קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שגיאת כתיב בערבות בנקאית במכרז: 1. כללי עתירה כנגד החלטתה של ועדת המכרזים של המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") מיום 31.7.11 לפסול את הצעתה של העותרת על הסף, בשל טעות שנפלה בערבות הבנקאית שצרפה העותרת להצעתה למכרז, בה מבוקש להצהיר שהחלטת המשיבה בטלה ומבוטלת ויש להכריז על העותרת כזוכה נוספת בפרקים 1 ו-2 למכרז (העותרת ויתרה בדיון בפני על הסעד שנתבקש לגבי פרק 6.4). עסקינן בפגם שנפל בערבות הבנקאית במכרז שהביא לפסילת הצעת העותרת על הסף, באופן שנפלה טעות הקלדה בערבות הבנקאית ונרשם שהיא בקשר עם השתתפות במכרז "פת/22/2011" במקום "פמ/22/2011". דהיינו טעות הקלדה באופן שהוקלדה האות ת' במקום האות מ'. 2. הצדדים: לעותרת מפעל העוסק בייצור ושיווק מוצרי פלסטיק לשינוע ואחסון לתעשייה וחקלאות, ובין היתר, מייצר המפעל מיכלי אשפה ומחזור. המשיבה הינה חברת בת של מרכז השלטון המקומי שהוקמה במטרה לספק שירותים לרשויות המקומיות והיא פירסמה את המכרז נשוא העתירה. המשיבות 2 ו-3 הינן חברות שהשתתפו במכרז והוכרזו כזוכות בפרקים בהם השתתפה העותרת. יש לציין כי משיבה 3 השאירה את ההכרעה בעתירה לשיקול דעת בית המשפט והמשיבה 2 לא התייצבה לדיון למרות שהוזמנה אליו. 3. העובדות: בחודש אפריל 2011, פרסמה המשיבה את המכרז הנדון לאספקת כלי אצירה מפלסטיק וממתכת לפסולת ולמחזור לרשויות המקומיות. המכרז היה בנוי מ-9 פרקים, כאשר כל משתתף רשאי היה להגיש הצעה לאחד הפרקים או יותר, כאשר בשלב הראשון ועדת המכרזים של המשיבה בחרה עד שלושה זוכים לכל פרק, ובמידה והיו פרקים שלא היו בהם שני זוכים לפחות, פרקים אלה בוטלו. בשלב השני, המשיבה פונה אל שלושת הזוכים בכל פרק בהליך של "נוהל הצעות מחיר". העותרת הגישה את הצעתה ל-4 פרקים (1,2,3, ו-6.4). לפרקים 1 ו-2 ניגשו גם המשיבות 2 ו-3 והוכרזו כזוכות. לפרק 3 ניגשו שתי מציעות נוספות שנפסלו על הסף ולכן בוטל הפרק כולו.לפרק 6.4 ניגשה גם המשיבה 2 אך לאחר פסילתה של העותרת, בוטל גם פרק זה (וכאמור, העותרת לא עומדת על זכייתה בפרק זה). ביום 6.6.11 שלחה המשיבה לעותרת מכתב בקשה להבהרות ולהשלמת נתונים (נספח 3 לעתירה), כאשר בסעיף 1 למכתב נדרשה העותרת, לשם המשך בחינת ההצעה למכרז, להמציא הבהרה מהבנק בשל טעות שנפלה בערבות הבנקאית של העותרת. (כאמור, הטעות הינה שבמקום ציון מספר המכרז כ- "פמ/22/2011" צויין בטעות בערבות הבנקאית של העותרת "פת/22/11", דהיינו הוחלפה בטעות האות מ' באות ת'). בתגובה, שלחה העותרת למשיבה מכתב הבהרה מהבנק "כתב תיקון לערבות" בו ציין הבנק כי יש לתקן את הטעות שנפלה בכתב הערבות כך שבמקום "מכרז פת/22/2011" יבוא "מכרז פמ 