האם יש הגבלה במספר שאלות ההבהרה שאפשר להפנות למומחה ? קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה: 1. לפנינו בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין, פרופ' קטן. נציין, כי המדובר בבקשה חריגה בהיקפה, כאשר המדובר ב-53 (!!!) שאלות הבהרה אותן ביקש התובע להפנות למומחה. 2. לאור מספרן הבלתי מקובל והבלתי סביר של שאלות ההבהרה שביקש ב"כ התובע להפנות, נקבע על ידינו דיון בבקשה, וכן הורינו לב"כ התובע לשקול מהן 20 השאלות החשובות והמשמעותיות מטעמו, על מנת להתמקד בהן. למרות החלטה זו, עמד ב"כ התובע במעמד הדיון על טענתו, כי זכותו להפנות למומחה מספר שאלות ומספר מאמרים כרצונו, גם אם מדובר בעשרות ואף מעבר לכך. ב"כ התובע טען, כי אין כל רלוונטיות להכבדה הניכרת על המומחה, על הצד שכנגד או על בית הדין, וכי השיקול היחיד שיש לקחת בחשבון, הינו זכותו של התובע להפנות שאלות כרצונו, שכן השיטה בבית הדין לעבודה, הינה שיטה של הפניית שאלות הבהרה, להבדיל מחקירה נגדית של המומחה. 3. ב"כ הנתבע ציין במעמד הדיון כי ל-53 שאלות ההבהרה צירף התובע עשרות ואולי מאות עמודים של מאמרים, אליהם התבקש המומחה להתייחס וכי המדובר בהתנהלות בלתי סבירה ובלתי ראויה, מה גם שבית הדין אפשר לתובע להתמקד ב-20 השאלות המשמעותיות מטעמו והוא לא עשה כן. ב"כ הנתבע ציינה, כי הגשת הבקשה באופן בו הוגשה, חוטאת למטרתן של הפניית שאלות ההבהרה ומהווה ניצול ציני של הליך הפניית שאלות ההבהרה. 4. עוד במעד הדיון ניתנה על-ידינו החלטה, כי בית הדין לא יתיר הפנייה של 53 שאלות הבהרה למומחה, אשר חלקן חוזרות על עצמן, בלתי רלוונטיות וכד'. הורינו לנתבע להגיב על השאלות אחת לאחת לגופן, תוך שציינו, כי בית הדין ייקח בחשבון בנסיבות המיוחדות של תיק זה, חיוב התובע בהוצאות. 5. בבתי הדין לעבודה קיימת מזה שנים, שיטה ייחודית למינוי מומחים- יועצים רפואיים. (לעניין זה, הננו מפנים בין היתר לעב"ל 389/09 לגזיאל שמואל ואח' נ' המל"ל, מיום 14/2/11). בהתאם לשיטה זו, מתמנים מומחים מתוך רשימה ייעודית ובית הדין נותן משקל רב לחוות הדעת מטעמם, ומתייחס לחוות הדעת כ"אורים ותומים". שיטת מינוי המומחים, קבלת חווה"ד מטעמם והפניית שאלות הבהרה אליהם, עוגנה בהנחיות הנשיא בדבר מינוי מומחים - יועצים רפואיים, כאשר הנוסח הרלוונטי של ההנחיות כיום הינו מ- 13/4/10. בהתאם להנחיות אלה ניתנת, כדבר שבשגרה, חוות דעתו של המומחה על סמך מסמכים רפואיים וללא בדיקת התובע, אלא אם כן המומחה מודיע שיש בכך צורך. לצדדים האפשרות לבקש הפניית שאלות הבהרה למומחה, כמפורט בס' 14 להנחיות הנשיא. אין התייחסות, כמובן, בהנחיות הנשיא למספר שאלות שתופננה למומחה, אולם ברור, שיש להפעיל את השכל הישר ולבחון את רלוונטיות השאלות, וכן להפעיל את עקרון המידתיות. מטרתן של שאלות ההבהרה, כשמן, הוא להבהיר עניין בלתי ברור בחוות דעת המומחה, ולא להתווכח עם מסקנותיו של המומחה, וגם לא לבחון את מומחיותו. בעיקרו של דבר נועדה חוות הדעת, לסייע בידי בית הדין לקבוע, האם קיים קשר סיבתי בין אירוע בעבודה, או בין אירועים זעירים או חשיפה מתמשכת לנזק הקיים אצל התובע, אם בדרך של תאונת עבודה ואם בדרך של מחלת מקצוע, או פגיעה בדרך של מיקרוטראומה. 6. בבר"ע 19575-03-11 דוד בן חמו נ' המוסד לביטוח לאומי (2.6.11), נפסק כי: "בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה - דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין, ולאחר בחינה - בין היתר - של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי - מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן - המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו 0-139 דן יצחק - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (1987); להלן - עניין יצחק); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי...". 