קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין עבודה עובדים זרים: השופטת לאה גליקסמן ] לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בתל-אביב מיום 14.6.11 (השופטת נטע רות ונציגי הציבור גב' יפה הרצברג ומר יעקב בר-נר; תע"א 4488-06), בו חויבה המבקשת לשלם לכל אחד מהמשיבים פיצויי פיטורים, החזר ניכויים משכרם, וזכויות סוציאליות שונות (דמי מחלה, פדיון חופשה שנתית, דמי חגים, דמי הבראה, הפרשות לקופת גמל, יתרת דמי כלכלה) המגיעות להם בשל תקופת עבודתם אצלה וסיומה. הרקע לבקשה: המבקשת היא חברה העוסקת בבניה, והייתה חברה בתקופה הרלבנטית לתביעה בהתאחדות הקבלנים והבונים בישראל. המשיבים, מהגרי עבודה מרומניה, הועסקו על ידי המבקשת בעבודות בניה באתרים שונים, החל משנת 2001. המשיבים סיימו את עבודתם במבקשת בחודש יוני 2005, עקב החלטת ממשלה לשינוי שיטת ההעסקה של עובדים זרים בענף הבניין ומעבר להעסקה באמצעות תאגידי כוח אדם. עם סיום העסקתם המשיכו המשיבים לעבוד משך תקופה קצרה באתריה של המבקשת באמצעות תאגיד מורשה. בבית הדין האזורי בתל-אביב התבררה תביעה שהגישו המשיבים נגד המבקשת. בכתב התביעה המקורי נתבע תשלום פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, הפרשי שכר מינימום, דמי הבראה ופדיון חופשה (להלן- כתב התביעה המקורי). לאחר שמיעת עדותם המוקדמת של המשיבים 1, 2, 4 ו- 6 הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה, שהתקבלה בחלקה. משכך, תוקן כתב התביעה כך שלרכיבי התביעה שבכתב התביעה המקורי התווספו רכיבים נוספים לתשלום דמי חגים, הפרשות לקופת הגמל, תוספת כלכלה, תמריץ אי העדרות והשבת ניכויים. במהלך דיון ההוכחות העידו משיבים 2,3 ו- 5 בלבד, וכן עדה נוספת מטעמם. משיבים 7 ו- 8 לא העידו כלל בהליך. בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיבים בחלקה, כמפורט להלן. בית הדין דחה את טענת המבקשת כי יש להורות על מחיקת תביעתם של משיבים 7 ו- 8, ועל מחיקת רכיבי התביעה המתוקנים של משיבים 1, 4 ו- 6 מהטעם שלא העידו בפני בית הדין. בית הדין קבע כי המבקשת התייחסה אל המשיבים כאל "קבוצת עובדים", אשר תנאי העסקתם ונסיבות סיום העסקתם היו זהים, וכי המשיבים הסתמכו על מסמכיה של המבקשת בלבד ועל עובדות שלא היו שנויות במחלוקת. בית הדין האזורי ציין כי נדחו אותם רכיבי תביעה להם עתרו המשיבים שלא התייצבו למתן עדות, ככל שלצורך הכרעה בשאלת הזכאות נדרשה קביעה של ממצאים עובדתיים בסוגיות שנויות במחלוקת; המשיבים זכאים לפיצויי פיטורים, בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי בעניין מטין אילידנז [עע 137/08 מטין אילינדז - פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניין בע"מ, ניתן ביום 22.8.2010]; את רכיבי השכר RET -2-83 ו- RETINERI-86 (להלן יחד - רכיב "שונות") יש לראות כחלק משכר היסוד של המשיבים, ואין לקבל את טענת המבקשת כי הם מהווים תשלום כולל בגין זכויות סוציאליות; כפועל יוצא מקביעתו בעניין רכיב "שונות" דחה בית הדין האזורי את תביעתם של המשיבים לתשלום הפרשי שכר (הפרשי שכר מינימום וגמול בעד עבודה בשעות נוספות) בקובעו כי יש לקזז מהתשלומים להם עותרים המשיבים בגין הפרשי שכר את התשלומים ששולמו להם ברכיב "שונות"; בהמשך