בקשה לעיכוב הליכי איוש עובד

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לעיכוב הליכי איוש עובד: השופטת לאה גליקסמן 1. לפנינו בקשה, שכותרתה "בקשה לעיכוב הליכים" בהתייחס לפסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה מיום 16.8.11 (השופטת דלית גילה ונציגי הציבור מר משה קידר ומר עמי לוי; ס"ע 532-12-08), בה מתבקש בית הדין להורות למשיבה שלא לפעול לאיוש תפקידה הקודם - מנהלת המחלקה לתשלומי שכר. כמפורט בהמשך, לאמיתו של דבר, בקשתה של המבקשת אינה "בקשה לעיכוב ביצוע" או "בקשה לעיכוב הליכים", אלא בקשה למתן סעד זמני בערעור. הרקע 2. בבית הדין האזורי נדונה תביעתה של המבקשת בעניין החלטת מנכ"ל עיריית חיפה, המשיבה שלפנינו (להלן- העיריה) מיום 10.6.08, להעביר את המבקשת מתפקידה כמנהלת המחלקה לתשלומי שכר וסגנית מנהל אגף בעיריה, לתפקיד אחר באגף המחשוב ומערכות המידע של העיריה. 3. תחילתה של הפרשה בתלונה אנונימית, שהתקבלה אצל מבקר העיריה (להלן- המבקר), בה הועלתה טענה כנגד מר X, מי שהיה כפוף למבקשת בתפקידו הקודם, אשר ייחסה לו דיווח כוזב על שעות עבודתו. ממצאי בדיקתו של המבקר העלו כי באופן קבוע היו מספר ימים מדי חודש בהם לא נעשתה החתמה מכאנית של כרטיס הנוכחות של מר X ועובדות נוספות, הדיווח הושלם באופן ידני ואושר על ידי המבקשת ללא מתן כל הסבר או פירוט מדוע נמנעה ההחתמה בשעון הנוכחות. לדעת המבקר התנהלות זו של המבקשת היתה בניגוד לכללי מינהל תקין וההוראות המחייבות בעיריה. בתשובתה בכתב למבקר מיום 17.1.08 השיבה המבקשת, בין היתר, כי "הבקרה היחידה שאנו מבצעים, הינה שלא תשולם חריגה ממסכת השעות הנוספות, אשר נקבעו על ידי ראש המינהל או מנהל אגף משאבי אנוש וארגון". המבקר ראה בחומרה את תגובת המבקשת והודיע לה ישירות, במכתב נוסף מיום 29.1.08, כי עמדתה לגבי דיווחי הנוכחות של העובדים הכפופים לה בפרט ומשמעות הנהלים ומינהל תקין בכלל, אינה מקובלת. במקביל העביר המבקר את ממצאיו לידיעת מנכ"ל העיריה. 4. בהמשך לכך, ביום 14.2.08 נערך בירור ראשוני אצל המנכ"ל, בנוכחות המבקשת והמבקר, בכל הנוגע לממצאי הביקורת. בעקבות פגישה זו, העביר המנכ"ל את עריכת השימוע לעו"ד חן, היועץ המשפטי של העיריה. לאחר הפגישה התקיימו עם המבקשת שתי ישיבות שימוע, אליהן התייצבה עם בא כוחה. עו"ד חן המליץ למנכ"ל העיריה להעביר את המבקשת מתפקידה הן בשל הכשל הניהולי באישור דוח"ות הנוכחות והן בשל בעיות ביחסי עבודה עם הכפופים לה והממונה עליה. בעקבות המלצת היועץ המשפטי התקבלה ההחלטה לנייד את המבקשת לתפקיד אחר - אחראי מכרזים, חוזים וכספים. 5. כנגד החלטה זו הגישה המבקשת תביעה עיקרית ובקשה לסעדים זמניים, בה עתרה להשיבה לתפקיד הקודם, תוך חיוב העיריה בפיצוי על נזקים שנגרמו לה. בהחלטה מיום 14.7.08 דחה בית הדין האזורי את הבקשה לסעד זמני, אך קבע כי תפקיד מנהל המחלקה לתשלומי השכר בעיריה לא יאויש באופן קבוע עד להכרעה בתביעה העיקרית. במסגרת התביעה טענה המבקשת כי היתה עובדת מקצועית והטענות כלפיה לא הצדיקו העברתה לתפקיד אחר שמרע את תנאי עבודתה; הליך השימוע היה פיקטיבי ונגוע באפליה אסורה. העיריה טענה כי ההחלטה על העברת המבקשת לתפקיד אחר הייתה סבירה בנסיבות העניין ואינה מצדיקה התערבות בה. 6. בית הדין האזורי דחה את תביעת המבקשת על כל רכיביה. בית הדין האזורי קבע כי ההחלטה לנייד את המבקשת מתפקידה הקודם לתפקיד החדש היתה מידתית וסבירה; ההחלטה התקבלה לאחר שמיעת המבקשת, בהליך תקין, משיקולים עניינים ובמסגרת הפררוגטיבה של המעסיק ואין מקום להתערב בה. בית הדין האזורי הוסיף וקבע כי על אף שבדיקת המקרה החלה בתלונה אנונימית, הרי שהתנהגותה של המבקשת אינה מתאימה לתפקיד הבכיר שמילאה והצדיקה תגובה ברמה המערכתית כלפיה; בהתנהלות המבקשת נפל כשל ניהולי אשר הצדיק את העברתה מתפקידה; אין בסיס לטענות המבקשת בדבר התנכלות אישית; גם בעיות ביחסי אנוש עם הכפופים לה ומשבר האמון שנוצר עם הממונה עליה הצדיקו העברתה מתפקידה; התפקיד אליו הועברה המבקשת הוא תפקיד מכובד ורציני. 7. המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ובמקביל הגישה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בית הדין האזורי דחה את הבקשה בהחלטה מיום 11.10.2011 בקובעו כי "אין הוראה אופרטיבית בפסק הדין אותה ניתן 'לעכב'. צווי ביניים עד להכרעה בערעור אינם בסמכותנו." 8. המבקשת הגישה "בקשה לעיכוב הליכים", בה עתרה בעיקר לעכב הליכי איוש התפקיד מנהל המחלקה לתשלומי שכר, אותו עתרה לחזור ולאייש. לטענתה, למרות שבפסק הדין אין כל הוראה אופרטיבית בכל הנוגע לאיוש תפקידה הקודם - מנהלת המחלקה לתשלומי שכר - עצם מתן פסק דין סופי מאפשר זאת והעיריה כבר פועלת לאיוש התפקיד. 9. העיריה מתנגדת לבקשה וטוענת כי בפסק הדין אין הוראה אופרטיבית, אותה ניתן לעכב. למען הזהירות טוענת העיריה כי מדובר בבקשה לסעד זמני בערעור ולא קמה כל עילה להעניק סעד זה. בהקשר זה טענה העיריה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים; פסק הדין מבוסס על קביעות עובדתיות והתרשמות מן העדויות שהובאו בפני בית הדין, עניינים שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהן; המבקשת לא הצביעה על טעות משפטית בפסיקת בית הדין המצדיקה מתן סעד זמני עד לבירור הערעור; ההחלטה לנייד את המבקשת מתפקידה הקודם לתפקיד החדש נוכח "כשל ניהולי" הינה סבירה ומידתית והתקבלה מנימוקים ענייניים ובמסגרת הפררוגטיבה של המעסיק, לאחר שבפני המבקשת הוצגו כל הראיות והשיקולים העומדים ביסוד ההחלטה ולאחר שניתנו לה הזדמנויות להציג את גרסתה. גם במאזן הנוחות לא נוטה הכף לטובת המבקשת: מעבר לכך שהמבקשת לא הוכיחה כי ייגרם לה נזק בלתי הפיך, טענתה ל"אי הפיכות" אינה שיקול בלעדי בשיקולי מאזן הנוחות ובמכלול השיקולים; המחלקה לתשלומי שכר הינה מחלקה שעבודתה חשובה ואיוש משרה בכירה של מנהל המחלקה על דרך של "מילוי מקום" במשך תקופה כה ארוכה ואף לאחר שהתביעה הוכרעה, אין לו מקום; הבקשה הוגשה בשיהוי, כחודש וחצי לאחר מתן פסק הדין. 10. לאחר שנתנו דעתנו לכלל נסיבות המקרה, לפסק דינו של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים בבקשה אנו מחליטים לדחות את הבקשה. אכן, כטענת העיריה, למעשה אין מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע אלא בבקשה לסעד זמני בערעור, היינו הקפאת פרסום המכרז שעומדת העיריה לפרסם לאיוש תפקיד מנהל המחלקה לתשלומי שכר. לא מצאנו בנימוקי הבקשה הצדקה לעכב הליכי איוש התפקיד לאחר שהוכרעה תביעתה של המבקשת. בית הדין האזורי בדק ומצא כי החלטת העיריה לנייד את המבקשת מתפקידה הקודם לתפקיד החדש מבוססת כראוי על יסוד העובדות שנקבעו על ידו. בית הדין בחן את כל טענותיה של המבקשת ודחה אותן אחת לאחת. הכרעת בית הדין האזורי מבוססת על קביעותיו העובדתיות ובאלה ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב. כמו כן, מקובל עלינו עמדת העיריה כי המצב לפיו משרה בכירה מאוישת תקופה ארוכה על ידי ממלא מקום אינו רצוי. 11. יחד עם זאת, יש להבטיח כי המבקשת תוכל לממש את זכויותיה ככל שהערעור יתקבל. בנסיבות אלה, אנו סבורים כי האיזון הראוי בין זכותה של העיריה להמשיך בהליכי המכרז לבין הבטחת זכותה של המבקשת לממש את זכויותיה אם ערעורה יתקבל הוא לחייב את העיריה להבהיר לכל המשתתפים במכרז שתוצאתו כפופה להכרעה בערעור שהגישה המבקשת. 12. סוף דבר - הבקשה נדחית. העיריה תבהיר לכל המשתתפים במכרז שתוצאתו כפופה להכרעה בערעור. המבקשת תשא בהוצאות העיריה בקשר לבקשה זו, בלי קשר להליכים האחרים, בסכום של 1,500 ש"ח. כמו כן, המזכירות תפעל לקביעת הדיון בערעור בהקדם האפשרי, על פי יומנו של בית הדין. עיכוב הליכיםאיוש משרה