סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) התשל"ו - 1976 קובע: "תשובת מנהל 4) (א) מנהל הארנונה ישיב למשיג תוך ששים יום מיום קבלת ההשגה. (ב) לא השיב מנהל הארנונה תוך ששים יום - ייחשב הדבר כאילו החליט לקבל את ההשגה. זולת אם האריכה ועדת הערר האמורה בסעיף 5, תוך תקופה זו, את מועד מתן התשובה, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובלבד שתקופת ההארכה לא תעלה על שלושים יום". קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תשובת מנהל הארנונה: 1. בפניי עתירה מנהלית בה נדרש בית משפט זה להצהיר, כי השגותיו של העותר התקבלו ביחס לשומות לשנים 2008 עד 2010, בהתאם לסעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) התשל"ו - 1976 (להלן: "החוק"). 2. רקע עובדתי בתמצית: א. העותר הינו יו"ר הוועד המקומי ויו"ר הנהלת האגודה החקלאית במושב שדה אליעזר. ב. במהלך חודש 11/2007 הוציא המשיב לעותר שומה לשנת 2008. ג. בתאריך 03/01/08 הוציא המשיב לעותר שומה מעודכנת לשנת 2008. העותר הגיש השגה לשומה המעודכנת. ד. בתאריך 15/04/08 שלח המשיב שומה מעודכנת נוספת לשנת 2008, גם לשומה זו הגיש העותר השגה נוספת. ה. במשך תקופה ארוכה ניהלו הצדדים ביניהם הליכים משפטיים ביחס לשומה לשנת 2008, וזאת בערכאות השונות. לבסוף הובאו בפני בית משפט זה (כב' סגן הנשיא השופט אברהם אברהם) שני הליכים להכרעה (עמ"ן 115/09 ועת"מ 270/09) . הדיון בשני ההליכים אוחד. ביום 07/03/10 ניתן פסק דין על ידי בית משפט זה. על פסק הדין, הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, עד כה טרם הוכרעה. ו. בעקבות פסק הדין של בית משפט זה, התכנסה וועדת הערר, בהחלטתה ביום 04/05/10 קבעה כי: "המבנים שמספריהם 6, 5 ו- 7 משמשים כשטח מסחרי ואילו ביתר המבנים הועדה לא ביקרה". ז. בתאריך 20/07/10 הוציא המשיב לעותר שלוש שומות ארנונה מעודכנות לשנים 2008 - 2010, הנושאות סכומים חדשים ומטראז' שונה משומות קודמות. בתאריך 18/08/10 הוגשו השגות ביחס לשומות החדשות. ח. בתאריך 07/09/10 שלח ב"כ המשיב מכתב לב"כ העותר, בו צויין כי ההשגות לשנים 2008 ו- 2009 לא ידונו, הואיל והליכי הערר בגין שנים אלה הסתיימו עם מתן פסק הדין של בית משפט זה. כמו כן, נדרש העותר במכתב זה להגיש השגה לכל שנה בנפרד. ט. בתאריך 19/09/10 הגיש העותר השגות נפרדות לגבי השנים 2008 - 2009, והודעת ערר לגבי השומה לשנת 2010. 3. טענות העותר בתמצית: א. בתאריך 13/12/10, ומשפקע המועד על פי חוק ליתן החלטה בהשגות הנ"ל, יש לראות את השגותיו כמתקבלות על פי סעיף 4 (ב) לחוק. ב. מעמדה של הודעת שומה עדכנית, הינו כמעמדו של כתב תביעה מתוקן, בו רשאי הנתבע לתקן כתב הגנתו ללא נטילת רשות מאת התובע. ג. משהוגשה "שומה עדכנית", רשאי הנישום להגיש "השגה עדכנית" בגין הקביעות המחודשות שיצאו בשומות אלו. ד. בשעה שהשומות העדכניות מעדכנות המטראז', אשר היה קיים בשומות הקודמות, הרי שהעותר זכאי להשיג על המטראז' החדש. ה. עת ששלח המשיב את השומות העדכניות, הוא פעל בניגוד להחלטת בית משפט זה, המגובה בהחלטת ועדת הערר. ו. שומות הארנונה העדכניות, אינן עומדות בהחלטות בית המשפט ו- ועדת הערר, אלו קובעות עובדות לגבי שטחים שאינם בידי העותר ו/או באחזקתו. 