קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הבטחת הכנסה - הכנסות מגירושין: זהו פס"ד בתביעת התובעת להבטחת הכנסה לחודשים 4/2010 ועד 7/2010. העובדות הרלבנטיות: א. התובעת גרושה + ילד, הגישה לנתבע תביעה לגמלת הבטחת הכנסה, ותביעה זו נדחתה לאור הסכם הגירושין שלה מבעלה, אשר קיבל תוקף בבית הדין הרבני. ב. ע"פ הסכם הגירושין, קיבלה התובעת סך כולל של 10,000 ₪ בגין כתובתה, ועוד 6,000 ₪ תשלום מזונות זמניים, כשהסכום כולו שולם לה ב-4 תשלומים שווים החל מ-22/4/10. ג. עוד מוסכם כי בנוסף לאמור לעיל, קיבלה התובעת מהנתבע, עבור מזונות ילד, סך של 2,100 ₪, החל ממרץ 2010. לאור זאת הוסכם על הצדדים כי בחודשים אפריל 2010 עד יולי 2010 קיבלה התובעת סך של 4,000 ₪ ובנוסף - 2,100 ₪. המחלוקות בתיק:הצדדים חלוקים בשאלה האם הסכומים הנ"ל הינם בבחינת "הכנסה" לפי סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה, לאור תתי הפלוגתאות שלהלן:א. מה משמעות הסך של 4,000 ₪ שקיבלה כל חודש (בארבעת החודשים הרלבנטיים) לאור העובדה שסכום זה כולל בתוכו גם את הכתובה וגם את המזונות.ב. האם יש לראות בכתובה סכום חד פעמי ולזקוף את כולו לחודש אחד, או ל-4 תשלומים.ג. האם יש לראות במזונות הרטרואקטיביים סכום חד פעמי, ולזקוף את כולו לחודש אחד - למרות ששולם בתשלומים - או שיש לראות זאת כ-4 תשלומים כפי ששולמו בפועל. במסגרת ההתדיינות ביניהם הסכימו הצדדים כי הסכומים דלעיל ישולמו לתובעת בארבעה תשלומים שווים. עיקר טענות הצדדים: א. לטענת ב"כ התובעת, התובעת נאלצה להסכים, בשל בעיה כספית מצד הגרוש, כי הסכומים שהגיעו לה ממנו כדמי מזונות ובגין כתובתה - יחולק לארבעה תשלומים שווים, וכי אין בחלוקה זו כדי לשלול ממנה את זכאותה להבטחת הכנסה במשך ארבעה חודשים, אלא רק בחודש הראשון. עוד ניטען כי יש לסווג את התשלום בהתאם לאופיו ולא בהתאם לאופן תשלומו, והפיצול שנכפה עליה לארבעה חודשים, מעמיד אותה במצב בו היא תלויה ב"חסדי" בעלה לשעבר וביכולותיו הכלכליות. לטענת ב"כ התובעת, יתכן אף מצב אבסורדי בו צ'ק מסויים היה חוזר, ובמקומו היה הגרוש משלם לה 2,000 ₪ לחודש (במשך חודשיים), ואז הייתה התובעת מנועה מלקבל הבטחת הכנסה חודש נוסף. לעניין הכתובה, נטען, כי על פי פס"ד אהרון בנישו - המוסד (עב"ל 681/08) (להלן: פס"ד בנישו), מדובר בסכום שלא רשום בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, ולכן אין הוא נכלל במסגרת סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה, לעניין הגדרת "הכנסה" השוללת גמלה. ב. מנגד טוענת ב"כ הנתבע, כי יש להפריד בין סכומי המזונות שהגיעו לה עבור כל חודש, לבין הכתובה, כך שגם אם ניקח בחשבון רק את תשלומי המזונות שקיבלה בכל חודש, ממילא עברה את הסף לצורך שלילת הבטחת הכנסה. עוד נטען כי יש לקחת בחשבון גם את סכום הכתובה שקיבלה מדי חודש, ומשהתובעת קיבלה במשך 4 חודשים סך קבוע של 4,000 ₪ לחודש (בנוסף למזונות ילד בסך 2,100), שהיו סכומים קבועים עליהם ידעה מראש - הרי שבחודשים אלו הייתה לה הכנסה חודשית קבועה של 6,100 ₪ - סכום שהוא מעבר לצרכיה המינימאליים, ואין היא עונה על דרישת החוק והפסיקה לעניין זכאותה להבטחת ההכנסה. עוד צויין כי בכל מקרה, ההלכה שנקבעה בפס"ד בנישו לעניין סעיף 2 לפקודת מס הכנסה שונתה בעב"ל 618/08 דנה אורן - המוסד לביטוח לאומי (להלן: פס"ד דנה אורן), ואין זו ההלכה כיום. בנוסף נטען כי יש לבדוק מה גובה הכתובה, ולא יתכן שכתובה לא תיכלל באופן גורף, בהגדרת "הכנסה" לצורך ביטוח לאומי, בלא להתייחס לגובהה. דיון והכרעה: א. בסעיפים ב' ו-ג' להסכם הגירושין נקבע, כי הבעל ישלם לאישה מזונותיה וכתובתה בשיעור של 16,000 ₪. בהמשך נרשם כי התשלום ישולם בארבעה תשלומים. כאמור, סכום