קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשת שחרור אסיר שהורשע בעבירות מין: עתירה כנגד החלטת ועדת השחרורים אשר התכנסה לפי סעיף 25 לחוק שחרור על תנאי ממאסר התשס"א - 2001 בראשות השופט בן חמו ס. נשיא, זלמן גורדון - עו"ס, אורית מסר הראל - קרימינולוגית, ור/כ דנה בן יהודה בעניין תיק מס' 1261810 - מיום 30.12.10. כב' השופט בנימין ארבל - אב"ד: 1. העותר הורשע בביצוע עבירות מין בביתה הקטינה של בת זוגו, לרבות אינוס, מעשה סדום, ומעשים מגונים. דינו של העותר נגזר ל - 5 שנות מאסר. 2. ביום 30.12.10 הובא העותר בפני ועדת שחרורים, למען תבחן את אפשרות שחרורו המוקדם על תנאי, כפי הקבוע בחוק שחרור על תנאי ממאסר התשס"א - 2001. ועדת השחרורים בחנה את החומר שהובא לפניה, אך קבעה כי אין מקום לשחררו שחרור מוקדם על תנאי. 3. הועדה הסתמכה בנימוקיה בעיקר על חומר מקצועי שהוגש על ידי גורמי הטיפול והאבחון השונים, לרבות קצין המבחן, מב"ן, המרכז להערכת מסוכנות, וכן הועדה לגילוי עריות חוות דעת אלה נדרשו נוכח אופיין של העבירות. מדו"ח קצין המבחן עולה, כי מדובר באסיר המגלה גישה קורבנית, והנמנע מנגיעה מעמיקה בעולמו הפנימי. הוא בעל אישיות מורכבת, מכור לסמים ואלכוהול, אשר במהלך השנים פיתח התמכרות נוספת לפורנוגרפיה. כל אלה, הגבירו את דחפיו המיניים ואת טעויות החשיבה שלו, תוך הפחתת יכולת האמפטיה שלו ביחס לקורבן. מאפייניו ההתנהגותיים מצביעים על קיומה של סטיה מינית - פדופילית, כאשר התמכרותו לאלכוהול וסמים, מגבירה את הסיכון הטמון בו. אף מב"ן אינו ממליץ על שחרורו המוקדם של העותר, זאת חרף העובדה כי רמת המסוכנות המינית הינה נמוכה כלפי קורבנות מזדמנים, אך בינונית ביחס לקטינות עימן הוא מצוי בהכרות מוקדמת. כיוון שהעותר לא יצא לחופשות במהלך מאסרו, לא נבדקה יכולתו לשמור על גבולות - בדיקה שהינה משמעותית לאור הרושם כי הינו בעל אישיות מורכבת ולא צפויה וכי "רב הנסתר על הנגלה". הבודקת אף הדגישה כי לאורך כל תקופת המאסר לא חל שינוי בהתנהלותו וכי הוא לא עבר, לא טיפול גמילה מחומרים פסיכואקטיביים, ולא טיפול יעודי לעברייני מין. הערכתו של מב"ן, עולה אף בקנה אחד עם דו"ח המרכז להערכת מסוכנות שבמסגרתו. מעריך המסוכנות קבע כי אמנם הסכנה לפגיעה מינית לקורבנות מזדמנים הינה נמוכה, אך מנגד, הסכנה לרצידיביזם לגילוי עריות, גבוהה קצת יותר. מסוכנות זו, עשויה לרדת אם הנ"ל יעבור טיפול המתאים לבעיותיו. גורם סיכון מרכזי הינו השימוש באלכוהול, הדורש תוכנית אינטנסיבית יעודית לגמילה מאלכוהול. גם הבעיות של שימוש בפורנוגרפיה ותכנים אחרים הקשורים להתנהגות מינית סוטה בעת משבר, דורשים טיפול הולם בתוכנית אינטנסיבית יעודית לעברייני