קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החתמת כרטיס נוכחות עובד מדינה: פתח דבר בפנינו תביעה שעניינה סוגית חובת החתמת כרטיס נוכחות וכן זכאות התובע לשיבוצו כנהג מנכ"ל. כללי התובע עובד בנתבעת (מדינת ישראל - משרד האוצר) כנהג. התובע התקבל לשירות המדינה בשנת 1983. החל מיום 1.12.1988 התובע הנו במעמד של עובד קבוע בעל כתב מינוי. משנת 1988 ועד שנת 2006, שימש התובע כנהג סגני שרים, נהג של הממונה על התקציבים במשרד האוצר ומנכ"ל משרד האוצר. החל מיום 10.1.06 התובע הוא בעל מינוי בתקן של נהג מנכ"ל. מחודש ינואר 2007 עד חודש מרץ 2007 שימש התובע נהג מחליף ברשות המיסים. החל מחודש אפריל 2007, שב התובע לשמש נהג במשרד האוצר, בין היתר כמחליף נהג החשב הכללי, וזאת עד לחודש אוגוסט 2008. החל מחודש ספטמבר 2008, משמש כנהגו האישי של הממונה על השכר. מיום 1.11.09 עובד התובע כנהג במחלקת משאבים חומריים. התובע אינו מעביר כרטיס נוכחות, חרף דרישה שהופנתה כלפיו לעשות כן. התובע ממשיך לעבוד בנתבעת גם כיום. הדיון בתיקים עב 3085/08 (כתב התביעה הוגש ביום 7.10.08), דמ"ר 5654/09 (כתב התביעה הוגש ביום 30.6.09) אוחד בהחלטה מיום 14.9.09, לאור זהות מהות השאלות שבמחלוקת. בדיונים שהתקיימו בפניי, העידו מטעם התובע הוא עצמו ומר אילן לוין (הממונה על השכר בנתבעת, התובע היה נהגו בתקופה מסוימת). מטעם הנתבעת העידו גב' רותי אשכנזי (סמנכ"ל משאבי אנוש במשרד האוצר) וכן מר מונג'ד טאפש (מנהל ענף באגף משאבי אנוש במשרד האוצר) ומר דייב הנקה (נהג המנכ"ל הנוכחי). בדיון מיום 17.3.10 צורף מר דייב הנקה כבעל דין דרוש להליך, לאור השפעת תוצאות ההליך על משרתו כנהג המנכ"ל. גדר המחלוקת הפלוגתאות שנקבעו בדיון מיום 24.3.09 הן אלה: האם ההוראה שנתנה לתובע להעביר כרטיס נוכחות, הנה כדין בשים לב לתקן בו מחזיק התובע ולתפקיד אותו הוא ממלא בפועל. האם הגיעו הצדדים להסכם החל משנת 2007 לרבות בשאלת כמות השעות הנוספות ומה תוכנו. האם התובע ביצע בפועל שעות נוספות החל מחודש אפריל 2008 והאם הוא זכאי בגינן לשכר ובאיזה דרך הן תוכחנה. ככל שייקבע שהתובע זכאי להפרשי שכר האם הנו זכאי לפיצויי הלנה בגינם וכן להפרשות לקרנות פנסיה וגמל. האם התובע זכאי לתוספת אש"ל ערב ובאיזה שיעור. האם התובע זכאי לפיצוי בגין עוגמת נפש ובאיזה שיעור. דיון והכרעה אי החתמת כרטיס ותשלום שעות נוספות הסוגיה העיקרית שבפנינו היא שאלת קיומה של חובת החתמת כרטיס נוכחות על התובע. זאת לאור טענת התובע, לפיה אין הוא מחויב להחתים כרטיס נוכחות ודינו כדין "עובד חוץ" לפי הוראות התקשי"ר כפי שיפורטו להלן. הנובע מכך, זכאות התובע לתשלום שעות נוספות בהתאם לדו"חות הידניים שמילא, וכן תוספת אש"ל ותוספות נלוות אחרות. סוגיה נוספת המשתלבת בזו שלעיל הינה סוגית שיבוצו של