קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול מינוי לתפקיד בעירייה: 1. האם נפלו פגמים בבחירתו של מר עטאללה סבאג, גזבר עיריית בית שאן, במכרז לאיוש משרת מבקר עיריית בית שאן? זו השאלה העיקרית הטעונה הכרעה בשתי התביעות שבפנינו, אשר הדיון בהן אוחד בהסכמת כל הצדדים בשל הזהות הכמעט מלאה של טענות הצדדים ומושא הדיון. 2. נפרט להלן את הרקע העובדתי הדרוש לענייננו, שעיקרו המכריע אינו שנוי במחלוקת - א. בעיריית בית שאן (להלן: "העירייה") לא אוישה משרת מבקר פנים מזה כשלוש שנים. ב. בעקבות מחדל זה הגישו התנועה למען איכות השלטון בישראל ביחד עם שניים מחברי מועצת העירייה ואחרים עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. העתירה הוגשה ביום 23/01/11, ובה עתרו העותרים לחיוב העירייה לפעול באופן מיידי למינוי מבקר פנים כחוק. ג. ביום 13/02/11 התכנסה ועדה למינוי עובדים בכירים , לאחר שפורסם מכרז פנימי לתפקיד מבקר העירייה, והמועמד היחיד שעמד בפניה היה מר עטאללה סבג, מי שמכהן כבר קרוב ל- 10 שנים כגזבר העירייה (להלן: "הגזבר"). הועדה בחרה בגזבר כמועמד כשיר למינוי כמבקר פנים. בו ביום הוגשה מטעם העותרים בקשה למתן סעד זמני דחוף כנגד מינויו של הגזבר למבקר. ד. לאחר שנטען בבית המשפט המחוזי כי הסמכות העניינית לדון במינוי מושא העתירה מוקנית לבית הדין לעבודה, הועבר הדיון בה לבית דין זה, והוגשו כתבי טענות מתוקנים מטעם העותרים, תוך שהגזבר הוסף כמשיב. ה. ביום 17/02/11 הוגשו תביעה ובקשה למתן סעד זמני נוספים, (סע 34026-02-11) ובהן עתרו המבקשים-התובעים, חמישה עורכי דין תושבי בית שאן שביקשו לראותם כ"תובעים ציבוריים", מתן צו קבוע שימנע את המשך הליך מינויו של הגזבר לתפקיד מבקר פנים בעירייה. ו. בהסכמת כל הצדדים אוחד הדיון בשתי התביעות, ואוחדו גם הדיון בבקשות למתן הסעדים הזמניים ובתביעות העיקריות, שהמושא העיקרי של כולן הינו מניעת מינויו של הגזבר למבקר. עוד הוסכם כי עד למתן הכרעה בתיקים העיקריים לא יקודם הליך מינויו של הגזבר לתפקיד מבקר ולא תעשה כל פעולה לקידום הנושא. 3. טענות הצדדים - יצוין כי חלק נכבד מהטענות משותפות לכל התובעים, ואלה יובאו במרוכז, וככל שלמי מבין התובעים טענה המייחדת אותו - תובא היא בנפרד ובמובחן. הוא הדין ביחס לנתבעים, כאשר בהקשר זה קיים שוני בין טענות המדינה לבין טענות העירייה והגזבר, והכל יפורט להלן. 4. להלן תמצית טענותיהם העיקריות של התובעים - א. במינויו של גזבר למבקר הפנים של העירייה ללא כל תקופת מעבר, יש כדי להוות ניגוד עניינים בוטה מובהק וחריף שלא ניתן לגשר עליו, והדבר יסכל את פעילותו התקינה כמבקר. המכהן בתפקיד גזבר - "ידו בכל" ותפקידו מרכזי ורגיש, ובתור שכזה מן הראוי שפעולותיו תבחנה באופן דקדקני ע"י ביקורת הפנים. גם על פי הדין, מחויב מבקר