קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בחירת קרובי משפחה לועד במושב: האם רשאים דוֹד ואחיינוֹ לכהן יחדיו כחברים בוועד המושב? עיקרי העובדות והשתלשלות העניינים 1. המערערים והמשיבים הם תושבי טפחות, מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, במועצה האזורית מרום הגליל. ביום 3.6.10 התקיימו בחירות לוועד האגודה של המושב. על חמשת החברים שזכו למירב הקולות נִמְנו גם המערערים, סיני ודוד דדוש, שניהם צאצאיו של מר חלומה דדוש: הראשון הוא בּנוֹ, והשני נכדוֹ; הראשון הוא דוֹדוֹ של השני; השני הוא אחיינוֹ של הראשון. 2. עם היוודע תוצאות הבחירות פנו המשיבים אל רשם האגודות השיתופיות, ובפיהם טענה, כי לא יתכן כדבר הזה שקרובי משפחה יבּחרו ויכהנו יחדיו בוועד המושב. לפנייתם השיב עו"ד רמזי חוראני, מ"מ ראש אגף פיקוח במשרד התעשייה והמסחר, במכתב מיום 15.6.10, כי "ע"פ תקנה 26(ג) לתקנות רשויות האגודה... מר סיני דדוש ומר דוד דדוש שהם דוד ואחיין, אינם רשאים לכהן באותה ועדה, ועל כן על אחד מהם להגיש את התפטרותו לאלתר, או לחילופין זה שקיבל פחות קולות יוצא מוועד ההנהלה" (נספח ג' לערעור המינהלי). במענה לפניית המערער 2, אישר עו"ד אילן רונן, מנהל תחום פיקוח ועוזר רשם האגודות השיתופיות את קביעתו של עו"ד רמזי: "לא נשאר לי אלא לתמוך באמור במכתבו מיום 15.6.10 של עו"ד רמזי חוראני לפיו מתקיים בינך לבין מר סיני דדוש קירבה משפחתית כקבוע בתקנה 26(ג) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה) התשל"ה - 1975" (נספח ד' לערעור המינהלי). 3. המערערים לא השלימו עם עמדה זו ושבו ופנו, באמצעות בא-כוחם, אל גב' יהודית קריסטל, מנהלת תחום מושבים (נספח ז' לערעור המינהלי) ואל עוזר רשם האגודות השיתופיות (נספח ה' לערעור המינהלי). זה מצִדו ביקש מאת המחלקה המשפטית לבחון את הנושא, ובינתיים 'הקפיא' את המשך כהונת ועד האגודה של המושב (נספח ו' לערעור המינהלי). לאחר שקיבל את חוות דעתו המנומקת של עו"ד טל בראון, מנהל המחלקה המשפטית, ובהסתמך עליה, הודיע עו"ד אילן רונן, מנהל תחום הפיקוח ועוזר רשם האגודות השיתופיות, על שינוי החלטתו הקודמת: "הנני להודיע לצדדים כי ה"ה דדוש דוד ודדוש סיני כשירים לכהן יחדיו בועד האגודה..." (נספח ח' לערעור המינהלי). 4. המשיבים ערערו לבית משפט זה (עמ"ן 22400-07-10). בקשתם למתן צו ביניים נדחתה (החלטת כבוד השופטת נאוה בן אור מיום 27.7.10; נספח ט' לערעור המינהלי). במהלך הדיון בערעור התגבשה הסכמה - לאור טענה על פגיעה בזכות הטיעון - כי התיק יוחזר אל רשם האגודות השיתופיות אשר יִתן החלטה חדשה לאחר מתן זכות טיעון בכתב לשני הצדדים. בית המשפט (כבוד השופט יורם נועם) נתן ביום 29.11.10 תוקף של פסק דין למוסכם. 5. רשם האגודות השיתופיות בחן את הסוגיה. בסעיף 7 להחלטתו מיום 27.2.11 צִיין כבוד הרשם: "המצב המשפטי טעון תיקון שכן לא יתכן כי תחום כה חשוב ורלוונטי לאגודות השיתופיות ותחום פעילותן... ישאר לפרשנות של ערכאות השיפוט ולא יוסדר באופן ברור בדבר החקיקה עצמו. אני קורא למחוקק לתקן את המצב ולהחליט אם התכוון לפסול מכהונה בוועד גם דוד ואחיין שמכהנים בוועד ביחד עם ההורים ובין שלא ביחד" (נספח א' לערעור המינהלי). לשיטתו של הרשם, לפי המצב המשפטי העכשווי יש לבכּר את הפרשנות לפיה דוֹד ואחיין אינם רשאים לכהן יחדיו בוועד האגודה של המושב. הרשם קבע כי כהונתו של המערער הראשון