התובע כנהג מנכ"ל או מושווה מנכ"ל. כן חלוקים ביניהם הצדדים בנוגע למכסת מאה שעות נוספות שהוסכמה בין התובע לנתבעת בשנת 2007 לאור ויתור מצידו על משרת נהג מנכ"ל. להלן נדון בנושאים אלה אחד לאחד. על סוגית החתמת כרטיס נוכחות חולשות הוראות תקנון שירות המדינה (להלן: "התקשי"ר") הרלוונטיות לענייננו ואשר קובעות כדלהלן: "91.151 (א) ככלל מופעל שעון רושם לרישום נוכחות העובדים. האחראי לרישום ידאג לכך, שליד השעון הרושם יהיו כרטיסים מתאימים, אחד לכל עובד, או אמצעי אחר לרישום נוכחות העובדים, בהתאם לאישור נציבות שירות המדינה (להלן - "שעון רושם"). כל עובד, חייב להחתים את כרטיסו בשעון הרושם בכניסתו למקום העבודה ובצאתו ממנו. הוראה זו חלה על כל העובדים בשירות לרבות עובדים המועסקים על-פי חוזה מיוחד של עובדים בכירים, בשכר כולל, במשרות אמון וכדומה; ..... (ה) עובד שכל עבודתו או מרביתה מבוצעות, החל מתחילת יום העבודה מחוץ למקום עבודתו הקבוע, רשאי מנהל היחידה שלו, באישור האחראי, לשחררו מחובת החתמת כרטיס בשעון הרושם; עובד המשוחרר מחובה זו ייקרא עובד חוץ; אישור האחראי יינתן מידי פעם לשנה אחת בלבד; העובד ינהל יומן עבודה שבועי לעובד חוץ (מדף 2408) וירשום בו פרטים על עבודתו; ביום האחרון של כל שבוע ימסור עובד חוץ את יומן העבודה לאחראי לרישום. 91.154 (א) כל עובד זכאי לתשלום בעד עבודה בשעות נוספות רק אם החתים את כרטיסו כאמור בפסקה 91.151 בכניסתו לעבודה וביציאתו ממנה, במשך כל החודש; (ב) האמור לעיל אינו חל על עובד אשר ביום עבודתו נמצא מחוץ למקום עבודתו הקבוע באותו יום." אכן, גישת הנתבעת, לפיה הוכחת השעות הנוספות תהא באמצעות החתמת כרטיס מעוגנת בדין. כך בהתאם לגישת תיקון 24 לחוק הגנת השכר הדורש הוכחת השעות הנוספות וכך לפי הוראות התקשי"ר. נכון הוא שישנם חריגים הקבועים בתקנה 91.151 (ה) לתקשי"ר, של עובדים הנכנסים תחת הגדרת "עובד חוץ". ברם, התובע דנן אינו נכנס תחת חריג זה. התובע יכול, ואף מחויב, להחתים כרטיס בימים בהם הוא מגיע למשרד, בכניסה וביציאה. אין המדובר בעובד אשר כל עבודתו נעשית בחוץ ללא הגעה למשרד. הראיה, שהממונים על התובע, המנכ"ל או מושווי מנכ"ל, הגיעו למשרד והחתימו כרטיס (ראו עדות מר לוין, פרוטוקול עמ' 6 ש' 10-11). כך, כעולה מתצהיר מר מונג'ד (סעיף 6 לתצהיר) התובע הינו העובד היחידי במשרד האוצר שאינו מחתים שעון נוכחות, כולל יתר הנהגים וכן המנכ"ל והבכירים האחרים עימם עבד התובע. כמו כן התרשמנו כי אין המדובר בהתנכלות אישית לתובע כי אם ברצון כן ואמיתי לאכוף את הוראות התקשי"ר ולהסדיר את סוגיית דיווחי הנוכחות באמצעים המקובלים כיום, אף אם בעבר לא תמיד היתה הקפדה על כך. בנוסף, ניתן מענה למקרים בהם עבודת התובע כנהג הינה מחוץ למשרד. כך, במקרה בו נהג איננו מתחיל או מסיים את