פנים לבחון את ההתנהלות הכספית של העירייה והנהלת החשבונות שלה. עבודת ביקורת הפנים מבוצעת אל פני השנה החולפת, ומכאן שהגזבר, ככל שימונה למבקר, יאלץ לבחון את פעולותיו שלו , והדבר לא יאפשר לו למלא עבודתו נאמנה. דרושה, אם כן, לכל הפחות תקופת צינון בעלת משמעות. מינוי הגזבר למבקר, בנסיבות אלה, פוגע במוסד הביקורת ובאמון הציבור בה. ב. לטענת התובעים הרואים עצמם כתובעים ציבוריים, האמור לעיל מתחדד ומקבל משנה תוקף נוכח מצבן הפיננסי הקשה של העירייה ושל החברה הכלכלית לבית שאן בע"מ, שהיוותה משך שנים הזרוע הביצועית של העירייה. תובעים אלה הפנו לטענה לפיה נוכח עשרות תיקי הוצל"פ שנפתחו כנגד העירייה הגישה היא במהלך שנת 2004 בקשה לאיחוד תיקים, ובמהלך שנת 2005 החל להתנהל תיק איחוד אשר קיים מזה כ - 6 שנים מבלי שנפרעו חובותיו. גם החברה הכלכלית נקלעה לחדלות פירעון וניתן צו פירוק כנגדה ע"י בית המשפט המחוזי בנצרת. נתונים אלה, לטענת התובעים, מחייבים מיקוד של הליכי הביקורת בהתנהלות הפיננסית של העירייה, אשר בה מעורב הגזבר. לגישת התובעים דברים אלה יפים ביתר תוקף בשים לב לעובדה שבעירייה לא כיהן מבקר פנים בשלוש השנים האחרונות. ג. מוסיפים התובעים וטוענים כי לגזבר אין את הניסיון הנדרש בדין למינוי מבקר פנים לעירייה, וככל שיש בידיו את הניסיון האמור - הרי שזה לא הוכח בפני הועדה. ד. התובעים מפנים לכך שעל פי מכתבו מיום 06/02/11 של מר ערן זמיר, מ"מ יו"ר איגוד המבקרים ברשויות המקומיות, אשר שוגר לראש העירייה, קיימת חובה לקיים מכרז פומבי לתפקיד בו עסקינן, וקיים ניגוד עניינים בין תפקיד הגזבר לתפקיד המבקר, לאור העובדה כי מעטים תחומי הביקורת בהם לא קיים היבט כספי, והמבקר יאלץ לבקר את תפקודו הוא. ה. בפעולתה של ועדת המינויים נפל פגם, במובן זה שבכינוסה הראשון שהתקיים ביום 10/02/11 לא דנה במועמדים במסגרת המכרז והייתה מצויה בדעה שיש לקיים מכרז פומבי ולא פנימי, ואילו בכינוסה השני ביום 13/02/11 בחרה תוך דקות ספורות להמליץ פה אחד על המועמד היחידי שעמד בפניה - הגזבר. הועדה נמנעה מלבדוק כראוי את ניסיונו המקצועי של הגזבר בתחום הביקורת. הועדה גם נמנעה מלשקול באופן מעמיק את סוגיית ניגוד העניינים שהינה בעלת משקל כה כבד בנסיבות המקרה דנן, ובכך נפל פגם המצדיק פסילת החלטתה. ו. בנסיבות העניין היה מקום לקיים מכרז פומבי ולא מכרז פנימי. 5. להלן תמצית טענותיהם העיקריות של הנתבעים - א. ההליכים בפנינו מוקדמים, שכן הועדה הייתה גורם ממליץ, והגורם הממנה הינו מועצת העירייה. לפיכך, יתכן שמועצת העירייה היא שתחליט על הדרכים להתגבר על ניגוד העניינים המוסדי שקיים. לחילופין יש להשיב את עניינו של הגזבר לוועדה על מנת שהיא תחליט על הסייגים לפעילותו של כמבקר. ב. הגם שקיים בענייננו ניגוד עניינים מוסדי, הרי שאיננו חריף