קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הוצאות אחזקת רכב עובד מדינה: השופטת סיגל דוידוב-מוטולה עניינו העיקרי של הליך זה במחלוקת לגבי זכאות המשיבה לתשלומי אחזקת רכב במסגרת הכללים המקובלים לכך בשירות המדינה. מחלוקת נוספת נובעת לזכאותה לפיצוי בגין עוגמת נפש. העניין הובא בפנינו במסגרת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (הנשיאה ורד שפר ונציגי הציבור גב' ברכה נודלר ומר אילן גבריאלי; עב' 1505/05). הרקע העובדתי תחילת הסכסוך בין הצדדים עם מינויו של המשיב הפורמאלי לראשות העיר 2. המשיבה, גב' מרסל לוי (להלן - גב' לוי), החלה עבודתה במערערת, עיריית בית שאן (להלן - העירייה) בחודש נובמבר 1998, כמנהלת לשכתו של ראש העיר דאז, מר פיני קבלו. תנאי העסקתה של גב' לוי כללו שכר לפי דרגה 10 בדירוג המנהלי (תוך קידום לדרגה 11 בחודש 1/01, ולדרגה 12 בחודש 3/03), ותנאים נלווים דוגמת שעות נוספות גלובאליות ותשלומי אחזקת רכב עבור 850 ק"מ לחודש. 3. ביום 28.10.2003 התקיימו בחירות לראשות העירייה ומר ג'קי לוי, המשיב הפורמאלי, נבחר במקומו של מר קבלו. מייד לאחר היבחרו הודיע לגב' לוי כי עליה לפנות את לשכתו, והיא הועברה מתפקידה. בחודש פברואר 2004 הועברה למחלקת התברואה, ללא תפקיד מוגדר, וביום 17.2.2004 זומנה לשימוע בפני ועדת פיטורים נוכח העדר "יחסי אמון ויחסים אישיים" בינה לבין ראש העיר. לאחר התערבות ועד העובדים בוטלה ההזמנה לשימוע, אך חודשה מספר חודשים לאחר מכן וביום 28.7.2004 נמסר לגב' לוי על פיטוריה. 4. גב' לוי הגישה תביעה ובקשה לצו מניעה זמני כנגד פיטוריה לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת (השופטת עידית איצקוביץ ונציג הציבור מר מוחמד גנאים; עב' 2049/04), אשר קיבל את תביעתה והורה לעירייה להחזירה לעבודה ולשבצה בתפקיד חלופי מתאים. עוד נקבע, כי יש לאפשר לגב' לוי זכות טיעון טרם קבלת החלטה בדבר התפקיד המדויק בו תשובץ ותנאיו, כאשר עד לקבלת החלטה אחרת כדין תהא זכאית גב' לוי "לקבל את כל התנאים והשכר של תפקידה הקודם כמנהלת לשכת ראש העיר" (להלן - פסק הדין הראשון). בית הדין אף התייחס להחלטת העירייה להפסיק את תשלומי אחזקת הרכב לגב' לוי מחמת שבעלה מקבל תשלומים מקבילים בגין אותו רכב ממקום עבודתו, וקבע את בטלותה מחמת שניתנה ללא בחינת כלל הנתונים הרלוונטיים. עם זאת, הבהיר כי "אין בקביעה זו כדי למנוע מן הנתבעת להעמיק את הבדיקה כפי שנדרש ולקבל החלטה חדשה, לאחר שתינתן לתובעת זכות להגיב...". ערעור שהגישה העירייה על פסק הדין הראשון לבית דין זה (ע"ע 1472/04) - נמחק בהסכמה. שיבוץ גב' לוי בתפקיד חלופי בהסכמה והמשך מחלוקת בדבר תנאי העסקתה 5. נוכח מחלוקת בין הצדדים לגבי התפקיד החלופי בו תשובץ גב' לוי הגישה היא בקשה בגין ביזיון בית משפט (בש"א 3553/04), אשר הסתיימה בהסכם פשרה אשר קיבל תוקף של החלטה ביום 18.1.2005 (להלן - הסכם הפשרה). במסגרת הסכם הפשרה הוסכם כדלקמן: "1. המבקשת תועבר לתפקיד מנהלת חשבונות ופקידת קבלת קהל במחלקת הגבייה, מבלי שיהיה בכך בכדי לפגוע בדרגתה. המבקשת תהא זכאית לתשלום עבור שעות נוספות, על פי ביצוע בפועל, והמשיבה תבחן אפשרות להגדיל את מסגרת השעות הנוספות... העירייה תבקש ממשרד הפנים אישור להמשיך לשלם למבקשת אחזקת רכב, כפי שקיבלה במסגרת עבודתה כמנהלת לשכת ראש העירייה. עד לקבלת תשובת משרד הפנים תמשיך העירייה לשלם למבקשת את אחזקת הרכב כפי שקיבלה במסגרת משרתה כמנהלת לשכת ראש העירייה. היה ויתקבל אישור משרד הפנים, תמשיך המבקשת לקבל אחזקת רכב כאמור לעיל. היה ולא יתקבל אישור משרד הפנים, יבוטל הסכם זה, והמבקשת תהא רשאית לחדש את בקשתה בפני בית הדין, מבלי שההסכמות המפורטות לעיל, וביצוען, ישמשו כמחסום דיוני בפני המבקשת. למען הסר ספק יובהר כי הסכם זה מתייחס אך רק ולנפקות שתהא להעברת המבקשת לתפקידה החדש במחלקת הגבייה, וכי אין בו בכדי למנוע ו/או להשפיע על הדברים הבאים: א. על בירור זכאותה של המבקשת לאחזקת רכב, כאמור בפסק הדין בתיק עב' 2094/04 ו/או על ביצוע פעולה כלשהי בהתאם לתוצאות הבירור הנ"ל; ב.