זה כולל בתוכו, סך של 10,000 ₪ ככתובה, ו-4,000 ₪ כדמי מזונות. משלא קויים דיון להוכחות, לא ניתן לדעת בבירור, מדוע פוצל הסכום לארבעה תשלומים. יחד עם זאת, ניתן - אף אם בדוחק - לקבל את טענתה של התובעת, לעניין הכתובה, כי התשלום שהגיע לה עבור הכתובה, ואשר אמור היה להיות משולם לה באופן חד פעמי, פוצל לארבעה תשלומים, בשל חסרון כיס מצד הגרוש, וכי היה מקום לראותו כתשלום אחד. לא כך לעניין דמי המזונות, אשר היו אמורים להיות משולמים לה, מלכתחילה, מדי חודש בחודשו, ושולמו לה בפועל - גם אם באיחור - בארבעה תשלומים חודשיים של 1,500 ₪. על פי סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה, ההכנסה הקבועה בחוק זה כוללת גם "דמי מזונות שמקבל אדם לפי כל דין בעדו ובעד ילדיו, לרבות תשלומים בעדו ובעד ילדיו לפי חוק המזונות". לא ניתן, אפוא, להתעלם מכך שבפועל קיבלה התובעת בכל אחד מארבעת החודשים הללו, לא רק תשלום חלקי בגין כתובתה, אלא גם דמי מזונות חודשיים. סה"כ קיבלה בכל חודש סך 3,600 ₪ כדמי מזונות: 1,500 ע"ח מזונותיה ו-2,100 ₪ כמזונות ילד. מהאמור לעיל עולה, כי ממילא (ואף בלא להתחשב בכתובה) היה בסכומי המזונות החודשיים שקיבלה כדי לשלול את זכאותה לגמלת הבטחת הכנסה בחודשים אלו. ב. למען הסר ספק, אתייחס גם לטענת ב"כ התובעת, על פיה, בכל מקרה, אין לכלול את הכתובה בחישוב גמלת הבטחת הכנסה. כפי שנראה מהפסיקה - לא ניתן לקבל טענה זו. בפס"ד בנישו שאוזכר לעיל, ואשר עסק בשאלת תשלומים ספורדיים שניתנו כסיוע מבן משפחה, נאמר בין היתר כי: ""רק הכנסה המפורטת בסעיף 9 לחוק היא "הכנסה" לצורך חוק הבטחת הכנסה ויש להביאה בחשבון בחישוב גמלתו של המבוטח". אלא, שההלכה לעניין זה שונתה בפסקי דין מאוחרים יותר. וכך נקבע על ידי בית הדין הארצי בפס"ד דנה אורן דלעיל: "...נסיבות מקרה זה שונות מנסיבות פרשת בנישו. משאין עסקינן בסיוע חד פעמי, אקראי שאינו בבחינת תמיכה מתמשכת. ההפקדות המרובות בסך מאות ואלפי שקלים מהווים אינדיקציה לתמיכה לאורך זמן שיש בה להצביע על שינוי מהותי במצבה הכלכלי של המערערת". ובהמשך: "...הגדרת 'הכנסה' של מבקש גמלת הבטחת הכנסה, לענייננו, איננה צריכה להיות הגדרה דווקנית על פי פקודת מס הכנסה. כשם שזכויות בנכס כמפיק 'הכנסה רעיונית' אינן נקבעות על ידינו בהכרח על פי הרשום בפנקס המקרקעין... כך גם לענייננו. יש לראות בהכנסתה הסדירה הקבועה והמשמעותית של המערערת מבני משפחתה כהכנסה 'על פי תכלית חוק הבטחת הכנסה' שהרי בפועל, בשל אותה הכנסה אין היא זקוקה לאמיתו של דבר לסיפוק צרכיה החיוניים מהמדינה על פי אותו חוק..." (ההדגשה לא במקור - י.ש). ג. הלכה זו תואמת את תכלית חוק הבטחת הכנסה, שהינו, כידוע, להבטיח קיום מינימאלי בכבוד לכל אדם, כפי שעולה מבג"ץ 366/03 עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתינ' שר האוצר (ניתן ביום 12.12.2005). כך גם נקבע בשורה ארוכה של פסקי דין כי הגמלה מוענקת למי שאין לו הכנסה ואינו יכול להפיק הכנסה מטעמים שאינם תלויים בו (ר': עב"ל 1169/00 נסים חזן - המוסד לביטוח לאומי -ניתן ביום 31.10.2001). לפיכך לא ניתן לראות ב"כתובה" כמוחרגת מחוק הבטחת הכנסה, ללא קשר לגובה הסכום שנקבע בה. משנפסק בעניין דנה אורן כי הגדרת 'הכנסה' של מבקש גמלת הבטחת הכנסה, איננה צריכה להיות הגדרה דווקנית על פי פקודת מס הכנסה - הרי שיש לראות בכתובה כהכנסה, לצורך סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה, בהתאם לגובהה. סוף דבר: לאור אמור לעיל, ואף אם נראה את תשלום הכתובה ששולם לתובעת, כסכום חד פעמי, הרי שלאור תשלומי המזונות שקיבלה התובעת - לא זכאית התובעת להבטחת הכנסה בחודשים הרלבנטיים לתביעה. לאור זאת - התביעה נדחית. אין צו להוצאות. הבטחת הכנסהגירושין