קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צו מניעה נגד סיום העסקה: בפנינו בקשה למתן צו מניעה זמני אשר ימנע את סיום העסקתה של המבקשת כמנהלת בית ספר תיכון ראלי במשיבה 1. ברקע לבקשה עומד הסכם שנחתם בין המשיבה 1 למשיבה 3, שלושה שבועות לפני פתיחת שנת הלימודים תשע"ב, להעברת הבעלות בבית הספר. בעקבות העברת הבעלות פורסם מכרז לאיוש משרת מנהל בית הספר, ובמקביל, ביום 21/8/11 נמסרה למבקשת הודעה בדבר הפסקת העסקתה. עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן: המבקשת, בוגרת תואר שני במתמטיקה, בעלת תעודת הוראה ונסיון בהוראה וכן בוגרת קורס ניהול, מונתה לתפקיד מנהלת בית הספר התיכון הראלי החדש בעיר קלנסווה [להלן : "בית הספר"] ומכהנת בתפקיד החל מיום 1/9/09. יאמר מיד, כי זו איננה הפעם הראשונה שבה נדרשת המבקשת לפנות לבית הדין על מנת למנוע את סיום העסקתה. ההליך הקודם הוגש על ידי המבקשת לאחר שבחודש אוגוסט 2010 בעת שהמבקשת היתה בהריון (חודש שישי) פורסם מכרז לאיוש משרת מנהל בית הספר בשנת הלימודים תשע"א. במכרז לניהול בית הספר בשנת הלימודים תשע"א זכה מר נאסר אבו סאפי. על רקע האמור, לפני כשנה, המבקשת עתרה לפני בית הדין למתן סעד להשארתה בתפקיד ולביטול תוצאות המכרז. בהליך הקודם (ס"ע 31432-08-10) טענה המבקשת לקיומם של שיקולים שאינם עניינים, לפגמים במכרז, וכן עתרה לביטול הפיטורים שנעשו בעת שהייתה בהריון. טענותיה של המבקשת לעניין פגמים במכרז ושיקולים זרים הסתמכו, בין היתר, על עדותו של מפקח מטעם משרד החינוך אשר היה חבר בוועדת המכרזים ותמך במועמדותה של המבקשת, ולא במועמדותו של מר סאפי (ראה פרוטוקול הדיון בתיק 31432-08-10 מיום 26/8/10 בעמ' 6). בית הדין (כב' השופטת נ. רות) קיבל את הבקשה לסעד זמני במובן זה שהורה למשיבה 1 בצו זמני, להמשיך להעסיק את המבקשת עד למתן החלטה אחרת. בהמשך הדברים, במסגרת התיק העיקרי, הגיעו הצדדים ביום 17/3/11 להסכם פשרה אשר נוסחו כדלקמן: "אנו לא עומדים על הטענות האישיות שטענו זה כלפי זה; קרי - הטענות האישיות שטענה התובעת כלפי הנתבע 4 והטענות האישיות שטען הנתבע 4 כלפי התובעת. זאת, מבלי שמי מהצדדים מוותר על יתר הטענות ביחס לתקינות הליך המכרז. כמו כן, אנו מסכימים לכך שהתובעת תאפשר למחליף שימונה כדין, לקיים תקופת חפיפה בחודשים יולי-אוגוסט 2011, וזאת בתאום עם התובעת.  בנוסף, הגענו להסכמה אשר בית-הדין מתבקש ליתן לה תוקף של פסק-דין, לפיה - התובעת תמשיך לשמש בתפקידה כמנהלת בית הספר התיכון החדש בקלנסוואה עד לתום שנת הלימודים הנוכחית (קרי - עד ליום 31.8.11) והתביעה תמחק." האמור בהסכם הפשרה מדבר בעד עצמו. ההסכם לא מקנה כל זכות למר סאפי. ההפך הוא הנכון, הצדדים הסכימו כי בשנת הלימודים תשע"ב יחליף את התובעת - "מחליף שימונה כדין". אילו רצו הצדדים להבטיח את מינויו של מר סאפי לניהול בית הספר בשנת הלימודים תשע"ב הרי שלא היתה כל מניעה לכתוב זאת במפורש, ואולם לא כך נכתב. זאת ועוד, הגם