קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא היום הקובע לדמי לידה:   עניינו של הליך זה - זכאותה של התובעת לדמי לידה. התשתית העובדתית: בין הצדדים לא הייתה מחלוקת על העובדות המפורטות להלן. התובעת ילדה ביום 31.12.2007. תעסוקתה של התובעת לפני הלידה הייתה כמפורט להלן: ינואר 2007 עד מאי 2007 - שכירה בחברת תובל פרסונל; פברואר 2007 עד יולי 2007 - מובטלת, קיבלה דמי אבטלה; אוגוסט 2007 עד דצמבר 2007 - עבדה במתן שיעורים פרטיים, השתכרה כ- 1,600 ₪ בחודש. התובעת ניהלה ספרים, דיווחה כחוק למס הכנסה ולביטוח לאומי ושילמה מסים כחוק בעד תקופה זו עד סמוך ללידה. בתקופה זו הייתה התובעת רשומה במוסד כ"עצמאית שאינה עונה להגדרה", וזאת לאור הצהרתה כי עבדה בהיקף של שבע שעות בשבוע. פקיד התביעות דחה את התביעה בנימוק ש"ביום בו הפסקת לעבוד לא היית בהריון כאמור בסעיף 48 לחוק". בהשלמת נימוקים בכתב יד נרשם "הפסיקה לעבוד ב- 2.1.07, ילדה ב- 31.12.07, כ"כ לא עונה להגדרה של עצמאית מ- 1.8.07 עד 31.8.08". המסגרת המשפטית: הזכאות לדמי לידה מוסדרת בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995. בסעיף 40(ב) לחוק נקבע כי - "מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה: (1) עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל; (2) אשה שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית; בסימן ג' לפרק ג' מוסדרת הזכאות לדמי לידה. בסעיף 48 לחוק שכותרתו "הגדרות" נקבע כי - בסימן זה - 'היום הקובע' - היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה, ולעניין מבוטחת שזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים ולא עבדה בהיותה בהריון כאמור- היום האחרון שבעדו השתלמו לה דמי הסתגלות מיוחדים בהיותה בהריון. ... בסעיף 49 לחוק שכותרתו "הזכות לדמי לידה" נקבע כי - (א) המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה, לפי סימן זה, בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה. בסעיף 50 לחוק שכותרתו "תנאי הזכאות" נקבע כי - (א) מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית (בסעיף זה - דמי ביטוח) תהיה זכאית לדמי לידה - (1) בעד פרק זמן של 14 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע; (2) ... (ב) לעניין סעיף קטן (א) יראו תקופה מהמנויות להלן, שקדמה ליום הקובע, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח: (1) תקופה שבעדה שולמו לאשה דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי הסתגלות מיוחדים, דמי תאונה, גמלה לשמירת הריון, קצבת נכות לפי פרק ה' בשל נכות שדרגתה 100%, תגמול לפי פרק י"ב או תגמול לפי פרק י"ג בשל נכות שדרגתה 100%; (2) .... (3) .... (4) תקופה שבה הייתה האישה מבוטחת לפי סעיף 40(ב)(2) ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע; (5) ..... (ג) ... בהתאם לפסיקה - "יש להבחין בין 'היום הקובע' לבין 'תקופת אכשרה'. 'יום קובע' הוגדר בסעיף 96 לחוק [= סעיף 48 לחוק בנוסחו כיום - ל.ג] ואין לתת למלים אלה בסימן ג' בפרק ד' לחוק כל פירוש אחר. אם המשיבה, בעת שהפסיקה לעבוד, לא הייתה בהריון אין 'יום קובע' לגביה. תנאי הזכאות בסעיף 98 לחוק [=סעיף 50 לחוק בנוסחו כיום - ל.ג.] קובעים זכאויות שונות לפי תקופות אכשרה שונות, כאשר כל תקופת אכשרה נמנית לאחור מ'היום הקובע'. כאמור, אין למשיבה 'יום קובע' כמשמעותו בסעיף 96 לחוק, ולכן אין כל אפשרות למנות תקופת האכשרה, ומכאן שאין גם זכאות". דב"ע (ארצי) מח/23 - 0 המוסד לביטוח לאומי - גורביץ, פד"ע יט 474. וראו גם: עב"ל (ארצי) 59/09 המוסד לביטוח לאומי - ברוק (מיום 24.11.2009). עב"ל (ארצי) 1126/00 לוי - המוסד לביטוח לאומי (מיום 6.5.2002). עב"ל (ארצי) 161/98 המוסד לביטוח לאומי - בביש (מיום 28.6.2000). המחלוקת בין הצדדים: מטענות הצדדים עולה כי המחלוקת בין הצדדים היא האם יש לתובעת "יום קובע", כנדרש בסעיף 48 לחוק. לטענת ב"כ התובעת, על מנת שיהיה לתובעת "יום קובע" על פי סעיף 48 לחוק לא נדרש כי המבוטחת תעבוד כ"עובדת" או כ"עובדת עצמאית" עובר