היום במשרד האוצר (כי אם, למשל, בבית המנכ"ל או מושווה מנכ"ל), הינו נדרש להחתים את כרטיס הנוכחות במועד הגעתו ולמלא דו"ח ידני לגבי יתר הפרטים (ראו עדות מר לוין, פרוטוקול עמ' 6 ש' 14-15, סעיף 12 לתצהיר אשכנזי). לא הוכחה הרעת תנאים או פגיעה בשכרו של התובע עקב החתמת הכרטיס. החתמת כרטיס נוכחות הינה אמצעי מעקב אמין ומקובל אחר נוכחות העובדים המהווה התנהלות תקינה ביחסי עבודה. כבר נפסק כי מעביד רשאי לקבוע חובת החתמת כרטיס נוכחות, גם אם קודם לכן לא היתה חובה כזו, או היתה קיימת רק באופן חלקי. כך נפסק בעניין זיינה (עב (נצ') 1786/09 ג'דעון זיינה נ' מועצה מקומית עילבון (ניתן ביום 23.11.09) להלן: "ענין זיינה") בזו הלשון: "התובע אכן נהג לדווח דיווחים ידניים, אך השאלה היא אם מדובר בזכות שהוקנתה לו במסגרת הסכם העבודה, או בנוהג שהנתבעת יכולה לשנות, בהתאם לצרכיה, על פי הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק. הנתבעת מסבירה את השינוי כנובע מתוכניות ההתייעלות ובמטרה להתאים את עצמה להוראות החלות על הרשויות המקומיות, כולל חוקת העבודה. בחוזה העבודה יש מאפיין דינמי אשר מאפשר להתאים אותו לצרכי הצדדים ולשינויי העתים. ברור כי השינויים הטכנולוגיים משפיעים על חוזה העבודה והאמצעים לפיקוח (אלקטרוניים, דיגיטליים ואחרים) על זמן העבודה של העובדים שונים היום לעומת אלה שהיו קיימים כאשר התובע החל את עבודתו, בשנת 1993. השינוי מתבטא לא רק באמצעים הקיימים אלא בקלות הגישה אליהם ובעלותם הנמוכה יחסית. הנתבעת לא הנהיגה כל שינוי בשעות העבודה של התובע או בתמורה שהוא מקבל בגינן, אלא רק בדרך לפקח על אותן שעות עבודה. החתמת כרטיס נוכחות היא אמצעי בדיקה של זמן עבודה מדויק יותר המקלה את הפיקוח לעומת דיווח ידני שמוגש פעם בחודש." וכן בענין סורסקי (עב 8354/08 (אזורי ת"א) סורסקי - מועצה אזורית גדרות (ניתן ביום 12.4.10) להלן: "ענין סורסקי"): "העובדה כי בעבר אושר לתובע להחתים כרטיס פעם אחת ביום אין בה להועיל לתובע, שכן בסמכות הנתבעת לשנות החלטתה בהתאם להנחיית משרד הפנים שהינה הנחייה מנהלית מחייבת." אנו קובעים אפוא כי התובע מחויב היה בהחתמת כרטיס נוכחות במשך השנים ולכל הפחות מעת שנדרש לכך, בין היתר על ידי גב' אשכנזי, סמנכ"ל הנתבעת, מכוח הוראות התקשי"ר. למעשה, התובע צריך היה כל השנים להחתים כרטיס מכוח הוראות התקשי"ר. העובדה שהוראת התקשי"ר לא נאכפה במשך 27 שנות עבודתו, לא יוצרת לו זכות לפיה ימשיכו שלא לאכוף אותה גם לעתיד, שכן הוראת התקשי"ר היא הדרך המתוקנת שקבועה בדין. בנוסף, לא התרשמנו שהנתבעת ויתרה כטענת התובע על אכיפת ההוראה האמורה בתקשי"ר, בשים לב לכך שאכן מספר פעמים הופנו לתובע הערות בנוגע לחובתו להחתים כרטיס, (ראו מכתבו של מר כנפי לתובע מיום 3.8.99 (נספח ח' לתצהיר