קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אחוזי נכות לחולי סוכרת: 1. למערער, הסובל ממחלת הסוכרת ומליקוים בריאותיים נוספים, נקבעו 36% נכות (משוקלל) על ידי הוועדה הרפואית לעררים בעניין נכות כללית בישיבתה מיום 27.10.10 (להלן: "הוועדה"). בכך דחתה הוועדה את הערר שהגיש המערער על החלטת הוועדה הרפואית מדרג ראשון, שקבעה לו נכות בגין אותם ליקויים בשיעור משוקלל של 45% (לא ברור אם אכן מדובר על 45% או שמא יש טעות קולמוס ומצוין 35%). 2. טענות המערער הן כדלקמן: א. טעתה הוועדה עת התעלמה מהאמור בפריט ליקוי 4 לרשימת הליקויים המצורפת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: "התקנות") שאומצו בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות)(קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984, ולפיו היה על הוועדה לקבוע למערער 65% נכות בהיותו חולה סוכרתי הסובל מהסיבוכים המפורטים בסעיף 4(6). ב. לחילופין, טען המערער בדיון שהתקיים בבית הדין, כי גם אם ייקבע כפרשנות המשיב שאין ליישם בעניינו את סעיף 4(6), הרי לכל הפחות יש ליישם את סעיף 4(5)(א) המעניק 40% נכות למי שסובל מסוכרת לא מאוזנת, כפי שהוכח במסמכים שצורפו לכתב הערעור (נספח 11). ג. מסקנות הוועדה סותרות את ממצאיה ואת קביעותיה הרפואיות, ופירוט הליקויים ואחוזי הנכות שנקבעו לפיהם אינם עולים בקנה אחד עם החומר הרפואי שהונח בפני הוועדה. ד. הוועדה התעלמה מבעיות העיניים מהן סובל המערער ושהלין עליהן בפניה, מה גם שהוועדה לא כללה רופא עיניים שיכול היה ליתן דעתו לבעיותיו הרפואיות של המערער בתחום זה. 3. טענות המשיב הן כדלקמן: א. המשיב נותן פרשנות שונה לאמור בסעיף 4(6) לתקנות, ולדידו צדקה הוועדה עת לא העניקה למערער אחוז כולל בשיעור 65%. ב. המערער נשלח לרופא מייעץ בתחום העיניים שבדק את ראייתו וכן את שדה הראייה שלו וסיכם את ממצאיו עבור הוועדה. ג. בתחום הנוירולוגי פעלה הוועדה כראוי, והעמידה את המערער לבדיקה מדוקדקת תוך שהיא משווה את הממצאים לבדיקת ה-E.M.G שנערכה לו ועל יסוד הממצאים קבעה את שיעור הנכות המגיע לו. דיון והכרעה: 4. הוועדה הרפואית העמידה את המערער לבדיקה בפניה, ושמעה את תלונותיו שנגעו הן לַפַַּן הנוירולוגי (חוסר תחושה רגליים, הרגשת כבדות ברגליים, בדיקת E.M.G שביצע ועוד) והן לַפַּן של הפגיעה בראייה, תוך ציון העובדה שעבר טיפולי לייזר וניתוח גלאוקומה, וכי הוא מטופל על ידי טיפות. הוועדה בדקה את המערער וסיכמה את ממצאיה. מהפרוטוקול עולה כי היא בדקה את הבעיות הנוירולוגיות של המערער, והתייחסה לאמור בבדיקת ה- EMG, כשהיא מסכמת וכותבת: "הממצאים מצביעים על קיום נוירופתיה פריפרית". בשלב זה כתבה הוועדה: "הוועדה דוחה את הערר מבחינה נוירולוגית". הוועדה בדקה את המערער מבחינה פנימית ולא מצאה בעיות כלשהן. כן ציינה הוועדה