22/2011" (נספח 4 לעתירה). יצויין כי במסמכים המסכמים את ממצאי בדיקת ההצעות במכרז, צויין לגבי העותרת כי בכתב הערבות "נפלה טעות סופר" וכי העותרת המציאה מכתב תיקון והבהרה לערבות (פסקה 7.3 לנספח 5 לעתירה), בנוסף, בטבלה המסכמת צויין בעמודת הערבות הסימן +, דהיינו שהומצאה ערבות בנקאית על-ידי העותרת. ביום 1.8.11 הודיעה המשיבה לעותרת כי הוחלט שלא לקבל את הצעתה למכרז (ללא נימוק). ביום ה-3.8.11 התייצב נציג מטעם העותרת במשרדי המשיבה וקיבל לידיו את החלטת ועדת המכרזים לפסילת הצעתה של העותרת. על-פי פרוטוקול ועדת המכרזים מיום 31.7.11 (נספח 8 לעתירה), הועדה החליטה על פסילת הצעתה של העותרת בשל הטעות שנפלה בערבות הבנקאית של העותרת, וכך כתבה הועדה בהחלטה: "ועדת המכרזים לאחר שעיינה ודנה בערבות שצירף המשתתף להצעתו מחליטה לפסול את הצעת המשתתף במכרז וזאת לאור פסק הדין שניתן בעת"מ (ת"א) 2604-09 שלג לבן נ' החברה למשק וכלכלה ואחרים שדן במקרה דומה למקרה דנן ובמסגרתו קבע בית-המשפט כי טעות כאמור מהווה פגם מהותי בערבות שנותנת למשתתף יתרון בלתי הוגן על פני שאר המציעים ועל כן היא ערבות שיש לפסול אותה." יש לציין שבעניין עת"מ (ת"א) 2604/09 שלג לבן נ' החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ (לא פורסם, , 21/12/09) (להלן: "פס"ד שלג לבן") היה מדובר בערבות בנקאית שצורפה למכרז בה נרשם במקום "מכרז שפ/ 2009/26", "מכרז ש/ 2009/13" כאשר מדובר בשני מכרזים שונים והיה קיים אכן מכרז אחר שמספרו "ש/ 2009/13". 4. טענות הצדדים: העותרת טוענת כי הטעות שנפלה בערבות הבנקאית מטעמה הינה טעות קולמוס בלבד שאינה פוגמת בערבות הבנקאית (האותיות ת' ומ' סמוכות זו לזו במקלדת), כפי שניתן ללמוד גם מתקנה 20(ג) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן: "תקנות חובת המכרזים") הקובעת כי כאשר מתגלה טעות סופר או טעות חשבונית בהצעות, רשאי יושב ראש ועדת המכרזים לתקנה. כן טוענת העותרת כי בנסיבות המקרה מדובר בטעות קולמוס בלבד, והתקיימו התנאים שנקבעו בעע"מ 5834/09 אדמונית החורש בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, , 31.1.10) (להלן: "פס"ד אדמונית החורש") המצדיקים את אי פסילתה של הערבות בנקאית: הטעות נלמדת מהערבות עצמה - נפלה טעות באות אחת בלבד. ניתן לעמוד על כוונתו המדויקת של השוגה, תוך שימוש בראיות אובייקטיביות מובהקות, המצויות בפני ועדת המכרזים במועד פתיחת תיבת המכרזים - שם ומספר המכרז מצויין מפורשות בכתב הערבות, למעט טעות באות אחת בלבד, כאשר ועדת המכרזים עצמה סברה כי מדובר בטעות סופר והיא שפנתה בשאלת ההבהרה לעותרת והדגישה את הטעון תיקון. על פני הדברים נראה כי הטעות, או אי גילויה טרם הגשת ההצעה, מקורם בתום