אשכנזי); מכתבה של גב' קגן מיום 27.2.00 (נספח ט' לתצהיר אשכנזי) ; מכתב גב' אשכנזי מיום 7.11.04 (נספח י' לתצהיר אשכנזי)), אולם התובע בחר להתעלם מהן, בסוברו כי הוא פטור מכך ולאחר שדיבר עם הממונה עליו, (פרוטוקול עמ' 12 ש' 24, עמ' 15 ש' 7-9) אך ללא שקיבל אישור לעבוד כ"עובד חוץ" לפי התקשי"ר. כמו כן, אין לזקוף לחובתה של הנתבעת את העובדה ששילמה לתובע בגין שעות נוספות תקופה מסוימת גם כאשר נדרש הוא להחתים כרטיס (וכן בתקופות אחרות בהן לא שולם לתובע עבור שעות נוספות אך שולמו זכויות אחרות בהקשר לשעות הנוספות, אש"ל וכו'). אכן, בהתאם להוראת סעיף 91.154 (א) לתקשי"ר, זכאות לתשלום שעות נוספות מותנית בהחתמת כרטיס. אין בכך כדי ללמד כי הנתבעת לא עמדה על דרישתה מהתובע להחתמת כרטיס, כטענת התובע. אדרבה, כעולה מהעדויות, הדבר נבע מההערכה הרבה שרחשו כל הגורמים המעורבים למסירותו ומקצועיותו של התובע. בנסיבות אלו, ראויה יותר דרך זו שבחרה הנתבעת, לפיה נקטה תחילה באמצעי הפחות קשה והחמירה את הצעדים שננקטו כנגד התובע באופן הדרגתי, ככל שהמשיך בסירובו להחתים הכרטיס, מאשר לו היתה הנתבעת נוקטת כבר בתחילה בסנקציה הקשה של אי תשלום בגין שעות נוספות ללא החתמת כרטיס. תשלום בגין השעות הנוספות כאמור, מסקנתנו היא כי התובע צריך היה להחתים כרטיס נוכחות - גם כיום וגם בעבר. ברם, לא ניתן לשלול מהתובע את הזכאות לשעות אלו בחודשים בהם התנהל ההליך המשפטי ועובר להגשתו, ככל שניתן להוכיח בצורה אחרת כי אכן ביצע אותן. התרשמנו כי התובע ביצע שעות אלה וכי אך הנתבעת אינה חולקת על כך בסופו של יום. התובע הוכיח מספר השעות שעבד בהתאם לדו"חות החתומים שהגיש (ת/1) וכן לאור עדות הממונה עליו אילן לוין התומכת בביצוע השעות הנוספות על ידי התובע. כיון שכך וכיון שאותה תקופה נלחם על עצם הסוגיה של החתמת כרטיס, אשר התבררה בלשכה המשפטית בנתבעת ובין הגורמים הרלוונטיים וכן נדונה בהליך משפטי בבית הדין, אין זה צריך לכשעצמו לשלול ממנו את הזכאות לשכר בגין אותן שעות. בדיון מיום 17.3.10 הסכימו הצדדים ביניהם "שהסכומים הנגזרים מההפרשים, ככל שהם מגיעים לתובע, וכנגזרת של הדוחות הידניים אינה שנויה (צ"ל "אינם שנויים") במחלוקת, ככל שזה מתייחס לסכום הקרן וזאת מחודש מרץ 2008 ואילך. הוא הדין באשר להפרשות המעביד." (פרוטוקול עמ' 12 ש' 6-8) (ההוספה שלי, א.א.) לפיכך אנו קובעים כי התובע זכאי לתשלום בגין השעות הנוספות שביצע בהתאם לדו"חות הידניים שהגיש לנתבעת. כמו כן התובע זכאי לתשלום רכיבי השכר (אש"ל, הוצאות נסיעה בתחבורה ציבורית, כוננות וכדו') הנלווים והנובעים מביצוע השעות הנוספות ולהפרשות המעביד בגין רכיבים אלה. זאת בהתאם להסכמת הצדדים מיום 17.3.10. עם זאת, לנוכח קביעתנו לפיה הנתבעת רשאית היתה לדרוש מהתובע החתמת כרטיס הנוכחות, ודרישה