על ביצוע פעולה כלשהי של העירייה בהתאם להנחיות משרד הפנים באשר לדרגתה של המבקשת, כמפורט במכתב משרד הפנים מיום 3.1.05, בכפוף לכל דין; ג.על זכותה של המבקשת להתנגד לפעולות הנ"ל ולהאבק בה בכל הדרכים העומדות לה עפ"י דין". 6. העירייה פנתה לקבלת אישורו של משרד הפנים בהתאם להסכם הפשרה והתשובה שקיבלה הינה כי תשלומי אחזקת הרכב המשולמים לגב' לוי, וכן דרגתה, חורגים מהמקובל בשלטון המקומי. למרות זאת, הציע משרד הפנים להגיע להסכמה בדבר תשלום אחזקת רכב לגב' לוי עבור 4,500 ק"מ בשנה - הצעה שלא הבשילה לכדי הסכמה. לאור זאת, זימנה העירייה את גב' לוי לשימוע, ולאחריו הודיעה לה כי הוחלט לבטל כליל את זכאותה לתשלומי אחזקת רכב מהטעם שתשלומים מקבילים, בגין אותו רכב, משולמים לבעלה במפעל בו הוא מועסק (החלטה מיום 3.4.2005). עוד נקבע באותה החלטה כי שכרה של גב' לוי החל ממשכורת חודש אפריל 2005 ישולם לפי דרגה 11 בדירוג המנהלי במקום דרגה 12, וכי העירייה תפעל להשבת הכספים ששולמו לגב' לוי ביתר. על החלטת העירייה בנושאים אלה הוגשה תביעתה של גב' לוי, מושא ההליך שבפנינו, לבית הדין האזורי בנצרת. התערבות הממונה על השכר במחלוקת ועמדתו 7. לאחר הגשת התביעה לבית הדין האזורי נשלחה הבהרה לבא-כוח העירייה בעניינה של גב' לוי על ידי מר עלאא ריאן, מנהל תחום (אכיפה) במשרד הממונה על השכר. בהבהרה, מיום 8.8.2005, מפורטת עמדתו העקרונית של הממונה על השכר (להלן גם - הממונה) בעניין תשלומי אחזקת רכב, במילים הבאות: "תשלומי החזקת הרכב הם הבולטים בקבוצה של תשלומים הקרויים החזר הוצאות... הגרסה המורכבת שנהוגה במדינה של תשלומי החזקת רכב, קושרת באופן ברור את תשלומי אחזקת הרכב להוצאות שמוציא העובד בפועל בגין רכבו ושמדווח למעביד על הוצאות אלו. קישור זה מושג באמצעות כמה רכיבים ובהם... תשלום הוצאות משתנות המתבסס על תעריף לק"מ שנקבע בהתאם למחירי הדלק. לכל עובד נקבעת רמת ניידות וכתוצאה מכסת הק"מ שהוא זכאי לנסוע, ומכסה זו מוכפלת בתעריף לק"מ לקביעת הסכום לתשלום... החזר הוצאות רכב אינו רכיב קבוע ואינו חלק מהשכר הקובע לפנסיה מאחר ומדובר בתשלום מותנה... תשלום החזר הוצאות משתנות מותנה בכך שהעובד נדרש לדווח את מכסת הק"מ שנסע בפועל במסגרת תפקידו. במקרים מסוימים אלה דיווחים פיקטיביים. הפיקטיביות של תשלומי החזר הוצאות משתנות, גם כשהם לא מלווים בדיווח, אינה מנתקת רכיב זה מהמכלול הכולל של תשלומי החזקת רכב כרכיב מותנה... ולפיכך גם במקרה שעובד קיבל מכסת ק"מ באופן גלובלי, נותר רכיב זה כפי שהוא - החזר הוצאות ואינו חלק מהשכר הקובע לפנסיה... על חשב השכר מוטלת החובה להזין... מדי חודש את מכסות הקילומטרים המדווחות: עובד שלא מדווח על החזר הוצאות, אינו זכאי לקבל החזר הוצאות כאמור באותו חודש. על נסיעות בתפקיד בעיר המגורים, או בעיר היעד, ניתן לדווח ללא פירוט עד ל - 500 ק"מ בחודש. במקרים בהם היקף הנסיעות בעיר עולה על 500 ק"מ בחודש, על העובד לדווח פירוט מלא על כל נסיעה ונסיעה שהתבצעה בתוך העיר נכון לאותו חודש. על העובד לפרט כל ק"מ מעל ל - 500 ק"מ הראשונים, עד לתקרה בהתאם לרמת הניידות שאושרה לו (רכב ב' - עד 500 ק"מ סה"כ, רכב ג' - עד 666 ק"מ סה"כ, ורכב ד' - עד 833 ק"מ סה"כ לעובדים במשרה מלאה...), כך שכל ק"מ עד 500 ק"מ הראשונים ידווחו ללא פירוט, וכל ק"מ שמעבר ידווח ויפורט במדויק... תשלום החזר ההוצאות מותנה בכך שלעובד רכב כשיר ומורשה בבעלותו המלאה משך כל השנה ושהוא בעל רישיון בר תוקף ברכב זה. במידה והרכב רשום על שם בן זוג העובד, על העובד להצהיר שבן זוגו לא מקבל ממקום עבודתו השתתפות כלשהי באחזקת רכב". 