כפי שמבקשים התובעים לטעון. תחומי פעולתו של המבקר רבים, ואינם מסתכמים בבדיקת פעולותיה הכספיות של העירייה. לעיריית בית שאן קיימים שני גורמים שמבקרים את פעולותיה הכספיות, שהינם חשב מלווה ורואה חשבון חיצוני שמתמנה אחת לשנה ע"י משרד הפנים ותפקידו לבקר את המערכת הכספית ועל כן הצורך בביקורת ביחס לפעולות הכספיות של העירייה קיים אך אינו קריטי. ג. בנסיבות העניין נכון פעלה העירייה בקיימה מכרז פנימי ולא פומבי. ד. תנאי הסף התקיימו ביחס לגזבר, ואין חולק שהוא כיהן 9 שנים כמבקר הפנים של המועצה המקומית מעיליא. בנסיבות אלה די בכך שהומצא אישור על כהונתו בתפקיד זה, ובהמשך הוצג בפני הועדה דו"ח ביקורת. ה. פסילתו של הגזבר מלשמש כמבקר פנים פוגעת בחופש העיסוק שלו, שהינה זכות יסוד. 6. עמדת המדינה א. בנסיבות העניין קיים ניגוד עניינים מוסדי משמעותי, שתפקידה של הועדה היה לבדקו לגופו של עניין וזאת לא עשתה. ב. בנסיבותיה של רשות מקומית קטנה בסדרי הגודל של בית שאן - לא ניתן לקיים הפרדה ראויה בין מכלול המרכיבים בעבודת המבקר בשים לב לכהונתו כגזבר בעבר. העירייה גם איננה מסוגלת לתפקד שנתיים או לתקופה משמעותית אחרת שתקבע לכאורה כתקופת צינון, ללא ביקורת ראויה של הפעולות הכספיות. ג. היה מקום, בענייננו, לקיים מכרז פומבי. אשר לדעתנו 7. תפקידו של הגזבר - סעיפים 170ג(2)ו - (3) לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה") מגדירים את תפקידיו של גזבר עירייה בהגדרה רחבה עד מאוד, כהאי לישנא - "170ג2. (א) הגזבר יהיה אחראי על ניהול עניניה הכספיים של העיריה, ובין השאר על הכנת הצעת התקציב ותקציב המילואים של העיריה, על ניהול מערכת החשבונות של העיריה ועל הכנת הדוחות הכספיים לפי פקודה זו, וכן יפקח על שמירת מסגרת התקציב באופן שלא ייווצר גירעון שוטף, כהגדרתו בסעיף 140ג, בתקציב העיריה. (ב) אין במינוי חשב מלווה לפי סעיף 142ב כדי לגרוע מאחריות המוטלת על הגזבר לפי פקודה זו. 170ג3. (א) הגזבר יוזמן לישיבות המועצה ולישיבות של כל ועדה מועדותיה, ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו, בעל פה או בכתב, לפני קבלת כל החלטה של המועצה או ועדה מועדותיה, שיש לה השלכה על תקציב העיריה, הכנסותיה או הוצאותיה. (ב) הגזבר יהיה נוכח בישיבות המועצה, ועדת הכספים וועדת המכרזים ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו, בעל פה או בכתב, לפני קבלת כל החלטה של המועצה או ועדה כאמור, שיש לה השלכה על תקציב העיריה, הכנסותיה או הוצאותיה". עיננו הרואות כי ידו של גזבר העירייה בכל, והינו צומת מרכזית והכרחית כמעט בכל פעולה או פעילות של העירייה הקשורה, במישרין או בעקיפין בתקציב העיריה, בהוצאותיה הכספיות, בהתחיבויותיה החוזיות שלהן השלכה כספית, ובמילוי חובותיה כלפי תושביה. משאין ספק שיקשה למצוא פעולה של העיריה שנטולת היבטים כספיים ותקציביים - הרי שיש לראות את הגזבר כקשור בקשר מהותי למרביתה המכרעת של התנהלות העירייה. 