קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החזר דמי ביטוח לאומי לאחר גירושים: 1. ביום 6.2.08 הוגשה תביעה על ידי שני התובעים, בני זוג שהתגרשו. בתביעה עתרו כנגד חוב שנרשם על שם האישה במוסד לבטוח לאומי. 2. התיק נפתח בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת. ביום 3.8.08 ניתן פסק דין בהתייחס לתביעה של תובעת 1. תביעת התובע 2 הועברה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. 3. על פי החלטת כב' השופטת מאירי, הועבר התיק להוכחות לפי הפלוגתא: "האם התובע חדל להיות תושב ממועד יציאתו את הארץ או ממועד גרושיו וזכאי להחזר דמי בטוח". 4. בישיבת 21.3.10 הצהיר ב"כ התובע כי התקופה שבמחלוקת היא 12/03 - מועד הגרושים ועד 12/05 - מועד בו הופסק תשלום דמי בטוח. אלה העובדות העולות מחומר הראיות: א. התובע מתגורר בארה"ב משנת 2002. ב. התובע הגיע לארה"ב בהיותו נשוי. ג. ביום 4.12.03 התגרש, אשתו חזרה לישראל כעבור שנתיים והוא נשאר להתגורר בארה"ב שם גר עד היום. ד. התובע שילם דמי בטוח במהלך כל תקופות שהותו בחו"ל. דמי הביטוח שולמו על ידי אביו, בהוראת קבע משנת 2004 בשוברים לתשלום. ה. ביום 12.6.07 פנה אביו של התובע, עו"ד זאב גיא, וביקש שבנו ירשם כ"לא תושב", רטרואקטיבית משנת 2002. ו. התושבות בוטלה משנת 2002. לטענת המל"ל - הדבר נעשה בטעות. ז. עקב ביטול התושבות משנת 2002, נוצר חוב לגרושתו של התובע. ח. ביום 6.2.08 הוגשה התביעה בתיק זה, על ידי התובע וגרושתו, בה עתר, לקבוע כי הגרושה הנה תושבת ישראל וכי התובע היה תושב ישראל עד 12/03 (מועד הגירושין). ט. ביום 28.7.08 ניתן תוקף של פסק דין להודעת הנתבע, כי דמי הביטוח שנזקפו לחובת גרושתו של התובע, בוטלו, וכי הגרושה הוכרה כעקרת בית שבן זוגה מבוטח, בהתייחס לתקופה 1/02 עד 12/03. 5. התובע טוען כי יש לראות בו כמי שאינו תושב ישראל, ממועד גרושיו בחודש 12/03. 6. המל"ל טוען מנגד כי לא היו די ראיות לקבוע ממתי הפסיק הבן להיות תושב ישראל, ולפיכך פעלו בהתאם לחוזר 1334 הקובע: "כאשר אין בעובדות שלפנינו כדי להכריע באופן ברור מהו תאריך הפסקת תושבותו של המבוטח, יש לקבוע את התאריך שבו הפסיק המבוטח לשלם דמי ביטוח, את התאריך שבין הפסיק המבוטח להיות "תושב". 7. מטעם התובע הוגשו תצהירים של התובע ושל גרושתו. שניהם העידו ביום 21.3.10. 8. כך נאמר בתצהיר התובע: "2. נישאתי בישראל בדצמבר 2001 לפרי (קיזל) אבוטבול (להלן "גרושתי"). בינואר 2002 עזבנו לארצות הברית למטרת הגירה על בסיס ויזת סטודנט שלי ומלגת לימודים ומחייה שקיבלתי. 3. בעת לימודי בארצות הברית נתגלעו חיכוכים ביני לבין גרושתי, בין השאר לעניין רצוני להמשיך ללמוד בארצות הברית. 4. כתוצאה מהחיכוכים התגרשתי ב- 4.12.2003 עם גירושי היה ברור לי שאני מתכוון להמשיך לסיים את לימודי ולעבוד ולחיות בארצות הברית. 5. במקביל לגירושים, חשבון הבנק בישראל המשותף לי ולגרושתי - בוטל, והוראות הקבע לתשלום לביטוח הלאומי בוטלה אף היא. 6. מתוך כך שידעתי שאני אינני מתכוון לחזור לגור בישראל, לא שילמתי ולא חידשתי לאחר גירושיי את הוראות הקבע מחשבון בנק כלשהו. 7. לאחר שהוראת הקבע בוטלה, הגיעו דרישות תשלום מהביטוח הלאומי להורי, ולמרות שהודעתי להורי שאין לי כוונה לחזור לישראל, הורי המשיכו לשלם ביוזמתם את דמי הביטוח הלאומי בהתאם לדרישות שהגיעו אליהם. 