מבוטלת, וכי יוחלף במשיב הראשון. מכאן הערעור המינהלי דנן. 6. המערערים טוענים כי פרשנותו של כבוד הרשם בטעות יסודהּ. לדידם, הן הפרשנות הלשונית, הן זו התכליתית, תומכות בגישתם, שלפיה דוֹד ואחיין כשירים לכהן יחדיו בוועד. מנגד, המשיבים סומכים את ידיהם על החלטת הרשם, מצטרפים לנימוקיו המפורטים, וחוזרים על ההלכה הפסוקה, שלפיה בית המשפט יִטה שלא להתערב בהחלטות הרשם (למידת הפיקוח השיפוטי על החלטות רשם האגודות השיתופיות ראו את דברי כבוד השופט יצחק עמית בבג"ץ 861/07 קמחי נ' רשם האגודות השיתופיות פיסקה 46 והאסמכתאות המצויינות שם (ניתן ביום 8.12.2010)). דיון משפטי 7. בשאלה משפטית עסקינן, שאלת פרשנותה של הוראת תקנה 26(ג) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה - 1975: "אלה פסולים להיבחר לועד או להמשיך לכהן בו: ... (ג) אחים, בני זוג, הורים וצאצאיהם ובני זוגם שנבחרו לועד...". עינינו הרואות, באופן מפורש נקבע בתקנה מיהם קרובי המשפחה הפסולים מלכהן בוועד, ואֵלו נחלקו לארבע קבוצות: (א) אחים; (ב) בני זוג; (ג) הורים וצאצאיהם; (ד) הורים ובני זוגם של צאצאיהם. בנוסח התקנה, בין לבין, מפריד פסיק: "הפסיק מורה על הפסקה בדיבור בתוך המשפט, ועל כן הוא עשוי לבוא במקום שיש תפנית במבנה המשפט" (כללי הפִּסּוּק החדשים של האקדמיה ללשון העברית (מוסף ז' בּמִלון אבן שושן המרֻכּז (תשס"ה-2006) 1182)). לא לחינם הוּשׂם פסיק, על מנת להפריד בין חלקי המשפט. חזקה ידועה היא כי המחוקק אינו משחית את מילותיו לריק; גם פסיק בכלל הזה. הפועל היוצא מן האמור הוא כי אין ניתן לכרוך יחדיו "אחים וצאצאיהם", אלא רק "הורים וצאצאיהם". 8. נוסח התקנה ברור ומפורש. התיבה "צאצאיהם" מתייחסת להורים ובני זוגם; ולהם בלבד. הביטויים "הורים וצאצאיהם ובני זוגם" חובּרוּ להם יחדיו, היו למִקשה אחת באמצעות ו' החיבור, והובדלו בפסיק מהביטוי "אחים". מבחינת התחביר, אין ניתן לקבל את פרשנותם המאולצת של המשיבים אשר לפיה המונח "צאצאיהם" מתייחס לכל אחת מן החלופות שצויינו בתקנה: קרי, גם ל'אחים וצאצאיהם'; גם ל'בני זוג וצאצאיהם', בנוסף ל"הורים וצאצאיהם ובני זוגם". הפירוש המוצע על-ידי המשיבים נוגד את לשון התקנה, וכזאת לא ייעשה: "לשון החוק היא 'בסיס האם' לכל מהלך פרשני, והיא הקובעת את מנעד האפשרויות הפרשניות אשר מתוכן מחלץ בית המשפט את הפרשנות המשקפת באופן מיטבי את תכליתו של דבר החקיקה. פרשנות שאין לה עוגן בלשון החוק חורגת, אפוא, ממנעד האפשרויות הפרשניות" (דברי כבוד השופטת א' חיות בע"א 10846/06 'בזק' החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' מנהל מס שבח מקרקעין - רחובות (פיסקה 24 והאסמכתאות המצוינות שם); "מלאכת הפירוש אינה מוגבלת אך למילים, אך המילים מגבילות את הפירוש" (דברי כב' השופט ש' לוין בד"נ 40/80 קניג נ' כהן, פ"ד לו (3) 701, 715 בהתבסס על F.Frankfurter, Colum L. Rev 47 (1947) 527, 544 "some reflections on the reading of statues"). אכן, בענייננו, מילותיה של התקנה, אלו שצויינו בה, ואלו שלא, הפְּסיקים וו' החיבור, מגבילים את פירושהּ. 9. אילו ביקש מחוקק-המשנה לסייג את החברות המשותפת בוועד גם לאחים וצאצאיהם, היה מציין זאת במפורש, ולמצער היה נוקט לשון שלפיה הצאצאים הנזכרים בתקנה, הם צאצאיהם של כל אֵלו שנִמְנו בה. צורת ריבוי שכזו - "של כל אחד מאלה" - קיבלה ביטוי חוזר ונִשנה בחקיקה ובחקיקת המשנה (ראו הגדרת "קרוב" בסעיף 1 להודעה בדבר כללים למניעת ניגוד עניינים של שרים וסגני שרים, תשס"ג - 2003; הגדרת "בן משפחה מדרגה ראשונה" בסעיף 16(ד) לכללי מינוי דיינים (סדרי העבודה של הוועדה למינוי דיינים), תשנ"ח-1997; הגדרת "קרוב" בסעיף 1 לחוק החברות, תשנ"ט - 1999). 