קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא רישוי לפתיחת בית ספר דמוקרטי: בפני בקשת העותרת, עמותת דמוקרטי בעמק, ליתן לה רישוי לפתיחת בית ספר דמוקרטי בעמק על פי בקשה שהוגשה למשיבים. לחילופין מבוקש להורות למשיבים לתת לעותרת רישוי זמני לפתיחת בית הספר הנ"ל. להבהיר כי החלטה זו מתמקדת בבקשה לצו ביניים בדמות היתר זמני לפתיחת בית הספר מחר, 01.09.11, בבחינת רישוי זמני. דחיפות הבקשה, ברורה על פניה ואין צורך להרחיב בעניין. לעניין העובדות הדרושות לעניין אציין בתמצית כי העותרת הגישה בקשתה להקמת בית ספר בחודש 04.11, כנדרש בנוהל רישוי משרד חינוכי חדש לשנת תשע"ב והמתייחס לחינוך מוכר שאינו רשמי (להלן: "הנוהל"). בחודש 06.11 נתקבלה תשובת מנכ"ל משרד החינוך כי בקשת העותרת נדחית, למעשה על הסף, ממספר טעמים ביניהם אי הגשת היתר בנייה; טופס מיפוי וטופס תיאום הליכים; אישור משטרת ישראל לפי חוק למניעת העסקת עברייני מין במוסדות מסוימים; אישור בריאות לעובדים ותקנון העברת תלמידים מכיתה לכיתה ורשימת תלמידים. העותרת הגישה ערר על החלטת המנכ"ל, והדיון בערר נקבע רק ליום 22.08.11. ועדת הערר הכריעה כי הערר מתקבל במובן זה שהבקשה לא נפסלת על הסף, אלא התהליך לגביה יושלם אגב השלמת התיעוד הנדרש. סופו של דבר, ולאחר השלמות נוספות, המסמך האחרון שנותר להשלמה, נכון למועד הגשת העתירה, היה חוות דעת/ המלצה של מנהלת המחוז. (ביום 29.08.11 הודיע משרד החינוך- מחוז צפון לעותרת כי בטעות נשלח לבית הספר מפקח שלא היה מוסמך לכך, וכי על מנת שמנהלת המחוז תוכל לתת את חוות דעתה יש צורך בבדיקה של מפקח מוסמך שישלח לאלתר). לאור העיכובים, ולוח הזמנים הדוחק בהשלמת הליך הרישוי הוגשה העתירה לרבות בקשה לצו רישוי זמני כאמור. במעמד הדיון שנתקיים היום, עדכנה ב"כ המשיבים כי המפקח המתאים ביקר בבית הספר. שני המפקחים מסרו חוות דעתם וכי על צד העיקר הושלמה גם עמדת מנהלת המחוז המתנגדת לבקשה למתן רישיון לבית הספר. עמדה זו תועבר למנכ"ל משרד החינוך לצורך מתן החלטתו בעניין הרישוי, הכל על פי סמכותו לחוק פיקוח על בתי ספר תשכ"ט -1969 (להלן: "חוק הפיקוח"). לאחר דיון שהתקיים לא לפרוטוקול, הוסכם כי תושלם חוות דעת פדגוגית הכוללת את המלצות מנהלת המחוז, כאמור, זאת עוד היום. הוסכם כי ההכרעה בהחלטה תינתן בהמשך לכך כשלצדדים גם ניתנה אפשרות להשלים טיעון תמציתי בכתב בהמשך לדיון האמור וההדגשים שעלו במסגרתו. לטענת העותרת, היא פעלה ככל הנדרש ממנה על מנת לעמוד בתנאי סעיף 9 לחוק הפיקוח ולנהלים שפרסם משרד החינוך על מנת לקבל רישוי לבית הספר, הכל מבעוד מועד. עוד לטענתה, משרד החינוך הוא שלא עמד בלוח הזמנים שיהיה בו לאפשר את פתיחת שנת הלימודים ב-01.09.11, כאשר שלא כדין דחה על הסף את הבקשה, כפי שהדברים התבררו בועדת הערר. לטענת העוררת משרד החינוך אינו אוהד את הבקשה לפתיחת בית הספר של העותרת, והאמור תרם לדרך ההתנהלות. על כן טוענת העותרת, מן הדין ומן הצדק הוא כי משרד החינוך ייעשה כל מאמץ לעמוד בלוח הזמנים הקצר שנוצר, ולהשלים את ההליך ואם