קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הדבקות במחלת הפטיטיס סי בעבודה: 1. התובעת, מטפלת במקצועה, הגישה תביעה להכיר במחלת ההיפטיטיס C בה לקתה כ"פגיעה בעבודה" בהתאם לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 (להלן: "החוק"). 2. תביעת התובעת נדחתה ע"י הנתבע עפ"י מכתבו מיום 3/5/05 בנימוק: "מחלתך נובעת ממחלה טבעית והשפעת העבודה על הופעתה, אפילו אם היתה כזאת פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים." עובדות רקע והשתלשלות 3. במהלך התקופה מיום 1/6/1988 ועד 14/7/04 עבדה התובעת כמטפלת בקשישים בשירות בית אבות "משען כרמל" בעיר חיפה. 4. במהלך שנת 2000, טיפלה התובעת במסגרת תפקידה בחולה הסובלת ממחלת הצהבת, ההיפטיטיס C, (להלן: "החולה"), וזאת למשך כשנתיים, כולל רחצה, הלבשה ומגע ישיר עם החולה שסבלה באותה עת מפצעים רבים בחלקי גופה. התובעת טענה כי במסגרת הטיפול שהעניקה לחולה היא באה במגע ישיר עם פצעיה ללא אמצעי מיגון, כפפות וכו'. 5. במהלך שנת 2003 בוצעו לתובעת בדיקות אשר הדגימו מחלת צהבת ומאז היא נמצאת במעקב רפואי וטיפולים. 6. ביום 30/8/04 הופקה לתובעת תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה (מוצג נ/2) בה תיארה את התאונה כדלקמן: "עובדת כמטפלת בקשישים 16 שנים. ב- 2000 לדבריה טיפלה באישה חולה צהבת. מ- 2003 ידוע על הפטיטיס C , מטופלת במרפאת כבד "בני ציון" מזה 3 חודשים מקבלת טיפול אנטי וירלי." 7. ביום 16/11/04 הגישה התובעת לנתבע הודעה על פגיעה בעבודה (מוצג נ/1). 8. התובעת טענה כי כתוצאה מתנאי עבודתה והטיפולים שהעניקה למטופלת שסבלה ממחלת הצהבת היא נפגעה ונדבקה במחלה. לטענתה, אילולא טיפולה בחולה ספציפית זו היא לא היתה נדבקת במחלת ההפטיטיס C, שכן לפני כן לא סבלה ממחלה זו ורק לאחר הטיפול בחולה, היא לקתה במחלה. 9. מנגד טען הנתבע כי מדובר במחלה המועברת באמצעות מעבר של דם בלבד, וכי לא הוכח מגע ישיר בין דמה של התובעת לדמה של המטופלת. עוד נטען כי כל המטפלים וביניהם התובעת נדרשו להשתמש בכפפות בבואם במגע עם המטופלים ובמיוחד עם המטופלת הספציפית החולה במנחלה זו, וכי הנתבע חולק על טענת ההידבקות בנגיף שהעלתה התובעת וטוען כי לא הוכח "מגע דם ישיר" ביניהן. עוד טען הנתבע כי המחלה ממנה סובלת התובעת אינה נכללת ברשימת מחלות המקצוע כמפורט בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד - 1954. (להלן:"התקנות"). דיון והכרעה 10. נקדים ונציין כי ככל שמדובר במחלת מקצוע, הרי שאין ספק כי הצהבת מסוג C אינה מופיעה מפורשות בתוספת לתקנות. יחד עם זאת, בפריט 6 לחלק ב' בתוספת השניה לתקנות קיימת הגדרה שקובעת כדלקמן - " שם המחלה: "דלקת כבד נגיפית מסוג B NON או A NON " העבודות ותהליכי היצור: " עובד בבתי חולים או מרפאות הבאים במגע פזי עם חולים וכן עובדים הבאים במגע עם הפרשותיהם של חולים". תאריך התחולה: " 1/1/85" ". 11. הכלל הוא, כי רשימת מחלות המקצוע המפורטות בתוספת לתקנות מהווה רשימה סגורה שלא ניתן להוסיף עליה ו/או לגרוע ממנה, ולמרות זאת תופנה למומחה שאלה ביחס לדלקת הנגיפית מסוג B NON או A NON, והקשר שלה, אם בכלל, לצהבת מסוג היפטיטיס C. 12. באשר לטענת התובעת כי הידבקותה במחלה מהווה תאונת עבודה, הרי כדי להוכיח שהתובעת אכן נדבקה בנגיף במסגרת עבודתה, עליה להוכיח, כטענת הנתבע, כי היא באה במגע עם דם החולה הנגועה בנגיף, ומכאן שעליה להניח תשתית עובדתית המצביעה על מקרה או מקרים בהם היא נחשפה למגע עם דמה של החולה הלוקה במחלה ללא אמצעי מיגון ואשר במהלכה התרחש אירוע ההדבקה, וזאת ברוח הפסיקה שקובעת כי , "תאונה" מורכבת משני יסודות חיוניים: גורם או מחולל מחד גיסא ונזק או פגיעה מאידך גיסא כאשר הנטל להוכיח אירוע התאונה רובץ על התובעת (דב"ע נג/52-0 עווד ג'אבר פראג' נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כז 50; בג"צ 3523/04 גבריאל למברגר נ' בית הדין הארצי, פ"ד נח(5) 10). 