הצעות למתן שירות מסויים או עסקה בנכס מסויים, כאשר ההבדל המהותי היחיד בין ההצעות הוא במחיר. במצב דברים מעין זה, לא מתקיימים על פניו היתרונות שיש לעורך המכרז מלכתחילה בעצם מתן האפשרות להגיש הצעות חלופיות. אין המדובר במתן מרווח תמרון לעורך המכרז (המזמין) לבחור בין חלופות שונות להשגת התוצאה והתכלית של המכרז, אלא בעיקר בחשש למרווח תמרון פסול ותכסיסנות של המציע. זאת ועוד, במצב זה יכול להיות למציע יתרון כלכלי מובהק, שכן במתן הצעות מחיר חלופיות מגדיל המציע את הסיכוי כי יזכה בהצעתו במחיר בו שולי הרווח שלו הם גדולים משולי הרווח במחיר בו היה נוקב אילו נתאפשר לו להגיש הצעה יחידה. לשון אחר, מתן אפשרות להגיש הצעות מחיר חלופיות במכרז בו מרכיב המפתח הוא היעדר מידע אודות הצעותיהם של מציעים אחרים (המכרז ה"רגיל" - עיינו דקל, לעיל, בעמ' 336), משמעה מתן אפשרות למציעים להגדיל את הרווח מבלי להקטין את סיכויי הזכיה. המציע ה"אסטרטגי" יגיש אפוא - אם יתאפשר לו הדבר - הן את ההצעה הרווחית פחות עבורו (בה הוא יכול עדיין לעמוד) והן הצעות נוספות שהן רווחיות יותר עבורו (אך רווחיות פחות, כמובן, עבור עורך המכרז (המזמין)). התנהגות אסטרטגית זו תהא מכוונת להגיע לזכיה במכרז על בסיס ההצעה (או ההצעות) שהן אמנם הזולות ביותר (או היקרות ביותר, לפי העניין) ביחס למתחרים האחרים, אולם אינן ההצעות ה"גרועות" ביותר מבחינת המציע. צדו השני של המטבע הוא אפוא כי התועלת הכלכלית האפשרית עבור הרשות הציבורית המזמינה במקרה מעין זה, והמחיר אותו תשלם (או תקבל, לפי העניין), יהיו גבוהים (או נמוכים, לפי העניין) מאשר במכרז בו לכל מציע נתונה רק אפשרות אחת להציע מחיר אחד (ראו גם, דקל, לעיל, בעמ' 339; ראו גם עומר דקל, "מהו המכרז האופטימלי: המכרז כמשחק", משפטים ל 637 (1998)). הסדרת האפשרות להגיש הצעות חלופיות בתנאי המכרז עצמם 28. על רקע האמור לעיל, בדבר היתרונות שבהצעות חלופיות כמו גם הקשיים והבעיות הנלוות להן, עולה השאלה אם תנאי מוקדם ליכולת של מציע להציע הצעות חלופיות, הינו הסדרת העניין מראש ובמפורש במכרז. בהקשר זה, מעניין להפנות מבט אל הנעשה במשפט ההשוואתי. דקל מציין אמנם בספרו (בעמ' 605) כי "ברוב שיטות המשפט ההסדר החקוק אינו מתייחס מפורשות לנסיבות של הצעה חלופית". יחד עם זאת, עיון במשפט ההשוואתי מגלה כי דווקא על רקע הקשיים הרבים שמעוררת אפשרות הגשתן של הצעות חלופיות במכרז, אין להתפלא על כך שיש מקומות, בהם נקבע בדין החרות, כי אין לקבל הצעות חלופיות אלא אם הגשת הצעות חלופיות הותרה במפורש במסמכי המכרז. זאת, על מנת למתן או לנטרל חלק מן הקשיים עליהם עמדנו לעיל, ובעיקר את החשש מפגיעה בשוויון בין המציעים והפעלת שיקול דעת לקוי של עורך המכרז בבחירת ההצעה הזוכה. ביטוי לכללים המחייבים הסדרה מפורשת במכרז של האפשרות להציע הצעות חלופיות ניתן למצוא למשל במדינת קונטיקט שבארצות הברית Regulations of Connecticut State Agencies Title 4a, Sec. 52-5 (g)) (ראו גם דקל, לעיל, בעמ' 605) כמו גם במדינת אילינוי (Administrative Code Title 44 Sec. 1500.2005 (f)(1)). גם בכללי הרכישה הפדראליים Federal Acquisition Regulation (FAR) (כלל 14.404-2(b)) נקבע, כי ניתן לשקול הצעות חלופיות אם הדבר נקבע במכרז וההצעות שהוגשו עומדות בספסיפיקציות שנקבעו במכרז לגביהן. 