שההסכם קובע כי המבקשת תסיים את תפקידה ביום 31/8/11 אין בו קביעה כי היא מנועה מלהתמודד על כהונה לשנה נוספת. כחודשיים וחצי לאחר שנחתם הסכם הפשרה, ביום 31/5/11 ניתן בידי המבקשת כתב מינוי, שנחתם על ידי ראש עירית קלאנסווה, מר מחמוד חדיג'ה, ולפיו המבקשת תכהן בתפקיד מנהלת בית הספר מיום 1/9/11 ועד יום 31/8/12. אין חולק כי על נוסח כתב המינוי שנמסר למבקשת אין חותמת של החשב המלווה שמונה למשיבה 1, אין גם חולק כי עובר למתן כתב המינוי לא נערך מכרז. מכל מקום, בהתאם לכתב המינוי שנמסר לה, החלה המבקשת להערך לשנת הלימודים תשע"ב. אלא, שלאחר שניתן למבקשת כתב המינוי, פקדו את עירית קלאנסווה טלטלות עזות. מנכ"ל העיריה נרצח, וביום 19/6/11 ראש העיר מר חדיג'ה נעצר בחשד לביצוע עבירות שונות (בהמשך הדברים הוגש נגד מר חדיג'ה כתב אישום, ועד לסיום משפטו הוטלו עליו תנאים (חלופת מעצר) המגבילים את יכולתו לכהן בתפקידו). עוד נזכיר בהקשר זה, כי מהחומר שבפנינו עולה כי עירית קלנסווה מתפקדת מזה מספר חודשים ללא יועץ משפטי קבוע שהוא עובד הרשות. כך, בעקבות מעצרו של ראש העיר ניתנה חוות דעת על ידי עו"ד ואיל ראבי (המשמש יועץ חיצוני לרשות) ולפיה בנסיבות שנוצרו, מאחר שנבצר מראש העיר למלא את תפקידו, המשיב 2 ימלא את מקומו. המשיב 2 העיד בפנינו כי עם כניסתו לנעליו של ראש העיר, במהלך חודש יולי 2011, הוא הגיע למסקנה כי לעיריה אין יכולת להמשיך ולנהל את בית הספר, וכי צריך להתקשר בדחיפות עם רשת חיצונית, המתמחה בניהול בתי ספר, על מנת להעביר לידיה את הבעלות בבית הספר. לדבריו, במקביל, בסוף חודש יולי, הובא לעיונו מכתבו של מר נסר אבו סאפי אשר טען כי יש לממש את זכייתו במכרז ולמנותו לתפקיד מנהל בית הספר בשנת הלימודים הקרובה (סעיף 8 לפרוטוקול). לפי עדותו של המשיב 2, כאשר הועבר לידיו מכתבו של מר סאפי, הוא פנה למבקשת ושמע ממנה כי היא מחזיקה כתב מינוי לשנת הלימודים תשע"ב. בעקבות הצגת כתב המינוי של המבקשת הוא פנה לגזבר העיריה ולחשב המלווה והם אמרו לו כי לא ידעו מהנושא הזה (עמ' 9 לפרוטוקול). יאמר מיד כי לא הגזבר ולא החשב המלווה העידו בפני בית הדין. מכל מקום ביום 11/8/11 חתם המשיב 2 בשם המשיבה 1 על הסכם התקשרות עם המשיבה 3 להעברת הבעלות בבית הספר אליה. למותר לציין כי המבקשת לא היתה צד למגעים בין המשיבים, ונפגשה עם נציגי המשיבה 3 לראשונה ביום 11/8/11 בעת שהאחרונים הגיעו לערוך סיור בבית הספר. ביום 14/8/11 הובא ההסכם לאישור מועצת העיר וביום 21/8/11 נמסר למבקשת מכתב (נושא תאריך 17/8/11) בו הובהר לה, כי הבעלות בבית הספר עוברת למשיבה 3, וכי המכתב מהווה הודעה על סיום העסקתה. למחרת היום, הגישה המבקשת את הבקשה דנן, על מנת למנוע את סיום העסקתה כמנהלת בית הספר ועל מנת לעצור את הליכי המכרז שפרסמה המשיבה 3 לאיוש משרת מנהל בית הספר. בפתח הדברים נבהיר כי הבקשה, באופן ובבהילות בה הוגשה, לוקה במישורים שונים. אנו סבורים כי היה מקום לפרט את מלוא התמונה העובדתית