קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גמלת ילד נכה רטרואקטיבית שנה אחורה: זו תביעה לתשלום גמלת ילד נכה לתקופה העולה על 12 חודשים מיום הגשת התביעה. להלן עובדות המקרה: 1. בנה של התובעת הינו יליד שנת 1992, ובתאריך 14.9.04 הגישה התובעת תביעה למשיב לתשלום גמלת ילד נכה. 2. בתאריך 19.10.04 אובחן בנה של התובעת ע"י רופא מטעם המשיב כסובל מאוטיזם P.D.D החל מיום 1.7.03 . 3. בתאריך 20.4.09 הודיע הנתבע על אישור תשלום גמלת ילד נכה בשיעור של 100% החל מיום 14.9.03, 12 חודשים בטרם הגשת התביעה. 4. בתאריך 11.3.10 הגישה התובעת בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת המשיב הנ"ל. בתאריך 14.4.10 דחתה כב' הרשמת דרוקר את הבקשה. 5. התובעת הגישה ערעור על החלטת כב' הרשמת דרוקר. 6. במסגרת דיון שהתקיים בתיק הנ"ל בתאריך 13.4.11 הסכימו הצדדים כי יוגשו סיכומים מטעמם בשאלה המשפטית - מהו מועד תחילת הזכאות לתשלום גמלת ילד נכה, ללא צורך לדון בטענות מקדמיות של שיהוי והתיישנות. טענות התובעת - 7. תקנה 6 (א)(3) לתקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח - 1998 (להלן - התקנות), קובעת כי תשולם גמלה רטרואקטיבית לתקופה של 48 חודשים. 8. מדובר בקטין שמצבו הרפואי מתאים לא רק לאמור בתקנה 6(א)(1) או תקנה 6(א)(2) ועל כן יש לבחון זכאותו לגמלה לפי תקנה 6 (א)(3). 9. יש לראות בכתב התביעה משום ערר לועדת עררים לעניין ילד נכה. 10. מהמסמכים הרפואיים עולה כי יש לאשר לקטין גמלת ילד נכה כבר מחודש 10/98, שכן כבר במועד זה אובחנו בעיות התפתחותיות קשות, אשר בסופו של דבר הובילו לאבחנה של אוטיזם. 11. מועד גילוי המחלה הינו המועד הקובע לתשלום רטרואקטיבי של הגמלה. טענות הנתבע - 12. סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק), קובע כי לא תשולם גימלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו לחודש בו הוגשה התביעה. 13. המועד הרלבנטי לעניין התשלום למפרע הינו מועד הגשת התביעה. 14. הפסיקה קובעת כי מועד גילוי מחלת האוטיזם הינו המועד הרלבנטי לצורך זכאות תשלום למפרע, אולם פסיקה זו כפופה להוראות הכלליות שבחוק לעניין תקרת התחולה למפרע. 15. לפיכך, אין בטענות התובעת בדבר גילוי המחלה טרם לאבחון רופא המשיב כדי להשפיע על ההחלטה מיום 20.4.09. לאור האמור אנו קובעים כדלקמן - 16. אין מחלוקת בין הצדדים כי במקרה דנן חלה תקנה 6(א)(3) לתקנות. תקנה 6(א)(3) קובעת זכאות לתשלום גמלה רטרואקטיבית לתקופה שאינה עולה על 12 חודשים מיום הגשת התביעה, ולא 48 חודשים, כטענת התובעת. בתיקון תשס"ו 2006, תוקנה תקנה 6 ונקבע כי תקופת התשלום למפרע תשונה מ- 48 חודשים ל- 24 חודשים. עוד נקבע כי מועד התחולה הינו מיום 1.4.04. תביעת התובעת לנתבע הוגשה בתאריך 14.9.04, ועל כן, בהתאם לתיקון תשס"ו 2006 כאמור, תקופת התשלום למפרע בתקנה 6(א)(3) הינה 12 חודשים בלבד מיום הגשת התביעה. 17. בפס"ד עב"ל 1212/04 עמר אפטר ואח' נ' המל"ל , ניתן ביום 9.1.05, נדונה שאלת מועד תחילת זכאותם של קטינים לגמלת ילד נכה הסובלים מאוטיזם (PDD), ונקבע כי - "השאלה היחידה היא מהו המועד המדויק ממנו תתחיל הזכאות לגמלה: האם מיום לידת הילד, מיום מלאת לו 90 ימים, מיום גילוי המחלה או מיום אבחון המחלה. בשאלה זו - ואין בילתה - עסקו בתי הדין האזוריים והגיעו לתוצאות שונות. ... ככל שידיעתנו מגעת, מדובר במחלה מולדת. המחלה קיימת בגופו של הקטין מיום לידתו והיא מתגלה ומאובחנת בשלבים מאוחרים יותר. ... גיל הגילוי והאבחון משתנה ממקרה למקרה, בהתחשב בקצב ההתפתחות של הקטין ובמידת מודעות ההורים והגורמים המטפלים לתסמיני המחלה. ... מועד הגילוי צריך להיקבע, בסופו של דבר, על ידי גורמי המוסד המוסמכים, על יסוד נתונים, עדויות ומסמכים שיספקו ההורים. חזקה על גורמי המוסד המקצועיים האמונים על נושא זה, שיתנו דעתם למכלול הנתונים ויקבעו את מועד הגילוי הנכון. מקרה של ספק מן הראוי שיפעל לטובת ההורים... ... אנו מאמצים אפוא את עמדת היועץ המשפטי לממשלה ואת עמדת המוסד לפיה מועד גילויה של המחלה הוא המועד הרלבנטי הקובע לצורך זכאות לתשלום למפרע של הגמלה לפי החוק והתקנות. אנו מקבלים את הערעורים שהגיש המוסד וקובעים כי - בכפוף להוראות הכלליות שבחוק לגבי תקרת תחולה למפרע (48 חודשים ו - 12 חודשים לגבי תביעות שהוגשו לאחר 1.7.03) - המועד הקובע הוא מועד גילוי המחלה, עוד בטרם אובחנה במדויק ובמפורש על ידי הגורמים המקצועיים והרפואיים." (הדגשות אינן במקור). 