קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לתיקון כתב תביעה הוספת עילה: 1. זוהי בקשתן של התובעות להתיר להן לתקן את כתב התביעה שהגישו כנגד הנתבעים, באמצעות התיקונים לפרק י' לכתב התביעה המקורי, בהתאם לטיוטת כתב התביעה המתוקן שתיקונו מבוקש (ראה: נספח א' לבקשה)ׂ. 2. הבקשה הועברה לתגובת הנתבעים, ובהתאם התקבלו תגובת הנתבעים 1-3 ותגובת הנתבעים 4-13, המתנגדים מכל וכל לתיקון המבוקש. לאחר קבלת תגובות הנתבעים הגישו התובעות את תגובתן לתגובות. הרקע 3. בפרק י' לכתב התביעה שבנדון, טענו התובעות, בין היתר, כי הנתבעים כולם קשרו ביניהם קשר ונטלו עימם תוך הפרת החובות המוטלות עליהן כעובדים כלפי הנתבעת את כל הידע, המידע העסקי, הקשרים והתוכן הרעיוני של העסק, ותוך חבלה בעסקי התובעות עזבו בעצה אחת את התובעות והעבירו את הידע הנ"ל לחברת רב בריח (להלן - רב בריח) ובכך חסכו את דמי הכניסה לענף אליו ביקשה רב בריח להיכנס באותו מועד. אי לכך טענו התובעות בסעיף 80 לכתב התביעה המקורי, כי מעשיהם המשותפים של הנתבעים גרמו להם להתעשרות שלא כדין ישירה ועקיפה על חשבון התובעות בניגוד לחוק עשיית עושר ולא במשפט, בשיעור אותו העריכו ב-9 מליון ₪ - שווי החיסכון בדמי כניסה, אותם תבעו מן הנתבעים כולם ביחד ולחוד להשיב להן, אך לצרכי אגרה העמידו את הסכום על 5 מליון ₪. לציין, כי המעשים שיוחסו לנתבעים בפרק זה לכתב התביעה היוו גם את הבסיס לתביעת התובעות לחיובם של הנתבעים בעילות של הפרת חוזה וגרם הפרת חוזה עקב הנזקים שהסבו להם הנתבעים לטענתן, אשר הועמדו כולם ביחד עם העילה של התעשרות שלא כדין על 5 מיליון ₪. 4. בעקבות בקשת הנתבעים לסילוק על הסף של עילה זו לכתב התביעה, ובהמשך לקבלת תגובת התובעות ודיון בבקשה במעמד הצדדים, ניתנה החלטת בית הדין לפיה נקבע בין היתר כי: "על אף ההזדמנות שניתנה לתובעות להסביר במסגרת הדיון בפנינו, כיצד טענה זו מגלה עילה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט כלפי הנתבעים, לא שמענו כל הסבר או נימוק שיהא בו כדי לבסס ולו לכאורה , בשלב זה , עילת תביעה כנגד הנתבעים לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט בשל חסכון בדמי כניסה לענף.   משכך הם פני הדברים, אין זאת אלא שהדין הוא עם הנתבעים בכל הנוגע לאותו חלק בסעד המבוקש כלפי הנתבעים שעניינו ב" התעשרות שלא כדין בדמי הכניסה של רב בריח ", אשר אינו מגלה עילה כלפי הנתבעים או מיהם, אינו מגלה יריבות בין התובעות לבין הנתבעים, ואם תמצי לומר, אף אינו מצוי בסמכותו של בית דין זה בכל הנוגע למערכת היחסים שבין התובעות - המזכה לבין חברת רב בריח - הזוכה". 5. על החלטה זו הגישו התובעות בקשות רשות ערעור לבית הדין הארצי (ע"ע 4339-10-09) אשר לאחר דיון במעמד הצדדים, ניתן בו פסק הדין, כדלקמן: "1. במהלך הדיון בערעור הציע בית הדין לצדדים את ההצעה הבאה:   בשלב זה מוצע לצדדים להגיע להסדר פשרה לפיו, החלטת בית הדין האזורי תיוותר על כנה, ויתאפשר למערערות להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה נוכח האפשרות העקרונית שתקום להן עילה כנגד המשיבים להתעשרות שלא כדין, לרבות כתוצאה מ"חסכון בדמי כניסה". בבקשה לתיקון כתב התביעה תפורטנה הנסיבות המדויקות שמקימות, לטענת המערערות, את העילה האמורה. בשלב זה לא ייפסקו הוצאות אולם ההליך שבפנינו יילקח בחשבון בבית הדין האזורי בבואו ליתן פסק דין.   2. הצעת בית הדין התקבלה על-ידי הצדדים ובא-כוח המערערות ביקשה ארכה בת 30 יום להגשת בקשה לתיקון כתב התביעה, ככל שיוחלט על-ידה על הגשת הבקשה. 