29. הדין האירופאי התיר בעבר הגשת הצעות חלופיות, אלא אם המכרז אסר על כך במפורש. זאת, כחלק מגישה מקלה שראתה לאפשר הגשת הצעות חלופיות והכל לשם עידוד הצעת פתרונות טכניים או מדעיים חדשניים מתקדמים ויעילים, גם אם הם שונים מהפתרון שהגו עורכי המכרז והאופן בו איפיינו את המכרז בהתאם לכך (ראו סעיף 19 לדירקטיבה EEC/93/37; וכן, Arrowsmith, לעיל, בעמ' 527-531). הסעיף קבע, כי על עורך המכרז לציין במכרז אם אין הוא מאפשר הגשת הצעות חלופיות. תנאים נוספים שנקבעו בדירקטיבה האמורה להגשת הצעות חלופיות, היו שמדובר יהיה רק במכרזים שבהם הקריטריון להכרעה הנו ההצעה הכלכלית היתרונית ביותר עבור הרשות; וכי במסמכי המכרז יפורטו דרישות מינימום שבהן צריכות ההצעות החלופיות לעמוד. אולם, בשנת 2004 חל שינוי בנדון. בדירקטיבה EC/18/2004 (סעיף 24) מיום 30.4.2004, נקבע כי תנאי לכך שניתן יהיה לשקול הצעות חלופיות הוא שתהיה לכך אינדיקציה ברורה במסמכי המכרז; והוסף כי המכרז יכלול את הדרישות להצגתן של החלופות. 30. בצרפת נקבע גם כן במסגרת סעיף 50(I) של ה-Code des marche publics, כי עורך המכרז רשאי לאפשר הצעת הצעות חלופיות, אולם באין אינדיקציה כזו במסמכי המכרז, לא יתקבלו הצעות חלופיות. בקומנטר לסעיף זה הובהר כי הוראה זו שבדין משקפת שינוי שחל בדין הצרפתי (צו 2009-1086 מיום 2.9.2009), בין היתר, לאור הדירקטיבה האירופאית הנזכרת משנת 2004. הובהר עוד, כי שקילת הצעות חלופיות ככזו מעוררת בעיות וקשיים בייחוד מקום שלא ברור כיצד יש לשקול הצעות מעין אלו ופרטיהן, וכי אי בהירות זו יכולה להביא לשיקול דעת רחב מאוד - ושיקול דעת פחות אובייקטיבי - לעורך המכרז (ראו Code des marche publics 230-231(Dalloz 2009)). 31. הנה-כי-כן, ניתן וראוי ליתן משקל לזהירות הרבה העולה למקרא ההסדרים שלעיל שבדין ההשוואתי, בכל הקשור בסוגיית ההצעות החלופיות, ושינויים שנעשו בדין בהמשך לכך, על מנת לוודא הסדרת העניין במסמכי המכרז. יש אמנם הטוענים כי הכלל הראוי הוא כזה המאפשר הגשת הצעות חלופיות, אלא אם כן הדבר נאסר או סויג במסמכי המכרז (ראו דקל, לעיל, בעמ' בעמ' 529; 604-605). אולם, גם אליבא דטוענים כן, וכל עוד לא נחקק כלל מעין זה, "ראוי לציין אפשרות זו במסמכי המכרז עצמם" (שם, בעמ' 529). אכן, דומה שתנאים וסייגים מעין אלה שנקבעו בדין ההשוואתי, נועדו לאפשר הגשת הצעות חלופיות במטרה שהרשות תוכל ליהנות מהיתרונות הגלומים בכך בחלק מהמקרים, אך בה בעת לשמור על עקרונות היסוד של דיני המכרזים ובכלל זה שיוויון, תחרות הוגנת ויעילות, שהם בליבת דיני המכרזים. הדין בישראל    32. על רקע זה, נקרב מבטנו למשפטנו אנו. השאלה אם הדין בישראל מאפשר הגשת הצעות חלופיות, ובאלו תנאים, זכתה להתייחסות מועטה יחסית. מפסיקת בית המשפט העליון עולה, כי שעה שהמכרז עצמו הכיר באפשרות להגיש הצעות חלופיות באשר לאופן ביצוע עבודה מסויימת, בית המשפט נתן לכך משקל ולא פסל - מטעם זה בלבד - הצעה שכללה חלופה כאמור (ראו בג"ץ 779/86 צוות שלמה ברקוביץ בע"מ נ' עיריית ירושלים (לא פורסם ; 5.4.1987); ראו עוד, בר"ם 6096/03 Ondeo נ' מקורות חברת המים הלאומית בע"מ (לא פורסם, , 23.7.2003)). אולם מה הוא הדין מקום בו המכרז לא קבע הסדר בעניין הגשת הצעות חלופיות? בהקשר זה פסק הדין המרכזי אליו הפנו ב"כ הצדדים - זה בכה וזה בכה - היה בג"ץ 699/78 שילה נ' ועדת הרכישות של הכנסת, פ"ד לט(2) 141 (1979)). 