לב והם נובעים מהיסח דעת גרידא ולא מכוונת מכוון כלשהי של המציע, או של הבנק הערב - המכתב המתקן מטעם הבנק מלמד כי אכן מדובר בטעות בתום לב בנסיבות העניין. אין בטעות או בתיקונה כדי להקנות למציע יתרון הפוגע בעקרון השוויון וביתר הכללים של דיני המכרזים - הבנק היה מכבד את הערבות והמשיבה לא הייתה נדרשת להשקיע מאמצים על מנת לחלט את הערבות. כן טוענת העותרת כי לא עולה חשש ממשי בנסיבות העניין כי הערבות לא היתה ניתנת למימוש, שכן הבנק תיקן את טעות הקולמוס שנפלה בערבות ואישר כי הערבות תכובד על-ידו, ובנוסף גם בערבות בנוסחה המקורי צויין שמו המלא של המכרז, לרבות מספרו. עוד טוענת העותרת כי מאחר ומדובר בטעות קולמוס בלבד הרי שאין בה כדי לפגוע ביכולת עורך המכרז לעמוד על חוסנה הכלכלי של העותרת או על גמירות דעתה בהגשת ההצעה. מוסיפה העותרת וטוענת כי הלכת אדמונית החורש גוברת על פס"ד שלג לבן הן מהטעם שפס"ד שלג לבן ניתן על-ידי בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעוד שפס"ד אדמונית החורש, ניתן על-ידי בית המשפט העליון, והן מהטעם שפס"ד אדמונית החורש ניתן לאחר מתן פס"ד שלג לבן. טוענת העותרת לעניין זה כי הנסיבות העובדתיות שנדונו בפס"ד שלג לבן שונות באופן מהותי מהעובדות דנן, שכן בעניין שלג לבן המשתתף שהצעתו נפסלה ציין בערבותו שם ומספר של מכרז אחר של החברה למשק וכלכלה, ולכן היה חשש שמוציא המכרז לא יהיה יכול לממש את הערבות, שכן חברת הביטוח נותנת הערבות יכולה הייתה לטעון שהערבות ניתנה למכרז אחר, ואילו בענייננו צויין שמו ומספרו של המכרז ולא ניתן לטעון כי מדובר בערבות למכרז אחר, כאשר ברור כי מדובר בטעות קולמוס בלבד. המשיבה טוענת כי נסיבות המקרה דומות לנסיבות שנדונו בפס"ד שלג לבן על-ידי כבוד השופטת רונן, שכן במקרה שנדון בפס"ד זה, נפלה טעות במספר המכרז בכתב הערבות שהגיש הזוכה במכרז ואף ניתן "מכתב מתקן" מטעם חברת הביטוח אשר הוציאה את הערבות, אך בכל זאת בית המשפט קבע בעניין זה כי יש לפסול את הערבות וכי אין המדובר בטעות קולמוס, בהתאם טוענת העותרת כי החלטתה הינה סבירה ואינה נגועה בחוסר תום לב ולכן אין להתערב בהחלטתה. לטענת המשיבה פס"ד שלג לבן אינו סותר את פס"ד אדמונית החורש וכי המבחנים המצטברים שנקבעו בפס"ד אדמונית החורש מביאים למסקנה כי בצדק נפסלה הערבות של העותרת, שכן הטעות שנפלה בערבות הינה טעות מהותית הפוגעת בשוויון הואיל והטעות במספר המכרז פותחת פתח לעותרת או לבנק לטעון שהערבות אינה מתייחסת למכרז נשוא העתירה אלא למכרז אחר. כן טוענת המשיבה כי לא מתקיים התנאי הראשון שנקבע בפס"ד אדמונית החורש בענייננו, שכן הטעות לא נלמדת מהערבות עצמה - שעל פניה נראית תקינה בשונה מהנסיבות שנדונו בפס"ד אדמונית החורש שם הסימן שהוסף לערבות היה חסר משמעות. כן טוענת המשיבה כי המכתב ששלחה לעותרת בו ביקשה הבהרה בנוגע לערבות היה מכתב הבהרה בלבד ולא ניתן לראות במכתב זה משום הבעת עמדה של המשיבה לעניין הפגם שנפל בערבות. יש לציין כי ביום 16.8.11 ניתן צו ארעי האוסר על המשיבות לבצע כל פעולה למימוש או ביצוע החלטת המשיבה בעניין זכייתם בפרקים הרלוונטיים במכרז. 