7. עוד נפסק, כי אין מקום להפנות למומחה שאלות, שהינן תיאורטיות ובוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לתביעה, אין מקום להפנות למומחה שאלות העומדות בניגוד למסמכים רפואיים, או לשאלות קודמות של המבקש עצמו, ואין מקום להפנות למומחה שאלות הסוטות מהתשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין (עיין בבר"ע 331/07 יצחק לוי נ. המוסד לביטוח לאומי). 8. "נוסיף כי המומחה הרפואי, אינו חייב להוכיח באותות ובמופתים מהם הגורמים המוכחים למחלת המבוטח. די בכך שיחווה דעתו באופן ברור, על פי מיטב ידיעותיו, מומחיותו ושיפוטו הרפואי, על קיומו או העדרו של קשר סיבתי בין המחלה או הליקוי לבין תנאיה עבודה. " (עיין בעב"ל 215/05 מוריס מגירה נ. המוסד לביטוח לאומי). 9. לאור האמור לעיל תופננה השאלות הבאות למומחה: א. המומחה בסיפא לחוות דעתו מ-25.7.11, ציין כי בספרו של דה-ויטה לא מצוין שחומרים כימיים כלשהם תורמים להופעת מחלת הלימפומה ע"ש הוצ'קין. האם המומחה סבור, כי מספרו של דה-ויטה עולה, שגורם תורשתי, או נגיפי הוא שאחראי על הופעת המחלה? האם העדר הקשר בין הוצ'קין לחומרים כימיים, הינו בין אם מדובר בחשיפה נשימתית, ובין אם מדובר בחשיפה במגע? ב. למומחה הועברה התשתית העובדתית המוסכמת, אשר בה מפורטת חשיפה לחומר שונים, לרבות טרי כלור אתילן, וכן פריאון ודיואוקסינים. המומחה בחוות דעתו התייחס לחומרים שנפלטו מטורבינות הגז, אולם לא ציין במפורש, האם החשיפה לטרי כלור אתילן ולפריאון, כפי שהוזכרו בסעיפים 10-12 ו-14-15 לתשתית העובדתית המוסכמת, אף היא בגדר חשיפה לחומרים כימיים, שאינה קשורה ללימפומה ע"ש הוצ'קין. המומחה מתבקש להבהיר, האם חוות דעתו מתייחסת לכלל החומרים המצוינים בתשתית העובדתית המוסכמת? ג. התובע מצרף לבקשתו כנספח 5, דו"ח של חומרים מסרטנים ודאיים בבני אדם. הגם שהמדובר במסמך מ-12.4.02, דהיינו לפני 10 שנים, מתבקש המומחה להשיב - האם החומרים אליהם נחשף התובע, בהתאם לנתונים ברשימת העובדות המוסכמות-עובדות/1, זהים למי מבין החומרים ברשימה בנספח 5, בהתייחס להרכבם הכימי ובהתייחס לריכוז אליו נחשף התובע, והאם סוג המחלה הספציפית ממנה סבל התובע - לימפומה ע"ש הוצ'קין, נגרמה ע"י חומרים מסרטנים, מבין אלה המפורטים ברשימה? ד. המומחה מופנה לנספחים 2-4 וכן 7-9 שהוגשו ע"י התובע, ומתבקש להשיב - האם מנספחים אלה עולה, כי החומר הנפלט מתחנות כח, גורם ללימפומה ע"ש הוצ'קין, והאם החומרים המפורטים בנספחים, זהים לחומרים המפורטים בתשתית העובדתית המוסכמת- עובדות/1? ה. המומחה מופנה לנספחים 11-27 המתייחסים, לטענת התובע, לקשר הסיבתי בין חשיפה לטרי כלור אתילן לבין סרטן הלימפומה ע"ש הוצ'קין. המומחה מתבקש להשיב - האם אכן קיימים מחקרים המהווים דעה רפואית מקובלת שנקבעה במרכזים רפואיים חשובים, או בספרי לימוד בעלי מעמד מקצועי מכובד, או בעיתונים רפואיים ראשיים ובאתרי המידע הרפואיים המקוונים העיקריים, הכוללים הצלבות בין מספר גדול של מאמרים ומחקרים רפואיים, המצביעים על קיום קשר סיבתי בין מחלת הלימפומה ע"ש הוצ'קין מהסוג בה לקה התובע, לבין חשיפה לטרי כלור אתילן, כפי שנחשף התובע בעבודתו, כמתואר בעובדות המוסכמות. תשומת לב המומחה מופנית לכך, כי חלק מהמחקרים, שצורפו ע"י התובע לבקשתו להפניית שאלות הבהרה, מתייחסים לתחנות כח חשמליות ולא לטורבינות גז, והתשתית העובדתית הרלוונטית לענייננו, הינה אך ורק זו שצוינה בעובדות/1. כמו כן מתבקש המומחה להתייחס, אך ורק למאמרים שברור מהיכן נלקחו ומתי פורסמו. ו. המומחה מופנה