8. תפקידיו של המבקר - סעיף 170א.(א) לפקודה מגדיר את תפקידי המבקר כדלקמן - "170א. (א) ואלה תפקידי המבקר: (1) לבדוק אם פעולות העיריה, לרבות פעולות לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965, נעשו כדין, בידי המוסמך לעשותם, תוך שמירת טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון; (2) לבדוק את פעולות עובדי העיריה; (3) לבדוק אם סדרי הבוחן והוראות הנוהל הנהוגים בעיריה מבטיחים קיום הוראות כל דין, טוהר המידות ועקרונות היעילות והחסכון; (4) לבקר את הנהלת חשבונות העיריה ולבדוק אם דרכי החזקת כספי העיריה ושמירת רכושה והחזקתו מניחות את הדעת". עיננו הרואות, כי מעבר לחובתו לבדוק האם פעולות העיריה ובעלי התפקיד בה נעשו בסמכות, כדין, ביעילות וחסכון, מצא המחוקק לנכון ליחד הוראה מיוחדת לחובת המבקר לבקר את הנהלת החשבונות של העיריה , ושמירת כספיה ורכושה. המסקנה המתחייבת מהאמור לעיל הינה כי מבקר מצווה, כאחת מחובותיו המרכזיות, לבדוק את תקינות התנהלותה של העירייה בתחום הכספי ובהיבטים הכספיים של מכלול פעילותה, וזאת אף במצטבר לעובדה שמעטים הם העניינים ותחומי הביקורת שבהם אין היבטים כספיים. ועוד ברור, מהמקובץ לעיל, כי מבקר עירייה מחוייב לבדוק התנהלותו של גזבר עירייה. 9. קיומו של ניגוד עניינים - נשאלת השאלה האם יוכל מי שכיהן כגזבר העירייה ערב מינויו כמבקר למלא נאמנה תפקידיו וחובותיו בתחום הביקורת, או שמא קיים ניגוד עניינים בנסיבות אלה, ובמידה וקיים - האם ניתן הוא לגישור או לתיקון. אין חולק כי בענייננו קיים ניגוד עניינים מוסדי, ובכך הודו גם הנתבעים. אלא מאי - שטוענים הנתבעים כי ניתן "לנטרל" את ניגוד העניינים, כך שלאורך תקופה מסוימת יטופלו הנושאים הכספיים ע"י מבקר חיצוני, מה גם שלעירייה מונה חשב מלווה ורואה חשבון חיצוני של משרד הפנים שאחת לשנה עורך דו"ח על פעולותיה הכספיות. 10. הדין החל בנוגע לניגוד עניינים - ההלכה בשאלה מה הוא ניגוד עניינים נידונה בהרחבה רבה בבג"צ 6641/93 סיעת "צעירים למען חיפה" בעירית חיפה נ' מועצת העיר חיפה, (פד"י מח 3, 555): "העיקרון בדבר איסור ניגוד עניינים הפך לחלק ממשפטנו, ותחולתו היא כללית, אפילו באין הוראה סטטוטורית הקובעת זאת מפורשות לגבי נושאי תפקיד מסוימים... על-פי עיקרון זה, כשנמצא עובד ציבור במצב שבו קיימת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו השלטוני לבין אינטרס אחר שיש לו, אם כפרט ואם כנושא תפקיד ציבורי אחר, עליו למשוך את ידו מטיפול באותו עניין שלגביו מתקיימת אפשרות כזו (בג"צ 531/79 סיעת "הליכוד" בעיריית פתח-תקוה נ' מועצת עיריית פתח-תקוה ואח' [1]; בג"צ 595/89 שמעון