מין, ויתכן אף שיהיה עליו לעבור טיפול יעודי לבעיותיו הספציפיות. אציין, כבר בשלב זה, כי העותר נמנע מלקבל טיפולים כאמור. בעתירתו הוא טוען כי עשה זאת בשל קשיים בשליטה בשפה העברית, והעדיף לתקן עצמו באמצעות לימוד הולם מדברי ספרות אשר נשלחו אליו מעבר לים. בפועל, לא עבר כל טיפול מפחית מסוכנות. אף הועדה המחוזית לטיפול בגילוי עריות [וג"ע] מתנגדת לשחרורו המוקדם של העותר. העותר יצר קשר מינורי עם גורמי הטיפול וסירב לקבל טיפול יעודי בעברייני מין, חרף ההצעות שהוצעו לו. מסתבר, כי הוא אף יצר קשר עם הקורבן - זאת מתוך טעות, לגרסתו - אולם נראה כי שוחח עימה בטלפון חרף הטעות, עובדה המצביעה על קושי לשמור על גבולות ועל הפרה של המלצת גורמי מב"ן. העובדה כי העותר לא ניצל את האפשרויות שניתנו לו לטיפול בין כתלי הכלא, מעידה, לדעת חברי הועדה, על כך כי טרם בשלו התנאים, לא ליציאתו לחופשה ולא לשחרורו המוקדם. מן הדו"ח החסוי עולה חשש נוסף למסוכנותו של העותר, וזאת בין היתר גם נוכח האפשרות כי הוא עלול לנצל את דרכונו הזר ולהימלט. 4. יש לזכור, כי העותר הינו בעל אזרחות כפולה, ישראלית וקנדית. יש עוד לזכור, כי אשתו וילדיו, לרבות ביתה של האישה, אשר היתה קורבן לעבירות, מתגוררים בארה"ב. לא ברור לנו, כיצד ניתן יהיה למנוע קשר בין העותר לבין קורבנו, שעה שהעותר מתחייב להעתיק את מקום מגוריו לקנדה - שם לא יהיה נתון לפיקוח אובייקטיבי. 5. העותר המציא לועדת השחרורים תוכנית פיקוח כללית, שתעשה במסגרת מוסד קהילתי נוצרי, שעיסוקו בטיפול, ייעוץ ושיקום עבריינים בתחומים שונים, הקרוי "וגנר הילס". כעולה ממכתביו אל המוסד, עיקר עיסוקו בטיפולי הבראה מהתמכרות מכל הסוגים, ובמיוחד סמים ואלכוהול, וזאת ברוח הדת הנוצרית. משלא נמצאה לנו תוכנית הולמת במכתבים אשר נמסרו לועדה, ואשר אף לא נתקבלו על דעתה, ביקשנו, בישיבה קודמת, כי יומצאו לנו הבהרות באשר למהותה של התוכנית. במענה, הגישה הסניגורית מכתבים כלליים נוספים, אשר אין בהם מענה לצורך בפיקוח וטיפול ספציפי בעותר. כמו כן הומצא לנו מכתב ממוסד אחר הידוע בשם "אגודת ג'ון הווארד", שהינה אף היא אגודת צדקה, העוסקת במעשי חסד וצדקה, לרבות תמיכה לאסירים לשעבר, הכנת תוכנית לחייהם אחרי השחרור, לרבות אספקת תמיכה חומרית ורגשית, והפנייתם לגופים הולמים, לצורך קבלת תמיכה לשחרור מהתמכרויות ויעוץ לחיי משפחה. הסניגורית ציינה, כי על העותר לעבור ראיון קבלה באחת האגודות, ובמידה ולא יתקבל, הוא יתקבל באגודה השניה. מלבד שתי אלה, הומצא מכתב שניתן מטעם רשות הבריאות של מחוז ואנקובר. כעולה ממכתב שניתן על ידי היועצת להתמכרויות של הרשות, מעניקה הרשות אפשרויות להשתתף בתוכניות גמילה במרכז בריאות הנפש של הרשות המצוי בנאניאמו, וזאת לכל תושב מדינת בריטיש קולומביה, כאשר לכל פונה נערכת תוכנית אישית לאחר ראיון קבלה. נציין, כל שלוש התוכניות שהוצגו בפנינו, הינן תוכניות כלליות, אשר אינן מתוות כל תוכנית טיפול ופיקוח אישית על העותר. 