אינו יכול לעמוד בלוח זמנים זה מן הראוי שייתן רישוי לבית הספר או לכל הפחות רישוי זמני לשנה אחת רישוי הקיים והמותר על פי החוק. מוסיפה העותרת וטוענת כי גם אם המלצת המנהלת המחוז תהיה שעל העותרת לתקן או להוסיף עניינים, הרי שמדובר בתנאים הניתנים לשינוי, ולפיכך לא ייגרם כל נזק או סיכון במתן רישיון זמני. עוד הודגש בהקשר למאזן הנוחות, הנזק הצפוי מאי פתיחת שערי בית הספר לרבות לצוות בית הספר, לתלמידים ולהורים הנמצאים ערב פתיחת שנה הלימודים וכבר נערכו באופן מלא לפתיחתו. בהשלמת התגובה, מדגישה העותרת כי שלב הרישיון לשנה הראשונה ובהתאם לנוהל אינו מתמקד בתחום הפדגוגי כאשר לתחום זה שני שלבי בדיקה, כאשר המהותי בהם מתקיים במהלך השנה לפעילותו של המוסד דווקא. עוד מפנה העותרת להצהרות המפקחים במהלך הדיון כי לא בחנו לעומק את העניינים הפדגוגים לאור קוצר הזמן. בהתייחס לנימוקי ההתנגדות לפתיחת בית הספר כפי שסוכמו על ידי מנהלת המחוז, מפרטים המשיבים באשר לנימוקים הניתנים לתיקון (לרבות השלמות בתוכנית הפדגוגית, מצב חצר בית הספר התאמת המנהלת) ונימוקים אחרים שאינם רלבנטיים לשאלת אישור ולמעשה גם עומדים בניגוד לנוהל (כמו גובה שכר הלימוד, מספר התלמידים והשלכות על בתי הספר הקיימים בסביבה). ב"כ המשיבים בתגובתה הדגישה לעניין היעדר היתר הבנייה, והדיון לגביו בועדת הערר, כשלטענתה דובר בתנאי סף, אשר רק במהלך הדיון בערר המציאה העוררת את הטופס שנדרש מן העותרת במקום היתר הבניה. בהתאם פעלו המשיבים כדין כשדחו במקור את הבקשה על הסף על העיכובים שנגרמו כתוצאה מכך. ב"כ המשיבים הוסיפה כי בימים אלו נערך ביקור בבית הספר על ידי המפקחים כאמור. לאחר ביקורים אלו, הוגש על ידם דוח הערכה פדגוגי, המפרט פגמים וליקויים. בעקבות הדוח, סיכמה והמליצה מנהלת המחוז שלא להמליץ על מתן רישיון למסגרת החינוך המבוקש. הנימוקים מפרטים כי התוכנית הפדגוגית היא חלקית ולא ניתן לאשר את הפעלתה; מנהלת בית הספר אינה עומדת בתנאי סף לאיוש משרת ניהול בית הספר; חצר בית הספר אינה מתאימה לכללי המשרד; אין הצדקה לפתוח בית ספר המונה 47 תלמידים בלבד; רשות חינוך מקומית מ.א. עמק יזרעאל מתנגדת נחרצות לפתיחת בית הספר; וכן כי שכר הלימוד מתעד לגבות מכל תלמיד סכום של 12 אש"ח כשכר לימוד שנתי, בניגוד להנחיות חוזר המנכ"ל וועדת החינוך של הכנסת לגבי תלמידים עליהם חל חוק חובה. עוד נטען כי העיתוי בהגשת הבקשה בסמיכות לפתיחת שנת הלימודים פוגע בתהליך התכנון של המחוז והרשות. ב"כ המשיבים מבהירה כי מדובר בעתירה מוקדמת, מאחר וטרם ניתנה החלטת מנכ"ל משרד החינוך וטרם מוצה הליך בועדת ערר על החלטה עתידית כזו, כשרק על החלטה של ועדת הערר ניתן לעתור לבית המשפט. כן טענה ב"כ המשיבים כי סיכויי העתירה קלושים ומאזן הנוחות נוטה לדחייתה, שעה שבית הספר אינו עומד בקריטריונים ולמעשה צו זמני יביא לטלטול הילדים על דרך של יצירת פתרונות זמניים בלבד, כמו כן, לכל התלמידים הרשומים אצל העותרת מקומות חלופיים ללימוד בבתי הספר השונים בתחומי המועצה האזורית. דיון והכרעה הלכה היא כי בבוא