ואח' נ' הממונה על מחוז הדרום במשרד הפנים ואח' [2]; בג"צ 3480/91 ברגמן נ' הוועדה לבנייה למגורים ולתעשייה, מחוז תל-אביב ואח' [3]). אין די בחשש רחוק או תיאורטי בדבר ניגוד עניינים ואף לא בחשש סובייקטיבי של מאן דהוא (בג"צ 244/86 רביבו נ' ראש המועצה המקומית אופקים [4], בעמ' 185), אלא צריך שתתקיים אפשרות ממשית לניגוד עניינים. מאידך גיסא, אין צורך להשתכנע כי הלכה למעשה נוצר ניגוד עניינים כאמור. די בכך שמבחינת הנתונים האובייקטיביים, ועל סמך שיקולים המבוססים על ניסיון החיים והשכל הישר, עלול הנושא בשתי כהונות ציבוריות או המכהן בתפקיד ציבורי ובעיסוק פרטי להגיע למצב של ניגוד עניינים בין השניים (בג"צ 1[ 531/79] הנ"ל; בג"צ 589/86 שמעון נ' ראש המועצה המקומית קרית מלאכי [5], בעמ' 625, ובג"צ 4225/91 גודוביץ נ' ממשלת ישראל ואח' [6]). המבחן הוא מבחן אובייקטיבי, מבחנו של האדם הסביר היודע את כל פרטי העניין: האם אדם כזה, המסתכל מבחוץ, היה רואה במילוי התפקיד הציבורי של פלוני מילוי ללא משוא פנים, על-אף תפקיד אחר שיש לו או על-אף עיסוקיו הפרטיים; או שמא עיסוקיו האחרונים מצביעים על כך, על-פי ניסיון החיים, שלא יוכל לפעול במסגרת תפקידו ללא דעה קדומה ומשוא פנים (ראו בג"צ 202/90 י.ב.מ. ישראל בע"מ נ' משרד המשפטים ואח' [7]).6. המטרות שביסוד העיקרון בדבר איסור ניגוד עניינים ברורות וגלויות הן: ראשית, להבטיח מילוי התפקיד הציבורי מתוך שיקולים ענייניים של טובת הציבור בלבד וללא השפעות ושיקולים זרים; שנית, להבטיח שאמון הציבור ברשות הציבורית לא ייפגע כתוצאה מכך שפעולותיה עלולות להיראות כמושפעות משיקולים זרים. לפיכך, כל אימת שקיים ניגוד עניינים כאמור, יש לעשות למניעתו. הפתרון הפשוט, אך הקיצוני, הוא שנושא תפקיד ציבורי יחדל לעסוק בעיסוקו האחר, אם ציבורי ואם פרטי, כדי "לנטרל" את המצב של ניגוד עניינים. אך בנסיבות מתאימות ייתכנו גם פתרונות אחרים, פחות קיצוניים, שיהא בהם להקהות את חודו של ניגוד העניינים. פתרונות כאלה יכולים להיות, לדוגמה, הצרת סמכויותיו של נושא התפקיד או הטלת איסור עליו ליטול חלק בעניינים מסוימים, אשר ברגיל הם במסגרת תפקידו (ראה ט' שפניץ, ו' לוסטהויז, "ניגוד עניינים בשירות הציבורי" ספר אורי ידין - מאמרים לזכרו (בורסי, בעריכת א' ברק, ט' שפניץ, כרך ב, תש"ן) 315, 325-323).)" גם בפסיקת בתי הדין לעבודה ניתן למצוא התייחסות נרחבת לחשיבות היעדרו של ניגוד עניינים - "כאשר עניין עליו מופקד אדם עשוי להתנגש עם עניינו האישי או עם עניין אחר עליו הוא מופקד, הרי זה מצב של ניגוד עניינים. מצב של ניגוד עניינים אסור במיוחד כשמדובר בעובד ציבור המפעיל סמכויות מכוח חוק. ה"שרשרת" של ניגוד עניינים תקטע באותה חוליה ממנה ואילך שוב לא יעלה חשש אובייקטיבי לניגוד עניינים. בבסיס המבחן לקיומו של ניגוד