זו היתה לגיטימית בהתאם לתקשי"ר, אין מקום לפסוק לתובע פיצויי הלנה, אלא הפרשי ריבית והצמדה בלבד. אנו קובעים אפוא כי הסכומים הנ"ל, בהתאם לדו"חות הידניים שהגיש התובע בתקופה הרלוונטית לתביעה, דהיינו מחודש 4/08 ועד היום, ישולמו בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מהיום בו היה צריך להתבצע עד התשלום בפועל. שיבוץ התובע כנהג מנכ"ל התובע קיבל כתב מינוי בפועל לנהג מנכ"ל ביום 10.1.06. עקב פניה לתובע מטעם המנכ"ל והסכמת המעורבים בדבר, התובע, המנכ"ל דאז ומר דייב הנקה, הועסק בשנת 2007 מר הנקה כנהג המנכ"ל, ולא התובע (פרוטוקול עמ' 14 ש' 12-17). בחודש אפריל 2007 סוכם עם התובע כי יועסק ביחידת הבנא"מ (צוות נהגי המשרד), ייעשה מאמץ לשמור על רמת שכרו וזכויותיו, והוקצתה לו מכסה של 100 שעות נוספות. באשר למכסת מאה השעות הנוספות, נבהיר כי אין אנו מקבלים טענת התובע בענין זה, לפיה נאמר לו כי המכסה תשולם לו גם ללא הוכחת שעות עבודה נוספות בפועל. אין ספק בעינינו כי מכסה זו הינה בכפוף להוכחת שעות בפועל, כמכסת מקסימום. כך הוסכם בין הצדדים (ראה מזכרים שונים נספחים א', ב לתצהיר אשכנזי), כך היו גם תנאי עבודתו של התובע קודם לכן וכך מתחייב מכל נוהל תקין (ראו גם פסק הדין בענין סורסקי שהוזכר לעיל בפסקה 20, ע"ע 600011/97 לנדסמן נ' הממונה על תשלום הגמלאות (ניתן ביום 5.8.02)). ביום 18.8.08 סוכם עם התובע כי יעבור לעבוד עם מר לוין, הממונה על השכר, בהתאם לתנאי הסיכום לעיל. מיום 2.9.08 עבד התובע עם הממונה על השכר, בהסכמתו. כעולה מתצהיר התובע (סעיפים 17-22) פנה בתחילת חודש 9/09 וביקש שיבוצו כנהג מנכ"ל, לקראת חילופי מנכ"לים. אין חולק כי התובע היה זכאי לדרוש זאת. התובע נפגש עם המנכ"ל החדש, חיים שני, ובהתאם לסיכום, היה אמור להתחיל עבודתו כנהג המנכ"ל ביום 1.11.09, שהיה יום ראשון בשבוע. לשם כך קיבל התובע רכב מנכ"ל מספר ימים קודם לכן. ביום שישי בשבוע שלפני כן, נלקח הרכב מהתובע והודע לו כי ביום ראשון ה-1.11.09 יחל לעבוד במחלקת משאבים חומריים. בעדות גב' אשכנזי ביום 17.3.10 עלתה לראשונה גרסה שלא הופיעה בתצהירה או בעדות מר לוין, לפיה ההחלטה שלא לשבץ את התובע לתפקיד נהג המנכ"ל התקבלה ברגע האחרון, דהיינו ביום חמישי שלפני יום ראשון, 1.11.09, בו היה אמור להתחיל תפקידו זה (פרוטוקול עמ' 23 ש' 16-25). לפי עדות גב' אשכנזי הדבר נבע מהתייעצות בינה לבין מר אילן לוין, הנציבות, הפרקליטות וגב' כלב, לאור הצעת מר לוין "שסוגיה כזאת שהיא תלויה ועומדת בבית משפט לא יהיה טוב למנכל חדש להכנס לכל הסיפור." (שם, ש' 19-20). לטענת הנתבעת בסיכומיה, החלטה זו התקבלה לאחר התייעצות עם פרקליטות המחוז, נציבות שירות המדינה והתייעצות פנימית במשרד האוצר "שם עלתה האפשרות שלא סביר שמנכ"ל שאמור לנהל את המשרד