13. מסיכומי התובעת עולה כי היא אינה מצביעה על אירוע מוגדר וספציפי שגרם להידבקותה הנטענת בנגיף, אלא שהיא מייחסת את הידבקותה לתנאי עבודתה ולמהות הטיפול שהיא העניקה לחולה הנגועה בנגיף המחלה, שהתוצאה המסתברת מהן שהיא נדבקה במחלה בעקבות אחד הטיפולים או יותר שבמסגרתו היה מגע של דמה בדם המטופלת, ואותו ניתן לבודד כאירוע הידבקות מוגדר בזמן ובמקום ולהתיחס אליו כאירוע מוגדר בעבודה, למרות שלא ניתן להצביע במדוייק על מועדו ותאריך התרחשותו. 14. ביחס לשגרת עבודתה ולמהות הטיפול שהעניקה לחולה הנגועה במחלה מסרה התובעת בהודעתה לחוקר הנתבע מיום 6/1/05, כדלקמן: "כל הצוות שעבד וגם אני ידעתי מתחילת עבודתי במח' שהגב' הזו חולה... אמרו לנו להשתמש בכפפות רק זה. לא זוכרת מי אמר לנו להשתמש בכפפות. ואני תמיד השתמשתי בכפפות. אני לא הייתי לוקחת בדיקות דם מחולים רק אחיות. ואני לא יודעת ממה נדבקתי. בעבודה שלי אני עושה את כל העבודה. בבוקר רוחצים את החולים מחליפים בגדים חיתולים פצעים האחיות שמות תרופות. מורידים פלסטרים מנגבים את החולים. הבת שלה היתה אחות לא אצלנו והזהירה אותנו." (בעמ' 1 ש' 9-15). אולם בעדותה בפנינו חזרה התובעת ואישרה כי ההנחיה המפורשת לגבי הטיפול בחולה היתה להשתמש בכפפות אולם, הוסיפה כי לצורך ביצוע מטלות מסוימותבחולה היא נאלצה להוריד את הכפפות, בהקשר זה העידה התובעת בפנינו כדלקמן: "ש. בהודעתך לחוקר בש' 19 בעמ' 1, אמרת, שתמיד השתמשת בכפפות? ת. נכון, אבל לפעמים היינו מוכרחים להוריד את הכפפות, כי הכפפות מתמלאות במים והיה פלסטר על הפצעים שלה, והאחיות אמרו לנו שצריך להוריד את הפלסטר בזמן הרחצה של המטופל/ת, כשלבשנו את הכפפות לא יכולנו להוריד הפלסטר. היינו מורידים את הכפפות מורידים את הפלסטר, אולי ברגע זה אני נדבקתי או שהמים שהיו נכנסים לתוך הכפפה שרחצנו את החולה. ש. ז"א רק בזמן הורדת הפלסטר הורדת את הכפפות? ת. לא. גם כשמלבישים, מסרקים, או מנקים את הארונית, ולפעמים האחיות היו משאירות את המזרק על הארונית וגם זה צריך לסלק משם, החלפנו מיטה. לא תמיד היו כפפות, לפעמים בשעת לחץ לא היה כפפות בהישג יד אז עבדנו ללא כפפות. לגב' פיללה היה דימום מהרגליים מהפצעים שהיה לה, אבל כשרחצתי אותה היה צריך להוריד את כל הפלסטר ולרחוץ את הגוף וכל הפצעים. נכון שהאחיות החליפו את החבישה, אבל אנחנו עשינו את כל העבודה של הורדת הפלסטר ורחיצת הפצעים." (בעמ' 4 ש' 3-16). 15. מצד שני העידה מטעם הנתבע, הגב' ברכה בר, אחות ראשית בבית אבות משען כרמל. בהודעתה בפני חוקר הנתבע (מוצג נ/4) היא הכחישה את הטענה כי התובעת ובמסגרת תפקידה כמטפלת באה במגע עם דמם של המטופלים, וזאת משום שלטענתה התובעת לא עסקה במתן זריקות ו/או מתן טיפולים ו/או לקיחת דגימות דם מהחולים (ש' 2-4). יחד עם זאת, אישרה גב' בר בחקירתה הנגדית בפנינו, כי החולה הנגועה במחלה התארחה בבית האבות בטרם גילו או ידעו על מחלתה, וכי רק בעקבות אישפוזה והחזרתה למחלקה ניתנה הצהרה רפואית שמחלתה מדבקת (בעמ' 3 ש' 21-22). בהקשר זה העידה גב' בר כי נוהל הטיפול בחולה לפני שגילו את מחלתה היה זהה לנוהל הטיפול ביתר הדיירים שלא סבלו ממחלות מדבקות (בעמ' 5 ש' 6), וכי