8. ביום 26.10.2005 נתן בית הדין האזורי פסק דין חלקי, במסגרתו נדחתה טענת העירייה כי בעלה של גב' לוי מקבל תשלומי אחזקת רכב בגין רכבם הפרטי המשותף, ומטעם זה אינה זכאית לתשלומי אחזקת רכב מהעירייה. עם זאת, הובהר כי אין בקביעה זו כדי לשלול את סמכות הממונה לבדוק את חוקיות תשלומי אחזקת הרכב בהיבטים נוספים. ביום 19.12.2005 ניתנה החלטתו של שר האוצר דאז, מר אהוד אולמרט, בעניינה של גב' לוי, מכוח הסמכות הנתונה לו בסעיף 29 ב' לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה - 1985. במסגרת ההחלטה נקבע כי גב' לוי אינה זכאית לדרגה 12 אלא דרגה 11 בלבד (הדרגה המירבית בתפקידה הקודם כמנהלת לשכת ראש העיר); כי יש לשלם לגב' לוי גמול שעות נוספות בכפוף לדיווח בפועל בלבד ולא כתשלום גלובאלי; וכי הינה זכאית לתשלומי אחזקת רכב רק בהתאם לדיווח על ביצוע בפועל ולא כהחזר גלובאלי. שר האוצר אף הורה לעירייה לתבוע מגב' לוי כל סכום ששולם לה ביתר (להלן - החלטת השר). לאחר קבלת החלטת השר הגישה גב' לוי כתב תביעה מתוקן, בו הוסף משרד האוצר כנתבע נוסף ובמסגרתו עתרה לביטולה של החלטת השר. העירייה מצידה הגישה כתב תביעה שכנגד, במסגרתו דרשה מגב' לוי השבת סך של 157,325 ש"ח אשר שולם לה לפי הנטען ביתר. הגעה להסדר מוסכם מול הממונה והמחלוקות שנותרו 9. לאחר מגעים ממושכים לפשרה הוגשה לבית הדין האזורי "הודעה מוסכמת מטעם הממונה על השכר" (להלן - ההודעה המוסכמת), אשר שיקפה את ההסכמות אליהן הגיעו הממונה, גב' לוי והעירייה, ואשר קיבלה תוקף של פסק דין חלקי ביום 26.3.2007. להלן לשון ההודעה המוסכמת: "באשר לזכאותה של התובעת להחזרי הוצאות רכב: לעמדת הממונה, מדיניות הרשות בנוגע לתשלום החזרי הוצאות רכב הינה במסגרת פררוגטיבת המעסיק, והממונה אינו מתכוון להתערב בהחלטת הרשות בעניין זה, ככל שהעובדים המקבלים החזרי הוצאות, ובכללם התובעת, ידווחו לרשות על נסיעות בהתאם לכללים הנהוגים בשירות המדינה. האמור בסעיף זה יבוא במקום החלטת שר האוצר בעניינה של התובעת מיום 19.12.05. באשר לזכאותה של התובעת לתשלום בגין עבודה בשעות נוספות ביחס לתשלום עבור שעות נוספות, עמדת הממונה הינה כי העירייה מנועה מלשלם לתובעת או לכל עובד אחר שכר עבור שעות נוספות שלא בוצעו בפועל, בכפוף לדיווח מדויק על ביצוע השעות בפועל. לאור כך, העירייה מתחייבת בזאת לשלם לתובעת שכר רק על שעות שיבוצעו בפועל על ידה. בנסיבות העניין, הממונה אינו רואה לחייב את התובעת בהשבת כספים בגין רכיב זה. ביחס לדרגת שכרה של התובעת ביחס לדרגתה של התובעת, מקובלת על הממונה טענת התובעת לפיה היא התקבלה לעבודה בדרגה 10, לאור המסמכים שהוצגו לממונה. ביחס למחלוקת בין העירייה לתובעת בעניין הקפאת הדרגות הרוחבית בעירייה במסגרת תוכנית ההבראה, הנוגעת לקידומה של התובעת לדרגה 11+, מחלוקת זו אינה מתחום סמכותו של הממונה והוסכם בין הצדדים, כי עניין זה לבדו יתברר בבית הדין הנכבד. מוסכם כי בשום מקרה, דרגתה של התובעת לא תעלה על דרגה 11+ בדירוג המנהלי. אף האמור בסעיף זה יבוא במקום החלטת שר האוצר בעניינה של התובעת" (ההדגשות במקור). 10. בהתאם להודעה המוסכמת, הוגש כתב תביעה מתוקן בשנית, במסגרתו נתבעו העירייה וכן מר ג'קי לוי באופן אישי. הסעדים שנתבעו במסגרת כתב התביעה המתוקן הם המשך ביצוע תשלומי אחזקת רכב בגין 500 ק"מ לחודש; תשלום שכר לפי דרגה 11+, רטרואקטיבית החל מחודש דצמבר 2002; ופיצוי לא ממוני בסך של 150,000 ש"ח בגין "פגיעה והתעללות שלא כדין". 