10. כאשר חפץ המחוקק או מחוקק-המשנה לקבוע שאחיין יֵחשב "קרוב" או "בן משפחה" לדוֹדוֹ, הוא עשה כן בלשון ברורה ומפורשת. כך למשל מגדיר סעיף 86 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 "'בן משפחתו' - לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה: ... דוד או דודה, אחיין או אחיינית" (דוגמאות נוספות יש למכביר. למשל: הגדרת "בן משפחה אחר" בתקנה 18 לתקנות זכויות נפגעי עבירה, תשס"ב-2002; הגדרת "בן משפחה אחר" בתקנה 18 לתקנות שירות המדינה (משמעת) (החלת הוראות מחוק זכויות נפגעי עבירה), תשס"ז-2006). 11. מצִדו השני של המטבע ניתן להיווכח בכמה וכמה דברי חקיקה שבהם אחיין אינוֹ מוגדר כ'קרוב' לדודו. בעוד צאצאי אחים אינם נחשבים קרובים, הרי שצאצאי הורים ובני זוגם כן נחשבים כקרובים. לדוגמא: סעיף 1 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 מגדיר "'קרוב', לאדם פלוני: (1) בן זוג; (2) הורה, הורי הורה, צאצא, צאצאי בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, או אדם אחר הסמוך על שולחנו של אותו אדם פלוני; (3) אח או אחות ובני זוגם; (4)...". קרי, קיימת הבחנה בין צאצאי הורים ובני זוגם לבין צאצאי אחים. מדובר בפרנטלות שונות ומרוחקות זו מזו, וחל עליהן דין שונה. 12. תקנה 26(ג) לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה - 1975 נשוא דיוננו, כלל וכלל איננה חריגה בנוף החקיקה וחקיקת-המשנה הישראלית בהימנעותה מלהגדיר את הדוד כ'קרוב' לאחיינוֹ. למשל בסעיף 76(ד) לפקודת מס הכנסה: "אדם וקרובו; 'קרוב', לענין זה - בן-זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן-הזוג, ובן-זוגו של כל אחד מאלה"; סעיף 7(3) לפקודת המסים (גביה): "'קרוב' לענין סעיף זה - בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן הזוג, בן זוגו של אחד מאלה..."; הגדרת "יחסים מיוחדים" בסעיף 129 לפקודת המכס [נוסח חדש]: "הצדדים לעסקה הם קרובי משפחה; לעניין זה, 'קרוב משפחה' - בן זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, הורה של בן-הזוג, צאצא, צאצא של בן-הזוג, ובן-זוגו של כל אחד מאלה"; סעיף 9(ה) לחוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט - 1959: "'קרוב' - בן זוג, הורה, הורי הורה, אח, צאצא, צאצא של בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה..."; סעיף 55 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח - 2007: "תובענה בשל הפרת זכות מוסרית רשאי להגיש היוצר, ואם נעשתה ההפרה לאחר מותו - קרובי משפחתו; לעניין זה, 'קרוב משפחה' - בן זוג, צאצא, הורה או אח". מכל החיקוקים הללו ועוד שכמותם עולה, כי ענייננו איננו חריג, וכי אין זה מן הנמנע כלל וכלל שאחיין לא יֵחשב 'קרוב' לדודו. 