בית המשפט להכריע בבקשה למתן צו ביניים עליו לתת את דעתו לשני עניינים; האחד, סיכויי העתירה להתקבל, והאחר, "מאזן הנוחות", שעניינו ביחס בין הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן צו ביניים אל מול הנזק שייגרם למשיב במידה ויינתן צו ביניים כמבוקש. אבן הבוחן העיקרית בבחינת בקשה למתן צו ביניים הינה בחינת "מאזן הנוחות", ואילו בחינת סיכויי העתירה לגופה מהווה יסוד משני בלבד. בענייננו, לכאורה היה ניתן להניח כי טרם שניתן אישור של משרד החינוך להקמת בית הספר אין לעותרת' לרבות צוות המורים ההורים והתלמידים' כל זכות קנויה לטעון כי נערכו הם לפתיחת שנת הלימודים בבית הספר הדמוקרטי על הנגזרות מכך לעניין הנזקים, המצב הבלתי הפיך הפגיעה בטובת הילדים זכותם לחינוך ועוד. ברם עיון מעמיק במבנה הנוהל שבדיון ותמונת המצב העובדתית בה אנו מצויים כיום, יום טרם פתיחת שנת הלימודים, מלמד כי מדובר בנהחה פשטנית ולא נכונה. בהקשר זה די שאציין כי המטלות המוטלות על מי שמבקש להגיש בקשה לפתיחת בית ספר, על פי הנוהל מחייבות אותו למעשה, לבצע פעולות, הערכויות והוצאות מקיפות ההופכות את ההליך לבלתי הפיך, ובבחינת מצב קיים. מעבר להיקף המטלות והאישורים הנדרשים מהרשויות השונות במסגרת הבקשה, כפי שניתן להתרשם בעניין מעיון בנספחי הנוהל, הרי העותרת נדרשה לדוגמא להשכיר מבנה, לשפצו, לגייס ולהתקשר עם מכלול צוות העובדים לרבות צוות ההוראה על הכרוך בכך הן תקציבית והן מבחינת ההסתמכות של הצוות הנ"ל, רישום תלמידים, ביצוע פעולות וצעדים ארגוניים מקיפים ועוד. בהתאם לאמור, גם קבע הנוהל טווח זמן ארוך דיו להשלמת המהלך, לרבות כך שיאפשר מיצוי הליכי האישור והערעור במסגרתו הכל על מנת לאפשר למי המבקש לפתוח בית ספר, להשלים את כל המהלך טרם תחילת שנת הלימודים. מחד, ניתן לקבוע לכאורה, כי העותרת פעלה בשקידה ובאופן ראוי להגשת הבקשה במועד, הכנת מכלול המסמכים הפעולות והאישורים הדרושים מצידה ולא מצאתי בסיס לקבוע כי יש הצדקה לזקוף לחובתה שיהוי כלשהו או פעולה בלתי ראויה לצורך הדיון בבקשה זו. מאידך, בזיקה לאמור, יש מקום לקביעה לכאורה כי המשיבים, מנגד, חדלו בטיפול בבקשת העותרת, בכך שעיכבו את השלמת בירורה, בדגש להחלטה לסלק את הבקשה על הסף, החלטה שהייתה נושא לדיוני ועדת הערער מיום 22.08.11. מבלי שאני נדרש להרחיב ולפרט בעניין, קריאת דיון ועדת הערר שצורף כנספח לעתירה מוביל למסקנה כי היה מקום להתייחס לבקשה כבקשה הדורשת השלמות מבלי לסלקה על הסף. הסוגיה הבולטת בעניין נגעה להיתר הבנייה, כאשר הטיעונים והתעוד מלמדים לכאורה כי ניתן היה לפתור ולהפנות את העותרת לטופס המתאים, תקופה ארוכה קודם לערב הדיון בועדת הערר ובכך לאפשר את המצאת היאושר הנ"ל ללא עיכוב כפי שבפועל נעשה. המפורט, ומצטבר לכך שועדת הערר התכנסה כשלעצמה סמוך מאוד לתחילת שנת הלימודים, וכחודשיים לאחר ההחלטה לסלק את הבקשה על הסף, גרם לעותרת נזק ממשי, הליך בחינת הבקשה של העותרת התעכב, ולמעשה טרם הושלם עד היום, הואיל וכאמור, טרם הובא לקבלת עמדת מנכ"ל משרד החינוך. ניתן אף