4. תשובת המשיב בתמצית: א. ביחס לשנים 2008 - 2009 ניתן פסק דין ע"י כב' סגן הנשיא השופט אברהם אברהם בתיק מאוחד ע"מ 115/09 ועת"מ 270/09, על כן קיים מעשה בית דין. ב. העותר לא פעל על פי פסק הדין הנ"ל, וכהרגלו סירב לאפשר ביצוע המדידה כפי רצונם של מודדי המועצה, על כן פעל המשיב על פי פסק הדין הנ"ל, וקבע את גודל השטח לפי המסמכים שבידיו. ג. העותר הגיש את העתירה באיחור. ד. ביחס לשנת 2010, המשיב ענה כדין על ההשגה שהגיש העותר. המשיב פנה לעותר מספר פעמים על מנת לדעת אלו שטחים הוא מחזיק, ולאחר מספר התכתבויות נענה העותר, והמציא למשיב תשריט של השטחים אותם מחזיק, על כן הורה המשיב ביום 08/02/11 למפקח לבדוק אמיתות התשריט בתיאום עם העותר, בדיקה זו עת שהוגשה התגובה טרם נעשתה. 5. דיון והכרעה: א. השאלה הראשונה והעיקרית הדורשת התייחסות והכרעה, נוגעת למתן תשובה להשגות, אשר הגיש העותר ביחס לשנים 2008 - 2009. הסעיף הרלוונטי לענייננו, הינו סעיף 4 לחוק. סעיף זה קובע: "תשובת מנהל 4) (א) מנהל הארנונה ישיב למשיג תוך ששים יום מיום קבלת ההשגה. (ב) לא השיב מנהל הארנונה תוך ששים יום - ייחשב הדבר כאילו החליט לקבל את ההשגה. זולת אם האריכה ועדת הערר האמורה בסעיף 5, תוך תקופה זו, את מועד מתן התשובה, מטעמים מיוחדים שיירשמו ובלבד שתקופת ההארכה לא תעלה על שלושים יום". אציין תחילה, כי מזה תקופה מתנהלים בין הצדדים הליכים שונים. ביחס לשנת המס 2008, הגיש העותר השגה, אשר נדחתה ובגינה הגיש העותר ערר בפני ועדת הערר. העותר לא השלים עם החלטת ועדת הערר, והגיש לבית משפט זה עמ"ן מס' 115/09. גם המשיב הגיש לבית משפט זה עת"מ מס' 270/09, הדיון בשני ההליכים אוחד. ביום 07/03/10 נתן כב' השופט אברהם אברהם פסק דין, ובו דחה מצד אחד את ערעורו של העותר, תוך קביעה כי סיווג הנכסים בהם מחזיק העותר בחצר הוריו, משמשים למסחר, ומאידך קיבל את ערעור המשיב על פיו קבע כי, סיווג הנכס בו מחזיק העותר כמסחר, יחול כבר בשנת 2008. באשר לשאלה האם אכן העותר מחזיק במבנים שצויינו בהודעת הארנונה, הורה בית המשפט להחזיר את העניין לפתחה של ועדת הערר, על מנת שתכריע בשאלה זו, ולאחר מכן ייקבע שטח המבנים. בית המשפט עוד הורה, כי המדידה תיעשה על ידי מודדיה של המועצה, ואם העותר לא יאפשר להם לבצע את המדידה, אז יקבע המשיב את גודל השטח, לפי המסמכים שבידיו (להלן: "פסק הדין"). בעקבות פסק הדין, התכנסה ועדת הערר, וביום 04/05/10 החליטה כדלקמן: "1. היות וקיימת מחלוקת לגבי שטח המבנים שעליהם קיבלה הועדה החלטה ביום 22/09/09, הועדה מחליטה להורות למועצה לבצע מדידה של כל שטח המבנים במשק קמארי, ולהעביר לעורר את תוצאות המדידה באופן בו הועברו לשאר תושבי המועצה. 