3.         ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים כמפורט לעיל.           לאור זאת, בשלב זה אין צו להוצאות." 6. בהתאם לכך הגישו התובעות את בקשתן זו לתקן את כתב התביעה על ידי הוספת העילה של עשיית עושר ולא במשפט שכאמור נמחקה קודם לכן בהחלטת בית הדין. טענות הצדדים 7. וכך, לטענת התובעות בבקשתן שבנדון בקצירת האומר, הנתבעים שהם כולם בני משפחה אחת, ושימשו כשדרת הניהול הבכירה ביותר של התובעות ובעלי התובעות (הנתבעים 1 ו-3), עשו יד אחת ביניהם ועזבו את התובעות, תוך שהם נוטלים עימם את כל הידע, המידע העיסקי הקשרים והתוכן של התובעות והעבירו אותם בשלמותם לרב בריח. לטענתן, המטרה של אותו קשר היתה לחסוך לרב בריח "דמי כניסה" לענף דלתות העץ, אותו העריכו התובעות בשווי של 9 מליון ₪. לטענתן, בכתב התביעה המתוקן פורטו הפעולות הספציפיות שביצעו הנתבעים כולם וכל אחד מהם כדי להעביר את המידע והקשרים הנ"ל לרב בריח, ובכלל זה אף שימוש שלא כדין בשמן של התובעות כדי לקבל מימון לרכישת רב בריח. לטענת התובעות, המעשים כמפורט על ידן בכתב התביעה המקורי והמתוקן מקנים להם זכות תביעה בעילה של הפרת חוזה וגרם הפרת חוזה, ובנוסף לכך גם בעילה על עשיית עושר ולא במשפט, שכן לטענתן, בעקבות הפעולות הנ"ל, קיבלו הנתבעים תנאים משופרים שלא היו מקבלים לולא ביצעו את הפעולות הנ"ל כנגד התובעות. לטענתן, הנתבעים 1 ו-3 נהנו מקבלת עסק מוכן בתחום דלתות העץ ואילו שאר הנתבעים השיגו לעצמם תנאי עבודה משופרים מתנאי עבודתם בתובעות וטובות הנאה נוספות או קידום, בגין הפעולות שביצעו ואשר הביאו לחסכון בדמי כניסה לרב בריח. לטענתן, בשל הפרת חוזה, גרם הפרת חוזה ההתעשרות שלא כדין כמתואר לעיל, נדרם לתובעות נזק בשווי אותן הן מעריכות ב-9 מליון ₪ והעמידו אותו לצרכי אגרה על 5 מליון ₪. 8. מנגד, לטענת הנתבעים 1-3 ו- 4-13: א. דין הבקשה להדחות מכל הטעמים כמפורט להלן בנפרד או במצטבר. ב. התיקון המבוקש לא מעמיד בפני בית הדין את הפלוגתא האמיתית שבמחלוקת. ג. סעד ההתעשרות הנתבע זהה לסעד הנתבע בתביעה שהוגשה על ידי התובעות לבית המשפט המחוזי כנגד רב בריח ונתבעים 1-3. ד. סעד ההתעשרות הנטען אינו אלא סעד תיאורטי, שהתובעות נמנעות מכמותו. ה. טענותיהן החדשות של התובעות באשר להתעשרות שלא כדין מכוח תנאי העסקה משופרים מבוססות על השערות בעלמא. ו. בכל מקרה, הסעד הנתבע של חסכון דמי כניסה, הוא סעד השבה שניתן לתבוע רק מהזוכה ולא מן הנתבעים גם לאור המיוחס להם על ידי התובעות. ז. טענותיהן החדשות של התובעות באשר להתעשרות שלא כדין מכוח תנאי העסקה משופרים ככאלו סותרות את חוק יסוד: חופש העיסוק. ח. עתירה לסעד התעשרות, שמקורו בדיני היושר, סותרת שימוש לרעה בהליכי משפט כפי שנעשה בעניינן של התביעה