11. במהלך ניהול התיק בבית הדין האזורי הגיעו הצדדים למוסכמות עובדתיות בנקודות הבאות: א. ישנם עובדים בשירות העירייה אשר מקבלים תשלום בגין אחזקת רכב על בסיס דיווחים שאינם משקפים נסיעות אמיתיות בפועל. ב. דיווחי גב' לוי על מספר הקילומטרים שנסעה ברכב, כפי שהוגשו על ידה עד למועד בו הפסיקה העירייה לשלם לה עבור אחזקת רכב - נעשו "ללא כל זיקה לשימוש שנעשה ברכב בפועל". ג. גב' לוי לא נדרשת בפועל לעשות שימוש ברכב לצרכי עבודתה. עם זאת, לגב' לוי רכב על שמה, עימו היא מגיעה לעבודה ו"הרכב שלה מוכן ועומד לרשות העבודה". ד. גב' לוי מקבלת קצובת נסיעות שאין לה כל קשר להוצאות, ככל שקיימות, בקשר עם רכבה הפרטי. בנושאים נוספים, שלא הושגה לגביהם הסכמה עובדתית - הוגשו תצהיריהם של חמישה עדים, כאשר הוסכם בין הצדדים שלא תיערך חקירה נגדית לארבעה מהם, אלא רק למר ג'קי לוי. עוד יצוין להשלמת התמונה כי הממונה על השכר הודיע כי אין ברצונו להצטרף להליך, והוא סיים את טיפולו עם הגשת ההודעה המוסכמת. פסק דינו של בית הדין האזורי 12. בית הדין האזורי דחה את התביעה האישית שהוגשה כנגד מר ג'קי לוי, אך קיבל בחלקה הגדול את התביעה כנגד העירייה. בית הדין קבע כי מתח הדרגות לתפקידה של גב' לוי כמנהלת לשכתו של ראש העיר עמד על 9 - 11 בדירוג המנהלי, ולכן לא זכאית הייתה לדרגה 12 - כפי שאכן נקבע בהחלטת השר. עם זאת, זכאית הייתה - שלוש שנים לאחר קבלת דרגה 11 היינו בחודש ינואר 2004 - לקבל דרגה 11+, והעירייה אינה יכולה להימנע מכך רק בשל תוכנית ההבראה - שנחתמה על ידה בחודש יולי 2004 וממילא לא כללה איסור בדבר קידום בדרגות. לאור זאת, נקבע כי גב' לוי זכאית לדרגה 11+ החל מיום 1.2.2004 ואילך. 13. באשר לאחזקת הרכב, קבע בית הדין האזורי את הדברים הבאים: א. בעת שגב' לוי שימשה כמנהלת לשכתו של ראש העיר דאז, שולם לה רכיב אחזקת רכב בגין 850 ק"מ. ב. במסגרת הסכם הפשרה הסכימה העירייה להמשיך ולשלם לגב' לוי את רכיב אחזקת הרכב עבור 850 ק"מ, אך זאת בכפוף לאישור משרד הפנים. משאישור כאמור לא ניתן, על אף שהעירייה מצידה עמדה בהתחייבותה ופנתה בבקשה לאישור - רשאית הייתה גב' לוי לבטל את הסכם הפשרה, כפי שאכן עשתה בפועל מעצם הגשת תביעתה לבית הדין. ג. בהודעה המוסכמת הוסכם כי תשלום רכיב אחזקת הרכב ייעשה בהתאם לכללים הנהוגים בשירות המדינה. כללים אלה, לפי הבהרתו של מר ריאן מיום 8.8.05, מאפשרים תשלום אחזקת רכב עד 500 ק"מ ללא חובת פירוט, גם אם מדובר בדיווח פיקטיבי. הדבר עומד בקנה אחד עם הוראות הנוהל של המרכז לשלטון מקומי. ד. גם אם למעסיק פררוגטיבה ניהולית בהתייחס לרכיב אחזקת הרכב, עליו להפעילה בכפוף לחובות תום הלב וההגינות. במקרה זה, העירייה כבר נתנה הסכמתה במסגרת הסכם הפשרה כי גב' לוי תמשיך לקבל תשלומי אחזקת רכב כפי שקיבלה בתפקידה הקודם, ככל שהדבר יאושר על ידי הרשויות המוסמכות. לאור זאת, "הואיל והעירייה הביעה את הסכמתה העקרונית להמשיך ולשלם לתובעת החזר הוצאות רכב, ומשלא מצאנו כי הסכמה זו עומדת בסתירה לעמדת המדינה וכן לא לעמדת משרד הפנים, אנו קובעים כי העירייה תמשיך ותשלם לתובעת אחזקת רכב עבור 500 ק"מ לחודש" (לרבות החזר הוצאות ביטוח ורישוי עבור מכסה זו) - וזאת החל מהמועד בו חדלה מלשלם לה החזר זה. 14. בית הדין האזורי קבע עוד, כי גב' לוי זכאית לפיצוי בסך של 20,000 ש"ח בגין הפרת חובות תום הלב כלפיה. בית הדין נימק את פסיקתו במילים הבאות: "אין צורך להלך בין השיטין כדי להבחין שהעירייה נהגה דין שונה כלפי התובעת בהשוואה להתנהגותה כלפי שאר העובדים המועסקים בה בתפקידים זהים. מהעדויות כמו גם מהעובדות המוסכמות עולה כי עם התובעת בלבד בחרה העירייה לנהוג בשורת הדין, שעה שמהעובדים האחרים היא העלימה עינה וזיכתה אותם בחריגות שכר לפנים משורת הדין... עם חילופי השלטון, החליט ראש העירייה להעביר את התובעת מתפקידה... המטרה הייתה להוציא את התובעת לא רק