2. הועדה קובעת כי המבנים שמספריהם 5, 6 ו- 7 בתשריט, שהיווה בסיס להחלטתה הנ"ל, ובהם ביקרה הועדה - משמשים כשטח מסחרי. ביתר המבנים הועדה לא ביקרה". בחינת החלטת ועדת הערר עולה, כי הועדה, על אף שציינה בגוף ההחלטה כי היא עיינה בפסק הדין, הרי בפועל לא פעלה על פיו. פסק הדין קובע מפורשות, כי תחילה על הועדה לקבוע באיזה מבנים מחזיק העותר, ולאחר מכן תיגש למלאכת מדידת השטחים. במקום שהועדה תיישם את פסק הדין כלשונו וככתבו, היא הורתה למועצה לבצע את המדידות, מבלי שקבעה קודם באיזה מבנים מחזיק העותר, ולהדגיש כי מעיון בפסק הדין עולה, כי שאלת המדידות וסירוב העותר לאפשר למודדים מטעם המועצה, הייתה אז במחלוקת בין הצדדים, ומכאן קביעת כב' השופט אברהם אברהם, כי תחילה תכריע ועדת הערר בשאלה באיזה מבנים מחזיק העותר, ולאחר מכן תעשה המדידות, באותו פסק דין הדגיש בית המשפט, כי המדידות ייעשו על ידי מודדי המועצה, והיה ובאם העותר לא יאפשר להם זאת, כי אז יקבע המשיב את גודל השטח לפי המסמכים שבידיו. בהינתן האמור, החלטת ועדת הערר מיום 04/05/10, נראית לי שגויה, ולטעמי יש להחזיר את העניין לועדה על מנת שתפעל בהתאם לפסק הדין. בהקשר זה אציין, כי לאורך כל הדרך המשיב טען, חזר וטען כי העותר מסרב לאפשר למודדים מטעמו לבצע את המדידות, לתמיכה בטענות אלה, צירף מכתבים שונים של החברה, אשר מבצעת את המדידות מטעם המועצה. טענה זו אין לה כל מקום בדיון שלפנינו, מאחר וכאמור, שאלת המדידות כבר הוכרעה בפסק הדין. ב. לעניין השאלה שהצבתי לעיל, ולמען הבהרת התמונה, ראוי להביא את השתלשלות העניינים. מעיון במסמכים שצורפו, הן לעתירה והן לתשובה עולה, כי בשל סירוב העותר לאפשר למודדים מטעם המועצה להשלים את עבודות המדידה, הוציאה המועצה ביום 20/07/10 שומות עדכניות לשנים 2008, 2009, 2010, שומות אלה בחלקן מבוססות על מדידות ובחלקן האחר על הערכות. לאחר שנתקבלו ההשגות הנ"ל אצל העותר, הגיש העותר, באמצעות ב"כ ביום 18/08/10, השגה משותפת, אשר התייחסה ביחד לשלושת השנים, באותה השגה העלה העותר טענות שונות כנגד חיובי הארנונה לשנים הנ"ל, ובסופו של דבר ביקש לבטל את השומות, ולהוציא שומות נכונות רק לגבי הנכסים עליהם אין מחלוקת, כי הם לטענתו בחזקתו על פי הסיווג הנכון שנעשה בעבר. ההשגה הנ"ל הובאה בפני ב"כ המשיב. במכתבו מיום 07/09/10 השיב ב"כ המשיב לב"כ העותר, בו ציין כי הורה למשיב שלא להתייחס עניינית להשגה המשותפת הנ"ל, וזאת מהסיבות הבאות: א. ההתייחסות בנושאי ארנונה לכל שנה בנפרד ולא ביחד. ב. מבחינת המועצה, הליכי הערר בגין השנים 2008, 2009 הסתיימו עם מתן פסק הדין. ג. בנסיבות שיצרה התנהגות העותר בסרבו לאפשר ביצוע המדידות, פעלה המועצה במדוייק בהתאם להחלטת בית המשפט. ד. לעניין השומה לשנת 2010, רשאי העותר לפעול על פי החוק. למכתב של ב"כ המשיב, צורף מכתבו של המשיב מיום 06/09/10, בו הוא למעשה חזר על הדברים שנאמרו במכתבו של ב"כ. בתשובה למכתבים הנ"ל, שלח ב"כ העותר ביום 19/09/10 מכתב, בו דחה את טענות ב"כ המשיב, והפנה לפסק הדין ולהחלטת ועדת הערר מיום 04/05/10, שניתנה כאמור לאחר מתן פסק הדין, הוא הוסיף במכתב, כי מבלי לפגוע בטענות העותר, מצרף השגות נפרדות לגבי השנים 2008, 2009. ב"כ המשיב השיב למכתבו של ב"כ העותר במכתב מיום 07/10/10, בו הודיעו כי השומות 2008, 2009 הן שומות סופיות כפוף להחלטת בית המשפט העליון. לעניין ההשגה ביחס לחיוב העותר בארנונה