33. בפרשת שילה, דובר במכרז (שנערך מרצון ובלא חובה), בין היתר, לאספקת גלילי מגבות במשקל מסויים. הזוכה הציעה שתי חלופות: האחת, הצעה שעמדה בתנאים שנקבעו למשקל המגבות כפי שהיה במכרז; והשנייה - הצעה לאספקת מגבות במשקל נמוך מזה שנדרש במכרז ובמחיר נמוך עוד יותר. לא היה חולק שבכל מקרה, גם ההצעה שעמדה בתנאי המכרז היתה זולה מזו של המתמודד האחר (הן בסכומה הכולל והן בכל אחד מן הפריטים שבגינם הוצא המכרז כשלעצמו, לרבות גלילי המגבות). בית המשפט העליון ראה בהגשת ההצעה החלופית פגם שנפל בהצעה, אך קבע כי בנסיבות הענין אין מדובר בפגם שהצריך את ביטולה. הבסיס לכך היה כי הצעתו של הזוכה - זו שעמדה בתנאי המכרז - היתה הזולה יותר (כלומר, גם בהתעלם מההצעה החלופית). השינוי שנעשה על דרך של הקניית הזכייה גם לאותו המרכיב בו ההצעה היתה שונה מהמפרט שבמכרז (המגבות במשקל הנמוך), נתפשה בעיני בית המשפט כ"שינוי לא גדול של אחד הנתונים בלבד" (כב' השופטת מ' בן-פורת, שם, בעמ' 144). עוד צויין, כי המצב היה שונה בתכלית, אילו הפכה הצעת המשיבה הזולה ביותר עקב ההצעה החלופית" (שם). בית המשפט הוסיף וציין, בהתייחס להצעה החלופית, כי "גם בלעדיה קיים פער גדול לטובתה. מכאן שהפגם הדבק בהעלאת ההצעה החלופית אינו רציני וכי לא היה בו כדי לפגוע בסיכוייו של העותר לזכות במרכז" (שם). 34. אכן, ניתן להבין מפסק הדין בעניין שילה, כי בית המשפט העליון מצא קושי במצב בו הוגשה הצעה חלופית (מבלי שהדבר נקבע במסמכי המכרז). קושי זה ניתן אולי להסביר בשיקולים עליהם עמדנו לעיל, בכל הקשור בעצם ההכרה ביכולת מציע להציע הצעות חלופיות. אולם, ניתן להבין מפסק הדין כי בית המשפט נכון היה באותו המקרה על נסיבותיו להכיר בתוקפה של ההצעה הזוכה חרף קושי זה, בשל העובדה כי הזוכה הציע ממילא הצעה שעמדה בכל תנאי המכרז ועל כן החלופה האחרת שהציע, לא הועילה לזוכה בזכייתו ולא בגינה זכה הוא במכרז (ראו עוד ברוח דומה, עת"מ (ב"ש) 296/04 מורדן שירותי גבייה ויעוץ לרשות בע"מ נ' איגוד ערים כבאות אילות (16.8.2004)). 35. יחד-עם-זאת, יש מקום להדגיש, כי פסק הדין בעניין שילה ניתן במקרה בו עורך המכרז כלל לא היה חייב בחובת מכרז וניכר מפסק הדין כי זהו אחד השיקולים מרכזיים שהביאו את בית המשפט לתוצאה אליה הוא הגיע (ראו, שם, בעמ' 144). זאת ועוד: שאלה היא, אם היה מתעורר בזמנים דהאידנא מקרה דומה, היה בית המשפט מגיע למסקנה זהה, נוכח ההקפדה על דרישות השוויון ועל קיום דווקני של עקרונות דיני המכרזים (ראו עע"ם 5853/05 אחים כאלדי בע"מ נ' רכבת ישראל (לא פורסם, , 16.1.2007); עע"ם 1811/09 אסום חברה קבלנית לבנין בע"מ נ' מועצה אזורית שדה נגב (לא פורסם, , 6.1.2010)). סיכום ביניים   36. על רקע הסקירה שלעיל ניתן