13. הנה כי כן, המחוקק עושה את מלאכתו, ברצותו מרחיב וברצותו מקצר את תחום התפרסותה של ההגדרה, הכל לפי העניין והיקף קִרבת המשפחה שההגדרה אמורה לתפוס ברִשתהּ. אך זאת יש לזכור, והדברים אמורים בזיקה ישירה להחלטת כבוד הרשם נשוא ערעור זה וטיעוני ב"כ הצדדים, כי לשון דבר-החקיקה קודמת לתכליתו. משום שאינני רואה אפשרות פרשנית לשונית אחרת, לא אכביר מילים על אודות התכלית, אלא בקצירת-האומר בלבד. 14. כדעתו של כבוד הרשם אף אני סבור כי תכלית עקרונית ביסוד התקנה הנדונה היא למנוע מצב של ניגוד עניינים בכהונתו של חבר בוועד. מראית פני הצדק ופעילות תקינה של ועד המושב מחייבים שלא ינוהל כ'עסק משפחתי'. אך החשש מפני ניגוד עניינים איננו חזוּת הכל. גם לזכות לבחור ולהיבחר ניתן משקל רב במקומותינו. הקפדה יתֵרה על עקרון אחד, צפויה לזלזל בכוחו של האחר. יש צורך באיזון. בענייננו נמצאה נוסחת-האיזון בתיחום איסור הכהונה יחדיו בוועד לבני משפחה שנִמנו בתקנה; הם ולא זולתם. דוֹד ואחיין שייכים לפרנטלה מרוחקת יותר. צריך גם לזכור את המירקם החברתי של רבים מן המושבים. יש ומשפחות מורחבות מתגוררות ב'חמולות' במושב, ואם נכביר באיסורים יהיה קושי של ממש למלא את שורות הוועד בחברים. לא למותר לציין גם כי איסור על חבר ועד לפעול בניגוד עניינים שריר וקיים תמיד, לגבי דוֹד ואחיין וכל חבר ועד אחר. התקנה התייחסה לבני משפחה בדרגת קִרבה שמחייבת פסלות מכהונה יחדיו, אך עדיין ברור כי במהלך כהונתו של הוועד יתכנו מצבים מקומיים ספציפיים של ניגוד עניינים, אשר אותם יש לפתור באמצעות הימנעות מהשתתפות בדיון והצבעה, או פתרונות נקודתיים אחרים ואכמ"ל. אך אין בעצם האפשרות להיווצרות מצבי ניגוד עניינים עתידיים, כדי למנוע מראש חברות בוועד מעבר לקִרבת המשפחה שהוגדרה בתקנה. 15. המשיבים טוענים כי קִרבה משפחתית של הורים עם בני זוגם של צאצאיהם רחוקה מן הקִרבה של דוֹד ואחיין, וכי קבלת עמדתם של המערערים תביא למצב אבסורדי של איסור כהונתם יחדיו בוועד של סב ונינו או סב ואשת נכדו, בעוד דוֹד ואחיינו יוכלו לכהן בוועד ביחד. 16. אינני מקבל את הטענה, ואשיב עליה בשתיים: האחת, הטענה מבקשת להביא מצב עיוני עד כדי אבסורד, אך היא מתעלמת מפני המציאות. מצב נדיר הוא שסבתא ונינהּ או סבא ואשת נכדו יבקשו לכהן יחדיו בוועד. 'כוחות השוק' ופערי הדורות יעשו את שלהם, וקרוב לוודאי שמצבים פוטנציאליים שכאלה, ייוותרו בתיאוריה בלבד, ולא בחיי המעשה. בעיקרו של דבר, מחוקק-המשנה לא ביקש להתמודד עם מצבים נדירים מעין אלו. התשובה השניה היא כי הבאת הדברים עד כדי אבסורד, אפשרית גם מן הצד שכנגד: פרשנותם המרחיבה של המשיבים מביאה למצב שבו לא רק דוֹד ואחיין יהיו מנועים מלכהן יחדיו, אלא גם דוֹד וצאצאו של אחיינו. קִרבת משפחה בדרגה רחוקה שכזו, לבטח אינה מצדיקה פסילה מכהונה יחדיו. נמצאנו למדים אפוא, משני צִדי המִתרס, כי 'מתיחת' הטיעון העיוני עד כדי אבסורד, שאין לו עיגון במציאות, אינה משכנעת ואינה מועילה. 17. מצִדי אינני נוקט עמדה לגבי הדין הרצוי, אם מן הראוי לכלול ברשימת הפסולים מלכהן יחדיו בוועד גם דוֹד ואחיין, אם לאו. כבוד הרשם - ידיו רב לו בתחום זה - חיווה את דעתו וקרא למחוקק לעשות מעשה. ידי-שלי קצרה מלשקול ולאזן בין כל השיקולים הצריכים לעניין הדין הרצוי. עניינו של פסק דין זה בפרשנות הדין המצוי בלבד. סוף דבר 18. על יסוד האמור לעיל החלטתי לקבל את הערעור; לבטל את החלטת כבוד הרשם להחליף את המערער הראשון (סיני דדוש) כחבר ועד במבקש הראשון (ינון שלג); ולקבוע כי כהונתם של שני המערערים יחדיו כחברי ועד המושב תעמוד בעינה מִמַּסַּד עד הטּפָחוֹת. המשיבים ישאו בהוצאות הערעור וישלמו למערערים שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪. מושבים נחלות ומשקים