ליום הקובע, ואין להוסיף לסעיף תנאי שאינו כלול בו; זאת ניתן ללמוד גם מהוראת סעיף 50(ב)(4) לחוק הקובעת כי תקופה שבה האשה מבוטחת לפי סעיף 40(ב)(2) לחוק, דהיינו תקופה בה האשה נמצאת בהכשרה מקצועית, נכללת בתקופת האכשרה רק אם האשה "עבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע"; לנוכח העובדה שמדובר בחקיקה סוציאלית, יש להעדיף את הפירוש שהוא לטובת המבוטחת; תכלית החוק, מתן הכנסה חליפית למי שעקב לידה הפסיקה את עבודתה, מתקיימת גם במקרה הנדון בו התובעת עבדה בפועל עד ממש לפני הלידה, גם אם בהיקף מצומצם יחסית. לטענת המוסד לביטוח לאומי, לנוכח העובדה שהתובעת אינה בגדר "מבוטחת" על פי ההגדרה שבסעיף 40(ב)(2) לחוק, היא אינה בגדר "מבוטחת" שהפסיקה לעבוד בהיותה בהריון, ולכן אין לה "יום קובע" כאמור בסעיף 48 לחוק; התובעת הייתה "מבוטחת" עד חודש ינואר 2007 ובחודש זה הפסיקה לעבוד, וברור כי עדין לא הייתה בהריון, לנוכח העובדה שילדה ביום 31.12.2007; בהעדר "יום קובע" לא קמה זכאות לדמי לידה. הכרעה: לאחר בחינת טענות הצדדים, אני קובעת כי דין התביעה להידחות, מנימוקים שיפורטו להלן. סעיף 49(א) לחוק הביטוח הלאומי שכותרתו "הזכות לדמי לידה" קובע כי "המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה, לפי סימן זה, בעד פרק הזמן שלרגל ההריון היא עובדת או עוסקת במשלח ידה". לפיכך, תנאי ראשוני לזכאות לדמי לידה הוא היות התובעת "מבוטחת", וזאת על פי ההגדרה בסעיף 40(2) לחוק, לפיהן "מבוטחת" היא עובדת או עובדת עצמאית או מי שנמצאת בהכשרה מקצועית. בסעיף 48 לחוק נקבע כי "היום הקובע" הוא "היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה..". מכאן עולה כי על פי הוראת סעיף 48 לחוק הבדיקה אם האישה היא בגדר "מבוטחת" לא נעשית ביום הלידה אלא ב"יום הקובע". זאת, לנוכח המציאות בה נשים רבות אינן עובדות עד ליום הלידה מסיבות שונות. אולם, אין בהוראת סעיף 48 לחוק ויתור על התנאי לפיו האישה תהיה בגדר "מבוטחת" לצורך הזכאות לדמי לידה. לפיכך, תנאי לקיומו של "יום קובע" על פי סעיף 48 לחוק הוא היותה של האישה מבוטחת ב"יום הקובע". לפיכך, ככל שב"יום הקובע" האשה אינה מבוטחת, דהיינו אינה "עובדת" או "עובדת עצמאית" או "נמצאת בהכשרה מקצועית" לא קיים "יום קובע" לתובעת. על כך ש"יום קובע" נוצר רק אם האשה היא בגדר "מבוטחת" ב"יום הקובע" ניתן ללמוד גם מהסיפא להגדרת "יום קובע" על פי סעיף 48 לחוק. בסיפא להגדרה נקבע כי "היום הקובע" לגבי "מבוטחת שזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים ולא עבדה בהיותה בהריון כאמור" הוא "היום האחרון שבעדו השתלמו לה דמי הסתגלות מיוחדים בהיותה בהריון". כלומר, ככל שמדובר באשה שזכאית ל"דמי הסתגלות מיוחדים" לפי הוראות סעיף 51 לחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה - 2005, לא נדרש כי ב"יום הקובע" עבדה כ"עובדת" או כ"עובדת עצמאית" והיא זכאית לדמי לידה גם אם ביום הקובע שולמה לה דמי הסתגלות מיוחדים. אין בידי לקבל גם את טענת התובעת כי ניתן ללמוד על כך שלא נדרש כי ב"יום הקובע" האשה תהיה בגדר "עובדת" או "עובדת עצמאית" מהוראת סעיף 50(ב)(4) לחוק, הקובעת כי תקופה הכשרה מקצועית נכללת בתקופת האכשרה רק אם האשה עבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף ליום הקובע. כפי שנקבע בפסיקה, יש להבחין בין "היום הקובע" לבין "תקופת אכשרה", וסעיף 50 (ב)(4) לחוק קובע באיזה תנאים תקופת הכשרה מקצועית תובא במניין תקופת האכשרה, ולא את זכאותה של מי שהייתה בהכשרה מקצועית לדמי לידה. זכאות אשה בהכשרה מקצועית לדמי לידה מוסדרת בסעיף 40(2) לחוק, הקובע כי אשה הנמצאת בהכשרה מקצועית היא בגדר "מבוטחת" לעניין הזכאות לדמי לידה. כללו של דבר: בהתאם לפסיקה בעניין בביש הזכאות לדמי לידה "תלויה בשניים: האחד, קיומו של יום קובע, והשנייה, קיומה של תקופת אכשרה". משאין לתובעת "יום קובע" דין תביעתה להידחות. אין צו להוצאות. זכות ערעור: כל צד רשאי להגיש ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי בתוך 30 יום מהמועד בו יומצא לו פסק הדין. לידהדמי לידה