לקביעתו בנוגע לרכיב "שונות" קיבל בית הדין את תביעתם של המשיבים לתשלום זכויות סוציאליות שונות (פדיון חופשה, דמי חגים, דמי הבראה, הפרשות לקופת גמל); בית הדין קיבל את תביעתם של המשיבים ליתרת דמי כלכלה, בקובעו כי לא הוכח כי המשיבים קיבלו כלכלה בעין; כן קיבל בית הדין חלקית את תביעתם של המשיבים להשבת ניכויים שלא כדין משכרם וניכויים ביתר בעבור מגורים וביטוח רפואי; בית הדין קיבל את תביעתו של משיב מס' 1 לדמי מחלה. בית הדין דחה חלק מתביעתם של המשיבים, ובכלל זה תביעתם לתמריץ אי היעדרות ולרכיב דמי כלכלה לפי הסכם 2000. הבקשה וטענות הצדדים: המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ובמקביל הגישה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בהחלטה מיום 11.10.11 דחה בית הדין האזורי את הבקשה ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שלפנינו. נציין, כי אף המשיבים הגישו ערעור על פסק הדין, ובו הם מלינים על דחיית תביעתם להפרשי שכר. המבקשת טוענת כי סיכוייה לזכות בערעור טובים. בקשר לכך נטען, בין היתר, כי טעה בית הדין האזורי בכך שלא זקף לזכות המבקשת תשלומים ששילמה למשיבים על חשבון זכויות סוציאליות במסגרת סעיף "שונות"; אי הבהירות באופן החישוב ופירוט הזכויות אינה מביאה לחיוב האוטומטי של המעביד בכפל תשלום, במיוחד שאין בחוק כל סנקציה לטובת העובדים; טעה בית הדין בקבלת תביעתם של המשיבים 7 ו- 8 על אף שלא התייצבו לדיון בהליך ולא נתנו עדותם, לרבות פסיקת הוצאות לטובתם; לא היה מקום לקבל את תביעתם המתוקנת של המשיבים 1, 4 ו-6 לתשלום דמי חגים, הפרשות לקופת הגמל, דמי כלכלה והשבת ניכויים, בשל אי התייצבותם לחקירה על רכיבי התביעה החדשים; טעה בית הדין בקבלת תביעתם של המשיבים לעניין רכיב יתרת דמי כלכלה, הן לעניין עצם הזכאות והן לעניין החישוב; הסכום שנפסק בגין רכיב החופשה עולה על הסכום שנתבע; לא היה מקום לפסוק למשיבים השבה בנוגע לניכויים שבוצעו ביתר, שעה שהוכח כי נוכו סכומים בגין ביטוח רפואי והוצאות נלוות, ואף בשיעורים נמוכים מהקבוע בתקנות; טעה בית הדין בכך שלא יישם כראוי את ההלכה שנפסקה לעניין סיום העסקת עובדים זרים בחברות בניה עקב החלטת הממשלה וזכאותם לתשלום פיצויי פיטורים [ע"ע 137/08 מטין אילינדז - פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבניין בע"מ, ניתן ביום 22.8.10]; במקרה הנדון, להבדיל מהמקרים האחרים, המשיבים המשיכו לעבוד באותו אתר עבודה, תחת אותם מנהלי עבודה ובאותו היקף משרה, וכן המשיכו לקבל את שירותי הקרקע מהמבקשת כפי שסיפקה להם עובר למעביר לתאגידים. באשר למאזן הנוחות טוענת המבקשת כי סיכוייה להיפרע מן המשיבים אם יתקבל ערעורה קלושים, שכן מדובר במהגרי עבודה אשר אינם מתגוררים בארץ וכתובתם בחו"ל אינה ידועה. עוד מציינת המבקשת כי על מצבם הכלכלי של המשיבים ניתן להסיק מהבקשות שהגישו לדחיית תשלום האגרה, וכן מהעובדה שההוצאות שנפסקו לחובתם בעניין גילוי המסמכים, בסך כולל של 1,200 ש"ח לא שולמו עד עצם היום הזה. בנסיבות אלה, כך טוענת המבקשת, הנזק שייגרם לה אם לא יעוכב ביצועו של פסק הדין וערעורה יתקבל גדול מן הנזק הצפוי למשיבים אם יעוכב הביצוע והערעור יידחה. המשיבים מתנגדים לבקשה וטוענים כי יש לפעול לפי הכלל שהגשת ערעור