הנוגעת להעסקתה של המבקשת ולצרף את כל המסמכים הרלוונטים לעניין, היה מקום לתמוך את הבקשה בתצהיר מפורט יותר ועוד כיוצא באלה. עם זאת, בשים לב ללחץ הזמן בו נאלצה המבקשת להגיש את בקשתה ובשל הפגמים, בהתנהלות המשיבים, אנו סבורים כי אין כל מקום למחוק את הבקשה מטעמים הנוגעים לאופן ניסוח הבקשה או התצהיר התומך בה. התרשמנו כי גם מסמכים התומכים באופן מובהק בעמדתה של המבקשת, לרבות חוות דעת חיוביות בעניינה מטעם גורמים שונים במשרד החינוך נשמטו מהבקשה לצו מניעה ולפיכך אנו סוברים כי ככל שניסוח הבקשה לוקה בחסר, הרי שבנסיבות הענין יש לקשור זאת בעיקר ללחץ הזמנים ולא לחוסר נקיון כפיים מטעם המבקשת. כפי שיפורט להלן, לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו לכלל דעה כי דין הבקשה להתקבל, והכל כפי שיפורט להלן. מבחן הזכות לכאורה התובעת מחזיקה כתב מינוי מיום 31/5/11 החתום על ידי ראש העיר מר חדיג'ה ולפיו היא תכהן כמנהלת בית הספר בשנת הלימודים תשע"ב (מיום 1/9/11 עד יום 31/8/12). על גבי כתב המינוי צויין כי העתקים ממנו נשלחו לגזבר העיריה, לחשב העיריה, למבקר העיריה ולמנהל מחלקת חינוך. אמנם לא הוצגה בפנינו חתימה של החשב המלווה על גבי כתב המינוי שנשלח לכאורה לאישורו, ומאידך, גם לא הובאה בפנינו עדות ישירה לכך שהחשב המלווה / הגזבר לא אישרו את כתב המינוי. המשיב 2, אשר כלל לא היה מעורב בעניין בזמן אמת, העיד כי בירר את העניין מול החשב המלווה והגזבר אשר הודיעו לו כי לא חתמו על כתב המינוי (עמ' 12 לפרוטוקול). הגם שבית דין זה איננו מנוע מלהסתמך על עדויות שמועה, אנו מתקשים ליתן משקל לעדותו של המשיב 2 בעניין זה, לאחר שהתרשמנו (כפי שיפורט בהמשך) כי למשיב 2 יש עניין למנוע את המשך העסקתה של המבקשת, ועדותו בעניין איננה בלתי תלויה. מכל מקום, עיון בכתב המינוי מעלה לכאורה כי הוא נשלח לחשב המלווה ולגזבר, וחזקת התקינות, אשר במקרה זה לא נסתרה, איננה יכולה להובילנו למסקנה המשפטית כי כתב המינוי לא נחתם כדין (הגם שאין חולק על כך שהעותק שהציגה בפנינו המבקשת איננו חתום). אין לכחד כי יש קושי מסויים בכך שכתב המינוי ניתן למבקשת בלא שעברה מכרז. ואולם, הנסיבות בהן ניתן למבקשת כתב המינוי בסוף חודש מאי 2011 לא הובררו עד תום. מהראיות שבפנינו עולה כי האפשרות שבית הספר יעבור לניהול רשת חיצונית היתה "על השולחן" ובנסיבות העניין לא מן הנמנע כי המינוי הוארך למשך שנה, ללא מכרז, רק על מנת לאפשר למשיבה 1 להתקשר באופן מושכל עם אחת מרשתות החינוך העל יסודי לאחר בדיקה ואולי אף לאחר מכרז, שאותם לא עלה בידי הרשות לבצע במהלך שנת הלימודים תשע"א. כאמור, המבקשת מחזיקה כתב מינוי מיום 31/5/11 לשנת הלימודים תשע"ב. גם אם ניתן להעלות תהיות ביחס לחוקיות כתב המינוי הרי שבשלב המקדמי בו מצוי ההליך, כתב המינוי יוצר לתובעת זכות לכאורה לכהן בתפקיד מנהלת בית הספר בשנת הלימודים תשע"ב. זאת ועוד, כידוע, אנו חיים היום בעולם של "בטלות יחסית" כאשר לא כל פגם בכתב מינוי