לנספח 34 ומתבקש להשיב - האם מנספח זה עולה, כי חיילים שנחשפו לאותם חומרים אליהם נחשף התובע, לקו בלימפומה ע"ש הוצ'קין? האם ניתן ללמוד מנספח זה, על קשר סיבתי בין החומרים אליהם נחשף התובע, לבין המחלה ממנה סבל? ז. המומחה מופנה לנספחים 29-31, וכן 37-40 ומתבקש להשיב - האם במאמרים אלה מתועדת חשיפה לאותם חומרים אליהם נחשף התובע, והאם ניתן ללמוד ממאמרים/ תוצאות מחקרים מתועדות אלה, כי קיים קשר סיבתי בין חשיפה לדיואוקסינים, כפי שנחשף התובע וכמתועד בסעיפים 16-18 לעובדות/1, לבין לימפומה ע"ש הוצ'קין? ככל שהמומחה סבור, כי נספח כלשהו הינו בעל משקל מדעי שיש לייחס לו חשיבות, והוא לא צורף ע"י התובע במלואו, והמומחה סבור כי יש לכך חשיבות, יבהיר המומחה - איזה מאמר הועבר לו בחסר והוא מעוניין שיועבר לו במלואו? 10. אין מקום להפנות למומחה את שאלות 2-4 המתייחסות לספרו של דה-ויטה, שכן המומחה בחוות דעתו לא התייחס לכל היבט תעסוקתי שהוא, אלא ספציפית לכך, שמספרו של דה-ויטה לא עולה, שחשיפה לחומרים כימיים היא הגורמת להופעת מחלת הוצ'קין, ובענייננו התשתית העובדתית הרלוונטית, הינה חשיפה לחומרים כימיים, כמפורט בעובדות המוסכמות שסומנו כעובדת/1, ואין מקום להעברת שאלות היפותטיות אחרות. אין מקום להפניית שאלות 5-8 למומחה שכן, כפי שהובהר לעיל, השאלה - האם, מבחינה מדעית, ניתן לקבוע קשר סיבתי חיובי, ולא האם קיימת איזה שהיא אפשרות תיאורטית לקיומו של קשר כזה, והאמור בסעיפים 5 ו-7 לתגובת הנתבע - מקובל עלינו. כמו כן, אין מקום להעברת שאלות תיאורטיות, ולו המומחה היה קובע, כי קיימת אפשרות לתרומה של העבודה על הופעת המחלה, היה מקום לשאול שאלה באשר לאחוזים, מה גם שלצורך קביעת קשר סיבתי, צריך קביעה עקרונית במידת וודאות העולה על 50% לקיומו של קשר, ורק לאחר שנקבע קיומו של קשר, יש לבחון, האם התרומה הספציפית של העבודה, במקרהו של התובע, תרמה 20% ומעלה למכלול הנזק. עיין לעניין זה לדוגמא, בפסק-דינו של השופט פליטמן (כתוארו אז), בעב"ל 52081-05-10 דורון תמיר נ' המוסד לביטוח לאומי, בסעיף 7 ג' ו-ד' לפסק-הדין. 11. אין מקום להפנות למומחה שאלות הסוטות מהתשתית העובדתית המוסכמת, כגון שאלות בהתייחס לבנזן, והאמור בסעיף 18 לתגובת הנתבע - מקובל עלינו. אין מקום להפנות שאלות שאינן ברורות, ואין בהן כדי לקדם ולהבהיר את חוות הדעת, כאמור בשאלות 40-41. אין מקום להפניית שאלות 42-43, אשר המידע המפורט בהן לא ברור מקורו, אין בו נתונים על ריכוז החומר על משך החשיפה. ככלל נוסחו שאלות ההבהרה בצורה תמציתית, הרלוונטית לעובדות תיק זה ואשר תשובה עליה יהא בה כדי לתרום להכרעה בתיק. 12. למרות שספק רב אם מנגנון החשיפה, כמו גם זהות החומרים, ריכוזם, תדירות החשיפה וכד', דומים או זהים בין המוזכר במרבית הנספחים לבין עניינו של התובע, כמתועד בתשתית העובדתית המוסכמת, הופנו למומחה המאמרים לעיונו, על מנת שהמומחה יעיין בהם. נציין רק, כי המומחה בחוות דעתו הסביר, כי קיים הבדל מחלת הלימפומה ע"ש הוצ'קין, הנגרמת ככל הנראה ע"י נגיף, לבין מחלת הלימפומה מסוג NON-HODGKIN'S, ויש לבחון - האם המאמרים או חלקם, מתייחסים לסוג אחר של הלימפומה, ולא לסוג שבו לקה התובע. 13. המומחה ישיב על השאלות במידת האפשר תוך 30 יום. שכרו של המומחה ישולם מתקציב המדינה באמצעות קופת בית הדין, כמקובל. 14. בעת פסיקת ההוצאות בסיום ההליך, ייקח בית הדין בחשבון לחובת התובע את אופן ומספר שאלות ההבהרה שהוגשו על-ידו, ואשר גם לאחר האפשרות שניתנה לתובע ע"י בית הדין, הוא לא טרח לצמצמם. 15. מזכירות בית הדין תצרף להחלטה זו ולחומר שנשלח לרופא, גם את הנספחים שצירף התובע לבקשתו להפניית שאלות הבהרה. שאלות הבהרה למומחהמומחהשאלות משפטיות