לסכם ולומר, כי הגשת הצעות חלופיות במכרז, יכולה במקרים מסוימים להביא תועלת לעורך המכרז. אולם יחד עם זאת, קיימים נסיבות ומצבים בלתי מבוטלים שבהם בעצם מתן האפשרות להגשת הצעות חלופיות, יכול ויהא משום חתירה תחת עקרונות דיני המכרזים ובכלל זה השוויון, היעילות והתחרות; וביתר שאת, כאשר הגשת הצעות חלופיות אינה מוסדרת במסמכי המכרז. נחזור שוב על שאמרנו לעיל, ולפיו שאלת ההסדרה של מכלול הבעיות והמצבים העולים בהקשר של הגשת הצעות חלופיות במכרז, שאלה סבוכה היא. נדמה שטרם ניתנה לה תשובה מלאה בדין החרות ובפסיקה. כפי שראינו, גם בשאלה אם יש חובה להסדיר את האפשרות להציע הצעות חלופיות בתנאי המכרז אם לאו, יש פנים לכאן ולכאן. עם זאת, בנסיבות המקרה שלפני, איני נצרך להכריע במכלול השאלות, הבעיות והמצבים האפשריים הנוגעים להגשת הצעות חלופיות ככאלו אלו וניתן להותירן בצריך עיון. כך הדבר, מכיוון שאליבא דידי, ובהתבסס על העקרונות שעליהם עמדנו לעיל, כמו גם עקרונות כלליים של דיני המכרזים, היה על ועדת המכרזים לפסול את הצעת משיבה 2 אפילו בלי צורך להכריע אם היה פגם בעצם העלאת הצעות חלופיות על ידה מבלי שהדבר הוסדר במפורש במסמכי המכרז. ומדוע? פסילת הצעתה של משיבה 2 37. שורה של טעמים מוליכים בנסיבות המקרה למסקנה לפיה דינה של הצעת משיבה 2 היה להיפסל, בנסיבות המקרה: 38. ראשית, הצעת הזוכה, משיבה 2, כללה פגמים של עמימות וחוסר וודאות. המחיר שהוצע עבור "מדריך חו"ל" (להבדיל ממדריך מקומי) לא כלל בטבלה (להבדיל מן הנספח שצורף) את המטבע (ש"ח או מטבע אחר). אולם מעבר לכך, וזה העיקר, הצעת המשיבה 2 כללה גם מרכיב לא מסויים ועמום נוסף - של הוצאות שהייה וטיסה. בכך נפל פגם מהותי של אי ודאות בהצעה עצמה שעל פניו די היה בו כדי להביא לפסילת ההצעה כולה. אין המדובר בהצעות נפרדות שהוגשו, אלא בהצעה אחת שהיו בה שני רכיבים ועל כן הפגם ירד לשורש ההצעה כולה. כך, בייחוד שעה שעסקינן באי ודאות ועמימות בשאלת המחיר שהוא, כפי שהודגש לפני על-ידי ב"כ המשיבה 1, היה אמת המידה המרכזית שהנחתה את ועדת המכרזים במרכיב זה. יוזכר עוד, כי בהכללת מרכיב לא מסויים של עלות הוצאות טיסה ושהייה, היתה גם סתירה לדרישה מפורשת במכרז עצמו כי המחירים יהיו סופיים ומוחלטים (סעיף 18 למכרז). אכן, אף ועדת המכרזים של המשיבה סברה כי בכך נפל פגם; וב"כ המשיבה 1 ציין במפורש בדיון שנערך לפני, כי דובר אכן בפסול של אי בהירות שנפל במרכיב זה (עמ' 4 ש' 22-25 לפרוטוקול) ואף לא נמצא מקום לפנות בשאלת הבהרה למציע. אכן, כבר נקבע בפסיקה כי חוסר בהירות בהצעה יהווה בדרך כלל פגם שיחייב את פסילת ההצעה (ראו בג"ץ 462/79 שרביב נ' ראש עיריית נהריה, פ"ד לד(1) 467 (1979); דקל, לעיל, בעמ' 617 והאסמכתאות שם; עע"מ 7111/03 יוסף חורי חברה לעבודות בנין בע"מ נ' מדינת ישראל ע"י מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם, , 12.7.2004); והשוו לתקנה 20(ד) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993). זאת, אם בשל "טווח התמרון" הפסול שעלול להימצא בידי המציע; אם בשל הרצון למנוע מחלוקות משפטיות וסכסוכים שמקורם באי הודאות; ואם בשל חוסר היכולת של