עניינים נמצא החשש המקנן בליבו של האדם הסביר כי, במצב נתון, קיימת אפשרות סבירה לניגוד עניינים ולפגיעה בטוהר המידות העלולים לפגוע באמון הציבור בפעולות רשויות השלטון. מההיבט של מראית פני הדברים, יש צורך להראות לא רק שפעולת המינהל אינה נגועה בניגוד עניינים אלא גם שכלפי חוץ אין היא נראית ככזו". (ראו, עע (ארצי) 583/06 שני רם - מט"ב עמותה לטיפולי שירות ורווחה, ניתן ביום 06/03/07, להלן: "עניין שני רם"). 11. מן הכלל אל הפרט - בענייננו, יש לקחת בחשבון שמדובר על גזבר שכיהן מעל 10 שנים בתפקידו זה, וכן שמדובר בעירייה קטנה באופן יחסי. עוד יש לקחת בחשבון כי הרשות המקומית בה עסקינן נקלעה לקשיים כספיים חמורים, כי מתנהל בעניינה איחוד תיקים, כי לחברה הכלכלית שלה מונה מפרק זמני, וכי פעולותיה לא נבדקו ובוקרו לפחות במהלך שלוש השנים האחרונות, בהעדר מבקר פנים לעירייה. בהינתן נתונים עובדתיים אלה, שאינם שנויים במחלוקת, במצטבר, איננו סבורים כי ניתן לומר שישנה אפשרות לנטרל את ניגוד העניינים. אין חולק ואין ספק שהעירייה מחויבת למנות מבקר פנים, חובה שכשלה במילויה במהלך תקופה ממושכת בת שלוש שנים. התנהלות זו, היא כשלעצמה, יש בה כדי להוות פגיעה באימון הציבור. בנסיבות אלה מקבלת משנה תוקף נטייתנו לקבל את גישתה של המדינה - לפיה בנסיבותיה של רשות מקומית קטנה בסדרי הגודל של בית שאן - לא ניתן לקיים הפרדה ראויה בין מכלול המרכיבים בעבודת המבקר בשים לב לכהונתו כגזבר בעבר. עוד מוצאים אנו ממש בגישת המדינה, לפיה העירייה גם איננה מסוגלת לתפקד שנתיים או תקופה משמעותית אחרת שתקבע לכאורה כתקופת צינון, ללא ביקורת ראויה של הפעולות הכספיות. איננו מוצאים, אם כן, שקיימת כל דרך סבירה לנטרל את ניגוד העניינים החריף בין תפקיד הגזבר בעיריית בית שאן לבין תפקיד מבקר הפנים בה, וזאת מבלי לייחס לגזבר באופן אישי ומראש שיקולים זרים. יחד עם זאת, נוכח מסקנותינו שלעיל, איננו סבורים שניתן לתקן את הפגם בפעולת הועדה בדרך שהציע ב"כ העירייה, כך שעניינו של הגזבר יוחזר אליה על מנת שתגדיר את הסייגים שיוטלו על עבודתו כמבקר, או שניתן להעמיד סוגיה זו לשיקול דעתה של מועצת העיר, אשר תחליט מאילו עניינים ידיר המבקר (הגזבר לשעבר) רגליו. סיכומו של דבר - אנו מוצאים שהחלטה בדבר מינויו של הגזבר למבקר עיריית בית שאן, למחרת סיום תפקידו כגזבר, במצב הכלכלי בו שרויה עיריית בית שאן ולאחר תקופה בת שלוש שנים בה לא בוקרו פעולות העירייה - לוקה בחוסר סבירות שכזה - שדינה להתבטל, וכי מינויו של הגזבר, לאלתר, כמבקר, יש בו כדי לפגוע באמון הציבור במידה כזו - שאין לו מקום. 12. אשר לטענת ב"כ הגזבר לפיה יש בקביעה לפיה לא ניתן למנותו כמבקר בעירייה - משום פגיעה בחופש העיסוק שלו - נפנה לפסק הדין בעניין שני רם, אשר התייחס למקרה של התנגשות