8. לאחר גירושי סיימתי לימודי M.A. בהנדסת קרקע בבוסטון, ועברתי לניו יורק ושם עשיתי תואר נוסף M.A. במימון נדל"ן. 9. עפ"י הידוע לי, גרושתי נשארה תקופה נוספת בארצות הברית ובסופו של דבר כשנתיים לאחר גירושינו חזרה לישראל. 10. עם סיום לימודי בניו יורק התקבלתי לעבודה בחברה אמריקאית. בתחילה על סמך ויזת התמחות (נועד לסטודנטים זרים שסיימו לימודיהם בארצות ומעוניינים להישאר להתמחות). 11. במהלך השנה הראשונה בה עבדתי, החברה בה אני עובד טיפלה בהוצאת ויזה עבודה של "מומחה זר" מטעמה עבורי, ואני נמצא בארצות כרגע ע"פ ויזה זו שהיא תקפה עד 10/2009. 12. בנובמבר 2007 נישאתי לאזרחית אמריקאית, ואני זכאי ל"גרין כארד" מתוקף נישואי. אנחנו חיים יחד מ 2006. כרגע אנחנו מחפשים בית לרכישה בארצות הברית. עד שאקבל את ה"גרין כארד" אני עדיין שוהה מכוח הויזה של "מומחה זר". 13. אין לי רכוש בישראל. סגרתי את חשבונות הבנק שהיו לי בישראל למעט חשבון אחד. בחשבון אין בו פעילות, למעט החזקות ישנות של ני"ע אמריקאים בסכום זניח. אין לי הכנסות בישראל, ומאז 2001 גם אינני מדווח למס הכנסה והתיק שלי במס הכנסה סגור. 14. לאור העובדה שיציאתי לארצות הברית הייתה מתוך רצון להגר (בהנחה שאין בישראל ביקוש למקצוע שאני עוסק בו ו/או ביקוש מצומצם) אני מבקש להכיר בי ובגרושתי כלא תושבים מיום יציאתנו לחו"ל. 15. לחילופין - גירושי היו בין השאר על רקע המחלוקת לגבי המשך חיינו המשותפים בארצות הברית. הגירושים היו קו השבר, ממנו היה ברור לי שאני משוחרר מהתחייבות כלפי גרושתי שיכולה לחזור או להשאר בארה"ב כרצונה, ואני אינני מתכוון לחזור לישראל בשנים הקרובות. לכן, יש להכיר בתאריך גירושי כתאריך ממנו אינני עוד תושב ישראל". 9. מעדות התובע עולה כי כשהגיע לארה"ב, שהה שם בויזה של סטודנט הניתנת לטווח הלימודים. התובע העיד שנסע במטרה להגר וכי זה היה אחד מהגורמים לגירושיו. ואולם משנשאל מדוע לא הודיע כבר בשנת 2002 על כוונתו להגר, השיב: "באופן עקרוני אני מגיע לשם ויודע שהכל יכול לקרות ואני יודע שאשתי לא מעוניינת להשאר שם ולכן המשכתי לשלם בעצת ההורים שלי". התובע העיד כי כאשר התגרש אמר לאביו שאינו מתכוון לחזור לישראל ואולם האב ייעץ לו להמשיך ולשלם דמי ביטוח שכן יוכל לקבלם בחזרה. התובע אישר כי עד 1/06 היה סטודנט, היה לו רכב והלוואות של סטודנט, לא היו לו נכסים, למעט רכב שרכש כשהגיע לחו"ל. התובע התחתן בחו"ל בחודש 10/07. התובע החל לעבוד בחברה אמריקאית בחודש 6/05. 10. גרושתו של התובע, גב' פרי קריזל אבוטבול, העידה שהסיבה העיקרית לגירושין היתה העובדה שהתובע רצה להשאר בחו"ל ואילו היא רצתה לחזור. העדה נשאלה האם כאשר נסעו, היתה אפשרות שיחזרו לארץ והשיבה בשלילה. וכן אמרה כי ברגע שסיים ללמוד והחל לעבוד, הבינו שהוא נשאר שם ולא חוזר. העדה נשאלה מדוע המשיכה לשלם דמי בטוח עד 10/04 והשיבה: "בהתחלה כל הזמן אומרים לך תשלמו ותהיו בסדר ותשאירי את הזכויות וחס וחלילה. לא כי באמת את חושבת לחזור לארץ. כולם אומרים שנשלם". 11. לבקשת עו"ד זאב גיא, התאפשר לו להגיש תצהיר עדות ראשית לאחר שהעידו התובע והעדה מטעמו. בתצהירו סיפר ארוכות על השתלשלות העניינים שהביאה להגשת התביעה. בתצהיר סיפר על החלטת הבן להגר לארה"ב, על הצלחותיו בלימודים, כישוריו, הצעות עבודה שקיבל, נישואיו וגירושיו, התקוות של הורי התובע כי התובע יחזור לגור בישראל, על כוונתם לרכוש עבורו דירה בישראל. 