18. במקרה הנדון, רופא מטעם המשיב קבע כי בנה של התובע סובל מ- P.D.D החל מיום 1.7.03. 19. אמנם, בפס"ד עמר הנ"ל אכן נקבע כי מועד גילוי המחלה הינו המועד הקובע לצורך זכאות תשלום למפרע של גמלת ילד נכה, אולם, צוין מפורשות כי זאת בכפוף להוראות הכלליות בחוק ובתקנות בכל הנוגע לתקרת התחולה למפרע. 20. יפים לענייננו דבריו של כב' השופט צור בעב"ל 481/09 ע.ל. (קטין) נ' המל"ל, , ניתן ביום 16.9.10, כדלקמן - "המערער הוא נכה מלידה הסובל מאוטיזם... הואיל ונכות מסוג אוטיזם אינה מתגלית בדרך כלל במועד הלידה אלא במועד מאוחר יותר, התעוררה השאלה בפסיקה מהו המועד הרלבנטי לתשלום קיצבת ילד נכה...שאלה זו נדונה בפרשת אפטר (עב"ל 1212/04); ובה נפסק כי מועד גילויה של המחלה הוא המועד הרלבנטי לצורך זכאות לתשלום למפרע של גמלת הנכות לפי החוק והתקנות. עם זאת נקבע שם כי פסיקה זו כפופה להוראות הכלליות שבחוק לעניין תקרת התחולה למפרע (48 חודשים בתקופה שלפני 1.7.03 ו- 12 חודשים לאחר מועד זה). כלל הוא בחוק הביטוח הלאומי שתביעה לגמלה יש להגיש תוך 12 חודשים מיום היווצרות עילת התביעה וככל שהתביעה מוגשת לאחר מועד זה, תוכר הזכאות לתקופה של שנה אחת בלבד למפרע מיום הגשת התביעה (סעיף 296 לחוק). לעניין גמלת ילד נכה קיימת בחוק הוראה מיוחדת: סעיף 222 לחוק מסמיך את השר להתקין תקנות לעניין התנאים למתן סיוע לילד נכה ובמסגרת זו לקבוע תקופה שבעדה תשולם הגמלה אף בשונה מהוראות סעיף 296 (סעיף 222 לחוק). עם זאת קובע סעיף 222 א' לחוק, כפי שתוקן בשנת 1997, לאמור: "222א. מועד תשלום גמלאות בשל ילד נכה השר, באישור ועדת העבודה והרווחה, יקבע הוראות ומבחנים בדבר תשלום גמלה בשל ילד נכה לפי סעיף 222, לתקופה שקדמה להגשת התביעה לגמלה, ובלבד שלא תשולם גמלה לפי הסעיף האמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה, ואם הוגשה בקשה לבדיקה מחדש בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 222 - לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה כאמור; השר רשאי באישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע תקופות קודמות שונות, בהתחשב בסוג הליקוי שממנו סובל הילד הנכה ובסוג הגמלה המגיעה בעדו." אין חולק כי על עניינו של המערער חלה תקנה 6(א)(3) לתקנות, התואמת את ההוראה הכללית שבסעיף 296 לחוק לעניין תיקרת התחולה למפרע (12 חודשים מיום הגשת התביעה). איננו מוצאים כל אי סבירות בהוראות אלה שבחוק ובתקנות או כל עילה המצדיקה פסילתן. גמלת ילד נכה - כמו כל גמלה - נועדה לכיסוי צרכים שוטפים הנובעים מן הנכות... הנחה היא שתביעה מוגשת סמוך לאחר קרות הנכות או סמוך לאחר גילויה. מטעם זה קיימת הצדקה עקרונית לקבוע מגבלה לגבי תשלום למפרע לתקופה שלפני הגשת התביעה... אכן, אם היו נסיבות המצביעות על גילוי הנכות בשנת 2001 והיתה מוגשת תביעה לגמלה בתוך שנה לאחר מכן, ניתן היה להכיר בזכאות מיום הגילוי. בפועל הגילוי הוכר בשלב מאוחר (שנת 2007) והוחל למפרע משנת 2001, אלא שהתביעה הוגשה בשנת 2005 והוכרה רק משנת 2004. אכן, זה ההסדר החוקי ואין לפסוק בחריגה מכך." 21. לאור האמור לעיל, בהתחשב בכך שתביעת התובעת הוגשה לנתבע רק בתאריך 14.9.04, הרי שלאור הפסיקה, החוק והתקנות, תקופת התשלום למפרע מוגבלת ל- 12 חודשים בטרם הגשת התביעה, ואין בטענת התובעת כי מועד אבחון מחלת האוטיזם בבנה היה קודם למועד שקבע רופא הנתבע בכדי לשנות דבר. 22. לפיכך, אני קובעת כי התביעה לתשלום גמלת ילד נכה מעבר ל- 12 חודשים ממועד הגשת התביעה נתבע - נדחית בזאת. 23. אין צו להוצאות. רטרואקטיביותנכותקטיניםילד נכה / פעוט נכה