ועדת המכרזים להשוות בין ההצעות השונות. שיקולים אלו - ודין זה - אכן מבססים את המסקנה בדבר הפגם שנפל בהצעה שעה שננקב מחיר לא ברור (במטבע) ולא מסויים (בהוצאות שהייה וטיסות). לעניין זה, יש להוסיף ולציין, כי לא היה בסעיף 30 למכרז שהקנה לעורך המכרז שיקול דעת מסוים להתעלם משינויים ותוספות כדי להועיל, שכן המדובר - בעיקר בעניין הוצאות הטיסה והשהייה - בפגם מהותי בהצעה שלא ניתן לתקנו (ראו והשוו עע"מ 1811/09 אסום חברה קבלנית לבנין בע"מ נ' מועצה אזורית שדות נגב (לא פורסם, , 6.1.2010)). לא זו אף זו: ראינו גם לעיל, כי אפילו ניתן להכיר בתועלת והלגיטימיות של הצעות חלופיות, תנאי יסוד לכך הוא כי לא יהא מדובר בחלופות עמומות או בחלופות שאינן מקיימות את תנאי המכרז. המקרה דנן - שונה הוא - שעה שחלופת המדריך מחו"ל שהציעה העותרת היתה חלופה עמומה ולא ודאית; והיתה זו גם חלופה העומדת בניגוד לתנאי המכרז שדרשו מחירים מסויימים. 39. שנית, מוכן אני להניח כי המכרז דנן "שותק" בשאלה אם יכול מציע להציע הצעות חלופיות. הנחה זו עצמה אינה נקיה מספקות, נוכח מבנה הטבלה שעל המציע היה למלא, הכולל מקום למחיר אחד ויחיד עבור יום הדרכה. אולם, אפילו תחת הנחה של "שתיקה" כאמור, ברי מן המכרז כי עורך המכרז לא ראה רלבנטיות במכרז עצמו לשאלה אם המדובר בהדרכה על-ידי מדריך מקומי או הדרכה על-ידי מדריך מחו"ל. אין כל דרישה כזו במכרז. ב"כ המשיבות יצאו בטיעונם לפני מנקודת מוצא לפיה המדובר היה בהצעות חלופיות בכל הקשור בחלופה שבין מדריך מקומי לבין חלופת מדריך מחו"ל. אולם, לא הוברר לפני - וגם ועדת המכרזים לא ביררה ואף לא נימקה את החלטתה - מה הוא ההבדל בין הדרכה על-ידי מדריך מישראל לבין מדריך מחו"ל. כלום המדובר באמת בהצעות חלופיות המציעות לרשות אלטרנטיבות שונות לביצוע העבודה ומותירות בידה את שיקול הדעת? (ראו והשוו עת"ם (י-ם) יתרב חברה לשירותי סיעוד ובריאות בע"מ נ' משרד הרווחה (לא פורסם, 11.2.2007)). לכך אין תשובה בחומר שלפני. אכן, על המשיבות היה הנטל בנסיבות המקרה, ובייחוד שעה שהדבר לא הוסדר במכרז עצמו, להראות כי אכן המדובר בחלופות שונות וכי נבחרה חלופה אחת על פני רעותה בשל היתרון למזמין. אולם לא כך אירע כאן. ועדת המכרזים ציינה כי היא מנקדת את הצעת המשיבה 2 (הזוכה) לפי "המחיר המוצע למדריך מקומי". ממאי נפשך: אם המדובר בחלופה אחרת באיכותה ממדריך חו"ל, מהו טעם הדבר והאם אכן כך הוא; אם לאו - והטעם היחיד לבחירה בחלופה מלכתחילה הוא המחיר הנמוך בלא קשר להדרכה של מדריך מקומי או מדריך מחו"ל, הרי שלמעשה מדובר במחירים חלופיים לאותו המרכיב במכרז המעוררים - כאמור לעיל - בעיה של חשש לתכסיסנות פסולה. כך או כך, בנסיבות אלו דינה של הצעת משיבה 2 כולה היה להיפסל. 40. מעבר לכך: הדעת נותנת שמציע המעוניין לזכות במכרז יציע את החלופה הזולה ביותר - התואמת את דרישות המכרז - על מנת לזכות בו. בענייננו, כאמור, הציבה משיבה 2 שתי חלופות העונות, לטענתה, על דרישות המכרז: האחת - מדריך מקומי (החלופה הזולה); והשניה - מדריך מחו"ל (החלופה היקרה). העותרת לא הסבירה כאמור, מהו השוני, בין המדריך מחו"ל ("היקר") לבין המדריך המקומי ("הזול"), אשר אמור היה לגרום למשיבה 1 להעדיף אולי את החלופה היקרה; או מה עמד מאחורי הוספת החלופה היקרה. היעדרו של הסבר מניח את הדעת להצעת שתי החלופות - שהן גם חלופות מחיר, על כל המשתמע מכך, ובמקום שהדבר לא הוסדר במכרז - מעלה חשש לתכסיסנות המהווה טעם נוסף לפסילת ההצעה. 