הופך אותו לבטל, אלא שבית הדין מצווה לבחון את משמעות הפגמים במכלול נסיבות העניין, ולקבוע את התוצאה המתאימה (ראה ע"ע 266/99 מועצה מקומית ירכא נ' זיאד תקתוק, ). גם מקום שהפגם הוא מהותי, ויורד לשורשם של דברים, לעניין התוצאה ייבחנו בנוסף לפגם עצמו גם הנסיבות הקשורות בביטול המעשה המינהלי (ראו לעניין זה: בג"ץ 2918/93 עיריית קרית גת נ' מדינת ישראל; ע"פ 866/95 סוסן נ' מדינת ישראל). כפי שנפרט להלן, לאחר שבחנו את מכלול האינטרסים של הצדדים המעורבים בעניין אנו סוברים גם אם נפלו פגמים בכתב המינוי, הרי שבנסיבות בהן המבקשת הסתמכה על כתב המינוי והכינה את בית הספר במהלך חודשי הקיץ, בנסיבות בהן לא הובאו בפנינו טענות של ממש ביחס ליכולותיה המקצועיות, וכאשר הופננו לעמדת מפקח משרד הפנים אשר העיד בתיק 31432-08-10 בדבר כישוריה של המבקשת ובדבר התאמתה לתפקיד, ועל מנת למנוע זעזועים מיותרים בפתיחת בית הספר ובניהולו בשנת תשע"ב, התוצאה המתאימה תהיה, לכאורה, כי כתב המינוי לא יפקע לאלתר, וכי יתאפשר למבקשת לנהל את בית הספר בשנת הלימודים הקרובה. ההסכם להעברת הבעלות בבית הספר וההודעה על סיום העסקתה של המבקשת ב"כ המבקשת טען בפנינו כי לא הוצג כל מסמך לפיו מתקיימים התנאים בהם נבצר מראש העיר מר חדיג'ה למלא את תפקידו, ולא הוצגו מסמכים המעידים על כך שהמשיב 2 מונה כדין כממלא מקומו. אשר על כן טוען ב"כ המבקשת כי המשיב 2 כלל לא היה מוסמך להתקשר עם המשיבה 3 בהסכם להעברת הבעלות בבית הספר, ולא היה מוסמך להודיע למבקשת על סיום העסקתה, (לא כל שכן בלא החלטה של וועדת פיטורים של העיריה). עוד טוען ב"כ המבקשת כי ההתקשרות עם המשיבה 3 לוקה בפגמים נוספים בשים לב לכך שנעשתה בלא מכרז, ללא אישור היועץ המשפטי לעיריה (בהעדר יועץ משפטי פנימי), ובלא אישור משרד החינוך ומליאת המועצה. לא נכחד כי הנסיבות בהן נחתם ההסכם בין המשיבה 1 למשיבה 3 מעוררות אי נוחות, וזאת בלשון המעטה. מעמדו של המשיב 2 כממלא מקום ראש המועצה איננו ברור, והוא מבוסס על חוות דעת של יועץ משפטי חיצוני אשר נוסחה כדלקמן (ראה חוות דעת מיום 25/7/11 שצורפה לסיכומי המשיבים 1-2): "בעבר ומבדיקות שביצעתי מול גורמים שונים בעירייה התברר שמר עבד אלכרים גמל נבחר לשמש כממלא מקום ראש העיר והוא אף הציג אישור המאשרר את האמור." כך, ללא שחוות הדעת מפנה להחלטה קונקרטית בדבר מינויו של המשיב 2 כממלא מקום. נציין כי הודעת המייל שנשלחה ממשרד הפנים לב"כ המשיבים 1-2 גם היא איננה מבארת האם המשיב 2 הוא ממלא מקום כדין. כל שנאמר בה הוא: "הנני מאשר, כי ממלא מקום ראש העירייה המוסמך עפ"י חוק, רשאי לחתום בשם הרשות במקום ראש העיריה ללא צורך בקבלת אישור לכך בהחלטת מליאת המועצה". וזאת מבלי להדרש כלל לשאלת זהותו של ממלא המקום. על רקע האמור לעיל, בשלב זה אין בידינו לקבוע ממצאים ברורים באשר לסמכותו של המשיב 2 להתקשר בהסכמים בשם המשיבה 1 ומכל מקום ההתקשרות עם המשיבה 3 בלא מכרז, כשלעצמה, עשויה לעורר קושי. המשיב 2 