מחוץ ללשכת ראש העירייה אלא מחוץ לעירייה בכלל... במהלך שנה זו ביקשה העירייה לפטר את התובעת, חרף התנגדות הוועד לפיטורים אלה... כשמהלך זה לא צלח בשל התערבות בית הדין, גייסה העירייה את משרד הפנים ואת משרד האוצר במטרה לנסות ולפגוע בכיסה של התובעת. מר כהן-צמח הצהיר כי למיטב ידיעתו כעובד וכיו"ר ועד העובדים, מהלך כזה לא ננקט על ידי העירייה והיא לא בדקה את חוקיות שכרו של אף עובד אחר בעירייה ולא פנתה לצורך כך למשרד הפנים... מכל האמור עולה כי אכן יש טעם לפגם בהתנהגותה של העירייה כלפי התובעת. אמנם, אין לחייב את העירייה בהמשך תשלום רכיבי השכר שהיא שילמה שלא כדין..., אך אין בכך כדי ל"טהר את השרץ" ולהכשיר התנהגות המפלה לרעה עובדת. את התנהגותה של העירייה יש לבחון בראי חובות תום הלב וההגינות שהיא מחויבת בהן כרשות מנהלית, הן כלפי האזרח והן כלפי העובד המועסק בשירותה...". הערעור טענות הצדדים בערעור 15. העירייה הגישה ערעור על שני רכיבים מפסק דינו של בית הדין האזורי - פסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש וכן הכרעתו בעניין אחזקת הרכב. באשר לאחזקת הרכב הדגישה העירייה, כי גב' לוי אינה עושה שימוש כלשהו ברכבה הפרטי לצרכי עבודה ולכן - ובהתאם לכללים הנהוגים בשירות המדינה - אינה זכאית להחזר הוצאות בגין אחזקת רכב. העירייה הדגישה כי הכלל המאפשר דיווח גלובאלי, ללא פירוט, עד 500 ק"מ בחודש אין משמעו דיווח פיקטיבי. באשר לפיצוי בגין עוגמת נפש טענה העירייה, כי לא נהגה איפה ואיפה בין גב' לוי לבין עובדים אחרים בעירייה, שכן קיימת שונות רלוונטית ביניהם, וכדוגמא - העובדים האחרים המקבלים גמול שעות נוספות גלובאליות הם עובדים ותיקים שהגמול הגלובאלי המשולם להם אושר במסגרת ההסכם הקיבוצי הכללי מיום 3.3.1999. עוד טענה כי פנייתה למשרד הפנים לבדיקת תנאי העסקתה של גב' לוי הייתה כדין, נוכח התלבטות אמיתית בדבר תנאי השכר שיש לאשר לה בתפקידה החדש. 16. גב' לוי תומכת בפסק דינו של בית הדין האזורי, מטעמיו, וסבורה כי מטרתו היחידה של הערעור הינה המשך ההתעמרות בה. גב' לוי מדגישה כי העירייה חדלה לשלם לה את תשלומי אחזקת הרכב מטעם אחד בלבד - קבלת "אחזקת רכב" גם על ידי בעלה ממקום עבודתו, כאשר ביחס לטעם זה כבר פסק בית הדין האזורי, בפסק דין חלקי וחלוט, כנגד עמדת העירייה. גב' לוי מדגישה עוד, כי הממונה על השכר בחר לפרוש מההליך בבית הדין האזורי לאחר ההודעה המוסכמת ושלא להביע עמדה בשאלת זכאותה לאחזקת רכב, בידעו כי כמעט ואינה עושה שימוש בפועל ברכבה הפרטי לצרכי העבודה - ולכן עמדתו כיום אינה הוגנת ואינה עקבית. 17. הממונה על השכר - אשר התבקש להגיש נייר עמדה מטעמו - הבהיר כי אין לו עמדה בהתייחס לפסיקת הפיצוי הכספי, המבוססת על ממצאים עובדתיים שאינם בידיעתו. עם זאת, באשר לתשלומי אחזקת הרכב - הבהיר כי אין להבין את עמדתו של מר עלאא ריאן, עליה התבסס בית הדין האזורי, כמתן לגיטימציה לדיווח פיקטיבי. לגישתו: "ההנחה היא כי העובד אינו יכול למדוד כל ק"מ וק"מ, וכי אף המעסיק לא יוכל לבדוק כל ק"מ וק"מ. על כן, מתקבלת הנחה כי עובד שנדרש לנסיעות במסגרת עבודתו נוסע סך מסוים מינימלי של ק"מ מדי חודש - 500, אשר לגביו הוא פטור מחובת הפירוט, אך לא מחובת הדיווח. במילים אחרות, הנחת העבודה היא שעובד מסוים שזכה לתקן רכב אכן נזקק לעשות שימוש ברכבו לצורכי עבודתו לנסיעה בתוך העיר בהיקף משוער של כ - 500 ק"מ בחודש... אין צורך לקבל פירוט של כל ק"מ שנסע, ועל כן מדובר בדיווח גלובלי, ובהחזר הוצאות גלובליות בגינו, אשר מטבע הדברים אינו משקף במדויק את הנסיעות העירוניות שנעשו לצרכי עבודה באותו חודש". הממונה על השכר ביקש להדגיש, כי גם אם הדיווח הינו גלובאלי ולא מפורט - עדיין לפנינו רכיב מותנה, שאינו מהווה חלק מהשכר