5. דיון: לאחר ששמעתי את הצדדים בפני ועיינתי בעתירה ובתגובות החלטתי לקבל את העתירה. כאמור, המחלוקת בין הצדדים הינה משפטית גרידא ועוסקת, למעשה, ביישום המשפטי של ההלכות הנוגעות לפגמים בערבות בנקאית במכרז. כפי שסקרתי בהרחבה בעת"מ (ת"א) 28591-01-11 אלקו התקנות ושרותים (1973) בע"מ נ' מדינת ישראל הרשות הממשלתית למים וביוב (לא פורסם, , 15.3.11) (להלן: "פס"ד אלקו"), מושכלות יסוד בדיני מכרזים הינן שמירה על השוויון וטוהר המידות כשפועל יוצא לעקרונות אלו הינה הקפדה יתירה על קיום תנאי המכרז על ידי כללים ברורים ואחידים כדי למנוע פלפולים ומדרון חלקלק תוך הבחנה בין פגמים מהותיים וטכניים. (לעניין זה ראו עע"מ 6823/10 מתן שרותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות (לא פורסם, , 28.2.11), עע"מ 6090/05 מ.ג.ע.ר - מכרז גבייה ממוחשבת בע"מ נ' מי נתניה (2003) בע"מ (לא פורסם, , 27.2.06)). באופן ספציפי, לגבי ערבות בנקאית במכרז, הפסיקה יצרה כללים נוקשים לגבי פסילתה של ערבות כזו תוך הקפדה על תנאי הערבות הבנקאית וראייה ככלל של פגם בערבות בנקאית כפגם מהותי המביא בדרך כלל לפסילת ההצעה מבלי שיהא צורך לבחון את פשר הטעות או כוונת המעורבים (עע"מ 8409/09 חופרי השרון בע"מ נ' א.י.ל סלע (1991) בע"מ (לא פורסם, , 24.5.10) , עע"מ 6242/09 חג'אזי חברה לסיעוד בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, , 10.11.09) וכן ראו פירוט דוגמאות רבות בהן נפסלה ערבות בנקאית בפס"ד אלקו). יחד עם זאת, בית המשפט הכיר בקיומם של חריגים לכלל הופסל ערבות בנקאית במכרז, וזאת במקרים נדירים שבהם מדובר בטעות קולמוס או טעות טכנית קלת ערך, טעות הנחזית מהמסמך עצמו שנפלה בתום לב ,הפגם אינו מסכל את מטרת הערבות ותיקונו אינו עמוד בסתירה לעקרונות השוויון, התחרות ההוגנת וטוהר המידות במכרזים (עע"מ 10785/02 חברת י.ת.ב בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הפנים, פ"ד נח(1) 897 (2003), בג"צ 173/82 מבני פלס חברה הנדסית לבנין ופיתוח בע"מ נ' עיריית נהריה, פ"ד לו(2) 742 (1982), עע"מ 6200/07 פ.פ.