החולה הנגועה במחלה לא הייתה בבידוד ולא השתמשה בכלי אוכל מיוחדים. לטענת גב' בר לאחר גילוי מחלתה של הקשישה, ניתנה הנחיה מפורשת למטפלים להשתמש בכפפות בזמן הטיפול בחולה ספציפית זו, אך הוסיפה שהם לא עקבו אחרי המטפלים בעניין זה. העדה אישרה עוד כי ההוראות הרגילות הן שלא לובשים כפפות בזמן רחצת החולים (ש' 14-20). העדה אמנם שהיא לא זוכרת אם לחולה הנגועה במחלה היו פצעים או הדביקו פלסטרים, אך הוסיפה כי אם היו כאלו,ייתכן והתובעת עזרה לאחיות בהורדת הפלסטרים. העדה אישרה בהחלטיות כי לתובעת היה מגע שוטף עם החולה וכי היא טפלה בה,(בעמ' 4 ש' 4, 21-23). העדה ציינה שאין היא יודעת לגבי כך שהתובעת נדרשה לפנות את המזרקים שהשאירו האחיות לאחר הטיפול בחולה, ומשעומתה עם גרסת התובעת לפיה היא אכן נדרשה לסלק את המזרקים שהשאירו האחיות על הארונית שליד החולה, תשובתה הייתה שהיא לא רוצה לחשוב שזה היה המצב בזמן שהיא עבדה שם, ( ראה בעמ' 4 לפרט' ש' 26). 16. על פניו עולה כי עדותה הנ"ל של עדת ההגנה, גב' בר, אין בה כדי לסתור את גרסת התובעת באשר למהות ואופן הטיפול שלה בחולה הנגועה במחלה, שבכל אחד מהן היה טמון ובסבירות גבוהה הסיכוי והסיכון לבוא במגע ישיר עם דמה הנגוע של החולה וזאת משהוכח עפ"י גרסת התובעת שלא נסתרה כי החולה סבלה מפצעים פתוחים ודימום ברגליים שהיא נדרשה במסגרת הטיפול השוטף שהעניקה לחולה לנקות אותם, להוריד פלסטרים ולרחוץ אותה, כך היא נחשפה מדי יום לפצעי החולה המדממים או למזרקי הדם שנשכחו על ארונות לידה ו/או הדם שלה שהיה על הסדינים ושקיימת סבירות גבוהה שהיא באה במגע ישיר עם דמה של החולה, כשלא השתמשה בכפפות ו/או באמצעי מגן אחר. 17. לאור זאת, ולאור הסיכוי והסבירות הגבוהים בדבר אפשרות המגע בין התובעת עם דמה של הקשישה הסיעודית החולה במחלה ושבה טיפלה התובעת במסגרת עבודתה כמטפלת, נזקק ביה"ד למינוי מומחה- יועץ רפואי מטעמו, על מנת שיחווה את דעתו בשאלה הרפואית ובשאלת הקשר הסיבתי בין עבודת התובעת ותנאיה כמתואר לעיל, לבין אפשרות הידבקותה במחלת ההפטיטיס C. 18. אי לכך אנו ממנים את פרופ' יהודה שיינפלד מומחה לרפואה פנימית כדי לשמש כמומחה - יועץ רפואי מטעם בית הדין.   א. מהי המחלה ממנה סובלת התובעת כעולה מהמסמכים הרפואיים? ב. האם קיים קשר סיבתי רפואי, בין מחלת התובעת מסוג הפטיטיס C לבין תנאי עבודתה כמטפלת סיעודית בחולה שהית החולה במחלה זו, בה טיפלה התובעת באופן שמפורט בעובדות לעיל? ג. מהי מידת הסבירות לכך שהמחלה ממנה סבלה התובעת נגרמה לה בעקבות הדבקות מהטיפול שלה באותה קשישה שסבלה ממחלה זו, שהתובעת טפלה בה באופן המתואר בעובדות? נא להסביר? ד. מהי תקופת אי הכושר שניתנה לתובעת והאם כולה ו/או חלקה קשורים לתנאי עבודתה והדבקותה במחלה? נא לפרט. ה. בפריט 6 לחלק ב' לתוספת השניה בהתאם לתקנה 44 ו-45 לתקנות, יש התייחסות לדקלת כבד נגיפית B NON או A NON , נא להסביר מה ההבדל או הקשר, אם בכלל, בין מחלות אלו לבין מחלת היפטיטיס C שהתגלתה אצל התובעת? נא לפרט. 19. יחד עם החלטה זו, יועברו למומחה המסמכים הבאים : א. תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה - מוצג נ/2. ב. אסופת מסמכים ממרכז רפואי כרמל - מוצג נ/5. ג. תיק רפואי ממרכז רפואי בני ציון - מוצג נ/6. ד. תיק ממרפאה תעסוקתי - מוצג נ/7. 20. כב' המומחה מתבקש להשיב על השאלות הנ"ל, בהסתמך על העובדות שנקבעו לעיל והחומר הרפואי שיועבר אליו, להכין את חוות דעתו ולהעבירה לבית הדין במידת האפשר, תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו. רפואההידבקות