ונציג המשיבה 3 העידו בפנינו, כי ההחלטה על ההתקשרות הבהולה בהסכם להעברת הבעלות היתה מחוייבת המציאות, והאופן בו נעשה היה בבחינת הכרח בל יגונה. לנוכח האמור ועל אף התהיות שמעלה ההתקשרות הבהולה שבין הצדדים, לצורך הדיון בשלב זה, אנו יוצאים מנקודת הנחה כי ההתקשרות היתה בסמכות, וכי איננה בטלה מעיקרה. על רקע האמור לעיל, יש לבחון את השלכות ההתקשרות בין הצדדים על מעמדה של המבקשת כמי שמחזיקה כתב מינוי לשנת הלימודים תשע"ב וכמי שעבדה במשך חודשי הקיץ על מנת להכין את בית הספר לשנת הלימודים בהסתמכה על כתב המינוי. סעיף 14 (השני) להסכם בין הצדדים, תחת הכותרת מנהל בית הספר קובע כדלקמן: "אם וכאשר יעמוד על הפרק מינוי מנהל לבית הספר, ימונה המנהל על פי מכרז." נציג המשיבה 3 מר גדי מלוביצקי, התקשה להסביר את הניסוח שהוסכם בין הצדדים לענין מינוי מנהל לבית הספר. לשאלת בית הדין בהקשר זה השיב כדלקמן: "זה החוזה הראשון שחתמנו לשנה אחת, כאשר אני חתום לשנה אחת אני זמני, זו החלטה שאנו קיבלנו לעשות מכרז לשנה אחת. אם אני מקבל פסק דין ממר אבו סאפי שיש לו... אני רוצה לבחור מנהל על פי מכרז. אם יש לי החלטה של בית הדין שמישהו אחר צריך לנהל אז אני לא צריך לפרסם מכרז. ברשות אחרת קיבלנו בית ספר שהיה בו מנהל עם וותק של 13 שנה, אין לנו שום אמירה בעניין וקיבלנו אותו לעבודה בקביעות ללא צורך לפרסם מכרז". (נציין כי עיון בהסכם מעלה כי ישנם שני סעיפים שסומנו בספרה 14, מה שיכול ללמד על כך שאחד מהם הוסף בשלב מאוחר יותר, מבלי שתוקן המספור בהתאם). נזכיר בהקשר זה כי לטענת נציג המשיבה 3, המשיבה 1 הציגה כלפיו מצג לפיו המבקשת מסיימת את תפקידה ביום 31/8/11, ללא כל זכות להמשיך ולנהל את בית הספר, וכי מי שטוען לזכות לנהל את בית הספר בשנת הלימודים הבאה הוא מר סאפי, אלא שכפי שנבאר להלן, עמדתנו היא כי אין כל ממש במצג שיצרה המשיבה 1 באמצעות המשיב 2. מהראיות שבפנינו עולה כי ככל שהוצג למשיבה 3 מצג לפיה מר סאפי הוא "הטוען לכתר" ואילו למבקשת אין כל זכות בהקשר זה, הרי שמדובר במצג שמשקף אולי את הרהורי ליבו ואת שאיפותיו של המשיב 2, ומכל מקום אין בו כדי לשקף את המציאות כהוויתה. אנו מתרשמים, לכאורה, כי המשיבה 3 עצמה עיניים בהקשר זה. אין חולק כי בביקור בבית הספר, ביום 11/8/11 נציג המשיבה 3 נפגש עם המבקשת, אשר היתה עסוקה בהכנות לקראת שנת הלימודים הקרובה. היא ולא מר סאפי. בנסיבות העניין, ברור שהיה מקום לבדוק טוב יותר, מה מעמדה של המבקשת בטרם יפורסם המכרז. הדברים מקבלים משנה תוקף לאור עדותה של המבקשת בפנינו, אשר בשלב זה לא נסתרה, כי בפגישתה עם מר גדי מלוביצקי באותו יום, היא הודיעה לו כי קיבלה כתב מינוי לשנת הלימודים תשע"ב. כפי שכבר ציינו, בעת שנחתם ההסכם בין הצדדים, המשיבה 3 היתה מודעת לאפשרות שבית הדין יורה לה להעסיק מנהל פלוני וכי לא יתאפשר לה לערוך מכרז למינוי מנהל. גם לעניין זה ניתן משקל בהכרעתנו בבקשה זו, כפי שנפרט בהמשך. האם לאדם אחר יש זכות להתמנות