לצורך בדיקה האם ילד עונה על הגדרת ילד נכה, יש לפנות לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), תש"ע-2010 על פי התקנות - ""ילד נכה" - כל אחד מאלה: (1) ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד; (2) ילד התלוי בעזרת הזולת; (3) ילד עם ליקוי מיוחד;" קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגדרת ילד נכה: 1. המערערת ילידת 1999, ולוקה בסוכרת נעורים. זהו ערעור על החלטת ועדה לעררים לעניין ילד נכה, אשר התכנסה ביום 08/03/11, וקבעה כי המערערת אינה עונה על הגדרת ילד נכה. 2. עיון בפרוטוקול הועדה מראה כי הועדה ציינה כי המערערת "מטופלת במשאבה 5 שנים, יש מד סוכר רצוף, לא דוקרת עצמה. בשנה אחרונה פנו למיון בגין חמצת, לא היו אשפוזים, בחמצת הסוכר היה כ - 500. מרגישה היפו: חולשה, רעבה, רצון לישון, אז לוקחת סוכר. אשפוז אחרון לפני כשנתיים שלוש בחו"ל. מתלבשת לבד כל פרטי הלבוש כולל שריכה וכפתור. מתקלחת לבד, אוכלת ושותה בעצמה. עצמאית בשירותים . האמא הציגה ערכי סוכר אחרונים בגלוקומטר. הועדה בדקה את המערערת וציינה - "בת 11 ו - 4 חודשים, נראית כפי גילה, מפותחת יפה, אין חריגות בבדיקה פיסיקלית, מחט המשאבה נעוצה בירך שמאל עליון ללא סימני גירוי מקומי". הועדה בדקה את תפקודה של המערערת בביצוע פעולות ה - A.D.L וציינה את דיווחי המערערת ואימה בהקשר זה. הועדה ציינה כי המערערת אינה זקוקה להשגחה מתמדת או לנוכחות קבועה של הזולת, וסיכמה דיוניה בזו הלשון - "בת 11 שאובחנה לפני מספר שנים כסובלת מסכרת נעורים , נמצאת על משאבת אינסולין וחיישן רצוף של רמת סוכר בדם. לא מאוזנת, בעיקר בכיוון הגבוה. בתיק נמצאים מספר פלטים של רמות סוכר, וגם אחרי עיון בבודק הרצוף, לא נמצאו כמעט מאורעות מתחת ל - 60 מ"ג אחוז סוכר. בנוסף לא היו אשפוזים בשנתיים אחרונות, ואף לא מאורעות של קטואצידוזיס והיפוגליקמיה מסכנת חיים. הילדה מרגישה היפו, מודעת למצבה ויודעת לטפל בהיפוגליקמיה. מבחינת A.D.L עצמאית בכל התפקודים, אינה זקוקה לנוכחות מתמדת כמשמעה בחוק". 3. להלן תמצית נימוקי המערערת, כפי שהובאו באמצעות אימה ובא כוחה - א. הועדה לא נתנה לאימה של המערערת הזדמנות לשטוח בפניה את מכלול טענותיה, ולתאר את מצבה במדויק. ב. הועדה לא נכנסה לעובי הקורה בבדיקת מצבה של המערערת. ג. יש לראות את המערערת כמי שזקוקה להשגחה מתמדת, ואי אפשר להשאיר אותה לבדה. ד. העובדה שהמערערת לא אושפזה פעמים רבות, נובעת מההשגחה והטיפול הקבועים ברמת הסוכר שלה, ואלמלא ערנותה והקפדתה של אמה הייתה מגיעה למצב שיחייב אשפוז. ה. היה על הועדה לשקול האם יש לראות את המערערת כילד עם ליקוי מיוחד או כזה שזקוק לטיפול רפואי מיוחד. 4. להלן תמצית טיעוני המשיב - א. הועדה ראיינה את המערערת ואמה, ושיקפה בפרוטוקול את דבריהן. ב. הועדה מצאה כי תפקודי ה - A.D.L של המערערת תקינים. ג. המערערת אכן סובלת מתופעות הנובעות ממחלת הסוכרת, אולם הועדה ציינה כי היא מודעת למצבה, ויודעת כיצד לטפל בו, ואינה נזקקת לנוכחות מתמדת, והילדה אינה נמצאת, הלכה למעשה, בפיקוח מתמיד, וגם אמה ציינה כי היא נדרשת בעיקר לליווי הילדה לטיולים. ד. המערערת אינה עונה על הקריטריונים של ילד הזקוק לטיפול מיוחד או ילד הלוקה בליקוי מיוחד. 