41. שלישית, אפילו מאפשר הדין המצוי הגשת הצעות חלופיות מבלי שהדבר הוסדר במפורש במסמכי המכרז, הרי שאין בכך כדי לשלול את החובה לבחון אם בנסיבותיו הספציפיות של המקרה נפל בפעולת ועדת המכרזים פגם של פגיעה בשוויון. אליבא דידי, כך אירע במקרה זה. משנמצא פגם בחלופת הזוכה לעניין המדריך מחו"ל, החליטה ועדת המכרזים לנקד את הצעתה "לפי המחיר המוצע למדריך מקומי" (החלטה מיום 5.10.2010, נספח 8 לעתירה). במילים אחרות, אין המדובר במקרה בו הוצעו שתי הצעות חלופיות שעורך המכרז יכול לבחור את העדיפה מביניהן (ובענייננו, כאמור, אף לא ברור השוני בין החלופות). מדובר בהצעה אחת שהיה בה מרכיב חלופי שלו היה עומד לבדו, אין מחלוקת על כך שדינה של ההצעה היה להיפסל (שכן המחיר היה לא מסויים). בכך ניתן למשיבה 2 (הזוכה) יתרון ממשי על פני העותרת, והוא בעצם היכולת שניתנה לה להגיש הצעות חלופיות, אשר בנסיבות העניין גרמו לפגיעה בשיוויון. זאת, שכן ניתנה למעשה למשיבה 2 באופן זה האפשרות לרפא את הפגם שנפל באחת החלופות (שנפסלה) מבלי לפסול כליל את הצעתה (בהיעדר מחיר לפריט מסויים - כפי שחייב המכרז שינתנו הצעות מחיר לכל הפרטים). במצב דברים זה, על ההצעה כולה היה אפוא להיפסל (ראו ההלכות שנקבעו בבע"מ 5159/08 לעיל; עע"ם 2126/10 לעיל). אין המדובר במקרה בו הרשות בחרה מבין שתי הצעות חלופיות העומדות בתנאי המכרז, אלא במקרה בו בחרה הרשות בחלופה המקיימת את תנאי המכרז תוך שהיא מתעלמת מחלופה שנרשמה באותו הטופס והיוותה חלק מן ההצעה, אשר היתה צריכה להביא לפסילת ההצעה ככל שהיתה עומדת בפני עצמה (השוו לפרשת יתרב לעיל, פסקה 35 לפסק הדין). יודגש עוד, גם בהקשר אחרון זה, כי אותו סעיף 30 למכרז המאפשר לעורך המכרז להתעלם משינויים ותוספות אינו יכול להועיל בנסיבות אלו שכן אין בכוחו של סעיף זה לרפא פגיעה בשוויון ואין הוא על פי לשונו נוגע למצב של הצעות חלופיות. 42. לבסוף, ומעבר לנדרש, נשוב לפרשת שילה. מעבר לנדרש - שכן לא ברור, כאמור לעיל, כיצד יש לפרש את היקף פרישתה של הלכה זו בכל הקשור בהצעות חלופיות ככאלו ובשאלה אימתי תיפסלנה כל ההצעות או חלקן. עם זאת, קריאה אפשרית של פסק הדין בפרשת שילה, כשהוא עומד בפני עצמו, יכולה להוביל למסקנה לפיה היה מקום לפסול את זכייתה של המשיבה 2. המכרז דנן לא כלל אפשרות מובנית להגשת הצעות חלופיות. במצב דברים זה, כעולה לכאורה מפרשת שילה, יכולה זכיית הזוכה לעמוד אם החלופה היקרה מבין חלופותיו, היתה הזולה ביותר מבין ההצעות של המציעים האחרים. בהקבלה למקרה שלפנינו, שקול הדבר לכאורה למקרה בו היה מוצע על-ידי משיבה 2 מחיר ברור וסופי של 2,200 ש"ח למדריך מחו"ל ומחיר של 1,500 ש"ח למדריך מקומי. אין חולק כי שני המחירים שלעיל נמוכים מהצעתה של העותרת ליום הדרכה שעמדה על 730 ליש"ט (4300 ש"ח כפי שערוך ועדת המכרזים). או אז ניתן היה אולי לטעון - אם מתעלמים מיתר הפגמים שלעיל שדי היה בהם כדי להביא לפסילת הצעת משיבה 2 ובהנחה שפסק הדין בענין שילה חל גם מקום בו קיימת חובת מכרז - כי הצעת מדריך חו"ל של המשיבה 2 זיכתה אותה כבר כהצעה הזולה ביותר, ובמצב דברים זה, החלופה הנוספת (של מדריך מקומי), לא שינתה דבר. לכן - לפגם שבעצם הצעת ההצעה החלופית - לא היתה לכאורה משמעות מעשית. 