להוסיף, בזהירות המתחייבת בשלב זה, כי ממהלך הדיון והסיכומים בפני ועדת הערר עולה לכאורה מעין מצג לפיו כל שדרוש השלמות מסמכים שבהשג ידה של העותרת וכי דרכה "כמעט סלולה" לפתיחת שנת הלימודים. במצב דברים זה, כאשר יום לפני תחילת שנת הלימודים טרם הושלם ההליך מצד המשיבים, הכרח ליתן משקל מלא לאינטרס העותרת, צוות העובדים והמורים וכלל ההורים והתלמידים שנרשמו לבית הספר, ולמעשה לצפייתם כי בית הספר יפתח כסדרו בתחילת שנת הלימודים. בהקשר זה אני לא רואה להרחיב מילים באשר לנזק ולפגיעה הנגרמים להורי התלמידים והתלמידים שנערכו ומצפים להתחיל את שנת הלימודים בבית הספר של העותרת מחר, ואשר מתבשרים כי בית הספר לא יפתח הואיל וטרם הושלם ההליך או כי לא נתקבלה המלצה לפתיחתו. ההנחה לפיה יש לילדים שנרשמו לעותרת מסגרת לימודית חלופית, אין בה להקהות מהפגיעה והנזק האמורים. הדברים יפים באותה מידה לכל הפחות בהתייחס לצוות המורים שגויס ומצפה מחר להתחיל את שנת הלימודים אצל העותרת ומוצא עצמו ללא מסגרת עבודה. הטענה לפיה נושא אישור בית הספר יידחה לשנה הבאה, אין בה להיבא מזור כלשהו לצוות העובדים והמורים הנ"ל. כאן המקום לשוב ולהזכיר כפי שציינתי לעיל כי הנוהל הוא שחייב למעשה את גיוס המורים הנ"ל במסגרת הליך הרישוי (ראה החלקים הרלבנטיים בבקשה שחייבו פירוט רשימת עובדי החינוך בבית הספר וכן הבדיקות וההשלמות שנדרשו בעניינם), ובהתאם לא יכולה להישמע הטענה כי כל עוד לא ניתן הרישיון לא היה לעותרת ועובדיה בסיס להניח כי בית הספר ייפתח. הדברים נכונים גם באשר להתקשרות בחוזה שכירות, התאמת המבנה ושיפוצו ועוד ועוד. כפי שיפורט להלן גם נוכחתי לכאורה כי "הפגמים" שהביאו שלא להמליץ את פתיחת בית הספר ממשיים לכאורה, עיקרם ניתנים לתיקון, וייתרתם לכאורה אינם שיקולים מרכזיים לשאלת הרישוי בשנה הראשונה. האמור לא רק משליך לשאלת מאזן הנוחות, לרבות לשאלה האם יגרם נזק ציבורי בטיחותי או אחר אם יפתח בית הספר, אלא גם מלמד על סיכויי העתירה וביתר פירוט על סיכוייה של העותרת בבוא היום לקבל רישוי מלא להפעלת בית הספר. טרם התייחסות לסוגיית הנימוקים שהביאו את מנהלת המחוז שלא להמליץ על מתן הרישיון, רואה להסיר מסדר היום את הטענה כי עסקינן בעתירה מוקדמת. אמנם טרם ניתנה בענייננו החלטת המנכ"ל וטרם מוצה הליך הערר, ברם כאמור, העיכובים בעניין מקורם במשיבים כפי שצוין ומטעם זה, לא נכון הוא שהם יצאו נשכרים מכך, ובפרט שדחיית ההכרעה עד לאחר השלמת מכלול ההליכים המנהליים הנ"ל, תעקר מתוכן את הבקשה שבפני. זאת ועוד, בחינה והתערבות על בסיס המלצות מנהלת המחוז לא יהיה בהם לפגוע בהמשך ההליך המנהלי, כאשר במידה והמנכ"ל וועדת הערר יאמצו המלצה זו של מנהלת המחוז, הרי הדיון היום במקומו. מאידך, במידה והמלצה זו תדחה והגורמים הנ"ל יראו ליתן רישיון, הרי שלא נגרם כל נזק מהכרעה בבקשה כבר בשלב זה, ונמנע נזק מיותר. כאן המקום לציין כי מסקירת עיקר הפסיקה שעסקה בסוגיות הנושקות לענייננו, עולה כי בתי המשפט נעתרו לבקשות למתן רישיון זמני, גם בעיצומם של ההליכים המנהליים