ס ריהאב בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, , 22.5.08), בג"צ 134/72 רמיר חברה קבלנית בע"מ נ' עירית פתח תקוה, פ"ד כו(2) 183 (1972)). כך, בפס"ד אדמונית החורש שניתן ביום 31.1.10 במקרה בו נרשם בערבות הבנקאית 50,000 "?" במקום 50,000 "₪" חזר בית המשפט העליון מפי כבוד השופט מלצר על כך שבמקרים חריגים ויוצאי דופן, כחריג שייעשה בו שימוש במשורה, לא תיפסל הערבות הבנקאית וזאת בהתקיים מספר דרישות מצטברות, שהפגם בערבות הבנקאית נובע מטעות עקב: (א) פליטת קולמוס, טעות סופר, השמטה מקרית או מהוספת דבר באקראי. (ב) הטעות נלמדת מהערבות עצמה. (ג) ניתן לעמוד על כוונתו המדוייקת של השוגה, תוך שימוש בראיות אובייקטיביות מובהקות, המצויות בפני ועדת המכרזים במועד פתיחת תיבת המכרזים. (ד) על פני הדברים נראה כי הטעות, או אי גילויה טרם הגשת ההצעה, מקורה בתום לב והיא נובעת מהיסח דעת גרידא ולא מכוונת מכוון כלשהו של המציע או של הבנק הערב. (ה) אין בטעות ובתיקונה כדי להקנות למציע יתרון הפוגע בעקרון השוויון וביתר הכללים של דיני המכרזים. לאור הנ"ל כבוד השופט מלצר בפס"ד אדמונית החורש הכשיר את הערבות הבנקאית וכדבריו בפסקה 7 לפסק דינו: "המקרה שלפנינו נמנה איפוא לסברתי, עם המקרים החריגים, כהגדרתם בסעיף 6 לעיל. כעולה מעיון בערבות עצמה, עסקינן בפליטת קולמוס מובהקת: ציון סימן חסר פשר - "?" (אות ספרדית, אשר ראוי להעיר כי מבחינה גרפית - דומה ל"₪"), בצד רישום הסכום, בלא סימון כל סוג של מטבע. טעות זו, שעל פני המסמך, זועקת לתיקון. בהקשר זה כוונת המציע והבנק גם יחד, כי הערבות תהיה בש"ח מתבקשת: הדבר עולה בבירור הן מן ההקשר שבו נערך המכרז, והן מהקפדת המציע והבנק להעתיק אל תוך הערבות, שצורפה להצעה (למעט אותו סימן חסר פשר) - את נוסח הערבות הנדרש במכרז, מילה במילה (ומכתב ההבהרה של הבנק מדגים זאת, אף שאין ועדת המכרזים צריכה להידרש להבהרה מאוחרת מסוג זה). בשים לב לאופי הטעות, ברור כי מקורה הוא בחוסר תשומת לב כלשהי ולא בכוונת מכוון (והעובדה שטעות קולמוס זו חזרה על עצמה אף בערבות הבנקאית, שהונפקה למשיבה 2 - מחזקת סברה זו). זאת ועוד - אין בטעות ובתיקונה כדי לפגוע בעקרונות שבבסיס דיני המכרזים, ובפרט - בעקרון השוויון, שכן לא מדובר פה בחשש ממשי כי בנסיבות העניין הערבות בנוסחה האמור לא תהיה ניתנת למימוש, שהרי בנק המכבד עצמו לא יכפור בתוקפה (ולכך יפים דברי הנשיא י' זוסמן, שצוטטו בסעיף 6 לעיל). בנוסף - אין בערבות הפגומה אף כדי לפגוע ביכולת עורך המכרז לעמוד על חוסנה הכלכלי של המערערת-המציעה, או על גמירות דעתה בהצעתה." כבוד השופט רובינשטיין בפס"ד אדמונית החורש מדגיש כי מדובר ב"חריג שבחריג" לכלל הפסילה ושניתן לראות מקרה זה כטעות סופר בהתאם לתקנה 20(ג) לתקנות חובת המכרזים, וכדבריו בפיסקה ה' לפסק דינו: "בנידון דידן, אצבעה של קלדנית הבנק תעתה - וטעתה - אל מקש הסימן הלא רלבנטי מן הלשון הספרדית הכתובה, שאמנם אינו