כי היא עיינה במכתבו של ד"ר דאוד מיום 13.10.10 וכי היא "דוחה את הערר. אין עדות לאירוע של היפוגלוקמיה". הוועדה הותירה על כנה את קביעת הוועדה מדרג ראשון והעניקה למערער אחוזי נכות על פי הפירוט הבא: סכרת לפי סעיף 4(4) - 20%. נוירופתיה סכרתית לפי סעיף 29(26) - 10%. ליקוי בכושר הראייה לפי סעיף 5213ה - 15%. יתר לחץ דם לפי סעיף 9(3)ב1 - 10%. יתר שומנים בדם לפי סעיף 3ב - 10%. 5. לא מצאתי ממש בכל טענותיו של המערער הנוגעות לחלק הנוירולוגי של קביעת הוועדה, שעה שהמערער נבדק היטב, התקבלו ממצאי בדיקת ה- E.M.G שערך ובשיקול דעתה הרפואי של הוועדה הובאו הממצאים לידי ביטוי בפריט הליקוי המתאים. 6. באשר לטענות בגין העיניים, צירף המשיב חוות דעת של ממוחה לרפואת עיניים אליו הפנתה הוועדה מדרג ראשון וכן את תוצאות בדיקת שדה הראייה שנערכה למערער. מפרוטוקול הבדיקה שנערכה ביום 25.5.10 עולה כי המומחה בדק היטב את המערער ואף הצביע על מצבו החמור ביחס לבדיקה קודמת שנערכה לו ותהה על הפערים בין הבדיקות. המערער נשלח לבדיקת שדה ראייה, ולאור תוצאותיה, שצורפו לטיעוני המשיב, הגיע הרופא לכלל מסקנה כי אין מגבלה בשדה הראייה, ומשכך קבעה הוועדה מדרג ראשון כי המערער סובל מנכות בשיעור 15% בגין ליקוי ראיה. אמנם צדק ב"כ המערער כשטען שאין התייחסות מפורשת בפרוטוקול הוועדה לתלונות המערער בגין הליקוי בראייתו, אולם הואיל ובתביעה לנכות כללית עסקינן, ועל פי התוספת לתקנות נכות כללית יש לנפות את סעיפים 52 (1)(ו)(1) מרשימת הפגימות המזכות בדרגות נכות, אין מקום להחזיר את עניינו של המערער לוועדה, שעה שלא תהא נפקות להשבה בעניין זה. 7. מכאן באנו לשאלת הפרשנות שיש להעניק לסעיף 4(6) לתקנות, והיא למעשה עיקר המחלוקת הנטושה בין הצדדים. קודם שנפרט את הפרשנויות השונות, נקדים ונצטט מהתקנות את סעיף 4 על סעיפי המשנה שלו העוסקים במחלת הסוכרת: (1) הפרעה בסבילות לפחמימות impaired glucose tolerance 0% (2) סוכרת המטופלת על ידי דיאטה בלבד 5% (3) סוכרת המטופלת על ידי דיאטה וכדורים 10% (4) סוכרת יציבה המאוזנת בצורה סבירה על ידי טיפול בדיאטה וזריקות אינסולין 20% (5) א. סוכרת המטופלת על ידי דיאטה וזריקות אינסולין אך מצטיינת בחוסר יציבות וצורך מוגבר בניטור עצמי 40% ב. סוכרת "שבירה" (brittle) או סוכרת המטופלת על ידי משאבת אינסולין 40% ג. סוכרת הריונית - מטופלת בזריקות אינסולין בזמן ההריון בלבד 40% (6) סוכרת אשר הופיעו בה אחד או יותר מן הסיבוכים הבאים (ללא קשר לצורת הטיפול): א. נוירופתיה סימפטומטית (תחושתית - מוטורית או אוטונומית); ב. רטינופתיה סוכרתית (של הרקע - BDR, או משגשגת - PDR); ג. פרוטאינוריה קבועה, או הוכחה היסטולוגית לנפרופתיה סוכרתית; ד. מחלת כלי דם היקפיים; ה. מחלת כלי דם כלילים 65% לא תיקבע נכות נפרדת לסיבוכים האמורים כל עוד החומרה של