5. הדין החל - לצורך בדיקה האם הקטינה בעניינו עונה על הגדרת ילד נכה, נפנה לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה), תש"ע-2010 (להלן:"התקנות"). על פי התקנות - ""ילד נכה" - כל אחד מאלה: (1) ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד; (2) ילד התלוי בעזרת הזולת; (3) ילד עם ליקוי מיוחד;" אין מקום לספק כי המערערת אינה עונה להגדרת "ילד התלוי בעזרת הזולת", שכן מדובר בתפקוד בפעולות היום יום אשר אין חולק שהמערערת מתנהלת לעניינן ברמת עצמאות כבני גילה. 6. לטענת המערערת, היה מקום ליישם בעניינה אחת משתי החלופות האחרות. "ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד" מוגדר כך - "ילד שמלאו לו 90 ימים, אשר רופא מומחה ברפואת ילדים , שהמוסד הסמיכו לכך, קבע כי בשל מחלה כרונית קשה הוא זקוק לטיפול רפואי כמפורט בתוספת הראשונה". "ילד עם ליקוי מיוחד" מוגדר כך- "ילד אשר רופא מומחה ברפואת ילדים, אשר המוסד הסמיכו לכך, קבע כי מתקיים בו אחד הליקויים המנויים בתוספת השנייה". על פי התוספת הראשונה לתקנות, ילד הזקוק לטיפול רפואי מיוחד הינו כדלקמן - " (1)ילד הזקוק אחת לחודש, לפחות, לעירוי של אחד מאלה: דם, מוצרי דם, תחליפי דם, תכשירים נוגדי זיהום, ועירויים אחרים למטרות טיפול ממושך. (2) ילד המקבל טיפול קבוע בדיאליזה או הזקוק באופן קבוע לצנתור שלפוחית השתן פעמיים ביום לפחות. (3) ילד המקבל טיפול אימונוסופרסיבי קבוע ויומיומי לאחר השתלת איבר או מח עצמות, והכל לתקופה שלא תעלה על 3 שנים ממועד ההשתלה ובתקופה שבה סובל הילד ממחלה משנית ממושכת וקשה כתוצאה מהטיפול האמור. (4) ילד הזקוק פעם בחודש לפחות לעירוי של תכשירים ציטוטוקסיים או המקבל טיפול בקרינה מייננת לפני או אחרי טיפול כירורגי בשל גידול ממאיר, והכל במשך תקופת הטיפול כאמור ובחצי השנה שלאחריה, וכן בתקופה שבה סובל הילד ממחלה ממושכת קבועה וקשה שנוצרה כתוצאה מטיפול כאמור. (5) ילד הזקוק להזנה תוך ורידית או להזנה בזונדה טיפתית, או שבשל ליקוי גופני חמור כל האכלה שלו דרך הפה או בכל דרך אחרת נמשכת שעה אחת לפחות. (6) ילד אשר בשל ליקוי גופני חמור יש לו אורטרוסטמיה, גסטרסוטומיה, גגונוסטומיה, קולוסטומיה או ציסטסטומיה ואשר רופא שהמוסד הסמיכו לכך קבע כי הוא זקוק לטיפול כאמור במשך שנה לפחות. (7) ילד שיש לו דחף בלתי נשלט לאכילה, העוסק באופן כפייתי ומתמיד בחיפוש אחר מזון בלא אבחנה או התייחסות לטיב האוכל, והכל כתוצאה מהפרעה אורגנית מרכזית ברורה, עם ליקוי כרומוזומלי מוכח. (8) ילד המקבל טיפול בחמצן ברוב שעות היממה או הסובל מטרכאוסטומיה. (9) ילד הזקוק באופן קבוע, במשך חצי שנה לפחות, לשלושה מבין אלה: (א) טיפול באינהלציות או משאפים פעמיים ביום לפחות; (ב) טיפול יומיומי באנטיביוטיקה או בקרדיוטונים או במשתנים או בנוגדי-פירכוסים או באימונוסופרסיה או במייצבי לחץ דם; (ג) פיזיוטרפיה יומיומית, בשל