שבכותרת ובקשת התיקון המוגשת במסגרתה. כמו כן מוסיפים הנתבעים 4-8 כי מעבר לכך שאין כל יסוד לטענות המופנות כלפיהם, שעה שחלקם בכלל פוטרו מעבודתם בתובעות, כל כולו של התיקון הנוסף, נועד להמשיך ולהלן אימים על הנתבעים 4-8 שהינם עובדים רגילים לשעבר של התובעות ובתור שכזה, יש להוקיעו מכל וכל. 9. לציין כי על האמור לעיל, הגיבו התובעות בתגובתן לתגובת הנתבעים שעיקרה היה תקיפת הנתבעים 1 ו-3, אשר מחד טוענים לחוסר זהות בינם לבין רב בריח במסגרת ההליך שבנדון ומאידך מגישים תביעה לבית המשפט המחוזי, בה הם מבקשים לראות בהם גוף אחד עם רב בריח ואילו במסגרת התביעה שבנדון, מבקשים להפריד בינים לבין רב בריח ולטעון להעדרה של עילת תביעה. דיון והכרעה 10. לאחר עיון בנימוקיהם של הצדדים זה בכה וזה בכה, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות, וזאת אף מבלי להידרש לכלל טענותיהם של הנתבעים, ואבאר. 11. במובחן מעילות הפרת החוזה וגרם הפרת החוזה המיוחסות לנתבעים בתיק זה ואשר בעטין מבקשות התובעות לחייב את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם להן את הסעד של 5 מליון ₪ בשל הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מאותן שתי עילות, עילת עשיית עושר ולא במשפט עניינה בהשבת הרווח שקיבל ה"זוכה" כהגדרתו בחוק מה"מזכה" כהגדרתו בחוק, ובלשונו של סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979: "(א) מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן - הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן - המזכה), חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואם השבה בעין בלתי אפשרית או בלתי סבירה - לשלם לו את שוויה. (ב) אחת היא אם באה הזכיה מפעולת הזוכה, מפעולת המזכה או בדרך אחרת". 12. הנה כי כן, עילה זו במובחן מעילות ניזקיות או אף חוזיות, מתאפיינת בכך שעניינה הוא בכך שמי שקיבל (שלא כדין) טובת הנאה כלשהי שבאה לו מאת המזכה, חייב להשיב למזכה את הזכיה, ואחת היא אם באה הזכיה מפעולתו של הזוכה, או אף מפעולתו של המזכה או בדרך אחרת. 13. דא עקא שבענייננו, מעיון בכתב התביעה ונימוקיו עולה כי כתב התביעה המתוקן, אינו מגלה כל עילה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט, ואבאר: כך, וככל שמבקשות התובעות לראות באותם תפקידים נחשקים, תנאים וטובות הנאה שלשיטתן קיבלו הנתבעים מאת רב בריח, בבחינת אותו "רווח" שקיבלו הנתבעים מאת התובעות ואשר אותו עליהם להשיב להן, הרי שהבעיה נעוצה בכך שלא מדובר ב"רווח" שקיבלו הנתבעים מה"מזכה" - הן התובעות, כי אם מאת רב בריח, ב"תמורה" לחסכון בדמי הכניסה, כנטען על ידי התובעות. מנגד, וככל שמבקשות התובעות לראות באותו חסכון בדמי כניסה, בבחינת אותו "רווח" שקיבלו הנתבעים (ומנם, לעניין זה מכמתות התובעות את שוויו של אותו רווח בסך של 9 מליון ₪ - דמי כניסה לענף) הרי ששוב חוזרים אנו לאותה בעיה שהיתה ביסוד כתב התביעה המקורי ולפיה המדובר ברווח של רב בריח שהיא ה"זוכה" ולא בנתבעים בכובעם כעובדים. ודוק, קביעה זו נכוחה היא גם לגבי הנתבעים 1 ו-3, ככל שהדברים נוגעים לתביעה זו בה הם נתבעים כעובדים. לא למותר יהיה להוסיף בהקשר זה, כי אף לא מצאתי כל בסיס להקבלה אותה מבקשות התובעות לערוך בין ה"זהות" כביכול שבין הנתבעים 1 ו-3 לבין רב בריח במסגרת ההליך התלוי ועומד בבית המשפט המחוזי לבין ה"זהות" כביכול שבין הנתבעים 1 ו-3 לבין רב בריח במסגרת הליך זה, בו התביעה מכוונת כנגד הנתבעים 1 ו-3 כמעמדם כעובדים לשעבר של התובעות. 