פגימה נפרדת הנובעת מהם לא עולה על 30%; עלתה על 30% - יש לקבוע נכות נפרדת נוספת בהתאם למבחנים ספציפיים. (7) כמו בפרט משנה (6) אך עם שלושה סיבוכים לפחות שכל אחד מהם בחומרה של 30% ומעלה - 100% סעיפים 4(2)-(5) מקנים אחוזי נכות לחולים סוכרתיים על פי סוג הטיפול שהם מקבלים. כך, מי שמטופל באמצעות דיאטה בלבד יוענקו לו 5% נכות, דיאטה וכדורים - 10%, סוכרת יציבה המטופלת בדיאטה וזריקות אינסולין - 20%, ועוד שלושה סוגי סוכרת (לא יציבה, שבירה והריונית) המתאפיינים בצורות טיפול שונות: ניטור עצמי, משאבת אינסולין או זריקות אינסולין בלבד (בתקופת ההיריון), מקנים 40% נכות כל אחד. סעיף 4(6), הוא הסעיף נשוא המחלוקת הפרשנית במקרה דידן, עוסק בסוכרת שהסתבכה, ולגביה נקבעו 65% תוך סייג מסוים שהודגש לעיל ושלגבי פרשנותו הוצגו דעותיהם החלוקות של הצדדים. 8. הפרשנות שיש לתת לסעיף 4(6) לתקנות - המערער טען כי מלשון הסעיף משמע שחולה סוכרת שסובל גם מאחד מהסיבוכים המנויים בסעיף 4(6) יהיה זכאי לדרגת נכות בשיעור 65% אם שיעור הפגימה (דהיינו: הסיבוך) לא הגיע ל-30%, אך אם שיעור הפגימה הנובעת מהסיבוך עולה על 30%, מתווסף שיעור זה ל-65%. המשיב לעומתו הסביר כי הביטוי "נכות נפרדת" מתייחס לנכות בשיעור 65%, כשאותה יש להעניק לחולה סוכרת הסובל מאחד הסיבוכים המפורטים בסעיף 4(6) בשיעור העולה על 30%, זאת בנוסף לשיעור הנכות הנובעת מהפגימה הנפרדת. אולם אם שיעור הפגימה פחות מ-30% אין ליתן 65% נכות באופן אוטומטי אלא יש ליתן לפגימה שיעור נפרד ולרמת הסוכרת שיעור אחר. המשיב טען כי פרשנותו של המערער אינה מתיישבת הן עם לשון הסעיף וכן עם ההיגיון. לעניין לשון הסעיף, טען המשיב, יש לשים לב כי מחוקק המשנה עשה שימוש בשלושה מטבעות לשון שונים: "נכות נפרדת", פגימה נפרדת" ו"נכות נפרדת נוספת". רק לפי פרשנות המשיב מקבל כל מושג את המשמעות הייחודית לו (נכות נפרדת = סוכרת עם סיבוכים; פגימה נפרדת = הסיבוכים; נכות נפרדת נוספת = שיעור הנכות שניתנה לפגימה הנפרדת), בעוד שלפי המערער הביטויים "נכות נפרדת" ו"נכות נפרדת נוספת" הם בעלי אותה משמעות ומתייחסים לסיבוך. הואיל והמחוקק לא השחית מילותיו לריק, נראה כי יש לדבוק בפרשנות הנותנת לכל ביטוי משמעות שונה. בנוסף, טען המשיב, לפי פרשנות המערער ייוָצֵר מצב לא הגיוני, כאשר למשל חולה הסובל מסוכרת בשיעור 5% ומסיבוך המגיע ל- 10% יהיה זכאי לשיעור נכות של 65% אולם חולה סוכרת בשיעור 40% שאינו סובל מסיבוך כלל יהיה זכאי רק ל-40% נכות. כמו כן, חולה הסובל מסוכרת בשיעור 40% אך עם סיבוכים בשיעור של 25% כל אחד, יהיה זכאי אליבא דמערער לשיעור נכות של 65%, אולם על פי פרשנות המשיב הוא יהיה זכאי לצירוף כל שיעורי הנכות ולסך משוקלל של 78% נכות. 9. ואשר לדעתי: נראה כי סעיף 4(6) דן בסיבוכים נפרדים הנובעים ממחלת הסוכרת, שמוצאים את