ליקוי גופני, לפי הוראת הרופא; ד) מעקב במרפאת מומחים (תת-התמחות מתאימה למחלתו הכרונית של הילד), פעם אחת לפחות, בתקופה האמורה; (ה) אשפוז במוסד רפואי לרבות אשפוז יום ואשפוז בית (כאשר רופא או אחות מבקרים את הילד מדי יום), בשל ליקוי גופני, והכל למעט אשפוז בחדר מיון; לעניין זה, "אשפוז" - אשפוז במשך 30 ימים לפחות בחצי השנה שקדמה להגשת התביעה ובכל חצי שנה שלאחריה או אשפוז במשך 45 ימים בשנה; (ו) החלפת תחבושות וטיפול מקומי פעמיים ביום לפחות או שימוש בחליפת לחץ כאשר השטח הפגוע מהווה חמישית לפחות משטח הגוף; (ז) ילד הזקוק לנוכחות מתמדת, כמשמעו בפרט (2) בתוספת השניה. (10) ילד הזקוק לטיפול והשגחה, בשל שבירות עצמות פתולוגיות או בשל דלקות כרוניות קשות בעצמות, שבעטיין חל איסור לבצע טיפול פזיוטרפי או טיפול שיקומי אחר. (11) ילד אשר בשל חוסר תפקוד מלא של שתי גפיים או בשל העדר של שתי גפיים זקוק באופן קבוע לשימוש במכשיר עזר. (12) (א) ילד אשר על פי הוראת רופא, זקוק לבדיקות דם שלא ניתן לבצען בבית, בתכיפות של אחת לשבוע במשך חצי שנה לפחות; (ב) ילד הנזקק באופן קבוע על פי הוראת רופא לבדיקות דם לפחות פעמיים ביום - (1) במהלך השנה הראשונה מהיום שבו אובחנה המחלה שבשלה הוא נזדקק לבדיקות כאמור, וזאת במטרה לסייע לילד ולמשפחתו בהסתגלות לטיפול; (2) לאחר תום השנה הראשונה כאמור, אם הוא נכנס למצבי סכנה קיצוניים עקב חוסר איזון מטבולי מתמשך הגורם לחמצת או לאיבוד הכרה בשל חוסר יכולתו לזהות סימני הזהרה מקדימים כתוצאה משינויים ברמות ריכוז הרכיבים בדם. (13) ילד, שמנהל השירותים הרפואיים במוסד או רופא שהוא הסמיכו לכך, קבע בהתייעצות עם מומחים בתחום, כי הוא זקוק לטיפול מיוחד, בשל מחלה או תסמונות נדירות וקשות, במידה המטילה עומס כבד ביותר על המשפחה; לעניין זה, "מחלה או תסמונת נדירה" - מחלה או תסמונת הקיימות ביחס של אחד, לכל היותר, בכל מאה אלף לידות חי. סבורני כי היה מקום לשקול האם יש מקום לראות במערערת כעונה על תנאי סעיף12(ב) לתוספת הראשונה, אשר הודגש לעיל. זאת, מאחר ואין, למעשה, חולק, כי רמת הסוכר בדם נמדדת לפחות מספר פעמים ביום, ומדובר, למעשה, בבדיקת דם אשר העובדה שמבוצעת ע"י מכשיר משוכלל יחסית שמותקן דרך קבע בגופה של המערערת, שלא מחייב דקירה נפרדת לכל בדיקה ואינו מחייב מעורבות של אחות או רופא או מבוגר - אינה נוטלת ממנה את אופייה כבדיקת דם. כמו כן, לפחות לגרסתה המפורשת של אימה של המערערת, כפי שהובאה בערר שהגישה, המערערת מודעת, אמנם, למצבי היפו בדרך כלל, ומסוגלת ליטול סוכר, אולם לא תמיד מודעת למצבים בהם ערכי הסוכר שלה גבוהים ונמנעת מלהתלונן על התופעות הנובעות מהם ברמה שגורמת לעיתים לחמצת המסכנת את חייה. לא נראה כי הועדה התייחסה לערר מיום 06/01/11 אשר הונח בפניה, ולטענות המפורטות בו ביחס לשגרת חייהם של המערערת והוריה, בהקשר האמור. מוצאת אני כי נפלה טעות משפטית בפעולות הועדה במובן זה שלא שקלה במנומק את החלתו של פריט ליקוי 12ב לתוספת הראשונה בעניינה של המערערת. 