14. במילים אחרות, בכל דרך שלא נהפוך בה, מסכת העובדות כנטען על ידי התובעות במקרה זה, אינה מקימה ואינה יכולה להקים לתובעות עילה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט כנגד הנתבעים - עובדיהן לשעבר או מי מהם, במסגרת הליך זה בבית הדין לעבודה. הנכון הוא כי אותן עובדות מקימות לתובעות עילה לכאורה שעניינה בהפרת חוזה וגרם הפרת חוזה כנגד הנתבעים או מי מהם, והכל כמפורט באריכות בכתב התביעה המקורי שבנדון, אך אין בהן כדי להקים לתובעות עילה לפי חוק עשיית עושר ולא במשפט כנגד הנתבעים. 15. משכך הם פני הדברים, אין זאת אלא שהתרת התיקון - לא יהא בה כדי להעמיד לדיון את הפלוגתא האמיתית שבין הצדדים (פלוגתא שאגב תידון במסגרת הדיון בעילות הפרת חוזה וגרם הפרת חוזה נשוא כתב התביעה המקורי) ועל כן, אינני מתירה אותו. 16. שמזו קביעתי אינני נדרשת לשאר טענותיהם של הנתבעים, חלקן טענות יפות ונכוחות הן אך אוסיף אך זאת בשולי הדברים. מעיון בנימוקי הבקשה ואף מנוסח טיוטת כתב התביעה, עולה כי רוב הטענות לגבי אותן הטבות שקיבלו הנתבעים מבוססות על השערה לפיה כנגד חסכון בדמי הכניסה קיבלו הנתבעים או למצער הנתבעים 4-13 הטבות שונות, אשר אף התובעות עצמן נוקטות כלפיהן בלשון "סביר להניח" (ראה: סעיף 87.3 לטיוטת כתב התביעה המתוקן) ובכל מקרה אין ולו ברמז אזכור של אותה טובת הנאה נטענת. בכל הכבוד, ואפילו הייתי סבורה כי טיוטת כתב התביעה המתוקן מגלה לכאורה עילת תביעה בעילה זו (ולא כך קבעתי), הרי שניסוח העובדות שביסוד כתב התביעה על דרך ההשערה (במובחן מסכום התביעה, אותו ניתן לתבוע לפי המשוער), היא כשלעצמה עילה שלא להתיר את תיקון כתב התביעה. לעניין זה כבר נפסק כי בית הדין אינו ערכאה לבירור השערות ועל כן, אין הצדקה לנהל דיון בתקווה שהתובעים יצליחו למלא את החסר בהמשך בעת הבאת הראיות [ראה: דב"ע נב 3/217 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ - הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, פס"ע כז, 3]. 17. סוף דבר - אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל - הבקשה לתיקון כתב התביעה שבנדון - נדחית. אי לכך, ובהינתן הליך הערעור שהתקיים בתיק, אני מורה כי התובעות ביחד ולחוד ישאו בהוצאות הנתבעים: בסך כולל של 7,500 ₪ לנתבעים 1-3 ובסך כולל של 9,000 ₪ לתובעים 4-13, לתשלום בתוך 30 יום מקבלת החלטה זו שאם לא כן, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפעל. 18. משזו קביעתי, ובשים לה להסדר הדיוני שבין הצדדים בכל הנוגע להגשת תגובות הצדדים לבקשות לגילוי מסמכים - אני מורה כי עד ליום 18/9/11 יוגשו תגובות הצדדים לבקשות השונות לגילוי מסמכים כך שניתן יהיה להתקדם בבירור המחלוקות בתיק זה לגופן. שינוי / הוספת עילהכתב תביעהתיקון כתב תביעהמסמכים