רחוק מאוד בצורתו מסימן השקלים החדשים במקלדת, אך אינו הוא. כמובן בהיות התוצאה מנותקת מכל הקשר מקומי, ניתן לומר כי היתה זו טעות סופר ופליטת קולמוס, בהניחנו כי הבנק אינו משחית מסמכיו לשווא ואינו מרמה חלילה, את לקוחותיו. אמנם, אמרתי "טעות סופר בדוחק", שכן עדיין היתה "עננת ביצוע" מרחפת על פני המסמך, והרי יכלה להישאל השאלה שמא מדובר בדולארים, או ביורו, או במטבע אחר, וכל מצב שאינו מחוור די צרכו הוא פתח לויכוחים ועל כן נוגד את המבוקש מערבות אשר כזאת - בהירות וחד-משמעיות כיסוד מוסד. אלא שבענייננו מכתבי הבנק למערערת מיום 22.6.09 ולמשיבה 2 מיום 17.6.09, שלפיהם נפלה "טעות טכנית במערכת המחשב" ו"הכוונה היתה ש"ח (שקלים חדשים)" (הדגשה במקור -א"ר), נותנים ממשות לתובנת טעות הסופר, ומטים את הכף." כבוד השופט הנדל בפס"ד אדמונית החורש הצטרף לתוצאה תוך ציון שההצעה להתוות אמות מידה ומצבים שונים בהם פגם בערבות הבנקאית לא יביא לביטול ההצעה למכרז מבורכת, כשלא מדובר בכללים מחייבים ויש להיעזר בנסיון המעשי הנצבר ליישום בכל מקרה ומקרה כשהוא מוסיף ומציין: "טלו לדוגמא המקרה דנא. אלמלא העובדה שהבנק הודיע כי יכבד את הערבות כפי שהיא, הייתה מסקנתי בנדון כנראה אחרת. זאת, מהטעם שבהיעדר נכונות מצד הבנק - הערבות אינה ערבות, שכן היא נוקבת במטבע שאינו קיים. נתון אובייקטיבי זה היה גובר על שיקולים אחרים, כגון פליטת קולמוס". יישום ההלכה המשפטית ואבחון מפס"ד שלג לבן הנה כי כן, ההלכה המשפטית ברורה וידועה והצדדים חלוקים ביישומה של הלכה זו, כאשר במקרה דנן, המשיבה מסתמכת על פס"ד שלג לבן כאסמכתא לפסילת הערבות הבנקאית. לטעמי, יישום ההלכות המשפטיות מצביע על כך שמדובר במקרה דנן בדומה למקרה בפסק דין אדמונית החורש במקרה חריג של פליטת קולמוס וטעות סופר, טעות הנלמדת מהערבות עצמה, טעות שעל פני המסמך זועקת לתיקון, טעות בתום לב הנובעת מהסחת דעת גרידא - טעות הקלדה ולא מכוונת מכוון ,שאין בתיקונה כדי להקנות למציע יתרון הפוגע בעקרון השוויון ולכן יש למחול על טעות זו ולהכשיר ערבות זו. מדובר כאמור בטעות בהקלדה באופן שקלדנית הבנק הקלידה את האות "ת" במקום "מ" כשמדובר במקשים הנמצאים בסמיכות בלוח המקלדת (עם רווח של מקש אחד בלבד ביניהם). זאת, להבדיל מעניין שלג לבן בו היה מדובר בטעות במכרז ולא בטעות הקלדה. דהיינו בפס"ד שלג לבן נרשמו פרטיו של מכרז אחר, מכרז אמיתי שקיים (ש/ 2009/13) במקום המכרז הנכון (שפ/ 26/ 2009) והיה אכן חשש, כפי שצויין על ידי כבוד השופטת רונן בפס"ד שלג לבן, שלא היה ניתן לממש את הערבות הבנקאית שכן היה ניתן לטעון שהערבות הבנקאית מתייחסת למכרז האחר ולא למכרז הנכון, תוך פתח להתנגדות למימוש ולכן נפסלה ערבות זו כדי לא ליתן יתרון בלתי