7. עיון בתוספת השנייה לתקנות מראה כי הליקויים שבהתקיימם יש לראות ילד "ילד עם ליקוי מיוחד" מוגדרים כהאי לישנא - "(1) ילד עם עיכוב התפתחותי - ילד אשר בשל עיכוב התפתחותי חמור אינו מסוגל לבצע את מרבית הפעולות ותנועות הראש, הגפיים והגו הרגילות אצל בן גילו, והכל בילד שמלאו לו 90 ימים וטרם מלאו לו 3 שנים. (2)ילד הזקוק לנוכחות קבועה - ילד שמלאו לו 90 ימים, שלדעת רופא מומחה ברפואת ילדים שהמוסד הסמיכו לכך, בשל ליקוי רפואי חמור, מחלה כרונית קשה, הפרעת התנהגות חמורה או פיגור שכלי בינוני, חמור, או קשה - מתקיימים בו כל אלה: (א) לא ניתן להשאירו בלא השגחה אפילו פרקי זמן קצרים והוא זקוק לנוכחות מתמדת של הזולת בשל אירועים רפואיים תכופים הדורשים טיפול מיידי של אדם אחר, הנובעים מהמחלה הקשה או מהליקוי, או בשל כך שבהשוואה לבני גילו הוא אינו מסוגל להבחין בגורמי סיכון מיידיים לו או לזולתו; (ב) קיימת בפועל השגחה ונוכחות מתמדת בכל שעות היום והלילה - בעת השהייה בבית, בדרך למסגרת החינוכית ובמסגרת החינוכית עצמה, או שקיימת זכאות שנקבעה לפי דין להשגחה או לנוכחות כאמור". (6) ילד עם אוטיזם או פסיכוזה - ילד שמלאו לו 90 ימים, הסובל מליקוי כלשהו על הרצף האוטיסטי, היינו PDD או ASD לרבות PDD NOS ותסמונת אספרגר, או מפסיכוזה וכן ילד במצב פסיכיאטרי התנהגותי דומה לליקויים האמורים". אין מקום לספק, שלא ניתן לראות במערערת ילד עם ליקוי מיוחד לאור ההוראות דלעיל, וגם לא נטען אחרת, למעט לעניין הצורך בנוכחות קבועה של הזולת. לטענתם בא כוחה של המערערת ושל אימה, היה מקום לשקול לראות במערערת כעונה על הגדרת "ילד הזקוק לנוכחות קבועה של הזולת". ברם - הגם שע"י אימה של המערערת תוארה שגרה קשה של דאגה גדולה למערערת, ומקרים תכופים למדי בהם הוריה מוזעקים לבית הספר בשל העובדה שאיננה חשה בטוב או חלה תקלה במשאבת האינסולין, כמו גם הכורח להתלוות אליה לכל טיול של בית הספר, כמו גם הצורך לבדוק את רמת הסוכר של המערערת במהלך הלילה - הרי שעדיין אין חולק שהמערערת נשארת לעיתים לבדה, ולו לפרקי זמן קצרים, ומגיעה לבית הספר לבדה. משכך, אין חלה ביחס למערערת ההגדרה המצמצמת עד מאוד של "ילד עם ליקוי רפואי מיוחד". 8. סיכומו של דבר, הטעות המשפטית היחידה שמצאתי בפעולות הועדה הייתה הימנעותה מלשקול במנומק את החלתו של פריט ליקוי 12ב לתוספת הראשונה בעניינה של המערערת. אשר על כן הנני מורה על השבת עניינה של המערערת לועדה לעררים על מנת שתפעל כדלקמן: א. תשוב ותבדוק את המערערת, ותיתן הזדמנות להוריה לתאר בפניה את שגרת הטיפול במערערת, וההתנהלות שלה ושל הוריה במקרים של עליות או ירידות משמעותיות ברמת הסוכר. ב. תשקול האם אין מקום להחיל ביחס ומערערת את פריט 12ב' לתוספת הראשונה לתקנות, ותנמק מסקנותיה. 9. המשיב ישלם למערערת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪, אלא שהוא יהא פטור מלשלמן ככל שבא כוחה של המערערת היה מטעם הסיוע המשפטי. 10. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת בתוך 30יום ממועד קבלת פסק הדין. קטיניםנכותילד נכה / פעוט נכהשאלות משפטיותהגדרות משפטיות