יתחיל לעבוד עם עובד שעניינו - קרי סירוב הנהג להחתים שעון נוכחות - עשוי להגיע לשולחנו (שקילת צעדים משמעתיים בעניין זה)" (סעיף 17 לסיכומי הנתבעת). החלטה זו, ניתנה ברגע האחרון, ללא שנערך שימוע לתובע, וללא שניתנה לו אפשרות לטעון כנגדה בטרם יצאה אל הפועל עת רכב המנכ"ל נלקח ממנו והוא הועבר למחלקת משאבים חומריים. (במאמר מוסגר נציין אמנם כי טענת העדר השימוע בטרם ניתנה ההחלטה עלתה לראשונה בסיכומי התובע, אך זאת מכיון שהדברים התרחשו במהלך ההליך המשפטי ובפרט לאור הדברים שנתבררו בעדות גב' אשכנזי. הנתבעת לא טענה להרחבת חזית). יתר על כן, הנימוק להחלטה זו, קרי האפשרות שהמנכ"ל ייאלץ לקבוע החלטות בעניינים משמעתיים ביחס לתובע כנהגו, הינו נימוק בעייתי ביותר. לא ניתן למנוע מעובד לעבוד בתפקיד אשר יש לו מינוי בפועל אליו, רק בשל החשש שמי שעובד עימו ייאלץ לקבוע ביחס אליו החלטות משמעתיות. לו נלך בדרך זו, נמצאנו פוסלים לתפקיד נהג מנכ"ל כל מי שיש חשש שיום אחד יגיע למצב בו תישקל נקיטת צעדים משמעתיים כלפיו - והרי לנו קריטריון שאיננו מעוגן בנהלים למינוי נהג מנכ"ל. ודוק, כי כעולה מהעדויות והראיות שהובאו בפנינו, התובע איננו עובד בעייתי מכל בחינה אחרת שהיא, מלבד סוגיית החתמת הכרטיס אשר לגביה סבר בתום לב כי איננו מחויב בה, סברה אשר נדחתה על ידינו כאמור לעיל. הדרתו של התובע ממשרה שלה הוא זכאי, על סמך חשש לקיום הליך משמעתי, עוד בטרם החל הליך כזה, מהווה פגיעה קשה בזכותו להליך הוגן. למעשה מדובר במצב אבסורדי בו הופעלה כלפי התובע סנקציה פנימית מעין-משמעתית ללא שקוימו הליכי משמעת. זאת בפרט שכך נעשה ללא שניתן לתובע אפשרות להתגונן בטרם יועבר למחלקת משאבים חומריים בה הוא עובד כעת וללא שנחשף להליכי קבלת ההחלטה בעניינו, אשר לפי המתואר כללו התייעצויות עם גורמים שונים, עד ממש לרגע האחרון בו הודע לו על העברתו. נדגיש כי לא נטען בפנינו שנערך הליך משמעתי כלשהו כנגד התובע בהקשר זה. כעולה מעדותו של מר דייב הנקה בפנינו, ידע הוא לכל אורך הדרך כי העסקתו בתפקיד נהג מנכ"ל מותנית בכך שהתובע מוותר על זכותו לתפקיד זה, בהתאם להסכמה ביניהם, וכי משרתו של התובע נשמרת לו. כך העיד מר הנקה: "אכן מר פרץ היה נהג המנכ"ל לפניי. היה מנכ"ל ירושלמי שביקש נהג ירושלמי ואנו הסכמנו בינינו על דעת המשרד שאני אהיה נהג המנכ"ל וזאת מבלי לפגוע בזכותו של מר פרץ להיות נהג המנכ"ל בבוא העת. המשרה היא משרה שלו והתקן שלו. בזמנו הייתי נהג הממונה על השכר. אני אכן ער לזה שהיתה הסכמה ביני לבין מר פרץ ולפיה המשרה שלו אני מבקש לא להפגע מתוצאות ההחלטה שיהיו כאן ככל שיהיה בהם כדי לפגוע בי. אני כרגע נמצא בשכר גלובלי. אני מחתים שעון ואני עובד עם המנכ"ל." (פרוטוקול עמ' 10 ש' 6-11) בנסיבות אלה החשש מפני פגיעה במר הנקה אינו מצדיק