דוגמת ערר תלוי ועומד ואפילו במקרים אגב צווי סגירה מנהליים, כשהמבקשים שם, בניגוד לעותרת בענייננו, אף פתחו בית ספר ללא רישוי וללא הגשת בקשה (ראה דוגמא בעניין עת"מ (ים) 301/10 העמותה למען כנסיית מר ג'ריס - כפר יאסיף נ' מ"י ואח' (טרם פורסם 07.10.10). נדמה כי ההכרה בהסתמכות למעשה, לרבות לאור מאזן הנוחות, הזכות לחינוך וטובת התלמידים, כמו גם היקף הפעולות וההתארגנות הנדרשים, מהמבקש להקים בית ספר בפרט בחינוך המוכר שאינו רשמי, תרמו למגמה זו. כאמור, נוכחתי לכאורה כי "הפגמים" שהביאו שלא להמליץ את פתיחת בית הספר אינם ממשיים, עיקרם ניתנים לתיקון, וייתרתם אינם שיקולים מרכזיים לשאלת הרישוי בשנה הראשונה. להקדים כי לכאורה, בהתאם לאשר פירטתי לעיל, בפתח ההכרעה, לעניין היקף הפעולות הבלתי הפיכות למעשה הנדרשות ממי שמבקש להקים בית ספר כנתאי לרישוי, ראה המחוקק לקבוע מבחנים למתן רישוי שהינם בעיקרם קונקרטיים והניתנם להשלמה חד צדדית למעשה של מגיש הבקשה מבלי שיהיה תלוי יתר על המידה בשיקול דעת מהותי ומדיניות של הרשויות. האמור עולה מעיון במבחנים למתן רישוי שנקבעו בסעיף 9 לחוק הפיקוח. כאן המקום להבהיר כי אין משמעות הדברים כי הבקשה לרישיון והשיקולים במסגרתו מצטמצמים בהשלמות טכניות/בטיחותיות/רישויות בלבד (אם כי אלה עיקר כאמור), כאשר גם שיקולים פדגוגיים בסיסיים לעניין תוכנית לימודים ומערכי שיעורים הם שיקולים רלבנטיים כמובן במתן הרישיון. ברם, הנוהל בבירור פיצל את שלבי הבדיקה הפדגוגית כאשר עיקר הבדיקה נעשה במהלך השנה הראשונה להפעלת בית הספר. בין השאר, מאותם טעמים לא הקנו המחוקק והנוהל לכאורה שיקול דעת רחב לשלול רישיון מטעמים של שיקולים מערכתיים רחבים, גובה שכר לימוד ומספר התלמידים זאת מעבר לקביעות המפורשות שנקבעו לעניין בנוהל. לא למותר לחזור להבהיר כי בכל הנוגע לתנאים ולדרישות הרישוי השונות עמדה העותרת במכלול התנאים לרבות מהיבטי בטיחות, תברואה, תכנון ובנייה משטרה ועוד כשהאמור היה כרוך במאמץ והשקעה לא מבוטלים כמצוין. הדברים לא נסתרו בתגובת ב"כ המשיבים, נלמדים מהדיון בועדת הערר ואינם עולים בנימוקי ההתנגדות המפקחים ומנהלת המחוז (למעט טענה כללית ולא מפורטת כי חצר בית הספר אינה מתאימה לכללי המשרד). כהערה כללית נוספת אוסיף כי מהדיון בפני היום למדתי, לרבות מדברי המפקחים שהופיעו בפני, כי מצוקת הזמנים אליה הם נקלעו, לאחר החלטת ועדת הערר ולמעשה לאור הצורך להציג דוחות "מהיום להיום", מנעו מהם לתת התייחסות מפורטת ומעמיקה, בעיקר באשר להיבטים הפדגוגיים לרבות תכנים ועוד. הניסוחים הכלליים והמעורפלים בעניין בדוחות הפדגוגיים ובהמלצת מנהלת המחוזר מחזקים את האמור. הואיל ומצוקת הזמנים הנ"ל נוצרה כאמור בעיקר בעטיו של המשיב 3, כפי שציינתי לעיל ועל כל פנים מבלי שלעותרים אשם בעניין, הרי אין מקום שהמגבלה הנ"ל תפעל לחובת העותרת, כשגם מטעם זה נכון לאפשר כי הבחינות המעמיקות וההשלמות הדרושות בעקבותיהם יעשו בהמשך, ובהתאם לסמכויות שקובעים הנוהל והחוק הכול מבלי לעכב ולמנוע את פתיחת שנת הלימודים. מעבר לאמור