6. כבר נמצא לנו, כי העותר עצמו סירב לקבל את שירותי הטיפול החיוניים המוענקים באמצעות גורמי שב"ס, חרף העובדה כי הוצעו לו תוכניות הולמות, אשר ניתן היה למצוא בהן מענה הולם לבעיות ההתמכרות השונות שלו ולסטיותיו המיניות. גורמי הטיפול ציינו, כפי שהראינו לעיל, כי ללא טיפול הולם, טמונה בעותר סכנה. העותר נמנע מקבלת טיפול כאמור. אין לנו כל בטחון כי העותר יהא מוכן לקבל טיפול כאמור, עם הגיעו לקנדה. למעשה, פרט למכתבים כלליים של גופים המביעים רצון טוב ונכונות לטפל בעותר - טיפולים אשר אין באפשרותנו לדעת האם יוכלו להועיל לעותר - אין בפנינו כל תוכנית סגורה ומובטחת, אשר יהא בה משום טיפול שיתן מענה הולם לבעיותיו האקוטיות של העותר, ולצורך בהגנה על הציבור והקורבן מפניו. יתר על כן, אין בפנינו אף כל בטחון כי העותר לא ינסה ליצור קשר עם בני המשפחה והמתלוננת בכללם. אין אף כל אפשרות לפקח על מעשיו של העותר לכשיעזוב את הארץ. יש לזכור, כי חוות דעתם של גורמי הטיפול השונים, על פי הסעיפים 11[א] ו- 12[ב] לחוק שחרור על תנאי ממאסר התשס"א - 2001, הינן תנאי בל יעבור לשחרורו של אסיר. אמנם בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים, שירשמו, לסטות מחוות דעת אלה, אולם לשם כך, יש צורך בפירוט טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה ממסקנותיו של הגורם המקצועי. [ראה רע"ב 2140/11 נגר נגד מדינת ישראל [31.3.11]. 7. אנו ערים לפסיקתם של בית המשפט העליון ובעקבותיו אף פסיקות של ערכאות נמוכות יותר, באשר לשחרורם של אסירים שהינם אזרחים זרים, אשר אין להפלותם לרעה עקב העובדה כי יגורשו אל מחוץ לגבולות המדינה, כך שלא ניתן יהיה ליתן להם טיפול הולם. במקרה שלפנינו, מדובר באזרח ישראלי שהינו בעל אזרחות כפולה. אין כל מניעה להעניק לו בארץ את הטיפול הדרוש. לעניין זה נזכיר כי הוצע לעותר טיפול ראוי, אך הוא נמנע ממנו משיקוליו הוא. ועדת השחרורים אמורה להתחשב בכל הגורמים הרלוונטיים לעניינו של אסיר הניצב בפניה. יש מקרים, כגון המקרה אשר נדון ברע"ב 6993/08 בולמנגה נגד מדינת ישראל [25.11.08], בו הוחזר עניינו של אסיר לועדה, על מנת שתשקול את כל השיקולים הרלוונטיים לאחר שזו דחתה באופן גורף את בקשתו להשתחרר, וקבעה כי לא ניתן לפקח עליו בחו"ל. זאת חרף חוות דעת חיובית של מב"ן. 8. בעתירה שלפנינו, טוענת הסניגורית המלומדה, כי החלטתה של ועדת השחרורים אינה סבירה. שכן, היא לא נתנה משקל הולם