אינה מעכבת ביצועו של פסק דין, במיוחד כאשר מדובר בחיוב כספי. לטענתם, המבקשת ביקשה לעכב את ביצועו של פסק הדין במלואו, למרות העובדה שלא ערערה על כל רכיבי התביעה ובכלל זאת על פסיקת דמי המחלה שנפסקו למשיב 1, על פסיקת תשלום דמי חג למשיבים 2, 3 ו- 5, דמי ההבראה ותשלומים עבור הפרשות לפנסיה שנפסקו לזכותם של כל המשיבים, כמו על פסיקת ההוצאות שנפסקו לזכות המשיבים, פרט לאלה שלא התייצבו למתן עדות בבית הדין. לגופם של דברים, טוענים המשיבים כי סיכויי הערעור קלושים, שכן פסק הדין מנומק ומבוסס כראוי ואין הצדקה להתערב בו. אשר לאי קיזוז סכומים ששולמו במסגרת רכיב ה"שונות" נטען כי מדובר בטענות חדשות ולכן לא בכדי לא התייחס אליהן בית הדין; במהלך כל ההליך המבקשת לא הצליחה להציג גרסה אחידה כנגד מה שולם רכיב ה"שונות", כאשר גרסתה השתנתה מעת לעת בהתאם להלכות בתי הדין לעבודה; אשר לטענה הנוגעת לקביעת בית הדין לפיה מדובר ב"קבוצת עובדים" נטען כי עמדת בית הדין האזורי נתמכה בפסיקתו של בית הדין הארצי במסגרת החלטה שניתנה בבקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת; אשר לרכיב יתרת דמי הכלכלה - טוענים המשיבים כי פסיקת בית הדין האזורי תואמת את פסיקתו של בית הדין הארצי ואילו החישוב נערך על פי תחשיבי המשיבים בהעדר תחשיב נגדי מצד המבקשת; הסכום שנפסק בגין דמי החופשה אינו עולה על הסכום שצוין בכתב התביעה המתוקן; טענות המבקשת באשר לפסיקה הנוגעת להשבת הניכויים אשר בוצעו ביתר, מתייחסות לקביעה עובדתית, ובקביעה מסוג זה בית הדין אינו נוטה להתערב; טענות המבקשת בעניין פסיקת פיצויי פיטורים אינן מתיישבות עם פסיקת בית הדין הארצי . אשר למאזן הנוחות טוענים המשיבים כי אין להסתפק בטענה כללית בעניין אי יכולתם להחזיר את הסכום הפסוק אם יתקבל הערעור ואין בחשש בלבד מצד המבקשת כדי לעכב את ביצועו של פסק הדין; מצבם הכלכלי בעת הגשת הבקשה לדחיית תשלום האגרה שונה ממצבם כיום ועל המבקשת היה להוכיח את מצבם הכלכלי במועד הגשת הבקשה, דבר שלא נעשה; מכל מקום, המבקשת תוכל לגבות חובות במדינת מולדתם מכוח תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), תשכ"ט- 1968, הקובעות הליכים לביצוע חיובים כאשר הצדדים אינם אזרחי אותה מדינה. עוד מציינים המשיבים כי אין כל הצדקה שלאחר המתנה של למעלה מחמש שנים מסיום עבודתם אצל המבקשת יאלצו להמתין לכל הפחות כשנתיים להכרעת בית דין זה, במיוחד שעה שאין כל חשש שהמבקשת לא תוכל להיפרע מהם אם יתקבל הערעור. הכרעה: הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימוש פסק הדין. עיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת חריג לכלל, במיוחד כשמדובר בחיוב כספי. טעם מיוחד לעיכוב ביצוע מותנה, בדרך כלל, בהצטברות שני גורמים: האחד - הנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע; השני - סיכויי הערעור טובים [ראו: רע"א 6480/00 עיריית תל-אביב-יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח', תקדין, תק-על 2000(3), 2459; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית 1995 עמ' 859 ואילך והאסמכתאות שם]. כאשר פסק הדין מטיל חיוב כספי על המבקש, הנטייה היא שלא לעכב את ביצוע הפסק אלא אם כן יוכח שהמבקש לא יוכל לגבות את כספו