43. אולם, לא כך אירע במקרה שלפני: עלות יום הדרכה למדריך מחו"ל לא היתה ברורה ולא היתה מסויימת. יכול והיא זולה מהמחיר בש"ח אותו הציעה העותרת, ייתכן שהיא יקרה יותר ממנו (אם בגלל שאלת המטבע, ובעיקר בגלל הוצאות השהיה והלינה שלא נכללו). המשיבות שלפני עצמן הניחו כי בכל מקרה המדובר ביותר מעלות המדריך המקומי (שכן טענו במפורש כי המדובר ב-2200 ש"ח לפחות). מכאן, שכאשר ועדת המכרזים החליטה לנקד את הצעת המשיבה 2 לפי מדריך מקומי, בחנה היא את החלופה הזולה ביותר שהציעה העותרת ולא את החלופה היקרה יותר שהציעה, שלא ניתן לה מחיר מסוים כאמור ושיתכן והיא יקרה מהצעת העותרת. חלופה זו של מדריך מקומי, היא שעמדה אל מול החלופה שהציעה העותרת והיא זו שנחשבה על כן לזולה יותר. גם מטעם זה, ובהתאם לקריאה אפשרית של פסק הדין בעניין שילה, יתכן ונפל פגם בהחלטת ועדת המכרזים. בעשות ועדת המכרזים כן, נהפכה "הקערה על פיה" (פרשת מורדן, לעיל, פסקה 10 לפסק הדין). 44. הנה-כי-כן, מכל הטעמים שלעיל, המסקנה היא כי נפל פגם בהצעת משיבה 2 שהוכרזה כזוכה, פגם שלא ניתן היה לתקנו על דרך של ניקוד החלופה הנמוכה יותר והסתפקות בכך. ודוק: לא נעלמה מעיני הטענה לפיה כל האמור לעיל עניינו במרכיב של 3% ממרכיב המחיר במכרז שעמד בעצמו על 80%, כלומר 2.4 נקודות בסך הכל. אלא שעל כך יש להשיב כי הפגמים שנזכרו לעיל הם פגמים מהותיים שדי היה בהם כדי להביא לפסילת ההצעה כולה בנסיבות העניין. טענות נוספות של העותרת 45. משזו מסקנתי, איני נדרש להכריע בטענות הנוספות שהעלתה העותרת - אם לעניין הפגם הנטען באי קביעת מבחני משנה באשר לאופן ניקוד ההצעות בקשר לתאימות ל-AVS (וטענתן של המשיבות בנוגע לפסול שבמועד העלאתה של טענה זו); אם לעניין אופן הניקוד של הצעת העותרת בכל הקשור בתאימות המערכת שהציגה לפורמט AVS והנמקתו; ואם הטענה לעניין משוא פנים של ועדת המכרזים. למעלה מן הצורך אציין, כי לא מצאתי ממש בטענות אלו: 46. אשר לטענה הקשורה לתאימות המערכת המוצעת לפורמט AVS, הרי שהמכרז דרש במפורש (סעיף 9ג) כי יוצג פתרון של תאימות למערכת בפורמטAVS למצבים המתוארים במכרז בסעיף 9א - ומצבים אלו כללו ייבוא קבצי AVS בשפות שונות. על רקע זה, לא מצאתי לשעות לטענת העותרת כנגד פעולת ועדת המכרזים שבדקה בפועל את המערכת שהציעה העותרת, ומצאה כי הפתרון שהציעה לא הודגם לפניה בפועל וכי הקובץ לא כלל את השפה הערבית (נספח 10 לעתירה). על כן קיבלה העותרת נקודה אחת מתוך ארבע אפשריות בפריט זה. לא מצאתי פגם של חוסר סבירות בבדיקה זו ותוצאותיה, אם בשל הדרישות המפורשות של המכרז להצגת פתרון כאמור ובשפות שונות, ואם בשל העיקרון לפיו עומד לועדת המכרזים שיקול דעת רחב בשאלת ניקוד ספציפי של רכיב זה או אחר כל עוד הוא נעשה על פי תנאי