בשנת 2010, טען ב"כ המשיב, כי דחיית ההשגה על ידי המשיב, נעשתה מחמת הזהירות, על כן ומאחר ולא הוגשה השגה נפרדת לשנת 2010, סבור ב"כ המשיב, כי פניית העותר הייתה מוקדמת, שכן לא הוגשה השגה כדין. בתשובה למכתב הנ"ל, שלח ב"כ העותר ביום 14/10/10 מכתב, בו חזר על טענותיו הקודמות. ולמען הזהירות ומבלי לוותר על טענותיו, הגיש השגה נוספת לשנת 2010. ביום 15/11/10, שלח גזבר ומזכיר המועצה לב"כ העותר מכתב, בו ביקש שיתן הבהרות להשגה אשר הגיש לחיובו בארנונה לשנת 2010. ביום 21/11/10 שלח ב"כ העותר לגזבר המועצה מכתב, בו מסר פירוט להשגה שהגיש לעניין שנת 2010. ביום 01/12/10 שלח גזבר המועצה מכתב תשובה לב"כ העותר, בו דרש, בין היתר, מהעותר שיתן תשובה מדוייקת לשאלה באיזה נכסים מחזיק העותר, מה סיווגם הנכון ומה גודלם הנכון. בסיפא של המכתב צויין, כי עד לקבלת ההבהרות, ההשגה נדחית מחמת זהירות. ב"כ העותר השיב למכתב הנ"ל במכתב ביום 13/12/10, ובו הסביר כי העותר משיג על סיווג המבנה אותו הוא מחזיק, וכי לאחר מדידה חדשה ועדכנית על בסיס נתונים חדשים, עולה לטענתו כי המבנה אותו שוכר העותר הינו בגודל של 526 מ"ר. גם במכתב זה טען, כי טרם נתקבלו תשובות להשגות שהועברו ביחס לשנים 2008, 2009, ומאחר והמועד פקע, על כן יש לראות את ההשגות שהתקבלו במלואם. עוד ביקש ב"כ העותר, להעביר לו שומות מעודכנות לשנים הנ"ל הלוקחות בחשבון קבלת השגותיו. ג. לאחר שסקרתי בהרחבה את מכלול ההתכתבויות כמפורט לעיל, נראה לי כי יש לראות במקבץ התשובות כמפורט לעיל, אשר שלח המשיב וב"כ לעותר, כמתן החלטה בהשגות הנ"ל. אומנם בנסיבות שנוצרו, ומאחר וכל צד התבצר בעמדתו לאורך כל הדרך, לא ניתן היה להחליט עניינית בהשגות העותר. סבור אני, כי סעיף 4 (ב) לחוק נועד למקרה שבו מנהל הארנונה אינו משיב לחלוטין להשגה שהוגשה לו, ואילו בעניין שלפנינו כפי שפירטתי לעיל, היו מספר רב של התנצחויות והתכתבויות, ובין הצדדים התעוררה מחלוקת ממשית ועקרונית לעניין מועד מדידת הנכס, אשר בגינו הוצאו השומות של המשיב, וכן לעניין מהותה של שומה עדכנית, האם יש לראותה כהמשך לשומה קודמת על פי הפרשנות שנתן ב"כ המשיב או שיש לראותה כשומה חדשה, ועליה יש גם להגיש השגה, כגרסת העותר. בנסיבות כגון דא, יש לראות במכתבים אשר שלח המשיב, כהחלטה בהשגות אשר הגיש העותר. מכל מקום, גם אם תרצי לומר כי אין במכתבים אלה כהחלטה בהשגות שהגיש העותר, לטעמי יש לראות במכתב לבדו של ב"כ המשיב מיום 07/09/10 כמפורט לעיל, כהחלטה בהשגות. סוף דבר, המסקנה לה הגעתי, כי יש לדחות את העתירה, עם זאת ועל מנת למנוע התדיינות נוספת בשאלות שעוררתי לעיל, סבור אני כי הדרך היעילה, הראויה והצודקת בנסיבות העניין הינה להחזיר את העניין לועדת הערר, אשר תיישם את פסק הדין, דהיינו תקבע תחילה באיזה מבנים מחזיק העותר, ולאחר מכן תערוך מדידות, הכל על פי פסק הדין. לאחר שתיישם הוועדה את ההנחיות שנקבעו בפסק הדין, תוציא המועצה שומות עדכניות חדשות לשנים 2008 - 2010, על שומות אלה, תינתן לעותר הזכות להגיש השגות ועררים, הכל בהתאם לחוק. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ארנונה