להערכת המסוכנות שהוגשה בעניינו על ידי הועדה להערכת מסוכנות, שהינה הגוף המקצועי המוסמך, וזו קבעה מסוכנות נמוכה עד בינונית. כך גם עולה ממכלול חוות הדעת האחרות שהוגשו. לדעת הסנגורית, היה מקום ליתן את הדעת לעובדה שהעותר לא יצא לחופשות עקב בעיות אובייקטיביות, אולם חרף זאת הציג תוכנית מפורטת הנתמכת במסמכים אוטנטיים של ההוסטל בקנדה. בנסיבות אלה, לא היה מקום לקביעה כי אין בתוכנית כדי לאיין את מסוכנות העותר. אף היה מקום ליתן את הדעת לכך שהעותר יצא את גבולות המדינה, ויהיה במרחק אלפי ק"מ ממנה, תוך שהוא יקבל טיפול הולם על ידי גורם טיפול הדובר את שפתו. עוד טוענת הסניגורית, כי על הועדה היה לשקול את מכלול הנתונים, שעל פי סעיף 9 לחוק, תוך העמדת מסקנות מב"ן ווועדת גילוי עריות אל מול מסקנות המרכז להערכת מסוכנות, ותוכנית השיקום המקיפה אשר הוא הגיש, ולבחון האם אין תוכנית זו עשויה לאיין את המסוכנות הלכאורית הנטענת. 9. כפי שהדגשנו לעיל, העותר עבר עבירות חמורות. העותר סובל מבעיות התמכרות ואישיות אקוטיות הדורשות טיפול. העובדה שהעותר הינו אזרח זר, אין בה כדי למנוע מבעד הועדה לשקול את כל השיקולים הרלוונטיים הנוגעים לו. העובדה כי אסיר "יגורש" אל מחוץ לגבולות המדינה - ובמקרה שלנו אין הדבר כך - שכן, הוא יעזבה מרצונו - אינה פותרת את הועדה מלבחון את מסוכנותו, שכן אין מדינת ישראל, כמדינה מתוקנת, נוהגת להעביר את הבעיות הטמונות באזרחיה למדינות אחרות, אשר מטבע הדברים לא יהיו בידן הכלים לפקח על מסוכנותם. לא מצאנו כל פגם בקביעת הועדה, כי תוכנית השיקום אשר הגיש העותר לא די בה. כבר ציינו לעיל, מן הצד האחד את מורכבות בעיותיו של העותר, ומן הצד האחר, את העובדה כי לא ניתן יהיה לפקח על כך שיקבל טיפול ראוי. אין ספק כי לגופים הקנדיים רצון טוב, ויתכן כי אף כלים הולמים לטיפול בבעיות מורכבות מעין אלה. עם זאת, המכתבים שהומצאו לעיון הועדה ולעיונו של בית משפט זה, אינם נותנים מענה הולם לכל הנקודות החיוניות הנדרשות לתוכנית פיקוח. אין לנו כל ביטחון כי אכן העותר יפנה בפועל לתוכנית באחד המוסדות האמורים, אין אף ביטחון כי הוא יתקבל לתוכנית הולמת, ואין ביטחון כי הוא לא יצור קשר עם קורבנו. לכל אלה, נתנה הועדה את דעתה, תוך שהיא מעלה את החשש כי האסיר ימצא את דרכו לקורבן - קורבן אשר על פי חוות הדעת המקצועיות נמצאת בסיכון מירבי מן העותר. לועדה אין כל כלים לפקח על התוכנית ולמנוע את מסוכנותו של העותר. 10. נוכח כל אלה, סבורים אנו כי לא נפלה שגגה בהחלטתה של הועדה, באופן העושה אותה לבלתי סבירה, באופן המצדיק את התערבותה של ערכאה זו. על כן, העתירה נדחית. בית סוהר / כלאמשפט פליליאסיריםשחרור מוקדם מהכלאהרשעהעבירות מין