אם יזכה בערעור [ע"א 9296/03 עזרא אהרוני - יוסף מנשה ואח', פ"ד נח (2) 301, 305-304]. לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, כך שיש לעכב את ביצוע תשלום הרכיבים דמי חג, דמי הבראה, והפרשות לקופת גמל שנפסקו לזכות המשיבים בלבד, מנימוקים שיפורטו להלן. נקדים ונאמר כי העובדה שהמשיבים הם מהגרי עבודה, כשלעצמה, אינה מצדיקה עיכוב ביצוע פסק הדין, ויש לבחון בכל מקרה לגופו הן את סיכויי הערעור והן אם קיים חשש שמבקש העיכוב לא יוכל לגבות את כספו אם יזכה בערעור. כמו כן, במסגרת כלל השיקולים, יש להביא בחשבון כי מדובר בזכויות מכוח חוקי המגן וצו ההרחבה אשר הגיעו למשיבים במהלך תקופת עבודתם או בסיומה, וכי ככל שסיכויי הערעור אינם גבוהים אין הצדקה כי יעוכב תשלום זכויות אלה פרק זמן נוסף. טענתה העיקרית של המבקשת היא שבית הדין האזורי טעה בכך שדחה את הטענה כי יש לזקוף את תשלום רכיב "שונות" על חשבון זכויות סוציאליות שונות. טענה זו, גם אם תתקבל, רלבנטית רק לרכיבי התביעה דמי חג, דמי הבראה והפרשות לקופת גמל שנפסקו לזכות המשיבים. נציין, כי טענה זו אינה יכולה לחול על רכיב "פדיון חופשה", לנוכח העובדה שבהתאם לפסיקה לא ניתן לשלם לעובד פדיון חופשה במהלך תקופת עבודתו. בכל מקרה, קבלת טענה זו תחייב לבחון מחדש את תביעת המשיבים להפרשי שכר, שכן בית הדין זקף את רכיב "שונות" על חשבון הפרשי שכר והפרשי גמול שעות נוספות שהגיעו למשיבים. מכל מקום, לנוכח העובדה שהמשיבים מערערים על קביעת בית הדין האזורי בעניין זקיפת רכיב "שונות" על חשבון הפרשי השכר, מן הראוי שגורלו של רכיב "שונות" יוכרע במלואו בעת הדיון בערעורים שהוגשו על ידי שני הצדדים, ולכן יש לעכב ביצוע תשלום הרכיבים דמי חג, דמי הבראה והפרשות לקופת גמל בלבד. עיכוב ביצוע תשלום הרכיבים דמי חג, דמי הבראה והפרשות לקופת גמל מותנה בכך שבתוך 14 יום ממועד המצאת החלטה זו למבקשת תפקיד המבקשת את הסכום שנפסק, בערכו כיום, בקופת בית הדין. אנו סבורים כי דין הבקשה בכל הנוגע לרכיבי התביעה האחרים שנפסקו לזכות המשיבים דינה להידחות. לעניין רכיב פיצויי הפיטורים - על פני הדברים פסיקת בית הדין האזורי עולה בקנה אחד עם פסיקת בית דין זה בעניין מטין אילינדז, ואיננו סבורים כי יש שוני בין המקרה הנדון לבין המקרים האחרים שנדונו בפסיקה; קביעת בית הדין האזורי בעניין זכאות המשיב 1 לדמי מחלה, זכאות המשיבים ליתרת דמי כלכלה וזכאות המשיבים להחזר ניכויים שלא כדין משכרם היא קביעה עובדתית שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בה; לא מצאנו כי טעה בית הדין האזורי בקביעתו כי בנסיבות המקרה כל המשיבים, לרבות המשיבים שהעידו עדות מוקדמת והמשיבים שלא העידו כלל זכאים לרכיבים שנפסקו לזכותם. לפיכך, על פני הדברים, אין מקום לעכב את ביצוע תשלום הרכיבים פיצויי פיטורים, דמי מחלה (למשיב מס' 1), פדיון חופשה והחזר ניכויים משכרם של המשיבים. סוף דבר: הבקשה מתקבלת בחלקה, וביצוע תשלום הרכיבים דמי חגים, דמי הבראה, הפרשות לקופת גמל מעוכב, בכפוף להפקדת הסכום שנפסק בערכו כיום בקופת בית הדין, בתוך 14 יום ממועד המצאת החלטה זו למבקשת. לא יופקד הסכום כאמור - בטל עיכוב הביצוע. הואיל והבקשה התקבלה בחלקה, אין צו להוצאות. ביצוע פסק דיןעיכוב ביצועעובדים זרים