ביטוים בדרכים שונות. הסעיף מציין כי "סוכרת אשר הופיעו בה אחד או יותר מן הסיבוכים הבאים (ללא קשר לצורת הטיפול) - 65%" (ההדגשה אינה במקור). הווה אומר: בסוכרת יש להבחין בין צורת הטיפול, בה דנו סעיפים 4(2) - 4(5) ושעל פיה נקבע שיעור הנכות, כך שככל שהטיפול רציני יותר עולים בהתאמה אחוזי הנכות, לבין הסיבוכים הנובעים מהמחלה, שמזכים את חולה הסוכרת, בכל צורת טיפול שהיא, בשיעור נכות כולל של 65%. ודוק: אכן ייתכן מצב בו הסוכרת תזכה כשלעצמה ב-5% נכות אולם הסיבוך שנגרם בעקבותיה ושפורט בסעיף "יקפיץ" את שיעור הנכות ל-65%, בעוד שסוכרת חמורה יותר המוצאת את ביטויה בדרך טיפול חריפה יותר, אך שלא נגרם בעטיה סיבוך כלשהו מהסיבוכים המופיעים בסעיף - תזכה את המבוטח בשיעור נכות פחות (20%-40%). ברם, כפי שמצוין בפירוש בסיפא של סעיף 4(6), אנו כוללים כמקשה אחת את שני האספקטים - צורת הטיפול והסיבוך - רק אם הסיבוך כשלעצמו, לוּ היה נבחן בנפרד מרקע הסוכרת שעל יסודו הופיע, היה מקנה עד 30% נכות (כולל 30%). אולם אם לאחר בחינת הסיבוך בנפרד מרקע הסוכרת היה נקבע שהוא עולה על 30%, יש לקבוע אותו כפגימה נפרדת נוספת, שתזכה את המבוטח לא רק ב-65% בגין סיבוך שנוצר על רקע הסוכרת אלא גם בגין חומרת הפגימה, ושיעור הנכות הכולל ישוקלל משני פריטי ליקוי אלה (או מיותר, אם קיימים עוד סעיפי ליקוי). בהמשך ישיר קובע סעיף 4(7) כי במקרה שחלו שלושה סיבוכים ושיעור הפגימה הנפרדת של כל אחד מהם עלה על 30% - אין צורך לשקלל את שיעורי הנכות אלא יש לקבוע למבוטח 100% נכות. 10. פרשנות זו עולה בקנה אחד עם לשון הסעיף, שב"כ המשיב יצא להגנתה. על פי לשון הסעיף לא תיקבע "נכות נפרדת" - קרי: נכות בגין סעיף ליקוי נפרד, אם החומרה של "פגימה נפרדת" - כלומר, פגימה שאינה נבחנת על רקע מחלת הסוכרת אלא כליקוי נפרד - אינה עולה על 30%. אולם, אם היא עלתה על 30% - יש לקבוע "נכות נפרדת נוספת", כלומר: יש להוסיף על 65% שנקבעו לסוכרת עם סיבוכים עוד שיעור נכות על פי הפגימה ושיעורה. 11. הוועדה קבעה למערער נכות בשיעור של 20% על פי סעיף 4(4) וכן קבעה לו 10% נכות בגין נוירופתיה סכרתית. לאור הפרשנות הנ"ל של סעיף 4(6), ולאור הקביעה כי בגין סוכרת שהופיע בה סיבוך כבמקרה דידן זכאי המערער ל-65% נכות, אני מקבלת את הערעור בנקודה זו בלבד ומורה על החזרת עניינו של המערער לוועדה, כדי שתשוב ותשקול את הנכות שיש לקבוע למערער בהתאם לסעיף הליקוי המתאים לסוכרת ממנה הוא סובל יחד עם הסיבוכים המסוימים שקבעה שמהם הוא סובל, ותשקלל מחדש את שיעור נכותו של המערער. המשיב ישלם למערער סך של 2,320 ש"ח בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. 12. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דיני זה עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין. אחוזי נכותסוכרתנכות