המכרז (ראו והשוו, עת"מ (י-ם) האגודה לבריאות הציבור נ' מדינת ישראל (16.8.2010)). גם בטענה לעניין משוא פנים של ועדת המכרזים לא מצאתי ממש. אכן, נפלו טעויות חשבונאיות מסויימות בעבודת הועדה. אלא שמדובר בפגמים שתוקנו ולא השפיעו על התוצאה הסופית. מעבר לכך, הפער בין ההצעות הוא קטן ביותר ובלא מעט פריטים זכתה העותרת לניקוד המקסימלי. אין אפוא יסוד בחומר שלפני לטענת העותרת בנדון. הסעד 47. השאלה האחרונה לה יש להידרש היא שאלת הסעד. ברי, כי יש להכריז על ביטול זכייתה של משיבה 2 ופסילת הצעתה. אלא שהעותרת ביקשה בעתירתה כי תוכרז כזוכה ולחלופין כי תוכרז כזוכה יחד עם המשיבה 2, בהתאם לאפשרות שהמכרז קבע בנדון. אשר לאפשרות האחרונה, הרי שנוכח הפגם שנפל בהצעת משיבה 2 ברי כי אין מקום לסעד זה. עוד הובהר במהלך הדיון שהיה לפני - וב"כ העותרת לא חלק על כך - שמבחינה טכנית לא ניתן לשלב בין המערכות השונות - של העותרת ושל משיבה 2. 48. השאלה היחידה שנותרה אפוא להכרעה, היא האם הסעד שיש ליתן בנסיבות המקרה הוא הכרזה על העותרת כזוכה או החזרת העניין לוועדת המכרזים. לאחר ששקלתי בדבר ועל סמך החומר שלפני, מסקנתי היא כי על העניין להיות מוחזר לוועדת המכרזים. ביסוד מסקנתי זו מונחים שני טעמים: האחד, כבר נקבע כי הכלל בכגון דא הוא כי אם נפל פגם בעבודת ועדת המכרזים, הסעד הטבעי הוא ביטול החלטת ועדת המכרזים והחזרת הסוגיה לפתחה של ועדת המכרזים, וכי הימנעות מכך - תוך הכרזה על זוכה - תהא בעיקר במצבים בהם החזרת העניין לוועדת המכרזים תהא בלתי יעילה, בלתי נחוצה או בלתי אפשרית (ראו פרשת חופרי השרון, לעיל, פסקה 6 לפסק דינו של כב' השופט ס' ג'ובראן, המביא בנדון גם את דבריו של דקל לעיל, כרך שני, בעמ' 308)). אין בנסיבות המקרה הצדקה שלא להעניק את הסעד הטבעי, ולהחזיר העניין לוועדת המכרזים על מנת שתחליט כפי שיקול דעתה (אך השוו, עע"ם 3499/08 רון עבודות עפר ייזום ופיתוח בע"מ נ' ועדת המכרזים (לא פורסם, , 18.1.2009)). שנית, במהלך הטיעון שלפני עלו מפי המשיבה 2 טענות ראויות לבירור לכאורה בכל הנוגע לעמידת העותרת בתנאי הסף. טענות אלו - אין מקומן להתברר בהליך שלפני, מה גם שוועדת המכרזים לא נדרשה לטענות אלו וככל הנראה לא נתנה עליהן את הדעת. מבלי שאביע בהן עמדה לגופן אפוא, ראוי הוא כי ועדת המכרזים תשקול בנדון טרם תחליט סופית בעניין תוצאות המכרז דנן לגבי העותרת (ראו, פרשת חופרי השרון, לעיל, פסקה 5 לפסק דינו של כב' השופט ס' ג'ובראן; ע"א 4683/97 ידע מחשבים ותוכנה בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון ואח', פ"ד נא(5) 643 (1997); והשוו לעע"מ 5831/05 בני מאיר בע"מ נ' אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ (לא פורסם, , 29.10.2006)). התוצאה 49. התוצאה היא אפוא, כי החלטת ועדת המכרזים, לפיה המשיבה 2 היא הזוכה במכרז - מבוטלת, זאת נוכח הפגם המהותי שנפל בהצעתה, המחייב את פסילתה. העניין יחזור לוועדת המכרזים, בכל הקשור להמשך המכרז והשאלה אם יש להכריז על העותרת כזוכה, אם לאו. 50. כל אחת מן המשיבות תישא בשכ"ט עו"ד ובהוצאות המשפט של העותרת, בסך של 15,000 ש"ח (30,000 ש"ח בסך הכל). מכרז