לכאורית בין חופש העיסוק של התובעת לבין עיקרון מניעת ניגוד העניינים, ובו נאמרו, בהקשר זה, הדברים הבאים - "בחינת כלל הנסיבות הללו ושיקלולן מביאים למסקנה שבנסיבות העניין יש להעדיף את אינטרס הציבור למנוע חשש לניגוד עניינים בפעולת המוסד והוועדה המקצועית תוך שמירה על מראית תקינה של פעולת המינהל בעיני הציבור הרחב, על פני עניינה של המערערת להמשיך ולעבוד בסניף עפולה של מט"ב. במצב דברים זה - ועל אף הפגיעה בחופש העיסוק של המערערת - אין מנוס מאישור דרישת המוסד להפסיק את העסקתה של המערערת בסניף עפולה של מט"ב כדי להסיר כל חשש לניגוד עניינים או למראית עין של ניגוד עניינים. 26. חשוב להדגיש שאין לראות במסקנתנו משום הטלת דופי במערערת או באימה. נהפוך הוא, מן המידע שלפנינו עולה שמדובר בעובדת חיובית ומסורה הזוכה לשבחים מן הממונים עליה. כמו כן אין בליבנו ספק בדבר מקצועיותה ותום ליבה של אימה של המערערת, עובדת בכירה במוסד, ולטוהר החלטותיה במילוי תפקידה. אלא שאין בכל אלה כדי לשלול את הצורך לנקוט גישה קפדנית ומחמירה יחסית, בכל הקשור לשמירה על מראית פני טוהר המידות בשירות הציבורי ועל מניעת חשש - ולו קלוש ומרוחק - לניגוד עניינים. בקשר לכך יש לציין לחיוב את גישת המוסד אשר נתן דעתו לצורך להוציא הוראות מינהל לשם מניעת מצב של ניגוד העניינים ומקפיד ליישם את הוראותיו הלכה למעשה".. במאמר מוסגר נציין כי איננו יכולים שלא להעיר כי הגב' שני רם, התובעת/המערערת שפסק הדין ניתן לעניינה, הייתה מיוצגת, הן בבית הדין האזורי והן בבית הדין הארצי ע"י אותו בא כוח אשר מייצג בענייננו את הגזבר, וטוב היה אם היה שם דברים אלה של בית הדין הארצי לנגד עיניו, ולאורם נמנע מלטעון באופן כה נחרץ כי לאור זכות היסוד של חופש העיסוק יש להימנע מלתת משקל לניגוד העניינים הקיים. 13. נוכח מסקנותינו שלעיל, איננו מוצאים לנכון להידרש למחלוקות בין הצדדים אשר נוגעות לעמידה בתנאי הסף של הגזבר לעניין תפקיד המבקר, ולרמת הבדיקה שנדרשת הועדה לבדוק את ניסיונו המקצועי. 14. כללו של דבר, התביעות מתקבלות, ואנו קובעים כי דין החלטתה של ועדת הבכירים מושא התביעה, לפיה הגזבר כשיר לכהן כמבקר הפנים של העירייה - להתבטל. למען הסר ספק נחזור ונדגיש כי אין במי מבין הקביעות בפסק דין זה כדי להטיל דופי אישי בגזבר, במי מבין פעולותיו או תום ליבו. נוכח העובדה שאין חולק שהגזבר היה המועמד היחידי מבין עובדי העירייה אשר ענה לכאורה על תנאי הסף הנדרשים למינוי כמבקר, הננו מורים לעירייה לפרסם מכרז פומבי לתפקיד זה. 15. לאחר ששקלנו בדבר, החלטנו לחייב את העירייה בלבד לשלם לתובעים בכל אחד מהתיקים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪. הסך האמור ישולם כך , שבכל אחד מהתיקים ישולם הסך של 5,000 ₪ אשר יחולק בחלוקה שווה בין התובעים. מכרזעירייה