אי שיבוצו של התובע למשרת נהג מנכ"ל או מושווה מנכ"ל כנדרש. הנתבעת לא הצביעה אפוא על סיבה מספקת לאי שיבוצו של התובע כנהג מנכ"ל, שיבוץ אשר מבין השיטין עולה כי אף היא אינה חולקת שהוא זכאי לו. אנו קובעים אפוא כי על הנתבעת לשבץ התובע במשרת נהג מנכ"ל או מושווה למנכ"ל, בהתאם לכתב המינוי שיש לו תוך שמירת רמת המשרה, על כל מה שנגזר מכך. פיצוי בגין עגמת נפש בנוגע לפיצויים בגין נזק שאינו ממוני, מקובל כי בתביעות שמקורן ביחסי עבודה, פסיקת פיצויים על נזק שאינו ממוני, תעשה במשורה ובריסון. ההלכה היא כי רק במקרים קשים וחריגים ייפסק פיצוי בגין עגמת נפש (ר' דב"ע נג/99-3 משרד החינוך, מדינת ישראל נ' דוד מצגר פד"ע כ"ו 563). בחנו ושקלנו בכובד ראש את טענות התובע בענין זה בראי נסיבות הענין - מחד סירובו העיקש של התובע להחתים כרטיס הנוכחות, ומאידך, אי שיבוצו למשרת נהג מנכ"ל או מושווה מנכ"ל. יש להצר על כי התובע בחר שלא להחתים כרטיס הנוכחות, ולו באופן זמני, ובכך היתה מצטמצמת הפגיעה בו או אפילו מתייתרת לחלוטין. בראיית מכלול הנסיבות בתיק זה, לא שוכנענו כי מקרה זה נמנה על המקרים החריגים בהם מוצדקת פסיקת פיצוי בגין עגמת נפש. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה. התביעה נדחית בכל הנוגע לעצם החתמת הכרטיס ומתקבלת ביחס לתביעה לתשלום השעות הנוספות ויתר הרכיבים הנלווים וכן שיבוצו של התובע כנהג מנכ"ל או מושווה מנכ"ל. התובע יחתים כרטיס שעון הנוכחות וכן ימלא דו"ח ידני בנוסף, ככל שיידרש, במקרים בהם יום עבודתו מתחיל מחוץ למשרד בהתאם לנהלי המשרד. הנתבעת תשבץ התובע במשרת נהג מנכ"ל או מושווה מנכ"ל, בהתאם לכתב המינוי שיש לו תוך שמירת רמת המשרה, על כל מה שנגזר מכך. הנתבעת תשלם לתובע תוך 30 יום מיום שיומצא לה פסק הדין את הסכומים: תשלום בגין שעות נוספות בהתאם לדו"חות הידניים שהגיש התובע לנתבעת ביחס לתקופה שמחודש 4/08 ועד היום. הפרשי שכר (אש"ל, כוננויות, החזר נסיעות בתחבורה ציבורית) בהתאם לדו"חות הידניים בסכומים שלא היו שנויים במחלוקת כאמור בהודעת הצדדים ביום 17/3/10 (פרוט' עמ 12 ש 6-8). הפרשות המעביד לפנסיה ולקרן השתלמות בגין רכיבים אלה לעיל. לסכומים הנ"ל, ככל ששולמו באיחור, יצורפו ריבית והפרשי הצמדה כדין החל מהמועד בו היו צריכים להשתלם ועד ליום התשלום בפועל. לא ישולמו תוך המועד הנ"ל ישאו הסכומים הנ"ל בס"ק א בפיצוי הלנה בשיעור המירבי הקבוע בחוק הגנת השכר מהיום ועד התשלום בפועל. התובע צירף לסיכומיו קבלות על שכ"ט עורך דין והוצאות משפט בסכום שלדבריו הינו 24,686 ש"ח. בשים לב לכך שתביעתו של התובע נתקבלה בחלקה, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 7,000 ש"ח. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. כרטיס נוכחותעובדי מדינהשעות עבודה ומנוחה