לתפקיד מנהל בית הספר כפי שכבר ציינו, למחרת החתימה על כתב המינוי של המבקשת, פנה מר נסר אבו סאפי למשיבה 1 במכתב מיום 1/6/11 שכותרתו : מימוש משרת ניהול בית ספר תיכון חדש קלנסווה. במכתב נכתב כדלקמן: "כידוע זכיתי במשרת ניהול בית ספר תיכון חדש והוסכם עמי שמינוי יכנס לפועל בשנת הלימודים הקרובה, ודהיינו ב - 1/9/11, ושעלי להכין את בית הספר החל בתחילת חודש יולי הקרוב, בחפיפה עם המנהלת שמסיימת את תפקידה השנה. הואיל שאנו בפתחו של החופש הגדול, ובזמן קרוב לתחילת עבודתי כאמור, הינכם מתבקשים לשלוח אלי הודעה מסודרת בכתב בדבר מימוש תפקידי כאמור." עיון במכתב מעלה כי כלל לא ברור על מה מבסס מר סאפי את טענתו לפיה הובטח לו כי ינהל את בית הספר בשנת הלימודים תשע"ב. גם עיון בהסכם הפשרה שנחתם בתיק ס"ע 31432-08-10 שהוזכר לעיל, איננו מעלה כי הוסכם על כך שמר סאפי ינהל את בית הספר בשנת תשע"ב. אילו זו היתה כוונת הצדדים, הדעת נותנת כי הדברים היו נכתבים באופן מפורש בהסכם הפשרה, ולא כך הוא. נראה כי מר סאפי היה ער לכך שאין בידיו זכות בת תוקף לניהול בית הספר, שהרי על אף שתביעתו לא נענתה במשך שבועות ארוכים, כאשר הוא נוכח כי במהלך חודש יולי המבקשת היא זו שמכינה את בית הספר לשנת הלימודים הבאה, הוא לא פנה בדרך כלשהי, על מנת לאכוף על המשיבה 1 לקיים את ההבטחה הנטענת. מר סאפי שב ופנה למשיבה 1 רק ביום 24/7/11, לאחר שהמשיב 2 תפס את מקומו של ראש העיר, ושוב העלה טענה לפיה הובטח לו התפקיד. גם במכתבו מיום 24/7/11 לא הבהיר מדוע זכייתו במכרז לניהול בית הספר בשנת תשע"א, מולידה לו זכות לניהול בית הספר בשנת תשע"ב, ובפרט כאשר הדבר לא בא לידי ביטוי בדרך כלשהי בהסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים בהליך שנקטה המבקשת לביטול המכרז. אנו סבורים כי אילו היתה למר סאפי זכות, לנהל את בית הספר בשנת תשע"ב לאחר שיבצע חפיפה לתפקיד בחודשים יולי - אוגוסט 2011, הרי שהדעת נותנת כי היה פועל למימוש זכויותיו במועד. העובדה שהשהה את טענותיו במשך כחודשיים ושב להעלות אותן רק לאחר שהמשיב 2 נכנס לנעלי ראש העיר מעוררת קושי, וזאת בלשון המעטה. הגם שמר סאפי לא צורף כמשיב לעתירה זו, ואפשר שבנסיבות העניין היה מקום לצרפו, הגם שאיננו קובעים מסמרות בעניין באשר לא כל העובדות בפנינו, הרי שדבר העתירה נמסר לו בהתאם להחלטת בית הדין מיום 22/8/11 ולא היתה כל מניעה כי יבקש להצטרף למשיבים ולהביא את טענותיו בפנינו. משלא עשה כן, וכאשר על פני הדברים אין לו כל זכות לכאורה (ובפרט לנוכח העברת הבעלות), המנעותו מלהציג את טענותיו בפני בית הדין מדברת בעד עצמה. מאזן הנזק עיקר טענתם של המשיבים הינה, כי אפילו תתקבלנה טענות המבקשת, הרי שדרך המלך בפיטורים שלא כדין איננה בהשבה לעבודה אלא במתן פיצוי כספי. ואולם, כידוע, בית הדין גם קבע לא אחת, כי בנסיבות מתאימות וחריגות ניתן לאכוף יחסי עובד-מעביד. כך בע"ע 1123/01 "כל ישראל חברים" נ' צויזנר, פד"ע ל"ו 438, 480: "בית-הדין