הפנסיוני. הוראות הנוהל בהתייחס לתשלומי אחזקת רכב 18. להשלמת התמונה, תובאנה להלן הוראותיו של אוגדן תנאי השירות של העובדים ברשויות המקומיות, כפי שהוצא על ידי מרכז השלטון המקומי והוגש על ידי גב' לוי לתיק בית הדין האזורי. ההוראות העוסקות בתשלומי אחזקת רכב (סעיף 4.4.6) קבעו - בתקופה הרלוונטית - כדלקמן: "מטרת הנוהל ליצור שיטה של החזר הוצאות הנסיעה ברכב פרטי לצורך מילוי תפקיד... תעריף החזר ההוצאות יתבסס על ההוצאות הקבועות והמשתנות. ההוצאות המשתנות ישולמו על פי מספר הק"מ עליהם ידווח, במסגרת המכסה המאושרת... עובד שאושר כבעל רכב אישי, חופשי לבצע את נסיעותיו בתפקיד בכל אמצעי תחבורה המתאים למטרה זו (ברכבו הפרטי, בתחבורה ציבורית ובנסיעות משותפות עם בעל רכב אחר). בעלי רכב אישי חייבים להגיש את הדו"ח החודשי על נסיעותיהם בתפקיד, על גבי הטופס הקיים... גם כאשר הנסיעה לא בוצעה במכוניתו הפרטית. אין צורך לפרט בטופס באיזה אמצעי תחבורה בוצעה הנסיעה... על נסיעות בתפקיד בעיר המגורים, או בעיר היעד, ניתן לדווח ללא פירוט עד ל - 500 ק"מ בחודש. במקרים בהם היקף הנסיעות בעיר עולה על 500 ק"מ בחודש, על העובד לדווח פירוט מלא על כל נסיעה ונסיעה באותו החודש. תשלום החזר הוצאות נסיעה ברכב אישי מותנה באישורו של ראש הרשות המקומית או מי שהוסמך לכך על ידיו. תשלום החזר ההוצאות מותנה בכך שלעובד רכב כשיר ומורשה, בבעלותו המלאה במשך כל השנה, ושהוא בעל רישיון נהיגה בר תוקף ברכב זה. במידה והרכב רשום על שם בן זוג העובד, על העובד להגיש הצהרת בן הזוג שאין הוא מקבל ממקום עבודתו השתתפות באחזקת רכב כלשהי... עובד הזכאי לאחזקת רכב של 500 ק"מ ומעלה בחודש, זכאי גם להחזר הוצאות ביטוח ורישוי". 19. עוד ראוי להביא את הוראת תכ"מ (תקנות כספים ומשק) מס' 13.4.1 של החשב הכללי במשרד האוצר, שכותרתה "החזר הוצאות נסיעה ברכב פרטי" בהתייחס לעובדי מדינה, וצורפה לסיכומי הממונה בפנינו. בהוראה נקבע, בין היתר, כדלקמן: "עובד ידווח על נסיעותיו בתפקיד אחת לחודש. הדיווח על המרחקים של יעדי הנסיעה לא יעלה על מרחקי הדרך המפורטים בטבלת מרחקי הדרך... עובד שמקום עבודתו בעיר היעד רשאי לדווח על נסיעותיו ללא פירוט עד לתקרה של 500 קילומטר בחודש. במקרה שבו היקף הנסיעות בעיר עולה על 500 קילומטר בחודש, ידווח העובד בפירוט מלא על כל נסיעה באותו החודש החל מהקילומטר הראשון". עוד הובהר בהוראה, כי "מכסת הקילומטרים המאושרת לבעלי רכב שירות או רכב אישי אינה כוללת את מכסת הקילומטרים ממקום מגורי העובד למקום עבודתו הקבוע", ולכן זכאי העובד - בנוסף לתשלומי אחזקת הרכב - גם לתשלום "קצובת נסיעה". דיון והכרעה 20. לאחר שקילת טיעוני הצדדים בכתב ובעל פה, הגענו למסקנה כי יש לדחות את הערעור על שני חלקיו, ולאשר את פסק דינו של בית הדין האזורי. עם זאת, יש מקום לתיקון מסוים בהנמקתו של בית הדין האזורי בכל הנוגע לתשלומי אחזקת הרכב, על מנת למנוע אי הבנה שעלולה להיות לה השלכה רוחבית. 21. כפי שעולה מהפירוט העובדתי לעיל, גב' לוי התקבלה לעבודה בעירייה כמנהלת לשכתו של ראש העירייה, עם תנאים מסוימים שסוכמו מולה וכללו תשלומי אחזקת רכב. לאחר חילופי הגברי בראשות העירייה הודחה מתפקידה על כורחה, מבלי שנעשה ניסיון ממשי לאתר לה תפקיד חלופי. במסגרת ההליכים המשפטיים וכחלק מהפשרה שהושגה לאחר ביטול פיטוריה, הסכימה גב' לוי לעבור לתפקיד חדש - פקידה במחלקת הגבייה, כאשר כחלק בלתי נפרד מההסדר נשמרו חלק מתנאי העסקתה הקודמים (דוגמת דרגת השכר) ועל חלקם האחר (דוגמת היקף השעות הנוספות המאושרות) ויתרה. באשר לתשלומי אחזקת הרכב - נקבע בהסכם הפשרה כי גב' לוי תהא זכאית לקבלם כפי שקיבלה בתפקידה הקודם (היינו - עבור 850 ק"מ לחודש), וזאת כפוף לאישורו של משרד הפנים. נוכח חשיבות התשלום מבחינתה של גב' לוי אף הודגש כי ככל שלא יתקבל האישור האמור - תהא רשאית גב' לוי לבטל את הסכם הפשרה בכללותו. 