הוגן למציע. בענייננו מדובר בטעות הקלדה בלבד, כשאין שום ספק שמדובר באותו מכרז, נשוא העתירה שמספרו פמ 22/2011 ולא במכרז אחר וכאשר לא קיים מכרז פת 22/2011 אלא רק פמ 22/2011, דהיינו קיים רק מכרז אחד שמספרו צויין בערבות ואין חשש ממשי לאי מימוש הערבות ולהתנגדות לכך עקב טעות הקלדה זו ולכן אין חשש ליתרון בלתי הוגן למציע ולפגיעה בעקרון השוויון. ההבהרה של הבנק אמנם, הערבות נבדקת על פניה על פי האמור בה, וועדת המכרזים לא צריכה להידרש להבהרה מאוחרת (כמו ההבהרה שניתנה על ידי הבנק בענייננו וההבהרה שניתנה על ידי חברת הביטוח בעניין שלג לבן), אך מכתב ההבהרה של הבנק מדגיש את הכוונה של המציע והבנק ושמדובר בטעות קולמוס/סופר (כבוד השופט מלצר בפס"ד אדמונית החורש). כך גם כבוד השופט רובינשטיין בפס"ד אדמונית החורש מציין שמכתב הבהרה של הבנק נותן ממשות לתובנת טעות הסופר ומטה את הכף, וכבוד השופט הנדל בפס"ד אדמונית החורש מציין, כי ללא הבהרת הבנק מסקנתו היתה אחרת. בענייננו, בדומה לדברים אלו בפס"ד אדמונית החורש, הבהרת הבנק מצטרפת לכל האמור, ומחזקת את התוצאה אליה הגעתי וזאת אף מקל וחומר, שכן במקרה דנן ההבהרה אף התבקשה על ידי המשיבה (נספח 4 לעתירה) שאף ציינה (גם אם על-ידי יועץ מקצועי) שמדובר ב"טעות סופר" (נספח 5 לעתירה) . 8. לסיכום כפי שציין כבוד השופט רובינשטיין בפס"ד אדמונית החורש ניתן להיעזר בתיקון טעות סופר בהצעה במכרז בסעיף 20(ג) לתקנות חובת המכרזים. במקרה דנן, מדובר במקרה מובהק של טעות סופר וטעות בהקלדה, שנעשתה בתום לב העולה מהמסמך עצמו וזועקת לתיקונו, טעות שאינה מהותית ושחרף טעות זו סביר שניתן היה לממש את הערבות הבנקאית ושהבנק היה מקיים את התחייבותו. תיקון טעות סופר זו לא תפגע בשוויון בין המציעים או בתחרות ההוגנת ביניהם ולא תיצור למציע יתרון בלתי הוגן (ראו גם עת"מ (מרכז) 22166-12-10 יוסף שוחט ובניו בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם, , 6.2.11) כבוד השופט שילה). יודגש כי מדובר במקרה חריג שבחריג מסוג המקרים שיש לעשות בהם שימוש במשורה ,לאור הנסיבות העובדתיות הספציפיות של תיק זה, כפי שפורטו לעיל, ,שיישומן ,בהתאם להלכות המשפטיות הקיימות ,מביא במקרה זה לתוצאה של הכשרת הערבות הבנקאית , ואין בכך כדי לגרוע מהכלל של חובת בדיקת הערבות הבנקאית בזהירות ובדקדקנות ,תוך הקפדה על הכללים המשפטיים הקיימים,שיביאו ככלל לפסילת הצעות שצורפה להן ערבות בנקאית פגומה. 9. התוצאה התוצאה הינה כי העתירה מתקבלת ומוצהר בזאת כי החלטת המשיבה בטלה וכי העותרת מוכרזת כזוכה נוספת בפרקים 1 ו-2 למכרז. אני מחייב את המשיבה לשלם לעותרת שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪. מכרזערבות בנקאיתבנקערבות