12. התצהיר הוגש לאחר שנשמעה עדותו של התובע. עו"ד גיא בתצהירו טוען למעשה שההחלטה להגר, גמלה בלב בנו כבר כשטס לחו"ל, בשנת 2002 וכי היו אלה הוריו שקיוו שיחזור לישראל ולכן המשיכו לשלם עבורו דמי ביטוח. בכל הכבוד, דברים אלה אינם עולים בקנה אחד עם עדות הבן ועם עדות גרושתו, ולפיה הסכימו - במודע, להמשיך ולשלם דמי ביטוח לאחר שנת 2002, שכן הוריהם יעצו להם להמשיך לשלם שמא יחליטו לחזור לישראל. 13. ב"כ התובע ביקש לחקור את פקידי המל"ל. מחקירת גב' פורמן עולה שלגבי סטודנטים בחו"ל, רואים בהם כתושבי ישראל ונשמרות כל זכויותיהם , וכך גם לגבי התובע. לטענתה, בשנת 2006 כאשר התובע הפסיק לשלם, הבינו שהוא נשאר שם ולכן ביטלו את תושבותו. 14. מחומר הראיות עולה שאין מדובר באדם שהיגר ואשר הוריו, על דעת עצמם, החליטו לשלם עבורו דמי ביטוח. הובהר שהתובע היה מודע להחלטות של הוריו והסכים להם ואף הסכים שדמי הביטוח ישולמו מחשבונו. 15. עו"ד גיא אישר שהפסיק לשלם דמי בטוח עבור בנו בשנת 2005 וכי הודיע לבטוח לאומי שבנו אינו עוד תושב, בשנת 2007 לאחר שהתחילו להגיע עיקולים. 16. התובע טען תחילה כי יש לראות בו כמי שאינו תושב, משנת 2002 עת עזב את הארץ. בשלב ההוכחות, אישר בא כוחו כי המועד שבו יש לראות בו כלא תושב, הוא מועד הגירושין - 12/03. הוכח שדמי ביטוח שולמו מהחשבון של בני הזוג, שעבר לבעלות גרושתו של התובע, עד שנת 2004 ולאחר מכן שולמו על ידי אביו של התובע. עוד הובהר שהתובע מעולם לא הודיע למוסד לבטוח לאומי שאינו תושב. אביו הוא זה שהודיע את הדבר, בשנת 2007. 17. המסקנה המתבקשת היא כי אין לראות בתובע כלא תושב, משנת 2002 עת עזב את הארץ. 18. נותר כעת לבחון האם יש לראות בתובע כמי שחדל להיות תושב ישראל, במועד גרושיו בחודש 12/03. במועד זה היה התובע בחו"ל, בתקופת לימודים, לתובע לא היו נכסים בחו"ל, משפחתו כולה היתה בישראל. התובע העיד שהתחיל לעבוד בחו"ל רק בשנת 2005. התובע נישא בשנית בארה"ב, רק בשנת 2007. 19. מאידך הוכח שחשבון הבנק של התובע ושל גרושתו נסגר בשנת 2004 וכי ממועד זה ואילך, שולמו דמי הביטוח על ידי ההורים, מכספי ההורים ולא מכספי התובע, ואף זאת באיחור ולאחר שנשלחו לתובע דרישות תשלום חוב. 20. בעובדה זו יש משום אנדיקציה חיצונית לכך שממועד הגירושין - 12/03, התובע לא היה מעוניין עוד לשלם דמי ביטוח וגמר אומר להישאר בארה"ב לצמיתות. בתקופה זו התובע עבד בחו"ל, גר בחו"ל ולמד בחו"ל. לתובע היה רכב חו"ל וחשבון בנק בחו"ל. התובע התגרש מאשתו שביקשה לחזור לגור בישראל (אף שחזרה בפועל לאחר שנתיים). התובע סגר את חשבון הבנק שהיה לו בישראל. 21. אמנם התובע הודיע על ביטול התושבות, רק בשנת 2008, בשאלון שהגיש למל"ל. יחד עם זאת, התובע הוכיח כי חדל להיות תושב במועד לפני ההודעה על ביטול התושבות. 22. מסקנתנו היא כי מהמועד שבו הופסק תשלום דמי ביטוח מחשבון הבנק של התובע, דהיינו - ממועד הגירושין (12/03), יש לראות בתובע כמי שאינו תושב ישראל. 23. המוסד לביטוח לאומי ישיב לתובע את דמי הביטוח ששולמו בגינו מחודש ינואר 2004 ואילך. 24. לאור העובדה שההליך היה נחסך לו התובע היה מגיש במועד הודעה על ביטול התושבות ולו הוריו לא היו משלמים עבורו דמי ביטוח בתקופה שכבר לא היה תושב, אנו קובעים שכל צד ישא בהוצאותיו. לצדדים זכות ערעור על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין. דמי ביטוח לאומיגירושיןביטוח לאומי