22. לאחר שהצעת ההסדר שהועלתה על ידי משרד הפנים בהתייחס לתשלומי אחזקת הרכב לא צלחה, הועברה סמכות הטיפול בעניינה של גב' לוי לממונה. לאחר מגעים ממושכים בין הצדדים הודיע הממונה, במסגרת ההודעה המוסכמת, כי הוא מותיר את ההחלטה בעניין אחזקת הרכב לעירייה - כפוף לכך שגב' לוי תדווח על נסיעותיה בהתאם לכללים הנהוגים בשירות המדינה. כללים אלה - כפי שהובהרו על ידי מר עלאא ריאן בבית הדין האזורי וכן בעמדת הממונה לפנינו - כוללים דיווח כוללני, ללא פירוט, עבור 500 ק"מ בחודש. 23. כיוון שהעירייה כבר קיבלה החלטה, במסגרת הסכם הפשרה, כי גב' לוי זכאית לאחזקת רכב גם בתפקידה הנוכחי - לא נדרשה החלטה נוספת של העירייה לאחר הודעת הממונה, ובית הדין האזורי אישר את המשך תשלומי אחזקת הרכב לגב' לוי בהיקף של 500 ק"מ לחודש (ולא 850 ק"מ כפי שקיבלה בתפקידה הקודם). קביעה זו של בית הדין האזורי תואמת את נסיבות המקרה ואת הדין, ולא מצאנו הצדקה להתערב בה. עם זאת ראוי להוסיף לה כי בדומה לעובדים אחרים, גם גב' לוי תידרש להגיש דיווח חודשי כוללני, ללא פירוט, לצורך קבלתו בפועל של החזר ההוצאות. 24. העירייה טענה כי משמעות קביעתו של בית הדין האזורי הינה מתן הכשר לדיווח פיקטיבי, שכן בפועל גב' לוי אינה מבצעת נסיעות במסגרת תפקידה בהיקף האמור. טענה זו אינה מקובלת עלינו, ולא בכדי לא נטענה היא על ידי הממונה. כפי שפורט לעיל, גב' לוי הינה הבעלים של רכב; אין חולק כי יש לה רישיון נהיגה; והיא אף מגיעה עם רכבה לעירייה מדי יום ומעמידה אותו לרשות העבודה. לכך מתווספת ההכרה בגב' לוי מצד העירייה, במסגרת הסכם הפשרה, כזכאית לתשלומי אחזקת רכב - כאשר הכרה זו מהווה אישור לכך שגב' לוי נדרשת לנסיעות ברכבה הפרטי לצורך מילוי תפקידה, ללא צורך במדידה מדויקת של היקף הנסיעות, והעירייה מנועה מלטעון אחרת. אין משמעות הדברים כי עירייה רשאית לאשר אחזקת רכב גם לעובד שאינו נדרש לרכב לצרכי עבודתו, אלא כי בנסיבותיו הייחודיות של מקרה זה - בהן הועברה גב' לוי על כורחה לתפקיד חלופי - על העירייה לעמוד מאחורי הסכם הפשרה, שניתן לו תוקף של החלטה על ידי בית הדין האזורי, ואשר במסגרתו הוסכם לשמור במידת האפשר על תנאי העסקתה הקודמים של גב' לוי. הסכמה זו כללה גם הקצאת "תקן רכב", על אף שהנסיעות הנדרשות בתפקידה הנוכחי פחותות מאלה שנדרשו במסגרת תפקידה הקודם, בכפוף לכללים המקובלים בשירות המדינה ובמסגרתם. לפי כללים אלה, כפי שהוצגו בפנינו - ניתן לאשר נסיעות עירוניות בהיקף של 500 ק"מ בחודש ללא צורך בפירוט או במדידה מדויקת של היקף הנסיעות, גם אם העובד לא נסע ברכבו את אותן נסיעות (סעיף 4.4.6 לאוגדן תנאי השירות) וגם אם הדיווח הגלובאלי "אינו משקף במדויק את הנסיעות העירוניות שנעשו לצרכי עבודה באותו חודש" (כלשון הממונה בסיכומיו). 25. כפי שהבהיר בא-כוח המדינה במהלך הדיון בפנינו - עצם אישורו של "תקן רכב" לעובד טומן בחובו "הנחת עבודה" כי העובד נזקק לרכב לצרכי עבודתו, ולכן "למעביד אין עניין להיכנס לבירור פרט(נ)י לגבי כמה נסע העובד, כשישנה הנחה שהוא נוסע כ - 500 ק"מ ולכן לא נדרש לפרט אלא רק לדווח". וכפי שציין הממונה בסיכומיו - "העובד אינו יכול למדוד כל ק"מ וק"מ... על כן, מתקבלת הנחה כי עובד שנדרש לנסיעות במסגרת עבודתו נוסע סך מסוים מינימלי של ק"מ מדי חודש - כ-500, אשר לגביו הוא פטור מחובת הפירוט, אך לא מחובת הדיווח... מדובר בדיווח גלובלי, ובהחזר הוצאות גלובליות בגינו, אשר מטבע הדברים אינו משקף במדויק את הנסיעות העירוניות שנעשו לצרכי עבודה באותו חודש" (ההדגשות אינן במקור). מכאן נובע כי לפי הכללים כפי שהוצגו על ידי הממונה במסגרת הליך זה - גב' לוי אינה נדרשת "למדוד כל ק"מ וק"מ" אלא רשאית להעביר דיווח כוללני וגלובאלי של נסיעות בהיקף של 500 ק"מ מדי חודש, בהתאם ל"הנחת העבודה" שעמדה בבסיס אישורו של "תקן רכב" לגביה לרבות בתפקידה הנוכחי. 