ייתן דעתו על הסעד הראוי להינתן הנדרש בשים לב לנסיבות המייחדות את המקרה הספציפי, תוך שתיעשה מלאכת האיזון והמידתיות. בין היתר, אך לא רק, יידרש בית-הדין לבחינת מהותו של הפגם שנפל בהליך הפיטורים וחומרתו; סוג המשרה שבה מדובר; השפעתו של הסעד שיינתן, אכיפה או פיצוי, על העובד, על ההקשר התעשייתי והתעסוקתי תוך מתן משקל להיבטים החוקיים והחוקתיים, ככל שאף הם באים בגדר העניין..." אנו סבורים כי בנסיבות החריגות שנגלו לפנינו בתיק זה, שבו דבר לא נעשה בדרך המלך, הרי שגם בענין הסעד, ראוי לנו כי נסטה במעט מדרך המלך. נציין, כי אין ענייננו במעביד פרטי, אלא בגוף ציבורי, ובמי שמספק שירות לציבור, קרי בגופים דו מהותיים, אשר מטבע הדברים הכללים החלים עליהם, והביקורת השיפוטית על פעילותם רחבה (השווה : ע"ע 109/08 מרכז החינוך העצמאי נ' עובדיה בן נון ). על יסוד האמור נזכיר כי המבקשת עבדה בחודשי הקיץ, בהתאם לכתב מינוי שניתן לה, והכינה את בית הספר לשנת הלימודים תשע"ב, אין חולק על כישוריה של המבקשת ועל העובדה שהמפקח מטעם משרד החינוך סבר שהיא מתאימה לתפקיד מנהלת בית הספר. על אף האמור לעיל, בעת שהמשיבה 1 והמשיבה 3 התקשרו ביניהן בהסכם להעברת הבעלות בבית הספר לא נעשה דבר, על מנת להבטיח את זכויותיה של המבקשת, שנרכשו בעמל רב, ושני הצדדים להסכם התעלמו מקיומה, והחליטו לקיים מכרז בזק לתפקיד מנהל בית הספר על מנת למנות מנהל אחר תחתיה. למרבה הצער, נראה כי בלהיטותם של המשיבים 1-2 להביא לסיום העסקתה של המבקשת על מנת למנות אדם אחר תחתיה, לא ניתן כל משקל לבזבוז כספי הציבור הכרוך בכך שהמשיבים יצטרכו לפצות את המבקשת, בגין הנסיבות החריגות בהן נמסר לה על סיום עבודתה. הדברים מקבלים חומרה מיוחדת מקום שמדובר ברשות גרעונית, שלאור מצבה הכספי הקשה, מונה לה חשב מלווה. בנסיבות העניין, איננו מקבלים את עמדתה של המשיבה 3 לפיה אין להטיל עליה מחויבות להעסקת המבקשת. המשיבה 3 התקשרה עם המשיבה 1 בהסכם בזק, מבלי שטרחה לברר לאשורן את כל העובדות הצריכות לעניין. גם כאשר ראו נציגי המשיבה 3 את המבקשת נערכת לתחילת שנת הלימודים, הם העדיפו לעצום את עיניהם ולהתעלם מקיומה. בנסיבות אלה יש להעדיף את האינטרס של המבקשת להשאר בתפקידה, בהתאם לכתב המינוי שניתן לה, על פני אינטרס המשיבה 3 לבחור מנהל כראות עיניה. לא מן הנמנע לעמוד בהקשר זה, על אינטרס הציבור בשמירה על יציבות ועל המשכיות בניהול בית הספר. בנסיבות בהן הועבר בית הספר לבעלות המשיבה 3 במהלך בזק, הרי שמבחינת האינטרס הציבורי, ובשים לב לכך שלא הובאה בפנינו כל ראיה לכך שהמבקשת, שנערכה לקראת שנת הלימודים, איננה כשירה למלא את התפקיד, הרי שיש להעדיף את השארתה על פני מינוי חפוז של מועמד אחר, אשר לא היה שותף להערכות לשנת הלימודים. לנוכח האמור לעיל, החלטנו ליתן נגד המשיבים צו שיורה להם להמשיך את העסקתה של המבקשת למשך שנת הלימודים תשע"ב, או עד למתן החלטה אחרת. המכרז שפורסם למשרת מנהל בית הספר יבוטל. צוויםצו מניעה