ובאופן פרטני לנימוקים שהוצגו שלא להמליץ על פתיחת בית הספר, אני רואה להתייחס כדלקמן; באשר לחשש לפגיעה במצבת התלמידים הרשומים בבתי הספר הקיימים ברשות בכלל, הרי לכאורה היבט זה אינו נכלל באופן ישיר במסגרת השיקולים הקבועים בסעיף 9 לחוק הפיקוח ולא ראיתי אליהם גם התייחסות בנוהל. זאת ועוד, נכון להפנות בעניין לעמדת ראש המועצה, המשמש גם כראש רשות החינוך אשר דווקא אינו מתנגד לפתיחת בית הספר על פי האישור שהוצג. היעדר ההצדקה לפתיחת בית הספר לאור מספר התלמידים הרשומים לבית הספר לכאורה אינו עולה בקנה אחד עם דרישות הבסיס של הנוהל, וגם הוא אינו כלול בחוק הפיקוח. לנימוק לעניין היות התוכנית הפדגוגית חלקית וכללית, ובשל כך לא אושרה על ידי הפיקוח התייחסתי לעיל, הן מההיבט של הבדיקה הדו שלבית שקובע הנוהל בעניין והן מהקושי שהוצג להשלים בדיקה מעמיקה מצד המפקחים לאור מצוקת הזמנים. הטענה שהועלתה בנימוקי מנהלת המחוז לפיה העיתוי בהגשת הבקשה בסמיכות לפתיחת שנת הלימודים ואשר הביא לטענתה לפגיעה בתהליך התכנון המחוז והרשות, מוטב היה אילולי הועלתה ממכלול הנימוקים לעיל. אי ההתאמה של חצר בית הספר לכללי משרד החינוך, הועלתה באופן כללי ללא פירוט והיא כאמור ניתנת לתיקון והשלמה מבלי למנוע את פתיחת שנת הלמודים. הנימוק לפיו חסר למנהלת של בית הספר, קורס מנהלים ניתן גם הוא לכאורה לפתרון מבלי למנוע את פתיחת בית הספר. הנימוק באשר לגובה שכר הלימוד, לכאורה אינו מעוגן גם הוא בנוהל או כמבחנים למתן הרישוי בחוק הפיקוח כשהמחוקק כאמור ראה להכיר בחינוך שאינו רשמי ופרטי במהותו. מכל מקום גם הכרעות וקביעות בעניין יכולות להיות מושלמות מבלי לעכב את פתיחת שנת הלימודים כאשר יש לזכור כי העותרת התחייבה ומתחייבת להשלים את כל הדרוש תיקון. על בסיס מכלול האיזונים והנימוקים שפורטו, בהחלטה זו עולה ספק האם ההמלצה כמו גם החלטות מאוחרות שיאשרו אותה וככל שיאשרוה (ומהנימוקים שפורטו בה) עומדים במבחן הסבירות. על אף שהכרעות מחייבות בעניין מקומן בעת בירור העתירה העיקרית הרי הספקות הנ"ל משמשים בסיס לקביעת סיכויי העתירה, כשיקול רלבנטי לבקשה זו. מהמקובץ ולענייננו, מאזן הנוחות, אשר הוא עיקר מחד וסיכויי העתירה במצטבר, לרבות על פי עקרון המטוטלת ויחסי הגומלין החל בין עקרונות אלה, מטים את הכף לטובת קבלת הבקשה להתיר את פתיחת בית הספר באופן זמני, עם פתיחת שנת הלימודים מחר. בהתאם אני נעתר ומתיר לעותרת, כרישוי זמני, לפתוח את בית הספר נשוא העתירה כבר מחר עם פתיחת שנת הלימודים. למותר לציין כי החלטה זו, אין בה כדי לעכב או למנוע את המשך ההליך המנהלי, כולל הבאת ההמלצות לבחינה ואישור של מנכ"ל המשרד, כמו גם מיצוי הליכי ערר בהתאם להחלטות. באותה מידה ההחלטה אינה משחררת את העותרת מלפעול בשקידה להשלמת ותיקון פגמים וחוסרים שעדיין נדרשים כמו גם לשתף פעולה ולהענות להוראות גורמי המשיב 3 המוסמכים. לאחר בחינה לא רואה לקבוע בשלב זה חיוב בהוצאות, כאשר הנושא ידון ויישקל במסגרת דיוני העתירה העיקרית ותוצאותיה. דיני חינוךרישיון / היתר להפעלת בית ספרבית ספר