26. תשלום גלובאלי הוכר בפסיקתו של בית דין זה כלגיטימי (דב"ע מד/3-34 דוד אלון - בנק ישראל, פד"ע טז 76 (1984) - לגבי גמול שעות נוספות גלובאלי), לרבות בהקשר של החזר הוצאות, כל עוד עסקינן בהחזר הוצאות אותנטי המשקף - גם אם באופן גס וכוללני - הוצאות שהוצאו בפועל (דב"ע נה/3-95 זפא בע"מ - עמי כהן, מיום 31.5.1995 - לגבי החזר הוצאות טלפון גלובאלי; דב"ע מח/3-7 אדוין פפר - מדינת ישראל, פד"ע כ' 296 (1989) - לגבי החזר הוצאות רכב גלובאלי; כן ראו לגבי החזר הוצאות רכב את עס"ק 1016/01 עיריית טבריה - הסתדרות העובדים הכללית, מיום 19.9.2002; ע"ע 1072/02 שלמה בן יונה - האוניברסיטה העברית בירושלים, מיום 8.8.2005; דב"ע נו/3-22 דורית פני גיל - טכנולוגיה מתקדמת בע"מ, מיום 18.4.1996; דב"ע שם/3-60 יהודה קורן - מדינת ישראל, פד"ע יב 26 (1980); דב"ע לט/3-56 רשות הנמלים - מאיר מיקא, פד"ע יא 44 (1979)). אין משמעות הדברים כי ניתן על ידינו אישור לדיווח פיקטיבי, ואין להבין מעמדת הממונה - כפי שהסיק בית הדין האזורי - כי "המדינה מכירה במציאות של דיווחים פיקטיביים". קביעה זו אינה מקובלת עלינו כלל ועיקר וקיים הבדל מהותי בין דיווח פיקטיבי/ שקרי לבין דיווח גלובאלי/ כוללני. במסגרת זו מתירים הכללים הנהוגים בשירות המדינה, בנוסחם כיום וכפי שהוצגו בפנינו, לשלם החזר הוצאות גלובאלי עבור 500 ק"מ לעובד אשר נזקק, לפי שיקול דעת המעסיק ובכפוף לכל דין, לבצע נסיעות במסגרת עבודתו ומעמיד את רכבו הפרטי לצורך כך. עובד כאמור זכאי, מעבר לתשלום קצובת הנסיעות המשולמת בגין הנסיעות למקום העבודה וחזרה ממנו, לתשלומי אחזקת רכב שנועדו להחזיר לו את הוצאותיו בגין השימוש הנעשה על ידו ברכבו הפרטי; גם אם החזר זה נעשה מטעמי נוחות באופן גלובאלי וללא מדידה מדויקת - אין בכך כדי לשנות את אופיו או להפכו לפיקטיבי. 28. באשר לחלקו השני של הערעור, בהתייחס לפיצוי הכספי בגין עוגמת נפש שנפסק לגב' לוי - פיצוי זה נפסק על ידי בית הדין האזורי בהתחשב בכלל נסיבות המקרה כפי שנחשפו בפניו, ובהתחשב בהתנהלות העירייה כלפי גב' לוי החל ממועד כניסתו לתפקיד של מר ג'קי לוי. פסיקת הפיצוי על ידי בית הדין האזורי נומקה כדבעי, ותואמת את פסיקתו של בית דין זה לגבי המקרים החריגים בהם יש לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש (דב"ע נג/3-99 מדינת ישראל - דוד מצגר, פד"ע כו 563 (1994); ע"ע 360/99 אהרון כהן - מדינת ישראל, פד"ע לח 1 (2002)). לאור זאת, לא מצאנו הצדקה להתערבות ערכאת הערעור בפיצוי שנפסק. 29. סוף דבר - ערעורה של עיריית בית שאן נדחה, למעט כמפורט להלן: א. מובהר למען הסר ספק כי תשלומי אחזקת הרכב, כפי שנקבעו לגב' מרסל לוי על ידי בית הדין האזורי, כפופים לכללים הנהוגים בשירות המדינה כפי שיהיו מעת לעת. בהתאם, על גב' מרסל לוי להגיש מדי חודש דיווח כוללני גלובאלי כמקובל. ככל שגב' לוי כבר קיבלה תשלומי אחזקת רכב בהתאם לפסיקת בית הדין האזורי מבלי שנדרשה להגיש דיווחים - לא תידרש היא כעת להגישם בגין העבר, וזאת מבלי לפגוע בהיותם של תשלומי אחזקת הרכב החזר הוצאות. ב. מובהר למען הסר ספק, ותוך תיקון לאמירות בית הדין האזורי בהקשר זה, כי עצם האפשרות להגיש דיווח כוללני וגלובאלי אין משמעה מתן הכשר מטעם המדינה לדיווחים "פיקטיביים". 30. בהתחשב בדחיית הערעור, העירייה תישא בהוצאותיה של גב' לוי בגין הערעור, בסך של 5,000 ש"ח, לתשלום תוך 30 יום שאם לא כן ישא הסכום ריבית כדין והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום בפועל. אחזקת רכברכבעובדי מדינה