קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שחרור קטין ממשמורת: בפניי ערר על החלטות בית הדין לבקורת משמורת שמקום מושבו במתקן מת"מ, החלטות מיום 28.7.11 ומיום 11.8.11 במסגרתם נדחו בקשות לעיון חוזר של העורר שהוא קטין זאת מאחר והמשמורן שהוצע לפקח עליו אינו בעל חוזה שכירות בדירה בה אמור הקטין להתגורר ומכאן שלא ברור שהוא יוכל לעמוד בהתחייבות לארח את הקטין בדירה הנ"ל וכן לא ברור כי יש לו את האמצעים והיכולת לשמש כמשמורן. בטרם אתייחס לערעור אציין כי מעיון בהחלטות נשוא הערר ניתן לסבור כי התקיים דיון בבקשות לעיון חוזר במעמד ב"כ העורר כאשר עוה"ד טענה את טענותיה אשר נדחו לאחר בירור. המסמכים בהם נרשמה ההחלטה נושאים כותרת של "פרוטוקול". נרשם בפתח הדיון שמה של עוה"ד ולאחר מכן: . לאחר מכן נרשמים דבריה ובהמשך נרשמת החלטה. החזות של הפרוטוקול היא כאילו עומדת עוה"ד בפני בית הדין טוענת ולאחר מכן ניתנת החלטה. מדברי ב"כ העורר מסתבר כי למעשה אין מדובר בדיון כלל. ב"כ העורר הגישה בקשה וזו נדחתה בלא שהיא זומנה לדיון כדי שישמעו טענותיה. לטעמי נפל בכך פגם בסיסי בהתנהלותו של בית הדין. כאשר מוגשת בקשה לעיון חוזר בענין החזקתו במשמורת של אדם ראוי כי יתקיים דיון בו ניתן יהיה לשטוח את הטענות בנוכחות הצדדים וליתן החלטה. לגופו של ענין - מאז שניתנו ההחלטות חלף זמן ולמעשה אמור העורר, גם עפ"י החלטות בית הדין להשתחרר ממשמורת בתוך כחודש לכל היותר. בהתאם, משמעות הדיון שבפניי כעת היא סוגיית החזקתו במשמורת לתקופה של כחודש וזאת עד לכשיגיע לגיל של 17 ועשרה חודשים. בפועל, מעבר לתקופת זמן זו והגעתו לגיל שנקבע בנוהלים כגיל שבו ניתן לשחרר קטין ממשמורת אף ללא פיקוח, אין להחזקתו במשמורת כל תכלית אחרת, זאת מאחר ואין אופק צפוי להרחקתו חזרה למולדתו. בית הדין למשמורת היה ער לכך וציין זאת במפורש בהחלטתו אלא שלגישתו יש להקפיד על הנהלים שנקבעו וזאת כדי למנוע מצב של קטינים שישוחררו ממשמורת ללא סדרי פיקוח נאותים. סבור אני ככלל כי מדיניותו של בית הדין ראויה. כל נקודת זמן שתקבע לפי גיל יכולה להחשב כנקודת זמן שרירותית ואולם ראוי לקבוע נקודת זמן כזו אשר עד אליה נמצא קטין בפיקוח של רשויות המדינה הדואגות לשלומו. הדבר נכון בכל עת בה דנים בתי משפט בעניינם של קטינים. מצבו של קטין משתנה עפ"י חוק ביום הגיעו לגיל 18 ולעתים עיתוי של מעשה יום לפני אותו גיל או יום אחרי משנה את מצבו המשפטי. כך גם במקרה זה ולכן אינני רואה פגם בגישה כי יש להקפיד בגיל שנקבע. עם זאת סבור אני כי במקרה הנ"ל היה נכון לקיים דיון במעמד עוה"ד וכן במעמד עו"ס של מתקן הכליאה אשר עליה לבחון את חלופת המשמורת המוצעת ולהביא בפני בית הדין את המלצותיה. מעבר לכך, נראה כי קיימת אפשרות שלבית הדין יגיע אותו שוהה אשר על שמו הסכם השכירות לדירה בה אמור להתגורר המשיב באופן שבו ניתן יהיה גם להבהיר את סדרי המגורים של המשיב. אשר על כן אני מורה כדלקמן: אני מורה לעו"ס של מתקן משמורת לבדוק את המשמורת המוצעת ולהגיש לבית הדין חוות דעת במידת האפשר בתוך 10 ימים מהיום. באופן שבו יתקיים דיון במעמד הצדדים ובמעמד הע"ס בתוך 14 ימים מהיום. חלופת המשמורת תבחן ע"י בית הדין לבקורת משמורת בפרק זמן זה ותנתן החלטה לאחר בחינת החלופה לגופה ותוך התייחסות לחוות הדעת של עו"ס מתקן המשמורת. יובהר כי לגופו של ענין אינני מביע עמדה. בית הדין למשמורת יבחן את הנתונים שיוצגו בפניו ויתן את החלטתו. עוד יודגש כי ער אני לעובדה שלמעשה מדובר בתקופת משמורת קצרה ואולם כאמור סבור אני כי ראוי להקפיד על הנהלים ולענין זה לא מצאתי פגם בהחלטת בית הדין למשמורת. בכל הנוגע לסדרי הדין ואופן קיום דיונים שלא בנוכחות הצדדים ראוי שהנושא ייבחן ושדיונים בבקשות לעיון חוזר או בבקשות להארכת תקופת המשמורת, שהם דיונים הזהים במהותם להארכות מעצר, יהיו בנוכחות ב"כ המוחזקים באופן שבו ניתן יהא לטעון, להציג את כל הנתונים ולאחר מכן ליתן החלטה שמבוססת על שמיעת מכלול הטענות והצגת כל התמונה בפני בית הדין. קטיניםמשרד הפניםשחרור עובדים זרים ממעצר